בני ברק (יישוב עתיק)
 | |
| התל הקדום של בני ברק, מדרום-מערב למחלף מסובים, בתחום פארק אריאל שרון | |
| מיקום | |
|---|---|
| קואורדינטות | 32°02′12″N 34°49′40″E / 32.036675°N 34.82766944°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בני ברק הקדומה  מצפון וממערב: __ תל אביב-יפו מצפון: __ רמת גן ממזרח: __ אור יהודה, __ מועצה אזורית שדות דן מדרום: __ אזור, __ חולון | |
  | |
העיר בני ברק הקדומה, שעל שמה קרויה העיר בני ברק הנוכחית, החלה[דרוש מקור] כיישוב פלשתי בתקופת הברזל ובימי בית ראשון. בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד התקיימה העיר כיישוב יהודי. העיר התקיימה באתר תל בני ברק, אתר ארכאולוגי הנמצא בתחומי פארק אריאל שרון ובו שרידי העיר בני ברק המקראית והתלמודית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר מוזכרת בספר יהושע בנחלת שבט דן: ”לְמַטֵּה בְנֵי-דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא הַגּוֹרָל הַשְׁבִיעִי. וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל, וְעִיר שָׁמֶשׁ. וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה. וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה וְעֶקְרוֹן. וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן וּבַעֲלָת. וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק וְגַת-רִמּוֹן. וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן, עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ” (יהושע, י"ט, מ').
במנסרת סנחריב, המתארת את מסע סנחריב בלבנט, מוזכרת העיר בני-ברק (Banayabarqa) יחד עם בית־דגן, יפו ואזור כאחת מערי צדקא מלך אשקלון שכבש סנרחיב.[1][2]
את העיר הקדומה נהוג לזהות עם התל הנמצא בפינה הדרומית-מערבית של מחלף מסובים, מדרום לרמת גן, בשטחו של פארק אריאל שרון, המכונה "חורבת בני ברק"[3]. שמו של המחלף מקורו בקטע מן ההגדה של פסח המזכיר מעשה בבני ברק: ”מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק...”.
בתקופת בית שני הייתה בני ברק עיר יהודית, ולאחר המרד הגדול התקיימה בה ישיבתו של התנא רבי עקיבא: ”צדק צדק תרדף - הלך אחר חכמים לישיבה, אחר רבי אליעזר ללוד, אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל, אחר רבי יהושע לפקיעין, אחר רבן גמליאל ליבנא, אחר רבי עקיבא לבני ברק, אחר רבי מתיא לרומי, אחר רבי חנניא בן תרדיון לסיכני, אחר רבי יוסי לציפורי”[4].
משלהי תקופת בית שני נודעה העיר כמקום יישוב יהודי וכמקום מושבו של התנא רבי עקיבא[5], וישיבתו בעיר הביאה אליה מספר חכמים: ”חנניה בן חכיני ורבי שמעון בן יוחאי הלכו ללמד תורה אצל רבי עקיבה בבני ברק ועשו שם שלש עשרה שנה”[6]; כן היא מוזכרת מספר פעמים בתלמוד הבבלי[7]. נראה שהיישוב היהודי בעיר המשיך להתקיים לאורך תקופת התלמוד, שכן בתלמוד הבבלי נזכרת העיר בהקשרים שונים: ”מעשה במרחץ של בני ברק שפקקו נקביו”[8], וכן: ”מעשה בבני ברק באחד שמכר בנכסי אביו ומת”[9], וכן: ”מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק”[10], וכן: ”רמי בר יחזקאל איקלע לבני ברק”[11].
הצלבנים כינו את אזור בני ברק העתיקה בשם בומברק ואף בנו מצודה שנקראה מצודת בומברק. בפי הערבים נקרא המקום אבן אבריק.
האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר הארכאולוגי של בני ברק הקדומה מזוהה בתל נמוך הנמצא בין שדות חקלאיים צמוד מדרום-מערב למחלף מסובים, ומצפון-מזרח לחירייה. השם אל-ח'ירייה ניתן לאזור כיוון שבמקום שכן כפר ערבי עד מלחמת העצמאות על חורבות תל בני ברק הקדומה. פירוש השם "חירייה" בערבית הוא "טוב", מאחר שהאדמה באזור משובחת וטובה מאוד לחקלאות. לכפר קראו תחילה "איבן אברק", ומאוחר יותר לאחר הקמת היישוב היהודי בני ברק, שהוקם על אדמתו, שינה הכפר את שמו כדי להבדיל עצמו מהיישוב היהודי. למעשה מייסדי העיר בני ברק של ימינו רכשו את קרקעות העיר מתושבי "חירייה" בשנת 1924. למרות חשיבותו ההיסטורית, עד היום אתר בני-ברק הקדומה לא נחקר באופן מסודר ונותר מוזנח למדי ולא ידוע לציבור. רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב ערכו בשנות ה-70 חפירות הצלה במקום בפיקוחם של ארכאולוג מחוז תל אביב דאז, ד"ר יוסף פורת, ד"ר רם גופנא ואיתן אילון ובהשתתפות סטודנטים ותלמידים. בחפירות נתגלו ממצאים שונים גם מתקופות קדומות יותר – הכלכוליתית והפרסית. כמו כן חפירת בדיקה נערכה בשנת 2005. במסגרת העבודות להקמת פארק אריאל שרון הוחלט לערוך במקום חפירה ארכאולוגית מקיפה, לחשוף את שרידי בני ברק ולפתוח את המקום למבקרים. בתל ישנם עצי שיזף ושיחי צבר.
החפירות באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחודשים אוקטובר ונובמבר 2005 נערכה חפירת בדיקה בתחומי האתר לקראת הנחת קו מים. החפירה נערכה מטעם רשות העתיקות ובמימון מע"צ ונוהלה על ידי ע' שדמן.
החפירה נערכה בשוליים המזרחיים של התל, כ-200 מ' מדרום-מערב למחלף מסובים. נפתחו שני ריבועי חפירה צמודים והובחנו שלוש שכבות שככל הנראה הופרעו מכלים מכניים.
- שכבה 1.: בריבוע המזרחי, מתחת לשכבה ובה שברי כלי חרס רבים מן התקופה האסלאמית המאוחרת, התקופה הצלבנית, התקופה הביזנטית והתקופה הרומית, נחשפה שכבת שרפה ובה אבני גוויל ספורות וכן שברי כלי חרס רבים וכלי חרס שלם שנמצא לא באתרו המתוארכים לתקופה הביזנטית.
- שכבה 2: מתחת לשכבה I נחשפה תשתית רצפה בנויה חומר מליטה ועליה שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הפרסית.
- שכבה 3: בחלקו הדרומי של הריבוע המערבי נחשפו אבני גוויל אחדות, אולי קיר במצב השתמרות גרוע, ושברי כלי חרס אחדים המתוארכים לתקופת הברזל; ייתכן שיש לתארך את הקיר לתקופה זאת.
רשות העתיקות פרסמה, כי בשל השטח המצומצם שנחפר והפגיעות בשרידים הקדומים, יש להתייחס בזהירות לתוצאות החפירה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 64 (הקטע חוזר גם בעמ' 95, 114, 131, 175, 192, 210 ו־222) וכן ב־A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2, Eisenbrauns, 2014, עמ' 48
- ^ ”בהמשך מסעי, צרתי על בית דגון, יפו, בני ברק, אזור, ערי צדקא, שלא מיהר לכרוע לרגלי, כבשתיהם ונשאתי את שללן.” ("מנסרת שיקגו", טור ב', שורות 68ב–72).
- ^ חורבת בני ברק, באתר רשות העתיקות.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב, עמוד ב'.
- ^ ”הֱלֹך (לך) אחר (אחרי) חכמים לישיבה, [...] אחר (אחרי) רבי עקיבא לבני ברק” (מסכת סנהדרין, לב ב)
- ^ מדרש בראשית רבה, מוסף לסדר ויגש, צה, ח, וכן ויקרא רבה, כא, ח.
- ^ תוספתא, מסכת שבת ד ב (מצוטט גם בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ', עמוד א'); מסכת כתובות, קיא ב; תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קנ"ד, עמוד א' ומסכת בבא בתרא, דף קנ"ה, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ', עמוד א', מעשה במרחץ של בני ברק שפקקו נקביו, למחר נכנס רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא והזיעו בו ויצאו ונשתטפו בבית החיצון, אלא שחמין שלו מחופין בנסרים. כשבא הדבר לפני חכמים, אמרו: "אף על פי שאין חמין שלו מחופין בנסרין".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קנ"ד, עמוד א', מעשה בבני ברק באחד שמכר בנכסי אביו ומת, ובאו בני משפחה וערערו לומר קטן היה בשעת מיתה, ובאו ושאלו את רבי עקיבא מהו לבודקו, אמר ....
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ו, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"א, עמוד ב', רמי בר יחזקאל איקלע לבני ברק, חזנהו להנהו עיזי דקאכלן תותי תאיני וקנטיף דובשא מתאיני וחלבא טייף מנייהו ומיערב בהדי הדדי, אמר היינו "זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (תרגום חופשי: רמי בר יחזקאל נזדמן לבני-ברק, וראה עזים אוכלות תחת תאנים, והיה דבש נוטף מן התאנים וחלב מטפטף מן העזים והם מתערבבים זה בזה, אמר: "זו ארץ זבת חלב ודבש".