שיר היובל באירוויזיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אירוויזיון 50 שנה לתחרות האירוויזיון
סמל התחרות
"פורום קופנהגן", מקום אירוח התחרות
"פורום קופנהגן", מקום אירוח התחרות
גמר 22 באוקטובר 2005
מנחים קתרינה לסקאניש (בריטניה) ורנארס קאופרס (לטביה)
רשת השידור המפיקה דנמרקדנמרק DR, EBU דנמרק
מיקום האירוע דנמרקדנמרק קופנהגן, דנמרק
השיר הזוכה שוודיהשוודיה שוודיהווטרלו (1974)
שיטת הניקוד 50% חבר שופטים ו-50% טלווטינג: כל מדינה מעניקה 1–8, 10 ו-12 נקודות לעשרת השירים האהובים עליה בתחרות.
מספר משתתפות 14 (1958-2005)
מופעי פתיחה/ביניים ריברדאנס, רונאן קיטינג ושירים שונים

שיר היובל באירוויזיוןאנגלית: Congratulations: 50 Years of the Eurovision Song Contest), היה אירוע שנערך לכבוד יום השנה החמישים של תחרות הזמר האירופאית האירוויזיון מטעם איגוד השידור האירופי (EBU), בו צוין יום השנה החמישים של תחרות האירוויזיון ונבחר השיר הטוב ביותר בתולדות תחרויות האירוויזיון. האירוע התקיים ב-22 באוקטובר 2005 בעיר קופנהגן שבדנמרק.

בתחרות התחרו 14 שירים שנבחרו בחודשים מאי עד יולי 2005 באתר האינטרנט הרשמי של האירוויזיון. מתוך 100 שירים שהוצעו לבחירה, יכלו הגולשים לבחור את 20 השירים האהובים עליהם. בסיום הצבעת הקהל עלו מכל עשור שני השירים בעלי אחוזי ההצבעה הגבוהים ביותר, אליהם צורפו ארבעה שירים נוספים מתוך הרשימה שנבחרו בעזרת ועדה פנימית של איגוד השידור האירופי. מדינות החברות באיגוד השידור האירופי החליטו בעזרת הצבעה וחבר שופטים מי יהיה השיר המנצח בתחרות. בסך הכול נספרו באותו לילה כ-2.5 מיליון קולות.[1]

השיר הזוכה בתחרות שיר היובל באירוויזיון היה שירה של שוודיה משנת 1974, "Waterloo", של להקת ABBA.[1]

בחירת המדינה המארחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יוני 2004, הודיע איגוד השידור האירופי כי החליטו לקיים תחרות לכבוד חמישים שנות אירוויזיון. בהתחלה קבעו שהתחרות תערך ב-16 באוקטובר 2005 ברויאל אלברט הול בלונדון, בריטניה.[2] ה-BBC היה אחראי על אירוח התחרות. ב"רויאל אלברט הול" דווח באוגוסט 2004, שאיגוד השידור האירופי הודיע כי יכול להיות שרשות השידור הדנית, DR, תארח את התחרות במקומם. מפקח תחרות האירוויזיון, סוונטה סטוקסליוס, אמר שאירוח האירוויזיון האחרון של דנמרק בשנת 2001 ואירוח תחרות אירוויזיון הילדים 2003, היו בעלי השפעה רבה על החלטת האיגוד השידור האירופי. ב-25 באוקטובר 2004, קופנהגן אושרה סופית כעיר המארחת של התחרות, שנערכה ב-22 באוקטובר 2005. במאי 2005 "Congratulation" אושר כשם הרשמי של התחרות. כעבור חודש רשות השידור הדנית, DR, הודיעה ש"פורום קופנהגן" תארח את התחרות. ב-9 בספטמבר 2005, רשות השידור הדנית, DR, הודיעה כי קתרינה לסקאניש ורנארס קאופרס ינחו את התחרות. לסקאניש הייתה הסולנית של להקת "קתרינה והגלים", מי שניצחה בתחרות עבור בריטניה בשנת 1997, וקאופרס הוא הסולן של להקת "Brainstorm", שייצגה את לטביה בהופעת הבכורה שלה באירוויזיון 2000.

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המופע החל עם שיר האירוויזיון המסורתי "טה דאום" ולאחריו הופיעה הודעה מקליף ריצ'רד. לאחר הצגה מהירה של ארבעה עשר השירים המשתתפים, התזמורת החלה לנגן את השירים הבאים: Ding-A-Dong (הולנד 1975) עם רקדנים על בימת המופע, "אבניבי" (ישראל 1978), "Le dernier qui a parlé..." (צרפת 1991), "Dschinghis Khan" (גרמניה 1979) שלווה בכוריאוגרפיה ו"Love Shine a Light" (בריטניה 1997) שהושר על ידי מנחת המופע, קתרינה לסקאניש, שיצאה עם כל הדגלים של כל המדינות שאי פעם לקחו חלק בתחרות האירוויזיון.

לאורך כל משדר המופע, הוצגו תמונות של הופעות שונות באירוויזיון אשר היו מעניינות, ראויות לציון או לא שגרתיות. היו 6 קטגוריות שתוארו על ידי מנחי המופע כקטגורית "זוכי עבר", קטגורית "פוליטי, נועז וגדול מהחיים", קטגורית "גברים חמודים", "פרשות בלתי נשכחת של ריקוד", קטגורית "כוח נשי" וקטגורית "מסיימי המקום השני". מספר אמנים בעלי חשיבות בתחרות האירוויזיון חזרו כדי להציג את המופע, אלה היו: קרולה הגקוויסט (שוודיה), דנה אינטרנשיונל (ישראל), אן-מארי דוד (לוקסמבורג וצרפת), האחים אולסן (דנמרק), סנדרה קים (בלגיה), ניקול והוגו (בלגיה), סרטאב ארנר (טורקיה), בירטה וילקה (דנמרק), הלנה פפאריזו (יוון), מסיאל (ספרד), שריל בייקר (בריטניה), אמיליה קוקיץ' (יוגוסלביה), אליזבת' אנדרסן (נורווגיה), אן קרוג (נורווגיה), מארי מרים (צרפת) וליס אסיה (שווייץ). ניקול (גרמניה) וקליף ריצ'רד (בריטניה) נתנו הופעות מוקלטות מראש מכיוון שלא יכלו לקחת חלק במופע.

במהלך המופע, ההצבעה וספירת הנקודות, נעשו הופעות ומיצגים רבים על ידי אמנים אורחים. האמנים היו: המקהלה הפינית "Mieskuoro Huutajat", ריברדאנס (מופע הביניים באירוויזיון 1994), רונאן קיטינג (מנחה אירוויזיון 1997), הצמד הבלגי מאירוויזיון 1973 ניקול והוגו וג'וני לוגן שהציג במופע את שירו החדש "When a Woman Loves a Man" ("כאשר אישה אוהבת גבר"). כמו כן, היו גם מספר מלודיות שבוצעו על ידי זוכי עבר בתחרות: המלודיה הראשונה הייתה של דנה אינטרנשיונל שביצעה את השיר "Parlez-vous Francais" (השיר בוצע במקור על ידי לוקסמבורג באירוויזיון 1978), המלודיה השנייה הייתה של קרולה הגקוויסט שביצעה את השיר "Främling" (השיר בוצע במקור על ידי שוודיה באירוויזיון 1983 וקטף את המקום ה-3), המלודיה השלישית הייתה של אלסו שביצעה את השיר "Solo" (השיר בוצע במקור על ידה לרוסיה באירוויזיון 2000 וקטף את המקום ה-2), המלודיה הרביעית הייתה של פבריציו פניאלו שביצע את השיר "Another Summer Night" (השיר בוצע במקור על ידו של פבריציו פניאלו למלטה באירוויזיון 2001), המלודיה החמישית הייתה של מרי מרים שביצעה את השיר "L'amour est bleu" (השיר בוצע במקור על ידי לוקסמבורג באירוויזיון 1967), המלודיה השישית הייתה של ריצ'רד הרייס שביצע את השיר "Let Me Be the One" (השיר בוצע במקור על ידי בריטניה באירוויזיון 1975 וקטף את המקום ה-2) והמלודיה השביעית ואחרונה הייתה של תומאס טורדרסון שביצע את השיר "Vi Maler Byen Rød" (השיר בוצע במקור על ידי דנמרק באירוויזיון 1989 וקטף את המקום ה-3).

בהמשך המופע הוצגו הופעות ומחרוזות נוספות, והן: גלי עטרי שביצעה את השיר "הללויה" (השיר הזוכה באירוויזיון 1979), בוביסוקס שביצעו את השיר "La Det Swinge" (השיר הזוכה באירוויזיון 1985), אן מארי דוד שביצעה את השיר "Après toi" (השיר הזוכה באירוויזיון 1972 שהושר במקור על ידי ויקי לאנדרוס ללוקסמבורג), ליס אסיה שביצעה את השיר "Refrain" (השיר הזוכה באירוויזיון 1956), סנדרה קים שביצעה את השיר "Non ho l'età" (השיר הזוכה באירוויזיון 1964 שהושר במקור על ידי ג'יליולה צ'ינקווטי לאיטליה) והלהקה הבריטית "Bucks Fizz" שביצעה את השיר "Making your Mind Up" (השיר הזוכה באירוויזיון 1981). המחרוזת האחרונה של המופע הושרה על ידי לינדה מרטין (זוכת אירוויזיון 1992), צ'ארלי מקגטיגן (אחד משני זוכי אירוויזיון 1994), איימר קווין (זוכה אירוויזיון 1996) ויאקוב סווייסטרופ (נציג דנמרק באירוויזיון 2005). כל הארבעה פעלו כזמרי ליווי במהלך המופע.

השדרים המשתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

32 מדינות שידרו את התחרות והשתתפו בהצבעה. איטליהאיטליה RAI (איטליה), הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת BBC (בריטניה) צרפתצרפת ו-France 3 (צרפת) בחרו שלא לשדר את התחרות. סורן דרקלסן, העורך של האירוע, אמר כי הוא מאוכזב מהחלטתן של המדינות הנ"ל לא לשדר את התחרות. האירוע שודר מאוחר יותר אלבניהאלבניה באלבניה, ארמניהארמניה ארמניה, אוסטרליהאוסטרליה ואוסטרליה, אם כי מדינות אלה לא הצביעו בתחרות.

השדרים שהשתתפו בתחרות היו:

שדרים שקבלתם לאיגוד השידור האירופי התעכבה, ולכן איבדו את זכות ההצבעה בתחרות:

שדרים שהתחרו בעבר בתחרות, אך לא היו מעורבים בשידור או הצביעו בתחרות:

מדינות בין-לאומיות ששידרו את התחרות:

14 השירים שהתמודדו על תואר שיר היובל באירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות חצי הגמר (סיבוב ראשון)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר מדינה שפה מבצע שיר תרגום לעברית מקום נקודות
1 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת בריטניה אנגלית קליף ריצ'רד "Congratulations" "איחולים" 8 105
2 אירלנדאירלנד אירלנד אנגלית ג'וני לוגן "What's Another Year" "מהי עוד שנה?" 12 74
3 ישראלישראל ישראל עברית דנה אינטרנשיונל "דיווה" 13 39
4 ספרדספרד ספרד ספרדית מוסדאדס "Eres tú" "זה אתה" 11 90
5 גרמניהגרמניה גרמניה גרמנית ניקול "Ein bißchen Frieden" "מעט שלווה" 7 106
6 איטליהאיטליה איטליה איטלקית דומניקו מודוניו "Nel blu dipinto di blu" "בכחול, צבועים בכחול" 2 200
7 שוודיהשוודיה שוודיה אנגלית אבבא "Waterloo" "ווטרלו" 1 331
8 דנמרקדנמרק דנמרק אנגלית האחים אולסן "Fly on the Wings of Love" "לעוף על כנפי האהבה" 6 111
9 לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג צרפתית פראנס גל "Poupée de cire, poupée de son" "בובת קש, בובת שעווה" 14 37
10 טורקיהטורקיה טורקיה אנגלית סרטאב ארנר "Everyway That I Can" "בכל דרך שאני יכולה" 9 104
11 שווייץשווייץ שווייץ צרפתית סלין דיון "Ne partez pas sans moi" "אל תעזבו בלעדיי" 10 98
12 אירלנדאירלנד אירלנד אנגלית ג'וני לוגן "Hold Me Now" "חבקי אותי עכשיו" 3 182
13 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת בריטניה אנגלית אחוות האדם "Save Your Kisses for Me" "שמרי נשיקותייך עבורי" 5 157
14 יווןיוון יוון אנגלית הלנה פפאריזו "My number one" "מספר אחד שלי" 4 167

תוצאות הגמר (סיבוב שני)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר מדינה שפה מבצע שיר תרגום לעברית מקום נקודות
1 איטליהאיטליה איטליה איטלקית דומניקו מודוניו "Nel blu dipinto di blu" "אצבע את השמיים בכחול" 2 267
2 שוודיהשוודיה שוודיה אנגלית אבבא "Waterloo" "ווטרלו" 1 329
3 אירלנדאירלנד אירלנד אנגלית ג'וני לוגן "Hold Me Now" "חבקי אותי עכשיו" 3 262
4 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת בריטניה אנגלית אחוות האדם "Save Your Kisses for Me" "שמרי נשיקותייך עבורי" 5 230
5 יווןיוון יוון אנגלית הלנה פפאריזו "My number one" "מספר אחד שלי" 4 245

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 http://www.billboard.com/articles/news/60937/abbas-waterloo-named-best-eurovision-song
  2. ^ Eurovision News, Participants News, Eurovision Participants, Fans, Eurovision 50th anniversary show in London - ESCToday.com, Eurovision News, Polls and Information by ESCToday, ‏2004-06-18 (באנגלית)
תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 195619571958195919601961196219631964196519661967196819691970197119721973197419751976197719781979198019811982198319841985198619871988198919901991199219931994199519961997199819992000200120022003200420052006200720082009201020112012201320142015201620172018201920202021202220232024
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 198219841986198819901992199419961998200020022004200620082010201220142016201820202022
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 200320042005200620072008200920102011201220132014201520162017201820192020202120222023
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)אירוויזיון: Europe Shine a Light (2020)אירוויזיון קרקס הקסמים
ראו גם טקס פתיחת אירועי האירוויזיוןלהט"ב ותחרות האירוויזיוןרשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיוןחוקי תחרות הזמר של האירוויזיוןערים שאירחו את האירוויזיוןאופנה באירוויזיון (ישראל) • OGAEפרס ברברה דקסתחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Sagaתחרות הזמר האמריקאית
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתיווןישראללוקסמבורגלטביהליטאמולדובהמלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבולגריהבוסניה והרצגובינההונגריהטורקיהמונטנגרומונקומרוקוסלובקיה
מדינות שנפסלו בלארוסרוסיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון (לבנון)
זוכים
שנות החמישים שווייץשווייץ ליס אסיההולנדהולנד קורי ברוקןצרפתצרפת אנדרה קלאבוהולנדהולנד טדי סחולטן
שנות השישים צרפתצרפת ז'קלין בואייהלוקסמבורגלוקסמבורג ז'אן-קלוד פסקלצרפתצרפת איזבל אוברהדנמרקדנמרק גרטה ויורגן אינגמןאיטליהאיטליה ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורגלוקסמבורג פראנס גלאוסטריהאוסטריה אודו יורגנסבריטניהבריטניה סנדי שוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מסיאלצרפתצרפת פרידה בוקארה / הולנדהולנד לני קור / בריטניהבריטניה לולו / ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) סלומה
שנות השבעים אירלנדאירלנד דנהמונקומונקו סבריןלוקסמבורגלוקסמבורג ויקי לאנדרוסלוקסמבורגלוקסמבורג אן-מארי דודשוודיהשוודיה אבבאהולנדהולנד טיץ'-איןבריטניהבריטניה Brotherhood of Manצרפתצרפת מארי מריםישראלישראל יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראלישראל חלב ודבש
שנות השמונים אירלנדאירלנד ג'וני לוגןבריטניהבריטניה באקס פיזגרמניהגרמניה ניקוללוקסמבורגלוקסמבורג קורין הרמסשוודיהשוודיה הרייסנורווגיהנורווגיה בוביסוקס!בלגיהבלגיה סנדרה קיםאירלנדאירלנד ג'וני לוגןשווייץשווייץ סלין דיוןיוגוסלביהיוגוסלביה ריווה
שנות התשעים איטליהאיטליה טוטו קוטוניושוודיהשוודיה קרולהאירלנדאירלנד לינדה מרטיןאירלנדאירלנד ניב קבאנהאירלנדאירלנד פול הרינגטון וצ'ארלי מק'גטיגןנורווגיהנורווגיה סיקרט גארדןאירלנדאירלנד איימר קוויןבריטניהבריטניה קתרינה והגליםישראלישראל דנה אינטרנשיונלשוודיהשוודיה שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרקדנמרק האחים אולסןאסטוניהאסטוניה טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביהלטביה מארי אןטורקיהטורקיה סרטאב ארנראוקראינהאוקראינה רוסלנהיווןיוון הלנה פפאריזופינלנדפינלנד לורדיסרביהסרביה מריה שריפוביץ'רוסיהרוסיה דימה בילאןנורווגיהנורווגיה אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניהגרמניה לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ןאזרבייג'ן אל וניקישוודיהשוודיה לורןדנמרקדנמרק אמילי דה פורסטאוסטריהאוסטריה קונצ'יטה וורסטשוודיהשוודיה מונס סלמרלובאוקראינהאוקראינה ג'מאלהפורטוגלפורטוגל סלבדור סובראלישראלישראל נטע ברזיליהולנדהולנד דאנקן לורנס
העשור השלישי של המאה ה-21 2020איטליהאיטליה מונסקיןאוקראינהאוקראינה קאלוש אורקסטרהשוודיהשוודיה לורן