לדלג לתוכן

נחל נדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחל נדר
נחל נדר, חלק עליון
נחל נדר, חלק עליון
מידע כללי
שפך נחל גלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
(למפת חיפה רגילה)
 
נחל נדר
נחל נדר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נַחַל נֵדֶר הוא נחל בהר הכרמל באזור הכרמל הגבוה. תחילתו ליד שכונת דניה בחיפה ליד קו פרשת המים וכביש 672 והוא זורם על הצלע המערבית של הכרמל לכוון דרום מערב ונשפך לנחל גלים באזור מדרום לטירת כרמל. שמו של הנחל ניתן לו על פי שמו הערבי של המעיין "עין-נד'יר" שממשמעותו אינה ידועה.[1] שפך הנחל וגדותיו הם אתרי פריחה לאירוס ארצישראלי, כלנית מצויה, חצב מצוי ועוד. אופי הצמחייה בנחל הוא חורש ים תיכוני שחלקו נפגע בשרפה שהתרחשה בשנת 1989. בערוץ הנחל עובר שביל מסומן שחור. ב-12 בדצמבר 2010, הוכרז שטח של 203.7 דונם בנחל כגן לאומי והוא הרחבה צפונית לפארק הכרמל.[2]

תיאור הנחל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחל בעברו נקרא "נחל שלושת המעיינות" על שם שלושה מעיינות שנבעו לאורכו, אך היום בשל שאיבה נותר רק מעיין אחד "עין קדם" ובדרך אליו גבים, מעיין שכבה שנפרץ על ידי אדם לנקבה ארוכה. בנחל נמצאת מערת אורנית, בה נמצאו שרידים פרהיסטוריים. המערה מכילה שני מפלסים ומספר רב של חדרים. המערה מהווה אתר ארכאולוגי בו נמצאו ממצאים מהתרבות המוסטרית. באזור נחל נדר נמצאים מגוון של בעלי חיים, מעיין נקבה צלול, מערת אדם קדמון, עצי זית עתיקים ומבנים נטושים מימי הבריטים והטורקים. ליד הנחל צומחים רומולאות צידוניות וכרמלית נאה, רקפות, עירית גדולה, אירוסים שקדיות וכלניות. לאורך מסלול הנחל שרידי מאובנים בני מעל 100 מיליון שנים.

המאבק על הנחל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזה מספר שנים מתנהל מאבק של גופים ירוקים ובראשם ארגון מגמה ירוקה מאוניברסיטת חיפה[3] והחברה להגנת הטבע כנגד תוכניות בנייה[4] של רבי קומות וקאנטרי קלאב בנחל. תוכנית בנייה באזור אושרה עוד בשנת 1977.[5][6] ב-8 באפריל 2010 החליטה מועצת עיריית חיפה לדחות את תוכניות הבנייה בנחל ולהחזירן לדיון נוסף בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הדחיה נעשה בעקבות המאבק הציבורי בנושא.[7] תוספת ההרחבה של הגן הלאומי בנחל נדר יכולה למנוע פתוח עתידי של בינוי ותשתיות באזור.

ב-2019 הופקדה במינהל התכנון תוכנית בשם "דניה הירוקה" שכולל פגיעה בנחל נדר.[8]

עין קדם
מבט מתוך הנקבה הארוכה בעין קדם

בעבר נקרא הנחל "נחל שלושת המעיינות" והיו בו שלושה מעיינות. שניים מתוכן התייבשו בשל התערבות אדם ושאיבות - מעיינות "עין נדר" ו"עין קנים". המעיין השלישי הוא "עין קדם" הנובע כ-400 מטר לפני שפכו של נחל נדר לנחל גלים.[9] זהו מעיין שכבה הנובע משתי נקבות חצובות שנחצבו בעת העתיקה כנראה כדי להגביר את שפיעת המעיין. השכבה האטומה היא של טוף געשי רך בצבע אפור ירקרק, והשכבה מעליה היא של סלע גיר הבנוי ממאובני נֶריִנֵיאוֹת. הימצאותן מעידה על התפתחותה של שונית רודיסטים בעבר. מי המעיין נובעים מקו המגע בין שתי השכבות. מי המעיין היו מקור המים העיקרי של הכפר הערבי א-טירה. ברצפת הנקבה הימנית חצובה תעלה ממנה זורמים מי המעיין החוצה, הנקבה השמאלית חסומה בקיר בטון שהמים מצטברים מאחוריו וגולשים מעל לקיר אל הרצפה וממשיכים בתוואי הנחל, בעבר זרמו החוצה דרך צינור אך הוא נסתם בבטון.

בצמוד לצינור נמצאים שרידי אמת מים קדומה שבתוכה צינור חרס, כנראה מהתקופה הרומית והתקופה הביזנטית אשר הובילה בעבר את מי המעיין ליישוב הקדום ששכן במקום. מדרום למעיין במרחק של כ-50 מטר צומח עץ שקמה גדול. בחפירה ארכאולוגית שנערכה בנחל גלים בשנת 2000, נמצאו שרידים של שלוש אמות שהובילו מים מעין קדם לכפר א-טירה. אמות אלה נסקרו על ידי אברהרד פון-מולינן שסקר את הכרמל ותיעד את ממצאיו בין השנים 1908-1907.[10]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל נדר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 5042
  2. ^ גן לאומי נחל נדר באתר "טבע ונופים בישראל"
  3. ^ נחל נדר באתר מגמה ירוקה
  4. ^ תוכנית הבנייה בנחל באתר החברה להגנת הטבע
  5. ^ גיל סופר, נחל נדר: "בית נוף" או בית במקום נוף?, באתר ynet, 18 בפברואר 2005
  6. ^ ענת לפלר, שומרים על נחל נדר: סמל המאבק על עתיד פארק הכרמל, באתר nrg‏, 6 במאי 2009
  7. ^ איל לרמן, מועצת העיר דחתה תוכנית הבנייה שליד נחל נדר אתר mynet ב-8 באפריל 2010
  8. ^ הוועדה המחוזית חיפה הפקידה את תוכנית שכונת דניה הירוקה שמיועדת להיבנות תוך פגיעה בשטח מיוער מעל נחל נדר, מיכל גרובר, באתר חי פה, 26 בפברואר 2019
  9. ^ אתר למנויים בלבד איתן לשם, בקצה טירת הכרמל יש דלת, האם יש לכם אומץ להיכנס בה?, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2020
  10. ^ טירת כרמל ב' אורית סגל, חדשות ארכאולוגיות גיליון 118, 19 בנובמבר 2006