ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי שלמה לוריא

רבי שלמה לוריא (מהרש"ל)

דיוקן המיוחס לרבי שלמה לוריא (למעשה הרב חיים דייטשמן)
לידה	1510 ה'ר"ע בריסק דליטא
פטירה	7 בנובמבר 1573 (בגיל 63 בערך) י"ב בכסלו ה'של"ד לובלין
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בלובלין
תחומי עיסוק	תלמוד, הלכה, פרשנות המקרא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014

המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה

רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 - י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16. חי ופעל בערים שונות ברחבי פולין בהן עמד בראשות ישיבות. ספריו "חכמת שלמה" ו"ים של שלמה" נחשבים לאבני יסוד בפרשנות התלמוד הבבלי, תשובותיו ההלכתיות מצוטטות בספרות ההלכה, וידועות גם הגהותיו לכתבי קדמונים.

בפי בני הדור שלאחריו מתואר רש"ל כגדול דורו גם בהשוואה לבני דורו הגדולים רבי יוסף קארו והרמ"א. כך כתב עליו ההיסטוריון היהודי הנודע בן התקופה דוד גנז, בכרוניקה "צמח דוד" (חלק ראשון שנת של"ג): ”רבי שלמה לוריא מאוסטרא הוא המאור הגדול, נזר ישראל, מופת הזמן, אשר לאורו ילכו בני עמנו ומימיו שותין כל תפוצות ישראל. ושמעו יצא בכל העולם, והעמיד תלמידים הרבה, והפליג על כל אנשי דורו, וחיבר חיבורו הגדול על כל שיטת התלמוד, אשר אין ערך לגדלו לעומקו ולחריפתו, וקרא אותו ים של שלמה...”. היסטוריון תולדות עם ישראל משה אביגדור שולוואס מעמיד את רש"ל עם רמ"א בשורה אחת ומגדיר כך את ההבדל ביניהם: ”הרמ"א ייצג בדורו את הצד הקודיפיקאטורי בלימוד התורה, את הצד התיאורטי ייצג בן זמנו וקרובו המהרש"ל”.

רש"ל נהג למתוח ביקורת על רעיונות ואישים שחרגו מן השורה לפי הבנתו, בשל גדולתו בתורה יראו בני דורו מפניו אך הוא לא מצא מנוחה במקומות רבנותו ונדד ממקום למקום. במהלך נדודיו הקים ישיבות בערים שונות, ולשמו דבקו כינויים לפי מקומות מגוריו. כך נקרא במקורות שונים: רבי שלמה מאוסטראה ורבי שלמה מליטא.

ביוגרפיה

רש"ל היה בן לשושלת רבנים ממשפחת לוריא שהייתה מפורסמת ומיוחסת לרש"י וממנו לדוד המלך. אביו רבי יחיאל לוריא כיהן כרב ואב"ד סלוצק; בנו של רבי אברהם לוריא שכיהן כאב"ד בבריסק דליטא; בנו של רבי יחיאל לוריא רבה הראשון של בריסק הידוע בשמו; בנו של רבי אהרן לוריא אב"ד היילברון מגדולי רבני אשכנז (אביו של רבי יוחנן לוריא ונינה של הרבנית מרים שפירא).

רש"ל נולד ככל הנראה בבריסק דליטא, אביו נפטר בצעירותו והוא התגורר בבית סבו, אבי אמו, הרב יצחק קלויבֶר מוורמייזא שכיהן כרב בפוזנא, מפיו למד תלמוד. על שם סבו-רבו זה, חתם רש"ל לעיתים בכינוי שר יצחק או שלמה ר' יצחק. בגיל 25 נישא לליפקא בתו של רבי קלמן הברקשטן. בבריסק דליטא, לאחר נישואיו עמד בראשות הישיבה המקומית, הוא שימש בעיר גם כדיין וסידר בה גט בשנת 1539. רש"ל נחשב בשל תקופת כהונתו בבריסק, כאחד הראשונים שהביאו את לימוד התורה ליהדות ליטא כולה.

בשנת 1544, נבחר לכהן כרבה של אוסטרוה שבווהלין במקום חמיו, הרב קלמן הברקשטן שעבר לכהן כאב"ד בריסק דליטא. רש"ל כיהן במקום חמיו גם כראש הישיבה באוסטרוה. בצו מלכותי הוא התמנה כרב הכולל של ווהלין כולה. במשך תקופת כהונתו באוסטרוה, עשה תקופה קצרה בליטא.

לעת זקנתו, בשנת 1553, עבר לכהן כאב"ד וראש ישיבה בלובלין. בתחילה כיהן כראש הישיבה מיסודו של רבי שלום שכנא מלובלין, אך לאחר מחלוקת עם רבי ישראל בנו של רבי שלום שכנא על רקע היחס לשיטת ה'חילוקים', נאלץ לעזוב את הישיבה והקים ישיבה משלו. רבים מתלמידיו בישיבה זו היו תלמידי חכמים גדולים בדור שלאחריו, חלקם המשיכו אחריו את המאבק בשיטת הפלפול. בית הכנסת שלו בלובלין התאפיין במנהגים ייחודיים, ארכו היה ל"ו (36) אמה ורחבו ל"ב (32) כמניין לולב, ובחג הסוכות היו בני הקהילה מקיפים את בית הכנסת בסמוך לכותלי המבנה מבפנים עם ארבעת המינים בידיהם. עזרת הנשים מוקמה מעל בית הכנסת והקיפה את שלושת כתליו: הצפוני, הדרומי והמערבי.

לפי חיד"א בספרו "שם הגדולים", מינה רש"ל אדם שיבוא לביתו מדי יום להוכיחו כאחד מן ההמון, כדי שיחזור בתשובה.

המהרש"ל היה בן תקופתו וקרוב משפחתו של הרמ"א, הם קיימו ביניהם התכתבות מקיפה, שהגיעה לעיתים להתבטאויות חריפות, אך שררו כבוד והערכה בין השניים ויש אף עדויות לכך שקראו זה את כתביו של זה עוד לפני שיצאו לדפוס. מפורסמים במיוחד דיוניהם בנושאי חשיבות הפילוסופיה והדקדוק. אף על פי ששניהם היו מוערכים ביותר, ורוב הפוסקים בדורם היו מתלמידי המהרש"ל, יש נטייה ברורה לפסיקה בעקבות הרמ"א. השל"ה כותב שראוי ליראי שמים להחמיר על עצמם כמהרש"ל נגד הרמ"א. הוא נודע בכתיבתו החריפה והביקורתית כלפי רבני דורו, ואף כלפי ראשונים.

המצבה המחודשת מעל קברו

המהרש"ל נפטר בלובלין בגיל 63, בי"ב בכסלו ה'של"ד (1573). על מצבתו נחקק מצדה האחד:

פה מונח אביר האבירים
מלך על כל חכמי המורים
מאור הגדול שהאיר לישראל לדור דורים
בספרי ים של שלמה ושאר באורים
שמו נודע בסוף העולם בכל שערים
הרביץ תורה והרבה תלמידים

ומצדה השני:

הרבה תלמידים בכל העולם
צדיק וחסיד בכל מעשיו ההדורים
הרב הגאון הגדול מופת הדור מהר"ר שלמה לוריא בהרב הגאון מוהר"ר יחיאל לוריא זצ"ל
נתבקש בישיבה של מעלה לד"ת ולהלכה יום י"ב כסליו שנת נפלה עטרת ראשנו וכבה מנורה הטהורה
ת.נ.צ.ב.ה.

—

תלמידיו

בין תלמידיו נמנו:

• רבי יהושע פלק כץ - מחבר "פרישה" ו"דרישה" על הטור, והסמ"ע [=ספר מאירת עיניים] על השולחן ערוך
• רבי שלמה אפרים מלונטשיץ - מחבר "כלי יקר" על המקרא
• רבי חיים בן בצלאל מפרידברג - אחי מהר"ל מפראג ומחבר "ספר החיים"
• רבי אליהו בעל שם מחלם
• רבי בנימין אהרן סלניק - מחבר "משאת בנימין"
• רבי משה מאט מחבר "מטה משה"
• רבי ישעיה הלוי הורוביץ - השל"ה

משפחתו

למהרש"ל ולאשתו ליפקא בת רבי קלמן הברקשטן נולדו חמישה ילדים:

• רבי יחיאל לוריא - ראש ישיבה בקהילת לובלין
• רבי זאב וולף לוריא
• שרה אשת המקובל רבי יהודה ליב אב"ד אפאלי
• ולנטינה אשת רבי אפרים פיש אב"ד בריסק דליטא
• מרים אשת רבי אליעזר איסרלש, אחי הרמ"א
• אשת רבי שמעון אוירבך, אב"ד טורבין, לובמלא, פרעמישלא, וויען, פוזנא ופראג.

אחיו הוא רבי מרדכי (מרקיל) לוריא, מחבר הספרים "פירוש המִלות" ו"מרי דכיא".

משנתו

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו.

בדרך לימודו מהרש"ל היה עמקן גדול, וקודם שפסק דין היה, "חוקר ודורש היטב בשבע חקירות ושבע בדיקות אחר כל מקור וחוצב ההלכה בתכלית היגיעה והעיון ובמעט שינה מרוב שיחי עם חברי ועם תלמידי יותר מכולם וכו' ושלא הנחתי שום מחבר שלא עסקתי בעיוני קודם חיתום גזר דין"... והיה מביא דעות כל הפוסקים קדמונים אמצעים ובתראים "כדי שלא יבוא בעל דין לחלוק ולומר, אלמלי ראה מחבר זה דברי הספר או אגרת תשובה על הרב ההוא, לא נקט לבו לחלוק, ובוודאי היה חוזר מדבריו. לזאת יראתי והבאתי כל הדעות, קדמאי דקדמאי ובתראי דבתראי". (הקדמתו ליש"ש חולין), למד במתינות יתירה, ואמר: כשתי שנים לא הגעתי במסכת יבמות אלא לחצי המסכת, ועל כתובות יגעתי שנה תמימה ולא הגעתי אלא לשני פרקים, ובפרק מצות חליצה עסקתי חצי שנה... (הקדמתו ליש"ש יבמות). היה נוטה להקל (עי' שו"ת סי' ו' ל"ו; יש"ש יבמות פ"א סי' נ', פ"ח סי' ד', פי"ג סי' ו'; עמודי שלמה סי' ע"ה).

מהרש"ל הזהיר על הספרים שנדפסו בימיו ואמר: ואל תשגיח בספרים הנדפסים מחדש על ידי סופר מוטעה, שכך היה דרכו שכל פשט שלא הבין מחק וכתב כרצונו, כאשר הראתי בכמה מקומות (הגהותיו לעירובין ס"א). תקף בחריפות את גדולי דורו הבית יוסף והרמ"א על ספרי הקיצורים שלהם, וכותב "לא זו הדרך ולא זו העיר כי מימות רבינא ורב אשי אין קבלה לפסוק כאחד מן הגאונים או מן האחרונים אלא מי שיכשרו דבריו להיותן מיוסדים במופת חותך ע"פ התלמוד והירושלמי ותוספתא במקום שאין הכרע בתלמוד"(הקדמה ליש"ש ב"ק). מהרש"ל טוען שכל אדם מחויב לעיין בכל סוגיא כמיטב יכולתו ולפסוק ע"פ מה שנראה לו לומר בסוגיא ע"פ השגת שכלו, ולא ע"פ הפוסק הגדול שבדור ההוא או בדור שלפניו. הטעם שמביא לדבריו הוא משום דברי המקובלים שנשמות כל ישראל היו במעמד הר סיני, וממילא כל אחד ואחד מעמ"י קיבל את התורה מסיני. אחרונים רבים הלכו בדרכו בפסיקת ההלכה, ביניהם החזו"א, האג"מ, ואחרים. המרש"ל מסר כללים בדרכי התלמוד: כמה בעיות שנאמרו בתלמוד ולא נפשטו, אם היה חכם אחד אפילו בזמננו מביא ראיה לפשטם - הרשות בידו ואזלינן בתריה. לא כן היכא שנסתרה הבעיא דתלמוד בתיק"ו ולא נפשטה, אין רשות לשום גאון בעולם לפשטה ממתניתין או מברייתא או מסברא, דהוי כחולק על תלמודא דרבינא ורב אשי (יש"ש ב"ק פ"ב סי' ה), מאחר שרב אשי ודורו שחתמו התלמוד כתבו עליו תיקו - אלמלא שהניחו בספק איסור עד שיבוא אליהו (יש"ש ביצה פ"א סי' מ"ג). גם הוציא משפט שדרך הגמרא לשנות המקראות (ברכות מ"א), ולשנות לשון המשניות שמביא מסדר זרעים או טהרות (שבת פ"ט).

כתביו

חכמת שלמה

לפי אייזיק הירש וייס, ספרו של רש"ל "חכמת שלמה" הוא ספרו היסודי והעיקרי, בספר זה קבע את גרסת התלמוד הבבלי הנכונה לאור עיוניו בו. ספרו זה נדפס לראשונה בשנת 1581 או 1587, ומאז מהדורת אמשטרדם תקט"ו בכל מהדורות התלמוד הבבלי שבדפוס. במהדורתו המקורית כלל הספר הגהות רבות מאלו שבדפוסי התלמוד, ואולם לאחר שתוקן חלק מטקסט התלמוד לפי הגהותיו, הושמטו אותן הגהות מהספר שנדפס בסוף כל מסכת ולכן הספר שלפנינו מצומק יחסית לגרסת המקור. לעיתים נגרמו שגיאות בשל העתקה לקויה של גרסאותיו, או תיקון טעויות בשורה אחרת מזו שאליה התכוון רש"ל.

היינריך גרץ מכנה את רש"ל לאור חידושיו ופלפוליו, ”רבנו תם של המאה ה-16”, ואולם לדעת וייס, הגדרה זו חוטאת לאמת, כי בניגוד לשיטתו העיונית של רבנו תם שהשתדל להעמיד את גרסאות הגמרא שלפניו וליישבן, ברר רש"ל בין הגרסאות וקבע את נוסח הגמרא לפי עיונו.

ים של שלמה

המהרש"ל תכנן את כתיבת הספר "ים של שלמה" כספר מסכם לפסיקת הלכה, על פי סדר מסכתות הגמרא. חיבורו בוחן את הנושאים החל ממקורותיהם הראשוניים, דרך הראשונים ועד למנהגים שבתקופתו. לדעתו חתימת התלמוד היא התקופה הקובעת שאין לחלוק על חכמים שחיו לפניה, אך אין בעיה לחלוק על מי שחי אחריה. לפיכך, לא נמנע מלחלוק גם על ראשונים.

מאפיין נוסף שמצוי בכל כתביו וכן בכתבי תלמידיו הוא החשיבות שהוא נותן למנהגי אשכנז כמרכיב בשיקולי פסיקת ההלכה.

בשל ההיקף העצום של העבודה, לא הצליח המהרש"ל לסיים את החיבור על כל הש"ס, ובהקדמתו למסכת יבמות הוא כותב:

כשתי שנים לא הגעתי במסכת יבמות אלא לחצי המסכת, ועל כתובות יגעתי שנה תמימה ולא הגעתי אלא לשני פרקים, ובפרק מצות חליצה עסקתי חצי שנה

ים של שלמה על מסכת גיטין, פראג, 1812

למרות שמטרתו המקורית של המהרש"ל הייתה לכתוב ספר הלכה, כיום הוא נלמד בעיקר כספר פרשנות על הגמרא, וההתייחסות אליו כפוסק היא שולית יחסית.

לא כל החיבור הגיע לידינו. שבע מסכתות נמצאות בידינו, ואף בהן ישנם חלקים חסרים: ביצה, יבמות, כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא וחולין. כמו כן, ברור מכתביו ומציטוטי תלמידיו שנכתב פירוש על עוד 9 מסכתות, שזהותן נתונה במחלוקת בין החוקרים. לאחרונה התגלה עותק של ים של שלמה על מסכת בבא בתרא, באוסף פרטי^{[דרוש מקור]}. שמועות על גילוי ים של שלמה על מסכת שבת, אחת המסכתות שספרו ים של שלמה עליהן מצוטט בכתביו, לא הוכחו.

ספריו האחרים

כמו כן, כתב המהרש"ל שו"ת "תשובות מהרש"ל", שמצוטט רבות על ידי הפוסקים המאוחרים לו; הגהות על פירוש רש"י לתורה בשם "יריעות שלמה"; הגהות על ספר "שערי דורא" לר' יצחק מדורא בשם "עטרת שלמה"; הגהות על הסמ"ג בשם "עמודי שלמה"; וכן הגהות על הטור.

כתב גם זמירות לשבת ולמוצאי שבת יחד עם פירוש עליהן. בפירושו כלולים גם הלכות ומנהגים רבים, כגון המנהג לארח תלמידי ישיבה לסעודות שבת.

חיבר גם כתבים בקבלה: פירוש על האילן הגדול שמבוסס על שערי אורה, פירוש על פרק ס"ז בתהילים בשם מנורת זהב טהור (שייתכן שהוא היצירה היחידה של המהרש"ל שיצאה בחייו), וכן קטעים קבליים בזמירות שכתב.

לקריאה נוספת

• שמחה אסף, משהו לתולדות מהרש"ל, ספר היובל ללוי גינצבורג, עמ' מה.
• מאיר רפלד, המהרש"ל - עיונים בתולדותיו ופרטי משנתו; פרקי מבוא. עבודת גמר במחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, תשמ"ג 1983
• מאיר רפלד, המהרש"ל ו"הים של שלמה", עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, תשנ"א 1990
• יצחק רון, מהדורת התלמוד שהגיה מהרש"ל, עלי ספר טו (תשמ"ח-תשמ"ט) 65-104; טז (תש"ן) 128

קישורים חיצוניים

• שמואל אבא האראדעצקי, כרם שלמה: תולדות רבינו שלמה לוריא המהרש"ל, דראהאביטש תרנ"ו, באתר HebrewBooks
• "לוּרְיָא, שלמה בן יחיאל (מהרש"ל)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 28–30, באתר היברובוקס
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי שלמה לוריא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1300-1294, באתר היברובוקס
• הגאון מהרש"ל בתוך: ספר יזכור לקהילת אוסטראה, בספריית העיר ניו יורק, "פנקס אוסטראה", תל אביב תש"ך (עמ' 120, תמונה 70)
• 'לוריא, ר' שלמה ב"ר יחיאל (רש"ל; מהרש"ל)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 62–63 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1260–1261).
• חיים ראובן רבינוביץ, המהרש"ל 'הגבור שבחבורה', הדרום מד, תשרי תשל"ז, עמוד 254–266
• מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי שלמה לוריא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• דוד הלחמי, רבי שלמה לוריא אשכנזי (המהרש"ל), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• יצחק רפאל, הנהגת מהרש"ל, בתוך: ספר יובל; מוגש לכבוד הרב ד"ר שמעון פדרבוש, תשכ"א, עמ' שטז-שכט, באתר היברובוקס
• שלמה בן יחיאל לוריא, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

ספריו

• שו"ת מהרש"ל, לעמבערג תרי"ט, באתר היברובוקס
• עמודי שלמה - מצות לא תעשה, ‏ירושלים תשכ"א, באתר היברובוקס
• עמודי שלמה - מצות עשה, ‏ירושלים תשכ"ב, באתר היברובוקס
• יהודה ליב קלירס, ארון הספרים של המהרש"ל; גרסה נוספת של אותו מאמר, באתר ישיבת שעלבים

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי שלמה לוריא על ציר הזמן
ציר הזמן

קטגוריה:ילידי 1510 קטגוריה:ראשוני האחרונים קטגוריה:רבנים פולנים קטגוריה:לובלין: רבנים קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת: ראשוני האחרונים קטגוריה:פרשני התלמוד קטגוריה:משפחת לוריא קטגוריה:פשמישל: רבנים קטגוריה:נפטרים ב-1573 קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות היהודי הישן בלובלין