שמשון משאנץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמשון משאנץ
לידה 1150 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1230 (בגיל 80 בערך)
עַכּוֹ, ממלכת ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין היהודי הישן של חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1230 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות בעלי התוספות עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו ר"י הזקן עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו יצחק מקורביל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 11501214[1]), הר"ש משאנץ (מכונה לפעמים גם הרשב"א), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ופירוש הר"ש למשנה, ומראשי "עליית בעלי התוספות".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב ידו של רבי שמשון משאנץ מהמאה ה-13. נתגלה על ידי החוקר מוישה רוזנפלד ונחקר על ידי ד"ר דוד קירשנבוים.[2]

מקום הולדתו של ר' שמשון אינו ידוע. א"א אורבך משער שנולד בעיר פלייז, עירו של סבו רבנו שמשון הזקן. את מקום מושבו קבע בעיר סנס (Sens) בחבל בורגון בצרפת. היה אחיו של הריצב"א, והוא נחשב ליורשו הרוחני ולתלמידו המובהק של בעל התוספות הגדול, ר"י הזקן,[3] ונחשב לשלישי במעלה בקרב בעלי התוספות אחרי רבנו תם ור"י.[4] ר' יצחק מווינה, שחי דור אחריו, כתב עליו: "שהוא היה יחיד בדור בתורתו ובחכמתו".[5] בצעירותו הספיק לשמוע דברי תורה מפי רבנו תם, ומכאן הסיקו החוקרים כי נולד בערך בשנת 1150, שהרי רבנו תם נפטר בשנת 1171.[6]

יש הטוענים שלמד גם אצל רבי דוד בן קלונימוס ממינצנבורג,[7] אך הדבר מוטל בספק.[8] היה מורו של בעל הסמ"ק, רבי יצחק בן יוסף מקורביל[9].

גדלותו בתורה הביאה לכך שבדורות שלאחריו הרבו להסתמך על פסקיו; ניתן לראות זאת בספרו של רבי משה מקוצי (הסמ"ג). דבריו מצוטטים לרוב על ידי רבני אשכנז. המהרש"ל מציין את בקיאותו המיוחדת של ר"ש בירושלמי, "יותר מכל אשר שמענו".[10] ר"ש ביקר את הרמב"ם בהלכה ובהשקפה תוך הערכה רבה לגדולתו התורנית, ולא הסכים מסיבה זו להשתתף בפולמוס נגד "ספר המדע" לבקשת ר' מאיר הלוי אבולעפיה.[11]

באחרית ימיו עלה לארץ ישראל יחד עם קבוצה של 300 רבנים, מה שכונה לימים "עליית בעלי התוספות". מקום קבורתו בבית העלמין היהודי הישן של חיפה[12]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תוספות שאנץ - חיבורו הידוע[13]. הוא מצוטט לרוב גם ב"תוספות טוך" ו"תוספות הרא"ש". תוספות שלו על מסכת פסחים ומסכת כתובות קיימים לפנינו. תוספותיו מובאים בתוספות שלנו במסכתות ברכות[14], שבת, עירובין, ביצה, נידה, סוטה ועוד.
  • פירוש המשנה - אחד מחיבוריו החשובים של ר"ש הוא פירושו למשנה סדר זרעים, שנחשב לאחד מספרי היסוד בתחום פרשנותו של סדר זה, ובתחום הפסיקה בנושאים המוזכרים בו (העוסקים בעיקר במצוות התלויות בארץ). יש הקושרים את עיסוקו במשנה בזיקתו לארץ ישראל ולתורתה. גם פירושו לסדר טהרות במשנה הוא מספרי היסוד בפרשנות סדר זה. בפירושיו הרבה ר"ש לצטט מן התוספתא ולפרש אותה, ובפירושו לזרעים - גם מן התלמוד הירושלמי.
  • תשובות - תשובותיו לרמ"ה קיימים באגרות הרמ"ה.
  • פירוש לספרא - נתייחס אליו בטעות.
  • פיוטים - ר' שמשון חיבר, ככל הנראה, פיוטים. פיוט אחד פורסם בשמו, ראה: 'קונטרס הפיוטים', חיים בראדי, ברלין תרנ"ד (מאוחר יותר, נירנברג תרפ"ג, צורף הקונטרס אל 'מחזור ויטרי', מהדורת הורוויץ), סימן פא, שם הועתק פיוט "שפתי ישבחון ברנוני", תחת הכותרת: "מה"ר שמשון העולה לארץ הצבי". שי"ר, כרם חמד ח"ד 24 הערה 1, שיער יפה, שהכונה אל רבינו שמשון משאנץ.

משפחת רש"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק הצרפתי
 
 
שמואלרש"י
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מאיר
 
יוכבדרחלשמחהמרים
 
ריב"ן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רשב"םר"ת
 
מרים
 
שמשון מפלייזארבי יצחק בן רבי מאירשלמהמרים
 
רבינו שמואל מוויטרירבינו יום טוב מפלייזאאליעזר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחקיוסף
 
שלמהאברהם משאנץ
 
 
 
 
רבי יהודה בן יום טוביוסף
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר"י הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ריצב"א
(ריב"א הבחור)
 
רבינו שמשון משאנץ
 
 
יצחק
 
 
רבנו אלחנן
 
 
רבי יעקב
 
 
יהודה שירליאון
 
 
שמואל
רבי שמואל מעכו

מקרא[עריכת קוד מקור]

      - גיס


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמשון משאנץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל מ' תא-שמע, כרוניקה חדשה לתקופת בעלי התוספות מחוגו של ר"י הזקן - לעליית שלוש מאות הרבנים, ר’ יחיאל מפאריס וענייני ארץ-ישראל, שלם, ג, תשמ"א-1981
  2. ^ שרידים מפירוש הר"ש משאנץ למשניות אהלות, ד"ר דוד קירשנבוים, 2014
  3. ^ א"א אורבך, בעלי התוספות, עמ' 271.
  4. ^ שו"ת הרא"ש כלל פד סי' ג: "רבינו תם ור"י ור' שמשון אשר רוב תורתנו על פיהם פרשו".
  5. ^ אור זרוע, בבא קמא סי' תלו
  6. ^ אורבך, בעלי התוספות, עמ' 273.
  7. ^ ראו אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ'535
  8. ^ אורבך, בעלי התוספות, עמ' 274-275.
  9. ^ "בעלי התוספות" עמ' 325-6
  10. ^ "ים של שלמה" מסכת יבמות פרק ח סימן ח
  11. ^ אורבך, בעלי התוספות עמ' 272.
  12. ^ ראו אורבך, בעלי התוספות, עמ' 278, זאב וילנאי, "ראשיתה של חיפה". בספר "חיפה ואתריה" עמ' 54, על פי איגרת משנת 1537.
  13. ^ אין לבלבלו עם תוספותיו של רבי יצחק בן יהודה הלוי משאנץ, שגם כן נקראו כך.
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ב, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ז, עמוד א'