אברהם יהודה גולדראט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם יהודה גולדראט
Goldrat avraham.jpg
תאריך לידה 1912
תאריך עלייה 1933
תאריך פטירה 17 ביוני 1973
כנסות 1
סיעה חזית דתית מאוחדת

אברהם יהודה גולדראט (1912 - 17 ביוני 1973) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת בכנסת הראשונה מטעם סיעת חזית דתית מאוחדת כנציג פועלי אגודת ישראל.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדראט נולד בקילץ שבפולין לרב יששכר גולדראט, מחבר הספרים "מנחת יששכר" ו"מקיץ נרדמים"‏[1]. למד אצל הרבי מאוסטרובצה ובשנת 1930 הוסמך כרב. בשנים אלו עמד בראש "צעירי אגודת ישראל" בעיר הולדתו. לאחר מכן עבר לוורשה ושימש עיתונאי בעיתון "דער ווד". בשנת 1933 עלה לארץ ישראל. בשנת 1935 נאם את נאום הפתיחה בכנס ייסוד צעירי אגודת ישראל בתל אביב[2]. מונה למזכיר פועלי אגודת ישראל והיה עורכם של העיתון שערים והשבועון "היסוד". בספטמבר 1948 נסע לארצות הברית לוועידה של פועלי אגודת ישראל שם [3].

נבחר מטעם חזית דתית מאוחדת לכהן בכנסת הראשונה והיה חבר ועדת החוץ והביטחון, ועדת הפנים וועדת העבודה. בבחירות לכנסת השנייה הוצב במקום השלישי ברשימת פועלי אגודת ישראל, שקיבלה רק שני מנדטים. ב-23 בספטמבר 1952 עזבו אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל את הקואליציה בגלל התנגדותן לגיוס נשים לצה"ל. בתחילת דצמבר הגיעה פועלי אגודת ישראל להסכמה על כניסה חזרה לקואליציה‏[4] כאשר הרוב, בראשות בנימין מינץ וקלמן כהנא תמך בכניסה לקואליציה, בעוד המיעוט, בראשות גולדראט וז' זוהר תמך בחזית משותפת עם אגודת ישראל בהתנגדות לממשלה. על רקע מחלוקת זאת נבחרה בינואר 1953 מזכירות חדשה לפועלי אגודת ישראל, שבה גולדראט וזוהר לא היו חברים[5].

לאחר חלוף מחצית כהונת הכנסת השנייה, דרש גולדראט שהרב קלמן כהנא יתפטר מהכנסת כדי לפנות לו מקום בהתאם להסכם רוטציה שהיה ביניהם. כהנא סירב בהוראת מוסדות המפלגה, בשל המחלוקת ביניהם על הכניסה לקואליציה‏[6]. גולדראט ביקש לתבוע את כהנא בדין תורה בפני הרב איסר יהודה אונטרמן, אולם הלה נמנע מלהגיע לדיון‏[7]. הרבנות הראשית קבעה שעל הרב כהנא להתייצב לדיון‏[8], אולם גולדראט שוכנע לבטל את התביעה ובמקום זאת מונתה "ועדת ארבעה" פנימית של פועלי אגודת ישראל לבירור הנושא‏[9]. הוועדה החליטה שבעקבות שינוי יחסי הכוחות בתוך המפלגה על כהנא להמשיך בכהונתו בכנסת[10]. על פי דיווחים בעיתונות, שהוכחשו על ידי בנימין מינץ, שילם קלמן כהנא פיצויים לגולדראט על שלא מילא את הסכם הרוטציה‏[11]. בינואר 1954 גררו השמועות גינוי מקיר לקיר בועדת הכנסת[12][13]. בעקבות הסכסוך הוביל גולדראט אופוזיציה פנימית בתוך פועלי אגודת ישראל שיוצגה בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל ונטען שהקיפה כ-40% מהמפלגה[14], אולם גם לקראת הבחירות לכנסת השלישית לא שולב גולדראט ברשימת פועלי אגודת ישראל ובמהלך 1956 עבר גולדראט לפועל המזרחי‏[15].

ביולי 1956 נבחר גולדראט לוועד הפועל המצומצם, בן 13 חברים, של המפד"ל[16] והועמד בראשות מחלקת וההסברה‏[17]. בשנת 1967 מונה למנהל ספריית הרמב"ם בתל אביב, תפקיד שבו כיהן עד לפטירתו בשנת 1973.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדראט תמך בשיתוף פעולה רחב בין אגודת ישראל והמפלגות הציוניות, ובמיוחד עם המזרחי והפועל המזרחי[18][19]. עם זאת, הוא הוביל בראשית שנות ה-50 קו שהיה יותר קרוב לעמדת אגודת ישראל המסתייגת משותפות קואליציונית עם החילונים. הוא הצביע בדעת מיעוט נגד תמיכה בראש עיר חילוני בעיריית פתח תקווה[20] ואף התפטר מהוועדה המוניציפלית כשדעתו לא נתקבלה‏[21].

גולדראט אמר בכנסת שהוא תומך בעונש מוות, אולם לא הסכים להצביע נגד ביטול עונש מוות כל עוד חוקי המדינה אינם על פי חוקי התורה‏[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מאיר בלומענפעלד, תורת חיים ב, עמודים 146-148
  2. ^ יסוד צעירי אגודת ישראל בתל־אביב, דרכינו, תרצ"ה, עמוד כ
  3. ^ *פועלי אגודת ישראל, הפרדס, ספטמבר 1948, עמודים 5-6, אתר hebrewbooks
  4. ^ פועלי אגודת ישראל מצטרפים לממשלה, דבר, 4 בדצמבר 1952
  5. ^ מזכירות פועלי אגודת ישראל הורכבה מחדש, דבר, 18 בינואר 1953
  6. ^ אסרנו על ח"כ כהנא לעמוד לד"ת, מעריב, 26 באוגוסט 1953
  7. ^ שנים אוחזים בכסא בכנסת, מעריב, 24 באוגוסט 1953
  8. ^ הרב ש. כהנא חוייב ללכת לדין תורה, מעריב, 17 בנובמבר 1953
  9. ^ מזכירות פאג"י על עניין גולדרט, דבר, 4 בינואר 1954
  10. ^ מסקנות הוע' לעניין גולדרט, דבר, 10 בינואר 1954
  11. ^ שועלים קטנים, חרות, 1 בינואר 1954
  12. ^ פרטים נוספים ב"עניין גולדראט", דבר, 5 בינואר 1954
  13. ^ ועדת הכנסת מגנה מיקוח כספי על מנדטים, דבר, 6 בינואר 1954, המשך הידיעה, דבר, 6 בינואר 1954
  14. ^ הכנסייה הגדולה של האגודה ב-29 ביוני, דבר, 11 ביוני 1954
  15. ^ שני עסקני אגודת ישראל מצטרפים ל"הפועל המזרחי", חרות, 31 במאי 1956
  16. ^ המפלגה הדתית לאומית בחרה ועד פועל מצומצם, דבר, 9 ביולי 1956
  17. ^ חלוקת תפקידים בהנהלת המפלגה, הצופה, 22 ביולי 1956
  18. ^ א.י. גולדראט, על פני המציאות, הצופה, 22 בדצמבר 1938
  19. ^ הקיצוניים בחזית הדתית סולקו מהמו"מ, חרות, 29 באוקטובר 1950
  20. ^ הצבעת נציג פאג"י על דעת המרכז, חרות, 9 בינואר 1951
  21. ^ החריפה המחלוקת בין הפועלים הדתיים, מעריב, 9 בינואר 1951