המלכת יואש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המלכת יואש

אירוע המלכת יואש מתואר בספר מלכים ב', פרק י"א, ובספר דברי הימים ב', פרק כ"ג. ההמלכה נעשתה ביוזמתו ובמצוותו של יהוידע הכהן הגדול.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שראתה עתליה כי בנה אחזיה מלך יהודה הומת על ידי יהוא, היא קמה והורגת את כל זרע המלוכה, במטרה למלוך בעצמה ללא עוררין[1]. יהושבע אחות אחזיה רואה זאת ומחביאה את יואש אחיינה התינוק ואת מניקתו בחדר המיטות ובכך מצילה אותם[2].

המרד וההמלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנה השביעית, לאחר שש שנים שבהן יואש מוסתר, קורא יהוידע הכהן לשרי המאות ולרצים שבממלכה, כורת אתם ברית, משביע אותם שיעזרו לו להמליך את יואש, ומצווה עליהם להתחלק לשלוש קבוצות שומרים שישמרו על המלך בשלושה מקומות מרכזיים: בבית המלך, בשער סור ובשער אחר הרצים. כפי שכתוב:

וַיְצַוֵּם לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן הַשְּׁלִשִׁית מִכֶּם בָּאֵי הַשַּׁבָּת וְשֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ. וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר סוּר וְהַשְּׁלִשִׁית בַּשַּׁעַר אַחַר הָרָצִים.

לאחר מכן, מוציא יהוידע את יואש ומניח עליו את הנזר ואת העדות, שהוא ספר התורה על פי הפרשנים[3]. יהוידע ובניו מושחים אותו למלך, והנוכחים במקום מכים כף ומכריזים בקול "יחי המלך".

לפי התלמוד, משיחה בשמן בטקס ההמלכה היא אירוע חריג שמתרחש רק בהחלפת בית מלוכה, או כאשר יש עוררין על בחירת המלך. יחד עם המלכתם של שלמה ושל יהואחז, המלכת יואש היא מהאירועים הבודדים בהם נמשח למלוכה מלך בן מלך, כיוון שהיו אלו המלכות שנויות במחלוקת.[4]

בעקבות ההמלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהמלכה עתליה שומעת את קולות השמחה היא באה אל בית ה', וכאשר היא רואה את יואש עומד ואת העם שמח לאחר טקס ההמלכה, היא קורעת את בגדיה וקוראת "קֶשֶׁר קָשֶׁר" שהוא לשון הכרזה על מרד. כפי שכתוב:

וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמֵד עַל הָעַמּוּד כַּמִּשְׁפָּט וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וְכָל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת בְּגָדֶיהָ וַתִּקְרָא קֶשֶׁר קָשֶׁר.

בעקבות כך, יהוידע מצווה את שרי המאות להוציא אותה מבית ה' ולהביא אותה אל בית המלך, ולהמית כל אדם שיבוא לעזרתה. שרי המאות עושים כך ולוכדים אותה, וממיתים אותה בבית המלך.

לאחר מכן, יואש והעם מנתצים את מזבחות הבעל והורגים את מתן כהן הבעל.

למעשה, הריגת עתליה והמלכת יואש הם השבת מלכות יהודה מעתליה (שהיא בתו של מלך ישראל) וגם האיבוד הסופי של מלכות בית אחאב, כפי שנגזר לפני כן:

"וְאָבַד כָּל בֵּית אַחְאָב וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל."

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מצודת דוד על מלכים ב יא א
  2. ^ לא ברור האם יהושבע היתה גם בתה של עתליה. לאביה, יורם מלך יהודה, היו נשים נוספות מלבד עתליה, כפי שנזכר בספר דברי הימים ב', פרק כ"א, פסוקים ט"זי"ז.
  3. ^ מצודת דוד על מלכים ב יא יב
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"א, עמוד ב'