בסיס חצור

חצור - כנף 4

סמל כנף 4
קוד IATA ‏אין‏ קוד ICAO ‏LLHS‏
סוג השדה	צבאי
תאריך הקמה	1948
מפעיל	חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה	אשדוד
קואורדינטות	31°45′45″N 34°43′38″E
גובה מעל פני הים	45 מטר (148 רגל)
מסלולי טיסה
כיוון מגנטי אורך סוג מסלול רגל מטר 05/23 7,905 2,409 אספלט 11R/29L 8,040 2,451 אספלט 11L/29R 8,005 2,440 אספלט
(למפת השפלה מוגדלת)   חצור (למפת השפלה רגילה)   חצור (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חצור (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חצור

בסיס חיל האוויר חָצוֹר (בשמו הרשמי: כנף 4, בשמו המנדטורי: RAF Qastina) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי השוכן בשפלה הדרומית, סמוך לקיבוץ חצור אשדוד.

טייסות

עד יולי 2019, הפעילות המבצעית העיקרית של הבסיס התמקדה בשתי טייסות F-16 שבו:

• טייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") המפעילה מטוסי F-16C ("ברק 2" חד-מושבי)
• טייסת 105 ("טייסת העקרב") המפעילה מטוסי F-16D ("ברק 2" דו-מושבי). בעשור השני של המאה ה-21 שודרגו המטוסים משתי הטייסות ל"ברק 2020".
• טייסת 420 ("טייסת מאמני קרב") המפעילה מדמי טיסה (סימולטור) לטובת הדרכה ואימון טייסים, הטייסת נחנכה בבסיס בשנת 2010. הטייסת מפעילה סימולטור למצבי חירום למטוסים: F-15A/B/C/D ("בז"), F-15I ("רעם"), F-16 ("ברק") ו- F-16I ("סופה").

החל מיולי 2019, עם קליטת בסיס שדה דב וכלל יחידותיו במסגרת תוכנית ממשלתית לפינוי בסיסי צה"ל מאזורי הביקוש, קיבל לתוכו טייסת תובלה המתמקדת באיסוף מודיעין:

• טייסת 100 ("טייסת הגמל המעופף", "הטייסת הראשונה"). הטייסת מפעילה את מטוסי הקינג אייר B-200 ("צופית") והבוננזה A36 ("חופית").

טייסות עבר בבסיס:

• בסוף שנת 2005 נסגרה בבסיס טייסת 144 שהפעילה את מטוסי F-16A/B "נץ" ("טייסת עוף החול").

לנגן את המדיה

טקס סיום התרגיל המשותף לצה"ל ופיקוד אירופה של ארצות הברית, ג'וניפר קוברה, בבסיס חצור. 3 במרץ 2016

היסטוריה

שדה התעופה הוקם ב-1942, בתקופת המנדט הבריטי ובמהלך מלחמת העולם השנייה, על ידי חיל האוויר המלכותי הבריטי. הבסיס שוכן בשכן מישורי התחום בין נחל האלה ונחל ברקאי. שמו המקורי של השדה היה "RAF Qastina" על שם היישוב הערבי קסטינה והמחנה הצבאי הבריטי - "מחנה קסטינה" שהיו בקרבת מקום. ב-25 בפברואר 1946 הותקף שדה התעופה על ידי האצ"ל, במסגרת תנועת המרי העברי. כ-20 מטוסים בריטיים הושמדו בהתקפה, ביניהם מפציצים מסוג "הליפקס". ב-15 במרץ 1948 פינה הצבא הבריטי את המקום, וכוחות ההגנה השתלטו עליו ללא קרב.

במלחמת העצמאות, בתקרית האוויר הישראלית-בריטית, רביעיית מטוסי ספיטפייר שהמריאה מחצור בהובלתו של עזר ויצמן הפילה 5 ספיטפיירים בריטיים מעל קיבוץ נירים. בנובמבר 1948 הועברה למקום טייסת 101 מבסיסה הראשון שהיה בשדה התעופה הרצליה. הבסיס נקרא אז "שדה שמואל", לזכרו של סאם (שמואל) פומרנץ, שנהרג ב"מבצע ולווטה", כאשר העביר מטוס ספיטפייר מצ'כוסלובקיה לישראל.

הבסיס נסגר במהלך 1949 וכנף 4 הועברה לעקרון. הכנף חזרה לחצור ב-1951. בשנת 1952 קיבלה טייסת 109 25 מטוסי מוסקיטו, עברה מבסיס תל נוף לבסיס חצור והפכה לטייסת התקיפה הראשונה של חיל האוויר. והיא פעלה בבסיס עד שנת 1956. ב-2 באוגוסט 1953 הוקמה בחצור טייסת 110 אשר הפעילה מטוסי מוסקיטו, והיא פעלה בבסיס עד 5 באוקטובר 1955. בשנת 1955 הוקמה בבסיס טייסת 113 שפעלה בו ברציפות עד שנת 1986.

בשבת, 7 באפריל 1962, נחתו בחצור שני המיראז'ים הראשונים של חיל האוויר הישראלי, מטוסים אלו היו הראשונים שהגיעו למהירות מאך 2 בשירות חיל האוויר.

ב-19 בינואר 1964, בשעה 10:37 לפי שעון ישראל, נחת בחצור מטוס אימון מסוג יאק-11 שהוטס על ידי קפטן מחמוד עבאס חילמי, רווק בן 26 ששימש כמדריך בבית הספר לטיסה של חיל האוויר המצרי. עם נחיתתו הודיע חילמי: "באתי הנה מרצוני החופשי, אני מבקש מקלט מדיני". ב-15 באוגוסט 1966 נחת בחצור מטוס מיג-21 עיראקי שהובא ארצה על ידי מוניר רדפא, עריק מחיל האוויר העיראקי, במבצע שאורגן על ידי "המוסד".

במלחמת ששת הימים פיקד על הבסיס בני פלד, לימים מפקד חיל האוויר, ולבסיס היה חלק נכבד בפעילותו של חיל האוויר במלחמה זו. בשנת 1968 הוקמה בבסיס טייסת 102 שהטיסה מטוסי סקייהוק. מאוחר יותר, במהלך מלחמת ההתשה, עברה הטייסת לבסיס חצרים. ב-17 באוגוסט 1969 הוקמה בבסיס טייסת 201 ("האחת") תחת פיקודו של רס"ן שמואל חץ, וב-5 בספטמבר קלטה את רביעיית מטוסי ה-F-4 פנטום ("קורנס") הראשונים שקיבל חיל האוויר הישראלי. במלחמת יום הכיפורים פיקד על הבסיס אל"ם עמוס לפידות, לימים מפקד חיל האוויר.

ב-31 בדצמבר 1987 נחת בבסיס מטוס ה-F-16D ("ברק 1" דו-מושבי) הראשון שנמסר לחיל האוויר הישראלי. המטוס נקלט בטייסת 101. בעקבות שינויי הערכות בחיל האוויר, הועברה טייסת 201 ב-19 ביוני 1988 מבסיס חצור לתל נוף.

ב-1 ביולי 2019 עברו כל היחידות מבסיס שדה דב (שנסגר) לבסיס חצור.

הצפות בבסיס

בגלל מיקומו של הבסיס באזור התחום בין שני הנחלים נחל האלה ונחל ברקאי, מועד הבסיס להצפות במקרים של ספיקות חזקות בנחלים הסובבים אותו. הצפות כאלו אירעו בחורף 1991-1992, ב־2013 וב־2020, ובהם הוצפו מסלולי המראה, דירים תת-קרקעיים וניזוקו מטוסי קרב וסוללת כיפת ברזל. בעקבות ההצפה ב-2020 התפטר מפקד הבסיס מתפקידו, ושלושה מפקדי טייסות ננזפו. שיפוץ המטוסים שניזוקו הסתיים לאחר חמישה חודשים.

סמל הבסיס

• עד שנת 1956 שימש הבסיס ככנף הפצצה ולכן כלל סמלו ציור פצצה במרכזו.
• עם תחילת עידן הסילון בבסיס, שונה יעודו ולכן גם סמלו בהתאם, כאשר ציור הפצצה במרכז הסמל הוחלף בצללית מטוס סילון.
• ביולי 2019 שונה סמל הכנף שוב, לאחר סגירת בסיס שדה דב, ומעבר היחידות אל הכנף. בכך שינה הבסיס את ייעודו מבסיס קרב, לבסיס המשלב קרב ותובלה. הסמל החדש עוצב על ידי יגאל גבאי.

סמלי הבסיס בעבר

• 

  סמל הבסיס עת שימש ככנף הפצצה, עד שנת 1956

• 

  סמל הבסיס מתחילת עידן הסילון, עד יולי 2019

מפקדי הבסיס והכנף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שם	תקופת כהונה	הערות
מודי אלון	מאי 1948	מפקד טייסת 101
סיד כהן	אוגוסט 1948 - אוקטובר 1948	מפקד טייסת 101
ארנולד אילוויט	יולי 1949 - אוקטובר 1949	מפקדה הראשון של כנף 4 בעקרון
סם פלדמן	אוקטובר 1949 -	מפקד כנף 4 בעקרון
יעקב בן חיים ("בלק")	מרץ 1951 -	מפקד כנף 4 בעקרון
סא"ל שלמה להט (לנדאו)	אוקטובר 1951 - אפריל 1953
סא"ל יוסף (ג'ו) רענן	אפריל 1953 - ספטמבר 1954
לסלי איסטרמן	ספטמבר 1954 - פברואר 1956
אל"ם עזר ויצמן	פברואר 1956 - דצמבר 1956	לימים מפקד חיל האוויר ונשיא המדינה השביעי
אל"ם מוטי הוד	1956–1959	לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם משה פלד (פלדמן)	אוגוסט 1959 - מאי 1964
אל"ם בני פלד	1964–1968	מפקד הבסיס במלחמת ששת הימים, לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם יעקב (יאק) נבו	1968 - יוני 1970
אל"ם רפי הר-לב	יוני 1970–1973
אל"ם עמוס לפידות	1973–1975	מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים. לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם עמוס עמיר	1975–1977
אל"ם אביהו בן-נון	1977–1979	לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם יורם אגמון	1979–1982
אל"ם רן גורן	1982–1985	לימים ראש אכ"א
אל"ם גיורא גורן	1985–1987
אל"ם יואל פלדשו	1987–1989
אל"ם גדעון שפר (שפורר)	1989–1991	לימים ראש אכ"א
אל"ם דן חלוץ	1991–1993	לימים מפקד חיל האוויר והרמטכ"ל ה-18
אל"ם אורי בקל	1993–1995
אל"ם ישראל (רליק) שפיר	1995–1997
אל"ם עידו נחושתן	1997–1999	לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם אביב תמיר	1999–2001
אל"ם בני צוקר	2001–2003
אל"ם רונן דן	2003–2006
אל"ם אריאל בריקמן	2006–2009	מפקד הבסיס במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה
אל"ם אורי אורון	2009–2011
אל"ם דן טורטן	2011–2014	מפקד הבסיס במבצע צוק איתן
אל"ם איל גרינבוים	2016-2014
אל״ם אור לנדבר	2018-2016
אל"ם ע'	אוגוסט 2018 - פברואר 2020	התפטר בעקבות הצפת מטוסים. בתקופתו כמפקד הבסיס נקלטו יותר מ-400 חיילים בעיקר מבסיס שדה דב בעקבות סגירתו, וכן מבסיסים נוספים שנעשו בהן רפורמות, ושונה סמל הבסיס בפעם הראשונה זה 71 שנים.
אל"ם ת'	פברואר 2020 -

שיכון משפחות

מחנה מרים

מחוז	הדרום
מועצה אזורית	באר טוביה
סוג יישוב	שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר
מפת מיקום מפה דינמית (למפת השפלה מוגדלת)   מחנה מרים (למפת השפלה רגילה)   מחנה מרים (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מחנה מרים (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מחנה מרים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה מרים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בסיס חצור בוויקישיתוף

• בסיס חצור, באתר חיל האוויר הישראלי
• בסיס חיל-האוויר חצור, באתר Global Security