מבצע יפתח
מצודת נבי יושע | ||||||||||||||
מלחמה: מלחמת העצמאות | ||||||||||||||
תאריכים | 28 באפריל 1948 – 29 במאי 1948 (32 ימים) | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
קרב לפני | מבצע מטאטא | |||||||||||||
קרב אחרי | מבצע בן נון ב' | |||||||||||||
מקום | הגליל | |||||||||||||
תוצאה | ניצחון ישראלי | |||||||||||||
שינויים בטריטוריות | כיבוש הגליל העליון המזרחי, לרבות צפת ואזורי רכס רמים ורמות נפתלי בידי צה"ל | |||||||||||||
|
מבצע יפתח (28 באפריל 1948 עד 29 במאי 1948) היה מבצע צבאי של ההגנה בגליל המזרחי, במלחמת העצמאות. המבצע החל טרם הכרזת המדינה, ונמשך גם לאחריה ולאחר פלישת צבאות ערב לארץ ישראל.
מטרות המבצע היו:
- כיבוש הגליל העליון המזרחי, כולל העיר צפת;
- טיהור שטחי הגליל העליון המזרחי מהכוחות הערביים השונים.
- לקראת פלישת צבאות ערב, אשר הייתה צפויה ב-15 במאי עם עזיבת הבריטים את הארץ, נוספה כמטרה חסימת צירי פלישה אפשריים.
במבצע השתתפו הגדוד הראשון והגדוד השלישי של הפלמ"ח וכן גדוד חי"ש 11 של חטיבת גולני. בעקבות המבצע, שני גדודי הפלמ"ח האמורים אורגנו במסגרת חטיבת יפתח. הישגי המבצע לא נוצלו במלואם, כיוון שגדודי הפלמ"ח, אשר נטלו בו חלק, הוזעקו לסייע בקרב על הדרך לירושלים. עם זאת, המבצע השיג את רוב מטרותיו.
בראש המבצע עמד מפקד הפלמ"ח יגאל אלון, שכינויו המחתרתי 'יפתח', (ראשי תיבות של יגאל פייקוביץ' תל חי) ניתן כשם לחטיבת הפלמ"ח ולמבצע כאחד.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מצודת כ"ח
מנקודת מבטו של היישוב, מצבו של הגליל העליון המזרחי בתחילת מלחמת העצמאות היה קשה. באזור זה, שבין ג'יב יוסוף (עמיעד) למטולה, היו כמה עשרות קיבוצים ומושבים, ובהם כמה אלפי תושבים. כן היו בו כמה מושבות קטנות, כמו מטולה, ראש פינה ויסוד המעלה, וכמה היאחזויות. בנוסף, בעיר הגדולה באזור, צפת, ישבו כ-1,500 יהודים בקרב כ-10,000 ערבים. משם ועד מערבו של הגליל: חניתה, יחיעם ואילון, לא היו יהודים כלל. כביש אחד בלבד, כביש טבריה - ראש פינה, חיבר את בקעת גינוסר לעמק החולה. דרך זו לא הייתה בטוחה למעבר, בשל שבטי הבדואים החונים לאורכו. גם באזורים שבהם היו ממוקמים היישובים היהודיים היו מפוזרים ביניהם עשרות כפרים ערביים, וכך, לא היו יכולים כוחות 'ההגנה' במקום ליצור חזית רציפה כלשהי. למעשה, כל כולו של האזור היה בטווח ונתון לאיום של נשק קל מצד הערבים. בתחילת 1948 הצטרף אל הערבים המקומיים גדוד הירמוכ השני של צבא ההצלה הסדיר למחצה. מספרם של מגיני היישובים באזור הגיע ל-2,000 בערך. בנוסף לאלה, עוד באוקטובר 1947 הפנה פיקוד ההגנה את הגדוד השלישי של הפלמ"ח לגזרה, ובחודשים הראשונים של 1948 תוגבר הפלמ"ח באותו אזור בגדוד 11 של חטיבת גולני.
הבריטים פינו את רובו של הגליל העליון באמצע אפריל 1948. בעת הפינוי נמסרו לערבים משטרת נבי יושע (כיום מצודת כ"ח), משטרת הר כנען ועמדות מפתח בצפת ועקב כך מצב הרובע היהודי בעיר הוחמר מאוד. כדי לחזק את מעמדו של היישוב היהודי בצפת שלח הגדוד השלישי פלוגה למקום, וזו הצטרפה לפלוגת חי"ש מגדוד 11, אשר הייתה במקום עוד קודם לכן. ב-15 באפריל נערך ניסיון כושל לכבוש את משטרת נבי יושע מיד לאחר פינויה על ידי הבריטים. ב-20 באפריל, ערך הגדוד השלישי ניסיון כושל נוסף לכבוש את משטרת נבי יושע. ב-18 באפריל, בין שני ניסיונות אלה נכבשה טבריה, ובכך אובטחה נקודת המוצא הדרומית של כביש טבריה-ראש פינה, שהיווה את הקשר בין בקעת גינוסר ומרכז הארץ לגליל העליון המזרחי.
שלבים ראשונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-28 באפריל השתלט כוח נוטרים מקומי על משטרת ראש פינה. במקביל השתלט גדוד 11 של 'גולני' על מחנה פילון הסמוך. כן השתלט כוח של "ההגנה" על שדה התעופה במחניים, מקומות אשר פונו על ידי הבריטים.
בלילה שבין 30 באפריל ל-1 במאי כבש הגדוד השלישי את הכפרים הערביים ביריה ועין זיתון ופתח בכך מסדרון לצפת. דרך מסדרון זה עבר הגדוד השלישי כולו והתרכז בחלקה היהודי של צפת, לשם הכיבוש המתוכנן של החלק הערבי.
- ערך מורחב – רמות נפתלי במלחמת העצמאות
מן הצד השני כוחות 'צבא ההצלה' תקפו ב-1 במאי בעוצמה רבה את רמות נפתלי, בסיוע תותחים ומשוריינים. כוחות ערביים אחרים תקפו באש את דן, דפנה, כפר סאלד ושמיר. יגאל אלון החליט לקחת סיכון מחושב וסייע לרמות נפתלי רק באופן מצומצם, מבלי להסיח כוחות מצפת. הערכתו הייתה כי ריכוז הכוחות יביא בהמשך לכיבוש צפת, וזה, בתורו, ישנה ממילא את כל המצב האסטרטגי באזור. ואכן, רמות נפתלי עמדה בהצלחה בהתקפה, אם כי בקושי רב.
- ערך מורחב – מבצע מטאטא
ריבוי המטלות שלנוכח הכוחות אשר רוכזו למבצע, הביא להחלטה להפנות לסיוע גם את הגדוד הראשון, אשר סיים בהצלחה את תפקידו בקרבות משמר העמק. זה האחרון ערך, בדרכו אל הגליל העליון, מתוגבר בשתי מחלקות של חטיבת אלכסנדרוני ובמחלקה מגדוד 11, את מבצע מטאטא - טיהור השטח שמצפון לכנרת ועד ראש פינה מכוחות אויב. כוחות 'אלכסנדרוני' חזרו לאחר מבצע 'מטאטא' לחטיבת האם ולא נותרו בגליל. ריכוז זה, של שלושה גדודים, הפך את המבצע למבצע חטיבתי, אם כי הכוח החטיבתי לא הופעל במהלכו במרוכז.
פעולות עיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיבוש צפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הקרב על צפת
ב-6 במאי ערך הגדוד השלישי ניסיון ראשון לכבוש את צפת, אך הניסיון נכשל. ב-10 במאי החל ניסיון שני, ועד 11 במאי הושלם כיבוש העיר. עם הכיבוש נסוגו הכוחות הערביים מהעיר, ויחד איתם ברחו רוב התושבים הערביים מצפת ומישובי עמק החולה. כך הפכה הדרך אל הגליל העליון המזרחי לבטוחה, וכמוה גם הדרכים הפנימיות בין היישובים היהודיים האזור.
שיבוש ההכנות לפלישה של הכוחות הערביים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קרבות מלכיה
לקראת הפלישה הצפויה של צבאות ערב, נערך הגדוד הראשון לכבוש את מליכייה (כיום מלכיה), בה עבר אחד משני הכבישים היחידים מלבנון לגליל (השני עבר לאורך חוף הים התיכון). ב-15 במאי הגדוד הראשון אכן תקף וכבש את המקום. אלא שהתקפת נגד של הלבנונים יחד עם 'צבא ההצלה' אילצה את הפלמ"ח לסגת, תוך שהוא סופג אבדות כבדות. עם זאת, פלוגה של הגדוד השלישי, ששוגרה למקום לצורך חיפוי על נסיגת הגדוד הראשון, כבשה אגב כך את משטרת נבי יושע, אשר פונתה על ידי הערבים שהחזיקו בה, ב-16 וב-17 בחודש. בשל חשיבותה של מליכייה כשער הכניסה לגליל, נערך ניסיון נוסף לכבשה. זו הפעם הפלמ"ח ערך ב-28 במאי תקיפה לילית של המקום, אשר הסתייעה בתנועה של טור ממונע מכיוון העורף, דרך שטח לבנון, לצורכי הטעיה. ההטעיה הצליחה, וב-29 במאי הושלם כיבוש מליכייה.
כן ערך הפלמ"ח מספר מבצעי פגע וברח לשבוש דרכי הפלישה וההכנות אליה. במסגרת אלה נהרסו גשר מעל נהר הליטני (16 במאי), גשר מעל הבניאס, ובסיסי צבא סוריים שהיו קרובים לשמיר וללהבות הבשן. ב-19 במאי הותקף מאגר נשק, תחמושת ודלק של הצבא הסורי בבית המכס העליון במורדות המזרחיים של רמת הגולן, ארבעה קילומטר מגשר בנות יעקב בידי הגדוד השלישי של הפלמ"ח. המאגר שהושמד נועד לתמוך בפלישה הסורית לשטחה של מדינת ישראל והפגיעה בו דחתה את הפלישה הסורית בשבועיים.
תוצאות המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבצע הסתיים כאשר מטרותיו הושגו כמעט במלואן, אלא שבסוף מאי ובתחילת יוני דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, כפה את דעתו כי חייבים להעביר את גדודי הפלמ"ח שלחמו בצפון לגזרת לטרון. עם יציאת 'יפתח', חזרו הערבים וכבשו את מלכיה ובנוסף, הסורים כבשו את משמר הירדן, ובכך שבו לתפוס אחיזה בגליל העליון המזרחי, וכן קיימו הערבים (צבא ההצלה) רצף יבשתי מגבול לבנון ועד הגליל התחתון. רק במבצע חירם, בסוף אוקטובר 1948, כוחות צה"ל השלימו את כיבוש הגליל.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר פעיל, עצמאות: תש"ח-תש"ט, תל אביב: האוניברסיטה המשודרת, 1990.
- זאב שיף ואיתן הבר (עורכים), לקסיקון לביטחון ישראל, תל אביב: הוצאת זמורה ביתן מודן, 1981.
- יוסף אוליצקי, מבצע יפתח לשחרור הגליל, יצא לאור על ידי הוצאת מחלקת התרבות - צה"ל, ('ספרית כיס לחיל העברי'), 1948.
- הספר "מבצע יפתח לשחרור הגליל", באתר "סימניה"
מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות | |
---|---|
|