ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/עשרת ימי תשובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי

עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, המוקדשים ביהדות לעשיית תשובה. היום הראשון בעשרת ימי תשובה הוא ראש השנה, הנקרא בתנ"ך "יום תרועה". היום העשירי והאחרון בעשרת ימי תשובה הוא יום כיפור עצמו, המתקיים בי' בתשרי.

שם נוסף לימים אלו הוא בין כֵּסֶה לעשור, על פי הפסוק בתהילים (פא, ד) "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו". על פי המדרש, ראש השנה מכונה "כסה" מלשון המילה "כיסוי", מכיוון שבניגוד לרוב החגים הוא מצוין בתחילת החודש, ביום שבו הירח אינו נראה כלל (מכוסה), ויום הכיפורים מכונה "עשור", שכן הוא חל בעשירי לחודש תשרי.

התשובה בימים אלה[עריכת קוד מקור]

עשרת ימי תשובה הם ימים ראויים במיוחד לחשבון נפש ולתשובה, אף יותר מאשר חודש אלול. חז"ל דרשו את הפסוק "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיה נה, ו) כמתייחס לעשרת ימים אלה.[1] הרמב"ם כותב על עשרת ימי תשובה: "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר "דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב".[2]

על פי דברי הגמרא, נפתחים בראש השנה שלושה ספרים של דין: צדיקים נחתמים מיד לחיים, רשעים למוות ובינוניים תלויים ועומדים עד יום הכיפורים.

שינויים בתפילה[עריכת קוד מקור]

רחבת הכותל מלאה במעמד אמירת סליחות בעשרת ימי תשובה תשע"א 2010

המלך הקדוש והמלך המשפט[עריכת קוד מקור]

על פי הגמרא,[3] משנים בעשרת ימי תשובה שתי ברכות בתפילת שמונה עשרה כדי לציין את מלכותו של ה' בעולם.

פירוש הביטוי "המלך המשפט"[עריכת קוד מקור]

רש"י[4] כותב שה"א הידיעה של המילה "המלך" מיותרת, ומשמעות הביטוי היא "מלך המשפט". לעומת זאת רבנו מנוח[5] כותב: ”'המלך המשפט' רצה לומר... שהוא עצמו הוא המשפט, כמו שאנו אומרים הוא החכמה הוא המדע.”.

דין הטועה בברכות אלה[עריכת קוד מקור]

מקורה של הלכה זו הוא בגמרא במסכת ברכות שם נחלקו אמוראים בדבר. לפי האמורא רבה בר חיננא ”כל השנה כולה אדם מתפלל הא-ל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט”. אך רבי אלעזר חולק וסובר ש”אפילו אמר הא-ל הקדוש יצא”. את דבריו תומך רבי אלעזר בפסוק "וַיִּגְבַּה ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט וְהָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה" (ישעיה ה, טז). במסקנת הסוגיה פסקה הגמרא הלכה כרבה.

הראשונים נחלקו בהבנת נקודת המחלוקת שבין רבה ורבי אלעזר, ומתוך כך בשאלה של מי ששכח וחתם במלים "הא-ל הקדוש" או "מלך אוהב צדקה ומשפט" כבכל יום רגיל. לדעת בעל המאור[6] דברי רבה בגמרא נאמרו רק לעניין לכתחילה, שיש להעדיף אמירת המלך הקדוש על פני הא-ל הקדוש (בניגוד לדעת רבי אלעזר שאין עדיפות לאמירת המלך הקדוש על פני הא-ל הקדוש בימים אלו). אך בדיעבד מי שטעה בשתי הברכות האלה וסיים אותן כבשאר ימות השנה אינו חוזר. לעומת זאת לדעת הרי"ף,[7] הרמב"ם,[8] והרא"ש[9] מחלוקת האמוראים בגמרא הייתה לעניין דיעבד, שכן לפי כולם ראוי יותר לומר המלך המשפט בימים אלו. לפי שיטה זו, כוונת רבה בהכרח שאמירת המלך המשפט מעכבת גם לעניין דיעבד, ולפיכך מי שלא אמר כן לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולהתפלל.

רבנו יונה[10] חידש שאם אמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" במקום "המלך המשפט" אינו חוזר. לפי רבנו יונה רק אם אומר "הא-ל אוהב צדקה ומשפט אינו יוצא.[11] הבית יוסף[12] כתב שמיתר הפוסקים משמע שלא כדעת רבנו יונה.

על פי שיטתו בבית יוסף כתב בשולחן ערוך[13] שחוזרים על שתי הוספות אלה. לעומתו הרמ"א[14] כתב שאם טעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" אינו חוזר.

דין זה נותר שנוי במחלוקת עד היום - לדעת הבן איש חי[15] אינו חוזר כיון שספק ברכות להקל נוקטים גם כנגד השולחן ערוך. לעומת זאת לדעת הרב עובדיה יוסף[16] הטועה ואומר "מלך אוהב צדקה ומשפט" חוזר, וכדעת השולחן ערוך.

ארבע הוספות בתפילת העמידה[עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – זכרנו לחיים

מתקופת הגאונים מוסיפים לתפילה ארבעה משפטים בהם מבקש המתפלל שגזר דינו של עם ישראל יגמר לטוב:

  • "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך א-לוהים חיים", בברכת אבות, הברכה הראשונה. תוספת זו מוזכרת כבר במסכת סופרים.[17]
  • "מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו לחיים ברחמים", בברכת גבורות, הברכה השנייה.
  • "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך", בברכת הודאה, הברכה השמונה עשרה.
  • "בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה (וגזרות טובות ישועות ונחמות) נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום", בברכת השלום, הברכה התשע עשרה.

המחלוקת על אמירת ההוספות[עריכת קוד מקור]

בעל הלכות גדולות כתב שאין להוסיף את התוספת "זכרנו" ואת "וכתוב לחיים", כיון שאין להוסיף בקשות בשלש הברכות הראשונות ובשלש הברכות האחרונות.[18] לעומת זאת התיר להוסיף את התוספת "בספר חיים", כיון שהיא בברכה האחרונה של תפילת העמידה ומותרת כשם שמותרת אמירת תחנון לאחר התפילה.[19] לעומתו גאונים אחרים התירו אמירת בקשות אלה כיון שמדובר בצרכי רבים שמותר לבקש עליהם גם בשלש הברכות הראשונות ובשלש הברכות האחרונות.[20] הרמב"ם כותב שיש מקומות שנהגו להוסיף תוספות אלה.[21] ובשולחן ערוך מובא לומר את כל ההוספות האלה.[22]

הטועה ושוכח את ההוספות[עריכת קוד מקור]

התוספות הביאו שמי ששכח את אחת ההוספות צריך לחזור על התפילה, וזאת משום שנחשב למשנה ממטבע שטבעו חכמים.[23] לעומתם הרא"ש כתב שהשוכח הוספות אלה אינו חוזר, וזאת משום שלא נאמר שהשוכח הוספות אלה חוזר, וכן משום שהוספות אלה לא נזכרו בתלמוד.[24] הדברים קשורים לדיון על הזמן בו נתחברה מסכת סופרים.[25] בשולחן ערוך נפסק כדעת הרא"ש, שמי ששכח הוספות אלה אינו חוזר.[26]

שינויים אחרים[עריכת קוד מקור]

נוהגים לומר בסיום תפילת העמידה "עושה השלום" במקום "עושה שלום" שבכל השנה. שינוי זה נוהג, גם באמירת הקדיש.

שינוי נוסף בקדיש הוא אמירת "לעלא ולעלא", במקום "לעלא", הנאמר כל השנה. הטעם לכך הוא לפי שבימים אלו ה' מפואר ומקולס בפי בריותיו יותר משאר כל ימות השנה.

נהוג לומר תפילת "אבינו מלכנו" אחרי שמונה עשרה במהלך עשרת ימי תשובה. אצל האשכנזים וקצת מקהילות הספרדים לא אומרים אותו בשבתות.

מדברי הראשונים, הרמב"ם ועוד, עולה כי מנהג אמירת הסליחות נועד בעיקרו לימים אלה, בהם מרבים בתחנונים, ובקהילות רבות מאריכים בסליחות באותם ימים יותר מאשר בסליחות הנאמרות לפני ראש השנה.

בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום כיפור, ("בין כסה לעשור") יש תמיד שבת אחת הנקראת שַׁבַּת שׁוּבָה על שם המילה הראשונה בהפטרה המיוחדת שקוראים בשבת זו, המתחילה כך: "שובה ישראל עד ה' א-להיך כי כשלת בעוונך" (הושע י"ד, ב).

נוסח התפילה בשבת זו זהה לשאר ימות השנה, למעט שינויי התפילה הנוהגים בשאר עשרת ימי תשובה, כמו כן, בתפילת ערבית בברכת מעין שבע אומרים 'המלך הקדוש שאין כמוהו', במקום הנוסח הקבוע 'הא-ל הקדוש שאין כמוהו'.

שבת זו נקראת גם "שבת תשובה", כיוון שחלה במרוצת עשרת ימי תשובה. מנהג הוא, שהרב דורש בשבת זו בפני הציבור וקורא לתשובה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ מסכת ראש השנה יח, א
  2. ^ היד החזקה הלכות תשובה ב, ח
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ב, עמוד ב'.
  4. ^ ברכות דף יב עמוד ב דיבור המתחיל המלך המשפט.
  5. ^ מובא בבית יוסף סימן תקפב.
  6. ^ מסכת ברכות, דף ו עמוד ב בדפי הרי"ף דיבור המתחיל מאי.
  7. ^ מסכת ברכות דף ו עמוד א.
  8. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק י', הלכה י"ג.
  9. ^ ברכות פרק א סימן טז.
  10. ^ תלמידי רבנו יונה ברכות דף ז עמוד א בדפי הרי"ף דיבור המתחיל מיהו.
  11. ^ משנה ברורה סימן תקפב, ס"ק ט.
  12. ^ סימן תקפב.
  13. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"ב, סעיף א'.
  14. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קי"ח, סעיף א'.
  15. ^ פרשת ניצבים, שנה ראשונה, סעיף יט.
  16. ^ יביע אומר חלק ב סימן ח.
  17. ^ מסכת סופרים פרק יט הלכה ו.
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ד, עמוד א'.
  19. ^ הלכות גדולות ברכות פרק חמישי, עמוד נט.
  20. ^ המחלוקת הובאה בטור סימן תקפב, וראו גם בתשובות הגאונים החדשות, מכון אופק ירושלים ה'תשנ"ה, סימן ד'.
  21. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ב', הלכה י"ט.
  22. ^ ראו שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"ב, סעיף ה'.
  23. ^ תוספות ברכות דף יב עמוד א דיבור המתחיל והלכתא
  24. ^ רא"ש מסכת ברכות פרק א סימן טז.
  25. ^ ראו ברכי יוסף סימן תקפב אות ז.
  26. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"ב, סעיף ה'.
  27. ^ מדרש תנחומא פרשת אמור. רמ"א סימן תקפ"א סעיף ב' בשם מרדכי.
  28. ^ שולחן ערוך סימן תר"ג
  29. ^ אפרים זלמן מרגליות, מטה אפרים, סימן תרב סעיף ה
    שלמה גאנצפריד, קיצור שולחן ערוך, סימן ק"ל סעיף ד
    חיים חזקיהו מדיני, שדה חמד, מערכת חתן וכלה וחופה, אות כ"ג
  30. ^ דוד צבי הופמן, שו"ת מלמד להועיל, אבן העזר סימן א'


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו קטגוריה:ימים נוראים קטגוריה:תשרי