גאוטמה בודהה

המונח "בודהה" מפנה לכאן. לערך העוסק במושג כללי בבודהיזם, ראו: "בודהה (מושג)".

פסל בודהה מאזור גנדהרה בפקיסטן, המאה ה-1 לספירה

סִידְּהָארְתַה גַאוּטַמַה (סנסקריט: सिद्धार्थ गौतम; בפאלי: शिद्धत्थ ङोतम, סִידְּהַתַּה גוֹטַמַה), שקיאמוני (סנסקריט: शाक्यमुनि, "החכם בן שבט שאקיה"), הידוע כבּוּדְּהָה (סנסקריט: बुद्ध, "זה שהתעורר"), היה מנהיג רוחני ששאף לעזור לאנשים להשתחרר מסִבלם על ידי לימוד הדהרמה (הדרך הנאצלת כפולת השמונה). לימים קם זרם הבודהיזם, שהתבסס על עקרונות הדהרמה שלימד. הבודהיסטים מחשיבים אותו לבודהה העליון בזמננו. מועד לידתו ומותו אינם ודאים; מרבית ההיסטוריונים מעריכים כי הוא חי בין 563 לפנה"ס עד 483 לפנה"ס, אולם יש הטוענים כי הוא חי מאה שנה מאוחר יותר, כלומר מת בשנת 380 לפנה"ס לערך.‏‏‏

גאוטמה הוא הדמות המרכזית בבודהיזם. תיאורי חייו, דיונים שניהל והחוקים הנזיריים שקבע סוכמו לאחר מותו ונלמדו בעל פה על ידי הסנגהה, וכך הועברו לאורך הדורות בין תלמידיו. אוסף הדיונים המיוחסים לגאוטמה הועלו לכתב רק כ-400 שנים לאחר מותו. "בודהה" הוא כינויו מהרגע שזכה להתעוררות מלאה. לפני כן הוא מכונה "בודהיסטווה" (בסנסקריט; בפאלי: "בודהיסטה").

המסורות על חיי הבודהיסטווה ועל תקופת חייו כבודהה מגוונות, ולעתים אינן זהות. מבחינה ספרותית אפשר לראות במסורות האלה סוג של הגיוגרפיה (סיפורי קדושים), ולאו דווקא תיעוד היסטורי. התיאור שלהלן מבוסס על קוים כלליים שיהיו מקובלים על רוב המסורות הבודהיסטיות.

על פי המסופר סידהרתה היה בנו של סודהודנה, מלך מדינת שאקיה, ששכנה באזור שהיום הוא דרום נפאל, סביב העיר קאפילאוואסטו. הממלכה בה נולד הייתה ממלכה מפותחת מבחינה תרבותית. הנסיך הצעיר נהנה מחיים נוחים, ועד גיל 29 לא ידע אלא עונג. בעוזבו את ארמונו לראשונה התהפך עליו עולמו כאשר נחשף לסבל שבקיום האנושי. בשלושה ימים רצופים ראה גם אדם חולה מאוד, גם אדם זקן וגם אדם מת. הוא הוטרד עמוקות משהכיר בכורח הזִקנה, המחלה, המוות וארעיות הכול. כך נתקל לראשונה בחייו במציאות הסבל. הוא לא מצא רעיון כלשהו, שעליו יוכל להסתמך במחשבותיו. תהילה, שמחה, רכוש – הכול יחלוף. מבחוץ, כמו גם מבפנים, ראה רק דברים בני-חלוף; שום דבר לא היה אמיתי וממשי.

לכן, בגיל 29 החליט לפרוש מחייו הנסיכותיים, לעזוב את ביתו ומשפחתו ולנדוד ברחבי הודו במטרה להבין את הסבל הכרוך בקיום האנושי ולמצוא לו פתרון. הוא למד עם מורים שונים, אך איש מהם לא יכול היה להביאו ליעדו הסופי – הכרת טבעה של התודעה. המורים ידעו רבות על המתרחש בתודעה, אך לא ידעו דבר על התודעה עצמה. מכיוון שאיש לא הכיר דרך שבה ניתן לשלב את הדרך הרוחנית בחיי היום-יום, נאלץ בודהה לבחור בדרך הפרישות, שנועדה לצמצם את כמות הרשמים שנקלטים בתודעה. לאחר שהרעיב את עצמו כמעט עד מוות, הגיע למסקנה שדרך הסגפנות שבה האדם מדכא את גופו איננה יכולה להביא להארה, ובעקבות כך נטש את דרך הסגפנות.

לאחר שש שנים מחוץ לארמון, הגיע בודהה למקום הקרוי היום בודגאיה (במדינת ביהר בהודו). הוא התיישב מתחת לעץ, נחוש בדעתו לשהות במדיטציה, עד שיהיה מסוגל להביא תועלת לכל היצורים. במהלך המדיטציה נלחם בדמיונו עם מלך השדים ההודי מארה, והצליח להגיע למצב של שוויון נפש כלפי שלוש בנותיו שניסו לפתותו, עד שפרצופיהן נרקבו והן נטמעו בתוך האדמה. לאחר שישה ימים ולילות, בבוקר השביעי, השיג את רגע הנירוואנה, שבו נחשפו לו אמיתות הקיום. היה זה גם יום הולדתו ה-35, ו-45 שנים לאחר מכן – יום מותו. בבוקר זה של ירח מלא נמוגו התפישות האחרונות על מושגיות, שעוד טשטשו את בהירות תודעתו.

לידתו של סידהרתה גאוטמה, תבליט מהמאה ה-2 או ה-3 לספירה

במשך 45 השנים הבאות לימד בודהה את תורתו לאלפי תלמידים: מוסריות, שליטה בנפש וחכמה, במטרה לבטל את התאווה והמאווים האישיים, הגורמים לסבל בשל הפער בין המצוי לרצוי, ולהגיע למחשבה נטולת תשוקות. על פי המסורת, רק מעטים זכו והגיעו לנירוואנה. בדרשתו המפורסמת בפארק הצבאים, לימד את תפיסת העולם הבודהיסטית – הדהרמה – המבוססת על ארבע אמיתות יסוד:

1. האמת בדבר הסבל (דוקהה): סבל קיים, והוא אוניברסלי.
2. האמת בדבר מקורו של הסבל: קיימת סיבה לסבל והיא השתוקקות.
3. האמת בדבר סילוקו של הסבל: ישנה אפשרות להשתחרר מההשתוקקות וכך להשתחרר מסבל.
4. האמת בדבר הדרך לשחרור מסבל: יש דרך המובילה לסיומו של הסבל, זוהי הדרך הקרויה "הדרך הנאצלת בת שמונת העקרונות".

בודהה נפטר מהרעלת מזון בגיל 80. לפי האמונה, עם מותו נשרפה גווייתו, ואפרו חולק לשמונה מנות שנקברו ברחבי אסיה. מעמדו ומהותו שונים בזרמים שונים של הבודהיזם. יש הרואים בו בן אנוש שהתגבר על החולשות האנושיות (על פי רוב, זוהי הגישה במהאיאנה ובוג'ריאנה), ולמתרגלים בזרם הטהרוואדה דומה מעמדו לזה של אל.

בודהיזם

ערך מורחב – בודהיזם

מבחינה היסטורית וחברתית, הבודהיזם הציב אתגר למערכת הברהמינית שממנה התפתח ההינדואיזם: בעוד שהדת הברהמינית הייתה מבוססת על חלוקה למעמדות (כהנים, לוחמים, סוחרים ואסורים במגע), הטיף הבודהיזם לשחרור מהאמונה בכתות, ואי תלות בכהני דת המתווכים בין המאמין לבין מושא אמונתו. בודהה עצמו האשים את הברהמינים באי-מוסריות וצביעות, ודרש מתלמידיו לחפש בעצמם את האמת על ידי למידה אישית והתנסות אישית, ולא להסתמך על הכהנים לשם כך.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: גאוטמה בודהה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גאוטמה בודהה

• בודהה, באנציקלופדיה ynet
• סיפור חייו של הבודהה