לדלג לתוכן

סטריאוטיפים על להט"בים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
יצירה באמצעות תרגום הדף "LGBT stereotypes"
(אין הבדלים)

גרסה מ־15:26, 5 בדצמבר 2020

קבוצת האופנועים דייקס און בייקס במצעד גאווה בסן פרנסיסקו, המציגה סטריאוטיפ של בוצ'ה ופמית.

סטריאוטיפים על להט"בים הם הכללות, דעות או דימויים קונבנציונליים המבוססים על נטיות מיניות או זהות מגדרית של להט"בים. תפיסות סטריאוטיפיות עשויות להירכש באמצעות אינטראקציות עם הורים, מורים, עמיתים ותקשורת המונים,[1] או, באופן כללי יותר, על ידי חוסר היכרות ממקור ראשון, וכתוצאה מכך הסתמכות מוגברת על הכללות.[2]

סטריאוטיפים שליליים קשורים לעיתים קרובות להומופוביה, לסבופוביה, ביפוביה או טרנספוביה.[3] קיימים גם סטריאוטיפים חיוביים, או סטריאוטיפים נגדי-נגדיים.[4][5]

בכללי

דת

בעוד שאנשים להט"בים קשורים לחוסר דת, הקמפיין לזכויות אדם מקדם את הרעיון שבו אדם יכול להיות גיי ודתי. הארי נוקס, איש דת גאה, הוביל תנועה זו מאז 2005. בראיון ל-U.S. News & World Report, הוא אמר כי: "שבעים ושניים אחוז מהמבוגרים מתארים את אמונתם כ-'חשובה מאוד' בחייהם, כך גם שישים אחוז מההומואים והסביות". פעילים פועלים לגשר על הפער בין דת להומוסקסואליות ולהפוך את העדות לידידותיות יותר בקהילה. פרוטסטנטים רבים פתחו את שעריהם והכנסייה המאוחדת של ישו (אנ') מקבלת אנשי דת גאים מ-1972.[6] אנשי דת גאים מתקבלים גם בכנסייה האפיסקופלית של ארצות הברית ובכנסייה הפרסביטריאנית של ארצות הברית.[7] כוח המשימה הלהטב"קי הלאומי עבד עם אנשים יהודים שמשתייכים גם לקהילה הגאה.[8] וארגונים, כמו קשת (אנ'), ממשיכים לעבוד עם חברי הקהילה הגאה היהודים, הן כדי להעלות את המודעות לנושאים להט"בים בקהילות היהודיות והן לנושאים יהודיים בקהילה הגאה.

מדיה

במשך שנים, התקשורת מתקדמת בייצוג שווה של חברי הקהילה הגאה. למרות שעדיין אין הרבה דמויות להט"ב בולטות בתקשורת המרכזית, הקהילה השלימה אבני דרך רבות בשנים האחרונות. ב-2016, סרט הדרמה האמריקאי, אור ירח, היה הסרט הלהט"בי הראשון שזכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר.[9] ב-2018, סרט הדרמה הקומי-רומנטי האמריקאי, באהבה, סיימון, היה הסרט הראשון מאולפן גדול שהתמקד בקשיים של נער הומו בארון.[10]

מצד שני, חברי הקהילה הגאה ממשיכים להיות מיוצגים בצורה נמוכה ומוקלטת. נכון ל-2016, דיסני ייצגה את הקהילה הגאה בכ-8% מסרטיה. חברות אחרות כמו אולפני המאה ה-20, סוני, ליונס גייט אנטרטיינמנט (אנ') וורנר ברוס הציגו דמויות להט"ביות עד לכ-21% בלבד מסרטיהן.[11]

רצח ואלימות

פעילי זכויות להט"ב נלחמו נגד ייצוגים בדיוניים של להט"בים המתארים אותם כאלימים וכרצחניים. הסופר האמריקאי, ברנט הארטינגר (אנ') ציין כי "סרטי הוליווד בעלי תקציב גדול עד אולי בפילדלפיה ב-1993 שהציגו דמויות גבריות הומוסקסואליות הגדירו אותם כנבלים מטורפים ורוצחים סדרתיים".[12] חברי הקהילה הגאה ארגנו מספר הפגנות והחרמות נגד סרטים עם דמויות להט"ביות רצחניות, כולל שוטטות (אנ')‏ (1980), שתיקת הכבשים (1991), ואינסטינקט בסיסי (1992).[13] חוקר התיאטרון, ג'ורדן שילדקרוט, כתב על הישנותו של "רוצח הומוסקסואלי" במחזות אמריקאיים, אך מציין כי מחזאים להט"בים עצמם ניכסו לתוך הסטריאוטיפ השלילי הזה בכדי להילחם עם ההומופוביה.[14] הצגות כאלו כולל את The Lisbon Traviata ‏(אנ') ‏(1985) של טרנס מקנאלי, Porcelain ‏(1992) של צ'יי יו (אנ')‏, The Secretaries ‏(1993) של The Five Lesbian Brothers, והגאלי הגוסס (אנ') ‏(1998) של קרייג לוקאס (אנ').

לסביות

השחקנית פורשיה דה רוסי יצאה מהארון כלסבית בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21.

סרטים רבים מהמאה ה-20 הציגו קונוטציה שלילית על הקהילה הלסבית. סרט הדרמה האמריקאי, הלחישה הרועמת, מ-1961 נותנת לצופים את הרעיון שלסביות חיות אורח חיים "אפל" וכמעט מדכא.[15]

סדרת הדרמה ההמשכית האמריקאית, ישנן בנות, מציגה זוג לסבי שמנסה להקים משפחה ומתמודד עם הסטריאוטיפ הלסבי "U-Haul" השלילי, כלומר לסביות עוברות בדייט השני.[16] עם זאת, במקביל, הסדרה ספגה ביקורת קשה על חיזוק סטריאוטיפים שליליים רבים אחרים, כמו לסביות שטורפות ומפתות נשים סטרייטיות שהן במערכות יחסים עם גברים; להתייחס לרעה לנשים ביסקסואליות או להתנער מהן באופן מוחלט אם היו להן היסטוריה של שינה עם גברים; על צמצום המעשים של הדמויות הראשיות ועל נטייתם הבלתי מוסברת לניאוף ובמקום זאת התמקדות ביופיים הפיזי ובסצינות המין; להרג אקראי של דמויות עיקריות ללא סיבה ספציפית (המכונה "קבור את הגיי שלך"); על כך שהמעיטו בסצנת האונס כ"מין כועס"; [17] על פי הדיווחים, הסדרה מנסה "לאמת את ההטרונורמטיביות";[18] לתיאור של לסביות או ביסקסואליות כגן שעבר מאמהות לבנות וגרם לפעמים לשניהם להילחם על אותה אישה (כפי שהוכח במקרים של לנור ואליס פייזצקי, שרי וקלה ג'פה, פגי והלנה פיבודי, פיליס ומולי קרול, מקרה בו שיין קיימה יחסי מין עם אם ושתי בנותיה בנפרד ביום חתונתן של אחת הבנות, מה שהוביל לכך ששלושתן התאהבו בשיין ובעקבות זאת נפרדו, ובסופו של דבר, טינה ואנג'ליקה קנארד בסדרת ההמשך, The L Word: Generation Q (אנ')); ומראה כי מערכות יחסים לסביות נועדו להיכשל עקב מאבקים לכאורה של לסביות עם מונוגמיה ומחויבות. יוצרת הסדרה, איליין צ'ייקן (אנ'), תויגה כ-"חסרת בושה בגידולה המקצועי" בזכות תיאורה של לסביות בכלל.[19]

בסדרת המדע הבדיוניות האמריקאית, גות'האם, הדמות רנה מונטויה היא מכורה לסמים לסבית שמחלימה מהתמכרות שלה, בעוד שהדמויות פיש מוני, ברברה קין וטבית'ה גלוון הן ביסקסואליות. פיש מוני הוצגה כסגנית המפקד של בוס המאפיה, קרמיין פלקון (אנ'), עם נטייה לחוסר רחמים ושאיפה להפיל את פלקון וגם את סלבטורה מרוני (אנ') ולהפוך לבוס הפשע היחיד של גות'האם. מונטויה לא מסתירה את הטינה לג'יימס גורדון על קיום מערכת יחסים עם ברברה, אהובתה לשעבר. כשמופיעות שמועות כי גורדון עלול להיות מושחת, מונטויה לא לגמרי משוכנעת בכך, אך עם זאת היא נחושה להעמיד את גורדון מאחורי סורג ובריח בתקווה לזכות בחזרה בברברה במקום לאכוף את הצדק, למרות שזה יעלה, למשטרת העיר גות'האם, את אחת מהשוטרים הכנים הבודדים שנשארו נחושים להפיל את פלקונה ומרוני. לאחר שהיא מצליחה לזמן קצר לחדש את הרומן עם ברברה, היא עוזבת את ברברה כשנראה שברברה חוזרת לדיכאון ולהתמכרות לסמים. לאחר שגורדון מתחיל מערכת יחסים עם לזלי תומפקינס (אנ'), ברברה משתגעת מקנאה ובסופו של דבר מתקדמת להיות אחת מהאנטגוניסטים העיקריים של הסדרה. העונה השנייה מציגה את טבית'ה גלוון, אחותו הביסקסואלית של ת'יאו גלוון, וגם היא מתוארת כשכירת חרב אכזרית, סאדיסטית, שמנהלת מערכת יחסים עם ברברה.

לסביות רבות נראות יותר בשיער קצר, לובשות בגדים רחבים ומשחקות ספורט.[20] יתר על כן, סיקורים חדשותיים בנושא להט"בים מחזק תיאורים סטריאוטיפיים של לסביות. לעתים קרובות, שידורי חדשות מדגישים סיפורים על לסביות "גבריות" יותר, ולא מצליחים לתת כיסוי שווה לזהויות לסביות אחרות. לפיכך, האוכלוסיות שמקבלות מידע על קהילות שוליות ממקור חדשותי מתחילות להשוות בין מיניות לסבית לבין מצג גברי. האופן שבו מתוארים לסביות בסיקורים החדשותיים מוביל אנשים להניח הנחות לגבי יחידים בחיי היומיום.[21]

בדרך כלל, לסביות, לפי הסטריאוטיפיים, שייכות לאחת משתי הקטגוריות הבאות: בוצ'ה ופמית. לסביות בוצ'ה מתלבשות בצורה גברית יותר מנשים אחרות. הסלנג "דייק" (אנ') הוא כינוי גנאי לסבופובי ומיזוגיסטי לכך שאישה היא אישה גברית, בוצ'ית או אנדרוגינית.[22] השחקנית פורשיה דה רוסי התמודדה, באופן משמועתי, עם התפיסה המוטעית החברתית-כללית של איך לסביות נראות ומתפקדות כאשר ב-2005 יצאה מהארון בפומבי בראיונות אינטימיים במגזינים Details ‏(אנ') ואדבוקט אשר יצרו דיון נוסף על המושג "שפתון לסבי" (אנ'), כלומר "נשים" שנוטות להיות היפר-נשיות".
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ] [דרוש מקור] סטריאוטיפים אלו מתרחשים בעיקר בתוך הקהילה הגאה עצמה, כאשר נשים רבות מדווחות כי הן מרגישות דחויות על ידי הקהילה הקווירית על שלא מופיעות או פועלות בדרך המקובלת.[23]

פמיניסטיות לסביות טוענות כי מרכיב מיני אינו מיותר עבור אישה להכריז על עצמה כי היא לסבית אם מערכות היחסים העיקריות והקרובות ביותר שלהן הן עם נשים, על בסיס העובדה שכאשר שקלו לקיים מערכות יחסים חד-מיניות בעבר בהקשר היסטורי הולם, היו תקופות שבהן אהבה ויחסי מין היו תפיסות נפרדות ולא קשורות.[24] ב-1989, קבוצה אקדמית בשם קבוצת ההיסטוריה הלסבית כתבה כי:[25]

"Because of society's reluctance to admit that lesbians exist, a high degree of certainty is expected before historians or biographers are allowed to use the label. Evidence that would suffice in any other situation is inadequate here... A woman who never married, who lived with another woman, whose friends were mostly women, or who moved in known lesbian or mixed gay circles, may well have been a lesbian. ... But this sort of evidence is not 'proof'. What our critics want is incontrovertible evidence of sexual activity between women. This is almost impossible to find."

גברים הומוסקסואליים

את הניגוד בין טווינק לדוב ניתן לראות בקבוצת גברים זו במצעד הגאווה הקפיטל גיי באולבני, ניו יורק ביוני 2009. הצעיר הבלונדיני (במרכז), מנחה Naked Boy News, ג'ייסון דיננט, נחשב בדרך כלל כטווינק בגלל מבנהו הדקיק והמראה הצעיר הכללי שלו, בעוד האיש מימין, כוכב הפורנו מנואל טורס, ייחשב בדרך כלל לדוב, בגלל המבנה הצפוף ושיער גופו.[26][27]

הגברים ההומוסקסואליים משווים לרוב עם הנשים ההטרוסקסואליות על ידי המיינסטרים ההטרוסקסיזם, ולעתים קרובות נותנים סטריאוטיפיים בעלי תוקף,[28] למרות העובדה כי ביטוי מגדרי (אנ'), זהות מגדרית ונטייה מינית מקובלים באופן נבדל זה מזה.[29] "הקווין הבוערת" היא אפיון שמתמזגת בסגנון הגותי הלוהב ובא-פמיניות (אנ'), ונותרה דמות הומוסקסואלית בהוליווד. [30] בתיאטרון, במיוחד בברודווי, מחזות זמר, מהווים מרכיב של סטריאוטיפ אחר, "הקווין המופיעה", אשר מכלילה ואומרת כי גברים הומוסקסואלים מעורבים יותר עם אמנויות הבמה, והם תיאטרליים, יותר מדי דרמטיים, וקאמפים.[31]

התת-תרבות דובים של הקהילה הגאה מורכבת מגברים גדולים ושעירים בדרך כלל, המכונים דובים.[32][33] הם מאמצים את דמותם, וחלקם יתנערו מגברים הומוסקסואליים א-פמיניים יותר, כגון טווינקים, ולהיפך.[34]

מראה ומנייריזם

גברים הומואים קשורים לעיתים קרובות יותר למבטא הומוסקסואלי או לטון דיבור נשי.[35][36] אופנה ורווקות נתפסים יותר כסטריאוטיפים של ההומוסקסואלים [37] לעתים קרובות, הם מבוססים על נראות היחסים ההדדיים בין גברים הומואים לאופנה.[38] מעצבים, כולל דולצ'ה וגבאנה, השתמשו בתמונות הומוארוטיות בפרסום שלהם. יש פרשנים הטוענים שזה מעודד את הסטריאוטיפ שרוב הגברים ההומואים נהנים לעשות שופינג.[39] פרק כף היד רפה והוא מנייריזם שקשור לגברים הומוסקסואליים.[40]

מחקרים שנערכו לאחרונה על ידי ויליאם ט. ל. קוקס (אנ') ועמיתיו הראו כי המונח "גיידאר" משמש לעתים קרובות כתווית חלופית לשימוש בסטריאוטיפים, במיוחד בכאלו שקשורים למראה ולמנייריזם, בכדי להסיק נטייה מינית של אדם מסוים.[41]

יחסי מין ומערכות יחסים

גברים הומוסקסואליים במצעד גאווה על המים ברומא.

מחקרים מצביעים גם על כך שלסביות עשויות להיות מעט יותר סיכויים להיות במערכת יחסים חד-מינית יציבה מאשר גברים הומואים.[42][43] מבחינת יחסי מין לא מוגנים, מחקר מ-2007 ציטט שני סקרי אוכלוסייה גדולים שהראו כי "לרוב הגברים ההומואים היו מספר דומה של בני זוג מיניים לא מוגנים מדי שנה כמו גברים ונשים סטרייטים".[44][45][46] מחקר אחר מצא כי גברים הומוסקסואליים מתמודדים לפעמים עם גבולות חברתיים בגלל הסטריאוטיפ הזה. המשתתפים במחקר דיווחו כי הם מתקשים להתיידד עם גברים הומוסקסואליים אחרים על בסיס אפלטוני. הם גילו שכאשר הם יעסקו עם גברים הומוסקסואליים אחרים תהיה הנחה של מניעים מיניים, וכאשר שזה יתברר שזה לא המקרה, הגברים האחרים לא יהיו מעוניינים להמשיך בחברתם. סטריאוטיפים אלו מחלחלים בכל פניה של הקהילה הגאה, ואף משפיעים על אלו הנמצאים בה.[47]

סטריאוטיפ מתמשך נוסף הקשור לקהילת הגברים ההומואים הוא מסיבות מוגזמות. לפני מהומות סטונוול ב-1969, רוב אנשי הלהט"ב היו פרטיים מאוד ובארון, ומסיבות בתים, ברים וטברנות הפכו למספר מהמקומות הבודדים שבהם הם יכלו להיפגש, להתרועע ולהרגיש בטוחים. ההתפרעויות ייצגו את תחילתה של התנועה החברתית המודרנית של הקהילה הגאה וקבלת מיעוטים מיניים ומגדריים, אשר גברה בהתמדה מאז. אירועים חברתיים חגיגיים נותרו בבסיס ליבם של ארגונים וגיוס תרומות בקהילה הגאה. בערים בהן יש אוכלוסיות גדולות של להט"בים, הטבות וגיוס כספים עדיין היו נפוצות, וחברות אלכוהול משקיעות רבות בשיווק בעיקר בקהילה הגאה.[48] [49] עידן הדיסקו הוחלף על ידי מועדוני גייז ו-DJ-ים, והשאיר את ההיבט ה-"חגיגי" והתוסס והכניסה את תנועת חוג המסיבות (אנ') ההארדקורית יותר, וכמסקס (אנ')‏.[50]

מערכת היחסים החד-מיניות בין גברים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים נשיים שנקראים כ-"פאג האג" נהיו לסטריאוטיפ. ההתנהגויות המקובלות בסוג כזה של מערכות יחסים כוללות בעיקר חיבה גופנית (כמו נשיקה ונגיעה), כמו בסיטקום האמריקאי, ויל וגרייס.[51]

חוקר הקולנוע האנגלי, רובין ווד (אנ'), אמר כי הסרט חולית (1984) של דייוויד לינץ' הוא "הסרט שהכי מגנה הומופוביים שראיתי מעודי",[52] - בהתייחסות לסצינה שבה ברון ארקונן תוקף מינית והורג צעיר על ידי דימום עד למוות. ווד האשים את הסרט ב"הצלחה להתרועע עם הומוסקסואליות בסצנה אחת גסה גופנית, שפלה מוסרית, אלימה ומחלה." הסופר הגאה האוסטרלי, דניס אלטמן (אנ'), הציע שהסרט מראה "[איך] האיידס החל לחדור לתרבות הפופולרית" בשנות ה-80 של המאה ה-20, ושאל: "האם זו הייתה רק תאונה שבסרט חולית היה לנבל ההומוסקסואי פצעים מכיבים (אנ') על פניו?" [53]

יחסי מין וסמים

המונח כמסקס (אנ') משמש להתייחסות לתת-תרבות של גברים הומוסקסואליים המשתמשים בסמים פסיכואקטיבים, בדרך כלל קריסטל מת', ומקיימים יחסי מין בו זמנית, אחד על אחד או בקבוצות. "תרופות צד" אחרות, כמו MDMA ו-GHB, קשורות פחות למונח זה. בעוד שמקורו של הכמסקס כנראה בתת-תרבות מובהקת של משתמשי הקריסטל מת', והוא קשור בעיקר לשימוש בו, נהיה כלי שמומש במסיבות יחד עם תרופות אחרות שנחשבו לשיפור חוויות מיניות, במיוחד MDMA, GHB וקוקאין.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ] [דרוש מקור] [ <span title="This claim needs references to reliable sources. (October 2014)">צורך בציטוט</span> ] דו"ח מהוועידה הלאומית למניעת HIV, ועידה משותפת של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן וארגונים ממשלתיים ולא-ממשלתיים אחרים, תיאר את הכמסקס "[כ]התנהגות מינית המושפעת מקריסטל מת' או מסמי 'מסיבות' אחרים." [54] הכמסקס מכונה "מגפה" בקהילה הגאה.[55][56] במספר מחקרים שבוצעו ב-1996–2012, נמצא כי "בחלק מהמחקרים מדווחים כי גברים הומוסקסואליים נוטים יותר להשתמש באלכוהול וסמים אסורים מאשר גברים הטרוסקסואליים, בעוד שמחקרים אחרים מדווחים כי גברים הומוסקסואליים והטרוסקסואלים אינם שונים בשימוש באלכוהול ובסמים אסורים, בעיות הקשורות לאלכוהול, או התגמלות, ומחקרים אחרים מדווחים כי גברים הומוסקסואליים בקולג' נוטים פחות לשתות אלכוהול מאשר עמיתיהם ההטרוסקסואליים."[57] מחקר על מודל הלחץ המיעוטי (אנ') מראה כי קיימת סטיגמה כלפי גברים הומוסקסואליים שעשויה לתרום לשימוש מוגבר באלכוהול ובסמים. נציגי DrugScope (אנ') קבעו כי שימוש בקריסטל מת' אינו ידוע יחסית בבריטניה מחוץ לתת-תרבות הכמסקס, והוא קורה במידה רבה בזירת המסיבות הכבדה.[58]

פדופיליה ואונס

זהו סטריאוטיפ נפוץ שגברים הומוסקסואליים הם טורפים מיניים או פדופילים.[59] התפיסה הקודמת יכולה להוביל לתגובת ברכיים שיצרה את ה-"Gay panic defense", בדרך כלל אצל גברים סטרייטים, החוששים מפלירטוט עם גברים הומוסקסואליים, ויכולה להיות סיבה או ביטוי להומופוביה.[60]

התפיסה לפיה חלק גדול יותר מההומואים מאשר גברים סטרייטים הם פדופילים או מתעללים מיניים בילדים היא גורם תורם לאפליה של מורים הומוסקסואליים, למרות הניגוד הגמור לנתונים הסטטיסטיים, שבדרך כלל חשפו את מרבית המתעללים המיניים בילדים הגברים, כולל אלו המכוונים לבנים,[61] הם הטרוסקסואלים ונשואים בדרך כלל עם ילדים משלהם.[62][63] בנוסף, מחקרים על התעללות מינית בילדים מראים כי מרבית המקרים של התעללות מינית בילדים (מעל 90%) מתבצעים על ידי גברים הטרוסקסואליים שאונסים קטינות.[64][65] מחקרים הראו, באופן עקבי, כי מיעוט משמעותי של מבצעי התעללות מינית בילדים הם נשים (5%–20%). עם זאת, מחקרים אחרים הראו שכמעט 40% מהתעללות מינית בילדים כלפי בנים, ו-6% מהתעללות כלפי בנות, מבוצעת על ידי נשים.[66][67]

ביסקסואלים

ביסקסואליות היא משיכה רומנטית או מינית לזכרים ולנקבות,[68][69][70] או משיכה רומנטית או מינית לאנשים מכל זהות מגדרית או לאדם ללא קשר למין הביולוגי או למגדרו של אותו אדם, אם כי הם מגדירים את עצמם כפאנסקסואלים או כפוליסקסואלים. לתיאור זה קיים ויכוח ביחס להחלפת המונחים.[71][72][73] אנשים שיש להם העדפה מובהקת, אך לא בלעדית למגדר אחד על פני השני עשויים גם הם להגדיר את עצמם כביסקסואלים.[74] ביסקסואליות נצפתה בחברות אנושיות שונות[75], ובמקומות אחרים בממלכת החי[76][77][78] לאורך ההיסטוריה המתועדת. המונח ביסקסואליות, כמו המונחים הטרוסקסואליות והומוסקסואליות, נטבע במאה ה-19.[79]

אינדיקציה

לפעמים ביסקסואלים אינם נכללים באירועי גאווה ובמפגשים קהילתיים מפני שהם נתפסים כחלק משלב ניסיוני.

ביסקסואלים רבים מאופיינים לרוב כלא-החלטיים בשל משיכתם לגברים ונשים כאחד. מאחר שהמונח ביסקסואל יכול להתייחס לאנשים שיש להם העדפה מינית, אך הם פתוחים לאינטראקציות מיניות עם קבוצות אחרות, ביסקסואלים רבים נתפסים לעתים כלא מוכנים להתחייב לזהות מינית אחת. אפיון זה יכול לכלול סטריאוטיפים, שמקורם בקהילה הגאה עצמה, ביניהם הסטאורוטיפ שביסקסואלים לא תמיד בוחר בשותפים להט"בים, ולעתים קרובות הם נתפסים כחלק משלב חולף או ניסיוני בין היותם הטרוסקסואלים לבין הומוסקסואלים.[80]

הפקרות

סטריאוטיפ נפוץ נוסף הוא שביסקסואלים מקיימים נוהג של מופקרות, ואינם מסוגלים לנהל מערכות יחסים יציבות או ארוכות טווח. זה כולל אמונה כי על פי מחקר על ביסקסואלים נמצא כי "בהשוואה למטרות לסביות או הומוסקסואליות, מטרות ביסקסואליות במערכת יחסים עם בת זוג לסבית או בן זוג הומו הוערכו כיותר סיכויים להעברת מחלות מין ופחות סיכויים לספק מינית את בני זוגם."[81] לעיתים, ביסקסואלים נתפסים בציבור כבלתי מסוגלים למונוגמיה או מניפולציות מיניות אחרות.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ] [דרוש מקור] [ <span title="This claim needs references to reliable sources. (May 2020)">צורך בציטוט</span> ]

ייצוג תקשורתי

בשל אפיונים השלילי של ביסקסואלים בתקשורת, אנשי מדיה ביסקסואלים נרתעים לרוב עם הציבור בגלל מחלוקת על זהותם המינית, מה שמוביל להפחתת הנראות. מוזיקאי הרוק האנגלי, דייוויד בואי, הכריז על עצמו כביסקסואלי בראיון ךמגזין המוזיקה הבריטי, מלודי מייקר, בינואר 1972, מהלך שחפף לכתיבת אלבום הקונספט שלו, The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars.[82] מאוחר יותר, התחרט בואי שחשף את מיניותו ואמר כי: "לא הייתה לי שום בעיה שאנשים ידעו שאני ביסקסואל. אבל לא הייתה לי שום נטייה להחזיק כרזות כלשהן או להיות נציג של קבוצת אנשים כלשהי. ידעתי מה אני רוצה להיות, שהיה כותב שירים ומבצע ..."[83]

באשר לתיאור של ביסקסואלים על ידי הוליווד, קיימת סטיגמה, במיוחד על גברים ביסקסואלים. מהופעתו של אנדרו מקארתי (אנ') בסרט Less Than Zero (אנ') ועד היום: "ההיסטוריה של דמויות ביסקסואליות גבריות בסרט הייתה סטריאוטיפ שלילי."[84] עם כל כך הרבה סטריאוטיפים שליליים סביב דמויות ביסקסואליות, הם נדחקים לעתים קרובות לדמויות אורחות.

טרנסג'נדרים

טרנסג'נדר הוא מונח הכולל קשת רחבה של זהויות, שקשורות לחוויית אי הלימה בין זהותו המגדרית של אדם לבין ייעודו המגדרי או לבין זוויגו. באופן כללי, אדם שהוא טרנסג'נדר מזדהה עם מגדר שאינו מינו המוקצה בלידתו. המונח עשוי לחול על מספר כלשהו של קהילות מובחנות, כגון קרוס-דרסינג, דראג קווין ודראג קינג, בנוסף לטרנסקסואלים.[85] האמונות כי כל הטרנסג'נדרים עוסקים בזנות וקריקטורות של גברים ונשים הן שתיים מתוך מספר תפיסות מוטעות שגויות רבות.[86]

אחד הסטריאוטיפים הנפוצים על נשים טרנסיות הוא שהם מניחים שהן דראג קווין.[87] אף על פי שמבחינה היסטורית, חלק מהנשים הטרנסיות היו יותר חדשניות בסצנת הדראג לצד גברים הומוסקסואלים, נשים טרנסיות אינן דראג קווין.[88]

טרנססקסואליות

טרנסקסואלים הם אנשים שמרגישים כי הזהות המגדרית שלהם לא נמצאת בהלימה עם מינם הפיזיולוגי והם מעוניינים לשנות את גופם באופן תמידי לכזה שיתאים למגדר עימו הם מזדהים, לרוב בסיוע פעילות רפואית.[89][90] חלק מהסטריאוטיפים על נשים טרנסיות אומרים כי נשים טרנסיות גבוהות (אנ') יותר ובעלות ידיים גדולות יותר מאשר נשים סיסג'נדריות.[91] לעומת זאת, הסטריאוטיפים על גברים טרנסים, לעתים קרובות, אומרים כי הם חמודים יותר, נשיים יותר ופסיביים יותר מעמיתיהם הסיסג'נדרים, והם מסווגים כ-"סופטבויס".[92][93] סטריאוטיפים על גברים ונשים טרנסג'נדרים, לעיתים קרובות, מתמזגים עם סטריאוטיפים על היותם הומואים או לסביות.[94]

טרנסוויסטים וקרוס-דרסינג

לעתים קרובות מניחים כי טרנסוויסטים הם הומוסקסואלים. המילה טרנסווסטיזם באה משילוב של המילה הלטינית טרנס (בעברית: על פני, מעל) והמילה הלטינית וסטיטוס (בעברית: לבוש/ה).[95] למרות זאת, רוב הטרנסוויסטים הם הטרוסקסואלים.[96] אף על פי שאנשים רבים משתמשים במונח לסירוגין, המונח נהפך לכינוי גנאי. רוב הטרנסוויסטים מעדיפים להשתמש במונח קרוס-דרסינג.[97]

מקורות ושכיחות

מחקר

מספר מדענים חברתיים ניסו להבין מדוע יש קונוטציות שליליות כאלו הקשורות לקהילה הלסבית.[98] הפסיכולוג והפילוסוף האמריקאי, ויליאם ג'יימס, הניח שמדובר באינסטינקט דוחה שבא באופן טבעי לכל אישה, וכאשר אדם נהנה מאינטראקציה חד-מינית, זה בגלל שזה נהיה להרגל. בקיצור, הוא הניח כי "סובלנות נלמדת וסלידה מולדת" (PBS). ב-1908, ניסו ג'יימס ואדוארד ווסטרמק להבין את הפעולות האלימות שנעשו כלפי הומוסקסואלים על ידי היהודים, הנוצרים והזורואסטרים. הם האמינו שקיימת עוינות בגלל הקשר ההיסטורי בין הומוסקסואליות ועבודת אלילים, כפירה והתנהגות פלילית. הפסיכולוג והנוירולוג האוסטרי-יהודי, זיגמונד פרויד, טען ב-1905 כי הומופוביה מעוצבת על ידי החברה, סביבתו של הפרט וחשיפת הפרט להומוארוטיקה. סנדור פרנס (1914) האמין שרגשות הדחייה של נשים הטרוסקסואליות כלפי מי שמזדהות כלסביות הם מנגנון היווצרות תגובה והגנה מפני חיבה מאותו מגדר. במילים אחרות, הוא האמין שנקבות הטרוסקסואליות חוששות שיתייגו אותן כלסביות.

נטילת אדם המקפיד על סטריאוטיפים על להט"בים והעמדתם לאינטראקציה פנים אל פנים עם אלה ששייכים לקהילה הגאה נוטה להפחית נטיות להסתמך על סטריאוטיפים ומגדילה את נוכחותם של אנשים עם רקע אתני, דתי או גיאוגרפי דומה, ואשר מקבלים הומוסקסואלים.[99]

הצלטבויות בין להט"ב, גזע וסטריאוטיפים מעמדיים

על פי תיאוריית ההצטלבויות, האפליה המופנית כלפי אדם יכולה להיות מורכבת על בסיס מספר גורמים, כולל גזע, מעמד, מגדר ונטייה מינית.[100] מאחר שחברי הקהילה הגאה יכולים להיות חברים בקבוצות מיעוט אחרות ולעמוד בכל קצוות הספקטרום החברתי-כלכלי, סטריאוטיפים שמצטלבים אחד בשני מונצחים לרוב, כולל אלו הקשורים למעמד ולגזע. מאחר שאנשים בעלי צבע ובעלי מעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר נוטים להיכנס לכלא, לעתים קרובות חברי הקהילה הגאה בקבוצות אלו מוצגים בצורה מוטעית כנוטים לפליליים.[101] לעיתים קרובות, להט"בים מתמודדים עם אפליה בבתי הכלא מאחר שהם בדרך כלל מופרדים על ידי מגדרים והם סטריאוטיפיים כמי שזמינים מינית לאסירים אחרים. זה הופך אותם לפגיעים מפני תקיפה ואפליה גם מאחורי סורג ובריח וגם בעולם החיצוני.[102] סדרות טלוויזיה, כמו כתום זה השחור החדש, מראות סטריאוטיפים של להט"בים בתוך בתי הכלא.

אפרו-אמריקאים

אפרו-אמריקאים מייצגים פלח שולי במיוחד בקהילה הגאה, המתמודד עם דעות קדומות על בסיס גזע ונטייה מינית.

גברים הומואים אפרו-אמריקאים מאופיינים, לעיתים קרובות, כדומיננטיים במערכות יחסים הן מבחינה מינית והן מבחינה רגשית.[103] הטיה זו נובעת מהיסטוריה של גזענות ואפיון של גברים אפרו-אמריקאים כאכזריים בנוסף לסטריאוטיפים שמסווגים לגברים הומוסקסואליים כ-"אקטייבים" או "פסיביים". ניתן לראות סטריאוטיפים אלו בצורות רבות באמצעי התקשורת, כולל פורנוגרפיה המתארת גברים אפרו-אמריקאים הומוסקסואליים כתוקפניים. האפרו-אמריקאים הלהט"בים מתמודדים גם עם אפליה וסטריאוטיפים של אפרו-אמריקאים אחרים שסביר להניח שהם דתיים וסטריאוטיפים של הומוסקסואלים כבעלי מוסר רפוי. סטריאוטיפים דתיים סביב הקהילה הגאה נפוצים במיוחד בכנסיות אוונגליסטיות שחורות שבהן נחשבים חברים הומוסקסואליים וטרנסקסואלים כ-"ארורים לעזאזל".[104]

היספנים

ההיספנים בדרך כלל מתקשים בתרבות של המדינות ההיספניות באמריקה, אך לא בספרד, זאת בגלל שתרבויות במדינות אלו הן יותר מסורתיות (למעט ארגנטינה, אורוגוואי וצ'ילה). בשנים האחרונות, היו מספר שינויים מהסטריאוטיפים הללו, אך הם היו בהיקפים שונים בהתאם לתרבות. האמונה העזה ב"מאצ'ואיזם" (אנ') גרמה לכך שהשינויים בגישה הללו היו כה קטנים. המאצ'ואיזם מתייחס לתפקיד הדומיננטי הגברי בחברה המספק יותר סמכות חברתית לגברים שלא קיימו יחסי מין עם נשים. הומוסקסואליות נשית מתקבלת פחות במפורש ברבות מהתרבויות הללו, בעוד שבמדינות מסוימות ובמעמד חברתי מסוים היא מקובלת, הן אינן נהנות מקבלה דומה לזו של מדינות מערביות אחרות.[105] היספנים רבים עוזבים את דתם בגלל שלא מקבלת אותם.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ] [דרוש מקור] קהילת האמונה ההיספנית של הקהילה הגאה עוזרת להיספנים להט"בים להבין שהם יכולים להיות גם להט"בים וגם להיות דתיים ללא שיפוט.[106]

אסייתים

נשים אמריקאיות אסייתיות שמזדהות כלסביות או כביסקסואליות עשויות להתמודד עם פטישיזם שמבוצע על ידי גברים או נשים לבנות והן סטריאוטיפיות. סטריאוטיפ זה מוביל לתסכולים על כך שלסביות אסייתיות מרגישות שהן לא נלקחות ברצינות על ידי החברה, ולכן סטריאוטיפים על נשים אסיאתיות נחשבים כ-"פריקיות" וכפטישיזם אסייתי (אנ').‏[107] הסטריאוטיפ על גברים אסייתים הומוסקסואליים וביסקסואלים אומרי כי הם "א-פמיניים (אנ'), כנועים וצייתניים".[108] כאשר קבוצת המיעוט היא גם אתנוצנטרית וגם הטרוסקסיסטית, אמריקאים אסייתים להט"בים מתמודדים עם ההתצלטבות בין הסטיאורטיפים השונים, שנותן להם הגנה מסוימת מפני סטריאוטיפים ודעות קדומות, ובמקביל מקשה עליהם לקבל הכרה מסוימת.[109] בדרך כלל, מתעלמים מאמריקאים אסייתיים בדיון על גזע, המתמקד בעיקר בדיכוטומיה לבנה-שחורה והופך את האמריקאים האסיייתים לבלתי נראים.[110] באופן דומה, אמריקאים אסייתים להט"בים נמצא כפלח שולי בקהילה הגאה.[111]

גברים אמריקאים אסייתים הומוסקסואליים בתקשורת מצטיירים גם כהיפר-סקסואלים (כגברים הומוסקסואליים) וגם כא-מיניים (כגברים אסייתיים).[112] סטריאוטיפים של נשים אסיאתיות להט"ביות, כגון האישה הדרקוננית או הבובה הסינית, דומיננטיות בייצוגן בתקשות המיינסטרים של נשים אסיאתיות, ונשים בוצ'ות אסייתיות הן בלתי נראות יחסית, לעומת פמיות או תיאורים נשיים אחרים.[113] הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה פועלת לתיאור הוגן של הקהילה האסייתית בתקשורת על ידי חינוך הציבור לשפה המיוחסת לאמריקאים אסייתיים, כולל הימנעות מביטויים שהם ארוצנטריים (אנ'), כמו "המזרח", "המזרח הרחוק" ו-"אסייתי", בקרב אמצעים אחרים. בנוסף, הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה פועלת גם לחיבור רשתות מדיה עם מנהיגים וארגונים להט"בים מצד האסייתים האמריקאים רודפי השלום (אנ'), בכדי ליצור כיסוי תקשורתי פחות מוטה.[114]

ביפן, לסביות מבוגרות מוצגות, לעיתים קרובות, כמעשנות בתקשורת היפנית. יחסיה של התרבות היפנית עם הקהילה הגאה, לעיתים קרובות, קשורה לשכיחותם של יאוי (הומוסקסואליות) ויורי (אנ') (לסביות). בעוד שהתרבות היפנית מזהירה משימושם של שני הסוגות, פרסומים שונים, כמו מגזין המנגה היפני, Comic Yuri Hime (אנ'), דיווחו שוב ושוב על שימוש גבוה בשני הסוגות.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Stangor, Charles (ed.) (2000). Stereotypes and Prejudice: Essential Readings. Philadelphia, Pa.: Psychology Press. ISBN 978-0-86377-588-8. {{cite book}}: |first= has generic name (עזרה)
  2. ^ McCrady, Richard; Jean Mccrady (באוגוסט 1976). "Effect of direct exposure to foreign target groups on descriptive stereotypes held by American students". Social Behavior and Personality. 4 (2): 233. doi:10.2224/sbp.1976.4.2.233. {{cite journal}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, December 2017)
  3. ^ "The Face of Homophobia/Heterosexism". Carlton University Equity Services. אורכב מ-המקור ב-2007-09-27. נבדק ב-2007-04-07.
  4. ^ Nachbar, Jack; Kevin Lause (1992). Popular Culture: An Introductory Text. Bowling Green University Popular Press. p. 238. ISBN 978-0-87972-572-3.
  5. ^ "Gay Images: TV's Mixed Signals". The New York Times. 1991-05-19. נבדק ב-2010-10-25.
  6. ^ "About our LGBT Ministries". www.ucc.org.
  7. ^ <http://www.pcusa.org/news/2011/5/11/pcusa-relaxes-constitutional-prohibition-gay-and-l/ and the Evangelical Church in America
  8. ^ "Human Rights Campaign's Harry Knox Is Candidate for Senior Pastor of Houston's Resurrection Metropolitan Community Church." Human Rights Campaign's Harry Knox Is Candidate for Senior Pastor of Houston's Resurrection Metropolitan... Web. 23 Oct. 2014.
  9. ^ "LGBTQ Representation in the Media".
  10. ^ Lang, Brent (2018-03-09). "'Love, Simon' Stars Say Gay Teen Romance Will Save Lives". Variety (באנגלית). נבדק ב-2019-08-03.
  11. ^ "GLAAD on LGBTQ representation in film: 'It is not getting better'". 2017-05-25.
  12. ^ Hartinger, Brent. "Ask the Flying Monkey (August 18, 2008)". After Elton / New Now Next. Logo. נבדק ב-28 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Weir, John (29 במרץ 1992). "Gay-Bashing, Villainy and the Oscars". New York Times. נבדק ב-28 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Schildcrout, Jordan (2014). Murder Most Queer: The Homicidal Homosexual in the American Theater. University of Michigan Press. ISBN 978-0-472-05232-5.
  15. ^ Myers, Randy. "Hollywood Has a Long History of Stereotyping Gays, Lesbians." Elvaq.com. Knight Ridder Newspaper, 9 Jan. 2006. Web. 17 Oct. 2014.
  16. ^ Margaret McFadden, "We cannot afford to keep being so high-minded": Fighting the Religious Right on The L Word" The New Queer Aesthetic on Television: Essays on Recent Programming, edited by James R. Keller and Leslie Stratyner. Jefferson, North Carolina: McFarland & Company, Inc., Publishers (2006): 125
  17. ^ [1]
  18. ^ Samuel A. Chambers, "Heteronormativity and The L Word: From Politics of Representation to a Politics of Norms" Reading the L Word, edited by Kim Akass and Janet McCabe. London: I. B. Tauris (2006): 91
  19. ^ Ginia Bellafante (2009-01-16). "So Many Temptations to Succumb to, So Many Wandering Eyes to Track". The New York Times. נבדק ב-2009-03-16.
  20. ^ Geiger, Wendy. "College Students' multiple Stereotypes of Lesbians: A Cognitive
  21. ^ Stossel, John, and Gena Binkley. "Gay Stereotypes: Are They True?" ABC News. ABC News Network, 15 Sept. 2006. Web. 16 Oct. 2014.
  22. ^ Krantz, S. E. (1995). "Reconsidering the Etymology of Bulldike". American Speech. 70 (2): 217–221. doi:10.2307/455819. JSTOR 455819.
  23. ^ Roffee, James A.; Waling, Andrea (2016). "Rethinking microaggressions and anti-social behaviour against LGBTIQ+ youth". Safer Communities. 15 (4): 190. doi:10.1108/SC-02-2016-0004.
  24. ^ Rothblum, Esther, Brehony, Kathleen, eds. (1993). Boston Marriages: Romantic But Asexual Relationships Among Contemporary Lesbians, University of Massachusetts Press. ISBN 0-87023-875-2, p. 4–7.
  25. ^ Norton, Rictor (1997). The Myth of the Modern Homosexual: Queer History and the Search for Cultural Unity, Cassell. ISBN 0-304-33892-3, p. 184.
  26. ^ Scott Jacobson, Todd Levin, Jason Roede, Sex: Our Bodies, Our Junk, pages 204-206, Random House, Inc., 2010, ISBN 0-307-59216-2, ISBN 978-0-307-59216-3.
  27. ^ Joan Z. Spade, Catherine G. Valentine, The kaleidoscope of gender: prisms, patterns, and possibilities, Pine Forge Press, 2007, pages 293-296, ISBN 1-4129-5146-1, ISBN 978-1-4129-5146-3.
  28. ^ "Chrysler TV ad criticized for using gay stereotypes". The Advocate. 2006-04-07. אורכב מ-המקור ב-2006-04-23. נבדק ב-2007-04-07.
  29. ^ "Gender Identity and Expression Issues at Colleges and Universities". National Association of College and University Attorneys. 2005-06-02. נבדק ב-2007-04-02.
  30. ^ The Celluloid Closet; (1995) Rob Epstein and Jeffrey Friedman.
  31. ^ Clum, John M. (1999). "Something for the Boys: Musical Theater and Gay Culture". Modern Drama. 43 (4). אורכב מ-המקור ב-2006-11-11.
  32. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2009-11-12. נבדק ב-2011-01-05. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "WOOF! - What is a Bear?". Thecompletebear.com. אורכב מ-המקור ב-2011-03-07. נבדק ב-2011-01-15.
  34. ^ Corey Sinclair (18 באוגוסט 2016). Star Observer Magazine September 2016. Star Observer. p. 14. GGKEY:1QTGYQEYHS4. {{cite book}}: (עזרה)
  35. ^ Mackenzie, Ian (2004-03-18). "Dunk the faggot: A gay radio voice, back from hell". Xtra!.
  36. ^ Stuever, Hank (2003-04-19). "Dishy Delight: Steven Cojocaru, a Glamour Boy in TV's Post-Gay Embrace". The Washington Post. אורכב מ-המקור ב-22 בדצמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ Madon, Stephanie (1997). "What do people believe about gay males? A study of stereotype content and strength". Sex Roles. 37 (9–10): 663–685. doi:10.1007/BF02936334.
  38. ^ "Fashion". glbtq. אורכב מ-המקור ב-2007-04-25. נבדק ב-2007-04-07.
  39. ^ Tatchell, Peter (1996-08-16). "Yobs for the boys". Tribune.
  40. ^ Encyclopedia of Lesbian and Gay Histories and Cultures - Page 491, Bonnie Zimmerman - 2000
  41. ^ Cox, William T. L.; Devine, Patricia G.; Bischmann, Alyssa A.; Hyde, Janet S. (2015). "Inferences About Sexual Orientation: The Roles of Stereotypes, Faces, and The Gaydar Myth". The Journal of Sex Research. 52 (8): 1–15. doi:10.1080/00224499.2015.1015714. PMC 4731319. PMID 26219212.
  42. ^ Garnets, Linda D.; Douglas C. Kimmel (1993). Psychological Perspectives on Lesbian and Gay Male Experiences. Columbia University Press. ISBN 978-0-231-07885-6.
  43. ^ Marech, Rona (2004-02-27). "Gay couples can be as stable as straights, evidence suggests". San Francisco Chronicle. נבדק ב-2007-04-07.
  44. ^ "Sexual Behavior Does Not Explain Varying HIV Rates Among Gay And Straight Men". Medical News Today.
  45. ^ "Biological and demographic causes of high HIV and sexually transmitted disease prevalence in men who have sex with men". Sex Transm Infect. 83 (6): 458–62. באוקטובר 2007. doi:10.1136/sti.2007.025627. PMC 2598698. PMID 17855487. {{cite journal}}: (עזרה)
  46. ^ Jay, Karla; Young, Allen (1979). The gay report: Lesbians and gay men speak out about sexual experiences and lifestyles. New York: Summit. ISBN 978-0-671-40013-2.
  47. ^ Roffee, James A. (2016). "Rethinking microaggressions and anti-social behaviour against LGBTIQ+ youth". Safer Communities. 15 (4): 190–201. doi:10.1108/SC-02-2016-0004.
  48. ^ Sismondo, Christine (20 ביוני 2016). "Taste the rainbow: How the queer-focused booze market is growing fast". The Globe and Mail. נבדק ב-7 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ Elliott, Stuart (26 באוקטובר 2011). "Absolut Celebrates Its 30 Years of Marketing to Gay Consumers". The New York Times. נבדק ב-7 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ DANCE OF DEATH, First of three parts, CRYSTAL METH FUELS HIV Christopher Heredia, May 4, 2003, SF Gate
  51. ^ "Reinventing Privilege: The (New) Gay Man in Contemporary Popular Media" (PDF). csun.edu.
  52. ^ Robin Wood. Hollywood from Vietnam to Reagan. Columbia University Press, 1986. ISBN 978-0-231-05777-6. Page 174.
  53. ^ Altman, Dennis. AIDS and the New Puritanism London: Pluto Press, 1986, p. 21
  54. ^ "How MSM manage HIV risk behavior within the online "party and play" subculture". 2005. אורכב מ-המקור ב-2011-05-21. נבדק ב-2011-03-23.
  55. ^ "PSA tackles 'PNP': TV ad warns against crystal meth usage in the gay male community". Metro Weekly. אורכב מ-המקור ב-2007-09-21.
  56. ^ John-Manuel Andriote (8 בנובמבר 2005). "Meth Comes Out of the Closet". Washington Post. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ Green, Kelly E.; Feinstein, Brian A. (2012-06-01). "Substance Use in Lesbian, Gay, and Bisexual Populations: An Update on Empirical Research and Implications for Treatment". Psychology of Addictive Behaviors. 26 (2): 265–278. doi:10.1037/a0025424. ISSN 0893-164X. PMC 3288601. PMID 22061339.
  58. ^ Duncan Walker (6 באוגוסט 2013). "Breaking Bad: Why doesn't the UK have a crystal meth problem?". BBC News Magazine. נבדק ב-24 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ Whiteman, Hilary (2010-04-14). "Gay outrage over cardinal's child abuse comment". CNN. אורכב מ-המקור ב-2010-10-18. נבדק ב-2010-09-27.
  60. ^ "Homosexual panic: a review of its concept". Can J Psychiatry. 33 (7): 613–7. אוק' 1988. doi:10.1177/070674378803300707. PMID 3197016. {{cite journal}}: (עזרה)
  61. ^ Marshall; et al. (1988), "Sexual offenders against male children: Sexual preferences", Behaviour Research and Therapy, 26 (5): 383–391, doi:10.1016/0005-7967(88)90071-x, PMID 3190647
  62. ^ "Readers' forum: Most pedophiles are straight". Deseret News. 2006-10-19. נבדק ב-20 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ Pietrzyk, Mark E. "Homosexuality and Child Sexual Abuse: Science, Religion, and the Slippery Slope". Independent Gay Forum. אורכב מ-המקור ב-14 במרץ 2012. נבדק ב-20 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ Rahman, Mahrin. "Definition of the Problem". Case Western Reserve University. אורכב מ-המקור ב-9 באוגוסט 2012. נבדק ב-20 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ Carole Jenny; Thomas A. Roesler; Kimberly L. Poyer (ביולי 1994). "Are Children at Risk for Sexual Abuse by Homosexuals?". Pediatrics. 94 (1): 41–44. PMID 8008535. נבדק ב-20 בדצמבר 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  66. ^ Dube, Shata R., et al. "Long-Term Consequences of Childhood Sexual Abuse by Gender of Victim" Am J Prev Med 2005
  67. ^ "10 Anti-Gay Myths Debunked". Southern Poverty Law Center (באנגלית). נבדק ב-2020-09-09.
  68. ^ "Sexual orientation, homosexuality and bisexuality". American Psychological Association. אורכב מ-המקור ב-8 באוגוסט 2013. נבדק ב-21 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ "Sexual Orientation". American Psychiatric Association. אורכב מ-המקור ב-26 ביולי 2011. נבדק ב-8 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ "GLAAD Media Reference Guide". GLAAD. אורכב מ-המקור ב-1 בינואר 2011. נבדק ב-8 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ^ Soble, Alan (2006). "Bisexuality". Sex from Plato to Paglia: a philosophical encyclopedia. Vol. 1. Greenwood Publishing Group. p. 115. ISBN 978-0-313-32686-8.
  72. ^ Firestein, Beth A. (2007). Becoming Visible: Counseling Bisexuals Across the Lifespan. Columbia University Press. pp. 9–12. ISBN 978-0231137249. נבדק ב-3 באוקטובר 2012. {{cite book}}: (עזרה)
  73. ^ Rice, Kim (2009). "Pansexuality". In Marshall Cavendish Corporation (ed.). Sex and Society. Vol. 2. Marshall Cavendish. p. 593. ISBN 978-0-7614-7905-5. נבדק ב-3 באוקטובר 2012. In some contexts, the term pansexuality is used interchangeably with bisexuality, which refers to attraction to individuals of both sexes. Those who identify as bisexual feel that gender, biological sex, and sexual orientation should not be a focal point in potential relationships. {{cite book}}: (עזרה)
  74. ^ Rosario, M.; Schrimshaw, E.; Hunter, J.; Braun, L. (2006). "Sexual identity development among lesbian, gay, and bisexual youths: Consistency and change over time". Journal of Sex Research. 43 (1): 46–58. doi:10.1080/00224490609552298. PMC 3215279. PMID 16817067.
  75. ^ Crompton, Louis (2003). Homosexuality and Civilization. Cambridge, Massachusetts: Belknap Press. ISBN 978-0-674-01197-7.
  76. ^ Bagemihl, Bruce (1999). Biological Exuberance: Animal Homosexuality and Natural Diversity. London: Profile Books, Ltd. ISBN 978-1-86197-182-1.
  77. ^ Roughgarden, Joan (במאי 2004). Evolution's Rainbow: Diversity, Gender, and Sexuality in Nature and People. Berkeley, CA: University of California Press. ISBN 978-0-520-24073-5. {{cite book}}: (עזרה)
  78. ^ Driscoll, Emily V. (ביולי 2008). "Bisexual Species: Unorthodox Sex in the Animal Kingdom". Scientific American. {{cite news}}: (עזרה)
  79. ^ Harper, Douglas (בנובמבר 2001). "Bisexuality". Online Etymology Dictionary. נבדק ב-16 בפברואר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  80. ^ "GLAAD Media Reference Guide - In Focus: Covering the Bisexual Community". GLAAD (באנגלית). 2014-07-22. נבדק ב-2020-05-07.
  81. ^ Zivony, Alon; Lobel, Thalma (2014-02-21). "The Invisible Stereotypes of Bisexual Men" (PDF). Archives of Sexual Behavior. 43 (6): 1165–1176. doi:10.1007/s10508-014-0263-9. ISSN 0004-0002. PMID 24558124.
  82. ^ Carr, Roy; Murray, Charles Shaar (1981). Bowie: An Illustrated Record. New York: Avon. ISBN 0-380-77966-8.
  83. ^ Collis, Clark (באוגוסט 2002). "Dear Superstar: David Bowie". blender.com. Alpha Media Group Inc. אורכב מ-המקור ב-10 במאי 2008. נבדק ב-16 בספטמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  84. ^ Bryant, Wayne (2005). "Is That Me Up There?". Journal of Bisexuality. 5 (2–3): 305–312. doi:10.1300/J159v05n02_35.
  85. ^ Currah, Paisley; Juang, Richard M.; Minter, Shannon Price, eds. (2007). Transgender Rights. Minneapolis, Minn.: University of Minnesota Press. ISBN 978-0-8166-4312-7.
  86. ^ "Transgendered Youth at Risk for Exploitation, HIV, Hate Crimes". Inter-Q-Zone. 1995. אורכב מ-המקור ב-2007-04-22. נבדק ב-2007-04-07.
  87. ^ "Myth #10: Drag queens and kings are transgender". Vox. Vox Media. 2016-05-13.
  88. ^ "GLAAD Media Reference Guide - Transgender". GLAAD. GLAAD. 2011-09-09.
  89. ^ "transexual - definition of transexual by the Free Online Dictionary, Thesaurus and Encyclopedia". Thefreedictionary.com. נבדק ב-2011-01-15.
  90. ^ Money, J. (1994). "The Concept of gender identity disorder in childhood and adolescence after 39 years". Journal of Sex & Marital Therapy. 20 (3): 163–177. doi:10.1080/00926239408403428. PMID 7996589.
  91. ^ Green, Jamison (ביוני 2004). Becoming a Visible Man. Nashville, Tenn.: Vanderbilt Univ. Press. ISBN 978-0-8265-1457-8. {{cite book}}: (עזרה)
  92. ^ Strapagiel, Lauren. "Here's Why Boys All Over Social Media Are Proudly Calling Themselves "Softboys"". Buzzfeed News. Buzzfeed. נבדק ב-7 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  93. ^ Sommer, Liz (2019-04-23). "Softboy/Softboi". Stayhipp. נבדק ב-7 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  94. ^ Gazzola, Stephanie; Morrison, Melanie (8 באוגוסט 2014). "Cultural and Personally Endorsed Stereotypes of Transgender Men and Transgender Women: Notable Correspondence or Disjunction?". International Journal of Transgenderism. 15 (2): 76–99. doi:10.1080/15532739.2014.937041. {{cite journal}}: (עזרה)
  95. ^ Hirschfeld, Magnus: Die Transvestiten. Eine Untersuchung über den erotischen Verkleidungstrieb mit umfangreichem casuistischen und historischen Material. Berlin 1910: Alfred Pulvermacher
    Hirschfeld, M. (1910/1991). Transvestites: The erotic drive to cross dress.(M. A. Lombardi-Nash, Trans.) Buffalo, NY: Prometheus Books.
  96. ^ Feinbloom, Deborah Heller (1976). Transvestites & Transsexuals: Mixed Views. Delacorte Press/S. Lawrence. ISBN 978-0-440-08513-3.
  97. ^ "Transgender FAQ". אורכב מ-המקור ב-2008-05-20. נבדק ב-2007-04-07.
  98. ^ Brown, Michael J. "Homophobia and Acceptance of Stereotypes About Gays and Lesbians." 7.3 (2009): 159,160-167. Print.
  99. ^ Herek, Gregory. "Hating Gays: An Overview of Scientific Studies." PBS. PBS. Web. 18 Oct. 2014.
  100. ^ Crenshaw, Kimberle (ביולי 1991). "Mapping the Margins: Intersectionality, Identity Politics, and Violence against Women of Color". Stanford Law Review. 43 (6): 1241–1299. doi:10.2307/1229039. ISSN 0038-9765. JSTOR 1229039. {{cite journal}}: (עזרה)
  101. ^ Knight, Charlotte; Wilson, Kath (2016), "LGBT People as Offenders within the Criminal Justice System", Lesbian, Gay, Bisexual and Trans People (LGBT) and the Criminal Justice System, Palgrave Macmillan UK: 85–111, doi:10.1057/978-1-137-49698-0_5, ISBN 978-1-137-49697-3
  102. ^ [(https://transequality.org/sites/default/files/docs/resources/TransgenderPeopleBehindBars.pdf) "Transgender People Behind Bars"]. transequality.org. {{cite web}}: Check |url= value (עזרה)
  103. ^ Robinson, Russell. "LGBT Equality and Sexual Racism" (PDF). Fordham Law Review. 86: 2739–2754.
  104. ^ Andrews, Edwanna (2017-01-01). "Damned to Hell: The Black Church Experience for College Educated Lesbians, Gays, and Bisexuals". Electronic Theses and Dissertations, 2004-2019.
  105. ^ Forsloff, Carol. "Gay Hispanics Struggle to End Sex Stereotypes." Gay Hispanic Struggle to End Sex Stereotypes. Digital Journal, 19 Jan. 2010. Web. 21 Oct. 2014.
  106. ^ "Human Rights Campaign".
  107. ^ Sung, Mi Ra; Szymanski, Dawn M.; Henrichs-Beck, Christy (2015). "Challenges, coping, and benefits of being an Asian American lesbian or bisexual woman". Psychology of Sexual Orientation and Gender Diversity. 2 (1): 52–64. doi:10.1037/sgd0000085. ISSN 2329-0390.
  108. ^ Callander, Denton; Newman, Christy E.; Holt, Martin (2015). "Is Sexual Racism Really Racism? Distinguishing Attitudes Toward Sexual Racism and Generic Racism Among Gay and Bisexual Men". Archives of Sexual Behavior. 44 (7): 1991–2000. doi:10.1007/s10508-015-0487-3. ISSN 0004-0002. PMID 26149367.
  109. ^ Purdie-Vaughns, Valerie; Eibach, Richard P. (2008). "Intersectional Invisibility: The Distinctive Advantages and Disadvantages of Multiple Subordinate-Group Identities". Sex Roles. 59 (5–6): 377–391. doi:10.1007/s11199-008-9424-4. ISSN 0360-0025.
  110. ^ Sue, Derald Wing; Bucceri, Jennifer; Lin, Annie I.; Nadal, Kevin L.; Torino, Gina C. (2007). "Racial microaggressions and the Asian American experience". Cultural Diversity and Ethnic Minority Psychology. 13 (1): 72–81. doi:10.1037/1099-9809.13.1.72. ISSN 1939-0106. PMID 17227179.
  111. ^ Greene, Beverly (1994). "Ethnic-minority lesbians and gay men: Mental health and treatment issues". Journal of Consulting and Clinical Psychology. 62 (2): 243–251. doi:10.1037/0022-006X.62.2.243. ISSN 1939-2117. PMID 8201060.
  112. ^ Russell Leong (17 ביוני 2014). Asian American Sexualities: Dimensions of the Gay and Lesbian Experience. Routledge. ISBN 978-1-134-71778-1. {{cite book}}: (עזרה)
  113. ^ Sara E. Cooper (13 בספטמבר 2013). Lesbian Images in International Popular Culture. Taylor & Francis. ISBN 978-1-317-99212-7. {{cite book}}: (עזרה)
  114. ^ "Asian Pacific Islander Resource Kit | GLAAD". 2011-09-05. נבדק ב-10 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סטריאוטיפים_על_להט%22בים&oldid=30021683"