גיחזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיחזי מנסה להחיות את בן השונמית

גֵּיחֲזִי הוא דמות מקראית, נערו של אלישע הנביא ומי שמופיע בכמה מסיפורי אלישע בספר מלכים-ב'.

גיחזי במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיחזי והשונמית (ספר מלכים ב', פרק ד')[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר אלישע מחפש דרכים לגמול טובה לאישה השונמית שהטיבה עמו, גיחזי מייעץ לו שיברך אותה בבן, ואלישע אכן מברכה בבן וכעבור שנה הבן נולד. לאחר מספר שנים הבן נפטר, וכאשר השונמית באה אל אלישע ונופלת לרגליו, גיחזי ניגש להדפה. אלישע שולח את גיחזי עם משענתו כדי להחיות את הילד. גיחזי שם את המשענת על הילד אך הוא איננו מקיץ, עד שאלישע מגיע אל הילד ומקים אותו לתחייה.

גיחזי, נעמן והצרעת (ספר מלכים ב', פרק ה')[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חטא גיחזי

לאחר שאלישע ריפא את נעמן שר צבא ארם מצרעת, מציע נעמן לאלישע מתנות בתמורה, אך אלישע מסרב לקבלן, ונעמן הולך לדרכו. לאחר שנעמן עוזב, רץ גיחזי אחרי נעמן בלא ידיעת אלישע, ומבקש ממנו בשם אלישע ככר כסף ושתי חליפות בגדים. נעמן נותן לגיחזי כסף ובגדים וכשאלישע מגלה זאת, הוא מקלל את גיחזי וזרעו בצרעת.

גיחזי במדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה בה היה גיחזי נערו של אלישע, הוא היה דוחה את התלמידים הפוטנציאלים של אלישע ורבים היו יראים להגיע אל אלישע מפני רעת גיחזי. לאחר שילוחו של גיחזי רבו תלמידי אלישע (ספר מלכים ב', פרק ו').

על פי המדרש, בדרכו אל הנער גיחזי מנסה את המשענת על חיה מתה שמצא בדרך וזו קמה לתחייה. במעשה זה עבר גיחזי על דברי אלישע שהורה לו לא לעצור בדרכו אל הילד, ולכן לא הצליח גיחזי להקים את הילד.[דרוש מקור]

על פי מדרש חז"ל גיחזי ובניו הם ארבעת המצורעים היושבים בשער שומרון (ספר מלכים ב', פרק ז'). חז"ל אף לומדים הלכה ממעשי ארבעת המצורעים בהסתמך על כך שגיחזי (למרות שסרח) היה תלמיד חכם.

בגמרא מסופר כי אלישע הלך לדמשק להחזיר את גיחזי בתשובה אך ללא הצלחה[1].

על פי חז"ל, גיחזי הוא בין האנשים המועטים שאין להם חלק בעולם הבא, מכיוון שחטא והחטיא את הרבים[2].

בספר מלכים ב', פרק ח', פסוק ה', כשמספר גיחזי למלך ישראל ממעשי אלישע, הוא קורא לאלישע בשמו, וחז"ל סברו שזאת הסיבה שנענש ואין לו חלק לעולם הבא[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]