המאבק להרחקת אסדת לווייתן – הבדלי גרסאות

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
טל מאיר (שיחה | תרומות)
218 עריכות
טל מאיר (שיחה | תרומות)
218 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 71: שורה 71:
חברת נובל אנרג'י מתנגדת לניטור של קצב הזיהום. לטענת מנהליה, ציוד הניטור כבד מדי והוא תופס מקום רב מדי על האסדה. החברה מציגה סרטונים הממחישים לכאורה שאין פליטת חומרים מזהמים, אולם בחו"ל מקובל להשתמש במצלמות [[תת-אדום]], שרק בהן אפשר לראות את אדי הקונדנסט. (בארצות הברית, [[הסוכנות להגנת הסביבה]] (EPA) של משרד המשפטים התקינה מצלמות מהסוג הזה, וכך התגלו דליפות חריגות. תוצאות הניטור זמינות באינטרנט{{הערה|[https://www.epa.gov/enforcement/noble-energy-inc-settlement דו"ח] באתר EPA}}).
חברת נובל אנרג'י מתנגדת לניטור של קצב הזיהום. לטענת מנהליה, ציוד הניטור כבד מדי והוא תופס מקום רב מדי על האסדה. החברה מציגה סרטונים הממחישים לכאורה שאין פליטת חומרים מזהמים, אולם בחו"ל מקובל להשתמש במצלמות [[תת-אדום]], שרק בהן אפשר לראות את אדי הקונדנסט. (בארצות הברית, [[הסוכנות להגנת הסביבה]] (EPA) של משרד המשפטים התקינה מצלמות מהסוג הזה, וכך התגלו דליפות חריגות. תוצאות הניטור זמינות באינטרנט{{הערה|[https://www.epa.gov/enforcement/noble-energy-inc-settlement דו"ח] באתר EPA}}).


===טענות בדבר השתקת המאבק===
===השתקת המאבק===
פעילי המאבק טוענים, שבעלי שדה הגז הצליחו מספר פעמים להשתיק דיווחים על המחאה כנגד האסדה.
פעילי המאבק טוענים, שבעלי שדה הגז הצליחו מספר פעמים להשתיק דיווחים על המחאה כנגד האסדה.
* בקיץ 2017 הקליטו אנשי [[הערוץ הראשון]] 8 שעות של ראיונות עם פעילים, כדי לשדר כתבה על המחאה. הכתבה לא שודרה.
* בקיץ 2017 הקליטו אנשי [[הערוץ הראשון]] 8 שעות של ראיונות עם פעילים, כדי לשדר כתבה על המחאה. הכתבה לא שודרה.

גרסה מ־11:19, 21 במרץ 2019
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

המאבק להרחקת אסדת לווייתן הוא מאבק להרחקת אסדת הטיפול בגז טבעי של מאגר לווייתן, הנבנית על המדף היבשתי, במרחק של 9.7 קילומטר מחוף דור אל פי באר הקידוח, בשדה לווייתן, מרחק של 130 קילומטר מהחוף, בשל היות האסדה בית זיקוק ענק על פני המים, ומכאן שבשגרה יפלטו חומרים מזהמים לאויר ולים. קיימת גם סכנה, שבמקרה של תקלת שפך יוזרמו כמויות גדולות יותר של מזהמים לים, ויפגעו בשורה של משאבים חיוניים, כגון: מפעלי התפלת מי-ים, חי וצומח תת-מימי, עופות, וחופי רחצה ומי תהום.

את המאבק מוליכה עמותת 'שומרי הבית' המאגדת אזרחים ומומחים בתחומים של הפקת אנרגיה, בריאות וסביבה[2][3] בשיתוף איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל[4] , חברי כנסת והארגונים לשמירת הסביבה והים צלול ומגמה ירוקה שהיו שותפים למאבק להרחיק את הטיפול בגז מהיבשה לים, וכעת דורשים להרחיקו אל הבאר.

מיקומה של האסדה אושר על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה[5] שורה של ארגוני איכות סביבה מרכזיים הביעה אף היא תמיכה במיקום האסדה, ביניהם החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין ורשות הטבע והגנים[6].

בראשית שנת 2019 הוצבו רגלי האסדה כ-10 קילומטרים מהחוף. חלקה התפעולי (ה-Topside) צפוי להגיע ברבעון השלישי של שנת 2019 ויונח על הרגליים, שבולטות כעשרה מטרים מעל פני הים שעומקם במקום 87 מטרים. המאגר צפוי להפיק גז בסוף שנת 2019[7].

שדה לווייתן

ערך מורחב – לווייתן (שדה גז)

באר גז מפיקה מבטן האדמה תערובת של נוזלים וגז. הגז הוא ברובו מתאן, וביחד אתו מופקים גם מים ודלק מעובה, שנלווים לגז באופן טבעי באדמה. כדי להפיק את הגז הרצוי, המכונה גז טבעי, יש צורך בתהליך טיפול, שכולל: ייבוש הגז מנוזלים (מי ים ועוד), ייצוב הגז, והורדת הלחץ שלו. תהליך זה מלווה בפליטת מזהמים ברמות שונות, בהתאם לטכנולוגיה שבשימוש.

שדות גז גדולים התגלו במים הכלכליים של ישראל בתחילת שנות ה-2000. שדה הגז "לווייתן" התגלה בדצמבר 2010, בעומק של 5,170 מטר מתחת לפני הים (בעומק מים 1634 מטר)[8][9]. זהו אחד משדות הגז הגדולים בים התיכון, עם עתודות של כ-620 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM).

בשנת 2014, כשהוכרז על גילוי שדה הגז, החליטה חברת נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד, שהיא הגוף המפעיל בהתאם להסכם תפעול משותף (JOA) בין בעלי הזכויות על השדה, לבצע את הטיפול הנדרש באתר הקידוח, שנמצא כ-120 קילומטרים ממערב לחיפה[10][11]. אולם באפריל 2016 שינתה החברה את ההחלטה, ובחרה באתר הנמצא כ-10 קילומטרים ממערב לחוף דור. המניעים לשינוי מיקום האסדה לא נמסרו באותה העת. במועד מאוחר יותר הודיעה שותפות לווייתן כי ההחלטה התקבלה משיקולים טכניים וטכנולוגיים, מסיבות סביבתיות[12] וכלכליות, ומשיקולי בטיחות וביטחון[11].

כשנה לאחר מכן, כשפרויקט לוויתן היה בעיצומו, קבוצה של אזרחים שהתאגדו בעמותה בשם "שומרי הבית"[13], פתחה במאי 2017 במאבק כנגד מיקום האסדה בקרבת החוף.

טענות לשיקולים אנוכיים

בית המשפט העליון, ובהמשך גם בית המשפט המחוזי בחיפה, קבעו שהמניע למאבק הוא מסוג נמב"י (נגד מיקום בחצרי). השופטת דפנה ברק ארז שדנה בעתירה שהגישו המתנגדים לאסדה, כתבה בפסק דין בו דחתה את עתירתם: "לא ניתן להשתחרר מהתחושה כי זהו אחד מאותם מקרים שבהם עומדת ברקע העתירות טרוניה של NIMBY. היינו שהן מבטאות את האינטרס המוכן לכל כי מתקנים שלהם השלכות סביבתיות ובטיחותיות ימוקמו במקום אחר ורחוק ״לא בחצר האחורית שלי״. דא עקא, שבסופו של דבר אמור להימצא למתקנים אלה מקום כלשהו. כשמצאנו שההליך באשר למיקומם של המתקנים היה, בעיקרו של דבר, תקין, תוצאתו היא המכריעה"[14].

השופט רון סוקול שדן בעתירה אחרת שהגישו המתנגדים אימץ את גישתה גם הוא וקבע שהעתירה שהונחה בפניו, ונדחתה, הוגשה ממניעי נמב"י[15].

יוני ספיר מעמותת 'שומרי הבית' דוחה את טענת הנמב"י ומסביר ש'שומרי הבית' אינה מייצגת את תושבי חוף דור לבדם אלא מורכבת מ-50 קבוצות עבודה לאורך החוף מנהריה ועד אשקלון וגם מישובים שאינם צמודי חוף כירושלים המאוחדים בתביעה להרחיק כל אסדת טיפול של כל מאגר קיים או עתידי מקרבת החוף ללב ים. [16]

טענות המתנגדים

פעילי המאבק הצהירו, שהם מברכים על הפקת גז טבעי משדות הגז בים התיכון, מתוך הכרה ביתרונות של הפקת אנרגיה מגז טבעי לעומת החלופות: פחם ומזוט. אולם, המיקום המתוכנן הנוכחי של אסדת הטיפול בגז הוא שעומד במוקד המאבק. לטענתם, מיקום של אסדת טיפול בקרבה לחוף יוצר שורה ארוכה של מפגעים בפועל, ובנוסף לכך סיכונים בכוח.

לטענת המתנגדים, מאז שנת 2010, כמעט כל אסדות הטיפול בגז טבעי המופק בים בכל העולם (כ-97%) נמצאות "על פי הבאר", ולא בקרבת החוף[13]. לטענתם, האסדות המעטות שנמצאות בקרבת החוף, הן ישנות יותר, או שהוקמו שם מפני שהשדה נמצא בקרבת החוף, או על היבשה[17].

העדר אסדרה וחוסר איזון בין סמכויות משרדי הממשלה

בישראל אין חקיקה ייעודית המסדירה את ההיבט הסביבתי של חיפוש גז ונפט והפקתם.

מתנגדי אסדה בחןף דור מתריעים על העדרה של אסדרה - תכנית חירום לאומית (להלן:תלמ"ת) לאירועי זיהום ים כולל אירועי קידוחי גז ונפט, שהממשלה הטילה את הכנתה בשנת 1998 על המשרד להגנת הסביבה (להלן:הגנ"ס) ועד 2019 לא באה לעולם למרות שכבר ב-2011 העניק משרד האנרגיה רישיונות קידוח ודוח מבקר המדינה מ-2013[18] שקבע שעל הממשלה לקדם בדחיפות תכנית כוללת למניעת אסון אקולוגי בים שעלות פגיעתו הסביבתית, הבריאותית והכלכלית נאמדת בכ-200 מיליון שקלים לשנה למשך 20 שנה והתמודדות יעילה עם השלכותיו היה ויתרחש.

אחד הלקחים המרכזיים בארצות הברית ובאירופה מאסון דליפת הנפט במפרץ מקסיקו (2010) הייתה שחייבת להיות הפרדת סמכויות בין הרשות האמונה על פיתוח התעשייה מרובת הסיכונים של קידוחי גז ונפט בים לבין הרשות האמונה על הגנת הסביבה מפני השלכות הפיתוח האמור בשל ניגוד עניינים מובנה. בישראל מרבית הסמכויות מרוכזות בידי הממונה על הנפט במשרד האנרגיה האמון על פיתוח התעשייה. להגנ"ס מותירים את תפקיד הייעוץ ממנו ניתן להתעלם בהעדר סמכויות אכיפה, ללא תקנים לכוח אדם מיומן וציוד מוכנות לאירועי שגרה וחירום.

ולכן דרישת המתנגדים לחקיקת חוק אזורים ימיים מחמיר סביבתית, הענקת סמכויות הגנה סביבתית להגנ"ס בכל המרחב הימי כולל המים הכלכליים, חקיקת חוק נזיקין לים שיחייב את המזהם לשלם - הפקדת ערבויות של הקודח למקרה אסון סביבתי, הגשת תלמ"ת ועיגונה בחוק הישראלי ושכל זה יעשה תוך שיתוף הציבור ובשקיפות מלאה.

זיהום בפועל

  • בתהליך הטיפול בגז על גבי אסדת הטיפול, משתחררים לאוויר חומרים מסוכנים לבריאות, בעיקר בנזן, שהוא גורם מסרטן[19]. קיימות שיטות לצמצום הפליטה של החומרים המזהמים, ושיעור מסוים של פליטה עומד בתקן שנחשב לבטוח.
    • יצויין שבישראל מתים למעלה מ-2,200 בני אדם בשנה, כתוצאה ישירה של זיהום אוויר[20]. בנוסף, להערכת המשרד להגנת הסביבה, מדי שנה כ-200 איש מתים בטרם עת כתוצאה מחשיפה לזיהום אויר שמקורו בתחנות כוח פחמיות[21]. בעזרת חיבור מאגר לויתן ומאגרי גז נוספים לתשתית האנרגיה, משרד האנרגיה מתכנן לסגור תחנות אלה בהדרגה החל מ-2022[22] ועד סוף שנת 2030[23].
  • לטענתה של חברת נובל אנרג'י, שיעור פליטת המזהמים הצפוי באסדת לווייתן נמוך באופן משמעותי משיעור הפליטה באסדת שדה תמר[24], הפועלת כבר משנת 2013, עקב שימוש בטכנולוגית טיפול חדישה יותר. עם הפעלת האסדה בשנת 2014 החברה טענה שסך פליטות התרכובות האורגניות הנדיפות (VOC) מאסדת תמר הוא 38 טון בשנה, בשנת 2017 עדכנה נובל, ששיעור הפליטה היה 1157 טון ב-2016, ויותר מ-1200 טון ב-2017. כמויות הבנזן שפלטה אסדת תמר היו גדולות מהכמויות הנפלטות מכל המפעלים המזהמים בישראל גם יחד, כולל תחנות הכוח ובז"ן[11][25]. הפליטות מאסדת תמר, שנצבת מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, לא השפיעו על אכות האוויר בחוף וביבשה[26].
  • על פי המשרד להגנת הסביבה, על אסדת לוויתן תותקן מערכת סגורה להפחתת פליטת חומרים אורגנים נדיפים (VOC), וביניהם בנזן[27]. המערכת תשלב מספר טכנולוגיות המוגדרת כ BAT (הטכנולוגיות המיטביות הזמינות) במטרה לאסוף את הגזים שעלולים להיפלט מחיבורים ופתחים שונים, ולהעבירם לדחיסה ולשימוש כמקור אנרגיה באסדה[28]. על האסדה יוקמו גם שני לפידים (לחץ גבוה-HP ולחץ נמוך-LP) שתפקידם לשרוף גזים במקום לאפשר את פליטתם לאוויר. יעילותם המוכחת היא של [22]98-99%.
  • על פי צוות הסביבה של נובל אנרג'י, רדיוס ההשפעה של האסדה על איכות האוויר יהיה מאות מטרים בלבד. כלומר, הפליטות מאסדת לוויתן אינן צפויות להשפיע על איכות האוויר ביבשה. גם לטענת פרופ' דוד ברודאי מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית של הטכניון, השפעת הפעילות השגרתית באסדה על קו החוף צפויה להיות נמוכה[23]. בחוות דעת שערך פרופ' מיכה ברחנא, מומחה לאפדימולוגיה סביבתית ולשעבר ממונה על רישום הסרטן במשרד הבריאות, בנוגע להשלכות הבריאותיות האפשריות של פעילות האסדה קבע הפרופ' שלא קיימת סבירות של השלכות בריאותיות מפעילות שנעשית במרחק של 10 ק"מ ממגורי אדם[29].
  • במהלך הובלת הגז הגולמי יורדת הטמפרטורה שלו ל-6 מעלות מתחת לאפס, ועל כן מוסיפים לו נוזל למניעת קיפאון (Antifreeze). כשהחומר מגיע לייעדו, ממחזרים את החומר מונע הקיפאון, באסדת תמר התגלה בעבר כי במהלך תהליך מחזור האנטיפריז נפלט בנזן לאוויר. נובל אנרג'י דיווחה כי היא מקימה מתקן שיפחית את הפליטות הללו למינימום. על פי דיווחי שותפות לוויתן באסדת לוויתן תופעל מערכת סגורה שתפחית למינימום פליטת חומרים לאוויר, ובכלל זה בנזן.[30]
  • אחד מתוצרי זיקוק הגז הוא דלק בשם קונדנסט, שהוא תערובת של פחמימנים במצב נוזלי. זהו חומר שימושי, אולם הוא נדיף ונפיץ ביותר (ובשל כך מכונה "בנזין טבעי"), הקונדנסט נכלל ב"חוק חומרים מסוכנים" התשנ"ג[31], של המשרד לאיכות הסביבה יחד עם חומרים נוספים ביניהם זהב, כסף ונפט. בשל כך על החברות המטפלות בו להצטייד ב"היתר רעלים". התוכנית של נובל אנרג'י היא להובילו בצינור תת-מימי ותת-קרקעי, שיטה שנחשבת לבטוחה ביותר להזרמה[32] .
  • מי-תוצר (או "מי-מוצר" כהגדרתם בתסקיר תמ"א 37ח'): אלה הם נוזלים הנותרים בסוף תהליך הטיפול בגז הטבעי, הרכב מי-התוצר משתנה ממאגר למאגר[33]. הוא עשוי להכיל שמנים מסיסים ולא מסיסים, מוצקים מרחפים, מתכות וכימיקלים שונים[34]. אותם יש לסלק מאסדת הטיפול. רק אחרי סינון הרעלים, ניתן לשפוך את מי המוצר לים. החברה בודקת בקרבת אסדת תמר את השפעת הרעלים על דגים במרחק של עד 3 ק"מ. בתמר נעשה שימוש בשיטת "סקימר" לסילוק מכני של שמנים. למרות שמדובר בשיטה מיושנת יחסית. ניטור שנעשה בסביבות האסדה לאורך השנים מצא שמי התוצר לא משפיעים על הסביבה הימית[35]. לאסדת לווייתן תוכננה מערכת מתקדמת יותר שמשתמשת בחומר סופח הידרוקרבונים כדי לטפל במי התוצר[33].

סכנות זיהום בכוח

  • תקלות שפך מתרחשות מדי פעם באסדות ובמתקנים יבשתיים. בפרט, חברת נובל-אנרג'י צברה היסטוריה של תקלות, שהציבה אותה במקום הראשון בין החברות בקולורדו, ארצות הברית, ארבע שנים ברציפות החל מ-2009, וכן ב-2016[36][37]. בנוסף לכך, במהלך הקידוחים בשדה לווייתן אירעה כבר תקלה שגרמה לדליפה של מי ים לתוך הקידוח[38]. במדינת ישראל, בנוסף על כל הגורמים שעלולים לגרום לתקלות שפך בעולם כולו, קיים גם האלמנט הביטחוני: אסדת זיקוק גז כמו גם המתקנים הנלווים אליה דוגמת מיכלי האחסון של הקונדנסט, הינם מטרה נוחה ונייחת לאויב המעוניין לפגוע במדינת ישראל.
בסימולציה לתקלת שפך, התברר ש-50% מהחומר יגיע לחוף תוך 24 שעות, והשאר יתנדף[39]. לטענת המתנגדים, על פי תוכנית החירום לטיפול בשפך, שהציגה נובל אנרג'י, לתקופת בניית האסדה, החברה מאחסנת בחיפה ציוד ייעודי להתמודדות עם שפך וחתומה על חוזה התקשרות עם קבלן בנמל אשדוד שתי חברות בינלאומיות כדי לתת מענה מהיר ויעיל במקרה של אירועים ברמות Tier 1 - Tier 3. על פי התוכנית צוות ראשון לטיפול אמור להגיע לנקודת האירוע תוך 4–6 שעות[40].
קיימת סכנה של שפך הקונדנסט, שיוזרם מאסדת הטיפול אם זו תמוקם בקרבת החוף, במקרה של תקלה בצינורות ההובלה. באזור חוף דור קיימת תופעה גאולוגית הידועה בשם "Dor Disturbance", המאופיינת בתזוזות של הקרקע. על פי דעת מומחים שונים, תופעה זו יוצרת סכנה ממשית של התבקעות הצינור ושפך הקונדנסט אל קרקעית הים[41].
  • במסגרת תוכנית הזרמת הקונדנסט אל היבשה, מתוכנן להיבנות מיכל, למקרה שההזרמה לא תתאפשר באופן זמני (עד 24 יום). המיכל מתוכנן להיבנות באתר "חגית" של חברת החשמל, מאגר זה קרוב למקומות ישוב, ובמקרה של דליפה עלול לחדור הקונדנסט אל מי התהום, באופן בלתי הפיך למשך שנים רבות. חברת נובל אנרג'י הודיעה שתבנה באתר חגית מיכל אחד. במסגרת תוכנית המתאר הארצית הקצתה המדינה 300 דונם לצורך בניית המאגר. לטענת המתנגדים, העובדה ששטח זה הוא הרבה יותר מהדרוש למיכל בנפח של 10,000 מ"ק, כפי שהוצהר[42]; מצביעה על כוונת החברה לבנות בעתיד מיכלים נוספים, ובכך להגביר את הסיכון לתושבי האזור. החברה הודיעה כי בכוונתה לבנות מיכל אחד, ושתוכנית זו עולה בקנה אחד עם תמ"א 37 ח [43]. באוגוסט 2018 סוכם שמשרד האנרגיה יזמן פגישה עם נציגי משרדי ממשלה, ארגוני סביבה ונציגי ציבור כדי להציג את מיכל האחסון, אתר התפעול, וציוד הבטיחות והתחזוקה הנלווה בהתאם לתוכנית הפיתוח [44].
    • קיימת תוכנית של נובל אנרג'י להוביל את הקונדנסט במשאיות בתקופת ההפעלה הראשונה; יש הסכמה רחבה בדבר הסכנה הפוטנציאלית בכך, במקרה של תאונות דרכים[45].
  • בצמוד לתחנת הכוח בחדרה פועל מתקן להתפלת מי ים. כיום קרוב ל-70% ממי השתייה בישראל מותפלים, ומתוכנן להקים עוד שני מתקנים בחופים הסמוכים. דליפת שמנים בקרבת החוף עלולה לפגוע באיכות המים. במקרה של תקלה, ייתכן שהמתקן יושבת. הממברנות שבשיטת אוסמוזה הפוכה רגישות לעליה בריכוז פחמימנים ומתכות מומסות (ברזל, מגנזיום). שילוב של שניהם מחמצן את הצינורות. פחמימנים עוברים את סינון הממברנות בשיעור 10% (סיכון עליית תחלואה בסרטן), וגם מתגבשים עליהן ופוגעים ביעילות. מחקרים מראים שדליפה כרונית ממתקני זיקוק משפיעה עד 30 ק"מ. סימולציות שנעשו קבעו שאין סכנה לפגיעה במתקני ההתפלה כתוצאה מההזרמות השוטפות מהאסדה [46].

ניטור

חברת נובל אנרג'י מתנגדת לניטור של קצב הזיהום. לטענת מנהליה, ציוד הניטור כבד מדי והוא תופס מקום רב מדי על האסדה. החברה מציגה סרטונים הממחישים לכאורה שאין פליטת חומרים מזהמים, אולם בחו"ל מקובל להשתמש במצלמות תת-אדום, שרק בהן אפשר לראות את אדי הקונדנסט. (בארצות הברית, הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) של משרד המשפטים התקינה מצלמות מהסוג הזה, וכך התגלו דליפות חריגות. תוצאות הניטור זמינות באינטרנט[47]).

השתקת המאבק

פעילי המאבק טוענים, שבעלי שדה הגז הצליחו מספר פעמים להשתיק דיווחים על המחאה כנגד האסדה.

  • בקיץ 2017 הקליטו אנשי הערוץ הראשון 8 שעות של ראיונות עם פעילים, כדי לשדר כתבה על המחאה. הכתבה לא שודרה.
  • רינו צרור סיפר בתוכניתו בגלי צה"ל, כי הופעלו לחצים על התחנה שלא לשדר דיווחים על הפגנות של פעילי המחאה. צרור טוען, שכתוצאה מהלחצים, הפגנה שהתקיימה בכיכר רבין בספטמבר 2018 לא זכתה לסיקור ברוב כלי התקשורת[48].

פתרון מוצע

נובל אנרג'י הציעה בעבר להקים עבור מאגר לוויתן, אסדה צפה מטיפוס FPSO (Floating production storage and offloading)[49]. אולם ב-2014 שינתה החברה את החלטתה, והודיעה על בניית אסדה מטיפוס אחר, המקובעת לקרקעית הים בקרבת החוף. לטענת עמותת "שומרי הבית", החלטה זו מיטיבה כלכלית עם חברת נובל אנרג'י וחברת "דלק קידוחים בבעלות יצחק תשובה, השותפה במאגר לוויתן, וכן עם חברת בז"ן שבשליטת עידן עופר, שתהפוך למונופול במכירת קונדנסט - במקום שיימכר מהבאר, באוניות, אל הצרכנים, בעיקר בחו"ל.

אסדה צפה חוסכת את הצורך בצנרת ארוכה של גז גולמי, וכן בצנרת יבשתית של קונדנסט (המהווה סכנה למי התהום); אין צורך בנוגד קיפאון מזהם (הגז יוצא ב-70 מעלות) - פחות זיהום בנזן; מחזירים מי-תוצר ישירות לבאר ונמנעים מזיהום שגרתי של הים; אין צורך במיכלי גיבוי לקונדנסט; במקרה של תקלת שפך - הזיהום רחוק; ולאחר שכמות הגז בבאר יורדת לרמה שלא כדאי להפיק - האסדה עוברת לבאר אחרת; כיום קיימות מספר אסדות כאלה בחכירה. חסכון בבנייה ופירוק; במקרה חירום היא יכולה להרים עוגן ולשוט משם.

בנוסף לכך, אסדה צפה מאפשרת להפיק עוד כ-100 BCM, לקראת סוף חיי הבאר, בהשוואה לאסדה קבועה, בזכות מפל לחצים נמוך יותר.

טענות בעד המיקום המתוכנן

  • הארגונים התומכים באסדה קרובת חוף טוענים בהצהרתם המשותפת שאי אפשר להפעיל רגולציה על אסדה שנמצאת מחוץ למים טריטוריאליים (ב"מים הכלכליים"), ועל כן, היא מהווה סכנה סביבתית פוטנציאלית גדולה יותר[1].
    • הטענה הזו הייתה נכונה עובדתית בעבר, ואולם בג"ץ הכריע בסוגיה הזו כי הרגולציה במים הכלכליים היא מספקת וכי ניתן לאכוף אותה. בנוסף בפועל, הרגולציה לא מצליחה להיאבק בזיהום חמור אפילו תחומי הארץ למשל בחיפה, ים המלח, נחלי הצפון והדרום ובאשקלון[50].
  • התוכנית עברה את כל הליך התכנון והאישור, בהליך תקין (כפי שקבע בג"ץ במספר פסיקות). כמו כן, חלק גדול מעבודות התשתית לתוכנית כבר בוצעו, כולל הנחת צינורות בקרקעית הים באתר המיועד, והאסדה נמצאת כבר בשלבי בניה מתקדמים במספנות של חברת נובל אנרג'י בטקסס. בנקודת זמן זו, ביטול התוכנית לאסדה קבועה יגרור הוצאה של כמה מיליארדי דולרים (הסכום נתון במחלוקת). כמו כן, תמ"א 37ח' (החלטת ממשלה 2933, 28 בפברואר 2001) אושרה אחרי 4 שנות דיונים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בהשתתפות הציבור, כולל ההחלטה לשנות את מיקום אסדת "תמר", מהיבשה למיקומה בים[51].
    • פעילי המחאה אומרים בתגובה לטענה זו, שבג"ץ מעולם לא דן במיקום האסדה בים ולא נדרש לדון בה, וכן שוועדות התכנון והבנייה לא בחרו בחלופה הרחוקה של אסדה צפה מעל באר הקידוח, שכונתה "חלופה 9", עקב הסברה השגויה, שלא ניתן להפעיל את הרגולציה הישראלית על תחומי המים הכלכליים. כך למעשה נבחר פתרון שאיננו מיטבי, על ידי כך שהפתרון המיטבי נמחק מהלוח ולא התאפשר לבחור בו. בנוסף, טוענים הפעילים, בשלב הזה יש צורך רק בקנס כספי כדי לתקן את מה שמוגדר על ידם כטעות, בעוד שבעתיד יהיה תשלום בריאותי וסביבתי, בנוסף לזה הכספי.
  • בינואר 2019 עתרו "שומרי הבית" ושמונה רשויות מקומיות לבית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה למנוע את התקנת האסדה במקום המיועד לה[52] . בית המשפט דחה את העתירה [53] וחייב את העותרות לשלם למשיבות הוצאות כוללות בהיקף של 20,000 ₪ [54].
  • שדות הגז "תמר" ו"לווייתן" מסווגים כשדות עם תכולת קונדנסט נמוכה (1.3 ו-1.8 חביות למיליון רגל מעוקב, בהתאמה); על פי דיווחי חברת נובל אנרג'י, אסדת "תמר" עומדת בדרישות תכולת הקונדנסט, וכך גם עתידה להיות אסדת "לווייתן"[55].
    • על כך אומרים פעילי המחאה, כי תכולת הקונדנסט במאגר לוויתן איננה ידועה או שלא נחשפה, למרות הבטחות ופניות רבות. הדגימה היחידה שפורסמה היא דגימה מקידוח ניסיון משנת 2011, שאין להסתפק בה.
  • בנוסף לכך, כאשר יובל שטייניץ כיהן כשר האנרגיה, הוא הודיע ששינוי השיטה לאסדה צפה, יעכב את הפקת הגז במספר שנים, וידחה את השבתת תחנת הכוח הפחמית אורות רבין, דבר זה היה גורם להמשך זיהום האוויר בתוצרי פחם, במקום ניצול יתרון הגז הטבעי.
    • פעילי המחאה אומרים בתגובה לטענה זו, שתחנת "אורות רבין" מיועדת להיסגר רק ב-2022, ועל כן גם הדחיה הצפויה של כשנתיים לא תשפיע על כך. [56]
  • המשרד להגנת הסביבה ביצע סימולציה של פליטות עתידיות מלווייתן, והתוצאה נמצאה בתחום המותר.
    • אולם פרופ׳ דוד ברודאי, מומחה לזיהום אוויר מהטכניון, טוען שהמודל שבו השתמשו נובל אנרג'י והג"ס שגוי[1]. גם ד"ר מיכאל גרבר, לשעבר מהמשרד להג"ס, סיפק דו"ח שמזהיר מפני חריגה מתקנות חוק אוויר נקי, במקרה של אסדה בקרבת החוף, וממליץ שלא להקים את האסדה בקרבת החוף על מנת לא להפוך אזורים נרחבים בארץ למוכי זיהום אוויר. הדו"ח של ברודאי זכה לביקורת מטעם המומחה לזיהום אוויר של עמותת אדם טבע ודין, דר אריה ונגר. ונגר קבע שהניתוח של ברודאי הסתמך על קצב פליטה גבוה משמעותית מקצב הפליטה הצפוי באסדה (פי 16), ועל מידע מאסדת נפט במפרץ מקסיקו. ונגר הסביר שנתונים אלה שונים גם מבחינה אקלימית וגם בהבדלים שבין נפט וגז. כמו כן ציין שהדו"ח של ברודאי אינו מצביע על חריגה מהתקנים השנתיים לחשיפה לבנזן ביבשה[57]
  • פרופ' סרג'יו קפוסטה טוען: "אין עוד אסדות הפקה צפות לגז", באתר גלובס, 31/7/2017 [58]
    • בתגובה לכך, ריכזו המתנגדים באתר "שומרי הבית" רשימה וקישורים של 35 אסדות צפות הפעילות בעולם מתוכן 25 הן אסדות לטיפול בנפט[59].
    • עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל ארגון אדם טבע ודין, מתנגד לבניית האסדה כאסדה צפה בלב ים ממספר סיבות: האכיפה והרגולציה במים הכלכליים הן אפסיות, זאת בניגוד לאכיפה ולרגולציה במים הטריטוריאליים. כמו כן, אסדה צפה סובלת מטלטלות הגלים שעלולות להוביל לתקלות בהן קשה יותר לטפל בלב ים. לעומת זאת כאשר האסדה קרובה יותר לחוף ומקובעת לקרקע התקלות מועטות יותר ויכולת הטיפול והתיקון גבוהה יותר[60].
  • נעם סגל, חבר ב"פורום הישראלי לאנרגיה", טוען שקידוח לווייתן יהיה גדול מדי מכדי לטפל בתוצריו באמצעות אסדה צפה (FPSO), מבחינת כמות הגז שיופק, וגם מבחינת הלחץ שלו[61].
    • המתנגדים טוענים, שהדבר היה נכון בעבר, אולם כיום קיימות אסדות צפות המטפלות בכמויות גז גדולות פי שניים מהכמות המתוכננת[62]. חברת נובל אנרג'י בעצמה תכננה בתחילת הדרך לפתח את מאגר לוויתן באמצעות אסדה צפה[10]. על פי חברת "אנרג'יאן" (אנ'), מפעילת האסדות הצפות בשדות תנין וכריש (מהסוג שדורשים להפעיל ב"לווייתן"), אין כל צורך בהפחתת לחצים באסדת FPSO.
  • הובלת קונדנסט: עדיף להוביל את הקונדנסט בצינורות תת-קרקעיים מאשר באמצעות מיכליות ים או מיכליות כביש. אין מדובר בכמויות גדולות של קונדנסט, לפי הערכות מדובר על 2500 חביות ביום ועד כ־7000. כמויות הקונדנסט שיאוחסנו על גבי אסדה צפה הן גדולות משמעותית ולכן בתקלת שפך מאסדה צפה הנזק הסביבתי יהיה הרבה יותר חמור.
    • המתנגדים טוענים, כי תמ"א 37ח' מאפשרת הצבת מכלית אחסון צפה מטיפוס FSO בצמוד לאסדת הרגליים קרובת החוף, נובל אנרג'י ציינה בכנסים ציבוריים שאין תכנית להפעלת מערך כזה בלוויתן. בנוסף, טוענים המתנגדים שחברת נובל אנרג'י היא שיאנית תקלות השפך ממתקנים קרקעיים במדינת קולורדו מזה 6 שנים ברציפות, וכי מיכלי אחסון הקונדנסט שלה דולפים אדים רעילים באופן שגרתי.
  • רני עמיר, מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, שניהל את אגף ים וחופים, הצהיר על תמיכתו באסדה קרובה[63][1].
  • החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים הודיעו על תמיכה בבניית האסדה קרוב לחוף[12]. להצהרה שפרסמו הצטרפה גם עמותת אדם טבע ודין[64][1]. אולם בתשובה לשאלה, אמר חוקר זיהום האוויר של העמותה, אריה ונגר, שאינו יודע מה קצב הפליטה של המזהמים באסדת תמר, ושהנושא אינו בתחום מומחיותו[65].

שיקולי ביטחון

  • במאי 2014, מפקד חיל הים לשעבר וקמ"ן חיל הים הודיעו שלדעתם ניתן להגן על האסדה הצפה על פי הבאר - כדרישתם של המתנגדים לאסדה בחוף דור[66][67].
  • משרד הביטחון פרסם חוות דעת, הקובעת שמבחינה ביטחונית עדיף להגן על אסדה שקרובה לחוף. (מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור, טען שענף עלום בחיל הים הוא שנתן את חוות הדעת). אולם שר הביטחון בעת שניתנה חוות הדעת, משה יעלון, טוען שלא נשאל ולא התבקש לתת אותה, ושהיא ניתנה שלא על דעתו. וגם כיום הוא סבור שבעזרת ספינות סער 6 החדשות שחיל הים רכש למטרה זו כבר בשנת 2013, אין בעיה לאבטח את האסדה המרוחקת.
  • ביול י 2018 דובר צה"ל הודיע שמשיקולי ביטחון צה"ל תומך בקירוב אסדות כריש-תנין ולוויתן ליבשה[68]. עמדת מערכת הביטחון וחיל הים נובעת מחשש שארגוני טרור ינסו לפגוע באסדות, ואם הן יהיו רחוקות 120 ק"מ מהחוף (לוויתן) או 100 ק"מ מהחוף (כריש-תנין) יהיה קשה מאוד להגן עליהן[69].
  • גם מחליפו של יעלון במשרד הביטחון, אביגדור ליברמן, הודיע ב-31 בדצמבר 2018, שלא היה ידוע לו על כל המלצה לבנות את האסדה במקום כלשהו, משיקולי ביטחון.

מצב המאבק

החל משנת 2010 הוגשו מספר עתירות לבית המשפט הגבוה לצדק, בעניינים שונים הקשורים למאבק.

  • בג"ץ 2293/10 ובג"ץ 4687/10, בדרישה לבצע הליך תכנוני מסודר ושקוף לציבור - העתירות התקבלו, והחלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בעניין שונתה.
  • בשנים 2012 - 2013 הוגשו עתירות כנגד בניית מאגרי גיבוי ביבשה - העתירות נדחו, בנימוק שהן מוקדמות מדי בהתחשב במצב התכנון.
  • בשנת 2014 הוגשו שלוש עתירות כנגד מתקני טיפול יבשתיים, המשולבים בתהליך זיקוק הגז - העתירות נידחו; אולם בהחלטה התווספה הערה, שתינתן עדיפות לטיפול בגז בים. כעבור ארבעה חדשים, הודיעה חברת נובל אנרג'י על שינוי ההחלטה, ועל הקמת האסדה בסמוך לחוף.
  • בג"ץ 2974/17, כנגד מאגר הגיבוי באתר חגית - העתירה נדחתה בדצמבר 2017[42].
  • בדצמבר 2018 נדחתה בקשתה של חברת נובל אנרג'י להיתר פליטה לאסדת לווייתן[70].
  • ב-8 בינואר 2019 הגישה המועצה האזורית חוף הכרמל עתירה כנגד רשות הגז הטבעי המחוזית ונובל אנרג'י, בדרישה לבטל את ההיתר לצנרת הקונדנסט בין שוחת נחשולים (מחצבת עין איילה) לבין אתר חגית.
  • בעקבות דחיית הבקשה להיתר פליטה, הגישה עמותת "שומרי הבית" ב-8 בינואר 2019 עתירה כנגד בניית האסדה, בנימוק שהחוק לא מתיר לבנות את האסדה ללא היתר פליטה[71].
  • ב-10 בינואר 2019 שלחה עמותת "שומרי הבית" מכתב לשר האנרגיה, בדרישה להפסיק את בניית האסדה - משיקולי ביטחון.
  • ב-26 בינואר דווח, שהיסודות של האסדה הגיעו לאתר המיועד להקמת האסדה. יסודות אסדת לוויתן הגיעו למים הטריטוריאליים של ישראל, באתר גלובס

אירועים מיוחדים

  • ב-22 ביוני 2018 יצרו 992 גולשי גלים מעגל גולשים בחוף הרצליה, במטרה לעורר מודעות למאבק להרחקת אסדת הגז. בכך נשבר שיא גינס למספר הגולשים הגדול ביותר במעגל אחד, שיא שעמד קודם לכן על 511 גולשים[72].
  • במוצ"ש 1.9.18 נערכה על ידי עמותת "שומרי הבית" העצרת הסביבתית הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במהלכה גדשו את כיכר רבין פעילים רבים. על הבמה נאמו, לצד "שומרי הבית" נציגי ארגונים ירוקים ומאבקים סביבתיים אחרים בישראל וביניהם: צלול, מגמה ירוקה, ירוק עכשיו, כחול וירוק, בינוי שפוי, מאבק 2020. העצרת כמעט ולא סוקרה באמצעי התקשורת: ערוצי הרשות השנייה התעלמו ממנה לחלוטין, בערוץ 10 היא סוקרה לשניות ספורות בלבד, ובערוץ הראשון דווח בה על "כ־1500 מפגינים", מספר שלטענת המארגנים, שטוענים כי במקום היום 20 אלף איש, לא ייצג את המציאות בכיכר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 אתר "זווית" למדע ולסביבה, 20 ביולי 2018
  2. ^ בין המומחים התומכים בהרחקת האסדה מהחוף: דוד ברודאי (זיהום אוויר)[1], ריק שטיינר (גז), עדי וולפסון (הנדסה כימית), איימי רוזנשטיין (סיכונים סביבתיים), אורי דיין (פיזור מזהמים), יוסי בר (מי תהום), אוריאל רובין (מנהל יחידה קרדיולוגית, המרכז הרפואי הלל יפה), עינת אהרונוב (מהתוכנית לגאולוגיה, נפט וגז), יועד צור (הנדסה כימית); כמו כן תומכים בכך: אבי גבאי, וחברת הכנסת יעל כהן-פארן.
  3. ^ ארז רביב, ‏מי הזיז את האסדה שלי?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 באוגוסט 2018
  4. ^ מייצג 18 רשויות מקומיות
  5. ^ [tps://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001245405 למה הארגונים הירוקים לא תומכים בהרחקת אסדת הגז?]
  6. ^ החברה להגנת הטבע: בעד הקמת האסדה מול חוף דור, באתר Ynet
  7. ^ יסודות אסדת לוויתן הגיעו למים הטריטוריאליים של ישראל, באתר גלובס
  8. ^ לווייתן; לויתן; קידוח לויתן, באתר Energy Dictionary
  9. ^ 29/12/2010 16:02קידוח לויתן - תוצאות הלוגים, באתר מאיה
  10. ^ 1 2 כמצויין בדו"ח השנתי של חברת נובל אנרג'י לבעלי המניות, 2014, עמ' 6 ו-39.
  11. ^ 1 2 3 אילנה קוריאל, בין ירוק לשחור: המאבק על האסדה מול חוף דור, באתר ynet, 14.7.2018. בכתבה נטען, שתחנות הכוח פולטות יותר מזהמים (למשל: 54,180 טון תחמוצות חנקן בשנת 2016, לעומת 64 טון בלבד מאסדת גז "תמר"; אולם האסדה פולטת תרכובות אורגניות נדיפות (VOC), ובהם בנזן המסרטן בוודאות, בשיעור גבוה בהרבה מכל תחנות הכוח בישראל.
  12. ^ 1 2 אילנה קוריאל, החברה להגנת הטבע: בעד הקמת האסדה מול חוף דור, באתר ynet, 9.7.2018
  13. ^ 1 2 מתוך אתר אקולוגיה וסביבה למשל: בנורווגיה, מתוך 96 אסדות, 87 נמצאות בריחוק של 125 ק"מ לפחות מהחוף; 5 אסדות במרחק של 60 ק"מ, ועוד 4 אסדות נמצאות על איים שאינם בקרבת יישובים גדולים. בארה"ב, במדינות חזקות מבחינה כלכלית, חל איסור מוחלט על בניית אסדות בקרבת היבשה, לעומת מדינות פחות מפותחות כלכלית, שבהן זה מותר.
  14. ^ Search Judgments, supreme.court.gov.il
  15. ^ על אף המאבק המתוקשר: נדחתה עתירת 'שומרי הבית' נגד צנרת הקונדנסט, באתר דבר ראשון
  16. ^ יוני ספיר ממייסדי עמותת 'שומרי הבית' אצל קרן נויבך בתוכנית סדר יום בכאן רשת ב' 30.7.18
  17. ^ מתוך אתר "Offshore"
  18. ^ [https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/64a/2013-64a-216-GasSviva.pdf מוכנות והיערכות להשפעות סביבתיות של קידוחי גז ונפט בים], דוח מבקר המדינה אפריל 2013
  19. ^ בנזן נמצא בקטגוריה הגבוהה ברשימת IARC (אנ'). הוא גורם בעיקר ללוקמיה, ולמחלות נוספות
  20. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, 2,200 בני אדם מתים בישראל מדי שנה כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר, באתר הארץ, 15.3.2017; ב"זווית"; דו"ח OECD מ-2014: 2,500 איש.
  21. ^ [http://fs.knesset.gov.il/20/Committees/20_ptv_348793.doc פרוטוקול מס' 320 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, ד' באב התשע"ו (08 באוגוסט 2016), שעה 9:30]
  22. ^ 1 2 אפשר לנשום: תחנות הכוח הפחמיות בחדרה ייסגרו עד יוני 2022
  23. ^ 1 2 השר שטייניץ: תחנה פחמית מזהמת כמו 25 תחנות על גז
  24. ^ תחנת הטיפול בגז משדה "תמר" תוכננה להקמה על היבשה. בעקבות מחאות של תושבי האזור, שונתה התוכנית והתחנה הוקמה בים, במרחק של 23 ק"מ מחופי אשקלון.
  25. ^ מרשם פליטות לסביבה, ד"וח שנתי 2016, שקפים 19 ו-23; בניגוד להתחייבות במצגת, הסכם פליטת מזהמים לא נחתם עד היום (פברואר 2019).
  26. ^ דוח מפלס 2017, עמוד 19
  27. ^ שאלות ותשובות בנושא הפקת גז מאסדת לווייתן
  28. ^ שימוש בגז טבעי בישראל – הבטחה לשיפור איכות האוויר בצל חשש לזיהום בקרבת אסדת הטיפול
  29. ^ חוות דעת השפעות בריאותיות אסדת לוויתן - פרופ' ברחנא
  30. ^ מה המפעלים בסביבה שלכם פולטים לאוויר, לים ולקרקע? פורסמו נתוני המפל"ס ל-2017 של יותר מ-560 המפעלים הגדולים בישראל
  31. ^ היבטים בריאותיים בנוגע לקונדנסט
  32. ^ [http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/energy/naturalgas/documents/condensate-2016-report.pdf סוגיות סביבתיות ורגולטוריות הנוגעות לשינוע, אחסון ושימוש בקונדנסט- תוצר לוואי נוזלי של הפקת גז טבעי]
  33. ^ 1 2 What is produced water? -AGI
  34. ^ [https://www.wef.org/globalassets/assets-wef/direct-download-library/public/03---resources/wsec-2017-fs-013-iwwc-og-glossary---final---5.21.18.pdf Produced Water: Oil and Gas Terminology Glossary]
  35. ^ מערך הניטור הימי בישראל וניטור אסדות הפקת הגז - המשרד להגנת הסביבה
  36. ^ ד"וח של הוועדה לשימור משאבי נפט וגז של קולורדו, COGCC
  37. ^ דו"ח תקלות שפך, מחוז Weld בקולורדו
  38. ^ עמירם ברקת, ‏נובל אנרג'י מתחילה לטפל בדליפה ב"לוויתן 2", באתר גלובס, 27.08.2012
  39. ^ תכנון ניהול וניטור סביבתי, חברת "אמפיביו", 4 בדצמבר 2016, עמ' 97
  40. ^ עמ' 372–376 EMMP Offshore
  41. ^ דו"ח מאת עודד כץ, המכון הגיאולוגי לישראל, 2012
  42. ^ 1 2 סוניה גורודיסקי, ‏בג"ץ: מיכל גיבוי לאחסון קונדנסט בחירום יוקם באתר "חגית", באתר גלובס, 25/12/2017
  43. ^ פיתוח לווייתן ייתקע ביבשה? בג"ץ עשוי לדרוש מהמדינה שינוי בתוואי צנרת הולכת הגז
  44. ^ משרד האנרגיה וארגוני הסביבה יתאמו עמדות בפיתוח משק הגז
  45. ^ מאמר בפורבס, המשווה את הסיכונים בהובלת דלק באמצעים שונים
  46. ^ [https://env.huji.ac.il/sites/default/files/env/files/dror_tzurel.pdf מערך הניטור הימי בישראל וניטור אסדות הפקת הגז]
  47. ^ דו"ח באתר EPA
  48. ^ "לחץ משוגע של לוביסטים ואנשים פוליטיים", ראיון של רינו צרור עם אורן פרסיקו ונלי תגר, סרטון באתר יוטיוב
  49. ^ פרוספקט של חברת Aibel, שמכרה לחברת נובל אנרג'י אסדה צפה (FPSO) בהספק של 1,600 מיליון רגל מעוקב ביום (MMSCFD)
  50. ^ למשל, באשקלון יש כיום תחלואה בסרטן בשיעור של 8% יותר מהממוצע הארצי.
  51. ^ ארי ליבסקר, רוטשילד על החוף: בתוך המחאה נגד אסדת הגז בחוף דור, באתר כלכליסט, 14/7/2018; כנגד הטענה שהדיונים על תמ"א 37ח' התקיימו בהשתתפות הציבור, טוען יועד צור, פרופסור להנדסה כימית מהטכניון: "בעת העבודה על תמ"א 37ח', לא נבחנה ברצינות חלופת FPSO, זאת למרות שאני, לפחות, העברתי לכל גורמי התכנון את המסר שזהו הפתרון המועדף. בעת הדיון במועצה הארצית לתו"ב אשר נכחתי בו, המתכנן ששכרה המדינה (אדם חף מכל יידע קודם בתחום הגז בשם גידי לרמן), טען כי אניית FPSO הוא פתרון לא ישים. לצערי, לא ניתנה לי ההזדמנות להפריך את דבריו ועל כן המועצה קיבלה את החלטתה על סמך מידע מוטעה. בנוסף, נטען בעבר כי המועצה אינה מוסמכת לדון בתוכניות הנוגעות למים הכלכליים. לאחרונה הובאה לידיעתי חוות הדעת מטעם המשנה ליועמ"ש, אבי ליכט, המבהירה כי דין חוק התכנון והבנייה במים הכלכליים כדינו במים הטריטוריאליים. בכל מקרה, טיעון המים הכלכליים נשמע לי יותר מכל דבר אחר כסתם תירוץ גרוע. לא יכול להיות מצב בו סדר הדיון מוציא מכלל אפשרות מראש את החלופה הטובה ביותר."
  52. ^ עתירה נגד אסדת לוויתן: "נובל אנרג'י לא מסוגלת להרים פרויקט שיעמוד בדרישות חוק אוויר נקי"
  53. ^ ביהמ"ש המחוזי בחיפה דחה את הבקשה למנוע את כניסת אסדת לוויתן
  54. ^ בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 31320-01-19
  55. ^ "סוגיות סביבתיות ורגולטוריות הנוגעות לשינוע, אחסון ושימוש בקונדנסט", דו"ח המשרד להגנת הסביבה, באתר "סביבה"
  56. ^ אתר למנויים בלבד נחמיה שטרסלר, אל תבלבל אותנו עם העובדות, באתר TheMarker‏, 2 באוגובט 2018
  57. ^ היבטי זיהום האוויר מאסדת הפרדת הגז של מאגר לוויתן- אדם טבע ודין
  58. ^ נגד הרחקת אסדת הגז: "אין עוד אסדות הפקה צפות לגז"
  59. ^ על אסדות הפקה צפות לגז – FPSO
  60. ^ חן מענית, ‏למה הארגונים הירוקים לא תומכים בהרחקת אסדת הגז?, באתר גלובס, 13.7.2018
  61. ^ ארז רביב, ‏הוויכוח הירוק על האסדה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15.8.2018
  62. ^ למשל: אסדת "אסגרד" בנורווגיה, הפועלת כבר 18 שנים. אתר "נורסק-פטרוליום", מפעילת אסדת ÅSGARD
  63. ^ סכנה סביבתית או תושבים מפונקים? המאבק על הגז הטבעי -וואלה לדבריו של עמיר: ״לא ניתן להצביע על השפעה ספציפית שלילית של האסדות על איכות מי הים, הקרקעית או החי הימי. מבדיקות מי הים ניתן להבחין שהמליחות הגבוהה של מי הייצור יורדת לערכים טבעיים של מי הים כבר במרחק של עד כקילומטר אחד מהאסדה. גם ריכוזי המתכות בקרקעית סביב האסדות אינם חורגים מהערכים הטבעיים לקרקעית הים בישראל. פיזור מי הייצור באסדת לווייתן צפוי להיות דומה למה שקורה באסדת תמר. בנוסף, האסדה ממוקמת יותר מ-15 קילומטר ממתקן ההתפלה בחדרה, וכיווני הזרמים באזור מבטיחים שאין שום חשש לזיהום מי ההתפלה עקב פעילות האסדה״.
  64. ^ מתוך אתר אט"ד
  65. ^ דיווח באתר אט"ד
  66. ^ דו"ח חוקר - תמ"א 37ח', מאת גדעון ויתקון, 27 במאי 2017
  67. ^ ליאור גוטמן, ביקרנו באסדת הגז של תמר ולא ראינו אף ספינת הגנה באופק, באתר כלכליסט, 24/11/2016
  68. ^ מחאת חוף דור: צה"ל מתנגד להרחקת האסדה
  69. ^ הצבא ממליץ להקים אסדת גז נוספת בקרבת החוף
  70. ^ סוניה גורודיסקי, ‏המשרד להגנת הסביבה דוחה את בקשת נובל אנרג'י: לא יתיר פליטה לאסדת לוויתן, באתר גלובס, 5.12.2018
  71. ^ ארז רביב, ‏מעצור נוסף ללווייתן?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 בינואר 2019
  72. ^ מארק קולטון, ‏מעגל הגולשים הגדול בהיסטוריה, באתר ONE; אסף קמר, כך נשבר בהרצליה שיא העולם במעגל גולשים, באתר ynet, 7/7/2018 שיא גינס במעגל גולשים, סרטון באתר יוטיוב


אנרגיה בישראל
תחנות כוח
פחם אורות רבין • רוטנברג
גז רדינג • אלון תבור • גזר • דליה • צפית • אשכול
מחזור משולב חגית • חיפה • דוראד • רמת חובב • מישור רותם
סולארית אשלים • קטורה
פצלי שמן מישור רותם
גל ים יפו
טורבינת רוח עמק הבכא • הר בני רסן • בראשית • רמת סירין • מעלה גלבוע
אגירה שאובה גלבוע • כוכב הירדן
תחנות כוח שנסגרו טבריה • תל אביב • ירושלים
שדות גז ונפט חלץ • לווייתן • מגד • מרי • נועה • צוק תמרור • ראש זוהר • תמר • תנין • כריש
חברות וארגונים תשתיות נפט ואנרגיה • חברת החשמל לישראל • נתיבי הגז הטבעי לישראל • נתיבי נפט • חברת קו צינור אירופה אסיה • ערבה פאוור קומפני
אנרגיה גרעינית בישראל • גז טבעי בישראל • משק החשמל בישראל • כלכלת ישראל – אנרגיה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המאבק_להרחקת_אסדת_לווייתן&oldid=25137239"