דאג המרשלד

דאג המרשלד (המרכלד)
Dag Hammarskjöld
	דאג המרשלד
לידה	29 ביולי 1905; ינשפין, שוודיה
נהרג	18 בספטמבר 1961 (בגיל 56); נדולה, רודזיה הצפונית, הפדרציה של רודזיה וניאסלנד
מדינה	שוודיה
מקום קבורה	בית הקברות הישן של אופסלה (29 בספטמבר 1961)
השכלה	אוניברסיטת אופסלה; אוניברסיטת סטוקהולם; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
מפלגה	פוליטיקאי עצמאי
	www.daghammarskjold.se
	10 באפריל 1953 – 18 בספטמבר 1961; (8 שנים)
אירועים בתקופתו	מלחמת קוריאה; מלחמת סיני;
	→ טריגווה לי או תאנט ←
פרסים והוקרה
	פרס נובל לשלום (1961); הצלב הגדול של מסדר דנבורג; הצלב הגדול של מסדר אורנז'-נסאו; הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הצ'יליאני; אות מסדר כוכב הקוטב - מפקד הצלב הגדול; אביר הצלב הגדול של מסדר אולב הקדוש ;
חתימה

דאג היילמאר אגנה קרל המרכלד, או המרשלד (בשוודית: Dag Hammarskjöld ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏; 29 ביולי 1905 – 18 בספטמבר 1961) היה דיפלומט שוודי, והמזכיר הכללי הנבחר השני של האו"ם, מאפריל 1953 עד למותו בתאונה אווירית בשנת 1961^[1].

תחילת דרכו

דאג המרשלד נולד בעיר ינשפינג שבדרום שוודיה, והתגורר באופסלה במשך רוב ילדותו. הוא היה הצעיר מארבעת בניהם של ראש ממשלת שוודיה ילמאר המרשלד ואגנס אלמקוויסט. משפחתו שירתה את הכתר השוודי מאז המאה ה-17.

הוא למד לתואר ראשון במשפטים ותואר שני בכלכלה באוניברסיטת אופסלה. עם סיום לימודיו העתיק את מקום מגוריו לסטוקהולם. ב-1933 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת סטוקהולם. התזה שלו עסקה במחזור העסקים.

קריירה

מ-1930 עד 1934 שימש המרשלד מזכיר של ועדה ממשלתית שעסקה באבטלה, וב-1936 החל לעבוד כמזכיר בבנק המרכזי של שוודיה. הוא התקדם במהרה בסולם הדרגות, וב-1941 היה לנגיד הבנק, תפקיד אותו מילא עד 1948.

בראשית 1945 מונה ליועץ כלכלי של הקבינט. במסגרת זו עסק בתאום המאמץ הממשלתי להקלת המצוקה הכלכלית בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה.

ב-1947 הצטרף למשרד החוץ של ארצו וב-1949 התמנה למזכיר המדינה לענייני חוץ. הוא היה חבר במשלחת לוועידה הפריסאית שבה נוסדה תוכנית מרשל. ב-1948 שב לפריס כדי להשתתף בייסודו של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי אירופאי (אשר נקרא בהמשך ה-OECD). ב-1950 עמד בראש המשלחת השוודית ל-UNISCAN (ארגון לשיתוף פעולה כלכלי בין שוודיה, דנמרק, נורווגיה והממלכה המאוחדת).

ב-1951 התמנה לשר בלי תיק ושימש בפועל כסגן שר החוץ. הוא מעולם לא הצטרף למפלגה פוליטית אך שירת בקבינט שהיה ברובו סוציאל-דמוקרטי.

ב-20 בדצמבר 1954, לאחר מותו של אביו, העניקו לו חברי האקדמיה השוודית את המקום שפינה האב במוסד המלכותי היוקרתי.

פרק האומות המאוחדות בקריירה שלו החל ב-1951, כאשר התמנה לסגן יושב ראש המשלחת השוודית לעצרת הכללית של הארגון. ב-1952 התקדם לתפקיד יושב ראש המשלחת.

מזכ"ל האו"ם

לאחר התפטרותו של מזכ"ל האו"ם טריגווה לי ב-1953, החליטה מועצת הביטחון להמליץ על המרשלד כמחליפו, החלטה שהפתיעה את המרשלד עצמו. המינוי אושר במועצה ב-31 במרץ ברוב של עשר נגד אחת, ובאספה הכללית שנפגשה בין ה-7 באפריל ל-10 בו, ברוב של חמישים ושבע נגד שלוש. ב-1957 נבחר לכהונה נוספת.

בראשית כהונתו שקד המרשלד על חיזוק המזכירות, על ידי גיוס 4,000 אנשי מנהלה תחתיו. הוא קבע כי למזכ"ל יש זכות לפעול בשעת חירום בלא להמתין לאישור האספה הכללית או מועצת הביטחון.

המרשלד ניסה להביא להתקרבות בין ארצות ערב לישראל. ב-1955 ביקר בסין העממית ונשא ונתן לשחרורם של 15 שבויי מלחמה אמריקאים שנפלו בידי הסינים במלחמת קוריאה. בימי מלחמת סיני הוא הקים את UNEF, כוח או"ם שמנה בשיאו 6,000 חיילים ונועד לשמור על השלום בחצי האי סיני. היה זה כוח האו"ם הראשון מסוגו, והוא פעל באזור עד שיורשו של המרשלד, או תאנט, החליט להוציאו משם בתקופת ההמתנה שקדמה למלחמת ששת הימים.

ב-1960 ביקשה הקולוניה הבלגית לשעבר קונגו, שזכתה בעצמאותה לא מכבר, את עזרת האו"ם בשמירה על הסדר ובהרגעה של המרי האזרחי. המרשלד ביקר ברפובליקה הצעירה ארבע פעמים, אך בכל זאת לא הצליח לרצות את ברית המועצות, שדרשה פעולה נמרצת יותר בתחום הדה-קולוניזציה של אפריקה. בספטמבר 1960 גינו הסובייטים את החלטתו לשלוח כוח שלום לקונגו. הם תבעו ממנו להתפטר, וביקשו להחליפו ב"טרויקה" של שלושה בעלי זכות וטו מובנית. ניקיטה חרושצ'וב כתב בזכרונותיו כי המטרה הייתה לייצג באופן שווה שלוש קבוצות של ארצות: קומוניסטיות, קפיטיליסטיות ועצמאיות^[2].

נסיבות מותו

בספטמבר 1961 נודע להמרשלד על קרבות שפרצו בין כוחות האו"ם שלו לקטנגה של מואיז צ'ומבה. בלילה שבין 17 בספטמבר ל-18 בו, הוא היה בדרכו לאזור, על מנת לנהל משא ומתן להפסקת אש. מטוסו התרסק בקרבת העיר נדולה שברודזיה הצפונית (היום זמביה). שישה עשר הנוסעים, והמרשלד בתוכם, נהרגו. נסיבות ההתרסקות הן נושא לספקולציות שונות, כאז גם היום.

חוקרי התאונה תלו אותה אז בכך שהמטוס ניגש לנחיתה הלילית בנמל התעופה של נדולה בגובה נמוך מדי. מסיבות ביטחוניות לא דווחה תוכנית הטיסה, ואחת מההשערות שהועלו היא שהטייסים השתמשו בטעות בחישוביהם בנתוני הגובה של נדולו שבקונגו, הנמוכה יותר, במקום נדולה. לא נמצאו כל ראיות לחבלה, לפגיעת טיל אוויר-אוויר, או לכך שהמטוס נחטף.

ב-19 באוגוסט 1998 חשף יושב ראש ועדת האמת והפיוס הדרום אפריקאית דזמונד טוטו מכתבים שנתגלו, לפיהם סוכנים דרום-אפריקאים הם שהפילו את המטוס, על ידי הטמנת פצצה בציוד הנחיתה שלו, שהתפוצצה עם פתיחת הגלגלים לקראת הנחיתה^[3]. הוועדה טענה גם למעורבות בריטית ואמריקאית בהתנקשות, אולם זו הוכחשה על ידי משרד החוץ הבריטי. הרקע לתאוריות הקשר השונות לאורך השנים היה חוסר שביעות הרצון של המעצמות השונות מגישתו העצמאית של המרשלד, אשר לכאורה נטה לתת עצמאות רבה יותר למדינות אפריקה משהן היו מעוניינות בה.

ב-29 ביולי 2005, במלאת מאה שנה להולדת המרשלד, ריאיין העיתון אפטנפוסטן את הגנרל הנורווגי ביורן אגה, שהיה קצין האו"ם הראשון שראה את גופת המזכ"ל ביום התאונה. אגה סיפר כי ראה חור שנפער במצחו של המרשלד, וכי חור זה טושטש במכוון בתמונות שהתפרסמו. נראה היה לאגה כי גופו של המרשלד נזרק מהמטוס, ולפי דשא ועלים שנמצאו בידיו, שהוא שרד את ההתרסקות וניסה להתרחק משרידי המטוס [2]. שתי הגרסאות המאוחרות, זו של אגה וזו של טוטו, אינן מתיישבות זו עם זו.

בשנת 2016 יצא לאקרנים סרט דרמה היסטורית בהפקת נטפליקס בשם מצור ג'דוטוויל המתאר את הקרבות שהתנהלו בין כוחות האו"ם שהמרשלד שלח לקטנגה לבין המורדים המקומיים בתוספת שכירי חרב צרפתיים, ומתמקד בסיפורה של פלוגה אירית שהתמקמה בג'דוטוויל ובמשך כמעט שבוע עמדה במצור מול הכוחות המקומיים ושכירי החרב שלא היססו לירות בהם ולהפציצם. בסרט מככבים ג'יימי דורנן המגלם את מפקד הפלוגה האירית בג'דוטוויל, מארק סטרונג המגלם את קונור קרוז' או'בריאן כשליח האו"ם הראשי למדינה, ומיקל פרשבראנדט המגלם את המרשלד. בעלילת הסרט מטוסו של המרשלד מופל על ידי מטוסי קרב שמקורם עלום בזמן שמטוס מפציץ את הפלוגה האירית לסייע לכוחותיו ושכיריו של מואיז צ'ומבה.

בשנת 2019 יצא לאקרנים סרט נוסף של הבמאי הדני מאדס ברוגר בשם "המרשלד: תיק פתוח" (Cold Case Hammarskjöld). הסרט, שהשתתף בפסטיבל דוקאביב 2019, בוחן את נסיבות מותו של המרשלד, חושף עדויות ומסמכים חדשים ומגיע למסקנה שהמרשלד נהרג במזימה שהיו מעורבים בה לכאורה ארגוני הביון של ארצות הברית, הממלכה המאוחדת ודרום אפריקה. בעקבות ממצאי הסרט הוחלט באו"ם לחדש את החקירה סביב מותו של המרשלד, אך הממלכה המאוחדת ודרום אפריקה מסרבות לשתף פעולה עם החוקרים.

לאחר מותו הוענק להמרשלד פרס נובל לשלום לשנת 1961. ב-1963 פורסמו פרקים מיומניו האישיים בספר "Vägmärken" (סימני דרך). היומנים מגלים את אישיותו של המרשלד, שהיה נוצרי אדוק ומיסטיקן.

אחייניתו של המרשלד, אלינור המרשלד, הייתה שגרירת שוודיה בישראל.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של דאג המרשלד (באנגלית)

דאג המרשלד, ברשת החברתית Goodreads
ביוגרפיה באתר האו"ם
סרטון מחווה להמרשלד, ארכיון הסרטונים של AP (באנגלית)
המרשלד בביקור בישראל, 1959, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
דאג המרשלד, באתר פרס נובל (באנגלית)
עופרה עופר אורן, הסרט "המרשלד: תיק פתוח": סיפור מרתק על הזוועה בהתגלמותה, בבלוג "סופרת ספרים", 2 ביוני 2019
דאג המרשלד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
דאג המרשלד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
דאג המרשלד, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1961
^ [1]
^ BBC News | Africa, UN assassination plot denied, news.bbc.co.uk

האומות המאוחדות מזכ"לי האומות המאוחדות

בריטניה גלאדווין ג'ב (זמני)	נורווגיה טריגווה לי	שוודיה דאג המרשלד	בורמה או תאנט	אוסטריה קורט ולדהיים	פרו חוויאר פרז דה קוויאר	מצרים בוטרוס בוטרוס ראלי	גאנה קופי אנאן	קוריאה הדרומית באן קי-מון	פורטוגל אנטוניו גוטרש

[1] ישראל 50 בעמוד על שנת 1961

[2] [1]

[3] BBC News | Africa, UN assassination plot denied, news.bbc.co.uk

[1]

[2]

[3]

זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925	דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
1926–1950	בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975	ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000	ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, ועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בין-לאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך	האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד (2019) • תוכנית המזון העולמית (2020) • מוראטוב, רסה (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי (2023) •ניהון הידאנקיו (2024)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: דאג המרשלד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דאג המרשלד