יוסף סרלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסף סרלין
Yosef Serlin.jpg
תאריך לידה 24 בפברואר 1906
תאריך פטירה 15 בינואר 1974 (בגיל 67)
כנסות 1-7
סיעה הציונים הכלליים, המפלגה הליברלית הישראלית, גח"ל
תפקידים בולטים

יוסף סֶרְלִין (24 בפברואר 190615 בינואר 1974) היה פעיל ציוני יליד פולין, עורך-דין במקצועו, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרלין נולד בעיר ביאליסטוק שבפולין ב-1906. הוא למד בגימנסיה העברית המקומית, ואחר כך למד משפטים באוניברסיטת ורשה. הוסמך לעורך דין בשנת 1929.

פעילות פוליטית וציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עלייתו לארץ ישראל, בשנת 1933, הצטרף לתנועה הציונית והיה חבר הוועד הפועל הציוני. נמנה עם מייסדי התאחדות הציונים הכלליים, ואף היה סגן יו"ר הקונפדרציה העולמית של הציונים הכלליים. הוא נבחר למועצת המדינה הזמנית, כנציג הציונים הכלליים. נבחר מ-1949 לכנסת הראשונה וכיהן בכנסת עד סוף כהונת הכנסת השביעית, בתחילה מטעם הציונים הכלליים ובהמשך מטעם המפלגה הליברלית הישראלית וגח"ל.

בכנסת השנייה, החמישית והשישית היה סגן יושב ראש הכנסת. סרלין היה החל משנת 1950 מראשי הציונים הכלליים ביחד עם פרץ ברנשטיין, ישראל רוקח, יוסף ספיר, חיים אריאב, חיים לבנון ואברהם קריניצי. בשנת 1954 חבר ליוסף ספיר ושמחה ארליך וביחד הם העמיקו את אחיזתם במפלגה. אולם בשנת 1957 חל קרע בינו לבין ספיר, וכוחו במפלגה ירד.‏[1]

מונה לתפקיד שר התחבורה בממשלת ישראל הרביעית. ב-24 בדצמבר 1952, וימים אחדים לאחר שהחל לכהן בתפקידו, מונה לשר הבריאות, תפקיד שבו כיהן עד 29 ביוני 1955. כשר הבריאות פעל להרחיב את השליטה הממלכתית על מערכת הבריאות, על חשבון קופות החולים. כשר בממשלה היה בעל גישה התקפית. משה שרת כתב ביומנו שסרלין ביקש בתחילת 1954 שישראל תתקוף את רצועת עזה[2] על רקע התקפות הפדאיון שבאו משם.

בשנת 1958 הניח סרלין על שולחן הכנסת הצעה לשיטת בחירות מעורבת שבה רוב חברי הכנסת ייבחרו בשלושים אזורי בחירה. שנתיים לאחר מכן עם סיום כהונתו של חיים כהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הגיש סרלין הצעת חוק להגדרה מחדש של סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, כך שיהיה כפוף הן מקצועית והן מנהלית לשר המשפטים. סרלין הביע מורת-רוח פומבית על כך ששר המשפטים דאז פנחס רוזן הקדים למנות את גדעון האוזנר לתפקיד עוד בטרם נדונה הצעתו במליאת הכנסת.

נפטר בכ"א בטבת תשל"ד.
בית היולדות הקריה בתל אביב נקרא על שמו ולוחית לזכרו עמדה בחצר בית החולים עד להריסתו בשנת 1997.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסי ביילין, בנים בצל אבותם, הוצאת רביבים, 1984, עמ' 98.
  2. ^ קטעים מיומן משה שרת; ערך והאיר: יעקב שרת, תשר, תל אביב: 1983, באתר "מבט לאופק" - נשים ואימהות למען שלום.


שרי הבריאות בממשלות ישראל

חיים משה שפירא | יוסף בורג | יוסף ספיר | יוסף סרלין | דב יוסף | ישראל ברזילי | חיים משה שפירא | ישראל ברזילי | חיים גבתי | ויקטור שם-טוב | אליעזר שוסטק | מרדכי גור | שושנה ארבלי-אלמוזלינו | יעקב צור | אהוד אולמרט | חיים רמון | יצחק רבין | אפרים סנה | צחי הנגבי | יהושע מצא | שלמה בניזרי | רוני מילוא | נסים דהן | דני נוה | יעקב אדרי | יעקב בן יזרי | בנימין נתניהו | יעל גרמן

שרי התחבורה בממשלות ישראל

דוד רמז | דב יוסף | דוד צבי פנקס | דוד בן-גוריון | יוסף סרלין | יוסף ספיר | זלמן ארן | משה כרמל | יצחק בן-אהרן | ישראל בר-יהודה | משה כרמל | עזר ויצמן | שמעון פרס | אהרן יריב | גד יעקבי | מנחם בגין | מאיר עמית | חיים לנדאו | חיים קורפו | משה קצב | ישראל קיסר | יצחק לוי | שאול יהלום | יצחק מרדכי | אמנון ליפקין-שחק | אפרים סנה | אריאל שרון | צחי הנגבי | אביגדור ליברמן | מאיר שטרית | שאול מופז | ישראל כ"ץ