ויקיפדיה:תמונה מומלצת/הוספה למומלצים/ארכיון 39

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארכיונים
ארכיון

ארכיונים לפי החודש אליו יועד שיבוץ התמונות:

2009: אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2010: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2011: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2012: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2013: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2014: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2015: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2016: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2017: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2018: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2019: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2020: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר;

2021: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר;

ארכיונים לפי מועד דיון ההמלצה: 2009: מרץ; ראשית אפריל; סוף אפריל; ראשית מאי; סוף מאי; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2010: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2011: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2012: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2013: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2014: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2015: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2016: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2017: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2018: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2019: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2020: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר;

2021: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר;

2022: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי;

2023: מרץ-מאי; יוני-ספטמבר; אוקטובר; דצמבר;

2024: ינואר; פברואר מרץ; אפריל-מאי;

הצבעות נוספות: תמונות לגלויות; מיזם היובל; ארכיון התמונות מהדף "גאים להציג"; תמונה ליום המדע

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


מון-סן-מישל 2[עריכת קוד מקור]

מון-סן-מישל הוא אי הסמוך לחופה הדרומי של נורמנדי, צרפת. האי נמצא כקילומטר אחד מהחוף, על שפך נהר קואנון שעל גבול ברטאן, ופעמיים ביום הוא הופך לחלק מהיבשה בשל תופעת גאות ושפל קיצונית המאפיינת אזור זה. על האי שוכנת עיירה היסטורית קטנה בעלת אותו השם, ומנזר המזדקר על ראש ההר במרכז האי. כיום שייך האי לקומונה הצרפתית "מון-סן-מישל", הנמצאת במחוז מאנש של חבל נורמנדי תחתית. האוכלוסייה הקבועה במקום מונה 50 תושבים (1999).

TZivyA • אהמ? • 09:50, 5 בינואר 2012 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 15:14, 19 בינואר 2012 (IST)

קקדו צהוב ציצית[עריכת קוד מקור]

קקדו צהוב ציצית הוא מין של קקדו דרום-מזרח אסיאתי בסדרת התוכאים. הקקדו צהוב הציצית חי במזרח, צפון ודרום-מזרח אוסטרליה אך גם נצפה במערב אוסטרליה, ניו זילנד וניו גיני.

אומנם לא קוראים לי בנימין ליפשיץ אבל... המראה הבישופי נוטה החסד של הקקדו הזה ממש מצא חן בעיניי. TZivyA • אהמ? • 14:44, 5 בינואר 2012 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 15:14, 19 בינואר 2012 (IST)

מון-סן-מישל 3[עריכת קוד מקור]

מון-סן-מישל הוא אי הסמוך לחופה הדרומי של נורמנדי, צרפת. האי נמצא כקילומטר אחד מהחוף, על שפך נהר הקואנון שעל גבול ברטאן, ופעמיים ביום הוא הופך לחלק מהיבשה בשל תופעת גאות ושפל קיצונית המאפיינת אזור זה. על האי מצויה עיירה היסטורית קטנה בעלת אותו השם, ומנזר המזדקר בראש ההר במרכזו של האי. כיום האי שייך לקומונה הצרפתית "מון-סן-מישל", הנמצאת במחוז מאנש של חבל נורמנדי תחתית. האוכלוסייה הקבועה במקום מונה 50 תושבים (1999).

זו תמונה עדיפה בעיניי. תומר - שיחה 15:41, 5 בינואר 2012 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 15:14, 19 בינואר 2012 (IST)

רכבת[עריכת קוד מקור]

רכבת היא כלי תחבורה יבשתי המשמש להובלת נוסעים או מטען לאורך מסלול קבוע. רכבת בנויה ממספר קרונות וקטר שמושך או דוחף אותם על מסילה המורכבת מפסים. שלושת סוגי ההנעה העיקרים הם חשמל, דיזל ובנזין וקיטור, השיטה הוותיקה מכולם. במדינות רבות הרכבת היא אמצעי התחבורה העיקרי להסעת נוסעים ובמערכת הרכבות משולבים מספר סוגי רכבות: רכבות מהירות לנסיעות ארוכות טווח, רכבות רגילות ורכבות לשימוש בפנים העיר כמו רכבת תחתית או רכבת קלה.

מי ישפץ את הטקסט? Botend - שיחה 17:00, 5 בינואר 2012 (IST)

שיפצתי את הטקסט לסימן שלום ופעילות. TZivyA • אהמ? • 21:07, 5 בינואר 2012 (IST)
נבחרה דרור - שיחה 15:14, 19 בינואר 2012 (IST)

חתול הבית[עריכת קוד מקור]

חתול הבית הוא יונק טורף מבוית, מהסוג חתול ממשפחת החתוליים. החתולה מתייחמת לראשונה בגיל שבין 5-10 חודשים, והריונה נמשך כ-63 יום. לקראת ההמלטה תחפש החתולה, בדרך כלל, מקום חשוך ומוסתר להמליט בו. שגר של חתולה נע בין 3 ל-8 גורים, הנולדים עיוורים וחירשים, משקלם כמאה גרם ואורכם כ- 12 סנטימטר. עיניהם נפקחות לאחר 10 ימים. ישנה חשיבות גבוהה להנקה הראשונית של גורי החתולים שכן חלב ההנקה הראשונית הנקרא קולוסטרום נמצא בעטיני האם כשלושה ימים לאחר ההמלטה ומספק נוגדנים חיוניים.

בברכה, T.o.s - שיחה 20:33, 10 בינואר 2012 (IST)

שיניתי את הטקסט. הם חמודים רק כשהם קטנים. TZivyA • אהמ? • 18:05, 11 בינואר 2012 (IST)
נבחרה דרור - שיחה 15:14, 19 בינואר 2012 (IST)

סבכי שחור-ראש[עריכת קוד מקור]

סבכי שחור-ראש (שם מדעי: Sylvia melanocephala) היא ציפור שיר קטנה במשפחת הסבכיים, זהו סבכי טיפוסי בעל תפוצה נרחבת באזורי מדינות הים התיכון.

בברכה, T.o.s - שיחה 20:38, 11 בינואר 2012 (IST)

לא נבחרה דרור - שיחה 15:14, 19 בינואר 2012 (IST)

סבכי אפור[עריכת קוד מקור]

סבכי אפור, (שם מדעי: Sylvia borin), הוא סבכי טיפוסי נפוץ המתרבה בצפון ובאזורי האקלים ממוזג של אירופה ועד מערב אסיה. ציפור שיר קטנה זו נודדת, וחורפת במרכז ודרום אפריקה. בישראל מצוי באביב בכל חלקי הארץ, ולעתים גם בסתיו.

בברכה, T.o.s - שיחה 20:41, 11 בינואר 2012 (IST)

לא נבחרה דרור - שיחה 15:14, 19 בינואר 2012 (IST)

ארגונומיה[עריכת קוד מקור]

ארגונומיה או הנדסת אנוש הוא מדע העוסק בחקר הממשק ויחסי הגומלין שבין בני אדם לסביבה, למוצרים הטכנולוגיים ולחלקים אחרים במערכת. במקצוע זה מיישמים בעיצוב מערכות טכנולוגיות את התאוריה, העקרונות, והמידע שנאסף בתחום כדי להעלות את נוחות האדם המשתמש, לשמור על בריאותו, והגברת התפוקה מהמערכת אותה מפעילים.

לא חתול, מגדל אייפל או התעלה הגדולה, אבל נושא חשוב מאד שהאיור ממחיש היטב, ומחפה על האיכות המעט ירודה שלו בהגדלה. TZivyA • אהמ? • 10:32, 12 בינואר 2012 (IST)

לא נבחרה דרור - שיחה 15:14, 19 בינואר 2012 (IST)

גיים בוי[עריכת קוד מקור]

מכשיר גיים בוי מהדגם הראשון של קונסולת משחקים זו. גיים בוי (באנגלית: Game Boy) הוא שמה של סדרת קונסולת משחקים ניידות, מבית חברת נינטנדו היפנית. זוהי אחת ממערכות המשחק הנמכרות ביותר בכל הזמנים. נכון לספטמבר 2011, נמכרו ברחבי העולם למעלה מ-200 מיליון מכשירי גיים בוי, על דגמיו השונים. מכשיר הגיים בוי הראשון יצא לשוק בשנת 1989. מאז פותחו גרסאות שונות של הגיים בוי, כדוגמת Game Boy Color ו-Game Boy Advance, וקונסולות הגיים בוי ממשיכות לשמור על פופולריות בקרב קהל הגיימרים.

תומר - שיחה 16:40, 12 בינואר 2012 (IST)

לא נבחרה דרור - שיחה 15:14, 19 בינואר 2012 (IST)

גיים בוי 2[עריכת קוד מקור]

דגמים שונים של מכשירי גיים בוי. גיים בוי (באנגלית: Game Boy) הוא שמה של סדרת קונסולת משחקים ניידות, מבית חברת נינטנדו היפנית. זוהי אחת ממערכות המשחק הנמכרות ביותר בכל הזמנים. נכון לספטמבר 2011, נמכרו ברחבי העולם למעלה מ-200 מיליון מכשירי גיים בוי, על דגמיו השונים. מכשיר הגיים בוי הראשון יצא לשוק בשנת 1989. מאז פותחו גרסאות שונות של הגיים בוי, כדוגמת Game Boy Color ו-Game Boy Advance, וקונסולות הגיים בוי ממשיכות לשמור על פופולריות בקרב קהל הגיימרים.

לפי הצעתה של צביה. תומר - שיחה 21:01, 12 בינואר 2012 (IST)

לא נבחרה דרור - שיחה 15:14, 19 בינואר 2012 (IST)

פצצה געשית[עריכת קוד מקור]

פצצה געשית היא צבר של לבה, טיפה געשית גדולה – יותר מ-64 מ"מ – הנפלטת מהר געש בעת התפרצות געשית באמצעות מזרקת לבה. הטיפה המותכת גדולה יחסית, ולכן נקרש קרומה החיצוני בעת מעופה בשל מגעו עם האוויר, בעוד תוכנה נותר מותך. פצצות געשיות הן המרכיב העיקרי בסלע הפירוקלסטי אגלומרט. הכינוי "פצצה" נובע מנטייתן של חלק מהן להתפוצץ בנופלן על הקרקע, כשתוכנן הנוזלי ניתז לכל עבר.

תומר - שיחה 16:12, 8 בינואר 2012 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 15:14, 19 בינואר 2012 (IST)

כרום[עריכת קוד מקור]

גבישי כרום טהור שנוצרו מתגובה כימית, ליד קובייה של היסוד. כרום היא מתכת אפורה, מבריקה וחזקה, המשמשת בעיקר בפלדת אל חלד.

שדדשכ • שיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ב • 23:18, 8 בינואר 2012 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 15:14, 19 בינואר 2012 (IST)

ברזל[עריכת קוד מקור]

שבבי ברזל טהור שזוקקו באלקטרוליזה. ברזל הוא היסוד הכימי הנפוץ ביותר (מבחינת מסה) בכדור הארץ (כולל פנימו). הברזל הוא יסוד מתכתי המשמש רבות בביולוגיה ובתעשייה.

אם גם זאת וגם זאת שמעליה יבחרו, כדאי להציג אותם בהפרש זו מזו. שדדשכ • שיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ב • 23:27, 8 בינואר 2012 (IST)

צריך מקור והבהרה לטענה שהוא היסוד הנפוץ ביותר בכדור הארץ. למשל על פני השטח של כדור הארץ הוא רק היסוד הרביעי הכי נפוץ. דניאל • תרמו ערך 18:25, 11 בינואר 2012 (IST)
מצאתי את הטענה בוויקי האנגלית וחידדתי בטקסט. דניאל • תרמו ערך 18:29, 11 בינואר 2012 (IST)
'נבחרה דרור - שיחה 15:14, 19 בינואר 2012 (IST)

טוקן צהוב-חזה[עריכת קוד מקור]

טוקן צהוב-חזה (שם מדעי: Ramphastos dicolorus) הוא מין של עוף טרופי דרום-אמריקאי במשפחת הטוקניים. זהו המין הקטן ביותר בסוג Ramphastos (טוקנים אמיתיים) והדרומי ביותר מכל הטוקנים. הוא חי בדרום-מזרח פרגוואי, מזרח ברזיל וצפון-מזרח ארגנטינה. המבנה החברתי של הטוקנים צהובי-החזה הוא יחידני ולעתים בקבוצות של כ-8-23 פרטים. הוא מעדיף לחפש את המזון בדרך כלל בחופה, ולפעמים יורד לקרקע כדי לחפש פירות שנשרו מהעץ.

בנימין - שיחה - תרמו לויקיפדיה בכתיבת ערכים על המגוון הביולוגי והזואולוגי! 13:01, 13 בינואר 2012 (IST)

לא נבחרה דרור - שיחה 15:14, 19 בינואר 2012 (IST)

מוזיאון הלובר[עריכת קוד מקור]

מוזיאון הלובר בפריז שבצרפת הוא אחד המוזיאונים הוותיקים, הגדולים והמפורסמים ביותר בעולם. תולדות המבנה החלו לפני אלף שנה כמעט, והמבנה הנוכחי התפתח מארמון, שבנייתו החלה במאה השש-עשרה. כיום הוא משכנן של כמה מיצירות האמנות המפורסמות בעולם, בהן "המונה ליזה" של לאונרדו דה וינצ'י, "החירות מובילה את העם" של אז'ן דלקרואה, "שבועת האחים ההוראטים" של ז'אק לואי דוד והפסל "ניקה מסמותרקיה".

בברכה, T.o.s - שיחה 20:21, 13 בינואר 2012 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 15:14, 19 בינואר 2012 (IST)

חירלדה[עריכת קוד מקור]

החירלדה היא מגדל הפעמונים של קתדרלת סביליה, אחת מהכנסיות הגדולות בעולם ודוגמה מצוינת לסגנון הבנייה הגותי והבארוק. שני השלישים התחתונים של המבנה שימשו בעבר כמינרט, שכאשר נבנה, היה הבניין הגבוה בעולם בגובה 97.5 מ'. הבניין שימש כסמל חשוב של העיר בימי הביניים.

Botend - שיחה 23:27, 13 בינואר 2012 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 15:14, 19 בינואר 2012 (IST)

טוקן צהוב-חזה 2[עריכת קוד מקור]

טוקן צהוב-חזה (שם מדעי: Ramphastos dicolorus) הוא מין של עוף טרופי דרום-אמריקאי במשפחת הטוקניים. זהו המין הקטן ביותר בסוג Ramphastos (טוקנים אמיתיים) והדרומי ביותר מכל הטוקנים. הוא חי בדרום-מזרח פרגוואי, מזרח ברזיל וצפון-מזרח ארגנטינה. המבנה החברתי של הטוקנים צהובי-החזה הוא יחידני ולעתים בקבוצות של כ-8-23 פרטים. הוא מעדיף לחפש את המזון בדרך כלל בחופה, ולפעמים יורד לקרקע כדי לחפש פירות שנשרו מהעץ.

כהצעה שנייה. בנימין - שיחה - תרמו לויקיפדיה בכתיבת ערכים על המגוון הביולוגי והזואולוגי! 18:31, 14 בינואר 2012 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 15:48, 24 בינואר 2012 (IST)

אילת[עריכת קוד מקור]

חוף אילת. ים סוף הוא ים בין-יבשתי המהווה שלוחה של האוקיינוס ההודי. הוא מחובר באופן מלאכותי לים התיכון באמצעות תעלת סואץ, ולחופיו שוכנות המדינות ג'יבוטי, אריתריאה, סודאן, מצרים, ישראל, ירדן, ערב הסעודית ותימן. אורכו של ים סוף הוא כ-1,900 ק"מ ורוחבו המקסימלי הוא כ-300 קילומטר. עומקו הממוצע כ-500 מטר ועומקו המקסימלי כ-2,500 מטר. לים מדפי יבשה רחבים הידועים במושבות האלמוגים שבהם, וביצורים הימיים הרבים השוכנים לאורכם. ים סוף מוקף מכל צידיו במדבריות, והוא הים היחיד בעולם ששום נהר ואפילו נחל איתן לא נשפך אליו.

אהבתי את הנאיביות של התמונה. TZivyA • אהמ? • 11:36, 16 בינואר 2012 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 15:48, 24 בינואר 2012 (IST)

חור שחור[עריכת קוד מקור]

חור שחור הוא גרם שמים בעל שדה כבידה כה חזק עד ששום גוף, לרבות אור, אינו יכול להתנתק ממנו. אם ננסה לחשב את מהירות המילוט מהחור השחור, נמצא שהיא עוברת את מהירות האור. אף על פי שהחור השחור עצמו אינו מקרין (ומכאן מגיע שמו), תהליך קוונטי המכונה קרינת הוקינג גורם לפליטת קרינה וחלקיקים מהגבול החיצוני של החור השחור, הקרוי אופק אירועים. מסתו של החור השחור גדלה כאשר גוף חוצה את אופק האירועים מבחוץ פנימה, ומאידך, מסתו קטנה בעקבות קרינת הוקינג.

שמץ של מושג בפיזיקה. העתקתי את הטקסט כלשונו, ואשמח אם מישו יפשט את המונחים, כי לבדי לא אוכל לעשות. TZivyA • אהמ? • 12:01, 17 בינואר 2012 (IST)

קרינת הוקינג היא נושא מרתק, אבל לא מתאים לתאור קצרצר של הנושא. עדיף להרחיב על עיקום המרחב והזמן בסביבת החור ועל הסינגולריות כבידתית שבמרכזו (אני לא עושה את זה, כי גם אני לא פיזיקאי). דניאל • תרמו ערך 12:07, 17 בינואר 2012 (IST)
אני חושבת שיותר מתאים לפה חומר על דיסקת ספיחה. אבל מיהו האיש? TZivyA • אהמ? • 12:22, 17 בינואר 2012 (IST)
נבחרה דרור - שיחה 15:48, 24 בינואר 2012 (IST)

הקארדו (ירושלים)[עריכת קוד מקור]

קארדו (לטינית: Cardo) היה הכנוי של הנתיב אשר חצה ערים ומחנות צבא בתקופתה של האימפריה הרומית מצפון לדרום. בירושלים גם כן התקיים קארדו, הקארדו היה רחוב ראשי בעיר ירושלים בתקופה הרומית וכן גם בתקופה הביזנטית בתוואי העובר משער שכם לשער ציון. לאחר מרד בר כוכבא (132-135) ייסד על חורבותיה של העיר ירושלים אדריאנוס (הקיסר הרומי באותה התקופה) את העיר איליה קפיטולינה. שרידיו של הקארדו בירושלים נמצאו בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בעיר העתיקה לאחר מלחמת ששת הימים על ידי הפרופסור נחמן אביגד, וניתן לראות אותם בימנו ברובע היהודי בירושלים. במקום בו נמצאו שרידו של הקארדו נמצא גם העתק ממפת מידבא, בה יש ציון ברור של הקארדו.

כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 12:46, 17 בינואר 2012 (IST)

לא נבחרה דרור - שיחה 15:48, 24 בינואר 2012 (IST)

מברק צימרמן[עריכת קוד מקור]

גירסתו המוצפנת של מברק צימרמן.
מברק צימרמן היה מברק מוצפן שנשלח ב-16 בינואר 1917 על ידי שר החוץ של גרמניה, ארתור צימרמן, לשגריר גרמניה בארצות הברית, על-מנת שיעבירו לשגריר גרמניה במקסיקו. במברק הוסמך שגריר גרמניה במקסיקו להציע למקסיקו ברית עם גרמניה נגד ארצות הברית, תמורת תמיכה כספית נדיבה והסכמה לכיבוש מחדש של דרום-מערב ארצות הברית על ידי מקסיקו. יירוט המברק ופענוחו על ידי המודיעין הימי הבריטי היו אחד הגורמים המרכזיים להצטרפותה של ארצות הברית למדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה.

TZivyA • אהמ? • 12:58, 17 בינואר 2012 (IST)

לא נבחרה דרור - שיחה 15:48, 24 בינואר 2012 (IST)

ישיבת וולוז'ין[עריכת קוד מקור]

ישיבת וולוז'ין (מכונה גם: אם הישיבות) הייתה הישיבה המודרנית הראשונה שנוסדה על ידי ר' חיים מוולוז'ין ושימשה אב טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה. החידוש בישיבה היה שהיא הוקמה כמוסד מאורגן המספק לינה וארוחות לתלמידים, בשונה מאופי הישיבות עד אז שהיו, בדרך כלל, התקבצות של תלמידים סביב הרב המקומי. הישיבה נסגרה בתקופת הנצי"ב לאחר שבעקבות תלונות של חברי תנועת ההשכלה לשר ההשכלה הרוסי שאין בישיבה לימודי חול דרש זה האחרון להוסיף לימודי חול בישיבה. בעקבות התנגדותם של ראשי הישיבה להוספה כזו, נסגרה הישיבה בשנת 1892.

תמונה בעלת ערך היסטורי יקר מפז. חומר שנלמד בהרחבה בתיכונים החרדים, אבל אני מניחה שלחילוני המצוי אפילו לא מוכר. ישיבת וולוז'ין היוותה את הבסיס לאופי הישיבות כפי שהוא בימינו ונסיבות סגירתה מהוות כיום בסיס להשקפת העולם החרדית. אולי אפשר להבהיר את התמונה. TZivyA • אהמ? • 13:26, 17 בינואר 2012 (IST)

  • בעד להבהיר או להחשיך, ישיבה בעלת משמעמות אדירה בעולם התורני. כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 13:27, 17 בינואר 2012 (IST)
  • בעד BAswim - שיחה 00:26, 18 בינואר 2012 (IST)
  • בעד • חיים 7 • (שיחה) • כ"ג בטבת ה'תשע"ב • 11:56, 18 בינואר 2012 (IST)
  • נגד מתניה • שיחה 11:59, 18 בינואר 2012 (IST)
  • בעד דרור - שיחה 12:26, 19 בינואר 2012 (IST)
  • בעד מתוך מחאה עזה על דברי צביה המתנשאים לעיל. לא, החילונים לא מטומטמים. אצל ה"חילונים" לא מצנזרים נושאים מתוכנית הלימודים ובפני כל משכיל ומבקש ידע פתוחים כל המקורות. כל מי שלמד על ביאליק מכיר את הנושא. אנא, אל תתנשאי ואל תניחי הנחות מצוצות מהאצבע בקשר למה ה"חילוני הממוצע" (מה זה לכל הרוחות?) יודע או לא יודע. Ranbar - שיחה 13:06, 19 בינואר 2012 (IST)
    רנבר, אני מקבלת את הערתך בתודה ומתנצלת אם פגעתי באי-מי. אני תמיד שמחה שמתקנים אותי במקרה שאני שוגה. האם זה באמת חלק מחומר הלימוד במערכת החינוך הממלכתית? (אולי הערתי הייתה תחת הרושם שקיבלתי כשהצעתי את תמונתו של הרב נתן צבי פינקל והיא לא נבחרה, בשעה שתמונה על אדגר אלן פו נבחרה, מה שלימד אותי שיש בורות מסוימת בקרב הציבור החילוני על משמעותם של אישים ואירועים בהיסטוריה היהודית) TZivyA • אהמ? • 13:45, 19 בינואר 2012 (IST)
    חשבתי על דברייך. נראה לי שיש כאן איזו הנחת יסוד מופרכת. מה הקשר בין מערכת החינוך להשכלה? אפשר לחשוב שאדגר אלן פו מככב בתוכנית הלימודים הממלכתית... הלוואי. אולם השכלתו של החילוני המשכיל (וכל מי שכותב בוויקי הוא כזה) בנוייה במידה חלקית ביותר על תוכנית הלימודים ה"רשמית". המשכיל החילוני (והרפורמי, והקונסרבטיבי והאורתודוכסי המתון...) ניזון במידה רבה מאד מספרים (ספרי עיון וגם ספרות יפה. מעמוס עוז, חיים באר שלא לדבר על עגנון ניתן ללמוד המון), תוכניות רדיו וטלוויזיה, ספרים והצגות, עיתונים וכתבי עת ועוד ועוד. לא כל חילוני משכיל לקוח ליד את "תרבות וספרות" של הארץ, למשל, אבל כל קורא של כתב עת זה הוא חילוני (*...) משכיל וחזקה עליו שממאמרים המתפרסמים לאורך שנים הוא מקבל יותר מידע וממקורות יותר מגוונים מכל חרדי אפילו על ישיבת וולוז'ין (למשל בהקשרים של ציונות, של יציאה להשכלה וכד'). Ranbar - שיחה 07:42, 20 בינואר 2012 (IST)
    שים לב רק שאתה מדבר על הגיק החילוני הממוצע, ולא על האדם החילוני הממוצע. TZivyA • אהמ? • 19:18, 21 בינואר 2012 (IST)
    שוב, אין לי שום מושג מה זה "האדם חילוני ממוצע". אני מדבר על משכיל שאיננו חרדי (ומכיוון שאת מדברת על כותבי הוויקיפדיה שאינם חרדים, הרי שכולם כאלה לצורך הדיון). בפני אדם כזה פתוחים אפיקים רבים ביותר של רכישת השכלה וידע, הן באופן מפורש והן באופן אגבי, דרך יצירות תרבותיות שונות ורבות. מושגים רבים מפעפעים לתודעה בדרכים רבות ושונות. השאלה אם דבר מה נמצא או לא נמצא בתוכנית לימודים רשמית כשלהי איננה רלוונטית כמעט בכלל לידע ולהשכלה. לפיכך, טענתך לגבי תוכנית הלימודים נובעת מהנחה סמויה שגויה. Ranbar - שיחה 20:58, 21 בינואר 2012 (IST)
    אני לא חושבת שהיא שגויה. בדיוק כפי שהידע של האדם החרדי הממוצע הם תוצר של מה שהוא לומד בבית הספר בתוספת לנושאים שכיחים בעיתונות שהוא קורא, כך גם האדם החילוני הממוצע הוא תוצר של הנ"ל. לא חושבת שדיונים אודות ישיבת וולוז'ין הם נושאים שכיחים בעיתונות החילונית. ובתכנית הלימודים הסכמנו שלא. וכמו בכל סטטיסטיקה, היא לא מחייבת כל פרט במדגם. TZivyA • אהמ? • 22:55, 21 בינואר 2012 (IST)
    לא דיברתי על עיתונות, בוודאי שלא בעיקר, אלא על צריכה תרבותית כוללת. כל מי שקרא את סיפור על אהבה וחושך של עמוס עוז, את חיים באר או את עגנון ורבים אחרים, נחשף, למשל, לשמה של הישיבה ולחשיבותה היחסית. הנקודה שלי היא, שבניגוד לעולם החרדי, היחס בין תוכנית הלימודים הרשמית לבין הצריכה התרבותית הכוללת מבחינת השכלה כללית נוטה בפירוש לטובת הצריכה התרבותית הכוללת. בעוד העולם התרבותי של החרדי הוא צר למדי וחופף מבחינת תכניו ועמדותיו את האינדוקטרינציה הרשמית של מוסדות הלימוד, הרי שבעולם הלא-חרדי מוסדות החינוך הם רק פן אחד, ולא מאד מרכזי, בהשכלתו של הפרט. Ranbar - שיחה 23:18, 21 בינואר 2012 (IST)
    אם היית צודק, האדם החרדי הממוצע לא היה יודע מאומה להוציא את הוויות אביי ורבא, שהרי במוסדות החינוך החרדים לבנים לא לומדים שום דבר להוציא תנ"ך ותלמוד. (ביסודי לומדים קצת מתמטיקה, גיאוגרפיה ועוד בקטנה, -וזה רק בכיתות הנמוכות. בירושלים מפרגנים להם את זה עד כיתה ז') אבל זה לא ככה. בחייך, מי קורא את עגנון? -גיקים. ולא סתם גיקים: גיקים שגם מעניין אותם ספרות, ואוהבים את הסגנון של עגנון. חרדי שמעניין אותו השכלה קורא הכל. ואני כמובן לא מעודדת השכלה. TZivyA • אהמ? • 23:24, 21 בינואר 2012 (IST)
    סבורני שאת שוגה. א. עגנון נוכח ומוכר, אם באופן ישיר ואם דרך התייחסויות תרבותיות אפילו בסרט כמו "הערת שוליים", המחזות בתאטרון ולא דיברתי על תוכנית הלימודים פרופר. שימי לב שאף כאן יש מספר ערכים מומלצים בנושא עגנון. אני לא יודע מה זה "גיקים" אבל אני כן יודע שרבים מאד צופים למשל בערוץ 8, בסדרות וסרטי תעודה בטלויזיה, בהצגות ורבים מאד מאזינים ל"אוניברסיטה משודרת" או מבקרי בהרצאות העשרה באוניברסיטה. אני טוען שאדם לא-חרדי בעל צריכה תרבותית סבירה נחשף אפילו בעל כורחו לעולם ידע והשכלה כללית נרחב. "חרדי שמעניין אותו השכל קורא הכל", ייתכן, למרות שאני לא בטוח שכל חרדייכול להחשף לכל חומר, אבל ההשקעה וההתכוונות שלו צריכים להיות מכווני-מטרה. לעומת זאת, מחוץ לעולם החרדי, כל מי שקצת מתעניין וצורך תרבות יכול ללא מאמץ מיוחד לקבל השכלה כללית ממגוון מקורות, שאני סבור שאת וחרדים רבים פשוט אינם מודעים להם. Ranbar - שיחה 07:52, 22 בינואר 2012 (IST)
    אתה טוען ובצדק שהאדם החילוני חשוף למגוון רחב של צריכה תרבותית. אבל הסיכוי שהאדם הממוצע הצופה בערוץ 8 וסרטי תעודה נחשף לנושא של ישיבת וולוז'ין - קלוש, לדעתי. ויקיפדיה היא מקבץ מרתק של אנשים שכולם או כמעט כולם אינטליגנטים להפליא, אבל הציבור הרחב לא כזה. אם להסיק לפי שגיאות הכתיב המחרידות שאני פוגשת בפורומים השונים - העם הישראלי, חרדי או חילוני, לא משכיל במיוחד. לפיכך, אם לצאת מנקודת הנחה שנושאים כמו ישיבת וולוז'ין לא שכיחים במדיות הנפוצות בם צופה (או קורא) ה"עמך" (עגנון זה פופולרי, אבל לא כתבים ספציפים שלו), הרי שהאדם החילוני הממוצע (או, "אם נעשה סקר ידע בציבור החילוני") אינו מכיר ברובו את הנושא. צריכה תרבותית סבירה? תסתכל על ציוני הבגרות בישראל. אתה יודע את מי אתה מזכיר לי? סבי וסבתי, אינטליגנטים להפליא, טענו שלדעתם הסינמה סיטי בראשל"צ בכלל לא משתלם ליזמים. כששאלנו אותם למה, הם אמרו שהם הלכו לאיזשהו סרט דקומנטרי שם והם היו כמעט היחידים באולם. היינו צריכים להסביר להם שהציבור הישראלי לא ממש מתעניין בסרטים דקומנטרים. האם גם אתה טוען שהסינמה סיטי לא רווחי? TZivyA • אהמ? • 13:23, 22 בינואר 2012 (IST)
    הטענה שלי היא פשוטה: היחס, מבחינת השכלה כללית של לא-חרדי בוגר ומשכיל בין הנלמד בתוכנית הלימודים לבין הנלמד "מן האוויר" באמצעות מגוון רחב של צריכת תרבות הוא לפחות 50:50 אם לא 40:60 לטובת הצריכה התרבותית השוטפת. לעומת זאת, בציבור החרדי רוב מכריע של הידע הוא מתוך הקוריקולום הצר של "תוכנית הלימודים הרשמית". זה ככה כי פרנסי הציבור רוצים שכך יהיה. גם אדגר אלן פו אינו מופיע בתוכנית הלימודים וראי זה פלא, לטענתך הוא מוכר יותר ל"חילוני הממוצע" מישיבת וולוז'ין. ומהיכן מכירים רבים כל כך את פו? ישנם לא מעט אנשים שנחשפו למשל לשירו העורב מתוך פרק של הסימפסונים! זהו טבעה של צריכה תרבותית פתוחה - אפשר להגיע מהכל אל הרל מג'ים מוריסון לברטולד ברכט ומהביטלס למאהלר וממנו לאל מלא רחמים, רבים מבני דורים מכירים את וולט ויטמן בזכות הסרט העלילתי ללכת שבי אחריו - סרטים עלילתיים המוצגים ב"סינימה סיטי" יכולים להיות מקור לידע כללי ולחשיפה תרבותית. אין גבול לידע ולצריכה שלו, שאינה מבוקרת ואינה מוכתבת לאיש. חלק ניכר, לטענתי, סופג ידע במהלך חייו הרבה מעל ומעבר למה שנלמד ומוגדר בתוכניות הלימודים. אני מוכן להמר למשל שהרבה יותר חילונים שמעו לפחות על ישיבת וולוז'ין מאשר מספר החרדים שיודעים מיהו אדגר אלן פו. Ranbar - שיחה 14:26, 22 בינואר 2012 (IST)
    אם לומר את האמת, לא מעניין אותי בכלל השכלתו של האדם החרדי. לא אכפת לי כמה חילונים שמעו על ישיבת וולוז'ין לעומת כמה חרדים שמעו על אדגר אלן פו, הארי פוטר, בובספוג מכנסמרובע או סטיבן הוקינג. לא אכפת לי מה החילונים כן יודעים, מה הם לא יודעים ועד כמה הם משכילים. טענתי היא, שאיך שלא יהיה ויהיו אשר יהיו הנסיבות, ישיבות הן לא נושא פופולרי בתרבות החילונית הפופולרית יהיו אשר יהיו נושאים פופולריים ותרבותיים אחרים. ולפיכך, רוב הסיכויים שבסקר ידע על ישיבת ולוז'ין לא יהיו הרבה שיכירו אותה. מהנחה זו באה הערתי והיא עדיין נותרה בעינה, וכאן היא גם מסתיימת. ארשה לי רק לציין שאיני רואה בהשכלה שום ערך מוחלט, ולפיכך אין מקום לראות בהערתי זו הערה מתנשאת. TZivyA • אהמ? • 20:48, 22 בינואר 2012 (IST)
  • בעד - ‏Metzujan‏ כ"ה בטבת ה'תשע"ב ♪ 10:19, 20/01/12
  • בעד רדיומן - שיחה 18:54, 20 בינואר 2012 (IST)
  • נגד אני מזכיר - מחפשים תמונות מומלצות... ‏Ori‏ • PTT‏ 12:36, 21 בינואר 2012 (IST)
    תמונות מומלצות בסגנון הזה אפשר לחפש בפורומים המתאימים לצלמים. כיון שהתמונה נבחנת גם באספקט האנציקלופדי שלה, הרי שלפעמים אספקט זה עולה על היופי של התמונה. שלא לדבר על זה שיחסית לצילומים האמנותיים של היום היא דווקא בסדר... TZivyA • אהמ? • 22:57, 21 בינואר 2012 (IST)

אני רק רוצה להגיד שהכיתוב של התמונה מטעה. לטעון שהישיבה נסגרה תוך 'מסירות נפש' לא להכניס לימודי חול זו הצגה מאוד רומנטית של הדברים, שכפי הנראה לא היו ככה. מה שהיה בתכל'ס זה שהישיבה נסגרה כי לאור הסכסוכים שהיו בה השלטונות החליטו לסגור אותה באמצעות דרישות בלתי אפשריות, שבאו לידי ביטוי בלימודי חול. כתב על כך פרופ' שאול שטמפפר בספרו "הישיבה הליטאית בהתהוותה". נא לא לכתוב דברים לא ממוסמכים!

נבחרה דרור - שיחה 15:48, 24 בינואר 2012 (IST)

קארדו[עריכת קוד מקור]

קארדו בעיר העתיקה אפּמיאה, כיום מצפון לחמאת שבסוריה, על גדות הנהר אורונטס. קארדו הוא כינויו של הרחוב שחצה ערים ומחנות צבא מצפון לדרום בתקופת האימפריה הרומית. בדרך כלל שימש הקארדו כמרכזה המסחרי הראשי של העיר הרומית ולאורכו שכנו חנויות רבות, ולכן הוא מכונה גם "קארדו מקסימוס" (הקארדו הגדול). הרחוב המשני בעיר הרומית היה ניצב לקארדו וכונה דקומנוס. שני הרחובות הללו חילקו את העיר הרומית לארבעה רבעים ולכן עד היום, בשפות רבות, נהוג לכנות חלק של עיר בשם "רובע" מלשון "רבע". בצומת הדרכים אשר נוצרה במפגש שבין הקארדו ובין הדקומנוס השתרעה כיכר עירונית גדולה, שבה היה מתקיים הפורום הרומאי.

כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 13:26, 17 בינואר 2012 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 15:48, 24 בינואר 2012 (IST)

פואבלו דה טאוס[עריכת קוד מקור]

פואבלו דה טאוס הוא פואבלו עתיק, בן כ-1,000 שנה, השייך לשבט אינדיאני דובר שפת הטיווה הצפונית. המאפיין האדריכלי הבולט ביותר של פואבלו דה טאוס הוא מתחם המגורים הרב-קומתי הבנוי מחימר אדום-חום, המחולק לשני חלקים על ידי ריו פואבלו, נחל קטן החוצה את מרכז הפואבלו. האתר זכה למעמד של אתר היסטורי לאומי ב-9 באוקטובר 1960, וב-1992 העניק לו אונסק"ו מעמד של אתר מורשת עולמית.

תומר - שיחה 22:28, 20 בינואר 2012 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 11:45, 30 בינואר 2012 (IST)

PdT2[עריכת קוד מקור]

פואבלו דה טאוס הוא פואבלו עתיק, בן כ-1,000 שנה, השייך לשבט אינדיאני דובר שפת הטיווה הצפונית. המאפיין האדריכלי הבולט ביותר של פואבלו דה טאוס הוא מתחם המגורים הרב-קומתי הבנוי מחימר אדום-חום, המחולק לשני חלקים על ידי ריו פואבלו, נחל קטן החוצה את מרכז הפואבלו. האתר זכה למעמד של אתר היסטורי לאומי ב-9 באוקטובר 1960, וב-1992 העניק לו אונסק"ו מעמד של אתר מורשת עולמית.
נבחרה דרור - שיחה 11:45, 30 בינואר 2012 (IST)

ארמון יקטרינה[עריכת קוד מקור]

קטע מחזית ארמון יקטרינה, ארמון בסגנון הרוקוקו ששימש כארמון הקיץ של קיסרי רוסיה. הארמון ממוקם בצארסקויה סלו (כפר הצאר) בתחום העיירה פושקין, כ-25 ק"מ דרומית מזרחית לסנקט פטרבורג ברוסיה. ארמון יקטרינה נכלל בתחומי אתר המורשת העולמית הקרוי "המרכז ההיסטורי של סנקט פטרבורג ואתרים קשורים", שהוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ב-1990.

תומר - שיחה 23:29, 20 בינואר 2012 (IST)

לא נבחרה דרור - שיחה 11:45, 30 בינואר 2012 (IST)

דגל[עריכת קוד מקור]

דגל הוא פיסת בד המתנופפת על עמוד או תורן, בדרך כלל לסימון, לאיתות, או לזיהוי. הדגל הלאומי הוא סמל חשוב ביותר והוא עשוי לשמש ליצירת מוקד הזדהות וגאווה בקרב אלה המניפים אותו. בתמונה מגוון דגלים מתוך Johnson's new chart of national emblems (אוסף הסמליים הלאומיים החדש של ג'ונסון), שפורסם בשנת 1868. ארבעת הדגלים הגדולים שבפינות הם: דגל ארצות הברית בגרסתו בעלת 37 כוכבים (שימש בין 1867 ל-1877), פינה שמאלית עליונה; הנס המלכותי של הממלכה המאוחדת, פינה ימנית עליונה; דגל צרפת ובתוכו מטען עיט, פינה ימנית תחתונה; ודגל קיסר רוסיה (1858 עד 1917), פינה שמאלית תחתונה.

תומר - שיחה 21:47, 24 בינואר 2012 (IST)

בוצע בוצע • חיים 7 • (שיחה) • ב' בשבט ה'תשע"ב • 11:19, 26 בינואר 2012 (IST)
לא נבחרה דרור - שיחה 11:45, 30 בינואר 2012 (IST)

הקארדו 2[עריכת קוד מקור]

שרידי הקארדו של ירושלים. קארדו היה הכינוי של הנתיב אשר חצה ערים ומחנות צבא בתקופתה של האימפריה הרומית מצפון לדרום. בירושלים גם כן התקיים קארדו. הקארדו היה רחוב ראשי בעיר ירושלים בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית בתוואי העובר משער שכם לשער ציון. לאחר מרד בר כוכבא (132-135) ייסד על חורבותיה של העיר ירושלים אדריאנוס (הקיסר הרומי באותה התקופה) את העיר איליה קפיטולינה. שרידיו של הקארדו בירושלים נמצאו בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בעיר העתיקה לאחר מלחמת ששת הימים על ידי הפרופסור נחמן אביגד, וניתן לראות אותם בימינו ברובע היהודי בירושלים. במקום בו נמצאו שרידיו של הקארדו נמצא גם העתק ממפת מידבא, בה יש ציון ברור של הקארדו.

גרסה רוויה. תומר - שיחה 13:09, 22 בינואר 2012 (IST)

לא נבחרה דרור - שיחה 11:30, 30 בינואר 2012 (IST)

לנסויס מרניינסס[עריכת קוד מקור]

כולן היו בנותיי וקשה לי לבחור, לשיקולכם (אפשר כמובן גם יותר מאחת, ואולי אני סתם מתלהב ואף אחת לא). עידו • שיחה 17:51, 25 בינואר 2012 (IST)

יפות יפות שבה לבכות. כולן תמונות יפות. BAswim - שיחה 00:03, 26 בינואר 2012 (IST)

לנסויס מרניינסס 1[עריכת קוד מקור]

הפארק הלאומי לנסויס מרניינסס הוא פארק לאומי בצפון-מזרח מדינת מרניאו שבצפון-מזרח ברזיל, לחוף האוקיינוס האטלנטי. הפארק משתרע על פני 1,550 קמ"ר, מרבית שטחו מכוסה בדיונות המונעות התפתחות צמחייה ברוב שטחו. מי הגשמים מתנקזים ללגונות בין הדיונות היוצרות נוף ייחודי.

―עידו (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 10:11, 2 בפברואר 2012 (IST)

לנסויס מרניינסס 2[עריכת קוד מקור]

הפארק הלאומי לנסויס מרניינסס הוא פארק לאומי בצפון-מזרח מדינת מרניאו שבצפון-מזרח ברזיל, לחוף האוקיינוס האטלנטי. הפארק משתרע על פני 1,550 קמ"ר, ומרבית שטחו מכוסה בדיונות, מה שמונע התפתחות צמחייה ברוב השטח. מי הגשמים מתנקזים ללגונות בין הדיונות, מה שיוצר נוף ייחודי.

―עידו (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לנסויס מרניינסס 3[עריכת קוד מקור]

הפארק הלאומי לנסויס מרניינסס הוא פארק לאומי בצפון-מזרח מדינת מרניאו שבצפון-מזרח ברזיל, לחוף האוקיינוס האטלנטי. הפארק משתרע על פני 1,550 קמ"ר, ומרבית שטחו מכוסה בדיונות, מה שמונע התפתחות צמחייה ברוב השטח. מי הגשמים מתנקזים ללגונות בין הדיונות, מה שיוצר נוף ייחודי.

―עידו (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא נבחרה דרור - שיחה 10:11, 2 בפברואר 2012 (IST)

לנסויס מרניינסס 4[עריכת קוד מקור]

הפארק הלאומי לנסויס מרניינסס הוא פארק לאומי בצפון-מזרח מדינת מרניאו שבצפון-מזרח ברזיל, לחוף האוקיינוס האטלנטי. הפארק משתרע על פני 1,550 קמ"ר, ומרבית שטחו מכוסה בדיונות, מה שמונע התפתחות צמחייה ברוב השטח. מי הגשמים מתנקזים ללגונות בין הדיונות, מה שיוצר נוף ייחודי.

―עידו (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 10:11, 2 בפברואר 2012 (IST)

סן פדרו דה לה רוקה[עריכת קוד מקור]

מבצר סן פדרו דה לה רוקה שוכן 10 ק"מ דרומית-מערבית לסנטיאגו דה קובה, בפתח המפרץ שלחופו שוכנת העיר. חלקו הראשון של המבצר הוקם בין 1590 ל-1610, והורחב במהלך המאה ה-17 והמאה ה-18 כדי להגן מפני התקפות של שודדי ים ומעצמות זרות. לאחר עצמאות קובה ננטש המבצר וסבל מהזנחה, אך שוקם בשנות ה-60 של המאה ה-20. ב-1997 הכריז אונסק"ו על המבצר כאתר מורשת עולמית, והגדיר אותו כמבצר שמור באופן הטוב ביותר מבין המבצרים הספרדיים ביבשת אמריקה.

―עידו (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 10:11, 2 בפברואר 2012 (IST)

המהומות בממלכה המאוחדת (2011)[עריכת קוד מקור]

המהומות בממלכה המאוחדת (2011) שהחלו באוגוסט 2011 הם סדרה מתמשכת של הפרות הסדר הציבורי, ביזות, והצתות ברחבי הממלכה המאוחדת, שהחלו בצפון לונדון ב-6 באוגוסט 2011, אך תוך שלושה ימים התפשטו לרחבי בריטניה בעקבות אדם בן 29, מארק דאגן, שנורה למוות מירי שוטרים בשירות הסקוטלנד יארד. למרות שהמשטרה מצאה אצל דאגן אקדח וסמים, הרי שועדת חקירה חיצונית קבעה מספר ימים לאחר שנורה, כי הוא לא ירה כלל.

בברכה, סנופקין - שיחה 16:26, 26 בינואר 2012 (IST)

לא נבחרה דרור - שיחה 10:30, 2 בפברואר 2012 (IST)

ברווז עצים 1[עריכת קוד מקור]

ברווז עצים הוא מין של ברווז שתפוצתו בצפון אמריקה. זהו אחד מעופות המים הצבעוניים ביותר בצפון אמריקה. בעת שחייה מזיזים הברווזים את ראשיהם בתנועות טלטול לפנים ולאחור, והדבר מאפשר לזהותם בקלות.

בברכה, סנופקין - שיחה 19:04, 26 בינואר 2012 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 10:30, 2 בפברואר 2012 (IST)

מקדש האדמה[עריכת קוד מקור]

מקדש האדמה הוא אתר נרחב של חורש נטוע, גנים ומכלול מבנים , ששימש מרכז פולחן דאואיסטי עבור קיסרי סין משושלות מינג וצ'ינג.

בברכה, Dekel E - שיחה 19:38, 26 בינואר 2012 (IST)

לא נבחרה דרור - שיחה 10:30, 2 בפברואר 2012 (IST)

אוניית מכולות[עריכת קוד מקור]

אוניית מכולות פורקת מכולות בנמל זנזיבר בטנזניה. אוניית מכולות היא אונייה המובילה מטענים המאוחסנים במכולות תקניות. אוניות המכולות מהוות חוליה מרכזית במערכת התעבורה, המשמשת להובלת מטען כללי ברחבי העולם, על גבי אמצעי תחבורה רבים כגון משאיות, רכבות, אוניות ואף מטוסים.

תומר - שיחה 11:54, 28 בינואר 2012 (IST)

לא נבחרה דרור - שיחה 10:30, 2 בפברואר 2012 (IST)

פנדה אדום[עריכת קוד מקור]

פנדה אדום הוא יונק המהווה מין יחיד במשפחתו ובסוגו. הפנדה האדום נפוץ בסצ'ואן, בצפון בורמה ובנפאל. הפנדות האדומות חיים בהרים סלעיים בגובה 2,100-3,600 מטר. הוא ניזון מבמבוק, מיונקים קטנים, מעופות, מביצים, מחרקים, מגרגרי יער ומדגים. על שמו נקרא הדפדפן פיירפוקס.

בברכה, Dekel E - שיחה 16:43, 28 בינואר 2012 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 10:30, 2 בפברואר 2012 (IST)

דגל דנמרק[עריכת קוד מקור]

דגלה הלאומי של דנמרק ידוע יותר בשם דנבּרוֹוּ (Dannebrog) שמשמעותו "הבד הדני". עיצובו: דגל צלב נורדי אדום ובתוכו צלב לבן הנמתח עד לקצות הדגל; החלק האנכי של הצלב מוזח לכיוון העמוד. הדנברוו הוא הדגל העתיק ביותר הנמצא בשימוש כיום. הוא נמצא בשימוש תדיר עוד מהמאה ה-14.

בברכה, סנופקין - שיחה 16:56, 28 בינואר 2012 (IST)

אך זהו דגל מיוחד, זה הדגל העתיק בעולם, מה שמיחד אותו משאר הדגלים סנופקין - שיחה 17:06, 28 בינואר 2012 (IST)
אם היתה מובאת תמונה של דגל היסטורי (כלומר של דגל פיזי שהשתמר מהעבר) ההערה שלך היתה רלוונטית. eman • שיחה • ♥ 15:32, 30 בינואר 2012 (IST)
לא נבחרה דרור - שיחה 10:30, 2 בפברואר 2012 (IST)

ברכיה 1[עריכת קוד מקור]

בְּ‏רֵכִיָ‏ה (שם מדעי: Anas platyrhynchos) היא מין הברווז השכיח ביותר מכל סדרת האווזאים. נפוץ באזורים רבים בעולם. בישראל ניתן למצוא אותו בעיקר בעמק החולה ולאורך הירקון (שבע טחנות).

בברכה, סנופקין - שיחה 17:39, 28 בינואר 2012 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 10:30, 2 בפברואר 2012 (IST)

ברכיה 2[עריכת קוד מקור]

בְּ‏רֵכִיָ‏ה (שם מדעי: Anas platyrhynchos) היא מין הברווז השכיח ביותר מכל סדרת האווזאים. נפוץ באזורים רבים בעולם. בישראל ניתן למצוא אותו בעיקר בעמק החולה ולאורך הירקון (שבע טחנות). בתמונה: נקבת ברכיה לצד אפרוחיה.

בברכה, סנופקין - שיחה 17:41, 28 בינואר 2012 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 10:30, 2 בפברואר 2012 (IST)

ברכיה 3[עריכת קוד מקור]

בְּ‏רֵכִיָ‏ה (שם מדעי: Anas platyrhynchos) היא מין הברווז השכיח ביותר מכל סדרת האווזאים. נפוץ באזורים רבים בעולם. בישראל ניתן למצוא אותו בעיקר בעמק החולה ולאורך הירקון (שבע טחנות). בתמונה: נקבת ברכיה לצד אפרוחיה.

בברכה, סנופקין - שיחה 17:43, 28 בינואר 2012 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 10:30, 2 בפברואר 2012 (IST)

ברווז עצים 2[עריכת קוד מקור]

ברווז עצים הוא מין של ברווז שתפוצתו בצפון אמריקה. בעת שחייה מזיזים הברווזים את ראשיהם בתנועות טלטול לפנים ולאחור, והדבר מאפשר לזהותם בקלות.

בברכה, סנופקין - שיחה 15:05, 30 בינואר 2012 (IST)

לא נבחרה דרור - שיחה 17:59, 7 בפברואר 2012 (IST)

כיפת הסלע[עריכת קוד מקור]

כיפת הסלע כפי שצולמה בערב חורפי מהאכסניה האוסטרית ברובע המוסלמי שבירושלים. כיפת הסלע היא מבנה מונומנטלי מוסלמי שהוקם בסוף המאה ה-7 מעל אבן השתייה שעל הר הבית. הכיפה איננה מסגד ואין נערכות בה תפילות. למרות זאת, בטעות היא מכונה בפי רבים בשם "מסגד עומר", באופן העשוי לבלבל בינה לבין מסגד עומר הסמוך לכנסיית הקבר שברובע הנוצרי.

―Ori (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה הייחוד של התמונה. היא צולמה בערב חורף, והאיכות יוצאת דופן - בכלל, ובמיוחד בהתחשב בתנאים. גם הזווית וגם התפאורה מאוד מאוד ייחודיים. יש מליון תמונות של כיפת הסלע בצהריים מהר הצופים... ‏Ori‏ • PTT‏ 22:34, 1 בפברואר 2012 (IST)
בהתחלה רציתי להצביע כן אבל אז גם שמתי לב שהיא קצת מטושטשת. כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 15:04, 3 בפברואר 2012 (IST)
לא נבחרה דרור - שיחה 17:59, 7 בפברואר 2012 (IST)

תבלין[עריכת קוד מקור]

קובץ:SpiceShopJordan.jpg
תבלין הוא חומר המוסף למזון לשם שיפור טעמו, בדרך כלל בכמויות קטנות יחסית לשאר מרכיבי מנה של המזון. התבלינים מיוצרים מצמחי תבלין באמצעות טחינתם. בתמונה: חנות תבלינים בשוק של עמאן, בירת ירדן.

בברכה, סנופקין - שיחה 16:30, 1 בפברואר 2012 (IST)

לא נבחרה דרור - שיחה 17:59, 7 בפברואר 2012 (IST)

פנדה ענק[עריכת קוד מקור]

פנדה ענק (שם מדעי: Ailuropoda melanoleuca) הוא שמו של מין יונק יחיד בסוגו, המסווג כיום במשפחת הדוביים (Ursidae) והמצוי במרכז סין. הפנדה הענק חי באזורים הרריים, כמו סצ'ואן וטיבט. לקראת סוף המאה ה-20 הפך הפנדה להיות "סמל לאומי" עבור סין ודמותו מופיעה על מטבעות זהב סיניים.

בברכה, סנופקין - שיחה 16:22, 1 בפברואר 2012 (IST)

נבחרה דרור - שיחה 14:36, 9 בפברואר 2012 (IST)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ויקיפדיה:תמונה_מומלצת/הוספה_למומלצים/ארכיון_39&oldid=29263249"