לדלג לתוכן

אורוגוואי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ימבה (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ימבה (שיחה | תרומות)
שורה 46: שורה 46:


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של אורוגוואי}}בתקופה ה[[קולוניאליזם|קולוניאלית]] נודע האזור כ"גדה המזרחית של [[אורוגוואי (נהר)|נהר אורוגוואי]]".
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של אורוגוואי}}

=== התקופה הטרום-קולוניאלית ===
מעט ידוע על התקופה הפרה-קולוניאלית של אורוגוואי, בעיקר מפאת אי הישמרות של תיעודים היסטוריים. כמו כן, כמעט כל בני הצ'רואה, העם הילידי באורוגוואי, הושמדו ב[[רצח עם]] שביצעו בהם הספרדים. על פי עדויות ארכיאולוגיות מאתר "ארטיגס", אורוגוואי יושבה לראשונה על ידי בני אדם לפני כ-13,000 שנה בערך על ידי [[ציידים-לקטים]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://archivo.presidencia.gub.uy/sci/noticias/2010/09/2010092601.htm|כותרת=Hace 13.000 a�os cazadores-recolectores exploraron y colonizaron planicie del r�o Cuareim|אתר=archivo.presidencia.gub.uy|תאריך_וידוא=2021-11-29}}</ref>. גילויים אלו שינו את התפיסה לגבי תאריך ההגעה הראשוני של בני אדם אל היבשת, שכן עד מציאת האתר ההערכה הייתה מאוחרת יותר.

במזרח אורוגוואי נמצאו [[רוגם|רגמים]] רבים ששימשו לקבורה והם מעשה ידי אדם, חלקם בני כ-5,000 שנה, אולם מעט מאוד ידוע על הקבורים בהם או האנשים שבנו אותם. ככל הנראה, מדובר היה בעמים [[נוודים|נודדים]], שלא השאירו תיעוד כתוב ונעו ממקום למקום. נמצאו עדויות ארכיאולוגיות לגידול של [[כלבים]] מבוייתים ו[[חקלאות]]<ref>López Mazz, José M. (2001). "[https://www.mna.gub.uy/innovaportal/file/20809/1/lopez_mazz_j._m._2001._las_estructuras_tumulares_cerritos_del_litoral_atlantico_uruguayo..pdf Las estructuras tumulares (cerritos) del litoral atlantico uruguayo]" (PDF). ''Latin American Antiquity'' (in Spanish). '''12''' (3): 231–255. doi:10.2307/971631. JSTOR 971631. S2CID 163375789 – via JSTOR.</ref>.

הקבוצה האתנית הילידית באורוגוואי נקראה צ'רואה, ומרבית תושביה הילידים השתייכו לקבוצה זו<ref>{{צ-ספר|שם=The Bradt Travel Guide Uruguay|קישור=https://books.google.com/books?id=9eZ9-u6OqKwC&lpg=PA16&dq=Charr%C3%BAa%20people%20Uruguay&pg=PA16#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Bradt Travel Guides|שנת הוצאה=2010|ISBN=978-1-84162-316-0|מחבר=Tim Burford|שפה=en}}</ref>. האזור היה מיושב על ידי עמים נודדים שונים, כמו צ'אנה, אראצ'ן וגוארני. עמים אלה התבססו על [[ציד]], [[דיג]] ו[[חקלאות]] אירעית, וככל הנראה אף אחד מהם לא כלל באף זמן יותר מ-10,000-20,000 איש<ref>{{צ-ספר|שם=Racial Identities, Genetic Ancestry, and Health in South America: Argentina, Brazil, Colombia, and Uruguay|קישור=https://books.google.com/books?id=nVBdAQAAQBAJ&q=1831+massacre+uruguay&pg=PT229|מו"ל=Springer|שנת הוצאה=2011-11-15|ISBN=978-1-137-00170-2|מחבר=S. Gibbon, R. Santos, Mónica Sans|שפה=en}}</ref>.

=== קולוניאליזם ועצמאות ===
ה[[אירופה|אירופאים]] הראשונים הגיעו לאורוגוואי בתחילת [[המאה ה-16]], אך גילו בה עניין מועט בשל החוסר ב[[מחצבים]] והתנגדות ה[[ילידים]]. בהמשך הפכה אורוגוואי למוקד תחרות בין האימפריות של [[פורטוגל]] ו[[ספרד]], בשל מיקומה על שפך נהר ה[[ריו דה לה פלאטה]]. בשנת [[1624]] התיישבו ספרדים באזור והחלו לפתח את תעשיית ה[[צאן]] וה[[בקר]]. ה[[עיר בירה|בירה]] העתידית של אורוגוואי, [[מונטווידאו]], הוקמה בראשית [[המאה ה-18]], והפכה ליריבה של [[בואנוס איירס]].
ה[[אירופה|אירופאים]] הראשונים הגיעו לאורוגוואי בתחילת [[המאה ה-16]], אך גילו בה עניין מועט בשל החוסר ב[[מחצבים]] והתנגדות ה[[ילידים]]. בהמשך הפכה אורוגוואי למוקד תחרות בין האימפריות של [[פורטוגל]] ו[[ספרד]], בשל מיקומה על שפך נהר ה[[ריו דה לה פלאטה]]. בשנת [[1624]] התיישבו ספרדים באזור והחלו לפתח את תעשיית ה[[צאן]] וה[[בקר]]. ה[[עיר בירה|בירה]] העתידית של אורוגוואי, [[מונטווידאו]], הוקמה בראשית [[המאה ה-18]], והפכה ליריבה של [[בואנוס איירס]].
בזכות [[נמל|נמלה הטבעי]], נחשבה מונטווידאו כמרכז ה[[צבא]]י של האימפריה הספרדית, ואילו בואנוס איירס נחשבה למרכז [[מסחר]]י.
בזכות [[נמל|נמלה הטבעי]], נחשבה מונטווידאו כמרכז ה[[צבא]]י של האימפריה הספרדית, ואילו בואנוס איירס נחשבה למרכז [[מסחר]]י.

גרסה מ־16:51, 29 בנובמבר 2021

הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי
República Oriental del Uruguay
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

אנטארקטיקהאיי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומייםצ'ילהאורוגוואיארגנטינהפרגוואיפרובוליביהברזילאקוודורפנמהונצואלהגיאנהסורינאםקולומביהטרינידד וטובגוקוסטה ריקהאל סלוודורגואטמלהבליזמקסיקוג'מייקהקובההאיטיהרפובליקה הדומיניקניתאיי בהאמהניקרגואהארצות הבריתקנדההאנטילים הקטניםפוארטו ריקואיי קיימןאיי טרקס וקייקוסברמודהסן-פייר ומיקלוןגרינלנדאיסלנדאירלנדצרפתספרדפורטוגלהאיים הקנרייםמרוקולובכף ורדהמאוריטניהמאליבורקינה פאסוחוף השנהבגאנהליבריהסיירה לאוןגינאהגינאה ביסאוגמביהסנגלניז'ראלג'יריהטוגובניןניגריהקמרוןגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגואנגולהנמיביהדרום אפריקהלסוטובוטסואנהזמביההונדורסגיאנה הצרפתיתאיי פוקלנד
מוטו לאומי חופש או מוות
המנון לאומי בני המזרח, המולדת או הקבר
המנון
ממשל
משטר רפובליקה
ראש מדינה נשיא אורוגוואי עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא אורוגוואי לואיס לאקאז'ה פו
לואיס לאקאז'ה פו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית ספרדית
עיר בירה מונטווידאו 34°53′S 56°10′W / 34.883°S 56.167°W / -34.883; -56.167
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת האספה הכללית של אורוגוואי עריכת הנתון בוויקינתונים
רשות שופטת Supreme Court of Uruguay עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת דרום אמריקה
שטח יבשתי[1] 176,215 קמ"ר (92 בעולם)
אחוז שטח המים 1.5%
אזור זמן UTC -3
היסטוריה
הקמה  
- עצמאות
- הוכרזה
- הוכרה
מהאימפריה הברזילאית
25 באוגוסט 1825
27 באוגוסט 1828
ישות קודמת ברזיל (1822)ברזיל (1822) האימפריה הברזילאית
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 ביוני 2024)
3,423,299 נפש (134 בעולם)
צפיפות 19.43 נפש לקמ"ר (202 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 19.51%
גילאי 15 - 24 15.14%
גילאי 25 - 54 39.86%
גילאי 55 - 64 10.79%
גילאי 65 ומעלה 14.71%
כלכלה
תמ"ג[3] (2022) 71,177 מיליון $ (79 בעולם)
תמ"ג לנפש 20,792$ (62 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2022)
0.830 (52 בעולם)
מדד ג'יני 40.2 (נכון ל־2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע פסו אורוגוואי‏ (UYU)
בנק מרכזי הבנק המרכזי של אורוגוואי עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
חגים לאומיים
סיומת אינטרנט uy
קידומת בין־לאומית 598
www.gub.uy
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת אורוגוואי
נהר ריו דה לה פלטה מפריד בין אורוגוואי לבין ארגנטינה.
"פלזה אינדפנדנסיה" (כיכר העצמאות) שבמונטוידאו, מתחת לאנדרטה שבמרכז התמונה נמצא קברו של ארטיגס, גיבור האומה

הרפובליקה המזרחית של אורוגוואיספרדית: República Oriental del Uruguay) היא מדינה השוכנת בחוף הדרום-מזרחי של יבשת דרום אמריקה. היא גובלת במזרח באוקיינוס האטלנטי, מצפון בברזיל, ממערב בארגנטינה ובדרום בשפך נהר ריו דה לה פלטה.

האזור שכיום הוא אורוגוואי יושב לראשונה על ידי קבוצות של ציידים-לקטים לפני כ-13,000 שנה לערך[5]. האזור הצמיח מספר תרבויות דומיננטיות, וחלק מהזמן נשלט על ידי אימפריות שונות מברזיל ומארגנטינה. בעת שהגיעו האירופאים לראשונה לאורוגוואי נשלט האזור על ידי שבט הצ'רואה, כאשר הפורטוגלים הקימו את המעוז הקולוניאלי הראשון ב-1680; בניגוד למדינות השכנות, לאירופאים לקח זמן רב יותר ליישב את הארץ. הספרדים הקימו את העיר מונטווידאו, כיום הבירה, כמעוז צבאי בתחילת המאה ה-18 ובכך ביססה את שליטתה עקב המאבק הצמוד על השטח עם מעצמות אירופאיות אחרות. אורוגוואי זכתה לעצמאות לאחר מאבק ארוך בין 1811 ל-1828, תוצאה של המערכה שניהלו פורטוגל, ספרד ארגנטינה וברזיל, אולם לאורך שאר המאה ה-19 היא סבלה מהתערבות זרה מתמשכת. ב-1828 היא הוכרה כמדינה עצמאית ונפרדה מהאימפריה הברזילאית, והתנערה מהשפעות המדינות השכנות והאירופאיים לקראת תחילת המאה ה-20. בתחילת המאה פרחה דמוקרטיה באורוגוואי, אך היא נקטעה בהפיכה צבאית ב-1973 לאחר שורה של משברים כלכליים. הממשל הצבאי, שנתמך על ידי ארצות הברית בדומה למקביליו בצ'ילה ובברזיל, רדף מתנגדים פוליטיים, פעילי שמאל ומרקסיסטים, והשליך רבים למאסר בעינויים או לכיתת יורים; הצבא ויתר על השלטון בעבור ממשלה אזרחית בשנת 1985. מאז אורוגוואי היא רפובליקה במערכת של דמוקרטיה נשיאותית ורב-מפלגתית.

אורוגוואי היא מדינה מפותחת עם כלכלה עתירת הכנסה, והיא מדורגת במקום הראשון באמריקה הלטינית בדמוקרטיה, שלום, שחיתות נמוכה[6], וממשל אלקטרוני[7][8]. אורוגוואי היא גם הראשונה מבין מדינות אמריקה הדרומית בכל הקשור לחופש העיתונות ולצמיחה כלכלית[6]. אורוגוואי היא המדינה בעלת הכי הרבה חיילים משתתפים במשימות שמירת השלום של האומות המאוחדות ביחס לגודל האוכלוסייה[6]. אורוגוואי היא המדינה המדורגת הכי נמוך במדד הטרור העולמי מבין כל מדינות אמריקה הדרומית, ומדורגת במקום השני ביבשת בחופש כלכלי, שוויון הכנסה, תמ"ג לנפש והשקעות חוץ ישירות[6]. אורוגוואי היא המדינה השלישית ביבשת בשיעור הפיתוח האנושי, צמיחת התמ"ג[9], ותקינות התשתיות. אורוגוואי נחשבת לאחת המדינות המתקדמות והליברליות ביותר מבחינה חברתית באמריקה הלטינית[10]. היא מדורגת גבוה במדדים של זכויות אדם ואזרח[11] וזכויות להט"ב[12]. לגליזציה של סמים קלים, נישואים של זוגות מאותו המין והפלות הם חוקיים באורוגוואי.

אטימולוגיה

שמה של אורוגוואי נובע מהשם "ריו אורוגוואי", שמקורו בשפה ילידית מקומית. ישנן מספר פירושים לשם, המקובל שבהם הוא "נהר הציפורים", כיוון ש"אורו" היה כינוי נפוץ בקרב הילידים לציפור בר[13][14]. השם עשוי להתייחס גם לחילזון נהר בשם אורוגואה שהיה מצוי בשפע על פני חופי נהר הריו דה לה פלטה[15].

אחד הפירושים הפופולריים ביותר של השם הוצע על ידי המשורר האורוגוואי הנודע חואן זורילה דה סן מרטין (אנ'), והוא "נהר הציפורים המצוירות"[16]; פרשנות זו, על אף שהיא מפוקפקת, עדיין מהווה את הפרשנות המקובלת בקרב העם האורווגוואי.

בתקופה הקולוניאלית הספרדית, ובמשך זמן מה לאחר מכן, אורוגוואי וכמה מהטריטוריות השכנות נקראו הבנדה המזרחית (כלומר "הגדה המזרחית" בהתייחס לנהר אורוגוואי), ולאחר מכן במשך כמה שנים "המחוז המזרחי". מאז עצמאותה, המדינה ידועה בשם "הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי", שמתייחס לנהר גם כן[17][18][19].

היסטוריה

התקופה הטרום-קולוניאלית

מעט ידוע על התקופה הפרה-קולוניאלית של אורוגוואי, בעיקר מפאת אי הישמרות של תיעודים היסטוריים. כמו כן, כמעט כל בני הצ'רואה, העם הילידי באורוגוואי, הושמדו ברצח עם שביצעו בהם הספרדים. על פי עדויות ארכיאולוגיות מאתר "ארטיגס", אורוגוואי יושבה לראשונה על ידי בני אדם לפני כ-13,000 שנה בערך על ידי ציידים-לקטים[20]. גילויים אלו שינו את התפיסה לגבי תאריך ההגעה הראשוני של בני אדם אל היבשת, שכן עד מציאת האתר ההערכה הייתה מאוחרת יותר.

במזרח אורוגוואי נמצאו רגמים רבים ששימשו לקבורה והם מעשה ידי אדם, חלקם בני כ-5,000 שנה, אולם מעט מאוד ידוע על הקבורים בהם או האנשים שבנו אותם. ככל הנראה, מדובר היה בעמים נודדים, שלא השאירו תיעוד כתוב ונעו ממקום למקום. נמצאו עדויות ארכיאולוגיות לגידול של כלבים מבוייתים וחקלאות[21].

הקבוצה האתנית הילידית באורוגוואי נקראה צ'רואה, ומרבית תושביה הילידים השתייכו לקבוצה זו[22]. האזור היה מיושב על ידי עמים נודדים שונים, כמו צ'אנה, אראצ'ן וגוארני. עמים אלה התבססו על ציד, דיג וחקלאות אירעית, וככל הנראה אף אחד מהם לא כלל באף זמן יותר מ-10,000-20,000 איש[23].

קולוניאליזם ועצמאות

האירופאים הראשונים הגיעו לאורוגוואי בתחילת המאה ה-16, אך גילו בה עניין מועט בשל החוסר במחצבים והתנגדות הילידים. בהמשך הפכה אורוגוואי למוקד תחרות בין האימפריות של פורטוגל וספרד, בשל מיקומה על שפך נהר הריו דה לה פלאטה. בשנת 1624 התיישבו ספרדים באזור והחלו לפתח את תעשיית הצאן והבקר. הבירה העתידית של אורוגוואי, מונטווידאו, הוקמה בראשית המאה ה-18, והפכה ליריבה של בואנוס איירס. בזכות נמלה הטבעי, נחשבה מונטווידאו כמרכז הצבאי של האימפריה הספרדית, ואילו בואנוס איירס נחשבה למרכז מסחרי.

מלחמת העצמאות של אורוגוואי החלה ב-1810, בהנהגתו של חוסה חרוואסיו ארטיגס, שמרד ברשויות הספרדיות והביס אותן בקרב על לאס פיידראס. בהמשך נאבקה אורוגוואי בניסיונות כיבוש מצד ברזיל, שסיפחה לעצמה את אורוגוואי בשנת 1821. בתגובה לסיפוח התחוללה במדינה מהפכה, ואורוגוואי הכריזה על עצמאות ב-25 באוגוסט 1825. הכרזת העצמאות הובילה למלחמת ארגנטינה–ברזיל, שבסיומה (1828) נוצרה הרפובליקה העצמאית של אורוגוואי, שבירתה מונטווידאו.

האוכלוסייה המקורית של אורוגוואי, בני שבט הצ'ארואה, הושמדה בהדרגה במשך כשלוש מאות שנה, תהליך שהגיע לשיאו ב-11 באפריל 1831 ברצח המוני בסלסיפוודס. הרצח ההמוני הונהג על ידי הגנרל פרוקטואוסו ריברה, הנשיא הראשון של אורוגוואי. לאחר מכן חדלו בני צ'ארואה להתקיים כעם ותרבותם נכחדה. למרות זאת, ישנם עדיין אורוגוואים כיום שבעורקיהם זורם דם של שבט הצ'ארואה, זאת בשל הערבוב של ספרדים עם בני הצ'ארואה בתקופה הקולוניאלית.

במהלך המאה ה-19 סבלה המדינה מיריבות קשה בין הליברלים (קולורדו) והשמרנים (בלאנקו), קונפליקט שהתדרדר למספר מלחמות אזרחים לאורך המאה. באחרונה שבהן, ב-1904, ניצחו הליברלים ועם סיומה ייצב הנשיא באטייה אי אורדונייס את השלטון, והנהיג רפורמות מתקדמות בתחום העבודה וזכויות הנשים. בנוסף, גלי הגירה ממערב אירופה החלו לשנות את פני החברה.

במחצית הראשונה של המאה ה-20 נהנתה אורוגוואי ממשטר דמוקרטי ומיציבות כלכלית, אך במהלך שנות ה-50 וה-60 החלה כלכלת המדינה להיחלש, ואי השקט הפוליטי במדינה גבר. ב-1973 תפס הצבא את השלטון במדינה והנהיג בה דיקטטורה צבאית, שנמשכה 12 שנים. השלטון הצבאי הסתיים בבחירות שנערכו ב-1985, בהן ניצח הליברל חוליו מאריה סאנגינטי.

בעת האחרונה נאבקה אורוגוואי לשמור על יציבות נוכח המשברים הכלכליים שפקדו את המדינות השכנות. בשנת 2004 נבחר לנשיאות טאבארה ואסקס. המדיניות הכלכלית שלו הובילה לצמצום העוני והאבטלה, ולהשקעות זרות רבות במדינה.

פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של אורוגוואי

אורוגוואי היא רפובליקה נשיאותית. נשיא אורוגוואי הוא ראש המדינה וראש הרשות המבצעת (הממשלה), והוא נבחר אחת לחמש שנים בבחירות ישירות. הרשות המחוקקת מתחלקת בין שני בתי מחוקקים: הבית התחתון (Cámara de Representantes), המונה 99 חברים; והסנאט המונה 30 חברים נבחרים, וזאת בנוסף לסגן הנשיא. הרשות השופטת נפרדת מהרשות המחוקקת ומהרשות המבצעת.

תחבורה

ערך מורחב – מחוזות אורוגוואי

בכבישים הראשיים של המדינה נגבית אגרה בגבולות בין מחוז למחוז, ובכך מממנים את שיפור ושיפוץ הכבישים.

בין הערים הגדולות ישנן מסילות ברזל שאורכן מסתכם ב-2073 ק"מ ושרות רכבות. הרכבות מיושנות בדרך כלל והנסיעה בהן איטית, אך זולה.

בין אורוגוואי לארגנטינה ישנם קווי מעבורות החוצים את נהר ריו דה לה פלטה בין מונטווידאו או קולוניה - לבואנוס איירס.

שדה התעופה הבינלאומי הראשי, נמל התעופה הבינלאומי של קראסקו, שוכן בפאתי מונטווידאו, ובנוסף לו ישנם עוד 7 שדות תעופה קטנים יותר. חברת התעופה הגדולה באורוגוואי הייתה פלונה, אשר פשטה רגל ונסגרה ב-2012.

כלכלה

הכלכלה של אורוגוואי מתאפיינת בגידול דגנים ובקר ליצוא ובכוח עבודה משכיל, ויש בה גם תעשייה מפותחת של זיקוק נפט וייצור אנרגיה הידרו-אלקטרית.

לאחר גידול שנתי ממוצע של 5% בשנים 1996 עד 1998 ובשנים 1999 עד 2001, סבלה הכלכלה באורוגוואי מירידה בביקוש לתוצרתה בארגנטינה ובברזיל, הצורכות ביחד כמחצית מהיצוא של אורוגוואי. למרות משבר הסחר החמור, המצב הפיננסי של אורוגוואי נותר יציב מאלה של שכנותיה, מה שמשקף את התדמית היציבה של אורוגוואי.

בשנים האחרונות השקיעה אורוגוואי את רוב מרצה בפיתוח שימושים מסחריים לטכנולוגיות IT והפכה למייצאת תוכנה מובילה באמריקה הלטינית, כמו כן התפתחו רבות ענפי הבנקאות והתיירות. אורוגוואי מיצאת בשר בקר לישראל וישנם קשרי סחר קבועים בין המדינות. המטבע המקומי הוא פסו אורוגוואי (Peso), ושערו היציג כיום (2016) הוא כ-30 פסו לדולר ארצות הברית.

גאוגרפיה

אורוגוואי היא הטריטוריה השלישית הקטנה בדרום אמריקה, אחרי מדינת סורינאם והטריטוריה גיאנה הצרפתית. הנוף מורכב ברובו ממישורים נמוכים בדרום ומרמה נמוכה בצפון. הנקודה הגבוהה ביותר במדינה היא סרו קטדרל (הר הקתדרלה), שגובהו 514 מטרים. דרומית-מערבית לשם נמצא נהר ה"ריו דה לה פלאטה" (נהר הכסף), לשון הים של נהר האורוגוואי, המשמש כגבול המערבי, יחד עם נהר הפראנה, שלא עובר דרך אורוגוואי. הנהר הגדול הנוסף הוא ה"ריו נגרו", החוצה את אורוגוואי לרוחבה.

מספר לגונות נמצאות לאורך החוף האטלנטי של אורוגוואי.

אתרי תיירות

בעיר פונטה דל אסטה (Punta del este), עיר חוף השוכנת בקצה הלגונה של שפך הנהר ריו דה לה פלטה לאוקיינוס האטלנטי, ישנם בתי מלון רבים ואתרי בילוי.

בעיר קולוניה (colonia) ישנה עיר עתיקה חומה ומבצרים עתיקים, וכן חיילי משמר העיר במדים מיוחדים העורכים טקס חילופי משמרות מדי יום ראשון.

תרבות

תרבות אורוגוואי היא אירופאית והשפעותיה מדרום אירופה הן חשובות במיוחד. המסורת של הגאוצ'ו הייתה אלמנט חשוב באמנות ופולקלור הן של אורוגוואי והן של ארגנטינה.

אורוגוואי היא חלק מארגון המדינות האיברו-אמריקניות, בו משתפות מדינות איברו-אמריקאיות פעולה בנושאי חינוך, מדע ותרבות.

אמנות

אחד האמנים הבולטים באורוגוואי היה הצייר והפסל מופשט קרלוס פאאס וילארו. הוא צייר מטימבוקטו וממיקונוס כשהעבודה הידועה ביותר שלו היא הבית והמלון שלו קאסאפואבלו Casapueblo בפונטה בז'נה, ליד פונטה דל אסטה.

מוזיקה

המוזיקה הפופולרית שאורוגוואי חולקת עם ארגנטינה היא טנגו. כמו במקרים רבים גם הטנגו הוא מקור למריבות בין השכנות, ושתיהן טוענות להיות מקום הולדתו של קרלוס גרדל - אחד מענקי הטנגו. בנוסף, הקנדומבה שנחגג בעיקר על ידי אוכלוסיות עם שורשים אפריקנים.

המטבח

בשר בקר הוא מרכיב מרכזי במטבח האורוגוואי, ותושביה הם מגדולי צרכני בשר אדום לנפש בעולם. אסאדו, בשר בקר צלוי (להבדיל מנתח הבשר של הצלעות), הוא המאכל הלאומי באורוגוואי. מזונות פופולריים אחרים כוללים צלחות בשר בקר, צ'יוויטו (כריכי סטייק עם פילה בקר), פסטה, כליות צלויות, ונקניקיות (צ'וריסו, מורסיז'ה).

המשקה הלאומי באורוגוואי הוא המאטה (חליטת עשבים מקומית). ניתן לראות את האורוגוואיים עם ערכות מאטה בכל מקום ובכל עונות השנה. הבדיחה טוענת כי יש לאורוגוואיים שקע בין היד לחזה לשים את התרמוס.

ספורט

כדורגל הוא הספורט הפופולרי ביותר באורוגוואי. המשחק הבינלאומי הראשון מחוץ לאיים הבריטיים היה משחק בין אורוגוואי וארגנטינה במונטווידאו ביולי 1902. אורוגוואי זכתה במדליית הזהב במשחקים האולימפיים בפריז 1924 ושוב בשנת 1928 באמסטרדם. כתוצאה מכך, אורוגוואי זכתה לארח את טורניר גביע העולם הראשון בכדורגל בשנת 1930 בו גם זכתה. זכייתה הנוספת והאחרונה עד כה במונדיאל הייתה בשנת 1950 במשחק גמר נגד נבחרת ברזיל במשחק הידוע בשם מרקנאסו.

אורוגוואי זכתה בקופה אמריקה יותר מכל מדינה אחרת בצוותא לארגנטינה, 15 זכיות נכון לשנת 2021 כאשר האחרונה הייתה בשנת 2011.

באורוגוואי יש ליגת כדורגל פעילה. שני המועדונים (ממונטווידאו) הפופולריים ביותר הם, נסיונל ופניארול, שמצליחים בטורנירים הן מקומיים והן בדרום אמריקה וזכו בשלושה גביעי אינטרקונטיננטל כל אחת.

פחות פופולריים אך בכל זאת משוחקים משחקי כדורסל רוגבי וטניס.

דמוגרפיה

88% מאוכלוסיית אורוגוואי הם ממוצא אירופי: ספרדים, איטלקים, אנגלים, צרפתים וגרמנים. שרידיהם האחרונים של תושבי אורוגוואי המקוריים בני שבט הצ'ארואה יחד עם מסטיסוס, שהוא כינוי לבני תערובת ביניהם ואירופאים, מהווים 8% מהאוכלוסייה. ארבעה אחוזים הם ממוצא אפריקאי.

91% מהאורוגוואיים מתגוררים בערים המרכזיות במדינה שהן מונטווידאו, סלטו, לאס פיידרס ופייסנדו.

החינוך במדינה בכל רמותיו הוא חינם, כולל אוניברסיטאות, על אף שישנן החל משנת 1985 גם אוניברסיטאות פרטיות. האוניברסיטה הפרטית הגדולה ביותר במדינה שייכת לרשת World ORT. החינוך הוא חובה עד גיל 14.

במדינה ישנה מסורת ספרותית מפותחת, וסופרים ידועים יצאו מאורוגוואי כגון חואן סוריז'ה דה סן מרטין, בן המאה ה-19.

דתות

מאז 1919 הכנסייה והמדינה הן גופים נפרדים. לפי הסקר הלאומי של שנת 2006 לפי מרכז הסטטיסטיקה הלאומי של אורוגוואי: 47.1% מהתושבים באורוגוואי הם קתולים, 23.2% מאמינים שיש אל אבל חסרי דת, 17.2% אתאיסטים, 11.1% פרוטסטנטים, 0.6% מאמנים בדתות אפריקאיות, 0.3% יהודים ו-0.4% אחרים.

הקהילה היהודית

ערך מורחב – יהדות אורוגוואי

הקהילה היהודית מונה כ-18 אלף נפש. הקהילה מורכבת מארבע קבוצות עיקריות: אשכנזים, ספרדים, הונגרים ויוצאי גרמניה. הקהילה פעילה ביותר ומקיימת קשרים הדוקים עם ישראל. רוב היהודים מתרכזים בשכונת פוסיטוס (Pocitos) שבמונטווידאו הבירה. עם המוסדות המובילים של הקהילה נמנים שני בתי הספר היהודיים לבנים ובנות: אינטגראל-אריאל ויבנה (דתי), ובית ספר של חב"ד המיועד לבנות בלבד. במדינה פועלות שמונה תנועות נוער ציוניות: הבונים דרור, השומר הצעיר, הנוער הציוני, חזית הנוער, מכבי הצעיר, ישראל הצעירה, בית"ר ובני עקיבא.

הקשר עם ישראל

ערך מורחב – יחסי ישראל-אורוגוואי

בשנת 2004 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין מכון היצוא הישראלי לבין אורוגוואי. ההסכם מסדיר חילופי משלחות בין המדינות וקיום תערוכות, מתן עידוד לאנשי עסקים ולמשקיעים להשקיע באורוגוואי ובישראל, וכן שיתוף פעולה בין החברות משתי המדינות.

ישראל מיצאת לאורוגוואי בעיקר כימיקלים וזיקוקי נפט, מוצרי גומי ופלסטיק.

באורוגוואי פועלות כ-110 חברות ישראליות המייצאות למדינה.[24]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ [http://archivo.presidencia.gub.uy/sci/noticias/2010/09/2010092601.htm Hace 13.000 a�os cazadores-recolectores exploraron y colonizaron planicie del r�o Cuareim], archivo.presidencia.gub.uy
  6. ^ 1 2 3 4 "Uruguay Rankings" (PDF). Archived (PDF) from the original on 1 February 2017. Retrieved 21 April 2017.
  7. ^ Data Center, web.archive.org, ‏2014-08-11
  8. ^ Overview, World Bank (באנגלית)
  9. ^ "From 2005 to 2011" (PDF). U.S. State Department. Archived (PDF) from the original on 1 February 2017. Retrieved 25 June 2017.
  10. ^ First in Latin America on two out of three basic dimensions of the Social Progress Index, and second to Costa Rica in Latin America overall, and 26th worldwide, in 2013.
  11. ^ The Social Progress Imperative, web.archive.org, ‏2016-03-04
  12. ^ "Spartacus Gay Travel Index" (PDF). spartacus.gayguide.travel. Archived (PDF) from the original on 14 September 2017. Retrieved 3 September 2020.
  13. ^ The Review of the River Plate: Revista Del Río de La Plata, 1971. (באנגלית)
  14. ^ Nordenskiöld, Erland (1979). Deductions suggested by the geographical distribution of some post-Columbian words used by the Indians of S. America. AMS Press. p. 27. ISBN 978-0-404-15145-4.
  15. ^ Presentan tesis del nombre Uruguay - Diario EL PAIS - Montevideo - Uruguay, web.archive.org, ‏2012-03-14
  16. ^ Presentan tesis del nombre Uruguay - Diario EL PAIS - Montevideo - Uruguay, web.archive.org, ‏2012-03-14
  17. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Uruguay, The World Factbook, Central Intelligence Agency, 2021-11-15
  18. ^ Uruguay | History, Capital, Flag, Population, Map, Climate, & Facts | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  19. ^ "Eastern Republic of Uruguay" is the official name used in many United Nations publications in English, e.g.  & in some formal UK documents, e.g.
  20. ^ [http://archivo.presidencia.gub.uy/sci/noticias/2010/09/2010092601.htm Hace 13.000 a�os cazadores-recolectores exploraron y colonizaron planicie del r�o Cuareim], archivo.presidencia.gub.uy
  21. ^ López Mazz, José M. (2001). "Las estructuras tumulares (cerritos) del litoral atlantico uruguayo" (PDF). Latin American Antiquity (in Spanish). 12 (3): 231–255. doi:10.2307/971631. JSTOR 971631. S2CID 163375789 – via JSTOR.
  22. ^ Tim Burford, The Bradt Travel Guide Uruguay, Bradt Travel Guides, 2010, ISBN 978-1-84162-316-0. (באנגלית)
  23. ^ S. Gibbon, R. Santos, Mónica Sans, Racial Identities, Genetic Ancestry, and Health in South America: Argentina, Brazil, Colombia, and Uruguay, Springer, 2011-11-15, ISBN 978-1-137-00170-2. (באנגלית)
  24. ^ הסכם שת"פ כלכלי ישראל-אורוגוואי, באתר ערוץ 7, 17 בנובמבר 2004