מערת מיסליה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:38, 26 בינואר 2018

מערת מיסליה

(למפת הגליל המערבי רגילה)

מערת מיסליה

מערת מיסליה (נקראת גם מיסיליה; שם ערבי מהעת החדשה) היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי במערב הכרמל, אשר נחקר בשיטתיות החל משנת 2001. האתר כולל מערה גדולה שתקרתה קרסה בכמה שלבים בעבר, וכיום נראית כמחסה-סלע. באתר נחשפו שכבות ארכאולוגיות מסוף התקופה הפלאוליתית התחתונה (התרבות האָשֵלוֹ-יַבְּרוּדית) ומתחילת התקופה הפלאוליתית התיכונה (השלב הקדום של התרבות המוּסטֶרית)^[1]. הממצא הארכאולוגי במערה כולל שפע כלי אבן מסותתים מצור, עצמות בעלי חיים ושרידי מדורות. ממצא זה שופך אור על הטכנולוגיה, המחיה וההתנהגות האנושית בפרק הזמן שבין כ-300 אלף עד 150 אלף שנים לפני זמננו, שבו, לפי אחת ההשערות, התפתחו לראשונה בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית והתקיימו לצד מיני אדם ארכאיים^[2]. במערה התגלתה לסת עליונה בת 177 אלף שנה לפחות, שזוהתה כשייכת לאדם מודרני – הקדום בעולם מחוץ לאפריקה^[3].

מיקום האתר וסביבתו

המערה נמצאת במצוק מגדים, המצוק המערבי של הכרמל, כ-500 מטר דרומית למוצא נחל ספונים אל מישור החוף, ברום של כ-90 מטרים מעל פני הים, בנקודה שבה המדרון הופך למצוק אנכי. מערת מיסליה נמצאת כ-12 ק"מ דרומית לחיפה וכ-7 ק"מ צפונית לאתרים הפרהיסטוריים בנחל מערות – מערת תנור, מערת גמל, מערת הנחל (אל-ואד) ומערכת הגדי (א-סח'ול). בשני האתרים הראשונים קיימות שכבות המקבילות תרבותית וכרונולוגית למערת מיסליה.

המערה ממוקמת כיום באזור האקלים הים-תיכוני. שרידי בעלי חיים וצמחים שהורבדו באתר^[4] ובשכבה המקבילה במערת תנור הסמוכה^[5] מעידים שסביבת הכרמל ומישור החוף בתקופות שבהן האתר היה מיושב הייתה מורכבת מפסיפס ים-תיכוני אופייני של חורש ושטחים פתוחים, בדומה להיום. תושבי מערת מיסליה נהנו מגישה נוחה לבמת ההר המיוערת, ובנוסף יכלו לנצל את מישור החוף, שרוחבו השתנה מספר פעמים במשך זמן היישוב במערה, בהתאם למחזור תקופות הקרח והתקופות הבין-קרחוניות שהשפיע על גובה פני הים. מפלס הים היה דומה למפלס כיום או נמוך בכמה עשרות מטרים, ובהתאם לכך רוחבו של מישור חוף הכרמל מהמצוק ועד קו הים נע בין כקילומטר וחצי, כרוחבו היום, להתרחבות של מספר קילומטרים נוספים מערבה^[6]^[7].

תולדות המחקר

האתר התגלה על ידי בשנת 1925 על ידי פריץ בְּרוֹצֶן (גר'), ונסקר מאז מספר פעמים על ידי אברהם רונן, יעקב עולמי, מינה עברון ודניאל קאופמן^[8]. בסקרים נלקטו כלי צור מוסטריים ואשלו-יברודיים וכן עצמות בעלי-פרסות. חלק מהממצאים היו מלוכדים בתוך גושי ברקציה (אדמת מערות שהתקשתה). בדיקה גאופיזית הצביעה על קיום שכבה ארכאולוגית בעובי ניכר באתר^[9]. בעקבות תוצאות הסקר הגאופיזי, ולאור כמות הממצאים הגדולה שנלקטה בסקרים, בכלל זה ממצאים משתי תרבויות ועצמות במצב שימור טוב, החל צוות רב-תחומי בראשות מינה עברון וישראל הרשקוביץ לחפור באתר בשיטתיות. החפירה התבצעה בשנים 2010-2001 מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, ובמימון קרן דן דוד וקרנות מחקר נוספות.

תקופות ותרבויות

מבט על שלוש המדרגות של מערת מיסליה. במדרגה העליונה נראים כלי צור מוסטריים, ובמדרגה התחתונה - כלי צור אשלו-יברודיים.

המערה ההרוסה מורכבת משלוש "מדרגות" (טרסות טבעיות) – עליונה, תיכונה ותחתונה. כיום רק חציה המזרחי של המדרגה העליונה מקורה. תקרת המערה קרסה בזמנים קדומים בשורה של התמוטטויות; ככל הנראה האזור המערבי יותר (מעל המדרגה התחתונה) קרס ונחשף ראשון, וההתמוטטות המאסיבית המאוחרת ביותר קדמה לרוב היישוב במדרגה העליונה. שלוש המדרגות מכוסות בשכבת ברקציה עבה (2-4 מטרים) הנושאת ממצאים פרהיסטוריים. במרכז המדרגה העליונה קיים אזור של אדמה "רכה". השטח ה"רך" הוא מוקד החפירה, ונחפר בו שטח של כ-20 מ"ר לעומק מרבי של כשני מטרים. חתכי בדיקה נוספים נחפרו בברקציה בכל רחבי האתר^[1].

במדרגה התחתונה (המערבית ביותר) התגלו בחתך בדיקה כלי צור האופייניים לתרבות האשלו-יברודית, בעיקר מקרצפים נטויים רחבים ואבני יד. הממצאים התגלו בתוך ברקציה קשה ולצדם לא השתמרו עצמות בעלי חיים או מתקנים. פריטי צור מסותתים תוארכו בשיטת התרמולומינסנציה (בדיקת גיל השריפה של כלי צור שרופים) לכ-300–250 אלפי שנים לפני זמננו^[10]. כלי הצור הוקבלו לשכבה E במערת תנור (המרוחקת כשבעה ק"מ לדרום), שם תוארכו ממצאים אלה לכ-400–260 אלפי שנים לפני זמננו^[11].

המדרגה התיכונה נבדקה אף היא, אך כמות הממצאים שהתגלו בה לא הספיקה לקביעת שיוכה התרבותי.

המדרגה העליונה (המזרחית ביותר, הסמוכה למצוק) מכוסה כולה בשכבה עבה (עד 4 מטרים) של התרבות המוסטרית, ומתחתיה נחשפה מפולת אבנים גדולה ובה פריטים מהתרבות האשלו-יברודית. במדרגה העליונה השתמרו מאספים עשירים של פריטי צור מסותתים, עצמות בעלי חיים ושרידי מדורות. תעשיית הצור בשכבה המוסטרית במדרגה העליונה הוקבלה לשכבה D במערת תנור, לפי השכיחות הגבוהה של פריטי צור מאורכים (בעיקר חודים ולהבים, כמו גם חודי אבו זיף) ושל טכנולוגיית הסיתות לבלואה. השכבה המקבילה מבחינה תרבותית במערת תנור הסמוכה, שכבה D, תוארכה באמצעות תרמולומינסנציה לכ-260–190 אלפי שנים לפני זמננו^[12]. תוצאות של בדיקות תיארוך באותה השיטה במערת מיסליה מצאו שגיל השכבות במדרגה העליונה הוא כ-250–170 אלפי שנים לפני זמננו^[13].

התרבות האשלו-יברודית במערת מיסליה

מעט ידוע על התרבות האשלו-יברודית במערת מיסליה, בגלל שימור גרוע של השרידים. עצמות אדם ובעלי חיים, שרידי צמחים ומדורות לא השתמרו בשכבה זאת. הממצא הארכאולוגי כולל כמה אלפי פריטי צור מסותתים. חומר הגלם לסיתות רוב הכלים הובא מנחל גלים הסמוך (2-3 ק"מ צפונה), אך מקצת הכלים עשויים מצור ממקורות המרוחקים עשרות ק"מ מהאתר, מה שמצביע על נדידה למרחקים גדולים. הכלים הדו-פניים הם הראויים ביותר לציון, וכוללים אבני יד רבות שחלקן קטנות יחסית, פחות סימטריות ומחודדות יותר מאבני-יד מן התרבות האשלית^[14]. שיטות הסיתות היו מגוונות, בהתאם לתוצר המבוקש (אבן יד, מקרצף, נתז דק לחיתוך וכדומה). לדעתם של חוקרי האתר, ההבדל הניכר בטיפוסי הכלים ובעיקר בשיטת הסיתות שלהם בין השכבה האשלו-יברודית לשכבת התרבות המוסטרית במערת מיסליה מצביע על היעדר קשר בין שתי התרבויות^[15].

התרבות המוסטרית במערת מיסליה

השלב הקדום של התרבות המוסטרית מיוצג באתר על ידי שכבות עבות ועשירות בממצאים במדרגה העליונה. בשכבות אלה השתמרו מספר מוקדים – שרידי מדורות קדומות, המורכבים מאפר ומחומרים שרופים אחרים, וניתנים להבחנה בנקל בתוך אדמת המערות הבהירה יותר. המוקד השמור ביותר הוא בקוטר של כמטר ובעובי של כ-20 ס"מ, ונראה שהיה בשימוש פעמים רבות באותה נקודה. בתוך כתם האפר ומסביבו פזורים פריטי צור ועצמות שרופים^[16]. בדיקה מיקרוסקופית של הקרקע אפשרה לזהות את החומר הצמחי השרוף שלוקט על ידי תושבי האתר ושימש לבעירה^[17]. כל העדויות באתר מצביעות על שליטה ושימוש יומיומי באש.

התרבות החומרית באה לידי ביטוי בשפע עצום של פריטי צור מסותתים – כ-50,000 פריטים נמצאו במדרגה העליונה בלבד. טיפוסי הכלים הבולטים הם חודים מטיפוסים מגוונים ולהבים משובררים, אשר סותתו בכמה שיטות, כטכניקת לבלואה וטכניקה להבית. הצור להפקת הכלים נאסף בדרך כלל ממקורות קרובים בכרמל כנחל גלים, הר אורן ונחל מערות, במרחקים של 8-2 ק"מ מהאתר. צפיפות ומגוון פריטי הצור באתר הם מהגבוהות שנמצאו באתרי התקופה^[18]. מחקר סימני הבליה המיקרוסקופיים שעל חודי הצור המאורכים מטיפוס "אבו זיף" העלה כי הם שימשו לעיבוד מגוון של חומרים צמחיים ואחרים^[19]

הכלכלה של שוכני האתר התבססה על ציד של בעלי-פרסות ולקט צמחי בר. ניתן לחקור את כלכלת הבשר לפי שיירי הארוחות (אלפי עצמות מאובנות של בעלי חיים) שהושארו כדרך קבע על רצפות המגורים או סמוך להן. אנשי מיסליה צדו בשיטתיות בעלי-פרסות, כיחמור פרסי, צבי ארץ ישראלי, בקר-בר, עז הבר, חזיר בר, אייל אדמוני ואייל הכרמל ואספו ביצי יענים. ניתוח שכיחות חלקי השלד (המייצגים את חלקי הגוף שהובאו למערה) ובדיקת סימני החיתוך שנוצרו על-גבי העצמות בתהליך השחיטה, מראים שהצבאים הובאו לאתר בשלמותם ונשחטו בו. לעומת זאת, היחמורים, הגדולים יותר, עברו עיבוד ראשוני במקום הציד ורק חלקים מסוימים, עשירים בבשר ושומן וקלים לנשיאה, הובאו למערה^[4].

על יכולות הציד המפותחות של תושבי האתר מעידות שתי תופעות: במערה קיים ייצוג לחלקי שלד עשירים בבשר של בעלי פרסות בגדלים שונים, עליהם נתגלו סימני חיתוך המעידים על הורדת הבשר. ממצא זה מראה כי תושבי מיסליה נהנו מגישה ראשונית לפגר, ככל הנראה על ידי ציד, ולא הסתפקו באיסוף שיירי סעודות של טורפים. בנוסף, היחמורים שניצודו היו בעיקר פרטים בוגרים בשיא חייהם. ציד שיטתי של פרטים בוגרים (להבדיל מהתמקדות בפרטים החלשים – הצעירים והזקנים) מזוהה כדפוס ציד "אנושי" ומוכר מחברות ציידים-לקטים פרהיסטוריות ובנות ימינו^[4]. בני האדם שישבו במיסליה צדו בשיטתיות בעלי-פרסות גדולים, שלטו במספר טכניקות מתוחכמות לסיתות כלי צור, השתמשו באופן שיטתי באש וככל הנראה ישבו באתר פרקי זמן ארוכים. לפיכך מפרשים חוקרי האתר את דגם היישוב, מנהגי הצייד והטכנולוגיה שנהגו במיסליה לפני כ-200 אלף שנה כמבטאים התנהגות 'מודרנית', הדומה להתנהגותם של ציידים-לקטים בפרהיסטוריה המאוחרת ובעת החדשה^[4].

בהתאם לכך, פרסמו חוקרי האתר ב-2018 לסת עליונה שהתגלתה במדרגה העליונה של המערה, בשכבות התקופה הפלאוליתית התיכונה^[20]. הלסת זוהתה כשייכת לאדם מודרני לפי מדידות השיניים והשוואתן לאוכלוסיות של בני אדם בעלי אנטומיה מודרנית ולטיפוסי אדם אחרים שידועים מהתקופה, כמו האדם הניאנדרטלי והומו היידלברגנסיס. השיניים בלסת תוארכו במספר שיטות לטווח של 194 עד 177 אלפי שנים לפני זמננו ובכך היו לשרידי השלד האנושיים הקדומים בעולם מחוץ לאפריקה, קדומים בלפחות 50,000 שנים משלדי האדם המודרני במערת הגדי. ממצא זה מקדים בהרבה את התאריך המשוער לנדידת האדם המודרני מאפריקה.

לקריאה נוספת

ראובן ישורון (בהנחיית גיא בר-עוז ומינה עברון, החוג לארכאולוגיה), שרידי בעלי החיים בשכבה המוסטרית במערת מיסליה, הר הכרמל: היבטים טפונומיים, כלכליים ואקולוגיים, באתר של אוניברסיטת חיפה, יוני 2006 (דף הקטלוג של המאמר)

Bar-Oz G., Weinstein-Evron M., Livne P., Zaidner Y., 2004. Fragments of information: preliminary taphonomic results from the Middle Palaeolithic breccia layers of Misliya Cave, Mount Carmel, Israel. In: O’Connor T., (Ed.). Biosphere to Lithosphere: New Studies in Vertebrate Taphonomy. Oxbow Press, Oxford, pp. 128-136.
Weinstein-Evron M., Bar-Oz G., Zaidner Y., Tsatskin A., Druck D., Porat N., Hershkovitz I., 2003. Introducing Misliya Cave: a new continuous Lower/Middle Palaeolithic sequence in the Levant. Eurasian Prehistory 1, 31-55.
Weinstein-Evron M., Beck A., Ezersky M., 2003. Geophysical investigations in the service of Mount Carmel (Israel) prehistoric research. Journal of Archaeological Science 30, 1331-1341.
Weinstein-Evron, M., Tsatskin, A., Weiner, S., Shahack-Gross, R., Frumkin, A., Yeshurun, R., & Zaidner, Y. 2012. A Window into Early Middle Paleolithic Human Occupational Layers: Misliya Cave, Mount Carmel, Israel. PaleoAnthropology 2012:202-228.
Yeshurun R., Bar-Oz G., Weinstein-Evron M. 2007. Modern hunting behavior in the early Middle Paleolithic: Faunal remains from Misliya Cave, Mount Carmel, Israel. Journal of Human Evolution 53: 656-677.
Zaidner Y, Druck D., Weinstein-Evron M., 2006. Acheulo-Yarudian handaxes from Misliya Cave, Mount Carmel, Israel. In: Goren-Inbar N., Sharon G. (Eds.). Axe Age: Acheulian Tool-making from Quarry to Discard. Equinox Publishing, London, pp. 243-266

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מערת מיסליה בוויקישיתוף

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

פרויקט מערת מיסליה האתר הרשמי של החפירות הארכאולוגיות של אוניברסיטת חיפה. (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים רן שפירא, מנגל בן 200 אלף שנה, באתר הארץ - מנהגי הציד במיסליה
פאדי עיאדאת, מאיפה בא האדם הקדמון? אולי מחיפה, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2007
החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה

הערות שוליים

^ ¹ ² Weinstein-Evron M. et al, 2003. Introducing Misliya Cave: a new continuous Lower/Middle Palaeolithic sequence in the Levant.
^ Klein R.G. 2009. The Human Career. University of Chicago Press, Chicago.
^ Hershkovitz I. et al. (2018). The earliest modern humans outside Africa. Science 359(6374): 456–459.
^ ¹ ² ³ ⁴ Yeshurun R., Bar-Oz G., Weinstein-Evron M. 2007. Modern hunting behavior in the early Middle Paleolithic: Faunal remains from Misliya Cave, Mount Carmel, Israel.
^ Jelinek A.J., Farrand W.R., Hass G., Horowitz A., Goldberg P. 1973. New excavations at the Tabun Cave, Mount Carmel, Israel: a preliminary report. Paléorient 1, 151-183.
^ ר' סיכום אצל: ישורון ר. 2006. שרידי בעלי החיים בשכבה המוסטרית במערת מיסליה, הר הכרמל: היבטים טפונומיים, כלכליים ואקולוגיים. עבודת תזה, אוניברסיטת חיפה
^ השינויים בגובה פני הים ב-500,000 השנים האחרונות
^ Olami Y. 1984. Prehistoric Carmel. Israel Exploration Society, Jerusalem.
^ Weinstein-Evron M., Beck A., Ezersky M. 2003. Geophysical investigations in the service of Mount Carmel (Israel) prehistoric research. Journal of Archaeological Science 30, 1331-1341.
^ Valladas, H., et al., Dating the Lower to Middle Paleolithic transition in the Levant: A view from Misliya Cave, Mount Carmel, Israel. Journal of Human Evolution (2013)
^ Mercier N., Valladas H. 2003. Reassessment of TL age estimates of burnt flints from the Palaeolithic site of Tabun Cave, Israel. Journal of human Evolution 45, 401-409.
^ ibid.
^ Valladas, H., et al., Dating the Lower to Middle Paleolithic transition in the Levant: A view from Misliya Cave, Mount Carmel, Israel. Journal of Human Evolution (2013)
^ Zaidner Y, Druck D., Weinstein-Evron M., 2006. Acheulo-Yarudian handaxes from Misliya Cave, Mount Carmel, Israel. In: Goren-Inbar N., Sharon G. (Eds.). Axe Age: Acheulian Tool-making from Quarry to Discard. Equinox Publishing, London, pp. 243-266.
^ Zaidner, Y., Weinstein-Evron, M. 2016. The end of the Lower Paleolithic in the Levant: The Acheulo-Yabrudian lithic technology at Misliya Cave, Israel. Quaternary International (in press).
^ http://misliya.haifa.ac.il/archaeology/fire/fire.html
^ http://misliya.haifa.ac.il/archaeology/geo/geoarcheology.html
^ Weinstein-Evron M. et al 2012. The Early Middle Paleolithic of Misliya Cave, Mount Carmel, Israel.
^ , Groman-Yaroslavsli, I., Zaidner, Y., Weinstein-Evron M. (2016). Mousterian Abu Sif points: Foraging tools of the Early Middle Paleolithic site of Misliya Cave, Mount Carmel, Israel. Journal of Archaeological Science: Reports 7: 312-323.
^ Hershkovitz I. et al. (2018). The earliest modern humans outside Africa. Science.

ערך מומלץ

[intMes03-1] ¹ ² Weinstein-Evron M. et al, 2003. Introducing Misliya Cave: a new continuous Lower/Middle Palaeolithic sequence in the Levant.

[Klein-2] Klein R.G. 2009. The Human Career. University of Chicago Press, Chicago.

[3] Hershkovitz I. et al. (2018). The earliest modern humans outside Africa. Science 359(6374): 456–459.

[ישורון-4] ¹ ² ³ ⁴ Yeshurun R., Bar-Oz G., Weinstein-Evron M. 2007. Modern hunting behavior in the early Middle Paleolithic: Faunal remains from Misliya Cave, Mount Carmel, Israel.

[5] Jelinek A.J., Farrand W.R., Hass G., Horowitz A., Goldberg P. 1973. New excavations at the Tabun Cave, Mount Carmel, Israel: a preliminary report. Paléorient 1, 151-183.

[6] ר' סיכום אצל: ישורון ר. 2006. שרידי בעלי החיים בשכבה המוסטרית במערת מיסליה, הר הכרמל: היבטים טפונומיים, כלכליים ואקולוגיים. עבודת תזה, אוניברסיטת חיפה

[7] השינויים בגובה פני הים ב-500,000 השנים האחרונות

[8] Olami Y. 1984. Prehistoric Carmel. Israel Exploration Society, Jerusalem.

[9] Weinstein-Evron M., Beck A., Ezersky M. 2003. Geophysical investigations in the service of Mount Carmel (Israel) prehistoric research. Journal of Archaeological Science 30, 1331-1341.

[10] Valladas, H., et al., Dating the Lower to Middle Paleolithic transition in the Levant: A view from Misliya Cave, Mount Carmel, Israel. Journal of Human Evolution (2013)

[11] Mercier N., Valladas H. 2003. Reassessment of TL age estimates of burnt flints from the Palaeolithic site of Tabun Cave, Israel. Journal of human Evolution 45, 401-409.

[12] .

[13] Valladas, H., et al., Dating the Lower to Middle Paleolithic transition in the Levant: A view from Misliya Cave, Mount Carmel, Israel. Journal of Human Evolution (2013)

[14] Zaidner Y, Druck D., Weinstein-Evron M., 2006. Acheulo-Yarudian handaxes from Misliya Cave, Mount Carmel, Israel. In: Goren-Inbar N., Sharon G. (Eds.). Axe Age: Acheulian Tool-making from Quarry to Discard. Equinox Publishing, London, pp. 243-266.

[15] Zaidner, Y., Weinstein-Evron, M. 2016. The end of the Lower Paleolithic in the Levant: The Acheulo-Yabrudian lithic technology at Misliya Cave, Israel. Quaternary International (in press).

[16] ttp://misliya.haifa.ac.il/archaeology/fire/fire.html

[17] ttp://misliya.haifa.ac.il/archaeology/geo/geoarcheology.html

[paleoAnt2010-18] Weinstein-Evron M. et al 2012. The Early Middle Paleolithic of Misliya Cave, Mount Carmel, Israel.

[19] , Groman-Yaroslavsli, I., Zaidner, Y., Weinstein-Evron M. (2016). Mousterian Abu Sif points: Foraging tools of the Early Middle Paleolithic site of Misliya Cave, Mount Carmel, Israel. Journal of Archaeological Science: Reports 7: 312-323.

[20] Hershkovitz I. et al. (2018). The earliest modern humans outside Africa. Science.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Misliya Cave.JPG|שמאל|ממוזער|300px|מערת מיסליה]]
 {{מיקום מפורט בישראל|כותרת=כן|שם=מערת מיסליה|רוחב=32.741335|אורך=34.972444|סוג=אתר ארכאולוגי}}
-'''מערת מיסליה''' (נקראת גם מיסיליה; שם [[עברבית|ערבי]] מהעת החדשה) היא [[אתר ארכאולוגי]]-[[פרהיסטוריה|פרהיסטורי]] במערב ה[[כרמל]], אשר נחקר בשיטתיות החל משנת 2001. האתר כולל [[מערה]] גדולה שתקרתה קרסה בכמה שלבים בעבר, וכיום נראית כמחסה-סלע. באתר נחשפו [[שכבה ארכאולוגית|שכבות ארכאולוגיות]] מסוף [[התקופה הפלאוליתית התחתונה]] ([[התרבות האשלו-יברודית]]) ומתחילת [[התקופה הפלאוליתית התיכונה]] (השלב הקדום של [[התרבות המוסטרית]]){{הערה|שם=intMes03| Weinstein-Evron M. et al, 2003. [[#introMisliya2003|Introducing Misliya Cave: a new continuous Lower/Middle Palaeolithic sequence in the Levant]].}}. הממצא הארכאולוגי במערה כולל שפע [[כלי אבן]] מסותתים מ[[צור (סלע)|צור]], [[ארכאוזואולוגיה|עצמות בעלי חיים]] ושרידי מדורות. ממצא זה שופך אור על הטכנולוגיה, המחיה וההתנהגות האנושית בפרק הזמן שבין כ-300 אלף עד 150 אלף שנים [[לפני זמננו]], שבו, לפי אחת ההשערות, התפתחו לראשונה [[אדם נבון מודרני|בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית]] והתקיימו לצד מיני [[אדם (סוג)|אדם]] ארכאיים{{הערה|שם=Klein| Klein R.G. 2009. The Human Career. University of Chicago Press, Chicago.}}. במערה התגלתה [[לסת]] עליונה בת 177,000 שנה לפחות, שזוהתה כשייכת ל[[הומו ספיינס מודרני אנטומית|אדם מודרני]] – הקדום בעולם מחוץ ל[[אפריקה]]{{הערה|Hershkovitz I. et al. (2018). [http://science.sciencemag.org/content/359/6374/456 The earliest modern humans outside Africa]. Science. }}.
+'''מערת מיסליה''' (נקראת גם מיסיליה; שם [[ערבית|ערבי]] מהעת החדשה) היא [[אתר ארכאולוגי]]-[[פרהיסטוריה|פרהיסטורי]] במערב ה[[כרמל]], אשר נחקר בשיטתיות החל משנת 2001. האתר כולל [[מערה]] גדולה שתקרתה קרסה בכמה שלבים בעבר, וכיום נראית כמחסה-סלע. באתר נחשפו [[שכבה ארכאולוגית|שכבות ארכאולוגיות]] מסוף [[התקופה הפלאוליתית התחתונה]] ([[התרבות האשלו-יברודית|התרבות האָשֵלוֹ-יַבְּרוּדית]]) ומתחילת [[התקופה הפלאוליתית התיכונה]] (השלב הקדום של [[התרבות המוסטרית|התרבות המוּסטֶרית]]){{הערה|שם=intMes03| Weinstein-Evron M. et al, 2003. [[#introMisliya2003|Introducing Misliya Cave: a new continuous Lower/Middle Palaeolithic sequence in the Levant]].}}. הממצא הארכאולוגי במערה כולל שפע [[כלי אבן]] מסותתים מ[[צור (סלע)|צור]], [[ארכאוזואולוגיה|עצמות בעלי חיים]] ושרידי מדורות. ממצא זה שופך אור על הטכנולוגיה, המחיה וההתנהגות האנושית בפרק הזמן שבין כ-300 אלף עד 150 אלף שנים [[לפני זמננו]], שבו, לפי אחת ההשערות, התפתחו לראשונה [[אדם נבון מודרני|בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית]] והתקיימו לצד מיני [[אדם (סוג)|אדם]] ארכאיים{{הערה|שם=Klein| Klein R.G. 2009. The Human Career. University of Chicago Press, Chicago.}}. במערה התגלתה [[לסת עליונה]] בת 177 אלף שנה לפחות, שזוהתה כשייכת ל[[הומו ספיינס מודרני אנטומית|אדם מודרני]] – הקדום בעולם מחוץ ל[[אפריקה]]{{הערה|[[ישראל הרשקוביץ|Hershkovitz I.]] et al. (2018). [https://doi.org/10.1126/science.aap8369 The earliest modern humans outside Africa]. ''[[Science]]'' 359(6374): 456–459.}}.
 ==מיקום האתר וסביבתו==
-[[קובץ:Megadim Cliff Mount Carmel -6.jpg |שמאל|ממוזער|250px|מצוק מגדים, מבט לכיוון מזרח מהמדרון. במרכז "מערת מיסליה".]]
+[[קובץ:Megadim Cliff Mount Carmel -6.jpg |שמאל|ממוזער|250px|[[מצוק מגדים]], מבט לכיוון מזרח מהמדרון. במרכז: מערת מיסליה.]]
-המערה נמצאת ב[[מצוק מגדים]], המצוק המערבי של הכרמל, כ-500 מטר דרומית למוצא [[נחל ספונים]] אל [[מישור החוף]], ברום של כ-90 מטרים מעל פני הים, בנקודה שבה המדרון הופך למצוק אנכי. מערת מיסליה נמצאת כ-12 ק"מ דרומית ל[[חיפה]] וכ-7 ק"מ צפונית לאתרים הפרהיסטוריים ב[[נחל מערות]] – [[מערת תנור]], [[מערת גמל]], [[מערת הנחל]] (אל-ואד) ו[[מערת הגדי]] (סח'ול). בשני האתרים הראשונים קיימות שכבות המקבילות תרבותית וכרונולוגית למערת מיסליה.
+המערה נמצאת ב[[מצוק מגדים]], המצוק המערבי של [[הכרמל]], כ-500 מטר דרומית למוצא [[נחל ספונים]] אל [[מישור החוף]], ברום של כ-90 מטרים מעל פני הים, בנקודה שבה המדרון הופך למצוק אנכי. מערת מיסליה נמצאת כ-12 ק"מ דרומית ל[[חיפה]] וכ-7 ק"מ צפונית לאתרים הפרהיסטוריים ב[[נחל מערות]] – [[מערת תנור]], [[מערת גמל]], [[מערת הנחל]] (אל-ואד) ו[[מערת הגדי|מערכת הגדי (א-סח'ול)]]. בשני האתרים הראשונים קיימות שכבות המקבילות תרבותית וכרונולוגית למערת מיסליה.
 המערה ממוקמת כיום באזור [[אקלים ים תיכוני|האקלים הים-תיכוני]]. שרידי בעלי חיים וצמחים שהורבדו באתר{{הערה|שם=ישורון| Yeshurun R., Bar-Oz G., Weinstein-Evron M. 2007. [[#Yeshurun07|Modern hunting behavior in the early Middle Paleolithic: Faunal remains from Misliya Cave, Mount Carmel, Israel]]. }} ובשכבה המקבילה במערת תנור הסמוכה{{הערה| Jelinek A.J., Farrand W.R., Hass G., Horowitz A., Goldberg P. 1973. New excavations at the Tabun Cave, Mount Carmel, Israel: a preliminary report. Paléorient 1, 151-183.}} מעידים שסביבת הכרמל ומישור החוף בתקופות שבהן האתר היה מיושב הייתה מורכבת מפסיפס ים-תיכוני אופייני של חורש ושטחים פתוחים, בדומה להיום. תושבי מערת מיסליה נהנו מגישה נוחה לבמת ההר המיוערת, ובנוסף יכלו לנצל את מישור החוף, שרוחבו השתנה מספר פעמים במשך זמן היישוב במערה, בהתאם למחזור [[עידן הקרח|תקופות הקרח]] והתקופות הבין-קרחוניות שהשפיע על גובה [[פני הים]]. מפלס הים היה דומה למפלס כיום או נמוך בכמה עשרות מטרים, ובהתאם לכך רוחבו של מישור חוף הכרמל מהמצוק ועד קו הים נע בין כקילומטר וחצי, כרוחבו היום, להתרחבות של מספר קילומטרים נוספים מערבה{{הערה|ר' סיכום אצל: ישורון ר. 2006. שרידי בעלי החיים בשכבה המוסטרית במערת מיסליה, הר הכרמל: היבטים טפונומיים, כלכליים ואקולוגיים. עבודת תזה, אוניברסיטת חיפה}}{{הערה|[http://cgate.co.il/archeology/pnei_haiam.pdf השינויים בגובה פני הים ב-500,000 השנים האחרונות]}}.
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 המערה ההרוסה מורכבת משלוש "מדרגות" ([[טרסה|טרסות]] טבעיות) – עליונה, תיכונה ותחתונה. כיום רק חציה המזרחי של המדרגה העליונה מקורה. תקרת המערה קרסה בזמנים קדומים בשורה של התמוטטויות; ככל הנראה האזור המערבי יותר (מעל המדרגה התחתונה) קרס ונחשף ראשון, וההתמוטטות המאסיבית המאוחרת ביותר קדמה לרוב היישוב במדרגה העליונה. שלוש המדרגות מכוסות בשכבת ברקציה עבה (2-4 מטרים) הנושאת ממצאים פרהיסטוריים. במרכז המדרגה העליונה קיים אזור של אדמה "רכה". השטח ה"רך" הוא מוקד החפירה, ונחפר בו שטח של כ-20 מ"ר לעומק מרבי של כשני מטרים. חתכי בדיקה נוספים נחפרו בברקציה בכל רחבי האתר{{הערה|שם=intMes03}}.
-במדרגה התחתונה (המערבית ביותר) התגלו בחתך בדיקה כלי צור האופייניים לתרבות האשלו-יברודית, בעיקר מקרצפים נטויים רחבים ו[[אבן יד|אבני יד]]. הממצאים התגלו בתוך ברקציה קשה ולצדם לא השתמרו עצמות בעלי חיים או מתקנים. פריטי צור מסותתים תוארכו בשיטת ה[[תרמולומינסנציה]] (בדיקת גיל השריפה של כלי צור שרופים) לכ-300 עד 250 אלפי שנים לפני זמננו{{הערה|Valladas, H., et al., [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0047248413001668 Dating the Lower to Middle Paleolithic transition in the Levant: A view from Misliya Cave, Mount Carmel, Israel]. Journal of Human Evolution (2013)}}. כלי הצור הוקבלו לשכבה E ב[[מערת תנור]] (המרוחקת כשבעה ק"מ לדרום), שם תוארכו ממצאים אלה לכ-260-400 אלפי שנים לפני זמננו{{הערה| Mercier N., Valladas H. 2003. Reassessment of TL age estimates of burnt flints from the Palaeolithic site of Tabun Cave, Israel. Journal of human Evolution 45, 401-409.}}.
+במדרגה התחתונה (המערבית ביותר) התגלו בחתך בדיקה כלי צור האופייניים לתרבות האשלו-יברודית, בעיקר מקרצפים נטויים רחבים ו[[אבן יד|אבני יד]]. הממצאים התגלו בתוך ברקציה קשה ולצדם לא השתמרו עצמות בעלי חיים או מתקנים. פריטי צור מסותתים תוארכו בשיטת ה[[תרמולומינסנציה]] (בדיקת גיל השריפה של כלי צור שרופים) לכ-300–250 אלפי שנים לפני זמננו{{הערה|Valladas, H., et al., [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0047248413001668 Dating the Lower to Middle Paleolithic transition in the Levant: A view from Misliya Cave, Mount Carmel, Israel]. Journal of Human Evolution (2013)}}. כלי הצור הוקבלו לשכבה E ב[[מערת תנור]] (המרוחקת כשבעה ק"מ לדרום), שם תוארכו ממצאים אלה לכ-400–260 אלפי שנים לפני זמננו{{הערה| Mercier N., Valladas H. 2003. Reassessment of TL age estimates of burnt flints from the Palaeolithic site of Tabun Cave, Israel. Journal of human Evolution 45, 401-409.}}.
 המדרגה התיכונה נבדקה אף היא, אך כמות הממצאים שהתגלו בה לא הספיקה לקביעת שיוכה התרבותי.
-המדרגה העליונה (המזרחית ביותר, הסמוכה למצוק) מכוסה כולה בשכבה עבה (עד 4 מטרים) של התרבות המוסטרית, ומתחתיה נחשפה מפולת אבנים גדולה ובה פריטים מהתרבות האשלו-יברודית. במדרגה העליונה השתמרו מאספים עשירים של פריטי צור מסותתים, עצמות בעלי חיים ושרידי מדורות. תעשיית הצור בשכבה המוסטרית במדרגה העליונה הוקבלה לשכבה D במערת תנור, לפי השכיחות הגבוהה של פריטי צור מאורכים (בעיקר חודים ולהבים, כמו גם חודי [[אבו זיף]]) ושל טכנולוגיית הסיתות [[טכניקת לבלואה|לבלואה]]. השכבה המקבילה מבחינה תרבותית במערת תנור הסמוכה, שכבה D, תוארכה באמצעות [[תרמולומינסנציה]] לכ-190-260 אלפי שנים לפני זמננו{{הערה|ibid.}}. תוצאות של בדיקות תיארוך באותה השיטה במערת מיסליה מצאו שגיל השכבות במדרגה העליונה הוא כ- 250 - 170 אלפי שנים לפני זמננו{{הערה|Valladas, H., et al., [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0047248413001668 Dating the Lower to Middle Paleolithic transition in the Levant: A view from Misliya Cave, Mount Carmel, Israel]. Journal of Human Evolution (2013)}}.
+המדרגה העליונה (המזרחית ביותר, הסמוכה למצוק) מכוסה כולה בשכבה עבה (עד 4 מטרים) של התרבות המוסטרית, ומתחתיה נחשפה מפולת אבנים גדולה ובה פריטים מהתרבות האשלו-יברודית. במדרגה העליונה השתמרו מאספים עשירים של פריטי צור מסותתים, עצמות בעלי חיים ושרידי מדורות. תעשיית הצור בשכבה המוסטרית במדרגה העליונה הוקבלה לשכבה D במערת תנור, לפי השכיחות הגבוהה של פריטי צור מאורכים (בעיקר חודים ולהבים, כמו גם חודי [[אבו זיף]]) ושל טכנולוגיית הסיתות [[טכניקת לבלואה|לבלואה]]. השכבה המקבילה מבחינה תרבותית במערת תנור הסמוכה, שכבה D, תוארכה באמצעות [[תרמולומינסנציה]] לכ-260–190 אלפי שנים לפני זמננו{{הערה|ibid.}}. תוצאות של בדיקות תיארוך באותה השיטה במערת מיסליה מצאו שגיל השכבות במדרגה העליונה הוא כ-250–170 אלפי שנים לפני זמננו{{הערה|Valladas, H., et al., [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0047248413001668 Dating the Lower to Middle Paleolithic transition in the Levant: A view from Misliya Cave, Mount Carmel, Israel]. Journal of Human Evolution (2013)}}.
 ==התרבות האשלו-יברודית במערת מיסליה==
@@ שורה 36: / שורה 36: @@
 על יכולות הציד המפותחות של תושבי האתר מעידות שתי תופעות: במערה קיים ייצוג לחלקי [[שלד]] עשירים בבשר של בעלי פרסות בגדלים שונים, עליהם נתגלו סימני חיתוך המעידים על הורדת הבשר. ממצא זה מראה כי תושבי מיסליה נהנו מגישה ראשונית לפגר, ככל הנראה על ידי ציד, ולא הסתפקו באיסוף שיירי סעודות של טורפים. בנוסף, היחמורים שניצודו היו בעיקר פרטים בוגרים בשיא חייהם. ציד שיטתי של פרטים בוגרים (להבדיל מהתמקדות בפרטים החלשים – הצעירים והזקנים) מזוהה כדפוס ציד "אנושי" ומוכר מחברות ציידים-לקטים פרהיסטוריות ובנות ימינו{{הערה|שם=ישורון}}. בני האדם שישבו במיסליה צדו בשיטתיות בעלי-פרסות גדולים, שלטו במספר טכניקות מתוחכמות לסיתות כלי צור, השתמשו באופן שיטתי באש וככל הנראה ישבו באתר פרקי זמן ארוכים. לפיכך מפרשים חוקרי האתר את דגם היישוב, מנהגי הצייד והטכנולוגיה שנהגו במיסליה לפני כ-200 אלף שנה כמבטאים התנהגות 'מודרנית', הדומה להתנהגותם של ציידים-לקטים בפרהיסטוריה המאוחרת ובעת החדשה{{הערה|שם=ישורון}}.
-בהתאם לכך, פרסמו חוקרי האתר ב-2018 [[לסת]] עליונה שהתגלתה במדרגה העליונה של המערה, בשכבות התקופה הפלאוליתית התיכונה{{הערה|Hershkovitz I. et al. (2018). [http://science.sciencemag.org/content/359/6374/456 The earliest modern humans outside Africa]. Science. }}. הלסת זוהתה כשייכת ל[[הומו ספיינס מודרני אנטומית|אדם מודרני]] לפי מדידות השיניים והשוואתן לאוכלוסיות של בני אדם בעלי אנטומיה מודרנית ולטיפוסי אדם אחרים שידועים מהתקופה, כמו [[האדם הניאנדרטלי]] ו[[הומו היידלברגנסיס]]. השיניים בלסת [[תיארוך רדיומטרי|תוארכו]] במספר שיטות לטווח של 194 עד 177 אלפי שנים [[לפני זמננו]] ובכך היו לשרידי השלד האנושיים הקדומים בעולם מחוץ לאפריקה, קדומים בלפחות 50,000 שנים משלדי האדם המודרני ב[[מערת הגדי]]. ממצא זה מקדים בהרבה את התאריך המשוער ל[[נדידת האדם הקדמון|נדידת האדם המודרני]] מאפריקה.
+בהתאם לכך, פרסמו חוקרי האתר ב-2018 [[לסת עליונה]] שהתגלתה במדרגה העליונה של המערה, בשכבות התקופה הפלאוליתית התיכונה{{הערה|Hershkovitz I. et al. (2018). [http://science.sciencemag.org/content/359/6374/456 The earliest modern humans outside Africa]. Science. }}. הלסת זוהתה כשייכת ל[[הומו ספיינס מודרני אנטומית|אדם מודרני]] לפי מדידות השיניים והשוואתן לאוכלוסיות של בני אדם בעלי אנטומיה מודרנית ולטיפוסי אדם אחרים שידועים מהתקופה, כמו [[האדם הניאנדרטלי]] ו[[הומו היידלברגנסיס]]. השיניים בלסת [[תיארוך רדיומטרי|תוארכו]] במספר שיטות לטווח של 194 עד 177 אלפי שנים [[לפני זמננו]] ובכך היו לשרידי השלד האנושיים הקדומים בעולם מחוץ לאפריקה, קדומים בלפחות 50,000 שנים משלדי האדם המודרני ב[[מערת הגדי]]. ממצא זה מקדים בהרבה את התאריך המשוער ל[[נדידת האדם הקדמון|נדידת האדם המודרני]] מאפריקה.
 ==לקריאה נוספת==

רכס הכרמל
הרים, עמקים ונקודות ציון גאוגרפיות	בקעת אלון • הר אלון • הר אורן • הר חורשן • הר ערקן • הר שוקף • הר סומק • הר טללים • חניון האגם • מצוק מגדים • עין ורדיה • עין עמיקם • עמק מהר"ל • סטלה מאריס • רום כרמל • חוטם הכרמל
נחלים	נחל אבן • נחל אורן • נחל אזוב • נחל אחוזה • נחל אלרואי • נחל בוסתן • נחל גחר • נחל גיבורים • נחל גלים • נחל דורים • נחל הוד • נחל ורדיה • נחל חוסיפה • נחל חיק • נחל חרובים • נחל יגור • נחל כלח • נחל לוטם • נחל מגדים • נחל מהר"ל • נחל מערות • נחל נדר • נחל מעפילים • נחל נץ • נחל נשר • נחל סבך • נחל סעדיה • נחל ספונים • נחל עובדיה • נחל עמיק • נחל עמירם • נחל קטיע • נחל רקית • נחל רקפת • נחל שיח • נחל תן
אתרים ארכאולוגים	חורבת דובה • חורבת כרך • חורבת סומקה • חורבת קסטרא • חורבת רקית • מבצר ראש מיה • מחצבות קדומים • מערת אורן • מערות אורנית • מערת גמל • מערת הגדי • מערת הנחל • מערת תנור • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת ספונים • מערת רקפת • נווה דוד
נקודות ציון	בית אוליפנט • גבעת ההגנה • חוות משמר הכרמל • חורשת הארבעים • בית סוהר דמון • מלון יערות הכרמל • מקאם הנביא אבו אברהים • מצפה עופר • משמר הכרמל • קרן הכרמל • פארק הכרמל • פארק נשר • בית הקברות הצבאי בעספיא
יישובים	חיפה • נשר • טירת כרמל • דלית אל-כרמל • עספיא • יגור • בית אורן • גבעת וולפסון • ניר עציון • עין הוד • ימין אורד • עין חוד • כרם מהר"ל • עופר • מאיר שפיה • פוריידיס • זכרון יעקב • מעיין צבי
שונות	גאולוגיה של הכרמל • השרפה בכרמל בשנת 1989 • השרפה בכרמל בשנת 2010 • כביש 672 • כביש 705 • כביש 721 • כביש 7212 • דרך נוף כרמל • מטמון עספיא • תופעת חזירי הבר בחיפה • מלון יערות הכרמל • ההר הירוק תמיד • גל השריפות בישראל בשנת 2016 • יקבי כרמל

אתרי התרבות האשלו-יברודית בארץ ישראל
אתרים בכרמל	מערת גמל • מערת מיסליה • מערת תנור
אתרים בגליל	מערת זוטייה
אתרים בהרי השומרון	מערת קסם

אתרי התרבות המוסטרית בישראל
אתרים בכרמל	מערת הגדי • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת תנור
אתרים בגליל	מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת קפזה
אתרים בבקע הירדן	האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים
אתרים בשפלה והרי יהודה	נשר רמלה • מערת שוקבא

אתרים פלאוליתיים ואפיפלאוליתיים בארץ ישראל
אתרים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה	ביצת רוחמה • בריכת רם • ג'לג'וליה • גשר בנות יעקב • מחצבת עברון • מחצבת רבדים • מערת גמל • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מיסליה • מערת קסם • מערת תנור • עובדייה
אתרים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה	האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים • הר כרכום • מערת הגדי • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת רקפת • מערת שוקבא • מערת תנור • נשר רמלה
אתרים מהתקופה הפלאוליתית העליונה	אוהלו II • הר כרכום • מערת היונים • מערת הנחל • מערת כבארה • מערת מנות • מערת ספונים • מערת קפזה • מערת רקפת • נחל אורן • נחל עין גב I • ערק אל-אחמר • תל רקית
אתרים מהתקופה האפיפלאוליתית	מדרגות הירדן • מערת היונים • מערת הנחל • מערת חילזון תחתית • מערת כבארה • מערת ספונים • מערת רקפת • מערת שוקבא • נווה דוד • נחל אורן • חתולה • נחל עין גב II • עין גב I • עינן • תל יריחו • תל רקית