היסטוריה של קנדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

קנדה היא מדינה פדרלית אשר מונה 33 מיליון תושבים וממוקמת בחלקה הצפוני של יבשת צפון אמריקה. קנדה היא המדינה השנייה בגודלה מבחינת שטח (הראשונה היא רוסיה).

עד להתיישבות האירופאים בחלק זה של העולם, ישבו במקום אינדיאנים. במשך השנים, התפתחה קנדה מקולוניה אירופית לכדי מעצמה פדרלית רב תרבותית. שיא התהליך הגיע בשנת 1982 עת קיבלה קנדה עצמאות מוחלטת מבריטניה.

תוכן עניינים 1 תקופת הילידים 2 מסעות הוויקינגים 3 גילויי הבאסקים 4 תקופת הקולוניות המוקדמת- עלייתה ונפילתה של צרפת החדשה 1604-1763 5 קנדה תחת שלטון בריטניה 1763-1867 6 קנדה כמדינה עצמאית: חלק מחבר העמים הבריטי 7 היסטוריה מאוחרת

[עריכה] תקופת הילידים

קנדה הייתה מיושבת על ידי אינדיאנים במשך כ-10,000 שנה עד להגעת האינואיטים לאזור הצפוני של יבשת צפון אמריקה בסביבות שנת 500 לספירה. האינואיטים כונו בפי הילידים בכינוי הגנאי אסקימוסים. משמעות המילה "אסקימו" הינה "אוכל בשר נא".

[עריכה] מסעות הוויקינגים

המסע המתועד הראשון של אירופאים לצפון אמריקה היה של "אנשי הצפון", הידועים כוויקינגים. טרם מסעם לצפון אמריקה, גילו הוויקינגים את איסלנד וגרינלנד. הגעה לאזור זה גם הייתה מטרתו של ביארני הרלג'ופסון אשר עקב סופה באוקיינוס האטלנטי נסחף יחד עם צוותו אל עבר צפון אמריקה. בשנת 986 הגיע לחופה של לברדור. חרף הגילוי החדש, הרלג'ופסון שהה במקום רק זמן קצר ובמהרה עזב לכיוון יעדו המקורי. בכתביו הוא תיאר את המקום כגבעות מכוסות ביערות אי שם במערב. זמן קצר לאחר מכן חזרו לאזור זה תושבי גרינלנד בחיפוש אחר עצים.

בשנת 999 או 1000, לייף איריקסון בנו של אריק האדום, יצא למסע לגילוי צפון אמריקה. לצורך המשימה, לקח איתו איריקסון את ספינתו של הרג'ופסון וייתכן שצירף כמה מאנשי הצוות המקוריים של הספינה. הוא נע לאורך חופה של קנדה מן הצפון לדרום, ונתן שמות לאזורים בהם הוא ביקר. אזורים אלו מכונים כיום: נינאווט, לברדור וניופאונדלנד. בהנהגתו התיישבו הוויקינגים ביבשת וקראו להתיישבות וינלנד. הם הקימו מספר יישובים נוספים על חופה המזרחי, אך היישובים לא החזיקו מעמד בשל עוינות האינדיאנים והם נאלצו לעזוב.

[עריכה] גילויי הבאסקים

ייתכן כי כבר במאה ה-15 קבוצת דייגים באסקים הגיעה במסעותיה לאזור הממוקם דרומית מניופאונדלנד, ונקרא גרנד בנקס. מטרת מסעות אלו לא הייתה גילוי ארצות או התיישבות, כי אם ציד חיות ים בכלל ולוויתנים בפרט.

באמצע המאה ה-16 היו בנמצא דייגים אשר התמקמו בצפון היבשת הצפון אמריקאית, באזורי לברדור וניופאונדלנד. היישוב הגדול ביותר באזור זה אשר מנה כ-900 נפשות נקרא רד ביי. בשיא תקופת צייד הלוויתנים הועסקו כ2000 איש מדי קיץ. מפעל זה התדרדר בראשית המאה ה-17 עת שני זני לוויתנים כמעט נכחדו. במקביל גייס לעצמו חיל הים הספרדי את אוניות הדיג של הבאסקים.

[עריכה] תקופת הקולוניות המוקדמת- עלייתה ונפילתה של צרפת החדשה 1604-1763

ז'ק קרטייה היה מגלה ארצות צרפתי, שגילה בין היתר את הנהר סנט לורנס, וסייר באזור ניו פאונדלנד בשנים 1535-1534. בעקבותיו הגיעו מתיישבים צרפתים הגיעו לאזור במהלך המאה ה-16 והמאה ה-17. הם התיישבו בחלקה המזרחי של קנדה, מתוך מטרה לחזק את ענפי הדיג וסחר הפרוות. סמואל דה שמפלין ופייר דה-גה הוליכו את המחנה הצרפתי להתיישב תחילה באקדיה במהלך שנת 1604 ולאחר מכן בקוויבק בשנת 1608.

ערך מורחב – צרפת החדשה

ב-150 השנים הבאות, התפשטו הן המתיישבים האנגלים והן המתיישבים הצרפתים לאזורים נוספים ביבשת. הצרפתים התגוררו בתחילה בעיקר באזור הנהר סנט לורנס, ובמרוצת השנים הופיעו ניצני התיישבות שהלכו והתחזקו גם באזור הימות הגדולות.

ב-1627 הוקמה על ידי החשמן רישליה חברת "צרפת החדשה". החברה קיבלה זיכיון להתיישב ולשלוט בשטחי צרפת בצפון אמריקה. ב-1642 הוקמה העיר מונטריאול על ידי דה מזונב. לאחר הקמת מונטריאול החלו הצקות בלתי פוסקות מצד שבטי האירוקווי, שהגיעו לשיאם ב-1660. ב-1663 פרש מלך צרפת את חסותו על המושבה, ותיגבר את חיל המצב הצרפתי שנועד לשמור על המתיישבים. לאחר גילוי שפך המיסיסיפי ב-1682, טענה צרפת לשליטה על שטחים נרחבים בצפון אמריקה. תוכניתם של המתיישבים הצרפתים הייתה להגדיל את האזור שבשליטתם, ולהקים רצף טריטריאלי לאורך הרי האפלצ'ים בין מושבותיהם בקנדה לבין ניו אורלינס שבדרום היבשת. התוכנית הייתה להקים ישות מדינית חדשה ואף שם ניתן לה - צרפת החדשה. בירתה הייתה קוויבק סיטי.

מספר מלחמות בין הבריטים לבין הצרפתים החל מ-1689 נגסו בגודל השטח בו שלטו הצרפתים .

ערך מורחב – המלחמות הבין קולוניאליות בין בריטניה לצרפת

ב-1754 פרצה המלחמה הרביעית והאחרונה - מלחמת הצרפתים והאינדיאנים, על רקע סכסוכי הקרקעות הבלתי פוסקים בין הצדדים. מלחמה זו ארכה פורמלית תשע שנים. בתחילתה היו לצרפתים הישגים מסוימים, אך החל משנת 1758 הצליחו הבריטים לחדור למעוזיהם של הצרפתים ולכבשם, וב-1760 הגיעו לערים המרכזיות בקוויבק - קוויבק סיטי ומונטריאול, כך שלמעשה ניצחו במלחמה.

ערך מורחב – מלחמת הצרפתים והאינדיאנים

ב-1763, בתום מלחמת שבע השנים, שמלחמת הצרפתים והאינדיאנים הייתה למעשה הזירה הצפון אמריקנית שלה, החליטו הצרפתים לשמור על שליטתם בהאיים הקריביים ולוותר על בעלותם במושבותיהם בצפון אמריקה לטובת בריטניה. תנאים אלה נחתמו במסגרת חוזה פריז.

[עריכה] קנדה תחת שלטון בריטניה 1763-1867

לאחר הכיבוש הבריטי,ניסו המתיישבים האמריקניים, בהיותם על סף עימות עם בריטניה, להעביר את האוכלוסייה דוברת הצרפתית של קוויבק למחנם, אך ללא הועיל. בשנת 1775 נערך בקרבת העיר הקרב על קוויבק(1775), במסגרת המהפכה האמריקנית. כוחות מהפכניים אמריקניים מהמושבות הדרומיות של ארצות הברית תקפו את חיל המצב הבריטי בקוויבק סיטי בניסיון כושל לשחרר אותה מהשלטון הבריטי, ואף הטילו מצור על העיר. הקרב הסתיים בניצחון הבריטים, ושם קץ לשאיפת האמריקאים לספח את חבל קוויבק לארצם.

סר אייזק ברוק ביצר את קוויבק סיטי על ידי חיזוק חומותיה והוספת סוללת ארטילריה מוגבהת עוד לפני מלחמת 1812.

ב-1849 נוסדה רשמית הפרובינציה של קנדה. העיר קוויבק סיטי שימשה כבירתה לסירוגין (יחד עם מונטריאול, טורונטו, אוטווה וערים אחרות) בין השנים 1852 ו-1856 ובין 1859 ו-1866 . ב-1867 איבדה העיר סופית את מעמדה, ואוטווה הוכרזה לבירה.

אחרי מלחמת העצמאות האמריקאית עברו לקנדה מתיישבים רבים שהיו נאמנים לבריטניה.

[עריכה] קנדה כמדינה עצמאית: חלק מחבר העמים הבריטי

ב-1 ביולי 1867 הוקמה קנדה לאחר שבריטניה העניקה זכות ממשל עצמי למושבותיה בצפון-אמריקה. הוקמה פדרציה של שלוש מושבות: פרובינציה של קנדה, ניו ברנזוויק ונובה סקוטיה. המושבה הישנה של קנדה התחלקה לשתיים: קוויבק ואונטריו. המונח "הפדרציה הקנדית" מתייחס לאיחוד הזה.

במהרה הצטרפו לאיחוד מושבות בריטיות נוספות. עד שנת 1880 כללה קנדה את כל שטחה כיום, פרט לניופאונדלנד ולברדור, שהצטרפו ב-1949. קנדה המשיכה להיות חלק מחבר-העמים הבריטי. בשנת 1982 בתקופת כהונתו של ראש-הממשלה פייר אליוט טרודו אושרה החוקה הקנדית בפרלמנט ונכנסה לתוקף.

[עריכה] היסטוריה מאוחרת