אוטובוס ארוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוטובוס ארוך של חברת דן במסוף רידינג בתל אביב
אוטובוסים ארוכים של חברת אגד
אוטובוס ארוך עם שני מפרקים בהמבורג

אוטובוס ארוך, אוטובוס מפרקי או אוטובוס אקורדיון הוא אוטובוס ארוך במיוחד המחולק לשני מקטעים או יותר, המחוברים זה לזה באמצעות מפרק מסתובב ("עיגול"). המפרק מבטיח לאוטובוס הארוך יכולת תמרון למרות אורכו. לאוטובוסים ארוכים קיבולת נוסעים גדולה ועל כן הם פופולריים בקווי תחבורה ציבורית עמוסים במיוחד, בקווים עירוניים מהירים ובשדות תעופה. גרסאות ארוכות קיימות גם לטרוליבוסים המונעים על ידי רשת חשמלית ולאוטובוסים דו-קומתיים, אם כי האחרונים נדירים למדי. אוטובוסים ארוכים החלו להיות נפוצים ברבות ממדינות העולם במחצית השנייה של המאה ה-20, אם כי השימוש בהם היה בלתי חוקי במספר מדינות כמו בגרמניה המערבית (עד 1960) ובבריטניה (עד 1980). בישראל מופעלים אוטובוסים ארוכים בראש וראשונה בגוש דן ובירושלים, ובעיקר על ידי חברות דן ואגד.

אפיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של אוטובוס ארוך הוא כ-18 מטרים, לעומת אוטובוס רגיל שאורכו נע בדרך כלל בין 10 ל-14 מטרים. בדרך כלל חלקו הקדמי של האוטובוס הארוך גדול יותר מחלקו האחורי, והוא אינו שונה באופן מהותי מאוטובוס רגיל, עד לחלק שמאחורי הגלגלים האחוריים. שם "נחתך" תא הנוסעים ומותקן המפרק. החלק האחורי של האוטובוס קצר יותר מחלקו הקדמי והוא נח על ציר בודד או שני צירי גלגלים. למרות שחלקו האחורי של האוטובוס מחובר אל חלקו הקדמי בחיבור של קבע, ואזור המפרק מוקף בכיסוי מחומר גמיש ("אקורדיון"), אין הבדל של ממש בין התנהגותו על הכביש לבין התנהגותו של כל נגרר אחר, ובשני המקרים חלים על כלי הרכב אותם כללים פיזיקליים, הן בפניות והן בנסיעה לאחור (בריחה לכיוון ההפוך מכיוון סיבוב ההגה). בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 החל ייצורם של אוטובוסים ארוכים שלהם שני מפרקים, ואורכם יכול להגיע לכ-25 מטרים.

הנעת האוטובוס אפשרית גם באמצעות הגלגלים שבחלקו הקדמי (בדרך כלל בציר האחורי) או באמצעות אלה שבחלקו האחורי. שיטה זו היא הפופולארית כיום, ויתרונה הוא בכך שהמנוע ממוקם בסופו של האוטובוס (ולא מתחת לתא הנוסעים) ועל כן ניתן להתקין באוטובוס תא נוסעים עם רצפה רציפה ונמוכה במיוחד. מאחר שלא תמיד יכול הנהג לראות את כל דלתות הרכב (ישירות או באמצעות מראה), לעתים מותקנים באוטובוסים ארוכים מנגנונים לסגירת הדלתות באופן אוטומטי, או לנטרול יכולת הנסיעה עד לסגירתן. פתרון טכני לבעיה זו, שהחל להיות מיושם בעשור האחרון, הוא התקנה מעל הדלתות של מצלמות טלוויזיה במעגל סגור, שמשדרות אל צג או צגים שליד הנהג.

יתרונו העיקרי של האוטובוס הארוך הוא בקיבולת הנוסעים הגדולה שלו המגיעה לכ-120 נוסעים בישיבה ובעמידה, ובאוטובוס עם יותר ממפרק בודד, הנתון מגיע ליותר מ-200 נוסעים. לאוטובוס הארוך קיבולת גדולה יותר מאשר לאוטובוס קומתיים, הן בשל כך שבאחרון בדרך כלל לא מתאפשרת נסיעה בעמידה בקומה העליונה, והן בשל העובדה שניתן למקם את המנוע מתחת לרצפתו של האוטובוס הארוך. דבר זה איננו מתאפשר באוטובוס דו-קומתי בשל מגבלת הגובה, ועל כן המנוע, כמו גם גרם המדרגות גוזלים מנפח תא הנוסעים. בנוסף, עליית הנוסעים והורדתם קלה ומהירה יותר באוטובוס ארוך מאשר באוטובוס דו-קומתי, הוא אינו מציב בעיות נגישות למוגבלי תנועה, והוא נחשב ליציב יותר בשל כך שמרכז הכובד שלו נמוך יותר.

אוטובוסים מפרקיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל ישנם מספר דגמים של אוטובוסים מפרקיים:

  • מרצדס O405G עם מרכב הארגז/מרכבים(נותרו ממנו כ15 בלבד בבעלות אגד)
  • מאן NG-313 ומאן NG-363
  • בשנת 2010 נכנס לשירות מאן NG-363F, בעל ארבע דלתות.
  • המטרונית בחיפה מופעלת באמצעות אוטובוסים מפרקיים מסוג אורבנית תוצרת הארגז, וכן אוטובוס היברידיי מטיפוס פיליאס. האוטובוס מכיל 40 מושבים, ומאפשר נסיעתם של עד 140 נוסעים לאורבנית ו-154 נוסעים בפליאס, בישיבה ועמידה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוטובוס ארוך בוויקישיתוף


תחבורה ציבורית

אוטובוס (אוטובוס ארוךאוטובוס קומתייםאוטובוס נמוך-רצפהמיניבוסאוטובוס בית ספרטרוליבוסדיליז'נס) • רכבת נוסעים (מהירהפרווריתבינעירוניתדו-קומתיתרכבת קלהרכבת תחתיתמונוריילפוניקולררכבל) • מונית שירותמטוס נוסעיםאוניית נוסעים (מעבורתרחפתואפורטו)

אמצעי תחבורה