שלוחי חב"ד

ספר השלוחים
מידע כללי
שפת המקור	עברית ואנגלית
סוגה	אלבום
הוצאה
הוצאה	הוצאת ספרים קה"ת
תאריך הוצאה	1991-1993
מהדורות נוספות
מספר כרכים	4
קישורים חיצוניים
מסת"ב	מסת"ב 0-8266-0391-2

שלוחי חב"ד (ההגייה היא "שלוּחים"^[1], במלעיל) הם פעילים מקרב חסידי חב"ד שנשלחו למקומות שונים בעולם, כדי לחזק את היהודים השוהים במקום, לדאוג להם לצרכיהם, לחזק את הזהות היהודית ולעודד את לימוד התורה וקיום המצוות. בסיס מפעל ה"שלוחים" במתכונתו הנוכחית הוא יוזמה של רבי יוסף יצחק שניאורסון, ולאחר פטירתו הועצם ונבנה מחדש על ידי חתנו וממלא מקומו רבי מנחם מנדל שניאורסון, אותו רואים השלוחים כ"המשלח".

נכון לשנת 2022 פועלים כ-7136 שלוחים בכ-4,800 מרכזים ומוסדות במאה ותשע מדינות^[2] (מתוכם 1,353 שלוחים בישראל, המפעילים כ-1273 בתי חב"ד). פעילות השלוחים במקומות השונים מתרכזת סביב "בית חב"ד" המקומי.

היררכיה ומימון

הארגונים האחראים

ערכים מורחבים – המרכז לענייני חינוך, צעירי אגודת חב"ד בישראל

הפעלת השלוחים נעשית בידי ה"מרכז לענייני חינוך" של חסידות חב"ד, המרכז אחראי על שליחת וארגון השלוחים ברחבי העולם. למרות זאת, במדינות שונות ישנם ארגונים שונים האחראים על שליחת השלוחים, לפי מדינות. ההיררכיה היא שבכל מדינה יש שליח ראשי שכפוף ישירות למרכז הארצי ותחתיו כפופים שאר השלוחים שבמדינתו. ברוב מדינות העולם, הארגון האחראי הוא המרכז לענייני חינוך, ובישראל, צעירי אגודת חב"ד. הארגונים נוסדו על ידי רבי מנחם מנדל שניאורסון.

מרכז חב"ד העולמי ושאר ארגוני חב"ד אינם מממנים את פעילות השלוחים. מימון הפעילות ומשכורות השלוחים מאורגנים באופן עצמאי בידי השלוחים עצמם. המימון מגיע מתרומות, או באמצעות משרות ושירותים שונים שהם ממלאים בחיי הקהילה. עם זאת, ישנם שלוחים המקבלים מימון התחלתי בתקופה הראשונה לפעילותם.

השלוחים הראשיים

לשמירה על הסדר, במדינה בה יש יותר משליח אחד, ה'מרכז' ממנה את אחד השליחים (לרוב - השליח הראשון שהגיע למקום) להיות השליח הראשי, המייצג את חב"ד מול השלטונות, ובעל סמכות הכרעה במקרה של חילוקי דעות. בדרך כלל השליח הראשי הוא הממנה - או מאשר - שלוחים חדשים בתחום אחריותו, ובמדינות שונות אף מסייע במימון פעילותם.

מימון

שכרם של השליחים בעולם והוצאות פעילותם משולמים לרוב מכספי תרומות. את רוב התרומות מגייסים השלוחים עצמם, בעיקר מתומכים וידידים באזור בו בתי חב"ד פועלים ובמקרים מסוימים ישירות מבעלי הון בישראל ובעולם.

חלק מהשליחים מפעילים מוסדות חינוך ומרכזים קהילתיים כגון בתי ספר, גני ילדים ומעונות יום בתשלום חלקי או מלא, המאפשרים להם לממן חלק מהפעילות באזור שליחותם.

חלק קטן של התרומות מגיע לארגונים האחראים, תרומות אלו משמשות להפעלת הארגונים הנ"ל וחלקם מגיע בעקיפין לבתי חב"ד. כך לדוגמה: ארגון צא"ח מפיק עלוני הסברה לקראת חג החנוכה, ומוכר את העלונים לבתי חב"ד במחיר מסובסד הודות לתרומות שמקבל.

במקרים יוצאי דופן, מממנים הארגונים האחראים (כגון צעירי חב"ד) חלק מתקציב השלוחים. לדוגמה: בית חב"ד הנמצא במיקום חשוב מזווית הראיה של הפעילות החב"דית, או בית חב"ד הנמצא במיקום המקשה על השגת מימון (בית חב"ד למטיילים שאינו מתבסס על קהילה קבועה) - זוכים לתמיכות מסוימות. גם שלוחים חדשים זוכים לתמיכה מסוימת (המשתנה ממקרה למקרה) בתקופה הראשונה לפעילותם. בנוסף, במקרים מסוימים מקבלים בתי חב"ד תקציב מהרשות המקומית^[3].

ילדי השלוחים

חלק מילדי השלוחים החיים באזורים מרוחקים ממגורי יהודים חרדים - לומדים במיזם "בית ספר - נט", שבו מתקיים לימוד ווירטואלי עם מורה.

סדרת הספרים ילדים בשליחות עוסקת בילדי השלוחים.

פעילות

רובה של פסקה זו אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

פעילות השלוחים מתקיימת בעיקר בבית חב"ד האזורי של כל שליח, או במוסדות השונים שהוקמו (כגון בית תבשיל, מוסדות חינוך ועוד). הפעילויות משתנות בין השלוחים השונים, כאשר יש המרכזים פעילויות שונות. בכללות נחלקות הפעילויות לפעילות קבועות ופעילויות עונתיות:

הפעילויות הקבועות שמקיימים השלוחים הם בעיקר מבצעי הרבי מחב"ד, וכן שיעורים והרצאות בענייני יהדות, חסידות תורה ומדע, ושיעורים שונים. השלוחים גם מעניקים סיוע בכל צורך יהודי, כגון הכנה לבר מצווה, חתונה או אבל.

הפעילויות העונתיות שמקיימים השלוחים, נעשות בדרך כלל בסביבות חגי ישראל ובתקופות שונות, כגון תקיעת שופר בראש השנה, הדלקת נרות חנוכה, חלוקת משלוחי מנות בפורים, חלוקת מצות שמורות לקראת חג הפסח, תהלוכות ל"ג בעומר וקריאת עשרת הדיברות בחג השבועות. כמו כן ישנן גם פעילויות קיץ כגון קייטנות, מועדוני של"ה (שיעורי לימודי הדת) ועוד.

שלוחי חב"ד פעילים אף בחילוץ יהודים מכתות שונות ברחבי העולם.^[4]

כינוס השלוחים

ערך מורחב – כינוס השלוחים העולמי

אחת לשנה מתקיים כינוס שנתי שבמסגרתו מתאספים אלפי שלוחים ממדינות רבות^[5].

הרבי מלובביץ' נהג לשאת דברים לפני השלוחים בהתוועדות ביום השבת. לאחר פטירתו עולים השלוחים לקברו ביום שישי.

הכינוס מסתיים באירוע חגיגי ("בנקט") בו משתתפים תומכים רבים של הפעילות וכן הורי השלוחים ומשפחותיהם. במהלך הכנס, היה מקריא המנחה הרב משה קוטלרסקי, את שמות המדינות שבהן פועלים שלוחי חב"ד, כשהשלוחים קמים בעת הקראת מקום שליחותם.

בכינוס מתקיימות סדנאות שונות, שמטרתן להעשיר את פעילות השלוחים ולהקל על עבודתם, צילום קבוצתי שנערך ברחבת 770, עלייה לאוהל חב"ד לובביץ' ועוד. את הכינוס ניהל הרב משה קוטלרסקי^[6], באמצעות ועדה מיוחדת - "הנהלת כינוס השלוחים העולמי" של ה"מרכז לענייני חינוך", שמתכננת את הכינוס כחצי שנה קודם לכן.

כמו כן מתקיים בשבוע שלפני כ"ב בשבט^[7] "כינוס השלוחות", שבו מתכנסות נשות השלוחים ממדינות רבות.

ספר השלוחים

"ספר השלוחים" הוא אלבום בן ארבעה כרכים גדולים של תמונות צבעוניות מכל השלוחים ובני משפחותיהם ברחבי העולם שיצאו לשליחות עד שנת תשנ"א. באלבום נמצאות גם תמונות משפחותיהם של אנשי ונשות ההוראה המתעסקים במוסדות של חב"ד, ותמונות ממוסדות חב"ד. הכרכים מסודרים על פי מדינות: בכרך הראשון השלוחים מארצות הברית, בכרך השני השלוחים מישראל, בכרך השלישי מאירופה, דרום אמריקה, אפריקה ואוסטרליה, ובכרך הרביעי השלמות ומפתח שמות.

בשיחה שמסר הרב שניאורסון בכינוס השלוחים תשנ"א אמר כי יש להדפיס ספר שיכלול תמונות של כל השלוחים ומשפחותיהם ואפילו ילדים קטנים. הספר יצא בהוצאת קה"ת, בארבעה כרכים שנשלמו בחורף תשנ"ב. לפני שחלה השאיר על שולחן משרדו את ארבעת הכרכים, והם מונחים שם עד היום.

היסטוריה

מושג השליחות החל עוד על ידי רבי שלום דובער שניאורסון - האדמו"ר החמישי של חב"ד, ששלח שלוחים לגאורגיה, בוכרה ואף לארצות הברית ונמשך אצל בנו רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר השישי של חב"ד, ששלח חסידים כשלוחים נודדים על מנת לחזק את היהדות ברוסיה הקומוניסטית, ובארצות הברית, בעיקר בערי השדה, ובצפון אפריקה. הרב מנחם מנדל שניאורסון הרחיב מאוד את כמות השלוחים.

בשנים הראשונות להנהגתו נהג הרב שניאורסון לקרוא באופן אישי לחסידיו ומבקשם לנסוע למדינות מסוימות. החל בשנת תשי"ח, החל לדרוש מחסידיו ללא הרף לצאת לשליחות, תחת הסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"^[8], כדי להפיץ את אור היהדות. למילות הפסוק הולחן הניגון ופרצת, שכונה 'המנון השלוחים'. במשך השנים גדלה כמות השלוחים והאחריות על שיגורם עברה למזכירו של הרב שניאורסון, הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, שמונה למנהל המרכז לענייני חינוך וניהל את פעילות השלוחים ברחבי תבל.

השליח הראשון במתכונת הנוכחית שנשלח על ידי הרב מנחם מנדל שניאורסון לאחר שקיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד, היה הרב מיכאל ליפסקר (שיועד לכך עוד על ידי הרב יוסף יצחק שניאורסון), שיצא למרוקו^[9]. ההגייה האשכנזית הייתה זרה ליהודי מרוקו והקשתה על הפעילות. אחריו הגיע למרוקו גם הרב שלמה מטוסוב, שהתגבר על הקשיים וזכה לאמונם של יהודי מרוקו. הוא הקים מוסדות תורה לבנים ולבנות, בעיקר בכפרים^[10].

בשנת תשל"ו-תשל"ח, שלח שלוש קבוצות של שלוחים שכללו אברכים ובחורים לישראל, חלק הגיעו בהתחלה ללמוד בכוללים בירושלים וצפת, ובהמשך נפוצו בישראל והקימו ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ועוד. הרב שניאורסון ביקש ממי שיכול שיפנה לתפקיד הרבנות בישראל, חלק מתוכם נבחרו במשך בשנים לרבני ערים וישובים בארץ, בין השלוחים היו הרב לוי ביסטריצקי, הרב אליהו יוחנן גוראריה, הרב יוסף יצחק וילשאנסקי, הרב מנחם מנדל גלוכובסקי, הרב יוסף הכט והרב יוסף שמואל גרליצקי^[11].

בשנת 2022 זכה מפעל שלוחי חב"ד בפרס כץ ליישום ההלכה בחיים המודרניים^[12].

משמעותה הרוחנית של השליחות

הרבי מלובביץ' אמר שמטרת מפעל השלוחים היא זירוז ביאת המשיח והכנת העולם לקראת הגאולה^[13]. הוא פירש את המובא בשם הבעש"ט^[14], ששאל את המשיח "אימתי קאתי מר?" (=מתי יבוא האדון, המשיח) והשיבו "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", שהכוונה היא כאשר תתפרסם תורת החסידות ויתגבר והעיסוק בה. לדבריו, אין צורך שהעולם כולו ילמד את תורת החסידות, ודי בכך שניתנת האפשרות המעשית לכל הרוצה בכך^[15].

בשנת תשנ"ב הכריז בנוגע לעבודת השלוחים כי "עבודת השליחות הסתיימה", וכעת נותר רק "להכין את העולם כולו לקבל את פני משיח צדקנו"^[16].

לקריאה נוספת

הרב מרדכי מנשה לאופר, ספר השליחות - ליקוט משיחות הרבי מליובאוויטש, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד, תשמ"ז
הרב זושא וולף, תורת השליחות - מצוות הדור במשנתו של הרבי מליובאוויטש, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד, תשס"ג
מגזין תחיינו בהוצאת "ועד תלמידי התמימים העולמי", גיליון 2 עמוד 50 ואילך, סקירה על של ספר השלוחים והמעורבות של הרב שניאורסון בשלבי הוצאתו לאור.

קישורים חיצוניים

פריסה

עולמית וארצית, כולל מפה בעברית, אתר בית חב"ד
אופציה נוספת בארץ ישראל בלבד, אתר צא"ח

אודות

אלי ויזל, השליחים של חב"ד
כל מה שרציתם לדעת על שלוחי חב"ד והתביישתם לשאול, אתר בית חב"ד
השליח, בתי חב"ד. אתר בית חב"ד
חגית ריטרמן, שליחות של אהבה, באתר ערוץ 7, 17 ביוני 2004
קובי סלע, שליחות לדבר מצווה, באתר ערוץ 7, 30 בנובמבר 2006
"הייתי שולח שליח, גם בשביל יהודי אחד בלבד", הרב משה קוטלרסקי בראיון לאתר בחדרי חרדים, תשע"א
שליח "כיכר השבת" לכינוס, ‏מפעל השליחות של חב"ד נחשף בתפארתו בניו-יורק, באתר כיכר השבת, 7 בנובמבר 2010
דמותה ופועלה של שליחת חב"ד, ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 2 ביולי 2018
שלומית דקל וגיטה רוקח, נשים מנהיגֹות בשליחות קהילתית: מעמדן של שליחֹות חב"ד מנקודת מבטן של סטודנטיות במכללת "בית רבקה"

וידאו

כתב בחדרי חרדים, שיר השלוחים • לצפייה, באתר בחדרי חרדים, 3 בדצמבר 2008
יוני קמפינסקי, חב"ד בישראל - התנועה הוותיקה במיתוג חדש, באתר ערוץ 7, 4 בינואר 2011
גוט שאבעס וייטנאם סרט על שלוחי חב"ד בווייטנאם באתר לב לדעת
לקט וידאו על יחסו של הרב שניאורסון לשלוחים בערוץ הרשמי של jem

הערות שוליים

^ הצורה "שלוחים" מבוססת על לשון המשנה ברבים ובהטיה
^ מבצע אנטבה של חסידי חב"ד: כעת מקיפה מפת השלוחים 100 מדינות ברחבי העולם, באתר חרדים10, ב' בכסלו תשע"ח
^ אור חדש מפציע בחדרה
^ רגע של חכמה (2023-03-04), "ניצלתי מכת במקסיקו" - מבצע חילוץ מהג'ונגל | רגע של סיפור", נבדק ב-2024-08-06
^ חב"ד מציגה: ה'באנקעט' השנתי, ערוץ 7 24.11.2019
^ החסיד שחי את כינוס השלוחים העולמי כל השנה באתר col
^ יום פטירת הרבנית חיה מושקא שניאורסון
^ בראשית כח יד
^ כל מה שרציתם לדעת על שלוחי חב"ד והתביישתם לשאול, הרב מנדי קמינקר, אתר בית חב"ד.
^ הרב עמר על הרב שלמה מטוסוב פורסם ב'חדשות חב"ד'
^ מנחם רהט, ריקוד מצווה בצפת עם העולים שבאו במצוות הרבי, מעריב, 25 בינואר 1976
^ זוכי פרס כץ 2022, באתר קרן כץ; איציק ברנדויין, לראשונה: פרס ההלכה היוקרתי הוענק לשלוחי חב"ד, באתר ערוץ 7, י"ז באב ה'תשפ"ב
^ ראו למשל בדרשה האחרונה שנשא בפני השלוחים בשבת פרשת חיי שרה תשנ"ב: "הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש"
^ רשפי אש השלם, ד' א' ע"ב
^ שיחת ש"פ עקב תשנ"א
^ שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב

[1] הצורה "שלוחים" מבוססת על לשון המשנה ברבים ובהטיה

[90מדינות-2] מבצע אנטבה של חסידי חב"ד: כעת מקיפה מפת השלוחים 100 מדינות ברחבי העולם, באתר חרדים10, ב' בכסלו תשע"ח

[3] אור חדש מפציע בחדרה

[4] רגע של חכמה (2023-03-04), "ניצלתי מכת במקסיקו" - מבצע חילוץ מהג'ונגל | רגע של סיפור", נבדק ב-2024-08-06

[5] חב"ד מציגה: ה'באנקעט' השנתי, ערוץ 7 24.11.2019

[6] החסיד שחי את כינוס השלוחים העולמי כל השנה באתר col

[7] יום פטירת הרבנית חיה מושקא שניאורסון

[8] בראשית כח יד

[9] כל מה שרציתם לדעת על שלוחי חב"ד והתביישתם לשאול, הרב מנדי קמינקר, אתר בית חב"ד.

[10] הרב עמר על הרב שלמה מטוסוב פורסם ב'חדשות חב"ד'

[11] מנחם רהט, ריקוד מצווה בצפת עם העולים שבאו במצוות הרבי, מעריב, 25 בינואר 1976

[12] זוכי פרס כץ 2022, באתר קרן כץ; איציק ברנדויין, לראשונה: פרס ההלכה היוקרתי הוענק לשלוחי חב"ד, באתר ערוץ 7, י"ז באב ה'תשפ"ב

[13] ראו למשל בדרשה האחרונה שנשא בפני השלוחים בשבת פרשת חיי שרה תשנ"ב: "הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש"

[14] רשפי אש השלם, ד' א' ע"ב

[15] שיחת ש"פ עקב תשנ"א

[16] שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

חסידות חב"ד
שושלת ליובאוויטש	הראשון: שניאור זלמן מלאדי ("אדמו"ר הזקן", "בעל התניא") • השני: דובער שניאורי ("האדמו"ר האמצעי") • השלישי: מנחם מנדל שניאורסון ("הצמח צדק") • הרביעי: שמואל שניאורסון ("מהר"ש") • החמישי: שלום דובער שניאורסון ("הרש"ב") • השישי: יוסף יצחק שניאורסון ("הריי"צ") • השביעי: מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מלובביץ'")
ענפים נוספים בחסידות	אהרן מסטרשלה \| קאפוסט: יהודה לייב שניאורסון • שלמה זלמן שניאורסון • שלום דובער שניאורסון מרציצה • שמריה נח שניאורסון מבאברויסק \| לאדי: חיים שניאור זלמן שניאורסון • יצחק דובער שניאורסון • לוי יצחק מסיראטשין \| ניעז'ין: ישראל נח שניאורסון \| עץ שושלת חב"ד
כתבים	אדמו"ר הזקן: ספר התניא • שולחן ערוך הרב • סידור אדמו"ר הזקן • תורה אור ולקוטי תורה • מאמרי אדמו"ר הזקן \| האמצעי: קונטרס ההתפעלות \| הצמח צדק: צמח צדק • אור התורה • דרך מצותיך \| הרש"ב: המשך יו"ט של ר"ה תרס"ו • בשעה שהקדימו תרע"ב \| הריי"צ: אגרות קודש הריי"צ \| ספרי הרבי מלובביץ': היום יום • לקוטי שיחות • אגרות קודש הרמ"מ • תורת מנחם • רשימות \| אחרים: ספר הערכים • קטגוריה:כתבי עת חב"דיים
אתרים	מרכז חב"ד – 770 • אוהל חב"ד לובביץ' • כפר חב"ד • קטגוריה:בתי כנסת חב"דיים • קטגוריה:ריכוזים חב"דיים \| לובביץ'
מושגים	ניגוני חב"ד: ארבע בבות • צמאה לך נפשי • ופרצת • ניגוני הרבי מלובביץ' • תבנית:ניגוני חב"ד • קטגוריה:ניגוני חב"ד \| פעילות: בית חב"ד • שלוחי חב"ד • מבצעי הרבי מחב"ד \| התוועדויות: התוועדות • מאמר חסידות • משפיע \| מועדים: חג הגאולה • \| תקנות: סעודת משיח • מקווה "בור על גבי בור" • תקנת לימוד החת"ת • תקנת לימוד הרמב"ם \| שונות: פולמוס המשיחיות
ארגונים מרכזיים	אגודת חב"ד העולמית • ספריית חב"ד • בית דין רבני חב"ד • הוצאת ספרים קה"ת • רשת ישיבות תומכי תמימים • כולל חב"ד • מרכז לענייני חינוך • נשי חב"ד • צעירי אגודת חב"ד בישראל • רשת חינוך חב"ד • צבאות ה' קטגוריה:ארגוני חב"ד • רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש (ישיבות תומכי תמימים)
שונות	קטגוריה:חסידי חב"ד • קטגוריה:רבניות חב"ד
קטגוריה:חסידות חב"ד