שיחה:כניסה להר הבית (הלכה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוכן עניינים

חומר נוסף מהערך בית המקדש[עריכת קוד מקור]

הקטע הרצ"ב היה בערך בית המקדש, והעברתי אותו למקומו הראוי, כאן. צריך להשוות אותו לערך כאן, ולדלות ממנו את הפרטים החסרים פה.עזר - שיחה 08:16, 16 בנובמבר 2009 (IST)

הרמב"ם פסק (בעקבות המשנה) שמותר להיכנס למחנה לוויה (קרי הר הבית) אך ורק אם הנכנס טהור מטומאות היוצאות מן הגוף (קרי נידה וזיבה) ולכן לכאורה צריך היה להיות מותר לעלות להר בזמן הזה עם טבילה. למרות פסק זה של הרמב"ם, פסק הראי"ה קוק, ובעקבותיו בנו הרב צבי יהודה קוק כי אסור ליהודי לעלות להר הבית בזמן הזה, בצורה דומה פסקו מנהיגי הציבור הספרדי הרב מרדכי אליהו והרב עובדיה יוסף וכן מנהיגי הציבור החרדי, הרב יוסף שלום אלישיב והרב חיים קנייבסקי (בעקבות רבותיהם - הרב אלעזר מנחם מן שך והסטייפלר). (אם כי כל הנ"ל אינם אוסרים על פעילות כגון זו של מכון המקדש כמו לימוד על המקדש, הכנת חלק מהכלים וכו').

טענותיהם העיקריות הן

  • אם נתיר ליהודים לעלות להר עם הטבילה והסייגים, יבואו לעלות גם כאלו שאינם בקיאים, ויעלו ללא טבילה, וכך יתחייבו כרת.
  • חוסר ביטחון שהמיקום שמקובל על ידי החוקרים כיום כמיקום המקדש הוא המיקום הנכון, וממילא אנשים עלולים לחרוג ממחנה לוויה (הר הבית) ולהיכנס לתחום מחנה שכינה (המקום בו היה המקדש עצמו)
  • קדושת ההר נשגבת מבינתנו ואל לנו לעלות אליו עדיין.

למרות זאת, בשנים האחרונות החלה להתפתח תנועה מאסיבית של עלייה להר הבית בהסכמת רבנים, אותה מובילות התנועות לעיל (מכון המקדש ונאמני הר הבית), מכון המקדש אף הפעיל במשך כשנה תוכנית לפיה בית-ספר לבנים או לבנות מתחת גיל 11 שירצה לצאת לטיול בירושלים יקבל סבסוד מלא לאוטובוס באם הטיול יכלול גם עלייה להר הבית. בעלייה המחודשת להר תומכים רוב ראשי ישיבות ההסדר וכחצי מראשי הישיבות הגבוהות הציוניות, אולם בציבור החרדי נדיר למצוא תמיכה לעלייה, נדירים בתמיכתם הם הרב שלמה דיכובסקי והרב משה דוד טנדלר.


שם הערך[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף שיחת משתמש:DGtal/ארכיון 14#עצה

אני עובד בימים אלו באינטנסיביות על הערך הר הבית. בדעתי להפריד את כל הקטא שכותרתו "הפולמוס על כניסת יהודים להר הבית" לערך נפרד, ואם כבר, אז גם להרחיבו ולכלול בו לא רק את הכניסה להר הבית אלא גם את ההמשך - כניסה לחיל, לעזרת נשים, וכו'. באותה הזדמנת, אני מתכוון גם להרחיב על כניסת גויים. אפשרות נוספת היא להרחיב גם מעבר להר הבית, ולכתוב על מחשנה שכינה ומחנה לוויה במדבר. הבעיה העיקרית שלי - נתקעתי ברעיון איך לקרוא לערך. כניסה להר הבית לא הולך, כי אני מדבר על דעת היהדות (למוסלמים יש כמה דעות משלהם, שלא לדבר על משטרת ישראל, שבכלל לא קשורה לנושא הערך), ואילו כניסה להר הבית ביהדות פשוט נשמע לי מסורבל. רעיונות? דניאל צבישיחה 23:30, י"ב בניסן ה'תשס"ח (17.04.08)

אני צריך לחשוב על זה. אשתדל לתת תשובה מחר. ‏DGtal‏ 00:11, 18 באפריל 2008 (IDT)
מה דעתכם על כניסה בטומאה להר הבית, או איסור הכניסה להר הבית? ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • י"ג בניסן ה'תשס"ח • 00:14, 18 באפריל 2008 (IDT)
הראשון בעייתי כי הנושא כולל גם כניסה בטהרה (ואיזו טהרה וכו'), השני בעייתי כי הוא יוצא מהנחה שיש רק איסור, כשלעיתים דווקא יש מצווה לעלות. ‏DGtal‏ 00:18, 18 באפריל 2008 (IDT)
השאלה היא על מה דנ"צ רוצה לכתוב; אם כוונתו גם על מצוות עלייה לרגל וכד', זה אכן לא מתאים, אך אם הוא כותב רק על הפולמוס והבעייתיות הנובעת מהטומאה, חושבני שאחת מההצעות כן מתאימה. אפשר גם תנאי הכניסה להר הבית ולכלול טומאה, טהרה, ביאה ריקנית, חובה ורשות. ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • י"ג בניסן ה'תשס"ח • 00:22, 18 באפריל 2008 (IDT)
אולי פולמוס העלייה להר הבית בזמן הזה. החיסרון היחיד הוא שייתכן ומהכותרת לא ישתמע שזה רק ויכוח פנים יהודי (אם כי די ברקע מינימלי להבין את זה לבד). ‏DGtal‏ 00:25, 18 באפריל 2008 (IDT)
כן, אבל למה פולמוס, ולמה בזמן הזה? אני רוצה להכניס את התמונה מכאן לערך - איסור על גויים להיכנס, בזמן המקדש. דניאל צבישיחה 00:30, י"ג בניסן ה'תשס"ח (18.04.08)
אם זה ערך רחב הקף, אני שב ומציע את תנאי הכניסה להר הבית, או הלכות כניסה להר הבית, או כניסה להר הבית בהלכה. כמה קצר ככה אוצר! ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • י"ג בניסן ה'תשס"ח • 00:33, 18 באפריל 2008 (IDT)
כניסה להר הבית בהלכה נשמע לי מנצח, אם כי אם באמת רוצים לעשות עבודה יסודית, צריכים ללכת אחורה בזמן ולהתחיל עם מחנה לוויה ומחנה שכינה. דניאל צבישיחה 00:37, י"ג בניסן ה'תשס"ח (18.04.08)
טוב, אני הולך להעביר את הםסקאות הנדרשות מהר הבית, לעבוד עליהן קצת, ולהשאיר אותן כך לבינתיים. יותר דחוף לי כרגע להרחיב על ההיסטוריה של הר הבית, שדרוש לי מבחינה מקצועית (וגם מבחינה פנים ויקיפדית - יש כמה אנשים שיכולים להרחיב את הערך ההלכתי, אבל אני לא יודע מי עוד יכול להרחיב את הערך ההיסטורי). דניאל צבישיחה 08:05, י"ג בניסן ה'תשס"ח (18.04.08)


ובכן, את ההתפתחות האחרונה (חול המועד סוכות תש"ע) לא כתבו עדיין, אתכבד: בביקור חג של נשיא המדינה שמעון פרס בחול המועד סוכות בסוכתו של הרב אליישיב, מי שנחשב כפוסק הדור ופסקיו מכובדים על ידי רובו ככולו של המגזר החרדי-דתי אמר הרב מפורשות כי על פי ההלכה אין לעלות להר הבית, והעושה כן עובר על איסור גמור. דבריו עוררו רעש תקשורתי גדול וכמעט שלא היה כלי תקשורת שלא ציטט את הדברים. הנשיא הביע קורת רוח מהדברים והוסיף כי הוא מקווה שהם יישמעו על ידי הציבור. יצויין כי ב-12/10/09 כמה ימים בלבד אחרי פרסום הדברים פורסמו בתוכנית שש ובערוץ 2 תצלומים של חרדים מבקרים בהר הבית. מה שעורר פולמוס האם כל הרבנים פוסקים כהרב אליישיב

וחוץ מהעובדה שכתבו על זה בעיתון, איך זה שונה מהמצב הקודם? דניאל צבישיחה 06:40, כ"ה בתשרי ה'תש"ע (13.10.09)

רשימת רבנים תומכים ומתנגדים[עריכת קוד מקור]

האם הרשימה נחוצה? אפשר לציין רבנים תומכים ומתנגדים עיקריים ולא בצורה של רשימה. -יונה בנדלאק - שיחה 19:16, 19 במרץ 2012 (IST)

הרשימה מיותרת לחלוטין, המתירים, כל אחד מתיר מנימוקיו ובהסתייגויותיו. האוסרים מסיבותיהם. הרשימה חלקית ולא תורמת דבר. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 20:34, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
הערך הזה הלכתי, וחבל שם יורידו את השיטות המגוונות ההלכתיות היום, לכן יש לדעתי להשאיר --ויקיצילי - שיחה 17:40, 17 באוקטובר 2012 (IST)

הרב מרדכי אליהו התיר בפירוש ליחידים לעלות להר. 2.55.120.41 16:53, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

לגבי דעת הרב אליהו מצרף קישור לבירור שנעשה בעניין. https://www.inn.co.il/News/News.aspx/372780 שלמה ברוך - שיחה 10:12, 20 ביוני 2018 (IDT)
זה כבר לא רלוונטי לערך הזה, אחר שהוחלט להוריד את הרשימות. אבל אם כבר הבאת את זה, אני מצרף עוד צדדים לנושא: [1], [2]. יזהר ברקשיחה • ז' בתמוז ה'תשע"ח • 13:00, 20 ביוני 2018 (IDT)

השטח המזרחי[עריכת קוד מקור]

יש להסביר שלא כל הרוחות שוות ואין ספק חיוב כרת להכנס לשטח הר הבית המזרחי.79.183.207.150 17:59, 12 באוגוסט 2012 (IDT) היות שעזרת נשים שאורכה קל"ה אמה היתה במזרח בית המקדש והאסור חל על קפ"ז אמה בלבד. (שו"ת הרדב"ז חלק ב, סימן תרצא) http://hebrewbooks.org/1952

האם לדעת כל הרבנים והפוסקים מותר להיכנס לשטח שאתה מציין? סול במול - שיחה 21:53, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

מה הנמוק לאסור? כבודו יכול לשאול כל הרבנים והפוסקים גדולי הדור על כניסה אחר טבילה דרך שער השבטים הנמצא בפינה הצפונית מזרחית של הר הבית. 79.181.188.200 22:25, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

א. אני לא כבודוFace-smile.svg. ב. אתה מציג טענה שמשהו מותר, בלי הסתייגות. אני חוזר ושואל- האם הדבר מוסכם על כל הרבנים, או שעליך ועל רבניך הוא מוסכם? ג. למה שלא תרשם לויקיפדיה בדף ההרשמה? עיין בויקיפדיה:למה ליצור חשבון?. בברכה נאמנה, סול במול - שיחה 23:28, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

אם יש לי את הרדב"ז אני אקח רב אחר? האם יש חולק? נא להזכיר מה הנימוק לאסור, הלא ספק דרבנן לקולא. 79.176.241.97 09:42, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

ויקיפדיה איננה במת דיונים לפסיקת הלכה. מכיוון שלא מצינו שהרבנים שאוסרים עליה להר מתירים את העליה לחלקו המזרחי (אלא אם תובא דעתם) על הערך להשאר על מתכונתו. וכל אחד מוזמן לקחת את רבו.סול במול - שיחה 14:42, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

הרבנים אסרו כניסה להר שמא יכנסו לעזרה אבל ספק זה איננו קיים בחלק המזרחי ששם היתה עזרת נשים.79.183.192.112 15:58, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

אנא הבא מקור לכך שגם האוסרים, מתירים עליה לחלק זה.סול במול - שיחה 17:21, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

כתבתי את הערתי בקטע הרבנים המתירים. 79.183.192.112 19:07, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

אמנם, יש להסביר שלא כל הרוחות שוות, ואין ספק חיוב כרת להכנס לשטח המזרחי, כי עזרת נשים שאורכה קל"ה אמה היתה במזרח בית המקדש, והאסור חל על קפ"ז אמה בלבד.(שו"ת הרדב"ז חלק ב, סימן תרצא) http://hebrewbooks.org/1952 אולי יאותו לנו גם הרבנים האוסרים, להתיר כניסה אחר טבילה דרך שער השבטים הנמצא בפינה צפונית מזרחית, ולקבוע מקום תפילה מוסכם נוכח המקדש, כי ספק דרבנן לקולא. 109.65.207.60 15:39, 16 באוגוסט 2012 (IDT) האם אין זו חומרה יתרה לאסור כניסה ל144 דונם של הר הבית בזמן שהאסור חל על 5 דונם של מחנה שכינה בלבר? 79.180.31.90 הרב גורן בספרו הר הבית כותב שלכולי עלמא מותר להכנס לשטח כל שהוא בפינה הצפון מזרחית וכן לאורך כל הכותל הדרומי ברוחב מסוים אשר עוב את שער המוגרבים צפונה

החצר המערבית[עריכת קוד מקור]

וכן פסק הרדב"ז להתיר כניסה בשער מוכרי הכותנה ושער הטהרה לחצר הר הבית המערבית. 109.67.247.240 15:37, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

שער המוגרבים[עריכת קוד מקור]

אמנם יש להתיר כניסה משער המוגרבים הנמצא בקצה הדרומי של הכותל המערבי עד החומה המזרחית וגם למאן דסבירא ליה שמדרש שלמה נמצא בתוך הת"ק אמה כי שטח הר הבית הנמצא מחוץ לקל"ה אמה של מקום המקדש היה רובו מן הדרום ושלישי לו מן הצפון.79.181.221.144 21:11, 15 בספטמבר 2012 (IDT)

דף השיחה לא נועד להשמעת דעות לגבי נושא הערך, אלא להודעות שמטרתן שיפור הערך עצמו. אני משער שאתה מכוון לדעתו של הרב יצחק שילת, אותה הציג בתחומין, וראוייה לאזכור בערך. עם זאת יש לציין שהמשטרה אינה מאפשרת יציאה משער המוגרבים. בברכה, משתמש כבד - 20:28, 05/11/12

מה ההתנגדות להזכיר בערך כי זיהוי מקום המקדש צריך להיות על פי קביעת מסכת מידות כי שטח הר הבית הנמצא מחוץ לסורג והחיל היה רובו מן הדרום, השני לו מן המזרח, השלישי לו מן הצפון ומיעוטו מן המערב? 79.181.205.182 21:20, 5 בנובמבר 2012 (IST)

ההתנגדות היא לעריכה שביצעת. בכל מקרה פירוש המשנה ויישומה לסוגיות הלכתיות אקטואליות היא מעבר למנדט שלנו כעורכים. אנו רשאים להציג בפני הקוראים את שיטתו של הרב שילת ושיטות אחרות. בברכה, משתמש כבד - 21:29, 05/11/12

"זיהוי מקום המקדש המקובל" צריך להיות על פי מסכת מידות ולכן הוספתי את דברי המשנה ככתבם וכלשונם.79.181.205.182 22:05, 5 בנובמבר 2012 (IST)

ויקיפדיה אינה עוסקת במה ש"צריך להיות" הזיהוי המקובל, או בייחוסו לרבנים שטענו טענות אחרות. כאמור בכל מקרה המשטרה אינה מאפשרת כניסה ויציאה בשטח הנ"ל. לכן איש אינו נוהג כשיטה זו - גם לא הרב שילת בעצמו, שסומך על כך שמותר להצפין אם נצמדים לכותל. בברכה, משתמש כבד - 22:22, 05/11/12

לא הזכרתי "צריך להיות", ולא את השטח הנ"ל, ולא שום שיטה. רק הוספתי דברי המשנה כדי להסביר את "זיהוי מקום המקדש המקובל." 79.181.205.182 22:40, 5 בנובמבר 2012 (IST) מה ההתנגדות לעריכתי? 79.181.205.182 23:12, 5 בנובמבר 2012 (IST)

"עם זאת, ישנם רבנים בקרב הציבור הדתי הלאומי, ומספר רבנים חרדים, שמתירים ואף מעודדים כניסת יהודים למתחם הר הבית, בשטחים שלשיטתם מותרים בכניסה, על פי זיהוי מקום המקדש המקובל, כי שטח הר הבית הנמצא מחוץ לסורג והחיל היה רובו מן הדרום, והשני לו מן המזרח, והשלישי לו מן הצפון, ומיעוטו מן המערב. (מידות ב,א)" (התוספת שלך בהדגשה)
  1. הנוסח אינו נהיר בהסבר הקשר בין המשנה לשטח המותר בכניסה, וגם לא בהסברת הכתוב במשנה.
  2. מסכת מידות אינה עוסקת במימדי בית המקדש הסופיים (לאחר ההרחבה של הורדוס). אלא שהרב שילת טוען שהתנאים הנדרשים להרחבת השטח המקודש מדאורייתא לא היו מצויים בימי בית שני. יש לבאר זאת.
  3. ובעיקר, משתמע ש"זיהוי מקום המקדש המקובל" מתבסס על המשנה הנ"ל. אך למעשה הוא מסתמך בעיקר על על ראיות אחרות כגון מיקום סלע האם, שלפיהם התיר הרב גורן כניסה לאזורים נוספים. בברכה, משתמש כבד - 03:42,06/11/12

שלום וברכה,

  1. הערך מזכיר את המשנה והתוספתא במסכת כלים כי החיל מקודש משטח הר הבית החיצון המותר בכניסה לטמאי מתים, וכי החיל ועזרת נשים בבית העולמים. כמן כן, דברי המשנה במסכת מידות על מקום המקדש בתוך הת"ק על ת"ק אמה ברורים ביותר ולא טעונים הסבר.
  2. יוסף בן מתתיהו אומר כי היקף מיתחם הר הבית שבנה הורדוס כולל מצודת אנטוניה היה ששה ריסים בלבד.
  3. הרב גורן היה סבור כי הסלע הוא מקום המזבח ושהאמה היא 58 סנטימטר ולפי שיטתו נמצא ההיכל מתחת לרמה.

בכבוד רב, 109.67.232.8 14:25, 7 בנובמבר 2012 (IST)

מה דעתך להוסיף "הן לפי הטופוגרפיה של ההר, והן לפי מסכת מידות..."? 79.177.214.127 14:07, 8 בנובמבר 2012 (IST)

ביצעתי עריכה, ואני מקווה שתשביע את רצונך. בברכה, משתמש כבד - 18:02, 08/11/12

כי הן מהטופוגרפיה של ההר הן ממסכת מידות ברור שהם אינם במקום המקדש. 79.183.254.75 19:28, 8 בנובמבר 2012 (IST)

כי מהטופוגרפיה של ההר המתאימה למסכת מידות רואים כי הרחבה הדרומית, השטח המזרחי, התוספת הצפונית, והחצר המערבית אינם במקום המקדש. 79.183.254.75 21:24, 8 בנובמבר 2012 (IST)

נא להסביר מה לא מדוייק בעיקר בהתייחסות לחצר המערבית ולתוספת הצפונית? 109.64.194.123 17:39, 13 בנובמבר 2012 (IST)

כי מהמשנה לא ניתין ללמוד מהו גודל שטח הר הבית שמחוץ לסורג מצפון וממערב. בברכה, משתמש כבד - 04:12, 14/11/12

המשנה אומרת כי הר הבית היה ת"ק על ת"ק אמה ולכן התוספת הצפונית נמצאת מחוץ למקום המקדש, ומהטופוגרפיה של ההר רואים שחצר הר הבית המערבית איננה חלק ממקום המקדש כי היא נמצאת מתחת למדרגות. 109.65.204.88 08:09, 14 בנובמבר 2012 (IST)

אתה מסתמך על הטופוגרפיה. במשנה לא כתוב היכן נמצאות ה'תוספות'. איני מעוניין להמשיך להשקיע זמן בדיונים איתך. אם יש באמתחתך מקור שלדעתך הערך אינו משקפו כיאות, אתה מוזמן להעתיק אותו לכאן. בברכה, משתמש כבד - 09:39, 14/11/12

אין ספק כי התוספת הצפונית כשמה כן היא, וכן העיד בעל הכפתור ופרח כי שער המזרח נמצא בשליש הדרומי. כל הרבנים המתירים, ללא יוצא מן הכלל, סומכים על הרדב"ז שהתיר כניסה אפילו משער מוכרי הכותנה הסמוך למקום המקדש לחצר המערבית ובצד צפון ללא אומד. 79.177.228.101 12:36, 14 בנובמבר 2012 (IST)

לגבי דברי הכפתור ופרח בענין שער המזרח[עריכת קוד מקור]

יש הטוענים כי כוונתו שהשער בשליש הדרומי מכל החומה כולה דההינו אם תמדוד מהפינה הצפונית מזרחית, משום שלעומד בהר הזיתים זה נראה המשך.
פירוש שני בדבריו יש לרב רוטשטיין (חסיד גור מי-ם), שטוען שיש בידו תמונות על שער שנמצא מזרחית ל"כוס" בהר הבית, שהשער התכסה בחול --משתמש:ציון הלוי - שיחה 13:44, 14 בנובמבר 2012 (IST)

הרב אשתורי דיבר על "כותלים מחומת הר הבית" ושוב הדגיש "א"כ בהכרח יש לנו לומר שהם כותלי הר הבית." ולכן, אי אפשר לכלול גם את הקטע שמצפון לשער האריות. אמנם, אם הרב אשתורי אכן ראה כי שער שושן נמצא כנגד כיפת הסלע היה אומר את זה חד וחלק ולא היה צריך לחלק את הכותל המזרחי לשלושה חלקים ולקבוע כי השער היה נמצא בשליש הדרומי.

אם שער המזרח נמצא מזרחית לכוס לא היה אומר בשליש אלא ברביע הדרומי, ולא עוד היה מתאים למסכת מידות כי הר הבית "היה רובו מן הדרום..." 79.183.242.55 14:23, 14 בנובמבר 2012 (IST)

לכן, לפי דבריו שער המזרח נמצא "כמטחוי קשת" משער הרחמים, ורואים כי יש תפר במרחק של 150 מטרים מהפינה הדרומית מזרחית. וסביר להניח ששיטתו איננה שונה משיטת צ'ארלס וורן כי מקום המזבח נמצא בקצה המערבי של מנהרת בור מספר 5 בדרום כיפת הסלע שהייתה בצפון העזרה במקום בית המוקד. ככל הנראה, שתי האבנים הענקיות שיסדו הבונים בדרום שער וורן מעידות כי שם היה עומד הכותל החיצון של ההיכל כנגדן. 109.64.201.194 05:17, 23 בנובמבר 2012 (IST)

התוספת הצפונית[עריכת קוד מקור]

אין ספק כי התוספת הצפונית כשמה כן היא, וכן העיד בעל הכפתור ופרח כי שער המזרח נמצא בשליש הדרומי. המשנה אומרת כי הר הבית היה ת"ק על ת"ק אמה ולכן התוספת הצפונית נמצאת מחוץ למקום המקדש. יוסף בן מתתיהו אומר כי היקף מיתחם הר הבית שבנה הורדוס כולל מצודת אנטוניה היה ששה ריסים בלבד. 79.183.245.228 15:20, 15 בנובמבר 2012 (IST)

למשתמש כבד: אמרת שהמשטרה אינה מאפשרת יציאה משער המוגרבים ואתה רוצה לאסור יציאה מכל השערים הנותרים, כי הם נמצאים בחצר המערבית והתוספת הצפונית. 79.177.199.122 21:33, 15בנובמבר 2012 (IST)
מה דעתך להוסיף על עריכתך: "כיום, המבקרים הדתיים מקיפים את הרחבה הדרומית, השטח המזרחי, והתוספת הצפונית, ויוצאים משער השלשלת בחצר המערבית, כי המשטרה אינה מאפשרת יציאה משער המוגרבים."

79.181.253.71 18:39, 17 בנובמבר 2012 (IST)

דעתי היא שזו תוספת שגויה כי חלק מהעולים מקפידים שלא לנהוג כך. בברכה, משתמש כבד - 20:52, 17/11/12
מה הם עושים? 79.177.251.225 13:17, 18 בנובמבר 2012 (IST)
מסיירים ברחבה הדרומית ואז נצמדים לכותל המערבי ומצפינים עד ליציאה. אבל איני סבור ששייך להכליל כשאנו כותבים כיצד העולים נוהגים. בברכה, משתמש כבד - 13:44, 18/11/12
מאיזה שער הם יוצאים? 79.177.251.225 15:01, 18 בנובמבר 2012 (IST)
השלשלת (כך עושים לדוגמא ישיבת מעלה אדומים כדברי משתמש כבד) --ציון הלוי - שיחה 22:50, 18 בנובמבר 2012 (IST)

מה הנימוק להתיר "לסייר" ברחבה הדרומית, גם לצאת משער השלשלת הסמוך לעזרה, ולאסור יציאה מיתר השערים בחצר המערבית והתוספת הצפונית? 79.176.208.158 14:28, 19 בנובמבר 2012 (IST)

אם הולכים תוך האכסדרה הצמודה לכותל המערבי בין שער המוגרבים עד שער השלשלת למה שלא יעשו אותו דבר בהמשך עד שער הטהרה והלאה? 109.64.210.185 18:19, 19 בנובמבר 2012 (IST)

אפשר לקבוע מקום תפילה אחר טבילה נוכח המקדש בהסכמת ראש הממשלה באכסדרה שבדרום שער מוכרי הכותנה ושער הטהרה. 109.64.193.1 18:25, 26 בנובמבר 2012 (IST)

רשימת הרבנים התומכים והמתנגדים[עריכת קוד מקור]

לפני שאתייחס באופן פרטני לשמות השונים המוזכרים בפיסקה, רציתי לומר שלעניות דעתי באמת המחלוקת ביניהם אינה על עיקר הדין הברור, לפיו יש מקומות בהר אליהם מותר לטמאי מת להיכנס, אלא לגבי הבירור הגאוגרפי של מקומות אלו, אך בעיקר לגבי ההנהגה למעשה, האם יש לחקור מהם המקומות המותרים ולעודד יהודים להיכנס לשם לאחר טבילה, או שראוי להימנע מכך בשביל למנוע מכשלה מהרבים או מטעמים אחרים. לכן לדעתי הרשימה השמית צריכה להתחלק לתומכים ומתנגדים, כפי שכתוב בכותרת, ולא ל'רבנים שהתירו או עודדו' מחד, לעומת רבנים 'שאסרו' מאידך. לאחר תיקון זה יהיה קל יותר לדון במחלוקות לגבי חלק מהשמות. בברכה, משתמש כבד - 11:21, 23/06/13

הרב ישראל יעקב פישר- במקור כתוב רק שאין חשש שהטבילה לא תועיל למקומות להם מותר לעלות, אבל אי אפשר להביא משם מקור שהתיר לעלות, אלו שתי סוגיות נפרדות.סול במול - שיחה 22:51, 27 ביולי 2013 (IDT)

אם היה סבור שהנכנס מתחייב בנפשו לא היה אומר שהטבילה מועילה. כמו כן, ידועה עמדת הרב אלישיב שניתן להכניס אנשים לשטח הר הבית בתנאי שיטבלו תחילה. 79.181.128.147 15:43, 29 ביולי 2013 (IDT)

מצטרף לסול. אין לנו אלא דברי הרב פישר. כנ"ל לגבי הרב אלישיב, והעמדה שאתה שם בפיו דורשת מקור. בברכה, משתמש כבד - 18:53, 29/07/13

אין לדחות תשובה מפורשת של הרב פישר ועדות נאמנה על עמדת הרב אלישיב המדויקת. http://3.bp.blogspot.com/-HCF_yYiIX5k/UDOn2inIJWI/AAAAAAAAAVY/9NEi2AwqFYc/s1600/%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91.png 79.179.115.57 21:38, 29 ביולי 2013 (IDT)

אמירות מפורשות של הרב אלישיב, כפי שהובא בערך, וכן כאן, לעומת פרסומת בגזיר עיתון, שספק מי פרסמו, ומה מקורו, מלפני 30 שנה? ולומר שזו "עמדת הרב אלישיב המדויקת"? אתמהה. סול במול - שיחה 22:09, 29 ביולי 2013 (IDT)

שפת אמת תכון לעד אם יש מכתב של הרב אלישיב נא לפרסם אותו ומה עם תשובת הרב פישר? 79.176.145.136 08:09, 30 ביולי 2013 (IDT)

שוב: יש שתי סוגיות: האם טבילה מועילה לעלות עד לחיל, ומיקום האזורים השונים בהר הבית. הרב פישר אמר שלעליה עד החיל מועילה טבילה , אך הוא לא אמר בשום מקום שהוא סובר שמסלול העלייה כיום להר הוא מותר לעליה. אין בהיתרו על הטבילה בכדי לכתוב בערך שסבר שמותר לעלות. סול במול - שיחה 17:55, 30 ביולי 2013 (IDT)

הרב פישר כתב בפירוש שאין לחוש דלענין כניסה להר הבית אחרי טבילה במקוה דלא יהנה בזה"ז. לעומת זאת, לא המצאת את מכתב הרב אלישיב הנדרש בנדון, ולכן אין ראיה שאסר כניסה אחר טבילה. 79.177.154.19 19:27, 30 ביולי 2013 (IDT) כמו כן, אין שחר לטענה כי רבים הרבנים המתנגדים מהתומכים. 109.66.25.40 17:04, 7 ביולי 2014 (IDT)

דעת הרב דב קוק[עריכת קוד מקור]

בס"ד לא הבנתי הכיצד ישנו היתר עליה להר שאחד השמות זה הרב דב קוק שבכלל אין לזה מקור הכלל.יתכן מאוד שהוא נגד זה ויהיו כאלו שיטעו עקב כך.לכן יש למחוק את "הסכמתו לעניין" כל עוד אין מקור.תודה.Yinon75 - שיחה 20:26, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

כנראה שהדבר נשען על כך שעלה בעצמו להר הבית - כאן. NiD123 - שיחה 00:30, 16 באוקטובר 2013 (IDT)

הרב מוצפי[עריכת קוד מקור]

בס"ד שלום רב לאורך כל תשובותיו של הרב בן ציון מוצפי באתרו לגבי עלייה להר הבית הוא מוחה על כך ואוסר על כך בתחלית האיסור! (כנראה שהמכתב זוייף).Yinon75 - שיחה

תוקן. תודה. סול במול - שיחה 14:29, 28 בנובמבר 2013 (IST)
זה נראה בעיתי, הוא בעצמו כתב שכן (כאן). הוא בטח חזר בו ציון הלוישיחה • כ"ו בכסלו ה'תשע"ד 09:47, 29 בנובמבר 2013 (IST)
מחקתי אותו לגמרי כיון שבכתב ידו הוא מתיר ומנגד עורך האתר שלו כותב שהוא אוסר, א"א לדעת מה יותר נכון אפילו שלדעתי דעתו הראשונה היא נכונה ציון הלוישיחה • י"ט בטבת ה'תשע"ד 15:26, 22 בדצמבר 2013 (IST)

אין ספק שדעתו כמו שהתיר בכתב לא השתנתה. 79.183.63.17 15:49, 5 ביוני 2014 (IDT)

  1. כתוב בקובץ התמונה: "רק במקומות המותרים להתפלל כפי שנהגו רבותינו הקדמונים ועל פי הוראת חכמינו בדור הזה"[3]. אז לא ברור שהתכוון להתיר למעשה, ובפרט שבאתר לא מוצגת השאלה ולא ברור ההקשר.
  2. לפי התאריך שבראש התמונה, מקורה בשנת תשמ"ו, ומה שקובע היא דעתו העדכנית.
  3. התמונה מפורסמת באתר של פעילי הר הבית, ואילו באתר של הרב עצמו[4] הוא נשאל: "אם מותר לעלות להר הבית לאחר טבילה במקומות המותרים עם קבוצה מאורגנת(ראיתי באתר "הר הבית שלנו" שהרב מתיר) האם זה נכון?" ומשיב: "אסור בהחלט, והם משקרים ביודעים כי מעולם לא כתבתי שמותר להכנס להר חלילה וחס, והרי יש איסור כרת בכניסה פנימה שהעוון שווה לחילול יום הכיפורים." וישנן שם תשובות נוספות שכולן אוסרות.
לכן אין ספק שהרב מוצפי מתנגד, ויש להשיבו לרשימה. בברכה, גנדלף - 05:39, 12/11/14

הרב שמואל טל (דרוש מקור)[עריכת קוד מקור]

במה נבדל הרב טל מכל שאר הרבנים שאין ליד שמם הערה עם מקור? יזהר ברקשיחה • ט"ז בניסן ה'תשע"ד • 16:19, 16 באפריל 2014 (IDT)

ידוע שישיבתו תורת החיים עולה בקביעות וכן ידוע שבנו הרב דביר עולה בפרהסיא, אך לא נמצא עדין ראיה מוכחת יותר, ואדרבה אם יש לך תביא. ציון הלוישיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ד 00:23, 17 באפריל 2014 (IDT)
דווקא בנו אינה ראיה, שכן הוא פוסק לעצמו. יש לי הרבה ראיות, אבל אני לא חושב שהם קבילות כאן. בכל מקרה, שאלתי היא למה דוקא הרב טל זכה לתבנית מכל שאר הרבנים. יזהר ברקשיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ד • 11:58, 17 באפריל 2014 (IDT)
שאר הרבנים עולים בעצמם או מפורסם שתומכים. בכל מקרה תוכל לבדוק מי הניח תבנית זו ולשאול אותו. ציון הלוישיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ד 13:18, 17 באפריל 2014 (IDT)
עברתי על הגרסאות הקודמות והבנתי את השתלשלות העניינים. אשתדל למצוא מקור קביל. יזהר ברקשיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ד • 15:50, 17 באפריל 2014 (IDT)

הרב מרדכי אליהו[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף שיחת משתמש:גנדלף

שלום מר גנדלף. בקשר לשחזור זה אנא תענה לטענת משתמש:יזהרברק לפני השחזור. ראה לדוגמא כאן ציון הלוישיחה • ט"ו בניסן ה'תשע"ד 23:51, 15 באפריל 2014 (IDT)

שלום ומועדים לשמחה מר הלוי.
טענתו של יזהר הייתה קביעה סתמית, ולפיכך תגובה סתמית נגדית מהווה תגובה מספקת. בנוסף, ציינתי שהדברים שמחק מגובים במקור. והרב אליהו חיווה את דעתו בנושא לא פעם ולא פעמיים. באשר לקטעי המכתבים הישנים שמוצגים באתר הנ"ל, בראשון הרב אליהו מזכיר את איסור כניסת גויים להר, שמתייחס גם למקום שלישראל טהור מותר להכנס, בשני הוא קורא להקים בית כנסת מחוץ לחומת הר הבית, בשלישי הוא מדבר על "פעילות בנושא הר הבית והכנת הלבבות לבנין בית המקדש", וברביעי הוא קורא לרבנות הראשית לפרסם שאסור להכנס להר הבית ללא הסכמתה. אז על מה בדיוק אתה מסתמך? בברכה, גנדלף - 14:56, 16/04/14
קראת את הקטע המודגש בפס במכתב הראשון ? ציון הלוישיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ד 00:17, 17 באפריל 2014 (IDT)
כן... בברכה, גנדלף - 15:24, 17/04/14
? ציון הלוישיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ד 23:29, 17 באפריל 2014 (IDT)
באמת אין משם ראיה. אולם עצם הרעיון לבנות בית כנסת בתוך שטח הר הבית, וכן היתר לעלות ליחידים ששאלו אותו, בהחלט הופכת אותו לשייך לקבוצת "רבנים שתומכים בכניסת יהודים למקומות מסוימים בהר הבית לאחר טבילה", גם אם לא לפי ההבנה הראשונית של המשפט. ולכל הפחות אין זה נכון להגדיר אותו "מתנגד".יזהר ברקשיחה • י"ח בניסן ה'תשע"ד • 01:25, 18 באפריל 2014 (IDT)
- סוף העברה
כאמור, הרעיון הוא לבנות בית כנסת מחוץ לחומה. לגבי ההיתר ליחידים, אני לא יודע על מה מדובר, אבל כיצד ניתן להחשיבו לתמיכה? המקור להתנגדות אינו מקטעי המכתבים שהובאו לעיל, אלא מדברים מפורשים כמו הכרוז המובא בערך, עליו הוא חתום. בברכה, גנדלף - 23:57, 19/04/14
אני הבנתי פשט אחר בדברים: בית הכנסת הוא בתוך תחום הר הבית, אך הכניסה אליו היא רק מבחוץ, בלי יכולת להיכנס פנימה מעבר לו. כללו של דבר, כפי שעולה מכל המכתבים, וגם מהכרוז הנ"ל: כהדרכה ציבורית אין למסור ביד כל אדם את ההתרחקות מהמקומות האסורים לכל הדעות (מהחיל ופנימה), אלא לגדור את הדברים בצורה יותר הרמטית, גם אם זה אומר שבפועל לא יעלו כלל, אבל באופן עקרוני, מלבד בחשש הנ"ל - אפשר להיכנס למקומות המותרים. נראה לי שהכי נכון להוריד את הרב אליהו משתי הרשימות, ואולי לכתוב פסקה נפרדת על דעתו המורכבת, בשני משפטים. יזהר ברקשיחה • כ' בניסן ה'תשע"ד • 07:24, 20 באפריל 2014 (IDT)
בית הכנסת שאתה מדבר עליו הוא רעיון שהציע הרב יצחק שילת. הרב אליהו תמך בבית כנסת שיוקם "מחוץ" לחומה, והכרוז שחתם עליו לא חילק בין האזורים השונים. אני זוכר שקראתי גם ראיון ארוך עימו בו אמר בפשטות שאסור לעלות להר. טרם הוצג מקור כלשהו לחילוק בינו ובין המתנגדים האחרים. בברכה, גנדלף - 17:16, 20/04/14
"לפי המצב הנוכחי חוזר אני... על הצעתי והיא לבנות בית כנסת ומקום לתורה ותפילה בשטח שמותר להכנס אליו והכניסה והיציאה תהא מבוקרת שאין אפשרות ללכת יותר ממקום המותר ובזה אנו לא גורמים לאחרים לדרוך על מקום אדמת קודש." עכ"ל. כיצד הצלחת להבין שבית הכנסת הוא מחוץ לחומה? אם הוא מחוץ לחומה, למה צריך "כניסה מבוקרת"? אפשר אולי להסביר שמדובר במקומות שהם ודאי תוספת הורדוס, גם לא הכי פשט, אבל אפשרי. אבל מחוץ לחומה? בית כנסת שכזה כבר קיים (בכותל) ואין בו שום חידוש. יזהר ברקשיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ד • 09:11, 22 באפריל 2014 (IDT)
ובמכתב אחר הענין מפורש אף יותר: "...לבנת מקום מקדש מעט במקום שהכניסה אליו תהא מחוץ לחומת הר הבית ויהא המקום אטום וסתום ולא תהא יציאה ממנו למקומות האסורים." עכ"ל. הכניסה היא מחוץ לחומה, אך המבנה נמצא בתוכה. יזהר ברקשיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ד • 09:22, 22 באפריל 2014 (IDT)
אוקי, אני מודה שפיספסתי את הקטע הזה. אף על פי כן אני סבור שהוא חסר חשיבות לענייננו. גם כי זה ניסיון לתפוס אותו במילה על דברים שכתב לפני 33 שנה על מנת להציג את דעתו באופן שונה מהאופן בו היא משתקפת בדברים שבחר בעצמו לפרסם, וגם בגלל שגם במכתב לכשעצמו כלל אין תמיכה בעלייה להר. אלא שעמותה התומכת בעלייה להר פנתה לרב בבקשת הכשר לפעולותיה או תמיכה בהם, ובתגובה הוא הדריך אותם למקד את מאמציהם בשמירה על קדושת ההר, תוך שהוא נמנע מלהזכיר במפורש היתר כניסה כלשהו: "אנו צריכים לשמור[1] שגם בני ישראל ייכנסו למקום שמותר להכנס בקדושה ובטהרה לפי ההלכה וע"כ יש לתחום תחומין ולהגביל את ההר וקדשתו וזאת תהא תפקידה של האגודה לבנות מקום מקדש מעט במקום שהכניסה אליו תהא מחוץ לחומת הר הבית ויהא המקום אטום וסתום ולא תהא יציאה ממנו למקומות האסורים."
  1. ^ מבחירתו במונח זה ובמונח "גם" הבא אחריו ובא להציג את פעילות העמותה עבור יהודים כהרחבה של פעולתה עבור גויים שמטרתה מניעת דריסת רגל שלהם בהר כלל, ניתן להבין שכוונתו בהמשך המשפט שיכנסו רק למקום אליו מותר להכנס. אין כאן עידוד של כניסתם למקום זה!
בברכה, גנדלף - 01:59, 23/04/14
ועדיין, מכלול הדברים לא מאפשר לשים אותו ברשימת המתנגדים, שכן התנגדותו לא נחרצת. אני מוסיף אנקדוטה נוספת, בהמשך לאמירה שהתיר לידידים לעלות. מדובר בציטוט מתוך מכתב שהתפרסם בחוברת "ויכתוב מרדכי", ובה צילומי המכתבים שמשתמש: ציון הלוי קישר אליהם, ועוד כמה נספחים. כמדומני שמאחוריו עומדים אלו שמוציאים את עלון "יבנה המקדש". זהו הציטוט:

קראתי בעלון "מעייני הישועה" שבנשיאות הרב אליהו שליט"א. ובאמצע העמוד היה מודעת הבהרה על האיסור לעלות להר הבית. באותו חודש לא עליתי להר עד שאשאל את הרב. הייתי אצל הרב אליהו וסיפרתי לו שאנו עולים להר מאז שפתחו אותו מחדש וכבר 14 פעמים שאנו עולים כל ח' לחודש. בקורת רוח מרובה, התעניין הרב בסקרנות רבה אודות כל פרט ופרט ממה שקורה בהר, הוא ביקש לדעת על ההתפתחויות הציבוריות, כיצד עולים, מי ומי העולים. וצימאונו הורגשה מאוד. סיפרתי לו כי אנו עולים כמובן רק לאזור המותר, טובלים בחומרה, לומדים שם הלכות הר הבית, ומקיימים את מצוות יראת המקום. ושאלתי אם להפסיק לעלות להר. הרב ענה לי חזק וברוך, תמשיך לעלות. מאיר עקנין. חשמונאים.

אתה מוזמן בהחלט להתעלם מהפרשנות שלו על ה"צימאון" וכו', אבל עצם ההוראה להמשיך לעלות אומרת דרשני. יזהר ברקשיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ד • 11:31, 23 באפריל 2014 (IDT)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── הרשימה אינה מפרטת דווקא תומכים ומתנגדים נחרצים. לדוגמא, האם הרב שמואל טל הוא תומך נחרץ?
אם תלמיד מובהק של הרב אליהו היה מעיד עליו שהוא נהג להתיר ליחידים להכנס להר, היה ראוי לציין זאת בהערה לצד אזכורו כמתנגד על סמך הדרכותיו הפומביות. אבל אין חשיבות לראיה אנקדוטלית לפיה הוא עודד מאן דהו להמשיך לעלות. גם כי דברי "מאיר עקנין. חשמונאים" המובאים בחוברת "ויכתוב מרדכי" אינם מקור אמין, וגם כי איננו יודעים כמה יחידים שדיברו עימו קיבלו תשובה שונה. בברכה, גנדלף - 02:05, 24/04/14

נראה לי שלמילה "מתנגד" בבסיסה יש קונוטציה חזקה יותר מאשר למילה "תומך", ועל כן דברי. אולי באמת כדאי לחשוב על מושגים אחרים יזהר ברקשיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ד • 07:19, 24 באפריל 2014 (IDT)
כהמשך ליזהר ברק, המסקנה שודאי הוא לא נקרא מתנגד, על תומך נשאר הדיון, ציון הלוישיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ד 01:09, 26 ביוני 2014 (IDT)

הרב שמואל אליהו על דעת אביו[עריכת קוד מקור]

להלן שאלה ששלחתי לרב שמואל אליהו, ותשובת הרב: "רוב שלומות לרב! אני חבר בצוות הכותבים באנצקלופדיה "ויקיפדיה". הייתי רוצה להבין את דעתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל בעניין עלייה להר הבית. מצד אחד, הרב זצ"ל כתב במאמרים ואף במכתבים שיש לבנות בית כנסת על ההר וכה כתב: "לפי המצב הנוכחי חוזר אני... על הצעתי והיא לבנות בית כנסת ומקום לתורה ותפילה בשטח שמותר להיכנס אליו והכניסה והיציאה תהא מבוקרת שאין אפשרות ללכת יותר ממקום המותר ובזה אנו לא גורמים לאחרים לדרוך על מקום אדמת קודש." מנגד, הרב חתם על כרוזים האוסרים על עלייה להר הבית. מה היתה בדיוק דעת הרב בעניין העליה להר ל'מקומות המותרים', אליהם עולים כיום שומרי תורה ומצוות? אשמח אם הרב ירחיב בנושא. בתודה"

תשובת הרב- "שלום וברכה. דעת הרב זצ"ל שיש להתרגל לעלות להר, אך כנראה שזה צריך להיות בשלבים. על כן לאחר הכותל השלב הוא להקים מקום מסודר לתפילה על ההר. עלייה לא מבוקרת עלולה להביא מכשול למקומות שכעת א"א להיכנס אליהם. ברכה והצלחה שמואל אליהו רב העיר צפת". סול במול - שיחה 00:36, 18 במאי 2014 (IDT)

הערך מפרט דעות של תומכים ומתנגדים בעליה להר בעת הנוכחית, ולא כשיבוא המשיח או כשהממשלה תחליט לבנות בית כנסת על ההר. לדוגמא, התנגדותו של הרצי"ה אינה נזכרת בו בגלל הטענה שבמצב הפוליטי הנוכחי אולי עמדתו הייתה אחרת. בברכה, גנדלף - 17:27, 18/05/14
הרב מדבר על שלבים, אך הוא לא מציין באיזה שלב נמצאים ומתי עובר שלב. הנה עדות מהיום שהוא נמצא בשלב התמיכה בעולים, (גם ללא בית כנסת כדבריו), הרב שמואל אליהו בא לכניסה להר הבית לברך את העולים הרבים. בברכה, ציון הלוישיחה • כ"ח באייר ה'תשע"ד 15:35, 28 במאי 2014 (IDT)
האמינות של אתר "temple.blogspot.co.il" בעיני שואפת לאפס, והדגמתי זאת פעמים אחדות על דפים אחרים באתר. תקן אותי אם פיספסתי משהו, אבל לא ראיתי בסרטון שהוא מדבר על עלייה להר. בברכה, גנדלף - 17:03, 28/05/14
לגנדלף צפיה מהנה, וחודש טוב. ציון הלוישיחה • 13:55, 29 במאי 2014 (IDT)
יום ירושלים שמח ציון. היותם הנציגים של עם ישראל בהר לא בהכרח מצדיקה את העלייה לשם. הם לא שאלו אותו אם לעלות והוא לא עודד אותם לעלות, אלא אמר להם מהי הכוונה הראויה למי שעולה. מהסרטון אי אפשר לדעת מהי הסיבה שהגיע או נקלע למקום. אני מציע שלא ננסה לתפוס אותו במילה או מחווה כלשהי. זה קצת כמו לומר שרבי עקיבא תמך בהחרבת בית המקדש, שהרי ראה שועל יוצא מבית קודשי הקודשים וצחק. תוכל פשוט לשאול אותו לדעתו (שאינה זהה בהכרח לדעת אביו). רצוי מאוד שזה יהיה בלי ניסיונות מפולפלים לעמת אותו עם ציטטות כאלו ואחרות שמראות מגמתיות של השואל. פשוט תשאל אותו (או כל רב אחר) האם ראוי ליהודי שמעוניין לקיים מצוות מורא מקדש/לחזק את הקשר לעם הבית/למנוע השתלטות ערבים עליו לעלות להר לאחר טבילה ועם הדרכה הלכתית. אם הוא ישיב לך ותשובתו תתפרסם באתר שו"ת, נוכל להסתמך עליה בערך. במקרה זה אני מבקש שתפנה אותנו אליה גם אם לא תמצא חן בעיניך, כי מלאכת שמיים היא. חודש טוב ומבורך. בברכה, גנדלף - 14:50, 29/05/14
בעניין דעת הרב שמואל אליהו עצמו. מצאתי בפורום בערוץ 7 עדות מעניינת על גישתו לנושא. יזהר ברקשיחה • א' בסיוון ה'תשע"ד • 13:49, 30 במאי 2014 (IDT)

ספירת קולות[עריכת קוד מקור]

אם אני זוכר נכון, 2 זה יותר מ-1. הלא כן? יזהר ברקשיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ה • 04:07, 11 בנובמבר 2014 (IST)

את מי לא ספרת, אותי או את סול במול? בברכה, גנדלף - 05:06, 11/11/14
סול במול לא הביע דעתו בדיון. רק הביא ציטוט של שאלה ותשובה. התשובה שהוא הביא, אגב, ודאי לא תומכת בשיוך הרב אליהו ל"רשימת המתנגדים". יזהר ברקשיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ה • 15:24, 11 בנובמבר 2014 (IST)
סול במול בעצמו החזיר את הרב אליהו לרשימת המתנגדים,[5] על סמך הכרוז בו הוא אוסר. בדיון שציון לוי פתח, בו הסתמך על מה שכתב הרב אליהו בעניין הקמת בית כנסת סגור על ההר, אני מבין שסול ציטט את השאלה והתשובה בשביל להסביר לו שאין בכך סתירה להתנגדותו של הרב אליהו לעלייה במתכונתה הנוכחית. אבל אם הבנת את דבריו אחרת, אפשר פשוט לשאול אותו. מתייג. בברכה, גנדלף - 05:39, 12/11/14 05:39, 12 בנובמבר 2014 (IST)
זה קרה שנה לפני הדיון הנוכחי. יזהר ברקשיחה • י"ט בחשוון ה'תשע"ה • 13:01, 12 בנובמבר 2014 (IST)

משה מונטפירוי[עריכת קוד מקור]

בערך הובא כדוגמא להתנגדות לעליה אה המשפט הבא: כגון החרם שהוכרז לזמן-מה כנגד משה מונטפיורי, לאחר שעלה להר למרות אזהרותיהם של הרבנים[1].

הורדתי את הדברים על פי כתבת מחקר שהתפרסמה במקור ראשון (נמצא כאן) בה מובא שלא רצו לנדותו. ציון הלוישיחה • י"ב באב ה'תשע"ד 12:02, 8 באוגוסט 2014 (IDT)

  1. ^ חיים הירשנזון בספרו "מלכי בקודש" ח"א עמ' 43, סיני סב עמ' צד

הרב דוד חי הכהן[עריכת קוד מקור]

גנדלף, חבל שכל אחד בדיון המתמשך הזה (על רשימת הרבנים) תופס צד, על חשבון האמת והיושר. אם בניסן אדון נטעאל בנדל טוען הרב הכהן חתם על איסור עליה להר הבית, ובאב יש לנו תיעוד על תלמידים שלו שעולים להר הבית ונטען שזה בתמיכתו - המסקנה היא שיש טעות בכתבה הראשונה, או שהוא חזר בו מאז בשנית. כך או כך - כיום הוא תומך בעליה להר הבית. לטעון שקבוצת תלמידים מישיבתו עלתה בניגוד לדעתו - זה מופרך מצד עצמו, מעבר לכך שאז אנו נאלצים לטעון גם שכתב סרוגים משקר במצח נחושה. יזהר ברקשיחה • י' באלול ה'תשע"ד • 00:37, 5 בספטמבר 2014 (IDT)

באשר להאשמתך שאני תופס צד על חשבון האמת והיושר, אשמח לבוררות של עורך אחר, שכמוני אין לו כאן צד, למעט שמירה על אמינות, ניטרליות, ושאר הערכים האנציקלופדיים.
באשר לפקפוק שלך בידיעה, להלן מקבץ ידיעות של כתבים שונים, שבחלקן גם מופיע תצלום הכרוז:
כמובן שלא כל החתימות אותנטיות, אבל חזקה על הרבנים הראשיים שלא השתמשו בחתימתו בלי לקבל את אישורו. אם שמונה חודשים מאוחר יותר, אלמונים שטענו שהם תלמידי ישיבתו עלו להר "בברכתו", לטענתם, זה לא הופך את רובין לשקרן, אך גם אין לכך כל חשיבות. גם אני כתלמיד ישיבה נהגתי בניגוד לדעת ראש הישיבה שלי בנושאים רבים. בברכה, גנדלף - 06:16, 05/09/14

"דף הבית" של ארנון סגל במקור ראשון האחרון[עריכת קוד מקור]

הכתבה שם מצריכה כמה עדכונים ברשימת הרבנים. לענ"ד הכתבה יכולה להוות מקור לתמיכת הרב טל. כמו כן, דברי הרב דוד חי הכהן, לענ"ד, מורכבים מכדי שיהיה נכון לצרף אותו לאחת הרשימות בלי הסתייגות. יזהר ברקשיחה • י"ט באלול ה'תשע"ד • 14:17, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

והנה קישור לטקסט עצמו. יזהר ברקשיחה • י"ט באלול ה'תשע"ד • 14:43, 14 בספטמבר 2014 (IDT)
"דוברו של הרב שמואל טל היה המהיר מכולם להודיע שהרב מסרב להתראיין בנושא. ליתר דיוק, הרב טל מסרב לחלוטין להתראיין גם בנושאים אחרים. על כל פנים, בירור בקרב תלמידיו העלה שרבם בהחלט מעודד אותם לעלות, אם כי מסיבותיו שלו איננו עושה זאת בגופו." גם אם המקור לא היה קורא לציבור להתעלם מדברי הרבנים (בסוף הטור) ומציג אותם באופן מגמתי כל כך והיה אפשר לסמוך עליו, זו עדיין אינה תמיכה של הרב טל כי אין כאן אמירה ציבורית.
"הרב דוד חי הכהן הסביר לי שכתלמיד הרב צבי יהודה קוק צירף תמיד את חתימתו לעצומות רבנים האוסרות עליה להר. "יש מקום להיתר אם הרבנות תאשר", הוסיף וסייג: "צריך שהחלטה על דבר כה עקרוני, שנוגע לכל עם ישראל תבוא מהרבנות הראשית. זה לא יכול לבוא מרבנים פרטיים. זה דבר של כל האומה ולא עניין פרטי", מוסיף הרב.
ובכל זאת, הוא בהחלט מודע לתופעת העליה ההרה, הקיימת גם בקרב קהילתו. "בתחילה מחיתי בחברי קהילתי שעלו ההרה", מודה הרב, "אך מאוחר יותר הבנתי עד כמה פרוץ המצב בהר. גיליתי שליהודים אסור להתפלל שם, ואילו הגויים הם בעלי הבית. הבנתי שזהו חילול השם, והסקתי מכך שאין ביכולתי לאסור את העליה על יהודים הבוחרים לעלות אליו"." בתחילה סגל כותב שהרב הסביר לו שהוא תמיד צירף את חתימתו לעצומות רבנים האוסרות עלייה להר. סגל כותב זאת בלשון עבר, אבל כך כבר ראינו שעשה לכאורה רק השנה. אח"כ הוא כותב שהוא אמר לו שאין ביכולתו לאסור את העליה על יהודים הבוחרים לעלות. גם אם הוא לא מוחה במי שעולה חרף התנגדותו הפומבית, זה לא אומר שהוא לא מתנגד.
לסיכום, זה לא חומר לאנציקלופדיה. אני ממליץ שנסתמך על דברים שאישרו רבנים בחתימת ידם, בראיונות שהובאו כהוויתם, או בהסכמה לפרסום בידי תלמידיהם, ולא על ציטוטים חלקיים ומגמתיים, במקרה הטוב, בטורי דעה של פעילים לבניין בית המקדש. בברכה, גנדלף - 15:13, 14/09/14
כהמשך במעריב ואנא לא להשמיץ, זה תופעה חוצה מגזרים כיום, וזו עובדה. ציון הלוישיחה • י"ט באלול ה'תשע"ד 18:06, 14 בספטמבר 2014 (IDT)
אני מזכיר לכבודו את מסגרת הדברים: כתבה בעיתון ובאתר תקשורתי (NRG). מקור עיתונאי. כזה מהסוג שחומרים רבים בוויקיפדיה העברית מתבססים עליו. אם יש מקורות המפריכים את הטענות - אדרבה. אך כל עוד אין כאלו - אינך יכול להשתמש בטיעון שמדובר ב"פעיל לבניין בית המקדש" כהצבעה על חוסר הלגיטמיות של המקור. כמו כן, הציטוטים מהרבנים הובאו כהוויתם. האם יש לך ראיה שאין זה כך? האם אחד הרבנים טען שדברים עוותו או הוצאו מהקשרם?
ולעצם הטענות:
א. אתה נותן פרשנות מגמתית להגדרות. פרשנות מחמירה לתמיכה מחד, ומקילה להתנגדות מאידך. בעניין הרב טל, אם לא הייתה "אמירה ציבורית", אין זה נחשב מקור? אם יש לך מקור שהתלמידים עולים בעידוד הרב שלהם, והמקור אמין - זה אומר שהרב מעודד את תלמידיו לעלות. איך שלא תהפוך את זה.
ב. "אין ביכולתי לאסור" זה במילים אחרות "אני לא אוסר". הפרשנות שלך, כאילו מדובר ב"לא מוחה במי שעולה חרף התנגדותו הפומבית" היא פרשנות מגמתית, שלא עולה בקנה אחד עם מכלול דבריו של הרב. שים לב: לא התיימרתי לטעון שאפשר להוסיף אותו לרשימת התומכים בלי הסתייגות. אבל מנגד, לא יתכן שהוא לא אוסר על תלמידיו לעלות, ואנחנו נשים אותו ברשימת המתנגדים.
נראה לי שלאחר ויכוחים רבים כאן בשיחה והוצאת רבנים רבים משתי הרשימות, הגיע הזמן לפתוח את הרשימה השלישית: רבנים שהביעו דעה מורכבת, ולפרט שם, רב רב ודעתו. יזהר ברקשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"ה • 01:31, 28 בספטמבר 2014 (IDT)
העיתונות הכתובה והמקוונת מספקת בימה גם למאמרי דעה. זה בסדר, אבל לא רלוונטי לערכים שאינם עוסקים בבעל הדעה. "בירור בקרב תלמידיו העלה שרבם בהחלט מעודד אותם לעלות" - זו אינה ידיעה עובדתית, אלא הערכה, שאינה ניתנת לאישוש או להפרכה, של הכותב. לא טענתי ששברי המשפטים שסגל בחר לצטט אינם אותנטיים, אלא שיש לקרוא אותם בזהירות (אם בכלל), ולא להשלים אותם בדמיוננו באופן בו סגל מקווה שנשלים אותם. רב שחותם על פשקווילים האוסרים עלייה להר הבית, הוא מתנגד לעלייה להר הבית, גם אם כתב הקליט אותו אומר "אין ביכולתי לאסור את העליה על יהודים הבוחרים לעלות אליו", וויקיפד קיצר זאת ל"אין ביכולתי לאסור", תירגם זאת ל"אני לא אוסר" ופירש זאת כ"לא אוסר על תלמידיו לעלות".
הקריטריון לתמיכה ולהתנגדות צריך להיות זהה, לדעתי. 'תמיכה/התנגדות לעליית יהודים שבחרו לנהוג בניגוד לדעתי' אינו קריטריון מקובל לסיכום דעות הלכתיות.
אם תציג את דעות הרבנים שאינם תמיכה או התנגדות ולדעתך ראויות לאזכור, אוכל לחוות דעה על הצעתך האחרונה. בברכה, גנדלף - 11:08, 28/09/14

שלט מטעם הרבנות הראשית לישראל[עריכת קוד מקור]

בכניסה שדרכה נכנסים כיום יהודים להר הבית (שכחתי את שם השער) יש שלט שנראה חדש יותר מהשלט שמופיע בערך. יש אולי למישהו דרך להשיג תמונה שלו?! Badidipedia - שיחה 13:05, 29 בספטמבר 2014 (IDT)

Badidipedia, העתקתי לכאן מהערך הר הבית את מה שמוצג שם ובתיאור הקובץ כתצלום השלט, אבל ציון הלוי הסיר אותו בנימוק שהוא מזוייף. האם אכן זה אינו השלט? אם כן, כנראה שראוי להסיר את התמונה גם מהערך הראשי. בברכה, גנדלף - 09:58, 07/10/14 09:58, 7 באוקטובר 2014 (IDT)
זה נראה לי באמת הנוסח של השלט שאני ראיתי (ובאמת תואם לתמונה של השלט השני שנמצא בערך). לא הייתי במקום הרבה זמן אז אני לא זוכר כ"כ טוב אבל נראה לי שזה לא השלט שבכניסה להר (נראה לי שער המוגרבים). בכל מקרה אולי ציון הלוי או כל אחד אחר יוכלו לתת קצת יותר פירוט מה הכוונה שהשלט מזוייף. נראה שהנוסח הוא אכן של הרבנות ושקיימים שלטים כאלה שהיא הציבה. מישהו ייצר בעצמו שלט עבור הרבנות ותלה ללא הסכמה? (נראה לי ששמעתי משהו על איזה שלט מזויף)Badidipedia - שיחה 14:02, 7 באוקטובר 2014 (IDT)
גוי או אדם ?
בשלט (שבתמונה) נכתב "גוי" תחת "אדם", לא ברור לי אם זה גזור הדבר ממוחשב או בשלט עצמו. ציון הלוישיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ה 00:12, 13 באוקטובר 2014 (IDT)
השלט נראה בהחלט אותנטי. ה"תיקון" נראה באופן ודאי בשלט עצמו, וכך גם הדעת נותנת. השלטים הללו מעוררים הרבה אנטגוניזם בקרב העולים, ויש מהם הנוהגים "לטפל" בהם. בכל מקרה, אכן תיקון מקורי. Face-smile.svg יזהר ברקשיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ה • 00:58, 13 באוקטובר 2014 (IDT)


שכחתי להגיד שביקשתי מיהודה גליק - אחד הפעילים בנושא הר הבית שישלח לי תמונה של השלט הנ"ל. אם הוא יביא לי אז אעדכן.Badidipedia - שיחה 14:16, 7 באוקטובר 2014 (IDT)
ציון, לי היה ברור שכתוב "אדם". אם נראה לך שמישהו עלול להיות מוטעה מהשחתת השלט, תמלל אותו בכיתוב התמונה. זו אינה סיבה להסירה. כרגע הערך יוצר רושם שפעם היה שלט מטעם הרבנות והיום אין. אגב, השלט הישן המוצג בערך, מטושטש עוד יותר. בברכה, גנדלף - 02:53, 20/10/14

כתבה באתר ערוץ 7 לגבי שינוי השלט בכניסה להר הבית ל: "אסור לפי דין תורה לכל אדם טמא להיכנס לשטח הר הבית מפאת קדושתו" השינוי מאוד משמעותי לעניין עמדתה של הרבנות הראשית. למרות הכתבה, אני לא בטוח האם זה שינוי שהתבצע ע"י הרבנות או ע"י ונדל במיוחד בגלל שבאנגלית הטקסט לא שונה. שלחתי פנייה לרבנות הראשית בעניין. אם תגיע תשובה מעניינת, אני אעדכן. Badidipedia - שיחה 00:09, 18 במרץ 2015 (IST)

רק אציין שמה שאתה מביא לא שייך לדיון הקודם, דהיינו לשלט שבתמונה כאן. ציון הלוישיחה • כ"ז באדר ה'תשע"ה 09:49, 18 במרץ 2015 (IST)
פתחתי בכך שקיים שלט יותר עדכני מהשלט הישן הנ"ל. מסתבר שעכשיו גם הוא השתנה וכדאי להעלות תמונה שלו. אתה צודק שיש כאן גם נושא חדש של "עמדת הרבנות הראשית"... Badidipedia - שיחה

הרב אליעזר מלמד[עריכת קוד מקור]

גנדלף, איני יודע מה נחשב ל"פרסום" לדידך. המקור שהבאתי הוא תשובה שהתפרסמה באינטרנט, ובה הוא מביע תמיכה. כמדומני שההתכתבות שלך עם הרב באימייל היא מחקר מקורי, וידה על התחתונה במקרה זה. יזהר ברקשיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ה • 23:49, 30 בספטמבר 2014 (IDT)

כפי שכתבתי בתקציר הביטול, התשובה אינה מביעה תמיכה. ההתכתבות באימייל אינה מקור ולא הסתמכתי עליה. העברתי לך אותה בשביל שלא תתמה על משמעות לשונו של הרב מלמד ולא תחשוד בי שאני מנסה להעלים "תמיכה" בנימוקים פורמליסטיים. מה שאפשר לעשות עם התשובה שהתפרסמה זה לנסח משפט מפורט כמו בגרסה הזן, אבל זוהי אריכות לא פרופורציונלית על דעתו של רב אחד לגבי עלייה בתנאים ספציפיים - של ארגון שאינו מוזכר בערך. עדיף בלי. בברכה, גנדלף - 00:32, 01/10/14
נרו יאיר למה אתה נגד הקישור המפנה לרב אליעזר מלמד?? Yairde - שיחה 18:36, 11 בנובמבר 2017 (IST)
שלום רב. הסברתי בקצרה בתקציר, ואם זה לא מספיק ברור היית יכול לשאול כבר בפעם הראשונה ששחזרתי אותך. לא מקשרים פעמיים לאותו ערך באותה פסקה. מקשרים פעם אחת בהתחלה, בערך ארוך עוד פעם בהמשך. נרו יאירשיחה • כ"ב בחשוון ה'תשע"ח • 20:10, 11 בנובמבר 2017 (IST)

דעת הרב מאיר מאזוז[עריכת קוד מקור]

בס"ד

בקישור שהועלה לגבי דעת הרב מזוז משמע שהוא מתנגד לעליה להר הבית... וכן נכתב שדעת הרב מרדכי אליהו היא מן המתנגדים לעליה להר הבית אולם בקישור הבא מובאים ארבעה מכתבים שמשמע מהם להיפך http://the--temple.blogspot.co.il/p/blog-page_9634.html 213.151.48.142 19:55, 6 בנובמבר 2014 (IST)

תודה על המשוב. מכתבי הרב אליהו כבר נידונו במעלה הדף. באשר לרב מאזוז, בתשובותיו (ואין צורך להסתמך על הקישור שהיה בערך, ראה כאן) איני רואה תמיכה או התנגדות חד משמעית, ודאי וודאי שלא תמיכה, כפי שהם מוצגים. לכן לדעתי יש להסיר את שמו מהרשימה. בברכה, גנדלף - 02:50, 07/11/14

דעת הרב יצחק גינזבורג[עריכת קוד מקור]

יש לכותב בעיה קשה בהבנת הנקרא. דברי הרב גינזבורג המובאים בקישור לא אומרים שמותר לעלות להר הבית אלא להיפך. הוא מנסה להניא את האנשים שעולים מעליה להר לתחום העמדת מלך על עם ישראל. 79.179.101.109 13:01, 7 בנובמבר 2014 (IST)

אכן, במאמר הסרוק אין כל תמיכה בעלייה להר. אם אין לה מקור אחר, יש להסירו מרשימת התומכים. בברכה, גנדלף - 13:52, 07/11/14

זצ"לים למיניהם[עריכת קוד מקור]

בערך נמנה הרב יעקב ניסן רוזנטל בין התומכים בעליה להר בזמן הזה, על סמך מה שכתב בחיבורו "משנת יעקב".[6] ברם הוא ז"ל רק כתב באופן כללי בהלכות בית הבחירה ולאו דווקא הלכה למעשה למציאות בימיו, שאם עולה לצורך מצווה להתפלל שם וכו', אינו מבטל עשה דמורא מקדש. והלא המשטרה אינה מאפשרת תפילה במקום. וגם אם תפילה במקום לאו דווקא, או שמתכוון להתפלל חרף האיסור של המשטרה, מכל מקום לא דן בכל צדדי הנושא ובפרט לא בשיקולים האקטואליים, שהם חשש איבה, ומאידך חשש לוויתור על הריבונות בהר. לכן כפי שאיננו מונים את הרצי"ה בין המתנגדים, כך אין למנות אותו בין התומכים.

באופן כללי נראה לי נכון להציג את השאלות בהן דנו הפוסקים בנפרד זה מזה, ולא להתמקד דווקא בשורה התחתונה של מי שתומך או מתנגד בעת הנוכחית. בברכה, גנדלף - 02:08, 11/11/14

חלוקה מחודשת של רשימת הרבנים[עריכת קוד מקור]

אני מציע את החלוקה הבאה:

  • רבנים שתומכים בכניסת יהודים למקומות מסוימים בהר הבית לאחר טבילה, כיום
  • רבנים שמתירים עקרונית עליה להר הבית בעת הנוכחית, אף בפועל לא קוראים לעלות להר או קוראים שלא לעלות להר, מסיבות שונות
  • רבנים שאוסרים עליה להר הבית.

מן הסתם אפשר לנסח את האמצעי יותר טוב. או אף לפצל אותו לשניים: כאלו ש"מעלימים עין", וכאלו שאומרים בפועל שלא לעלות. כמדומני שהרבה שמות שעלו כאן בשיחה ימצאו את עצמם בקלות באחת הרשימות בלי ויכוחים. כל הויכוחים נוצרו בעקבות הניסיון לאנוס את המציאות המורכבת לשתי רשימות פשטניות מדי, כאשר יש פרשנות שונה איך להבין אותם. יזהר ברקשיחה • י"ט בחשוון ה'תשע"ה • 13:09, 12 בנובמבר 2014 (IST)

מה זה "מתירים עקרונית"? ולשם מה להכניס לרשימה אחת רבנים שאינם תומכים ואינם מתנגדים, עם רבנים שקוראים שלא לעלות, ומסיבות שונות? וכיצד נדע מי "אוסר" עלייה להר הבית? הרי הרבנים שחתמו על הכרוז האוסרכניסה להר הבית (הלכה)#mediaviewer/File:עליה להר הבית 1.jpeg, יודעים היטב שמעיקר הדין מותר להכנס, ולשון הכרוז אינה סותרת זאת. ובכל זאת הם מתנגדים, בין השאר באמצעות הדגשת האיסור שבדבר - בלי לקבוע שכל העולים עוברים עליו. וכיצד נדע מי "מעלים עין"?
אין שום צורך לאנוס את המציאות המורכבת לשני רשימות. כפי שכתבתי בשרשור הקודם (שעד כה לא זכה לתגובה ישירה), הערך הזה צריך להיכתב כמו ערכים הלכתיים אחרים, שכוללים סעיפים עם הנושאים ההלכתיים, כדוגמת המחלוקת האם ההר מקודש בזה"ז, הצורך בבירור מקום העזרות, הצורך בטהרה מטומאה היוצאת מגופו, מצוות מורא מקדש, וכיוב'. בכל אחד מהסעיפים הללו ימצאו את מקומם המקורות ההלכתיים באותו נושא, עד לאחרוני זמננו. בנוסף יש מקום לפרק היסטוריה שיכלול התייחסות לפולמוס האקטואלי, בו ניתן לציין מספר שמות של רבנים הבולטים בתמיכתם או בהתנגדותם לעלייה להר. בברכה, גנדלף - 20:22, 12/11/14
אתה מנופף בחתימה על כרוז, ואחר ינופף בעובדה שתלמידי הרב עולים בפועל באופן מארגן או שהוא עודד פרטנית אנשים לעלות. אין לדבר סוף. יש דעות מורכבות, ואי אפשר לפשט את הדברים כך. אתה רוצה לבנות את כל הערך מחדש? אדרבה, לך על זה. אבל המציאות הקיימת בעייתית ויוצרת הרבה פולמוסים מיותרים. יזהר ברקשיחה • כ' בחשוון ה'תשע"ה • 21:39, 12 בנובמבר 2014 (IST)

רבנים חרדים[עריכת קוד מקור]

נראה לי שהתבלבלו פה על ההגדרה חרדי איו שום רב חרדי שיש לו היתר הוראה שמתיר לעלות על הר הבית ומי שיש לו נתונים אחרים שיפרט כאן את הרבנים ככלל נראה שהערך נוטה מאוד לטובת המתירים וכאילו שזה ויכוח בין שווים ברגע שרוב הרבנים מכל המגזרים אוסרים. שומי לדר

הרב יצחק ברנד לדוגמה, רב בעמנואל, עולה עם קבוצות רבות של תלמידיו מעמנואל. יש את הרב עידן רב שכונת ארזי הבירה דרכו כנ"ל. ציון הלוישיחה • כ' בחשוון ה'תשע"ה 21:46, 13 בנובמבר 2014 (IST)
השאלה אם רב הוא אחד שהמילה הרב מופיעה לפני שמו או שהוא רב במלוא מובן המילה חוץ מזה שהם בודדים. שומי לדר
התשובה ברורה: אם הוא מתיר לעלות להר הבית (למרות איסור הכרת!!!1111) - כנראה שהוא לא רב, ודאי לא חרדי, וממילא אין שאלה. יזהר ברקשיחה • כ"א בחשוון ה'תשע"ה • 11:40, 14 בנובמבר 2014 (IST)
שומי לדר, נא לא לזלזל ברבנים, גם אם הם לא חושבים כמותך. ציון הלוישיחה • כ"א בחשוון ה'תשע"ה 11:53, 14 בנובמבר 2014 (IST)

שתי הרשימות, "תומכים" ו"מתנגדים" מיותרות ולא מתאימות לוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה צריכה לפרט ולהסביר את העובדה שיש תומכים ומתנגדים, לפרט את הנימוקים, ולהאיר את הוויכוח. אפשר ורצוי לציין מספר קטן של נציגים של הדעות השונות (אם הבנתי נכון, יש יותר משתי דעות או גישות לנושא). ניסיון ליצור רשימה מפורטת ומקיפה של "תומכים" ו"מתנגדים" מיותר, ולא מתאים לוויקיפדיה. לדעתי יש להסיר את הסעיף או הסעיפים שעוסקים ברשימות אלו. קיפודנחש 17:17, 13 בנובמבר 2014 (IST)

נכון. ציון הלוישיחה • כ' בחשוון ה'תשע"ה 21:46, 13 בנובמבר 2014 (IST)
בהחלט, כפי שכתבתי אתמול. כך גם הערך היה מנוסח במקור. בברכה, גנדלף - 22:22, 13/11/14

נכון מאוד ומיותר. שומי לדר- 6:00, 14/11/14

מצד שני, זהו אכן מידע חשוב, גם אם אין כאן מקומו. ראוי שיופיע בכל הערכים של הרבנים עצמם, או בצורה של קטגוריות לקבוצות השונות. יזהר ברקשיחה • כ"א בחשוון ה'תשע"ה • 11:53, 14 בנובמבר 2014 (IST)
בהערת שוליים לא אמור להיות בעיה. ציון הלוישיחה • כ"א בחשוון ה'תשע"ה 11:55, 14 בנובמבר 2014 (IST)
שישאר תיעוד:
רבנים שתומכים בכניסת יהודים למקומות מסוימים בהר הבית לאחר טבילה
רבנים שמתנגדים


  1. ^ שו"ת "בני עמי" בתשובה אחרונה (עמ' רכג). מסקנתו הלכה למעשה בעמ' רלד.
  2. ^ דעת הרב אריאל
  3. ^ [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=803 עלייה להר הבית בזמן הזה הרה"ג דב ליאור]
  4. ^ ספר זיכרון לרב יוסף בן דוד קאפח, אוניברסיטת בר-אילן, עמ' 367
  5. ^ נדב שרגאילראשונה: רב חרדי עלה בפומבי להר הבית
  6. ^ הרב אליהו זייני עלה לראשונה להר הבית
  7. ^ הר הבית חדשות, הרב יעקב ניסן רוזנטל זצ"ל
  8. ^ ע"פ ציטוטים מספרו "הר הבית", שהביא הרב אליעזר מלמד, בטורו "רביבים", בשבע, גיליון 618. ראה הרב אליעזר מלמד, מלחמת הרב הראשי על הר הבית, באתר ערוץ 7, כ' בחשון תשע"ה
  9. ^ שלמה פיוטרקובסקי, 30 רבנים מהציונות הדתית עלו להר הבית, באתר ערוץ 7, כ"ז באייר תשע"ד, 27/05/14
  10. ^ הרב אליעזר מלמד, מלחמת הרב הראשי על הר הבית, באתר ערוץ 7, כ' בחשון תשע"ה
  11. ^ לירן דנש, הרב אלישיב: עלייה להר הבית – התגרות מסוכנת, באתר nrg‏, 8 באוקטובר 2009
  12. ^ 12.0 12.1 דעת הרב עובדיה יוסף והרב קנייבסקי
  13. ^ שיחת הרב שפירא, יום ירושלים תשס"ז
  14. ^ לפי חתימתו על הכרוז המוצג בתמונה
  15. ^ על איסור העלייה להר הבית בזמן הזה
  16. ^ 16.00 16.01 16.02 16.03 16.04 16.05 16.06 16.07 16.08 16.09 16.10 16.11 בשנת תשע"ד פירסמו הרבנים הראשיים כרוז בצירוף חתימתו לפיו "לנוכח ההזנחה בימינו, הננו לחזור ולהזהיר ששום דבר לא השתנה והאיסור החמור במקומו עומד בכל שטח ההר".
  17. ^ 17.0 17.1 הרב מצגר והרב עמאר: איסור מוחלט לעלות להר הבית
  18. ^ קובי נחשוני ונועם (דבול) דביר, הרב הראשי: דם ישראל נשפך כי עלו להר הבית, באתר ynet, 7 בנובמבר 2014
  19. ^ ישי כהן, ‏הגר"ד יוסף בפנייה לרה"מ: 'סגור את הר הבית ליהודים', באתר כיכר השבת, 9 בנובמבר 2014
  20. ^ הרב אריה שטרן לכיכר: אסור לעלות להר הבית, באתר כיכר השבת, נובמבר 2014
  21. ^ בני טוקר, "לעצור את הסחף, אין שום היתר לעלות להר הבית", באתר ערוץ 7, י' באב תשע"ג, 17/07/13

ציון הלוישיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ה 16:47, 16 בנובמבר 2014 (IST)

לרשימה יש חשיבות מסויימת, אבל לא בערך עצמו, מהסיבה הפשוטה שלא לכל הרבנים ברשימה יש חשיבות דומה. בערך צריך לציין רק כמה רבנים מובילים שתומכים וכמה שמתנגדים, וזהו. לגבי כל השאר, אפשר לציין בערך של כל אחד מהם מהי עמדתו בנושא זה. אולי (אני לא בטוח שזה רעיון טוב) אפשר ליצור שתי קטגוריות בעניין זה. -- ‏גבי‏ • שיח 09:29, 23 בנובמבר 2014 (IST)

נ.ב.: הרשימה הנ"ל אינה מדוייקת. דוגמא שזכורה לי: הרב חנן פורת לא תמך אלא התנגד. בברכה, גנדלף - 00:33, 16/07/15

מאמרו של הרב אליעזר מלמד[עריכת קוד מקור]

בערך קיים קישור חיצוני למאמר של הרב אליעזר מלמד, בשני חלקים. המאמר שלו כולל רק מידע שכבר קיים בערך, על עונש הכרת ועל גישותיהם המנוגדות של הרב קוק ושל הרצי"ה. רב זה איננו סמכות הלכתית ידועה או חשובה. המאמר שלו לא מרחיב את המידע על הנושא, ורמתו לא תואמת את המאמרים האחרים בקישורים החיצוניים, לכן לדעתי יש להסיר קישור זה. -- ‏גבי‏ • שיח 09:26, 23 בנובמבר 2014 (IST)

"סמכות הלכתית ידועה או חשובה" - נראה לי הגדרה בהחלט קולעת לרב אליעזר מלמד. כמו כן, הוא מפרש את דעת הרב קוק ובנו באופן שאינו מוסכם ומקובל על כולם (כפי שהוא מציין במאמר), וזהו חידוש חשוב. יזהר ברקשיחה • א' בכסלו ה'תשע"ה • 11:39, 23 בנובמבר 2014 (IST)
לדעתי רב של ישוב קטן, וראש ישיבת ההסדר קטנה, הוא לא ממש סמכות הלכתית. הפירוש הייחודי לרב קוק הוא תירוץ קלוש. -- ‏גבי‏ • שיח 15:02, 23 בנובמבר 2014 (IST)
לא קראתי את הכל, אבל הרב אליעזר מלמד הוא פוסק משפיע, בעקבות סדרת פניני הלכה שזכתה לתפוצה רחבה מאוד ובזכות הטור הקבוע שלו ב"בשבע", ומן הראוי להפנות למה שכתב. אומנם החלק הראשון עוסק כמעט אך ורק בדברי הרב גורן וכבר נמצא בהערת שוליים בגוף הערך, והחלק השני עומד בפני עצמו, אז לדעתי אין צורך בהפניה כפולה לחלק הראשון. בברכה, גנדלף - 15:09, 23/11/14
למיטב הבנתי "פניני הלכה" היא סדרה של ספרי לימוד בעברית קלה ולא ממש סדרה של ספרי הלכה ברמה של פוסקים, וגם הטור שלו לא עוסק בפסיקת הלכה. לכן לא הייתי שם אותו בשורה אחת עם גדולי הדור. -- ‏גבי‏ • שיח 17:19, 23 בנובמבר 2014 (IST)
לא עם גדולי הדור, אבל בהחלט עם פוסקי הלכה בני דורנו. ספריו הפכו אותו לפוסק של ציבור רחב שאינו נמנה על תלמידיו הישירים. יזהר ברקשיחה • ב' בכסלו ה'תשע"ה • 19:45, 23 בנובמבר 2014 (IST)

דעת הרב צימרמן[עריכת קוד מקור]

הבאתי מקור מוסמך ביותר, הפניה לספר שלו עצמו. נת קייק - שיחה 23:27, 18 באפריל 2015 (IDT)

שער וורן[עריכת קוד מקור]

הגר"ע יוסף התיר כניסה לשער וורן כי מחילות הפתוחות להר הבית חול ואם היה סבור אולי הבור פתוח לעזרה לא היה מתיר. 79.182.63.27 13:47, 19 ביוני 2015 (IDT)

וד' הטוב יכפר[עריכת קוד מקור]

מלא כל הארץ כבודי, ד' זהו קיצור מקובל לשם ה'. גם אני לא מוצא בו שום טעם. אבל אם הרב קוק בחר להשתמש בו - אין לך רשות לשנות את דבריו. באופן כללי, אם תשים לב, ציטוטים מוחרגים מבוט ההחלפות. יזהר ברקשיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ה • 18:26, 15 ביולי 2015 (IDT)

  1. התיקונים שלי היו על בסיס ההנחה שמתקנים שגיאות כתיב גם אם הם במקור
  2. אני תוהה האם באמת כך הוא כתב או שזה היה שינוי של המדפיס עפ"י שיקול דעתו האישי(אם יש לך גישה ליותר מהוצאה אחת של הספר ניתן לבדוק) מלא כל הארץ כבודישיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ה • 18:42, 15 ביולי 2015 (IDT)
אני בעד לכתוב ה', הצורה ד' לא מקובלת היום ולא כולם מבינים. ציון הלוישיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ה 18:46, 15 ביולי 2015 (IDT)
לדעתי עדיף ד אם זה המקור. זה גם לא פוגע בהבנה של רוח הדברים. Badidipedia - שיחה 18:50, 15 ביולי 2015 (IDT)
אני גם חושב שצריך לכתוב ה' מכיוון שאם לא עוד חמש שנים(ניחוש שלי) נאלץ גם להכניס בערכים מסומים ו' כשהכוונה ה'. ומלבד זה אני לא חושב שהרב קוק באמת כתב ד', אלא שזה היה תיקון של המעתיק/המוציא לאור או שנמחק הצ'ופצ'יק ב"ה". אבל במקרה שזה באמת המקור אז אני מוכן לקבל, גם אם לא להסכים, את הטענה של יזהר מלא כל הארץ כבודישיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ה • 18:52, 15 ביולי 2015 (IDT)
כך הרב קוק נהג לכתוב, וכך נוהגים גם רבים מתלמידיו. יזהר ברקשיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ה • 19:08, 15 ביולי 2015 (IDT)
בוודאי. זו אינה שגיאת כתיב, אלא קיצור מקובל. מלא, אתה מוזמן לעיין בשמונה קבצים ובשאר הפנקסים שפורסמו אות באות מכתבי היד. וגם אם היינו סבורים ש"ד'" זה היה הגהה של המהדיר, אין זה מענייננו, בהעדר מקור חלופי. בברכה, גנדלף - 00:33, 16/07/15
כפי שהראיתם ד' זה אכן המקור אז אני מוכן לקבל את הכתיבה ככה במקרה הזה למרות שאני לא מסכים איתה. בברכה מלא כל הארץ כבודישיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ה • 08:58, 16 ביולי 2015 (IDT)
השאלה היא האם בכתיב חסר ובראשי תיבות גם היינו מקפידים להעתיק כמו שהוא כתב? אם התשובה לא אז גם כאן צריך להיות ה'. ציון הלוישיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ה 09:09, 16 ביולי 2015 (IDT)

שוב, הרב מרדכי אליהו[עריכת קוד מקור]

אני חושב שדעתו מורכבת. אמת הדבר שחתם על כרוזים נגד עלייה להר, כפי שמופיע בערך עצמו. אולם, בערך איננו מונים את כל הרבנים שמתנגדים לעלייה אלא את הבולטים שביניהם, הויי אומר בעיני לפחות, את המתנגדים הבולטים, אלה שאין הסתייגות או ספקות כלשהם על דעתם. אני חושב שהרב אליהו אינו כזה. אינני סבור שבנו רב שמואל היה שמח בעליית יהודים להר הבית אם אביו היה מתנגד באופן נחרץ ותקיף לעלייה להר, והיה רואה בזה ספק כרת. על כן, נראה לי נכון שלא להזכירו בין "המתנגדים הבולטים". סול במול - שיחה 10:54, 4 במאי 2016 (IDT)

ראשית כל, גם את הכרוז עם חתימתו אא"ט הסרת מהערך.[7] את עמדתו הביע לא רק בחתימה על כרוזים אלא גם במילותיו שלו, בלשון "אסור" וללא כל הסתייגות חרף ניסיונותיו של הכתב לחלץ ממנו משהו, בראיון שהתפרסם לפני כעשור, ואיני יודע למצוא אותו כעת. כנראה שכבוד אביו זו גם אחת הסיבות שבנו אינו עולה ואינו מביע תמיכה בעלייה, אבל זה לא מענייננו. מה שהופך אותו בעיני לבולט זה מעמדו כאחד מגדולי הדור והשפעתו הרבה, בעיקר על דת"ל ספרדיים. באשר למאמרו בתחומין, לא ידעתי עליו. אנא המתן לי עד שאעיין בו ואולי אשתכנע. בברכה, גנדלף - 11:46, 04/05/16
החלפתי את הכרוז הישן בכרוז מאה הרבנים החדש והמעודכן, שחתימת הרב אליהו לא הושמה בו. אמת, מסכים שאמר אסור. איני חולק על כך. מסכים גם על גדולתו ומידת השפעתו. רק בגלל שדעתו מורכבת, אני מציע לא למנותו. את זאת אני מבין בגלל דעת בנו, והן בגלל מכתב התגובה לרב זלמן קורן (שניהם התפרסמו בתחומין ג') על הצעת אזורי תפילה מוסדרים בהר, בו אמנם הסתייג מכניסת יהודים עם הגבלות להר כל זמן שאין לנו שליטה מוחלטת בהר על כל העולים, אך כן הציע "לבנות בית כנסת ומקום תורה ותפילה בשטח שמותר להיכנס אליו, והכניסה והיציאה תהא מבוקרת שאין אפשרות ללכת יותר ממקום המותר...". הרב זצ"ל אכן חשש מאוד לכניסה למקומות האסורים, אך איני חושב שמי שמציע לבנות בית כנסת בהר לתפילת יהודים במקומות המותרים, יש למנותו בתור המתנגדים הבולטים. בברכה, סול במול - שיחה 12:24, 4 במאי 2016 (IDT)
הוא לא כתב שם "לבנות בית כנסת בהר", אלא דיבר על המקומות המותרים תוך התייחסות להצעתו במקום אחר - תחומין. לכן אני רוצה לראות מה כתב במאמרו, שהוא ודאי חשוב יותר מאיזה פתק שפעם העביר למישהו. בברכה, גנדלף - 12:32, 04/05/16
עיין כאן במכתב הראשון, (שנכתב לרב זלמן קורן), העמוד השני, שורה 7, ציטוט: "חוזר אני עם כל הכבוד לענ"ד על הצעתי לבנות בית כנסת ומקום תורה ותפילה בשטח שמותר להיכנס אליו, והכניסה והיציאה תהא מבוקרת שאין אפשרות ללכת יותר ממקום המותר, ובזה אנו לא גורמים לאחרים לדרוך על מקום אדמת קודש". סול במול - שיחה 12:39, 4 במאי 2016 (IDT)
הוא שאמרתי. לא ניתן להבין מכאן לאיזה שטח הוא מתכוון. את הצעתו הציג במאמר שפירסם והנוכל שעורך את האתר הנ"ל בחר משיקוליו שלא לצטט אותה. בברכה, גנדלף - 12:54, 04/05/16
בתחומין ג' מופיע בדיוק המכתב הזה, מדופס, לאחר מאמרו של הרב קורן. לאיזה מאמר אחר אתה מתכוון? בנוסף, אמנם הרב אליהו לא ציין היכן בדיוק בהר הבית הוא רצה להקים בית כנסת, אך בכל מקרה מדובר במקום שבתוך מתחם הר הבית "בשטח שמותר להיכנס אליו". בברכה, סול במול - שיחה 14:22, 4 במאי 2016 (IDT)
עיינתי במכתבו בתחומין. דעתו שם (ובמקומות נוספים) היא ברורה: "אודות כניסת ישראל עם הגבלות מסוימות כמו שכת"ר מציע, זה טוב ויפה אם תהא לנו שליטה מוחלטת על המקום, אולם לפי המצב הנוכחי חוזר אני עם כל הכבוד לענ"ד על הצעתי לבנות בית כנסת ומקום תורה ותפילה בשטח שמותר להיכנס אליו, והכניסה והיציאה תהא מבוקרת שאין אפשרות ללכת יותר ממקום המותר, ובזה אנו לא גורמים לאחרים לדרוך על מקום אדמת קודש". כלומר: במצב הנתון אסור לעלות לשום מקום בהר הבית משום שלא כולם מבחינים בין האזורים, אלא שהוא מציע אפשרות עתידית לסמן את האזור המותר על ידי בניית בית כנסת, וכך יהיה ברור להמון העם היכן מותר להיכנס. עורך האתר הנ"ל הוא אכן נוכל שהוציא את דבריו מהקשרם. באשר לערך, נראה לי שכל מי שחתם על פסק שאוסר עלייה להר (לא משנה אם מסיבה מהותית, סיסטמטית או בגלל חשש כזה או אחר), הרי שניתן לומר עליו שהוא מהאוסרים, ואם הוא חשוב ובעל השפעה (כמו הרב אליהו) יש להכניסו. yechiel - שיחה 14:59, 4 במאי 2016 (IDT)
אכן. סול: כבר אמרתי שטרם בדקתי מה התפרסם בתחומין. אם מדובר רק בהצעה במכתב לרב קורן (שאולי בתחילת שנות ה-80 נראתה פרקטית), זה לא סותר את התנגדותו הבולטת לכניסה להר במצבו הנוכחי. והרי כל המתנגדים מתנגדים לא בגלל שהמציאו איסור חדש שלא נזכר בתורה, אלא בשל חששות שונים. אם הנקודה חשובה בעיניך, איני רואה בעיה לציין גם שהרב אליהו לא התנגד לכניסה להר לבית כנסת שלא יהיה ממנו מעבר למקומות האסורים. בברכה, גנדלף - 15:03, 04/05/16

פיספסתי משהו? מה השתנה מהדיון כאן למעלה שבו לובנו הסוגיות והובעה התנגדות גורפת, למעט גנדלף, להגדרת את הרב אליהו כמתנגד לעליה? יזהר ברקשיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ו • 18:28, 4 במאי 2016 (IDT)

אתה מקליד עם מגרפה? בברכה, גנדלף - 18:42, 04/05/16
התנגדות גורפת = כל משתתפי הדיון נגד דעתך. כעת התמונה קצת שונה, ובכל מקרה, נשמר הרוב נגד דעתך. אני גם מצטרף לדעתו של סול שה"בולטים" מתפרש על גם על ההתנגדות ולא רק על הגדלות, וממילא זה עוד יותר לא שייך. הפיתרון הטוב ביותר הוא להשמיט, אבל אם מאזכרים - צריך לפרוס מעט את היריעה ולתת תמונה אמיתית ולא שקרית. יזהר ברקשיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ו • 10:39, 5 במאי 2016 (IDT)
מאחר שעברת לספירת אצבעות, אז להד"מ. סול במול לא חלק על כך שהרב מרדכי אליהו התנגד לעליה להר הבית, ואף החזיר אותו לרשימה בעצמו. לכן שמו של הרב נשאר ברשימת המתנגדים. אלא שמאז הדיון הקודם הערך חזר לציין רק רבנים בולטים, וסול טוען שהרב אליהו אינו אחד מהם. מאידך יחיאל תומך בעמדתי שהוא כן, אז אין רוב בדיון. ואם אתה סופר את ציון הלוי שבדיון הקודם טען שהרב אליהו כלל לא התנגד לעלייה, מן הראוי שגם לא תתעלם מכותב הערך דניאל צבי (תורם גם בכינוי מרכז מידע הר הזיתים) שהציג אותו ספציפית כמתנגד, בגרסתו הראשונית של הערך.
בינתיים אני מוסיף לערך אזכור של הגיבוי שנתן הרב להצעה לבנות בהר בית כנסת, כי לכך לא ראיתי שום התנגדות. בברכה, גנדלף - 16:12, 05/05/16 16:12, 5 במאי 2016 (IDT)
גם אני לא אוהב את המחטף שהוא עשה. יזהר ברק אינני מבין את טענתך, דעת הרב אליהו כבר הובררה למעלה, ולא נמצא אף מישהו שמתווכח על כך. כך גם מבין את דעתו הציבור שהולך בעקבותיו, כולל בנו הרב שמואל אליהו (ראה למשל). אם נבוא לעשות חשבונות למה אסרו נוכל להוריד לדעתי חלק גדול מהרשימה שאל הכרעותיהם הצטרפו ללא ספק (לדעתי כמובן) שיקולים של חששות וגזירות (הרב עובדיה למשל), שמירה על אחדות העם, על סמכות הרבנות הראשית ואף שיקולים ביטחוניים-פוליטיים. ראה למשל את דעתו של הרב שפירא כאן. זה לא מענייננו. הנוסח הנוכחי נראה לי מדוייק. yechiel - שיחה 16:53, 5 במאי 2016 (IDT)
קצת קשה לקרוא לי "כותב הערך" אם, כמו שכתבתי בתקציר העריכה, בסה"כ פיצלתי את הפסקאות הרלוונטיות מתוך הר הבית. המשתמש שכתב את הדברים המקוריים אודות הרב מרדכי אליהו לא פעיל כבר כמה שנים. לי אישית - אין דעה בנושא. דניאל צבישיחה 06:12, כ"ח בניסן ה'תשע"ו (6.05.16)

טבילה[עריכת קוד מקור]

כל מה שנכתב פה לגבי טבילה לא שייך לפה אלא לערך טבילה (יהדות). טבילה דאורייתא היא טבילה דאורייתא - אין הבדל מהותי בטבילה להר הבית. -- ענבל • כ"ז בניסן ה'תשע"ו • 20:18, 4 במאי 2016 (IDT)

העברתי את כל הפרטים הרלוונטיים לכל טבילה והשארתי את הפרטים הנוגעים להר הבית בלבד. -- ענבל • כ"ח בניסן ה'תשע"ו • 19:00, 5 במאי 2016 (IDT)

המחילה שנחשפה ב-1981[עריכת קוד מקור]

למי שביטל את עריכתי באנונימיות, ראה כאן[8] ציטוטים מספר הזיכרון לרב גץ. הרב כתב: "בחודש תמוז תשמ"א (1981) הוחלט ליצור בקיר שבחדר אל מול קודש הקודשים מגרעת קטנה, על מנת להכניס בה ארון קודש, שכן רוחב החדר היה צר מלהכיל את ארון הקודש והארון היה תופס שטח ניכר מהחדר, ומשאיר רווח צר ביותר למעבר. שעות רבות ישבתי עם המהנדס בעניין תכנון סופי של בית הכנסת והאזור שממול לכותל המערבי." אז מסופר על מציאת מחילה הנכנסת אל מתחת לשטח הר הבית. מובאת שם תשובת הרב גורן: "בכל הנוגע לדיני טומאה וטהרה אין איסור לכאורה בכניסה למחילה הנמצאת מתחת להר הבית כשפתחה פתוח לחול, כמובאר במסכת פסחים (פו.), וכן מובא ברמב"ם: המחילות הפתוחות לעזרה - קודש, והפתוחות להר הבית - חול (הלכות בית הבחירה, פ"ו ה"ט). [...] אמנם לאור דברי שער המלך הנ"ל, ייתכן שכל עוד שלא איתרנו את כל פתחי המחילה, על הגברים לטבול במקווה בכניסתם למחילה זו." אבל הרב גורן הוא מהמתירים את הכניסה להר גם לא דרך מחילות. לעניין הרב הראשי השני - הרב עובדיה, מצוטטים דברי הרב גץ: "שעתיים תמימות עשיתי עם הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף שליט"א, שבא בלווית אחד הדיינים המפורסמים לדון בשאלת המחילה, וחפירות מזרחיות. סוכם להתיר בשופי כניסה לאולם הנ"ל וכן לפתוח את כל הפתח, כן יש להקים בית כנסת ולהציב ארון קודש וכו'. ובאשר לחפירות דנתי אתו בסוגיה הלכתית מעמיקה הדנה בקדושת המחילות והוא ביקש סיכום רעיונותי בכתב..." הרי שאין שום מקור לכך שהרב עובדיה אישר כניסה למחילה על פי סברת היתר המחילות, אלא רק את עבודת הבינוי שתוכננה מלכתחילה שכללה יצירת מגרעת בקיר חיצוני לכותל והצבת ארון קודש שם. בברכה, גנדלף - 04:11, 27/06/16

מדובר במחילת שער וורן הפתוחה להר הבית דרך הבור והרב גץ מאשר כי סוכם עם הגר"ע יוסף להתיר בשופי כניסה לאולם הנ"ל וכן לפתוח את כל הפתח. 79.181.252.103 12:12, 27 ביוני 2016 (IDT)

"סוכם להתיר בשופי" ו"דנתי אתו בסוגיה הלכתית מעמיקה הדנה בקדושת המחילות והוא ביקש סיכום רעיונותי בכתב" זה לא אותו דבר, וממילא "כניסה לאולם הנ"ל וכן לפתוח את כל הפתח" זה לא אותו דבר כמו "ובאשר לחפירות". האות וו כרגיל באה להוסיף, לא לחזור על מה שכבר נכתב. ואגב, גם אם הרב עובדיה היה מתיר כניסה למחילה, זה היה מצדיק לכתוב שהרב עובדיה התיר כניסה למחילה בנימוק שהמחילות לא נתקדשו, לא לכתוב סתם שהתיר "במקרים מסוימים כניסה לחלקים מסוימים מההר". בברכה, גנדלף - 12:31, 27/06/16

הרב עובדיה לא היה מתיר כניסה לשער וורן אם היה סבור אולי הבור בקצה המחילה נמצא בשטח העזרה. 79.181.252.103 12:43, 27 ביוני 2016 (IDT)

==

חוץ מזה שהסברה שלך היא מחקר מקורי שאין לו תוקף בוויקיפדיה, אין שום צורך בסברת היתר מחילות שתחת הר הבית בשביל להתיר כניסה לשער עצמו, כי עובי הכתלים אינו קדוש בקדושת הר הבית.[9] (הרב עובדיה גם היה מתיר לשים פתק בכותל.) בברכה, גנדלף - 12:58, 27/06/16

הגר"ע יוסף התיר כניסה לאולם השער וכן לפתוח את כל הפתח למרות שהוא פתוח להר הבית ואין מחלוקת במציאות. 79.181.252.103 13:53, 27 ביוני 2016 (IDT)

כל העולם כולו "פתוח להר הבית" ואף לעזרות. הרב עובדיה התיר להיכנס לעולם אך אסר להיכנס להר הבית. בברכה, גנדלף - 14:31, 27/06/16

הפה שאסר הוא הפה שהתיר ויפה כוח המתיר. 109.64.141.81 15:12, 27 ביוני 2016 (IDT)

גנדלף, עיין שם עמ' 280, שהאולם היה "מאחורי הכותל המערבי". ובגגו היה פתח הבור, שהוא רצפת הר הבית. ועם כל זה, "סוכם להתיר בשופי כניסה לאולם הנ"ל". ברור שהנידון הוא מצד קדושת המחילות, ולא מצד כניסה להר, ועם זאת - התיר להדיא כניסה לאולם שתחת ההר. ואולי מה שהתיר בשופי לעומת מה שהסתפק, זה ההבדל בין הר הבית לשטח שהוא ממש תחת העזרה וההיכל, ששם כל הנידון נכנס לרמת הדאורייתא. הבנתך שהנידון עם הרב עובדיה הוא על התוכנית המקורית של יצירת מגרעת לארון אינה מתחילה, במחילה. הוא מדבר במפורש על האולם שהתגלה. יזהר ברקשיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ו • 22:00, 27 ביוני 2016 (IDT)

גם קדושת הר הבית היא דאורייתא ואני לא בטוח שעלינו לדקדק כל כך במה שכתב הרב גץ ביומנו באותה תקופה בעידנא דריגשא ופורסם לאחר מותו. אבל בשביל להימנע מויכוחים אקבל את פרשנותך ואסתפק בתיקון הפסקה ובהצגתה בהקשר הרלוונטי. אבקש מהאנונימי שלא לבטל שוב את עריכתי ללא נימוק ענייני. בברכה, גנדלף - 03:15, 28/06/16

עוד על שיטת הרב קוק לגבי כניסה להר הבית[עריכת קוד מקור]

בהמשך לדברי הרב קוק בעקבות ביקורו של הברון רוטשילד בהר הבית, מופיע המשפט: "המצדדים בכניסה להר מסבירים שהתנגדות הרב קוק נבעה מכך שהברון רוטשילד לא נטהר ולא טבל במקווה כהלכה לפני כניסתו להר, וכן לא הקפיד שלא להיכנס למקומות האסורים, ועל כך יצא קצפם של הרבנים" – פרשנות זו מופרכת מיניה וביה, כפי שברור לגמרי מהדברים המפורשים של הרב קוק שהבאתי בקטע הבא "תקופת המנדט הבריטי", לפי דעתי פרשנות זו צריכה להימחק. --Avreymaleh - שיחה 21:13, 27 ביולי 2017 (IDT)

ועדיין, זו דעה ששומעים הרבה, וכשהיא נאמרת גם מפי פוסק חשוב כמו הרב אליעזר מלמד היא ראויה להיזכר. בנוסף, הם לא טוענים שהרב קוק התיר את העליה במקומות המותרים אלא שהביטויים החריפים שנקט ("לבי נמחץ מאוד, מפני חילול השם של היותו במקום המקדש") הן מפני עלייתו בטומאה. אני גם לא בטוח שהתשובה שלו במשפט כהן היא ראיה למשהו, שכן היא אינה עוסקת בהיתר או איסור העליה, אלא בברור הסוגיה של קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא או לא וכל מטרתו שם היא להוציא מדעת ה"מתפארים" לפסוק הלכה כהראב"ד בזה. yechiel - שיחה 17:47, 31 ביולי 2017 (IDT)
צודק משתמש:Avreymaleh, השיח המוזכר כאן בשיחה הוא ניסיון להציג אחרת את עמדת הרב קוק. כדי לדעת בוודאות מה עמדתו של הרב קוק שואלים ולומדים מפי תלמידיו שמסרו בשמו ע"פ היסוד של שימוש תלמידי חכמים את יחסו לסוגיה בצורה מדוייקת בפרוטרוט. ובענין הזה הדברים מאד ברורים. שלא כדבריכם שרק מצד שעלה בטומאה. לא כל דבר שאחרים אומרים כדי לשרת עמדותיהם נחשב לדבר הראוי לאזכור וייחוס רק בגלל שאמרו. אין זה אנציקלופדי להביא תגובות של כאילו משא ומתן בין בעלי עמדות על כל דבר. לא בהלכה ולא במדע. מביעים עמדות יסוד והקורא ילך בעצמו למקורות ירחיב וישפוט. זה לא לא נייטראלי כי אז צריך להביא תגובה על כל תגובה. מי-נהר - שיחה 18:23, 31 ביולי 2017 (IDT)
אני אמנם לא חושב שמדובר במצג שוא אחר שדעתו של הרב קוק מפורשת בפיסקה הבאה, אבל אם זה חשוב לכם מבחינתי אין בעיה שהמידע יוסר. yechiel - שיחה 18:46, 31 ביולי 2017 (IDT)

עוד בענין הסרת התוכן. הוא נכתב בהכללה- "המצדדים", בשעה שהוא מבוסס על מקור מסוים של רב בימינו. מקור זה ורב זה כבר מוזכרים בפרק הרבנים המתירים ששם מקומו. מי-נהר - שיחה 20:26, 31 ביולי 2017 (IDT)

משתמש:yechiel מחק את הציטוט שהבאתי מתוך דברי הרב קוק בפני הועדה הבריטית אחרי מאורעות תרפ"ט - בנימוק:"הרב קוק מדגיש שם במפורש שהאיסור חל רק על "מקום המקדש" ולא על כל שטח הר הבית" הדברים לא נכונים, כי הרב קוק אומר במפורש שם: "אסור לנו עד עצם יום הגאולה לעלות להר הבית". דברי הרב בפני הועדה הם מהמפורשים ביותר שלו נגד עליה להר הבית, והמחיקה שלהם מעוותת את הצגת דעתו כפי שהיא עולה מדבריו המפורשים (ולא משמועות ופרשנויות). אז נא לקרוא לפני שמוחקים, ובכלל, על מנת למנוע מלחמות עריכה דנים על נושאים בדף השיחה ולא מוחקים בצורה חד צדדית. בברכה, --Avreymaleh - שיחה 13:05, 3 בספטמבר 2017 (IDT)
הרב קוק אכן אמר שם ש"אסור לנו עד עצם יום הגאולה לעלות להר הבית", אבל מיד לאחר מכן, כאשר הקצין האנגלי שב ושואל אותו "הזכרת את האיסור שלך כלפי היהודים לעלות אל הר הבית, מפני קדושת המקום?" והרב קוק מדגיש: מדובר רק על מקום המקדש. כלומר הרב קוק מסביר שהתבטאותו הקודמת כוונה אך ורק אל מקום המקדש שהוא שטח האסור ולא אל כל שטח ההר. ניתן להבין זאת גם אם נשים לב לשאלה הראשונה שהקצין הציג בפניו: הוא לא שאל על עלית יהודים להר לשם תפילה וכד', אלא על "אמצעים חומריים לשם בניית בית המקדש", ועל כך השיב הרב קוק שבהתאם לכתוב בדין אסור לנו לעלות אל שטח הר הבית לשם בניית המקדש, דהיינו למקום האסור (כפי ששב ומבאר) ששם צריך לבנות את בית המקדש. אני לא יודע עוד איך אפשר להסביר את דבריו. yechiel - שיחה 18:44, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

מחנה לויה[עריכת קוד מקור]

מחנה לויה לא מתחילה מהסורג אלא כוללת שטח הר הבית החיצון. 79.181.252.210 19:41, 28 במרץ 2017 (IDT)

הוספת שלושה רבנים למתירים עלייה להר הבית[עריכת קוד מקור]

הוספתי את הרב יהודה קרויזר, הרב רא"ם הכהן, והרב דודי דודקביץ' לרשימת המתירים עלייה להר הבית כפי ששוחחתי עימם וכפי שראיתי במו עיניי. הם לא התראיינו על כך בתקשורת כך שיהיה מסובך למצוא לזה מקור, לכן לא הוספתי מקור. אבל זו המציאות. 2A01:6500:A040:292B:50BC:72A9:4070:6F02 15:50, 14 ביולי 2017 (IDT)

נסה להוסיף שוב בלי להסיר קישורים אחרים. בינתיים אני מבטל את עריכתך שהסירה קישורים ממקומות אחרים. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ' בתמוז ה'תשע"ז • 16:47, 14 ביולי 2017 (IDT)
האם אליהו הנביא הגיע לבשר לנו על הקמת המזבח ומשח את ינון לתפקיד? מה אנשים מחפשים שם כשאין מזבח? גורשנו משם ולא נחזור עד לביאת גואל. ה' ציווה את המרגלים להכנס לארץ ולא רצינו וכאשר ציווה אותנו שלא להכנס באו המעפילים וגרמו רק אובדן חיי אדם. ממש עם קשה עורף. להמתין מחוץ להר ולהתפלל בבקשה 82.166.86.110 11:07, 3 בנובמבר 2017 (IST)

מסתבר שבזק"א בהגדרתם אין כהנים, בעקבות הפיגוע בהר הבית, הוקם צוות כהנים...[עריכת קוד מקור]

"כיום, אין בקרב מתנדבי זק"א כהנים, שכן כהן מוזהר שלא ליטמא במת, ולא לכל טומאות הפורשות ממנו." , "לאור הפיגוע בהר הבית בו נרצחו שני שוטרים ונהרגו שלשה מחבלים, נוצרו שאלות כבדות משקל אצל מתנדבי ומפקדי זק"א, בכל הנוגע לטיפול בחללים בשטח הר הבית – מקום המקדש. לאחר כשבועיים הוחלט כי חובה להכנס אל שטח הר הבית המקודש על מנת להוצא ממנו כל סוג של טומאה, ובנוסף, _לראשונה בתולדות זק"א גוייס צוות מתנדבים כהנים לטיפול במתחם 'מחנה שכינה'."

"מיד לאחר הפיגוע הקשה, נערכה שיחת וועידה בין רבני זק"א, שם התקבלה החלטה נקודתית וחד פעמית במסגרתה הורו למתנדב בודד להכנס לשטח ההר, לאחר טבילה והוראות מפורטות. אך על מנת לדעת איך לנהוג בעתיד, ועד רבני זק"א בנשיאותו של הגאון הרב אביגדור נבנצל, רבה של העיר העתיקה, התכנסו לדון בביתו במורכבות של הנושא. מפקדי זק"א ובראשם יו"ר הארגון יהודה משי זהב פרשו בפני הרבנים את השתלשלות הפיגוע בהר הבית ותרחישי הייחוס האפשריים.

הרבנים דנו וליבנו ארוכות בנושא מורכב ועדין זה, כשבסופו של דבר הוציאו הנחיות הלכתיות ברורות למתנדבי זק"א בכל הקשור לטיפול בכבוד המת במקום המקדש. פסק ההלכה של ועד רבני זק"א מהווה חידוש גדול ואפילו מהפכני בפן ההלכתי, ..."

..."כי על פי ההלכה לכהן אסור להיטמא למת, אבל במקרה של חלל בהר הבית חובת המצווה היא בראש וראשונה על 'הכהנים' לעומת האחרים, בנוסף לכך שבמתחם 'מחנה שכינה' עדיפות היתר הכניסה אליו הוא של הכהנים".

כדאי לקרוא בפירוט שכאן או במקור נוסף מאתר זק"א כאן על הנושא שמא יש מקום לציין זאת בערך זה. מי-נהר - שיחה 17:18, 28 ביולי 2017 (IDT)

הרב ישראל יעקב פישר[עריכת קוד מקור]

בערך נכתב כי הרב ישראל יעקב פישר מתיר לעלות להר הבית. אך הדבר הוא שקר גמור (ומצא לו אחד מהעולים אילן גדול להתלות בו, וטען בשם הרב פישר דברים שלא היו ולא נבראו, ו"תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז"). הרב אסר בפירוש לעלות להר!!! אני עצמי שמעתי מפי אחיו (הגר"ש שליט"א) שכל הדברים שקר. ולגופו של ענין: הרב פישר בספרו אבן ישראל (בית הבחירה, פרק ו' הלכה ז') כתב בזה הלשון "ואסור ליכנס לשם לפי"מ דקיי"ל דהלכה כדעת הרמב"ם דקדושת המקדש לא בטלה"!!!

2A01:6500:A044:4497:3507:6545:9694:9059 22:08, 16 באוגוסט 2017 (IDT)

עדותך בנושא (מפי אחיו) אינה, בכל הכבוד, מקור מספיק שנוכל לכתוב לפיו. גם הציטוט שהבאת מספרו לא רלוונטי, הוא עוסק שם בעזרה, מקום שלכל הדעות אסור להיכנס לשם, אחר שכל ישראל טמאי מתים. למרות זאת אני מסכים עם המחיקה, מאחר שאין שום פסק או מכתב שהרב פישר פרסם התומך בעליה להר והמקור שהובא (המסתמך על עדות של דוד אלבום) ממש לא אמין ולא רציני. yechiel - שיחה 03:37, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

במקור שהבאתי מספרו הוא מדבר על השטח שהרדב"ז התיר מדין גגין ועליות - הר הבית (אם כי לדעת הרדב"ז זהו מקום מאחורי הכותל ולדעת הגרי"י זה רק בתוך הכותל כדמוכח למעיין שם) ולא על העזרה. ולפי זה ודאי שסובר שאסור לעלות לכל שטח ההר. ראה בספרו בפנים מפורש כמו שכתבתי.

דעת הרב זלמן נחמיה גולדברג[עריכת קוד מקור]

בערך נכתב כי הרב גולדברג בין הרבנים המתירים לעלות להר, אך בראיון שהתפרסם איתו בעיתון משפחה (י"ח אב תשע"ז) שלל הרב את השמועות בשמו מכל וכל והתנגד בחריפות לעליה. מחקתי את שמו מרשימת המתירים. איש פלוני - שיחה 22:14, 16 באוקטובר 2017 (IDT)

אי אפשר למחוק מידע מגובה במקורות על סמך ההתרשמות שלך מדבריו בראיון. אולי כדאי שתצטט כאן מילה במילה את השאלה שנשאל ותשובתו המדויקת ונוכל לדון. יתכן שדעתו מורכבת יותר או שסתר את עצמו (לא כל מה שחושבים ומסכימים להלכה אומרים בראיון לעיתון משפחה), לכן יש להביא דעתו במלואה. yechiel - שיחה 22:37, 16 באוקטובר 2017 (IDT)

קישור (להורדה) לכתבה במשפחה: http://forum.otzar.org/download/file.php?id=49042 אין מה להתווכח על דברים ברורים. אני אישית הלכתי לאחר הכתבה אליו ושמעתי ממנו את דעתו. איש פלוני - שיחה 23:47, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

גם אני סובר שאי אפשר למחוק מידע מגובה. אל תעשה זאת שוב! בורה בורה - שיחה 23:52, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

כל מה שהרב כתב הוא שגם הסוברים שהם יודעים לא יעלו אחריהם עוד. אין זה משקף את דעתו האישית (וכעין מה שכתב הרב ישראל יעקב פישר [ראה בדף זה למעלה] במקום אחד שהעולים אינם צריכים לחשוש לדברים מסוימים, ובמקום אחר כתב מפורש לאסור). לאחר קריאת הכתבה במשפחה אין עוד מה להתווכח על דעתו, ולכל הפחות צריך לנסח את הקטע בצורה שונה. איש פלוני - שיחה 23:56, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

האם לאחר קריאת הכתבה עדיין אתם מתנגדים לכך שצריך למחוק את שמו מהמתירים??? איש פלוני - שיחה 00:17, 20 באוקטובר 2017 (IDT)

חכה לדעות נוספות. משתמש:נרו יאיר? בורה בורה - שיחה 00:18, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
מהכתבה ברור שאוסר לחלוטין. כספי - שיחה 00:27, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
קראתי את הכתבה. אכן נראה שהוא מתנגד לעליה, אמנם יותר מסיבות סיסטמטיות מאשר הלכתיות - אבל מתנגד. אף על פי כן, אי אפשר להתעלם מהסכמה שנתן לספר שעוסק בבירור גבולות ההר ושתומך בעליה. זה לא דבר טריוויאלי אצל המתנגדים. לכן צריך להעביר את דעתו לרשימת הרבנים האוסרים ולציין בהסתייגות גם את המכתב תמיכה שכתב לספר. yechiel - שיחה 00:37, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד העברתו לרשימת האוסרים, (גם על סמך דברים ששמעתי מששמע ממנו, וגם על סמך קריאת הכתבה) בקרה וייעוץשיחה • ל' בתשרי ה'תשע"ח • 00:40, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
כפי הרשום בזכרוני, מהכתבה משמע שאוסר מצד הענין עצמו (ולא מצד חששות שונים). כן, כמדומני שצוין שם שדיבר "בכאב" על הענין. אגב בספר שאליו נתן הסכמה כתובים דברים מפורשים בעד עליה? כספי - שיחה 00:57, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
אני חושב שעדיף להסיר לחלוטין את שמו מהערך (יש עוד רב או שניים שדעתם לא ברורה ולכן הם פשוט לא מופיעים בערך) david7031 (שיחה | תרומות | מונה) שכח לחתום
הוא דיבר בכאב כי "מפריע לו שמעוותים את דעתו" (כלשון העיתונאי). כל הכתבה נועדה בשביל להעביר את המסר הזה. הטענה העיקרית שהוא חוזר עליה שוב ושוב היא ש"איך אפשר להתיר דבר שכל גדולי ישראל מכל החוגים אסרו?!" (אשתמש בלשונו שם: "נו טוב, אני לא הולך להתווכח עם זה"), ומשווה את זה לגזירת חז"ל על שופר בשבת. בנוגע לספר, אנו מסתמכים על המקור באתר אקטואליק. אני לא מכיר את הספר אבל אפשר לנחש שאם טרח לכתוב בהסכמה "כי על העולים להר הבית להיזהר ולשים לב לכך שמי שאינם יודעים עדיין את הדברים לא ילכו אחר היודעים, כי בקל ניתן להיכשל" אז הכיוון של הספר ברור. על כל פנים הציטוט עצמו מספיק מעניין (במובן האנציקלופדי) בשביל להביא אותו. yechiel - שיחה 01:10, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
אם כן, צריך גם לדעתי להעביר אותו לרשימת האוסרים (ולא רק להוריד מרשימת המתירים) כספי - שיחה 01:14, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
כתבתי כבר למעלה שיש להעבירו לרשימת האוסרים (קרא את דברי שוב), עדיין אין סיבה להשמיט מה שמופיע כיום. yechiel - שיחה 01:17, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
יחיאל ניתח מצוין את העניין. העובדה היא שנתן הסכמה לפני 10 שנים, שממנה ברור שמי שיודע לאן להיכנס יכול לעלות. בנסיבות כאלה הוא לא נמצא באופן מובהק באחד הצדדים. אם מוזכרת דעתו צריך לציין את שני הצדדים, ההסכמה והראיון, והקורא יחליט באיזה צד הוא. נרו יאירשיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 14:06, 22 באוקטובר 2017 (IDT)
אני מסכים להצעה של יחיאל ונרו יאיר. בורה בורה - שיחה 18:34, 22 באוקטובר 2017 (IDT)
נרו יאיר, תוכל לבצע כפי שהוסכם? אני לא סגור על איך נכון להציג את זה. yechiel - שיחה 03:55, 30 באוקטובר 2017 (IST)

"ההלכה מתייחסת לשטח בגודל כ-250 על 250 מטר בפסגת ההר"[עריכת קוד מקור]

כך הוכרע מייד בתחילת הערך. ואכן לפי משנה מסכת מידות ההר אמור היה להיות ריבוע באורך 500 אמות. דא עקא:

  1. זה ניתן לשינוי ואכן השתנה פעמים רבות מאז חצר המשכן שהקים משה ועד ימינו. אמור להיות ערך נפרד לכל תקופה?
  2. אפילו הרב שילת, שהוא מהתומכים בכניסה להר וגורס שבתקופה ההרודיאנית (ועד ימינו) לא התקיימו התנאים הנדרשים להרחבת השטח המקודש של ההר, מודה שמדרבנן ייתכן שכל המתחם הקרוי היום "הר הבית" קדוש הלכתית (מחנה לויה) ומחייב טבילה וכו'.
  3. ובעיקר, כרוז הרבנים האוסרים אוסר במפורש כניסה לכל שטח ההר בכל השערים. אז ניסיון התרגום של האמות למטרים לצורך קביעה מיד בתחילת הערך שהפולמוס מיותר כי ההלכה בכלל מתייחסת לבערך רבע ממה שהם דיברו עליו, שקול לניסיון להציג אותם כמטומטמים. בברכה, גנדלף - 00:01, 04/01/18
גנדלף, אני חושב שאתה נותן משקל יתר לחלק הפולמוסי של הערך ולכרוזי רבנים כאלה או אחרים. חצי מהערך הזה בכלל נותן סקירה הלכתית של אזורי ההר וחלוקתם לפי דרגות קדושה וכו', וחלק נוסף הוא סקירה היסטורית של כניסת יהודים להר במשך הדורות. אי אפשר למחוק הבהרה כה יסודית מהפתיח, שמסבירה מהו ציר הערך, בנימוקים כל כך חלשים. מה זה רלוונטי בכלל אם השטח נתון לשינוי או "השתנה פעמים רבות מאז חצר המשכן שהקים משה ועד ימינו"? הערך לא עוסק במשכן או בבית המקדש העתידי וגם לא בהגיגים של הרב שילת (שלא "כ הבנתי למה ה קשור הרי ברור שצריך לטבול לפני כניסה להר), אלא באזור הר הבית כפי שהמשנה, הגמרא והפוסקים הראשונים והאחרונים מבינים אותו.
ובאשר לטענתך העיקרית, המשפט שהסרת כלל לא קובע שהפולמוס מיותר, אלא מבהיר למה "ההלכה מתייחסת". זה כמובן נכון, כל השאלות האם מקום המקדש נותר קדוש אחרי החורבן, קדושת העליות, מקום המזבח, המדידות וכו' - כולם מתייחסים אך ורק לשטח זה. גם הרבנים האוסרים נקודת המוצא ההלכתית שלהם היא אזור זה, וממנו הגיעו לאסור בפועל את כל השטח המכונה כיום הר הבית מחמת חששות וגזירות שמא יעבור לחיל או שמא לא ידעו ושאר סיבות. אלו חששות לגיטימיים שלא הופכות אף אחד למטומטם. yechiel - שיחה 07:59, 4 בינואר 2018 (IST)
בפשטות הערך מתייחס לכל מה שנקרא הר הבית, כולל היום. ההלכה מתייחסת גם לזה, גם אם יש מחלוקות, ולכן נראה שיש לתקן את המשפט שציטט גנדלף. נרו יאירשיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ח • 12:03, 4 בינואר 2018 (IST)
ובכן, צריך להסיר משם את הקביעה שמדובר בפסגת ההר, שהיא השערה חדשה יחסית ושנויה במחלוקת. כידוע יש מחלוקת לגבי מקום קודש הקודשים. לאחר מכן יש להחליף את 250 המטרים ב-500 אמות. מי שזה חשוב לו ילחץ על הקישור ויבדוק כמה זה יוצא במטרים לפי כל אחת מהשיטות. ולבסוף, גם פתיח הערך עצמו לא מגביל את עצמו לעיסוק בהר הבית התיאורטי של מסכת מידות שהוא בגודל 500 אמה, שהרי נכתב בו "במתחם זה שכנו שני בתי המקדש". כשהמשנה, הגמרא והפוסקים דנו בקדושת הר הבית ודיניה הם דיברו על כל התקופות, כולל ימי המשכן וימי בית המקדש העתידי, שיש דעה שגודל הר הבית בזמנו יהיה 3000 אמה. זוהי דרכה של ההלכה ושל ערכי ההלכה בוויקיפדיה. לכן אם רוצים להשאיר גרסה מתוקנת של המשפט, אפשר בנוסח: "גודלו ומיקומו של המתחם המקודש בו חלים דינים אלו השתנו מתקופה לתקופה. לפי מסכת מידות, גודלו "היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה"."[10]" שימו לב שגודל המתחם נכתב במשנה בלשון עבר אבל ההלכות נכתבו בלשון הוה: "כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין", "הר הבית מקודש ממנו, שאין זבים וזבות נידות ויולדות נכנסים לשם." בברכה, גנדלף - 15:10, 04/01/18
נרו יאיר, חלק מן הערך אכן עוסק במתחם הר הבית של היום, זה לא סותר את העובדה שההלכה מתייחסת לשטח של 500 אמה. אי אפשר לכתוב שההלכה מתייחסת לכל המתחם הדרום מזרחי של העיר העתיקה או משהו כזה, זו שטות גמורה. גנדלף, פתיח הערך מגביל את עצמו לעיסוק בגדרי הכניסה להר הבית ההלכתי של ימי בית ראשון ושני. מה יהיה בבית העתידי אף אחד לא יודע, ועכ"פ בוודאי שא"א לומר שההלכה מתייחסת לזה, אלא רק לחמש מאות האמה של מסכת מידות. אם תביא מקור לכך ש""גודלו ומיקומו של המתחם המקודש בו חלים דינים אלו השתנו (מן ההיבט ההלכתי) מתקופה לתקופה" אפשר יהיה לדון על הנוסח הזה, אבל כעת אין שום קשר בין המשפט הראשון בנוסח שהצעת למשפט השני, ולכן זה לא יכול להחליף את הנוסח הנוכחי. עם הצורך להחליף את המטרים באמות אני מסכים. yechiel - שיחה 05:28, 5 בינואר 2018 (IST)
אנחנו לא יודעים מה היה גודל הר הבית בימי בית ראשון. ההשערה המקובלת היא ש-500 האמה של מסכת מידות מתייחסים להר הבית בתקופה הטרום הרודיאנית. היום מתייחסים למספר הזה, ביחד עם המשך המשנה "רבו מן הדרום, שני לו מן המזרח" רק לצורך ניסיון להוכיח היכן בוודאות בתוך המתחם ההרודיאני, העזרות (מחנה שכינה האסור בכניסה לטמאי מתים) לא היו. המספר אינו משמש אותנו בקביעת השטח הקדוש בקדושת מחנה לויה,[11] וגם בתקופה ההרודיאנית לא מסתבר כלל שרוב המתחם היה חולין והיו רק חמש מאות אמה שאליהן היו נכנסין דרך ימין ובלי נעליים וכו'. ואם אינך מסכים, עליך להביא מקור לקביעה, לא עלי להפרכתה. בברכה, גנדלף - 11:43, 05/01/18
הפוך, גוטה. מה שאתה כותב כאן זה מחקר מקורי ומחודש במיוחד, וחובת ההוכחה היא עליך. התמונה הפשוטה והמובנת מאליה, אותה אתה בא לערער היא כזו: א. המשנה שלכל הפחות נערכה ונחתמה לאחר תקופת הורדוס קובעת ששטח ההר הוא 500 אמה על 500 אמה, ובכלל לא התייחסה לתוספת הורדוס. ב. הרמב"ם ודעמו אומרים שקדושה ראשונה במקדש קידשה לעתיד לבוא, ועדיין, הר הבית הוא 500 על 500 (הלכות בית הבחירה, ה,א). להלכה נפסק שהן בהרחבת העזרות והן בהרחבת ירושלים, יש צורך בכל המרכיבים הנזכרים במשנה בשבועות, שחלקם לא היו בבית שני כלל. לטעון שהר הבית, שנמצא ביניהם - לא צריך את כל אלו - זו טענה מחודשת. ממילא "לא מסתבר כלל שרוב המתחם היה חולין" - מסתבר גם מסתבר, שכן לא היה ניתן הלכתית להחיל קדושה. (ולכן גם המשנה וכל הפוסקים לא התייחסו כלל לתוספת וכנ"ל). בפועל, מי שכבר נכנס - מן הסתם טבל כדין, כי לא היתה הפרדה ברורה בין השטחים, וכמו שנוהגים גם כיום, אבל זה לא נוגע לעצם הדין. ולא נראה לי שהרי"צ רימון יטען אחרת.יזהר ברקשיחה • י"ח בטבת ה'תשע"ח • 12:42, 5 בינואר 2018 (IST)
על דבריו הנכוחים של יזהר יש להוסיף גם את הדעה הדי מקובלת בראשונים (מובא ברא"ש בתחילת מידות ורש"י באיזה מקום) שחמש מאות האמה של הר הבית התקדשו ע"פ מקור מקראי, כלומר אין שום רלוונטיות לשאלה כמה בפועל היה הגודל של הר הבית, אלא לְמה התקדש בדרגת קדושה כזו או אחרת. עכ"פ הניסוח המתוקן מקובל עלי. yechiel - שיחה 23:52, 6 בינואר 2018 (IST)

נראה שדיון מתפרס לכמה נושאים. נראה לי פשוט שההלכה עוסקת גם בשטח שמחוץ ל-500 אמה. המשנה עסקה ב-500 אמה, ההלכה אחר כך דנה איפה הם ומה דינו של שאר הר הבית, עם או בלי ספקות. ההלכה מתייחסת גם למה שיהיה בעתיד, אם כי כמובן היא פחות פסקנית ביחס לזה. יש דעות שונות, וצרך להביא אותן, אבל ההלכה עוסקת בזה. נרו יאירשיחה • י"ח בטבת ה'תשע"ח • 13:23, 5 בינואר 2018 (IST)

Symbol comment vote.svg הערה: הוספתי לערך את ה"הגיגים" של הרב שילת, שלא ראיתי מי שחולק עליו, ולמעשה אא"ט כולם נוהגים בהתאם למסקנותיו, גם אם מסיירים רק בשטח שלפי השיטה המקובלת עליהם הוא מחוץ לת"ק אמה של המשנה. בברכה, גנדלף - 02:59, 08/01/18

מה שכתוב בשמי אינו נכון[עריכת קוד מקור]

באחת הפסקאות הראשונות כתוב כאן בשמי, שאני סובר שאין קדושה בהרחבת הר הבית.

אמנם, זו דעת הרב ליאור והרב יעקב אריאל כפי ששמעתי מפיהם, אך דבר זה אינו מוסכם כלל.

לדעת הרב ישראל אריאל (כפי שגם כן שמעתי ממנו), כל ההרחבה מקודשת.

במאמר שפרסמתי במעלין בקודש כתבתי שאין קדושה במחכמה,

והסיבה המרכזית לכך היא מכיון שגגים ועליות לא נתקדשו.

פרט לכך הוספתי שני טעמים נוספים - שהפתח פונה כלפי חוץ ולא כלפי פנים, ושהוא נמצא בהרחבה של הר הבית,

שלא ברור כלל שנתקדשה (ולא באתי להכריע בשאלה זו, שיש לה צדדים לכאן ולכאן, ועל כל פנים מספק נלע"ד שיש להחמיר).

כמובן, שיש לחלק בין שטח פתוח בהר הבית שהרחיבו סביבו את החומה, לבין מקום שאין ממנו כלל כניסה להר.

בברכה,

הלל בן שלמה

השמטתי את הנוסח שהיה כתוב בערך והסתפקתי בהפניה למאמר בהערה. נרו יאירשיחה • כ"א בשבט ה'תשע"ח • 16:31, 6 בפברואר 2018 (IST)
תודה נרו. אני מתנצל בפני כבוד הרב על שציטטתי את דבריו בערך באופן שגוי. הסתמכתי על הכתוב בסעיף ה' למאמר,[12] לפיו לכאורה רק ת"ק אמה מקודשות, ולא התייחסתי לכתוב בסעיף ו', בו העניין מוצג בדרך אפשר. אומנם כעת אני תמה על סמך מה נכתב בהקדמה ובסיכום של המאמר שהמחכמה אינה קדושה, לא לקולא ולא לחומרא, שהרי כל הנימוקים שהוצגו לעניין נכתבו בדרך אפשר. גם לא הבנתי את החילוק בין שטח פתוח בהר הבית שהרחיבו סביבו את החומה, לבין מקום שאין ממנו כלל כניסה להר. הרי הרחבת הקדושה, אם הייתה, תלויה לכל הפחות במעשה ב"ד. במנותק מהשאלה של קדושת עליות שנידונה בנפרד, מה זה משנה ש-1300 שנה מאוחר יותר הממלוכים בנו בהרחבה את המחכמה? בברכה, גנדלף - 10:30, 07/02/18
לדעתי בדרך כלל אין הצדקה להזכיר בערכים הלכתיים שמות של רבנים שאינם מפורסמים כל כך, ודאי כאלה שלא יעברו את סף החשיבות. יש מקום להפנות למאמרים כאלה, אם הם זמינים ברשת, בהערת שוליים. נרו יאירשיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 10:59, 7 בפברואר 2018 (IST)
הכל התחיל מתוספת לערך בשנה שעברה, שקבעה מספר פעמים וכבר בפתיח שאין קדושה בהרחבה. כשהבאתי לפני חודש את דברי הרב יצחק שילת בתחומין, נטען כלפי שאלו הגיגים ודעת יחיד. בשביל שלא תוצג כך, חיפשתי לצטט גם בר פלוגתא של הרב שילת. היחיד שמצאתי במרשתת הוא הרב הלל בן שלמה. כעת מתברר שגם הוא לא התכוון לטעון את זה, ואדרבא סובר שיש להחמיר מספק. הוא כתב כאן שזו דעת הרב ליאור והרב יעקב אריאל ששמע מפיהם, אבל צריך משהו שהם כתבו לפרסום. מכל מקום, אם המחלוקת על הצורך בהצגה ניטרלית של הנושא מאחורינו, מצידי אפשר לנסח את הפסקה מחדש וללא שמות הרבנים. בברכה, גנדלף - 11:52, 07/02/18

היקף מתחם הורדוס[עריכת קוד מקור]

אין להתעלם מקביעת יוסף בן מתתיהו שהיקף המתחם של הר הבית שבנה הורדוס כולל מצודת אנטוניה היה ששה ריסים בלבד. 79.178.117.208 12:33, 2 במרץ 2018 (IST)

עליית הרמב"ם[עריכת קוד מקור]

אני חושב שהצגת הדבר כאילו ברור שהרמב"ם עלה להר הבית היא לא רצינית וודאי לא מדעית. וכבר לפני מאה שנה דנו לגבי אגרת זו של הרמב"ם, והדעה הרווחת היתה שכנראה לא מדובר על כניסה לבר הבית. לדעתי צריך להציג את כל עליות היהודים מתקופת הרמב"ם ועד תקופתנו כהשערה וספק. מכיוון שאין מקור שהוא חד משמעי, ללא פרשנות שאכן יהודים עלו. ובנוסף כדי להיות הוגנים, חסרים פה העדיות הרבות שיש (באגרות ורשימות אחרות) לכך שיהודים לא היו עולים להר הבית מחמת האיסור. שלמה ברוך - שיחה 17:44, 21 ביוני 2018 (IDT)

הבנתי עכשיו מה מפריע לך, עידנתי את זה. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ח • 21:09, 21 ביוני 2018 (IDT)

עליית המהרי"ט[עריכת קוד מקור]

אני מוחק קטע זה בגלל ש: מעיון במקור יוצא: – (א) קודם כל זה לא המהרי"ט אלא, דברי רבי חיים אלפנדרי (המביא את דברי המהרי"ט ומשיג עליו). (ב) המעיין בדבריו ימצא שהוא מדבר על מסילה הסמוכה לבאב אל-קאטנין (ממערב), דהיינו לשוק אל קאטנין, והוא טעה לחשוב שהיא נמצאת בהר הבית (מזרחית לכותל המערבי) ע"ש, וכבר העיר בזה הרב זלמן קורן ב'מעלין בקודש' (כתב עת) (גיליון ל' סביבות הערה 50). (ג) על כל פנים לשון רבי חיים אלפנדרי (בלי השלוש נקודות שיש בציטוט שמופיע בויקיפדיה): "וכאשר זיכני ד' לעלות וליראות שָׁם את פני ד' שמעתי מחסידים ואנשי מעשה שהיו נמנעין ללכת במסילה זאת", ואפשר שכוונתו שעלה לשוק הנ"ל (וטעה שהוא בהר הבית), אך נראה יותר שכוונתו שעלה לירושלים (וכי שמע ממנהג החסידים בדיוק כשהיה בשוק זה?).שלמה ברוך - שיחה 18:10, 25 ביוני 2018 (IDT)

מדוע למחוק ולא פשוט להסביר את שגיאתו? את השם גם כן ניתן לתקן ולהבהיר. עדותו על עצמו היא בעלת חשיבות רבה יותר מאשר כניסה לשטח מסוים אם התרחשה. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"ד בחשוון ה'תשע"ט • 21:31, 22 באוקטובר 2018 (IDT)
שלמה כתב בסוף דבריו שנראה שהרב אלפנדרי כלל לא העיד על עצמו שנכנס לאותה מסילה. אני מסכים עימו, ומוסיף שאם נכנס אליה ברור מדבריו שזה היה לפני ששמע שיש הנמנעין מלהיכנס לשם. באשר להר הבית עצמו, הוא כתב בתחילת דבריו: "וצריך להודיע בזמן הזה בעונותינו שאנחנו כזבין וטמאי מת אם מותרים אנו ליכנס תוך הר הבית ואף שהגויים אין מניחין אותנו ליכנס שם מפני שהוא בית תפילה שלהם ויש סכנה בדבר". בברכה, גנדלף - 22:25, 22/10/18

חשוב מאוד! מיקום האזהרה עלול להטעות את ציבור הגולשים[עריכת קוד מקור]

בסוף סופו של הערך הוצבה האזהרה אין לראות בכל הכתוב בערך פסיקה הלכתית. אני סבור שעדיף להעביר את האזהרה הזו לתחילת תחילתו של הערך, מכיוון שלא כל הגולשים במרשתת קוראים את כל הערך. לדעתי הנושא חשוב ויש להחליט בעניינו בהקדם האפשרי. אני משנה את המיקום של האזהרה. במידה ודעת הרוב תהיה להחזיר למטה, תוכל לבצע זאת ללא כל קושי. --Tnestnesse - שיחה 22:40, 25 במרץ 2019 (IST)

Tnestnesse, המקום לדיון הזה הוא במזנון, לא כאן. david7031שיחה • י"ט באדר ב' ה'תשע"ט • 23:19, 25 במרץ 2019 (IST)
הסיבה שיש לקיים דיון זה דווקא בוק:מזנון היא שאזהרה דומה נמצאת בערכים רבים (הלכתיים ורפואיים) שבחלקם האזהרה לא פחות חשובה, ואם יוחלט למקם את האזהרה במקום בולט יותר יש לדון בכך שם. יש מקום אפילו לשקול אזהרה מרחפת. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • י"ט באדר ב' ה'תשע"ט • 13:04, 26 במרץ 2019 (IST)