ויקיפדיה:תמונה מומלצת/הוספה למומלצים/ארכיון 51

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארכיונים
ארכיון

ארכיונים לפי החודש אליו יועד שיבוץ התמונות:

2009: אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2010: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2011: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2012: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2013: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2014: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2015: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2016: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2017: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2018: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2019: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2020: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר;

2021: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר;

ארכיונים לפי מועד דיון ההמלצה: 2009: מרץ; ראשית אפריל; סוף אפריל; ראשית מאי; סוף מאי; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2010: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2011: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2012: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2013: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2014: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2015: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2016: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2017: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2018: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2019: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2020: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר;

2021: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר;

2022: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי;

2023: מרץ-מאי; יוני-ספטמבר; אוקטובר; דצמבר;

2024: ינואר; פברואר מרץ; אפריל-מאי;

הצבעות נוספות: תמונות לגלויות; מיזם היובל; ארכיון התמונות מהדף "גאים להציג"; תמונה ליום המדע

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


גשר השלשלאות -02[עריכת קוד מקור]

צילום לילי של גשר השלשלאות (Széchenyi Lánchíd) שהיה גשר הקבע הראשון שחיבר בין שני חלקי העיר בודפשט בהונגריה. הגשר הוא גשר תלוי באורך 202 מטר החוצה את נהר הדנובה, שבעת הקמתו היה מן הגדולים בעולם. הגשר נבנה בין השנים 1839-1849 ביוזמת הברון אישטוון סצ'ני; בעת נסיגת גרמניה הנאצית פוצץ ונבנה שוב רק בשנת 1949. משני צידיו עומדים זוג פסלי אריות, שעל-פי האגדה, מגנים על הגשר. אגדה נוספת מספרת כי האמן שעיצב את האריות התאבד בקפיצה מהגשר לאחר שנזכר ששכח לפסל לאריות לשון וזכה ללעג מהציבור.

אפשרות אחרונה (כנראה). בברכה שלוש • שיחה • י"ח בניסן ה'תשע"ג • 14:49, 29 במרץ 2013 (IDT)

צר לי אך התמונה בשחור לבן טובה משתי אלו, Nurick - שיחה 12:59, 28 במרץ 2013 (IST)
איזו חוצפה! תחזירו את התמונה שהצבענו עליה! • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 01:06, 30 במרץ 2013 (IDT)
החזרתי את התמונה המקורית. מתניה ושפם אדום, תבדקו הצבעה שלכם. • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 01:11, 30 במרץ 2013 (IDT)
לפני שהצעתי את התמונה, התלבטתי בינה לבין זו עם האריות Danel2012 - שיחה 16:18, 31 במרץ 2013 (IDT)
לא נבחרה דרור - שיחה 17:39, 5 באפריל 2013 (IDT)

מערת אבשלום[עריכת קוד מקור]

פנים מערת אבשלום, הידועה גם בשם מערת הנטיפים או מערת שורק, היא מערת נטיפים הנמצאת בהרי יהודה, כשלושה קילומטרים ממזרח לעיר בית שמש. שמה של המערה נקבע לזכרו של החייל אבשלום שוהם שנפצע אנושות במלחמת ההתשה ונפטר מפציעתו לאחר 3 שנים. המערה נתגלתה באקראי על ידי אלכס שנברג בשנת 1968 לאחר שנחשפה בעקבות פיצוצים שנערכו בשטחה של מחצבה שסיפקה חצץ לבנייה.

תומר - שיחה 13:45, 27 במרץ 2013 (IST)

מהזאת'ומרת "נגד חזק"?! הרי זה חלק מה"נטיפים" - ממש חלק מהעניין. ---ולענייננו: יש בתמונה זו סיבה ליצור עניין בכדי לראות מקרוב - ובעצם לפתוח ערכים קשורים, האין זו מטרת ה"תמונה מומלצת"? שלוש • שיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ג • 00:14, 28 במרץ 2013 (IST)
לא נבחרה דרור - שיחה 17:39, 5 באפריל 2013 (IDT)

חרדל השדה[עריכת קוד מקור]

חרדל השדה הוא צמח חד שנתי ממשפחת המצליבים הנפוץ כמעט בכל אזורי ארץ ישראל. הצמח פורח בפריחה צהובה מבהיקה ויוצר בתחילת האביב מרבדים צהובים מרהיבי עין על פני שטחים נרחבים. לזרעי החרדל סגולות רפואיות, הגבעול התפרחת והתרמילים הטריים של חרדל השדה הם אכילים. חרדל השדה היה מוכר כבר בתקופת המשנה והתלמוד, והוא מוזכר בכתובים כצמח מאכל בעל סגולות רפואיות, וזרעיו שימשו כמשקולת מידה. בתמונה נראה שדה פרחי חרדל השדה ברמת כורזים, וברקע רמת הגולן והחרמון.

חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 16:48, 1 באפריל 2013 (IDT)

חוששני שזה לא קשור לראות. המיקום של המצלם הוא לא מספיק גבוה בשביל להשקיף על הנוף. לכן הנוף שנמצא בתמונה הוא מאד מאד מרוחק ולפיכך גם חיוור. • צִבְיָה • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ג 11:01, 4 באפריל 2013 (IDT)
נבחרה דרור - שיחה 17:46, 5 באפריל 2013 (IDT)

כיכר פוטסדאם[עריכת קוד מקור]

כיכר פוטסדאם (Potsdamer Platz) לעת לילה; כיכר פוטסדאם היא כיכר עירונית מרכזית וצומת תנועה ראשי בברלין, גרמניה וממוקמת בקרבת שער ברנדנבורג והרייכסטאג. הכיכר קרויה על שם העיר פוטסדאם והיא אחד הצמתים הסואנים ביבשת אירופה ולב חיי הלילה של ברלין. בזמן מלחמת העולם השנייה הופצצה עד לחורבן, וננטשה כאשר חומת ברלין חצתה את האזור. לאחר איחוד גרמניה המחודש חזרה הכיכר למעמד שהיה לה בחצי הראשון של המאה ה-20 - אז הייתה סמלה של ברלין ושמה הכמעט אייקוני נודע ברחבי העולם, בדומה לכיכר טיימס שבניו יורק. בשנת 1920 הוקם בכיכר אחד הרמזורים הראשונים בתבל.

Danel2012 - שיחה 02:14, 2 באפריל 2013 (IDT)

נבחרה דרור - שיחה 10:28, 17 באפריל 2013 (IDT)

שוק יפו העתיקה[עריכת קוד מקור]

ציור של שוק יפו העתיקה בסוף המאה ה-19 מעשה ידיו של הצייר הגרמני גוסטב באוארנפיינד שביקר ופעל הרבה שנים ביפו וירושלים בפרט ובמזרח התיכון בכלל. יפו הייתה עיר נמל מרכזית בין העתיקות בעולם לחוף הים התיכון והתקיימה כעיר עצמאית במשך אלפי שנים עד 1949 - אז אוחדה עם תל אביב וכיום מהווה את אחד מרובעי תל אביב. יפו נזכרת עוד בתנ"ך, ובמשך אלפי שנות קיומה נשלטה בין היתר על ידי הרומאים, הצלבנים, הביזנטים והעות'מנים.

Danel2012 - שיחה 02:34, 2 באפריל 2013 (IDT)

נבחרה דרור - שיחה 10:28, 17 באפריל 2013 (IDT)

פלמינגו בתעופה[עריכת קוד מקור]

זוג פלמינגו מצוי בתעופה בנמיביה (למטה, פרט בוגר, ולמעלה, פרט בוגר-למחצה). פלמינגו מצוי או שקיטן מצוי הוא מין של פלמינגו החי ביבשות אפריקה, אסיה ואירופה. זהו המין הגדול ביותר והמוכר ביותר מכל מיני הפלמינגו. הפלמינגו מזוהה עם "עוף החול" (או הפניקס) שבו האמינו המצרים הקדומים.

תומר - שיחה 10:55, 3 באפריל 2013 (IDT)

נבחרה דרור - שיחה 11:11, 17 באפריל 2013 (IDT)

טבעות גדילה[עריכת קוד מקור]

טבעות גדילה על חתך אופקי של עץ, שניזוק מפגעי מזג האוויר. העץ נכרת בסביבות שנת 1111 לספירה לשם בניית בתי הפואבלו בפארק הלאומי ההיסטורי של תרבות צ'אקו. תיארוך באמצעות טבעות עצים (בלועזית: דנדרוכרונולוגיה) הוא שיטת תיארוך המבוססת על מדידות עוביין של טבעות עצים שנתיות. טבעות עצים נוצרות מדי שנה אך עוביין מושפע מכמות המשקעים ומתנאים סביבתיים נוספים אליהם חשוף העץ. על פי סדר הטבעות והדגם שהן מתוות ברצף מסוים ניתן ליצור קורלציה של טבעות עצים בין עצים שהתקיימו בתקופה חופפת כלשהי.

תומר - שיחה 00:32, 5 באפריל 2013 (IDT)

נבחרה דרור - שיחה 11:16, 17 באפריל 2013 (IDT)

קבר כורש[עריכת קוד מקור]

קבר כורש הוא מקום קבורתו של כורש הגדול, מלך פרס. הקבר נמצא באתר המורשת העולמית שבפסארגאדה, איראן. העיצוב של קבר כורש הוא בדמות זיגוראט מסופוטמי או עילמי, אך הלשכה בפנים מזכירה עיצוב קברים מתקופת ממלכת אוררטו או קודם לכן. בזמן הכיבוש המוסלמי, צבאות הערבים הגיעו לקבר והתכוונו להרוס אותו, מכיוון שהוא מפר את עמודי האיסלאם. מטפלי הקבר הצליחו לשכנע את הפיקוד הערבי כי הקבר לא נבנה לזכרו של כורש, כי אם לזכרה של אמו של שלמה המלך, וכך הצילו אותו מכליה.
לפי פרטי התמונה, התמונה נערכה בעזרת תוכנת ACD Systems Digital Imaging. בנימין - דף השיחה שלי - כתבו ותרמו לויקימסע העברי! 16:23, 8 באפריל 2013 (IDT)
לא נבחרה דרור - שיחה 11:54, 17 באפריל 2013 (IDT)

קבר כורש 2[עריכת קוד מקור]

קבר כורש הוא מקום קבורתו של כורש הגדול, מלך פרס. הקבר נמצא באתר המורשת העולמית שבפסארגאדה, איראן. העיצוב של קבר כורש הוא בדמות זיגוראט מסופוטמי או עילמי, אך הלשכה בפנים מזכירה עיצוב קברים מתקופת ממלכת אוררטו או קודם לכן. בזמן הכיבוש המוסלמי, צבאות הערבים הגיעו לקבר והתכוונו להרוס אותו, מכיוון שהוא מפר את עמודי האיסלאם. מטפלי הקבר הצליחו לשכנע את הפיקוד הערבי כי הקבר לא נבנה לזכרו של כורש, כי אם לזכרה של אמו של שלמה המלך, וכך הצילו אותו מכליה.

אני מתנצל על הטרחת הקהילה להצבעה נוספת, אך לאור הערות החברים, שיניתי לתמונה לא מעובדת.

לא נבחרה דרור - שיחה 12:11, 17 באפריל 2013 (IDT)

קבר כורש 3[עריכת קוד מקור]

קבר כורש הוא מקום קבורתו של כורש הגדול, מלך פרס. הקבר נמצא באתר המורשת העולמית שבפסארגאדה, איראן. העיצוב של קבר כורש הוא בדמות זיגוראט מסופוטמי או עילמי, אך הלשכה בפנים מזכירה עיצוב קברים מתקופת ממלכת אוררטו או קודם לכן. בזמן הכיבוש המוסלמי, צבאות הערבים הגיעו לקבר והתכוונו להרוס אותו, מכיוון שהוא מפר את עמודי האיסלאם. מטפלי הקבר הצליחו לשכנע את הפיקוד הערבי כי הקבר לא נבנה לזכרו של כורש, כי אם לזכרה של אמו של שלמה המלך, וכך הצילו אותו מכליה.
נבחרה דרור - שיחה 12:11, 17 באפריל 2013 (IDT)

קבר כורש 4[עריכת קוד מקור]

קבר כורש הוא מקום קבורתו של כורש הגדול, מלך פרס. הקבר נמצא באתר המורשת העולמית שבפסארגאדה, איראן. העיצוב של קבר כורש הוא בדמות זיגוראט מסופוטמי או עילמי, אך הלשכה בפנים מזכירה עיצוב קברים מתקופת ממלכת אוררטו או קודם לכן. בזמן הכיבוש המוסלמי, צבאות הערבים הגיעו לקבר והתכוונו להרוס אותו, מכיוון שהוא מפר את עמודי האיסלאם. מטפלי הקבר הצליחו לשכנע את הפיקוד הערבי כי הקבר לא נבנה לזכרו של כורש, כי אם לזכרה של אמו של שלמה המלך, וכך הצילו אותו מכליה.

אני עושה ניסיון נוסף, קובץ שבו התמונה מתחלפת. זה חידוש מרענן בעיני. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 18:34, 11 באפריל 2013 (IDT)

לא נבחרה דרור - שיחה 12:11, 17 באפריל 2013 (IDT)

לושאן[עריכת קוד מקור]

לוּשָׁאן הוא רכס הרים בצפון מחוז ג'יאנגשי שבדרום מזרח סין. ההר, שכונה בזמנים קדומים קוָאנְגְלוּ (匡庐), הוא אחד מרכסי ההרים הידועים ביותר בסין, בשל יופי נופיו: מדרונות תלולים מיוערים, פסגות משוננות לוטות העננים, פלגים ומפלי מים. הרכס הוכר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשם הפארק הלאומי לושאן ב-1996, וב-2004 כאחד מ-90 פארקים גאולוגיים בעולם. ההר הוא אתר תיירות פופולרי, בייחוד בתקופת הקיץ כשמזג האוויר בפסגות ההר קריר במידה ניכרת מהמישורים שלמרגלותיו.

במסגרת שיפוציי הערך מהפכת התרבות בסין נתקלתי בהר. הנה נוף בראשיתי שהוא לא שמיים כחולים ודשא ירוק לאורי. • צִבְיָה • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ג 13:50, 8 באפריל 2013 (IDT)

נבחרה דרור - שיחה 12:11, 17 באפריל 2013 (IDT)

בלוטים[עריכת קוד מקור]

בלוטים בגדלים שונים. בָּלוּט, או אגוז האלון, הוא פריו של עץ האלון. הבלוט מכיל זרע בודד (לעתים רחוקות שני זרעים), עטוי קליפה נוקשה עטוית קשקשים, שצורתה כצורת כוס קטנטנה או כצורת גביע קטן והיא נקראת סָפְלוּל. גודל הבלוט עשוי להשתנות בין מין אחד למשנהו: אורכו נע בין 1–6 ס"מ ורוחבו נע בין 0.8–4 ס"מ. מקור שמו של הבלוט הוא מהשורש העברי ב.ל.ט., כנראה מפני שזרעו של הבלוט בולט החוצה מהספלול שלו. הוא מהווה את אחד ממקורות המזון החשובים של חיות בר באזורים בהם גדל האלון.

גרסה זו היא חיתוך שביצעתי לתמונה המקורית קובץ:Acorns small to large.jpg, שכללה גם קנה מידה בקצה העליון. מאחר שקנה המידה היה מרווח לבן, הוא נראה לי מפריע. מצד שני, יש בו יתרון מבחינה אנציקלופדית. אם בוחרים בגרסה עם קנה המידה יש להוסיף את המשפט "קנה המידה בקצה הימני העליון הוא באורך ס"מ אחד" בסוגריים לאחר המשפט הראשון. אשמח אם המצביעים יגידו איזו גרסה אם מעדיפים. תומר - שיחה 11:06, 10 באפריל 2013 (IDT)

נבחרה דרור - שיחה 12:11, 17 באפריל 2013 (IDT)

קורמורן גדול[עריכת קוד מקור]

קורמורן גדול (שם מדעי: Phalacrocorax carbo) הוא עוף ימי גדול ממשפחת הקורמורניים. הקורמורן נפוץ בעיקר בימי האוקיינוס האטלנטי, חופי אירופה המערבית, דרום וצפון אפריקה כולל איסלנד וגרינלנד. בתי הגידול המועדפים עליו הם: שפכי נהרות, אגמים וחופי ים. הוא ניזון מדגים אותם הוא צד על ידי צלילה אל תוך המים.

בנימין - דף השיחה שלי - כתבו ותרמו לויקימסע העברי! 11:55, 12 באפריל 2013 (IDT)

נבחרה דרור - שיחה 12:20, 17 באפריל 2013 (IDT)

ארגמון קהה-קוצים[עריכת קוד מקור]

קונכיית ארגמון קהה קוצים עם פריט חי. ארגמון קהה קוצים (שם מדעי: Hexaplex trunculus) הוא חילזון ימי טורף ממשפחת הארגמוניים. החילזון חשוב מבחינה היסטורית והלכתית מכיוון ששימש להפקת הצבעים ארגמן ותכלת. בנוסף החילזון משמש למאכל באיטליה, ספרד, יוון ופורטוגל.

תמונה טובה ונושא מרתק. בנימין - דף השיחה שלי - כתבו ותרמו לויקימסע העברי! 12:15, 12 באפריל 2013 (IDT)

לא נבחרה דרור - שיחה 12:20, 17 באפריל 2013 (IDT)

קרב מנפו[עריכת קוד מקור]

קרב מנפו (בהונגרית: Ménfő) היה קרב פרשים בין כוחות האימפריה הרומית הקדושה בראשות היינריך השלישי לבין ההונגרים בראשות מלכם שמואל אבא, מלך הונגריה. הקרב התקיים ב-5 ביולי 1044 ליד העיר גיור שבהונגריה והסתיים בנצחון גרמני, לאחריו הוצא אבא להורג, תוך שהונגריה מאבדת את עצמאותה לזמן קצר. בפינה השמאלית התחתונה של הציור (שהוא איור מתוך כרוניקה מאוירת של ההיסטוריה של הונגריה) נראית הוצאתו להורג של אבא שמואל.

משהו קצת שונה... Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 00:21, 12 באפריל 2013 (IDT)

לא נבחרה דרור - שיחה 11:00, 19 באפריל 2013 (IDT)

שחפית הקוטב[עריכת קוד מקור]

שחפית הקוטב או שחפית ארקטית היא מין של עוף ימי המשתייך לסוג שחפית שבמשפחת השחפיתיים. אתרי הרבייה של שחפית הקוטב נמצאים באזורים ארקטיים וסובארקטיים של אסיה, אירופה וצפון אמריקה. שחפית הקוטב היא מהמינים המיטיבים לנדוד בעולם החי: מדי שנה היא נודדת משטחי הרבייה הצפוניים שלה לאוקיינוס שבקרבת אנטארקטיקה וחזרה; זוהי הנדידה המחזורית הארוכה ביותר בין כל בעלי החיים.

תומר - שיחה 19:59, 14 באפריל 2013 (IDT)

נבחרה דרור - שיחה 11:53, 19 באפריל 2013 (IDT)

בתי מחסה[עריכת קוד מקור]

בתי מחסה לענים בהר ציון תוב' הכניסה לשכונת בתי מחסה ברובע היהודי בירושלים העתיקה

ציון הלוי • שיחה • ה' באייר ה'תשע"ג 18:11, 15 באפריל 2013 (IDT)

לא נבחרה דרור - שיחה 11:53, 19 באפריל 2013 (IDT)

בית הכנסת בארבל[עריכת קוד מקור]

ציור של שרידי בית הכנסת העתיק בארבל שצויר בשנת 1875 על ידי משלחת הקרן לחקר ארץ ישראל בראשות קלוד קונדר. סקר ארץ-ישראל המערבית התקיים בין השנים 1877-1872 במסגרתו נסקרו כל היישובים וכל האתרים כולל השטחים החקלאיים. בסיומו פורסמו תוצאות הסקר במספר ספרים ובמפת הקרן לחקר ארץ ישראל. בציור שרידי בית הכנסת העתיק השוכנים בבקעת ארבל בגליל התחתון כפי שהתגלו לעורכי הסקר. בית הכנסת מתוארך למאות השנייה עד הרביעית והוא היה חלק מהיישוב ארבל, שהיה בתקופה זו יישוב יהודי פורח.

חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 20:09, 14 באפריל 2013 (IDT)

לא נבחרה דרור - שיחה 10:09, 22 באפריל 2013 (IDT)

רכבת תיירים בפארק פראטר[עריכת קוד מקור]

רכבת תיירים בפארק פראטר בווינה, אוסטריה. פראטר הוא הפארק הציבורי הגדול בעיר וינה. הוא שוכן בין נהר הדנובה לבין תעלת הדנובה. הפארק ידוע בעיקר בשל פארק השעשועים וורסטפראטר שבו נמצא גלגל הענק "וינר ריזנראד" ולצידו אצטדיון ארנסט האפל, שנקרא בעבר "אצטדיון פראטר". הפארק זכה לאזכורים שונים בתרבות ובין היתר בסיפור "הרופא וגרושתו" מאת ש"י עגנון.

תומר - שיחה 12:08, 17 באפריל 2013 (IDT)

נבחרה דרור - שיחה 10:27, 22 באפריל 2013 (IDT)

פיל בספארי ברמת גן[עריכת קוד מקור]

פיל אפריקני בספארי ברמת גן. הפיל האפריקני הוא היונק היבשתי הגדול ביותר כיום וחי באפריקה. משקלם נע בין 4 ל-7 טונות וגובהם הוא כ-3.5 מטר. בניגוד לפיל האסייתי, בגלל גודלו ומזגו הפראי הפיל האפריקני לא בוית אך ניתן למצאו בגני חיות רבים, שם הוא מהווה אטרקציה פופולרית למדי בגלל גודלו הרב וחדקו הארוך.

תמונת איכות בוויקישיתוף. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 20:30, 18 באפריל 2013 (IDT)

לא נבחרה דרור - שיחה 18:36, 26 באפריל 2013 (IDT)

ילדים בנפאל משתמשים במחשב ממיזם "One Laptop Per Child"[עריכת קוד מקור]

ילדים בנפאל משתמשים במחשב ממיזם "One Laptop Per Child"‏ (OLPC) - אחד הפרויקטים לצמצום הפער הדיגיטלי. מיזם OLPC נוסד ב-2005 על ידי חוקרים מאוניברסיטת MIT במטרה לפתח ולייצר מחשב נייד בעלות ייצור של 100 דולר אמריקני ולהפיץ אותו לילדים ברחבי העולם. ההפצה נעשית בעיקר לילדים במדינות מתפתחות, כדי לחשוף אותם לידע ולחינוך מודרני.

Ldorfman • שיחה 03:52, 21 באפריל 2013 (IDT)

נבחרה דרור - שיחה 12:10, 29 באפריל 2013 (IDT)

חוחית[עריכת קוד מקור]

חוחית היא ציפור שיר קטנה ממשפחת הפרושיים, השייכות לסוג פרוש זהוב. שמה של החוחית ניתן לה משום מנהגה להאכיל את גוזליה בזרעי חוח. מזון החוחית מורכב בעיקר מזרעים של קוצים שונים.

תומר - שיחה 09:02, 22 באפריל 2013 (IDT)

נבחרה דרור - שיחה 12:10, 29 באפריל 2013 (IDT)

שוק בלוקסור[עריכת קוד מקור]

שוק בלוקסור שבמצרים העליונה (דרום מצרים). העיר לוקסור שוכנת במקומה של העיר העתיקה תבאי ומשום כך היא מכונה לעתים "המוזיאון הפתוח הגדול בעולם". בין השאר נמצאים בשטח העיר בת-ימינו אתרי המקדשים של כרנך ומקדש לוקסור. מעברו השני של נהר הנילוס, על הגדה המערבית, ניצבים המקדשים והקברים של נקרופוליס, הכוללים את עמק המלכים, עמק המלכות, הרעמסאום וכן את אתר דיר אל-בחרי. אלפי תיירים מכל קצווי תבל פוקדים את האתרים הארכאולוגיים של העיר והתיירות מהווה מקור הכנסה חשוב לעיר המודרנית.

דרור - שיחה 10:57, 22 באפריל 2013 (IDT)

לא נבחרה דרור - שיחה 12:10, 29 באפריל 2013 (IDT)

ארמון יקטרינה[עריכת קוד מקור]

ארמון יקטרינה (Ек'атерининский дворец) הוא ארמון ששימש כארמון הקיץ של קיסרי רוסיה בקרבת סנקט פטרבורג, רוסיה. ראשיתו ב-1717 עם הזמנתה של הצארית יקטרינה ה-I; הארמון נהרס על-ידי בתה והוקם ארמון רחב ידיים בסגנון הרוקוקו. לאחר מותה של יקטרינה ה-II ב-1796 לא שופץ מתוך כוונה להשאירו כאנדרטה לעושרה של יקטרינה הגדולה, שעצמה לא אהבה את הארמון וחשבה כי מדובר במבנה מיושן הנראה כמו "עוגת קצפת". במהלך המצור על לנינגרד הוסב הארמון על-ידי הצבא הגרמני למחנה צבא ומטווח אימונים; עם הנסיגה נבזז, נהרס ואף הוצת. לאחר המהפכה הרוסית נערך תיעוד מצולם מדויק של תוכנו, דבר שאפשר את שיקומו. פארו של הארמון נועד להדהים את המבקרים בו ונעשה בו שימוש בלמעלה מ-100 ק"ג זהב לעיטור המבנה.

Danel2012 - שיחה 00:25, 23 באפריל 2013 (IDT)

הטקסט טעון שיפור שפם אדום - שיחה 07:06, 23 באפריל 2013 (IDT)
לא נבחרה דרור - שיחה 12:10, 29 באפריל 2013 (IDT)

ארמון יקטרינה 2[עריכת קוד מקור]

ארמון יקטרינה (Ек'атерининский дворец) הוא ארמון ששימש כארמון הקיץ של קיסרי רוסיה בקרבת סנקט פטרבורג, רוסיה. ראשיתו ב-1717 עם הזמנתה של הצארית יקטרינה ה-I; הארמון נהרס על-ידי בתה והוקם ארמון רחב ידיים בסגנון הרוקוקו. לאחר מותה של יקטרינה ה-II ב-1796 לא שופץ מתוך כוונה להשאירו כאנדרטה לעושרה של יקטרינה הגדולה, שעצמה לא אהבה את הארמון וחשבה כי מדובר במבנה מיושן הנראה כמו "עוגת קצפת". במהלך המצור על לנינגרד הוסב הארמון על-ידי הצבא הגרמני למחנה צבא ומטווח אימונים; עם הנסיגה נבזז, נהרס ואף הוצת. לאחר המהפכה הרוסית נערך תיעוד מצולם מדויק של תוכנו, דבר שאפשר את שיקומו. פארו של הארמון נועד להדהים את המבקרים בו ונעשה בו שימוש בלמעלה מ-100 ק"ג זהב לעיטור המבנה.

Danel2012 - שיחה 00:39, 23 באפריל 2013 (IDT)

לא נבחרה דרור - שיחה 12:10, 29 באפריל 2013 (IDT)

ארבה[עריכת קוד מקור]

להקת ארבה בקיבוץ סעד, 1955. בנובמבר 1955 פשט הארבה על שדות הירק והמטעים של יישובי מערב הנגב והגיע צפונה עד קו חלץ-בית גוברין. בהמשך התקדם הארבה והגיע לתל אביב. הוא נבלם עם בוא הימים הקרים של החורף.

תומר - שיחה 00:13, 24 באפריל 2013 (IDT)

נבחרה דרור - שיחה 12:10, 29 באפריל 2013 (IDT)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ויקיפדיה:תמונה_מומלצת/הוספה_למומלצים/ארכיון_51&oldid=26812409"