נעדרי מלחמת העצמאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמות נעדרי מלחמת העצמאות בגן הנעדרים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל

מספרם של נעדרי מלחמת העצמאות עמד בתום המלחמה על מאות רבות של חיילי צה"ל ואנשי היישוב. פעולות נרחבות לאיסוף חללים משדות הקרב שנערכו בשנים 1949-‏1953 הקטינו את מספרם עד לכ-150, אשר הוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע. לאחר כארבעים שנות הפסקה חודשה בשנות התשעים החקירה אודות מקומות קבורתם, אשר הביאה לצמצום מספרם בכשליש.

טרם נודע מקום קבורתם של 96 חללי מלחמת העצמאות.

היווצרות בעיית הנעדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העצמאות, וביתר שאת בתקופות מסוימות שלה, נותרו רבים מחללי הישוב וצה"ל בשדות הקרב לאחר תום הקרבות שבהם נפלו, וגופותיהם לא נאספו ולא הובאו לקבורה. אפשר שנלקחו ממקומות נפילתם על ידי האויב.

ירח פארן, חוקר ביחידה לאיתור נעדרים של צה"ל, מנה בספרו את מספר חללי צה"ל בקרבות בתקופות המלחמה השונות (על פי חלוקה מקובלת שלה) ואת מועדי איסופם משדות הקרב:[1]

תקופה פירוט חללי קרבות נאספו
תוך יומיים
נאספו
אחרי יומיים
ותוך שבוע
לא נאספו
לאחר שבוע
א מפרוץ המלחמה ועד סוף מרס 1948 497 325 98 74
ב אפריל 1948 עד הקמת מדינת ישראל 748 427 129 192
ג מהקמת מדינת ישראל ועד ההפוגה הראשונה 876 273 157 446
ד מראשית ההפוגה הראשונה ועד ההפוגה השנייה 767 456 95 216
ה מראשית ההפוגה השנייה ועד תום המלחמה 960 706 10 244
סך הכל 3,848 2,187 489 1,172

הנסיבות של התקופות השונות המנויות בטבלה השפיעו על היכולת של הכוחות הלוחמים לאסוף את מתיהם משדות הקרב. עד סוף מרץ 1948 היו כוחות הצבא והמשטרה הבריטים פרוסים ברחבי הארץ, ונוכחותם הגבילה את היכולת של כוחות המגן של היישוב לפעול ולשאת נשק בגלוי. באותה מידה קשה היה להם לשוב לשדות הקרב ולאסוף את החללים, שכן היה חשש שייאסרו על ידי הבריטים ונשקם יוחרם. לעומת זאת סייעו הבריטים באיסוף החללים, לא פעם בעקבות בקשת מוסדות הנהגת היישוב. מאפריל 1948 הצטמצמה הפריסה הבריטית בארץ וכוחות היישוב היו מסוגלים לפעול באופן חופשי יותר.[2]

לאחר תום המנדט הבריטי בארץ וההכרזה על הקמת המדינה ב-14 במאי 1948 נמשכו הקרבות עד להכרזת ההפוגה הראשונה ב-9 ביוני. בתקופה זו עסק צה"ל בעיקר בבלימת צבאות ערב שפלשו לישראל ובהתגוננות מולם. ובחלק מהמקומות איבד שליטה בשטחים שבהם נותרו מוטלים חללי קרבות. בתקופה זו מחצית מחללי הקרבות טרם נאספו משדות הקרב לאחר שבוע ממועד נפילתם - יותר מאשר בכל תקופה אחרת של המלחמה.

מנתוניו של פארן בטבלה שלעיל עולה כי כ-30% מחללי הקרבות של ישראל לא נאספו לאחר שחלף שבוע מסיום הקרב. המספר של נעדרים אלו הלך והצטבר עם חלוף הזמן, כאשר במהלך המלחמה אותרו גופות חלק מהם.

הפיקוד העליון של צה"ל לא היה מודע בתחילה לממדי תופעת החללים שמקום קבורתם לא נודע. הדבר נבע מכך שיחידות הצבא אמנם דיווחו במהלך המלחמה למטה הכללי על אבידותיהן בקרב, אך הן דיווחו יחד על חללים שגופותיהם נאספו בשדות הקרב ועל חיילים שנראו נופלים בקרב ונותרו בשטח. כנעדרים צוינו רק מעטים שגורלם לאחר הקרב לא היה ידוע כלל. עקב כך נוצר הרושם שמרבית החללים נאספו משדות הקרב.

בצה"ל לא הייתה יחידה מסוימת שהופקדה על איתור נעדרים וחללים שטרם נאספו. בפועל נחה אחריות זו על כתפי מפקדיהם של הנעדרים ולא תמיד היה באפשרותם לעמוד בה.[3] גורם נוסף שפעל לאיתור ואיסוף הנעדרים משדות הקרב היה בני משפחות הנעדרים. כבר משלב מוקדם הם ערכו חקירות עצמאיות משלהם, ואכן הצליחו לאתר חללים רבים. דוגמה בולטת היא של חללי קרבות מלכיה מאביב 1948, שנאספו על ידי בני משפחותיהם בנובמבר 1948 לקבר אחים בקיבוץ מעוז חיים, בו שהו בעבר כהכשרת פלמ"ח.[4]

פעולות לצמצום מספר הנעדרים בשנים 1948-‏1953[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבת חייל אלמוני בבית הקברות הצבאי בהר הרצל

בחודשי המלחמה האחרונים התברר למטה הכללי של צה"ל ולממשלה כי מאות רבות של חללי צה"ל לא הובאו לקבורה וגופותיהם עדיין מוטלות בשדות הקרב בכל חלקי הארץ. אחד הגורמים אשר הביאו את הבעיה למודעותם היה פניות של הורים וקרובים של חיילים נעדרים, אשר איבדו את הקשר עמם. אלו פנו במכתבים רבים לגורמים בצה"ל ובממשלה ואף אל ראש הממשלה דוד בן-גוריון עצמו, ואף הביעו אכזבה מאי הפעילות של מוסדות המדינה בעניין. לקרובים אלו נגרם סבל נוסף עקב התופעה של שמועות לא מבוססות שהתרוצצו בארץ אודות גורל החיילים, לרבות טענות כי חלקם מוחזקים בחיים במצרים וכי נדרש כופר כסף עבור שחרורם.[5]

ב-22 במאי 1948 הוצאה פקודת מטכ"ל אשר התייחסה לאופן הדיווח אודות נפגעים, ובכלל זה ספציפית על נעדרים. ברוב המקרים לא קיימו יחידות הצבא את הפקודה.[6] ב-23 במרץ 1949 הוציא אגף כוח האדם במטה הכללי של צה"ל פקודה חדשה לכל יחידות הצבא. הפקודה התמקדה באיסוף המידע אודות הנעדרים. הייתה זו הוראה להעביר לאגף רשימות מפורטות של כל הנעדרים והחללים שלא הובאו לקבורה. הפקודה הוסיפה שלאחר השלמתן, על מפקדי החזיתות (המונח שקדם לפיקודים המרחביים) לקיים בדיקה קפדנית של השטחים הנזכרים ברשימות - אם הם פנויים מאויב - כדי לברר אם נותרו בהם גופות או שרידים שלהן. הפקודה הוסיפה כי הרבנות הצבאית תתן למחפשים הדרכה בנדון. בעקבות הוצאת הפקודה העבירו יחידות צה"ל למטכ"ל רשימות מפורטות של הנעדרים והחללים שלא נקברו.

ימים אחדים אחרי הוצאת הפקודה הורה ראש הממשלה בן-גוריון לרבנות הצבאית לפעול לאיסוף החללים והנעדרים מקרב פלוג'ה. הרבנות התבקשה לפעול במקרה זה לא כגוף מייעץ אלא כגוף מבצע. היא אכן פעלה כך, ובפועל נטלה על עצמה את משימת איסוף החללים בכל החזיתות, תוך שהיא מסתייעת ביחידות הצבא שהיו מוצבות בהן וכן בחיילים שלחמו בשדות הקרב השונים והנעדרים היו מיחידותיהם.[7]

ביולי 1949 הציע יוסף דקל, מנהל המחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון, להקים יחידה ייעודית שתעסוק באיסוף החללים הנעדרים משדות הקרב. הגם שראש הממשלה בן-גוריון תמך בהקמת יחידה שכזו הדבר לא נעשה.[8]

בשלהי המלחמה ואחריה עדיין לא היה המספר הכולל של הנעדרים שנפלו ולא הובאו לקבורה ברור לצבא ולממשלה. במענה לשאלה של ראש הממשלה ביולי 1949 הודיע לו אגף כוח האדם שנכון ל-27 ביוני 1949 היה מספרם 393.[9] כפי שהתברר בהמשך, מספר זה היה הערכה בחסר.

אחד הגורמים שהכבידו על ריכוז רשימת נעדרים מלאה היה חוסר המידע על שבויי צה"ל. מאות ישראלים נלקחו בשבי על ידי צבאות ערב במהלך המלחמה. כל עוד הם לא חזרו מהשבי שררה אי ודאות לגבי זהותם וקשה היה להבדיל ביניהם לבין הנעדרים (למעשה, גם מספרם הכולל של השבויים לא היה ידוע בתחילה והובהר רק עם הזמן). תהליך החזרת השבויים ארך חודשים רבים והסתיים רק בקיץ 1949, לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק האחרון - עם סוריה. במהלך שיחות שביתת הנשק התקבל סיוע מסוים באיסוף שמות הנעדרים והבדלתם מן השבויים החיים כתוצאה מפעולת ועדות המשא ומתן על שביתת נשק שפעלו בחזיתות המלחמה השונות. בחזית המצרית גם הביאה פעולת הוועדה לאיתור גופות של נעדרים.[10] החוקר פארן מציין גם את פעילות גוף הקישור לצלב האדום הבינלאומי, שהוקם במאי 1948, ואשר פעולתו הביאה לאיסוף חללים משדות הקרב.[11]

לאחר חזרת כל השבויים התברר כי מספר נעדרי צה"ל, שרובם היו חללים, עמד על כ-950. כשני שלישים מהם היו נעדרים בחזית המרכז.[12] בחודשים שלאחר מכן נערכו פעולות שונות, שלא היו שיטתיות, לאיסוף חללים משדות הקרב. פעולות אלו הקטינו את מספר הנעדרים. כך, הרב הצבאי הראשי שלמה גורן ואנשיו אספו בסתיו 1949 יותר מ-300 חללים משדות הקרב של גוש עציון, לטרון, נווה יעקב וגבעת הרדאר. הם הובאו לקבורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל ב-17 בנובמבר.

מבצע חיפוש הנעדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלחץ הציבורי על הממשלה הביא באביב 1950 להכרזה על מבצע לחיפוש הנעדרים. ב-30 ביוני פקד ראש אגף כוח האדם האלוף שמעון מזא"ה לפתוח בפעולה שיטתית לאיתור הנעדרים והבאתם לקבורה. הפקודה הופנתה אל אלופי שלושה הפיקודים המרחביים, מפקדי חילות האוויר והים, מדור נפגעים, השלישות הצבאית והרב הצבאי הראשי וכן אל המחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון. היא הטילה את האחריות למילויה על אלופי הפיקודים ומפקדי החילות והורתה להם לספק אמצעים מתאימים לשם כך ולרכז את המידע המצוי אודות הנעדרים. החיפוש בפועל נעשה על ידי חוליות של הרבנות הצבאית. הפקודה דרשה מהאחראים לתעד את פעולות החיפוש ותוצאותיהן ולדווח עליהן למטה הכללי אחת לשבועיים.[13]

מבצע איסוף החללים נמשך לערך עד מאי 1953, תוך הסתייעות בעדויות של חיילים שלחמו בשדות הקרב שבהם נותרו נעדרים. כשנה לאחר תחילת המבצע דווח לרמטכ"ל שמספר הנעדרים הצטמצם עד ל-267 איש. בפברואר 1952 הוערך מספר הנעדרים הנותרים ב-131 איש.[14] בפועל, על פי מספר הנעדרים שאותרו ושטרם אותרו עד ימינו עמד המספר על כ-150 איש ואשה.

לאחר תום מבצע איסוף החללים ב-1953 פסקה כל הפעילות לאיתור נעדרי מלחמת העצמאות. פרטיהם נותרו שמורים באגף כוח האדם בצה"ל, אך דבר לא נעשה לשם איתורם במשך ארבעים שנה.

בשנת 1958 הונחו אבני מצבה לזכר רבים מהנעדרים בגן הנעדרים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל (ראו להלן).

שנות התשעים: חידוש החיפוש אחר הנעדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבתו של דב ינוביץ' בהר המנוחות. ינוביץ' נקבר בטעות כאזרח אלמוני. מקום קבורתו אותר לאחר 52 שנים

בעקבות מלחמת יום הכיפורים נוסדה בצה"ל היחידה לאיתור נעדרים, אשר פעולתה הביאה לאיתור מרבית הנעדרים ממלחמה זו. במסגרת יוזמה שננקטה בתחילת שנות התשעים החלה היחידה בניסיון לאיתור אחדים מחללי מלחמת העצמאות שמקום קבורתם לא נודע. לאחר מספר חקירות שהניבו פרי והביאו לאיתור קברי החללים התקבלה החלטה כי היחידה תעסוק באיתור קבריהם של כל חללי מלחמת העצמאות שמקום קבורתם לא נודע.

חוקרים מן היחידה הופקדו על תיקי כל הנעדרים. החוקרים ניהלו חקירות יסודיות שכללו בירור ולימוד מדוקדק של פרטי הקרבות והאירועים שבהם הפכו החיילים לנעדרים, לרבות פרטי פינוי החללים משדות הקרב הנוגעים בדבר. כמו כן ראיינו החוקרים עדי ראייה, כולל אלו שעסקו בפינוי חללים, ובדקו מסמכים רלוונטיים ובהם מסמכים צבאיים ורשומות קבורה. במקרים לא רבים נערכו גם בדיקות DNA לקביעת זהות החללים.

במסגרת איסוף החללים בשנים 1948 עד 1953 הובאו לקבורה בבתי הקברות הצבאיים ברחבי הארץ עשרות חללים שזהותם לא הובררה, והם נקברו כאלמונים. חקירות היחידה לאיתור נעדרים הביאו לזיהוי עשרות מבין אלמונים אלו.

הנעדרים שקבריהם אותרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1994 עד 2018 הביאו חקירות היחידה לאיתור נעדרים לאיתור קבריהם של 51 מנעדרי מלחמת העצמאות, במסגרת חקירת 32 אירועים שונים. מאלו היו 15 נעדרים בחזית הצפון, שני נעדרים בחזית הדרום והיתר נעדרים בחזית המרכז וירושלים. קברי הנעדרים אותרו בבתי קברות ברחבי הארץ (בסוגריים מצוינות שנות הפיענוח):

אתר מספר חללים קברים בודדים קברי אחים
בית הקברות הצבאי בהר הרצל 16 חיים (ליאון) פייבלוביץ (1996)[15]
יעקב אביעד (2009)[16]
סעדיה קרואני (2009)[17]
זאב מנדל (2010)[18]
אליהו מונסה (2010)[19]
דב הברברג (2010)[20]
יעקב מאמאן (2013)[21][22]
משה אהרונוב (2015)[23]
עמנואל פוגל (2001)[24]
פרץ צוקרמן (2001)[25]
שמואל אברהם קוטר (2005)[26]
יהודה קפלן, מנדל מט, שלמה ברבר (2005)[27]
משה הסמן, יעקב שניווייס (2005)[28]
בית הקברות הצבאי נחלת יצחק 13[29] ליונל בלוך (1994)[30]
משה דובדבני, אהרן טיקוצקי (1998)[31][32]
ראובן אופנהיים (2001)[33]
אהרן ששון (2002)[34]
ליאון סולומונוביץ' (2013)[35]
יהושע חבר (2014)[36]
יצחק חממי,[37] דוד כוכבי,[38] יהושע לוסטיג,[39] מנחם קלרמן,[40] יחיאל רוזנפלד[41] (2007)
בית הקברות הצבאי ראש פינה ששה חיים טיכאור (2004)[42][43] דוד אביגדור, אברהם לוי, אברהם פולק (2005)[44]
אברהם שטרלינגר, יעקב משה אייזיקוביץ, שלמה לוי (2013)[45][46]
קיבוץ מעוז חיים ששה קבר אחים של חללי קרבות מלכיה:
אברהם כהן, אברהם לוגאטש (2009)[47]
אברהם גלר, אליהו-דוד סטרומצה, בנימין (בקו) בן-ציון רוביסה, יעקב (ינקו) ליזר לזרוביץ (2009)[48]
בית הקברות הצבאי קריית שאול שלושה קבר אחים של חללי אצ"ל מקרב רמלה:
שמואל וייס,[49] יצחק חדש,[50] מאיר חיים בויום (2011)[51]
בית הקברות הצבאי בקריית ענבים שניים מרדכי פרנקו (2007)[52]
יעקב רוזנבאום (2011)[53]
בית הקברות הצבאי חיפה שניים גדעון בן דוד, דוד שמש (2004)[54][55]
בית הקברות הצבאי עפולה אחד יוסף קוכן (2011)[56]
הר המנוחות אחד דב-ברנרד (ברקו) ינוביץ' (2000)[57][58]
ניצנים אחת קבר אחים של חללי הקרב על ניצנים:
ליבקה שפר (2018)

הנעדרים היו קבורים בקברי אלמונים בודדים או בקברי אחים שכללו גם אלמונים. במקרים אחדים (למשל בקיבוץ מעוז חיים ובקריית ענבים) התברר שבקברי אחים נקברו חללים במספר גדול מזה שנרשם עליהם.

בין הנעדרים שקבריהם אותרו היו שני מסתערבים שיצאו ליפו, נתפסו והוצאו להורג. גופותיהם נמצאו באתר בנייה בחולון בשנת 1975. הם זוהו רק 29 שנים לאחר מכן.

בנוסף, החקירות הביאו למסקנה כי שלושה חיילים שסברו כי הם נעדרים לא היו ולא נבראו כלל, וכי הסברה כי הם נעדרים נבעה רק מטעויות ומרישומים לקויים.

לאחר איתור קברי הנעדרים הוצבו בטקסים על גבי הקברים אבני מצבה הנושאות את שמותיהם.

הנעדרים שמקום קבורתם טרם אותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבה לזכר ריימונד דודג' בגן הנעדרים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. דודג' היה חייל בריטי שערק לשורות צה"ל, שירת בחטיבת הנגב ונעלם בחזית הדרום

כיום (2018) טרם נודע מקום קבורתם של 96 מחללי מלחמת העצמאות. הם הפכו לנעדרים במהלך 64 אירועים שונים.[59]

רובם של נעדרים אלו היו לוחמי ההגנה, הפלמ"ח, חטיבות צה"ל וכן האצ"ל, שהפכו לנעדרים במהלך קרבות שבהם השתתפו. ביחס לרבים מהם התקבלו מיד לאחר הקרבות עדויות כי נפלו בקרב. חיילים אחדים היו לנעדרים שלא במהלך קרב. בנוסף, חייל אחד נעדר בעקבות תאונת צניחה במהלך אימונים.

נעדרים נוספים היו מהקבוצות שלמטה. גם לגבי רובם קיימות ראיות כי אינם בין החיים:

  • חמישה אנשי צוות אוויר שמטוסיהם הופלו בחזית הדרום.
  • ארבעה מסתערבים, שניספו במהלך משימות מודיעין מאחורי קווי האויב
  • שלושה בני מיעוטים, ששניים מהם נעלמו במהלך משימות מודיעין עבור צה"ל
  • שלושה עובדי ביצורים, שתעו ונעלמו מעבר לקווי האויב
  • נער בן 12, שסייע ללוחמים באזור תל אביב ותעה ונעלם מעבר לקווי האויב.

19 מהנעדרים נעלמו בחזית הצפון, 47 בחזית המרכז וירושלים, 27 בחזית הדרום, אחד במהלך אימון ועוד שניים בנסיבות ומקומות לא ידועים.

הנעדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבלת פרטי הנעדרים ערוכה בסדר כרונולוגי של מועדי היעדרותם:

שם חזית יחידה פרטים תאריך
1 חזית הדרום פלמ"ח בני 19 ו-22. נעדרו במהלך קרב ליד משמר הנגב 11 בדצמבר 1947
2 מנחם מזרחי חזית הצפון ההגנה בן 19. נעלם במהלך משימת מודיעין ברובע המוסלמי בצפת[60] 13 בדצמבר 1947
3 ניסים משה חי עטייה חזית המרכז מחלקת המסתערבים של פלמ"ח בן 20. יצא דרך יפו ולוד למשימת מודיעין בבית נבאללה ונעלם[61] 22 בדצמבר 1947
4 ברוך בהר חזית המרכז ההגנה בן 22. שירת כנוטר במחנה סרפנד ונעלם ראשית 1948
5 עובדיה זרובבל חזית המרכז ההגנה בן 19. נוטר-חובש, שנעדר במהלך קרב ליד בית לחם של שיירה ששבה מגוש עציון[62] 13 בינואר 1948
6 יעקב גורן חזית המרכז בן 12. סייע למגינים בקרב בגבול תל אביב-יפו, עבר בטעות את קו החזית, נתפס ונרצח על ידי יחידה עיראקית[63] 23 בפברואר 1948
7 חיים משה ברמן בן 18. עולה, הגיע לארץ מקפריסין באמצע מרץ 1948 ואז ככל הנראה חויל ונהרג בקרב[64] 15 במרץ 1948
8 יהודה גוטליב חזית המרכז חטיבת גבעתי בן 27. נעדר במהלך קרב בגבול בת-ים - ג'בליה[65] 22 במרץ 1948
9 אהרן בן שאול חזית המרכז - ירושלים חטיבת עציוני בן 18. נפצע ונעדר לאחר קרב באזור מוצא[66] 7 באפריל 1948
10 דוד ליווינגסטון חזית הצפון חטיבת יפתח בן 29. נעדר לאחר קרב במשמר העמק 13 באפריל 1948
11 משה בן טוב חזית המרכז חטיבת הראל בן 29. נהג ביחידת ג'יפים, שנעדר בקרבת הקסטל במהלך ליווי שיירה לירושלים[67] 18 באפריל 1948
12 יעקב זריהן חזית המרכז פלמ"ח בן 23. נעדר באזור שער הגיא במהלך ליווי שיירה לירושלים[68] 20 באפריל 1948
13 שמואל וכטפוגל חזית המרכז אצ"ל בן 19. נעדר במהלך קרב ביפו[69] 26 באפריל 1948
14 ברטולד וסרברג חזית המרכז חטיבת גבעתי בן 29. נעדר במהלך קרב ליד תל א-ריש במסגרת מבצע חמץ[70] 28 באפריל 1948
15 נחמיה יעקבי חזית המרכז אצ"ל בן 20. נעדר במהלך קרב ביפו[69] 28 באפריל 1948
16 חזית המרכז חטיבת גבעתי בני 19 ו-22. שניים משבעה חיילים שנעדרו בעקבות קרב בתל א-ריש במסגרת מבצע חמץ. קברי חמשת הנעדרים האחרים אותרו[71] 28 באפריל 1948
17 חזית המרכז חטיבת אלכסנדרוני בני 19 עד 27. נעדרו במהלך קרב כבד בכפר סבא הערבית[72] 13 במאי 1948
18 חזית המרכז חטיבת אלכסנדרוני בני 18 עד 22. נעדרו במהלך קרב דמים ליד טירה (מבצע מדינה)[73] 13 במאי 1948
19 שלמה סטולר חזית המרכז חטיבת גבעתי בן 21. אחד משישה חיילים שנעדרו במהלך קרב ליד מנזר לטרון. קברי חמשת הנעדרים האחרים אותרו[74] 13 במאי 1948
20 שמואל ערבה חזית הדרום חטיבת הנגב בן 17. נעדר במהלך התקפה על שיירה שנעה אל כפר דרום[75] 14 במאי 1948
21 פנחס סובול חזית הצפון היחידה הימית של פלמ"ח בן 20. נעדר לאחר פשיטה על ראס ביידא שבלבנון, צפונית לראש הנקרה[76] 16 במאי 1948
22 אבשלום לוי חזית המרכז - ירושלים אצ"ל בן 21. נעדר במהלך קרב בבית הספר לשוטרים בשיח' ג'ראח שבירושלים[77] 19 במאי 1948
23 משה אג'י חזית המרכז - ירושלים חטיבת עציוני בן 22. נהרג בהתפוצצות מוקש נ"ט שעסק בהנחתו ליד בית הספר לשוטרים בירושלים[78] 23 במאי 1948
24 חזית הדרום ההגנה
פלמ"ח
בני 21 ו-35. שניים מתוך שלושה מגיני יד מרדכי, שנעדרו במהלך נסיגת המגינים אל גברעם.[79] קבר הנעדרת השלישית אותר 24 במאי 1948
25 שלום עמיר חזית המרכז - ירושלים חטיבת עציוני בן 21. נעדר במהלך קרב בשיח ג'ראח שבירושלים[80] 26 במאי 1948
26 חזית הדרום חטיבת הנגב בני 22, 16 ו-16. נעדרו במהלך קרב בכביש עזה-רפיח[81] 27 במאי 1948
27 חזית המרכז חטיבת אלכסנדרוני בני 20 ו-26. נעדרו במהלך קרב נגד הצבא העיראקי ליד טירה (מבצע שמחה)[82] 30 במאי 1948
28 יהודה לוי חזית הדרום חטיבת גבעתי בן 19. נעדר במהלך קרב ליד איסדוד במבצע פלשת[83] 31 במאי 1948
29 ריימונד דודג' חזית הדרום חטיבת הנגב בן 27. חייל בריטי שערק לשורות צה"ל. נעדר במהלך קרב ליד איסדוד במבצע פלשת[83] 3 ביוני 1948
30 חזית המרכז חיל האוויר בני 19 ו-24. מטילן וטייס במטוס שיצא לגיחת הפצצה נגד אוניות מצריות מדרום-מערב לתל אביב והופל[84] 4 ביוני 1948
31 חזית הצפון חטיבת עודד בני 17 עד 35. נעדרו לאחר קרב דמים במלכיה עם צבא לבנון, צבא סוריה וצבא ההצלה[85] 5 ביוני 1948
32 יוסף מרגלית חזית הצפון חטיבת גולני בן 31. נעדר לאחר קרב בקרני חיטין[86] 6 ביוני 1948
33 יוסף יהודה שולרר חזית הדרום חטיבת הנגב בן 21. נהרג בקרב מדרום למג'דל (אשקלון דהיום)[87] 9 ביוני 1948
34 חזית הצפון חטיבת עודד בני 19 ו-20. נעדרו לאחר קרבות באזור משמר הירדן[88] 14 ביוני 1948
35 שאול הולצמן בן 26. חייל צה"ל שנעלם לאחר שנפצע ואושפז בבית החולים שרונה בתל אביב[89] 15 ביוני 1948
36 מאיר שחמון חזית המרכז חיל משמר בן 41. נשבה על ידי הלגיון הירדני ונהרג במהלך ניסיון בריחה מהשבי בקרבת יריחו[90] 22 ביוני 1948
37 אחמד נימר אל-עבדאללה חזית הצפון יחידת המיעוטים בן 25. בדואי, נעדר לאחר קרב ליד צפת[91] 1 ביולי 1948
38 קאיד נאיף חסון חזית המרכז בן 24. דרוזי שיצא אל ג'נין במשימת מודיעין נגד הכוחות העיראקיים, נתפס והוצא להורג[92] 1 ביולי 1948
39 רוברט לסטר ויקמן חזית הדרום חיל האוויר בן 27. טייס שמטוסו לא שב מגיחה באזור חוף עזה[93] 9 ביולי 1948
40 זלמן זיגמונד רוזנפלד חזית הדרום יחידת בצר (עובדי ביצורים) בן 28. עובד ביצורים שנעלם באזור בית דראס[94] 9 ביולי 1948
41 צבי איצקוביץ חזית הצפון חטיבת כרמלי בן 19. נעדר לאחר קרב בבירווה (היום אחיהוד) במבצע דקל[95] 10 ביולי 1948
42 מיכאל כהן חזית המרכז חטיבת יפתח בן 18. נעדר במהלך קרב בלוד במבצע דני[96] 12 ביולי 1948
43 מרטין קטנבורג חזית הדרום חטיבת גבעתי בן 26. נעדר במהלך קרב באזור איסדוד[97] 17 ביולי 1948
44 ארנסט לוי חזית הצפון חטיבת כרמלי בן 36. נעדר לאחר קרב במשולש הקטן בחוף הכרמל[98] 18 ביולי 1948
45 יהודה הילר חזית הדרום חטיבת גבעתי בן 19. אחד משני חיילים שנעדרו במהלך קרב ליד גבעה 113. גופת החייל השני נמצאה לאחר מספר חדשים[99] 18 ביולי 1948
46 אברהם שווארץ חזית הצפון חטיבת כרמלי בן 26. נעדר לאחר קרב בתרשיחא[100] 19 ביולי 1948
47 דיב אל היב חזית הצפון בן 38. בן השבט ערב אל הייב מכפר טובא, שיצא למשימת מודיעין בקרב אנשי צבא ההצלה, נתפס והוצא להורג[101] 1 באוגוסט 1948
48 צבי הרמן שטרן חזית המרכז חיל משמר בן 40. נעדר במהלך התקפה עיראקית על עמדת צה"ל בכפר סבא הערבית[102] 11 באוגוסט 1948
49 חזית הדרום מחלקת המסתערבים של פלמ"ח בני 24 ו-23. שני מסתערבים שיצאו במאי 1948 למשימת מודיעין בעזה ונתפסו. הוצאו להורג לאחר שלושה חדשים. נקברו בעזה[103] 23 באוגוסט 1948
50 עזרא נאטל חזית המרכז חייל צה"ל שהגיע לשכם ושם מת מפצעיו[104] 1 בספטמבר 1948
51 שמעון סמרגד חזית המרכז - ירושלים חטיבת עציוני בן 24. נעדר במהלך קרב בכפר מלחה ליד ירושלים[105] 14 בספטמבר 1948
52 חזית המרכז חטיבת גבעתי בני 19 עד 30. נעדרו במהלך קרב ממערב לבית שמש דהיום[106] 16 בספטמבר 1948
53 חזית המרכז חיל משמר בני 42 ו-39. נעדרו במהלך קרב דמים במשלט 219 באזור מודיעין[107] 24 בספטמבר 1948
54 אברהם ארואסטי חזית המרכז - ירושלים חטיבת עציוני בן 18. נעלם בדרום ירושלים[108] 18 באוקטובר 1948
55 יעקב ברכה חזית הדרום חטיבת הנגב בן 21. נפגע ונעדר במהלך קרב בצומת רפיח-אל עריש במסגרת מבצע יואב[109] 19 באוקטובר 1948
56 חזית הדרום חיל האוויר בני 25. שניים משלושה אנשי צוות של מטוס שיצא להפציץ את משטרת עיראק סווידאן, נפגע ונחת מצפון לאיסדוד. גופת אחד מאנשי הצוות נמצאה[110] 20 באוקטובר 1948
57 יוסף אלטמן חזית הצפון חטיבת כרמלי בן 23. אחד משני נעדרים לאחר קרב ליד מנרה. גופת הנעדר השני נמצאה[111] 23 באוקטובר 1948
58 מחמד חסן סאלם חזית הצפון בן 43. ערבי שיצא למשימת מודיעין עבור צה"ל בעמק החולה ונעדר לאחר התקלות עם חיילים סורים[112] 24 באוקטובר 1948
59 איתמר גולני יחידת הצנחנים בן 20. נעדר לאחר תאונת צניחה מעל הים התיכון[113] 16 בנובמבר 1948
60 מאיר פריד חזית הדרום חטיבת אלכסנדרוני בן 19. נהרג בפעולת סיור מדרום לבית ג'יברין[114] 20 בדצמבר 1948
61 חזית הדרום יחידת בצר (עובדי ביצורים) בני 29 ו-38. עובדי ביצורים שנעלמו באזור בית דראס[94] 1 בינואר 1949
62 חזית הדרום חטיבת הראל בני 20 עד 22. נעדרו לאחר קרב עם שריון מצרי בצומת רפיח במהלך מבצע חורב[115] 6 בינואר 1949
63 ארתור גיסנר חזית המרכז חטיבת הנגב בן 21. נעדר לאחר קרב דמים מדרום לבית גוברין[116] 20 באפריל 1949
64 יעקב בוקעי חזית המרכז מחלקת המסתערבים של פלמ"ח בן 19. יחד עם מסתערב נוסף הוכנס במשימת מודיעין למכלאת שבויים בצריפין. לאחר החזרת קבוצת השבויים לירדן נעצר, נשפט והוצא להורג. מקום קברו בעמאן נעלם[117] 2 באוגוסט 1949

קברי אלמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום (2018) מצויים עדיין בבתי הקברות הצבאיים בישראל 17 קברי אלמונים.[118]

הנצחת הנעדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, בבית הקברות הצבאי בהר הרצל הוקם ב-1958 גן לזכר הנעדרים במערכות ישראל ממלחמת העצמאות ואילך, שבו הוצבו אבני מצבה לזכרם. לימים אורגנה החלקה מחדש, ומשנת 2003 נוסף לה כותל זיכרון שעליו נרשמו שמות הנעדרים החל מימי תחילת היישוב החדש בארץ ישראל.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ירח פארן, עד שיחזור החייל האחרון: סיפורן של יחידות איתור הנעדרים בצה"ל, תל אביב: ספריית מעריב, 2015.
  • ענף איתור נעדרים, באתר צה"ל. מועד כניסה: מאי-יוני 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פארן, עמ' 145-146.
  2. ^ פארן, עמ' 145, 147-148.
  3. ^ פארן, עמ' 146-147.
  4. ^ פארן, עמ' 168–169, 219.
  5. ^ פארן, עמ' 217, 219
  6. ^ פארן, עמ' 215.
  7. ^ פארן, עמ' 217, 219.
  8. ^ פארן, עמ' 218-219.
  9. ^ פארן, עמ' 218
  10. ^ פארן, עמ' 221-223.
  11. ^ פארן, עמ' 161.
  12. ^ פארן, עמ' 221, 223.
  13. ^ פארן, עמ' 226-227.
  14. ^ פארן, עמ' 228-229.
  15. ^ אירוע שיירת נבי דניאל, באתר הענף לאיתור נעדרים
  16. ^ אירוע מעבר מנדלבאום, באתר הענף לאיתור נעדרים
  17. ^ אירוע רמת רחל, באתר הענף לאיתור נעדרים
  18. ^ אירוע קסטל ב', באתר הענף לאיתור נעדרים
  19. ^ אירוע קסטל ד', באתר הענף לאיתור נעדרים
  20. ^ אירוע קסטל ה', באתר הענף לאיתור נעדרים
  21. ^ מאמאן נקבר תחת מצבה שנשאה שם שגוי.
  22. ^ אירוע שער הגיא ב', באתר הענף לאיתור נעדרים
  23. ^ אירוע ניסיון פריצה לעיר העתיקה, באתר הענף לאיתור נעדרים
  24. ^ אירוע משלט 8, באתר הענף לאיתור נעדרים
  25. ^ אירוע דיר איוב, באתר הענף לאיתור נעדרים
  26. ^ אירוע לטרון במהלך ההפוגה, באתר הענף לאיתור נעדרים
  27. ^ אירוע לטרון גבעתי א', באתר הענף לאיתור נעדרים
  28. ^ אירוע לטרון גבעתי ב', באתר הענף לאיתור נעדרים
  29. ^ גופת אחד משלושה נעדרים (אברהם שטרלינגר, יעקב משה אייזיקוביץ או שלמה לוי) נקברה בקבר אלמוני בבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק והוחלט להעבירה לקבר האחים בבית הקברות הצבאי בראש פינה, בו נקברו שני הנעדרים האחרים.
  30. ^ אירוע מטוס מסרשמידט, באתר הענף לאיתור נעדרים
  31. ^ אירוע בן נון א', באתר הענף לאיתור נעדרים
  32. ^ דובדבני הועבר לקבורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. טיקוצקי הועבר לקבורה בבית הקברות הצבאי בפתח תקווה.
  33. ^ אירוע בן נון ב', באתר הענף לאיתור נעדרים
  34. ^ אירוע בית סוסין, באתר הענף לאיתור נעדרים
  35. ^ ליאון סולומונוביץ', באתר הענף לאיתור נעדרים
  36. ^ אירוע רמלה, באתר הענף לאיתור נעדרים
  37. ^ יצחק חממי, באתר הענף לאיתור נעדרים
  38. ^ דוד כוכבי, באתר הענף לאיתור נעדרים
  39. ^ יהושע לוסטיג, באתר הענף לאיתור נעדרים
  40. ^ מנחם קלרמן, באתר הענף לאיתור נעדרים
  41. ^ יחיאל רוזנפלד, באתר הענף לאיתור נעדרים
  42. ^ טיכאור נקבר תחת מצבה שנשאה שם שגוי.
  43. ^ אירוע משלט 243, באתר הענף לאיתור נעדרים
  44. ^ אירוע משמר הירדן ג', באתר הענף לאיתור נעדרים
  45. ^ אירוע משמר הירדן א', באתר הענף לאיתור נעדרים
  46. ^ גופת אחד מהשלושה נקברה בקבר אלמוני בבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק והוחלט להעבירה לקבר האחים בבית הקברות הצבאי בראש פינה.
  47. ^ אירוע מחנה פילון, באתר הענף לאיתור נעדרים
  48. ^ אירוע מלכיה א', באתר הענף לאיתור נעדרים
  49. ^ שמואל וייס, באתר הענף לאיתור נעדרים.
  50. ^ יצחק חדש, באתר הענף לאיתור נעדרים.
  51. ^ מאיר חיים בויום, באתר הענף לאיתור נעדרים
  52. ^ אירוע הר ציון, באתר הענף לאיתור נעדרים
  53. ^ אירוע נבי סמואל, באתר הענף לאיתור נעדרים
  54. ^ בן דוד ושמש הועברו לקבורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.
  55. ^ אירוע מסתערבים ביפו, באתר הענף לאיתור נעדרים
  56. ^ אירוע משמר העמק, באתר הענף לאיתור נעדרים
  57. ^ ינוביץ נקבר בטעות כאזרח.
  58. ^ אירוע הפגזה ירדנית, באתר הענף לאיתור נעדרים
  59. ^ ההבחנה בין אירועי ההיעדרות השונים נעשתה על פי החלוקה של ענף איתור נעדרים, כאמור באתר האינטרנט של הענף.
  60. ^ אירוע צפת באתר הענף לאיתור נעדרים.
  61. ^ אירוע מסתערב לוד באתר הענף לאיתור נעדרים.
  62. ^ אירוע בית לחם - בריכות שלמה באתר הענף לאיתור נעדרים.
  63. ^ אירוע גבול תל אביב-יפו באתר הענף לאיתור נעדרים.
  64. ^ חיים משה ברמן באתר הענף לאיתור נעדרים.
  65. ^ אירוע ג'בליה-בת ים באתר הענף לאיתור נעדרים.
  66. ^ אירוע מוצא באתר הענף לאיתור נעדרים.
  67. ^ אירוע קסטל ג' באתר הענף לאיתור נעדרים.
  68. ^ אירוע שער הגיא א' באתר הענף לאיתור נעדרים.
  69. ^ 69.0 69.1 אירוע מבצע חמץ באתר הענף לאיתור נעדרים.
  70. ^ אירוע מבצע חמץ באתר הענף לאיתור נעדרים.
  71. ^ אירוע מבצע חמץ באתר הענף לאיתור נעדרים.
  72. ^ אירוע כפר סבא הערבית א' באתר הענף לאיתור נעדרים.
  73. ^ אירוע טירה א' באתר הענף לאיתור נעדרים.
  74. ^ אירוע לטרון א' באתר הענף לאיתור נעדרים.
  75. ^ אירוע כפר דרום באתר הענף לאיתור נעדרים.
  76. ^ אירוע ראס ביידא באתר הענף לאיתור נעדרים.
  77. ^ אירוע בית הספר לשוטרים באתר הענף לאיתור נעדרים.
  78. ^ אירוע שיח ג'ראח א' באתר הענף לאיתור נעדרים.
  79. ^ אירוע יד מרדכי באתר הענף לאיתור נעדרים.
  80. ^ אירועשיח ג'ראח ב' באתר הענף לאיתור נעדרים.
  81. ^ אירוע בית ג'רה באתר הענף לאיתור נעדרים.
  82. ^ אירוע טירה ב' באתר הענף לאיתור נעדרים.
  83. ^ 83.0 83.1 אירוע מבצע פלשת באתר הענף לאיתור נעדרים.
  84. ^ אירוע מטוס פיירצ'יילד באתר הענף לאיתור נעדרים.
  85. ^ אירוע מלכיה ב' באתר הענף לאיתור נעדרים.
  86. ^ אירוע קרני חיטין באתר הענף לאיתור נעדרים.
  87. ^ אירוע בית ג'ירג'יה באתר הענף לאיתור נעדרים.
  88. ^ אירוע משמר הירדן ב' באתר הענף לאיתור נעדרים.
  89. ^ אירוע בית החולים שרונה באתר הענף לאיתור נעדרים.
  90. ^ אירוע צומת יריחו באתר הענף לאיתור נעדרים.
  91. ^ אירוע ואדי למון באתר הענף לאיתור נעדרים.
  92. ^ קאיד נאיף חסון באתר הענף לאיתור נעדרים.
  93. ^ אירוע חוף עזה באתר הענף לאיתור נעדרים.
  94. ^ 94.0 94.1 אירוע בית דראס באתר הענף לאיתור נעדרים.
  95. ^ אירוע בירווה באתר הענף לאיתור נעדרים.
  96. ^ אירוע לוד באתר הענף לאיתור נעדרים.
  97. ^ מרטין קטנבורג באתר הענף לאיתור נעדרים.
  98. ^ אירוע גבע בכרמל באתר הענף לאיתור נעדרים.
  99. ^ אירוע גבעה 113 באתר הענף לאיתור נעדרים.
  100. ^ אירוע תרשיחא א' באתר הענף לאיתור נעדרים.
  101. ^ אירוע תרשיחא ב' באתר הענף לאיתור נעדרים.
  102. ^ אירוע כפר סבא הערבית ב' באתר הענף לאיתור נעדרים.
  103. ^ אירוע מסתערבים בעזה באתר הענף לאיתור נעדרים.
  104. ^ עזרא נאטל באתר הענף לאיתור נעדרים.
  105. ^ אירוע מלחה באתר הענף לאיתור נעדרים.
  106. ^ אירוע כפר אוריה באתר הענף לאיתור נעדרים.
  107. ^ אירוע משלט 219 מודיעין באתר הענף לאיתור נעדרים.
  108. ^ אירוע ארנונה באתר הענף לאיתור נעדרים.
  109. ^ אירוע רפיח א' באתר הענף לאיתור נעדרים.
  110. ^ אירוע מטוס בופייטר באשדוד באתר הענף לאיתור נעדרים.
  111. ^ אירוע מנרה באתר הענף לאיתור נעדרים.
  112. ^ מחמד חסן סאלם באתר הענף לאיתור נעדרים.
  113. ^ אירוע צנחן בחוף חיפה באתר הענף לאיתור נעדרים.
  114. ^ אירוע חירבת סיקה באתר הענף לאיתור נעדרים.
  115. ^ אירוע רפיח ב' באתר הענף לאיתור נעדרים.
  116. ^ אירוע בית גוברין באתר הענף לאיתור נעדרים.
  117. ^ אירוע מסתערב בירדן באתר הענף לאיתור נעדרים.
  118. ^ ראו באתר הענף לאיתור נעדרים.