ברוך ממז'יבוז'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ר' ברוך ממז'יבוז' (תקי"ז, 1757י"ח בכסלו תקע"ב, 1811) היה נכדו של הבעל שם טוב ואדמו"ר חסידי בדור השלישי לחסידות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' ברוך נולד במז'יבוז' לרבי יחיאל (מיכל) אשכנזי ואדל, בתו היחידה של הבעל שם טוב וגדל אצל סבו. למד בתחילה אצל המגיד ממזריטש כמו כן למד אצל ר' פינחס מקוריץ. בתק"ם (1780) התקבל לאדמו"ר בטולצ'ין, עיר מגורי אביו, ומשם הנהיג את חצרו. בשנת תקמ"ח (1788) עבר ר' ברוך למז'יבוז', אך המשיך מדי פעם להגיע לטולצ'ין, ובחודשי הקיץ היה מתגורר רק שם. מנוחתו כבוד ליד סבו במז'יבוז'.

חצרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' ברוך היה נוהג לקבל פדיונות מחסידיו להחזקת חצרו, ולא פעם סירב לקבל אנשים שסירבו לתת לו פדיון. לשם איסוף הפדיונות גם היה נוסע בעיירות, בהן התגוררו חסידיו. חלק מהכסף שקיבל שלח ר' ברוך לחיזוק היישוב החסידי בארץ ישראל. חצרו נודעה לתהילה הודות לעשרו ולאנשיו, כמו הרשל'ה מאוסטרופולי. רבים ראו בהתנהגות ר' ברוך חיקוי לרוזן סטניסלב פליקס פוטוצקי, מושל המחוז, וקראו לו הנסיך מטולצ'ין. למרות הטענות רוב יהודי חבל פודוליה קיבלו את מנהיגותו.

יחסיו עם מנהיגים חסידיים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' פנחס מקוריץ ור' יעקב יוסף מפולניא העידו שהבעל שם טוב מינה את נכדו ר' ברוך כיורשו כשיגדל (ספר מקור ברוך) ור' ברוך ראה את עצמו כיורשו הבלעדי של סבו, וככל הנראה מסיבה זאת התנגד לפגישות עם אדמו"רים אחרים שחלקו על כך, והתייחסו אליו כאל שווה בין שווים. כמו כן נמנע מעיסוק בפעילות ציבורית רחבה ומאבק עם השלטונות על זכויות יהודים ובא במחלוקת עם מנהיגים חסידיים אחרים, כדוגמת ר' שניאור זלמן מליאדי ואחיינו ר' נחמן מברסלב.

יורשיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' מרדכי ממעז'יבוז' (נינו של ר' ברוך) אדמו"ר ממעז'יבוז' האחרון שכהן במז'יבוז'.

לר' ברוך היו רק בנות, לכן לאחר מותו את מקומו במז'יבוז' תפס חתנו רבי יצחק מיאמפולי בן רבי יוסף מיאמפולי ומקומו בטולצ'ין חתנו רבי דוב בער בן רבי שלמה מקרלין (ואחריו בנו רבי שלמה). חתנו הנוסף היה רבי יעקב פנחס אוירבך מלטיטשוב נכדו של רבי יעקב יוסף מפולנאה.

  • בנו של רבי יצחק היה רבי יחיאל מיכל מדרוהוביטש חתנו של רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל. בן נוסף היה רבי ברוך מיאס, אבי אדמו"רי סקאליה.
  • בנו של רבי יחיאל מיכל, רבי מרדכי, כיהן באדמו"רות במז'יבוז'.
  • רבי שמאי, נכדו של רבי יחיאל מיכל (בן רבי יוסף), כיהן כרב במז'יבוז' 26 שנה. היה חתנו של רבי דב נינו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. מחתניו היה רבי מנחם מנדל מדמיטש בנו של רבי דוד מזבלטוב. נפטר בכ"ו בחשוון תרס"ג.
  • בנו רבי יחיאל מיכל חתן קרובו רבי מרדכי קוסטינר (נכד רבי יצחק מיאמפולה וחתן רבי יוסף משה ממז'יבוז') כיהן אחריו כרב במז'יבוז'.
  • אחרי רבי יחיאל מיכל כיהן בנו רבי ברוך (חתן רבי אהרן מברזנה) שעלה לתל אביב.

כיום יש אדמו"ר מזוויהל-מז'יבוז בבוסטון, ארצות הברית, רבי יצחק אהרן קארף, נכדו וממלא מקומו של רבי יעקב ישראל מזוויהל, בנו של רבי מרדכי אדמו"ר ממעז'יבוז (בנו של רבי יחיאל מיכל מדרוהוביטש) וחתנו של רבי יחיאל מיכל מזוויהל.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי דוד שלמה מטולצ'ין
  • רבי משה צבי מסוורן

אמרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ככל שהצדיק קרוב יותר לה', כך הוא יכול לפתוח יותר שערים בדרך אל ה'. כמו שלשומר שפותח שער גשמי צריך לשלם עבור שרותו, כך גם צריך לתת פדיונות לצדיק שפותח שער לשמיים עבור חסידיו".
  • "לא זה היה מפעלו הגדול של אליהו שעשה נפלאות, אלא זה, שבשעה שנפלה אש מן השמיים לא דיבר העם על הפלא אלא כולם קראו 'ה' הוא האלוהים'"

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בוצינא דנהורא: מדבריו ותורותיו שכונסו אחר הסתלקותו.
  • "פעם אחת הביא רבי ברוך בשביל בתו החולה סמי מרפא מעיר המחוז. המשרת הניח את הרפואה בחלון של האכסניה. התהלך רבי ברך בחדר הנה והנה, הביט בצנצנת ואמר: "אם רצון השם יתברך הוא, שבתי רייזל תירפא, הרי אין צורך בשום סמי מרפא. אבל אילו היה השם מגלה את כח נפלאותיו לכל עין, לא הייתה ניתנת עוד לאדם הבחירה, כי הכל היו יודעים. וכדי שתישאר הבחירה בידי האדם, מלביש הבורא את פעולתו במעשי הטבע. וכך יצר את צמחי הרפואה"
  • "נכדו של רבי ברוך שיחק פעם עם נער אחר במשחק המחבואים. הוא התחבא היטב וחיכה שחברו יחפשהו. כשחיכה זמן רב יצא ממחבואו, אבל חברו לא נראה בשום מקום. עתה הבחין הנכד שחברו לא חיפש אותו כלל. פרץ בבכי ובא במרוצה מתוך בכייה אל חדר סבו והתאונן בפניו על חברו הרע. זלגו עיני רבי ברוך דמעות ואמר: כך אומר גם הבורא: 'אני מחביא עצמי, אבל אין איש רוצה לחפשני' "."
אור הגנוז, סיפורי חסידים, מרטין בובר

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]