ספר מקבים ג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ספר מקבים ג' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי תלמי הרביעי, מלך מצרים (222-205 לפני הספירה): ניסיון חילול בית המקדש, התנכלות ליהודי מצרים והצלתם על ידי אלוהים. הספר נכתב כנראה במאה ה-1 לפני הספירה וגם בו מסופר על מסירות דתית של יהודים בזמן השלטון היווני. מפני שהספר אינו עוסק בתקופת המקבים, סוברים ששמו ניתן לו באופן שרירותי רק מכיוון שהוא מופיע בספרות החיצונית לאחר ספר מקבים ב' ולפני ספר מקבים ד'.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר מקבים ג' כולל בתוכו שני סיפורים נפרדים מימי תלמי הרביעי.

הסיפור הראשון מתאר את קרב רפיח, הצלתו של המלך בידי יהודי מומר, בשם דוסיתיאוס בן דרימילוס, וביקור המלך תלמי הרביעי בירושלים, שבו ניסה לחלל את המקדש, לאחר שהיהודים לא התירו לו להיכנס לשם; הביקור הסתיים בריב ורוגז.

הסיפור השני הוא על גזרותיו של תלמי הרביעי על יהודי מצרים. הסיפור הקודם על ניסיונו של המלך לחלל את המקדש מוצג כרקע להתנכלויותיו ליהודי מצרים; המלך החל במסע רדיפות נגד היהודים, מכיוון שנמנע ממנו להיכנס אל פנים המקדש. בגזרותיו, המלך תובע מהיהודים להצטרף לפולחן דיוניסוס. חלק מהיהודים נענה לתביעה זו, וחלק סירב בתוקף. המלך תכנן להוציא להורג המוני יהודים בכיכר מרוצי הסוסים שבסכדיה (מחוז ליד אלכסנדריה) על ידי שימוש בחמש מאות פילי מלחמה שסוממו ביין ולבונה, עליהם נחבשו "כלים נוראיים". על פי הספר, נדחה ביצוע הטבח פעמיים, ובפעם השלישית סוכלה באופן סופי כוונתו של המלך כאשר שני מלאכים ירדו מהשמיים ברגע האחרון ומנעו מהפילים לרמוס את היהודים, ואז החליט גם המלך לחונם.

תארוך הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת החוקרים לא ברור מתי נכתב הספר, מכיוון שהוא לא מתאר מציאות המוכרת לנו מכתבים אחרים, ולכן חלק מהחוקרים מעריכים שהספר נכתב בסביבות המאה ה-1 לפני הספירה. חלק מהחוקרים טוענים שספר זה אינו היסטוריוגרפי, אלא היסטורי, העושה שימוש בעובדות ומאורעות, אך לא מחויב לאמיתות כל דבריו. גם ספר זה נכתב ביוונית ומזכיר בסגנונו את ספר מקבים ב'. החלקים היחידים שמזכירים כתיבה יהודית הן התפילות המובאות בפשטות אופיינית, ולא בהגזמות הלניסטיות. תחילת הספר לקוחה ממקור הלניסטי, אך בהמשך האמת ההיסטורית מיטשטשת, ואפילו התעודות המובאות בספר מזויפות. מחבר הספר הוא יהודי אדוק, המתפלל לאלוהיו ומטיף גם לאחרים לעשות כמוהו. המרת הדת אינה אופציה, והאמונה הרווחת היא שאלוהים יציל את עמו מיד רודפיהם.

לדעת מנחם שטרן, ספר מקבים ג' נכתב במצרים בסוף תקופת שלטון יוון או בתחילת ימי השלטון הרומי, והוא מתאר את רדיפת היהודים תחת שלטון בית תלמי. הספר נכתב על ידי מחבר יהודי ומבטא את עמדתם של "חוגים יהודים בגולה המצרית", שאמצו את השפה היוונית ובמידה מסוימת גם את תרבותם – אך לא היו מוכנים לוותר על אמונתם ואורח חייהם הדתי.[1]

האירועים המתוארים בספר נזכרים בספרו של יוסף בן מתתיהו מסוף המאה הראשונה לספירה, "נגד אפיון".‏[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה כשר, "רדיפות היהודים באלכסנדריה בימי תלמי פילופאטור לפי ספר מקבים ג", בתוך: מחקרים בתולדות עם-ישׂראל וארץ-ישׂראל, (עורכים: גלבוע, ע., ב. מבורך, א. רפפורט וע. שוחט), חיפה 1978, עמ' 59-76
  • אביגדור צ'ריקובר, "ספר חשמונאים ג' כמקור היסטורי מתקופת אוגוסטוס", ציון 10, ירושלים תש"ה
  • ישראל גוטמן, "ערכו ההיסטורי של ספר חשמונאים ג", אשכולות, ג (תשי"ט), עמ' 49-72
  • אן אליזבט גרדנר, "מקבים ג’ ומקבים ד' והמשבר בימי המקבים", ציון נג, ג (תשמח), 1988, עמ' 291-301
  • נח חכם, ספר מקבים ג': ספרות, היסטוריה ואידאולוגיה, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים 2002.
  • N. Clayton Croy‏, Maccabees 3, Brill, 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנחם שטרן, "ערך: מקבים ג'", אנציקלופדיה מקראית, כרך ה', עמ' 300.
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר שני, פרק ה.


ספרי הברית הישנה

החומש (Pentateuch): בראשיתשמותויקראבמדברדברים
ספרות ההיסטוריה: יהושעשופטיםרותשמואל (א' וב')מלכים (א' וב')דברי הימים (א' וב')עזרא החיצוניעזרא - נחמיהטוביהיהודיתאסתרספר מקבים א'-ב-ג-ד
ספרות החכמה: איובתהיליםמשליקהלתשיר השיריםחכמת שלמהמשלי בן סירא
נביאים גדולים: ישעיהירמיהאיכהברוךאיגרת ירמיהויחזקאלדניאל נביאים קטנים: הושעיואלעמוסעובדיהיונהמיכהנחוםחבקוקחגיצפניהזכריהמלאכי


ספרים ברקע ירוק - חלק מכתבי הקודש לפי הקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אולם אינם חלק מכתבי הקודש בקאנון הפרוטסטנטי. ספרים ברקע סגול - מצויים רק בקאנון האורתודוקסי
Targum.jpg
הברית החדשה