חבר הקיני
חֶבֶר הַקֵּינִי היא קבוצה חברתית, או אדם שנתן את שמו לקבוצה כזו, אשר נזכרת חמש פעמים בסיפור מלחמת סיסרא; בספר שופטים, פרק ד', פסוק י"א, י"ז (פעמיים בפסוק זה) וכ"א (כ"חבר" בלבד), ובפרק ה', פסוק כ"ד. במחקר מקובל שחבר הקיני הוא משפחה או קבוצה ("חבורה") מתוך הקיני[1], אולם יש המפרשים שחבר הקיני הוא דמות מקראית ששמה חֶבֶר,[2] בעלה של יעל אשת חבר הקיני וראש בית חבר הקיני, בית אב הקרוי על שמו. חבר הקיני אינו נזכר בשום מקום אחר במקרא, או מחוצה לו.
הקיני, הקינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הקיני
הקיני ונגזרותיו מופיעים במקרא בהוראות שונות ואף מנוגדות לכאורה: בספר בראשית הקיני מופיע כאחד מעמי כנען,[3][4] בספר שופטים הקיני הם קבוצה שקשורה לבני חובב חותן משה,[5] כלומר ליתרו ולמדיינים; בספר שמואל הם קבוצה שבטית בדרום יהודה;[6] וברשימות היחש של שבט יהודה בספר דברי הימים, הקינים הם משפחה ממשפחות יהודה.[7][8]
למרות העובדה שהמקרא מתאר את הקיני בהוראות שונות זו מזו, מקובל במחקר להניח שמדובר באופן בסיסי בנגזרות של אותה קבוצה ובגלגוליה לאורך ההיסטוריה, כשאחד מעיסוקיה הבולטים היה נפחות, והיא קשורה בעיקר לדרום יהודה ובאופן כללי למדבריות הדרומיים של ארץ ישראל;[9] עם זאת ייתכן שיש גם אזכורים קדומים של הקיני בצפון הארץ, באזור מגידו ועמק יזרעאל.[10] המסורות המקראיות מאפשרות לעקוב אחר נדודי הקבוצה ממדין דרך הערבה ועד עלייתה אל דרום יהודה ו"נגב ערד",[11] בתקופה הקודמת במקצת לתקופה אליה מיוחס סיפור מלחמת סיסרא. לפיכך ראה המקרא צורך לספר על המעבר של חבר הקיני צפונה, מעבר לאזורי המחיה העיקריים של הקיני הנזכרים במקרא, כרקע לשילובו במסורת על המלחמה בסיסרא, הקשורה לאזור עמק יזרעאל וצפונה ממנו. בהינתן שמדובר בקבוצה נודדת מעצם טבעה, של חרשי מתכת העוברים מאזור לאזור בהתאם לביקוש למלאכתם, הרי אין קושי במעבר קבוצה מהקיני צפונה מהאזור העיקרי של התיישבותו.
משמעות הביטוי "חבר הקיני"
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפיסה המקובלת יותר בחקר המקרא רואה בחבר הקיני תת-קבוצה של הקיני,[1] ולא שם של דמות מקראית. ואכן בתעודות מארי, המשקפות חברה שבטית שמית מערבית (אמורית), המונח ḫibru, הדומה לשונית ל"חבר", הוא כינוי של יחידה שבטית שנוצרה מהתחברות קבוצות שונות יחד,[12] כינוי כללי לחבורה של בתי אב הנודדים ביחד.[13] עם זאת לא מן הנמנע שהכינוי הכללי הפך לשמה של חבורה ספציפית זו, "חבר הקיני".[13]
_;_Abraham_Goos_-_btv1b7200261r_(5_of_9)_(cropped).jpg)
עם זאת, יש פרשנים ואף חוקרים הרואים בחבר הקיני שם של דמות מקראית ספציפית, כלומר אדם בשם זה.[2] השם "חבר" משמש במקרא 3 פעמים כשם של אדם מסוים: חֶבֶר בן בְרִיעָה משבט אשר,[14] חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ משבט יהודה[15] וחבר בן אֶלְפָּעַל משבט בנימין.[16][17] אולם למעשה, גם לדעת הגורסים שמדובר בדמות של אדם מסוים, הרי הוא ראש בית אב, "בֵּית חֶבֶר הַקֵּינִי",[18] כך שגם לפי דעה זו מדובר בתת-קבוצה של הקיני, הקרויה על שם אבי המשפחה. גם שלושת הדמויות המקראיות הנוספות הקרויות "חבר" מופיעות כולן ברשימות יחש שונות, ולפיכך מדובר בעצם בשמות של משפחות ובתי אב, אשר "חבר" הוא שמו של אביהן האפונימי,[19] בין אם התקיימה דמות כזו בעברה של המשפחה ובין אם לא.
חבר הקיני בצפון ארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור, לכל הדעות חבר הקיני הוא בית אב או קבוצת משנה אשר נפרדה מהקבוצה השבטית העיקרית של "קַּיִן" או "בְּנֵי קֵינִי", ונדדה צפונה אל אזור עמק יזרעאל והגליל התחתון: "וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה וַיֵּט אָהֳלוֹ עַד אֵלוֹן בצענים [בְּצַעֲנַנִּים] אֲשֶׁר אֶת קֶדֶשׁ".[5] אין לדעת מתי קרה הדבר ובאיזה מקום נפרד חבר הקיני מקין. הדעת נותנת כי לאחר שעלו בְּנֵי קֵינִי מהערבה לנגב בתקופת ההתנחלות, אולי במאה ה-11 לפנה"ס, המשיכה קבוצה זאת צפונה, כדרכם של חרשי המתכת הנודדים, ושל שבטי נוודים בכלל. מאידך, לדעת החוקר שמואל ייבין, ייתכן שבני הקיני שהו באזור עמק יזרעאל והגליל התחתון כבר מאות שנים קודם לכן, בתקופה הכנענית המאוחרת. מקום בשם נחל קינה[20] נזכר באנאלים של פרעה תחותמס השלישי במחצית השנייה של המאה ה-15 לפנה"ס, וקינה נזכרת גם בפפירוס אנסטאזי א,[21] מהמאה ה-14 או ה-13 לפנה"ס, אולי מימי פרעה רעמסס השני. שני האזכורים מתייחסים כנראה לאזור מגידו ועמק יזרעאל, ולפיכך אולי יש בהם עדות לנוכחות קינית מוקדמת בצפון,[10] הגם שאין כל ודאות בדבר.
תהא אשר תהא התקופה בה הגיע חבר הקיני לצפון ארץ ישראל, נראה שקבוצה זו קיימה קשרים עם כל תושבי האזור, בהיותה כנראה קבוצה מקצועית הנותנת שירותיה לכל. כך מסופר כי "שָׁלוֹם בֵּין יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וּבֵין בֵּית חֶבֶר הַקֵּינִי",[22] ומאידך הייתה הקבוצה בקשרים טובים גם עם הישראלים הקדומים ובסופו של דבר אף עברה לצידם, לפי מעשה יעל וסיסרא. התנהלות זו דומה להתנהלות הקבוצה העיקרית של הקיני, בדרום: היא חיה בשלום הן עם יהודה והן עם עמלק, אך לאחר תבוסת עמלק אנו מוצאים אותה מתקרבת ליהודה וסופה שנכללת בו.[6][23][7]
הסיפור המקראי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מלחמת סיסרא
על פי ספר שופטים, חבר הקיני נפרד משאר בני הקיני ונדד צפונה עד שמצא לו משכן באלון בצעננים שבסביבת העיר קדש, באזור עמק יזרעאל, כמסופר: ”וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה, וַיֵּט אׇהֳלוֹ עַד אֵילוֹן בְּצַעֲנַנִּים אֲשֶׁר אֶת קֶדֶשׁ” (שופטים, ד', י"א).
לפי מסורת זו חבר הקיני חי בשלום עם יבין מלך חצור, ושרר ”שָׁלוֹם בֵּין יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וּבֵין בֵּית חֶבֶר הַקֵּינִי” (שופטים, ד', י"ז), אולם מסתבר שעם תבוסת סיסרא עבר חבר הקיני לצד ישראל, הצד המנצח לפי הסיפור.
סיסרא ויעל אשת חבר הקיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]יעל מתוארת בספר שופטים כ"אשת חבר הקיני". לפי המקרא, בתקופת יבין מלך חצור ששלט בכנען, פרקו בני ישראל את עולו ויצאו נגדו למלחמה, בה ספג סיסרא שר צבא יבין הפסד מוחץ למרות עדיפותו המספרית ויתרונו הצבאי שהתבטא ב-900 מרכבות ברזל. סיסרא נס על נפשו וביקש להסתתר באוהל יעל אשת חבר הקיני, אולם יעל, לאחר שקיבלה אותו בסבר פנים יפות, הרדימה אותו ורוצצה את גולגולתו בנעיצת יתד. מעשה זה הכריע את גורל המערכה, כנראה מפני שלא נמצא מחליף ראוי למצביא חצור.
ברק בן אבינעם, מנהיג הכוח הישראלי, רדף אחרי סיסרא עד אוהל יעל, ומשהגיע לשם יצאה לקראתו והראתה לו את גוויית אויבו המת. בשירת דבורה שיבחה דבורה הנביאה את יעל על מעשֶהָ, אותו ביצעה על אף שבית חבר לא נקט עמדה בסכסוך בין ישראל למלך חצור (וזאת כהנגדה לשבטים שונים מבני ישראל שהתכחשו לקשרם עם אחיהם ולא יצאו להילחם לצידם).
לפי הממצא הארכאולוגי, חצור, לשעבר "רֹאשׁ כָּל הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה,[24] חרבה באמצע המאה ה-13 לפנה"ס ולפיכך כלל לא נתקיימה כעיר כנענית בתקופת השופטים.[25] בתקופה המשוערת כתקופת השופטים התקיים בה כפר קטן, שתושביו זוהו כישראלים[25] או אבותיהם של הישראלים.
פרשנות מסורתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרשנות הרבנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרלב"ג למד ממעשֶהָ של יעל אשת חבר הקיני כי "מנהג חבר הקיני היה כמנהג שאר בני חובב, להתנהג בדת ישראל".[26]
חז"ל[27] ופרשני מקרא נוספים פירשו שיעל גם שכבה עם סיסרא. אם מפרשים את "חבר הקיני" כאישיות, מעשה זה אסר את יעל לבעלה חבר.[28]
קבר חבר הקיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי המסורות של קברי צדיקים ביהדות, חבר הקיני אכן היה דמות בשר ודם וקברו מצוין בקדש, לצד קברי ברק בן אבינועם, דבורה הנביאה ואשתו יעל.[29]
בתרגומי המקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתרגום השבעים מתורגמת הופעת חבר הקיני הראשונה בשופטים פרק ד' (פסוק י"א) כ־πλησίον τοῦ Κιναίου (במשמעות "איש־השבט הקיני"), ובשאר ההופעות כ־Χαβερ τοῦ Κιναίου (אדם בשם "חָבֵר", שהוא קיני).[30]
בתרגום יונתן ובפשיטתא מתורגם "חבר הקיני" כ"חבר שָׁלְמָאָה".[31][32]
בוולגטה מתורגמת הופעת חבר הקיני הראשונה בשופטים פרק ד' (פסוק י"א) כ־Aber autem Cineus (איש בשם Aber (חבר) אשר הוא מקרב הקינים), ובשאר ההופעות כ־Aber Cinei (אדם בשם Aber, שהוא קיני), כאשר יעל היא uxor, הרעיה שלו.[33]
בתרגום התנ"ך של לותר ובתרגום המלך ג'יימס תרגמו את המונח כאישיות, Heber der Keniter (בגרמנית – איש בשם חבר, שהוא קיני) ו־Heber the Kenite (באנגלית – איש בשם חבר, שהוא קיני), ויעל מתוארת כאשתו (weib בגרמנית ו־wife באנגלית); בניגוד לתרגום השבעים ולוולגטה, המתעתקים את המלה "חבר" עם קמץ בחי"ת, מתעתקים שני תרגומים אלה כ־Heber – עם סגול בחי"ת.[34]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 שמואל אברמסקי, אנציקלופדיה מקראית, כרך ז' (1976) עמוד 144, ערך "קיני, הקיני, בני קיני, הקינים"
- ^ 1 2 יעקב שלום ליכט, אנציקלופדיה מקראית, כרך ג' עמוד 10, סעיף ב', ערך "חבר"
- ^ ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוקים י"ט–כ"א
- ^ שמואל אברמסקי, תשי"ג (1953). הקינים. בשנתון ארץ ישראל כרך ג: 125-116.
- ^ 1 2 ספר שופטים, פרק ד', פסוק י"א
- ^ 1 2 בספר שמואל א', פרק ט"ו, פסוק ו'
- ^ 1 2 ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק נ"ה
- ^ שמריהו טלמון תשי"ט, 'המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב'. שנתון ארץ ישראל כרך ה: עמ' 113-111.
- ^ שמואל אברמסקי, אנציקלופדיה מקראית, כרך ז' (1976) עמודים 144–149, ערך "קיני, הקיני, בני קיני, הקינים"
- ^ 1 2 שמואל ייבין, מצוטט אצל שמואל אברמסקי, אנציקלופדיה מקראית, כרך ז' (1976) עמוד 146, ערך "קיני, הקיני, בני קיני, הקינים"
- ^ לפירוט ראו בערך המורחב על הקיני.
- ^ Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 49
- ^ 1 2 שמואל אברמסקי, אנציקלופדיה מקראית, כרך ז' (1976) עמוד 145–146, ערך "קיני, הקיני, בני קיני, הקינים", סעיף [ב].
- ^ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוקים מ"ד–מ"ה: ”בְּנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחֹתָם... מה לִבְנֵי בְרִיעָה לְחֶבֶר מִשְׁפַּחַת הַחֶבְרִי...”
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק י"ח
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוקים י"ז–י"ח
- ^ יעקב שלום ליכט, אנציקלופדיה מקראית, כרך ג' עמודים 10–11. סעיפים א', ג', ד' בערך "חבר" מתייחסים לדמויות אלה.
- ^ ספר שופטים, פרק ד', פסוק י"ז.
- ^ אב אפונימי: אב נותן שם (מיוונית). זהו המונח המחקרי המקובל לאב (מציאותי או דמיוני) של קבוצה, אשר קרויה על שמו. אב אפונימי יכול להיות האנשה של אותה קבוצה, או דמות ספציפית שלפי מסורתה של הקבוצה הוא אביה הקדמון.
- ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא - גאוגרפיה היסטורית, ירושלים תשכ"ג,, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל תשמ"ז, עמ' 127.
- ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא - גאוגרפיה היסטורית, ירושלים תשכ"ג,, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל תשמ"ז, עמ' 150.
- ^ ספר שופטים, פרק ד', פסוק י"ז
- ^ ספר שמואל א', פרק ל', פסוק כ"ט
- ^ ספר יהושע, פרק י"א, פסוק י'
- ^ 1 2 יגאל ידין באנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל (1992), כרך ב', עמ' 531–545, הערך חצור, ובפרט עמ' 542.
- ^ פירוש הרלב"ג על שופטים ד', י"א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף כ"ג, עמוד ב'; מסכת יבמות, דף ק"ג, עמוד א'; מסכת הוריות, דף י', עמוד ב'.
- ^ ראו משך חכמה, הפטרת פרשת בשלח.
- ^ חבר הקיני ויעל אשתו, באתר "אהלי צדיקים".
- ^ תרגום השבעים לשופטים ד' ולשופטים ה' (ראו גם קונקורדנציית סטרונג ל־πλησίον)
- ^ שופטים, ד', י"א, באתר מקראות גדולות הכתר.
- ^ תרגום הפשיטתא לספר שופטים. במקור זה, מנוקד השם: חַבַר.
- ^ תרגום הוולגטה לשופטים ד' ולשופטים ה'
- ^ תרגום לות'ר לשופטים ד' ולשופטים ה'; תרגום המלך ג'יימס לשופטים ד' ולשופטים ה'
