פילוסופיה של המוסר

שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

אריסטו כפי שצויר על ידי רפאל בציור "אסכולת אתונה"

הפילוסופיה של המוסר, שנקראת גם אֵתִיקָה, היא ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלות "מהו המעשה הראוי שחובה לעשותו?" ו"מהי 'המידה הטובה'?" ומסייע בהבחנה בין טוב ורע.

הגדרת התחום והדיון סביב השם

בהקשרים המערביים ראשית הדיון באתיקה כתחום מוגדר העוסק בהנחיית חיי האדם נעשתה על ידי אריסטו. עבור אריסטו הגדרת התחום כללה במיוחד שאלות כלליות אודות איזה אורח חיים רצוי לנהל, אילו מידות נדרשות מאופי טוב וכיצד נראות חברויות התורמת לשגשוגו של האדם. אריסטו קרא לחקירה זו בשם אתיקה (ἠθικός), כלומר, התחום הנוגע לאופי האדם. כאשר הרומים ירשו את הפילוסופיה היוונית הם תרגמו ἠθικός ל-moralis, דבר ששינה במעט את אופן השימוש במונח.

לפי הפילוסוף ברנארד ויליאמס אתיקה הוא שם רחב ואמורפי יותר הכולל יותר נושאי דיון הסובבים את האופי האנושי, בעוד שמוסריות בא לציין שאלות הקשורות יותר לציפיות חברתיות. לטענת ויליאמס, בעת המודרנית שאלות סביב "מוסר" מציינות יותר דיונים סביב מושגים הקשורים למחויבויות, בעוד שתחום הדיון של האתיקה הוא רחב יותר. אבחנה זו של ויליאמס מגובה בין השאר גם במאמרה של הפילוסופית ג.א.מ. אנסקום במאמרה המהפכני "פילוסופיה מודרנית של המוסר" (1958). לטענת אנסקום, מוסריות באה לציין במאה ה-20 עיסוק בשאלות העולות מדילמות מוסריות ספציפיות ולרוב נדירות, בעוד שאתיקה גם כן מציינת תחום דיון רחב יותר, בעיקר כזה שמקבל את תימוכו מתוך עיסוק באופי האנושי המבוקש. לטענתה, העיסוק במוסר גם כן קשור במושגים מיוחדים של מחויבות, ספציפית מושגים שמקורם בדיונים סביב המחויבות האנושית לחוק האלוהי הנוצרי. לטענתה, משעה שהדיונים הללו התנתקו מהקשר זה הם איבדו את פשרם. לעומת הדיונים הללו, הדיונים האתיים (במובן האריסטוטלי) מניחים פחות הרמזים למושגי חוק מחייבים ולכן יכולים לספק אלטרנטיבה נטורליסטית מסוימת לתחום הדיון המוסרי.

מאמרה של אנסקום הוביל להבחנה בין מוסריות, האמורה לעסוק בחוק המוסרי לעומת האתיקה, האמורה לעסוק באופי האדם. עם זאת, ספק אם קריאה שכזו של המאמר של אנסקום נכונה וכפי שהעיר הפילוסוף אלסדייר מקינטאייר, אין ספק שהדיון האריסטוטלי כולל גם דיונים בטבע החוק ובמחויבויות מיוחדות כאלה ואחרות.

בהקשר האנגלו-סקסי רווח עד היום שימוש באתיקה כדבר הבא לציין עיסוק בתאוריה של המעשיות (בין השאר, כנראה בעקבות החינוך האנגלי ומאפייניו הקלסיציסתיים במאה ה-19) לעומת מוסריות הנוגעת לשאלות מוסריות קונקרטיות, דבר הבא לידי ביטוי בין השאר באמירתו של הפילוסוף ברנרד בלאנשרד בתוארו את חברו ג. א. מור כך "אנחנו מדברים לעיתים תכופות אודות אתיקה, אבל לעיתים נדירות על עניינים של המוסר... הוא היה מאסטר של תאוריה אתית, אבל הוא לא החשיב את עצמו כמומחה מספיק כדי לחוות דעה בנושאים חברתיים או פוליטיים."

מוסר ואתיקה

המוסר הוא אוסף כללי ההתנהגות המקובלים בחברה ובתרבות. האתיקה היא תחום הידע שמציע ביקורת על המוסר, ומציגה אוסף כללי התנהגות אשר בחלקם הם חלופות לכללי ההתנהגות של המוסר.

האתיקה מתחלקת לשלושה תתי-תחומים:

• מטא-אתיקה - העוסקת בהגדרת התחום.
• אתיקה נורמטיבית - העוסקת בהבנת הדרכים והשיטות להיות מוסרי.
• אתיקה יישומית - המקשרת את התחום לצד המעשי.

הוגה מרכזי מהעת העתיקה אשר דבריו בנושא זה נשמרו איתנו, אריסטו, עורך הבחנה בין תחום האתיקה: תחום החוקר את השאלה "מיהו האדם הטוב?", לבין הפוליטיקה, תורת המדינה, תחום החוקר את השאלה מהי המדינה הטובה? כלומר מהו המשטר הראוי?

תורות אתיקה

קיימות תורות אתיקה רבות, שניתן להבחין ביניהן במספר תחומים:

שיפוט של תכונותיו של האדם בהתאמה לטוב המוחלט לעומת שיפוט של מעשה

הפילוסופיה הקלאסית עוסקת בשאלה מהו הטוב העליון ואיזהו האדם המוסרי. הדיון המתקדם בעניין זה מיוחס לאריסטו (ולא למורהו אפלטון). בתורת המידות שואל אריסטו מהי המידה הטובה, וכיצד יקנה אותה האדם. לעומת הקדמונים, אשר עסקו בשאלת הטוב המוחלט או האדם הטוב, מתמקדים ההוגים המודרניים בשאלה מהו המעשה הראוי שחובה לעשותו, כשהכוונה למעשה יחיד שנעשה בהקשר מסוים.

אתיקה שבה הערך העליון הוא הכוונה המתבטאת ברצון הטוב של הפועל

תורת המוסר של ההוגה עמנואל קאנט, ובעקבותיה תורות אתיקה מודרניות נוספות. בוחנת את הערך של הרצון הטוב ואת כוונותיו של הפועל.

אתיקה שבה הערך העליון הוא אושרם של הרבים, וכלל ההתנהגות הוא לקדם את הערך הזה

תורת האתיקה של ג'ון סטיוארט מיל, התועלתנות, מדגישה כי את המעשה הראוי ניתן לשפוט על פי שיקול הדעת אשר בוחן את התוצאות המקוות לקידום אושרם של הרבים המושפעים מעשיית אותו המעשה. מכאן המעשה הראוי ישפט על פי תוצאותו המקווה בלבד.

רלטיביזם מול אבסולוטיזם

הבחנה נוספת הנהוגה בין מוסר (היחסי לחברה ולתרבות) לבין אתיקה (אשר מטרתה לבקר את המוסר), באה לידי ביטוי בתשובות השונות לשאלה הבאה: האם כללי ההתנהגות הראויים חייבים להיות אחידים עבור כלל בני האדם באשר הם (אבסולוטיזם), או שמא ראוי שחלק מכללי ההתנהגות ישתנו בין תרבויות ובין חברות (רלטיביזם), או שמא ראוי שלכל פרט יהיו כללי התנהגות משלו (סובייקטיביזם)?

פרוטגוראס היה הסובייקטיביסט הראשון, וטען שהאדם הוא קנה המידה למה שהוא טוב שהוא טוב ולמה שהוא רע שהוא רע.

הרלטיביסטים הם רבים, וכבר הרודוטוס ערך דיון על השונה והשווה בין תרבויות באשר לתפיסתם את הטוב המוחלט. הרלטיביסטים בתקופתנו (המיוצגים בימינו בעיקר על ידי הפוסט מודרניסטים) טוענים כנגד האבסולוטיסטים כי אין ביכולתם של האחרונים להציג אמות מידה אוניברסליים להתנהגות אתית באופן מניח את הדעת - אין בנמצא קריטריון חיצוני לחברה היכול לשמש כשיפוט מוסרי.

האבסולוטיסטים, טוענים מצדם כי רלטיביזם מוביל למשבר שכן אמות המידה הראויות - מוסר של חברה מסוימת ניתן לצמצום למוסר של תת-חברות קטנות יותר ויותר, עד שמגיעים לרמת האדם הבודד - ומוסר אינו יכול להיות רלוונטי לאדם אחד בלבד.

בנוסף לעיסוק הכללי באתיקה, מתקיים עיסוק גם באתיקה של פעילויות ספציפיות כגון אתיקה רפואית, אתיקה צבאית, מזל מוסרי, אתיקה עיתונאית או אתיקה של התנהגות ברשת האינטרנט.

ראו גם

• רצון (פילוסופיה)

לקריאה נוספת

• פיטר סינגר, מוסר הלכה למעשה, מאנגלית: דבי אילון, עריכה מדעית: מרב רוזנטל-מרמורשטיין, ירושלים: הוצאת מאגנס 2009.
• אלעזר וינריב, בעיות בפילוסופיה של המוסר, תל אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה
• רות לנדאו וגבי שפלר (עורכים), אתיקה במחקר, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2007
• ג'אן -מרק מואיי (תרגום: יעל אדלשטיין), האתיקה אל מול הבלתי ניתן למניעה, משפט רפואי וביו אתיקה, כרך 4 עמוד 161, 2011
• נעמי כשר, ‏מבוא לתורת המוסר, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור
• יוסי דהאן, תאוריות של צדק חברתי, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2014
• יובל לוריא, מבוא לקסמי הפילוסופיה: אתיקה ומוסר,  הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 2007
• האנציקלופדיה של תורת המידות, 2001, ISBN 978-0415936729

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פילוסופיה של המוסר בוויקישיתוף

• אורן אסמן, ‏אתיקה מקצועית, מוסר ומשפט, באתר הערוץ האקדמי, 6 בנובמבר 2009 - שיחה עם פרופ' אסא כשר
• נעמי כשר, האם המוסר יחסי?, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מתוך: נעמי כשר, תורת המוסר : מבוא, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1989
• נחום רקובר, כללי אתיקה של עובדי ציבור , בתוך: "שלטון החוק", ספריית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, תשמ"ט 1989
• אורן בן יוסף, "מוסר בדיוני", באתר סטארבייס 972, 7 בספטמבר 2017
• פילוסופיה של המוסר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)