עומר בר-לב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עומר בר-לב
עומר בר לב.JPG

עומר בר לב נואם באירוע "אחריי!"
תאריך לידה 2 באוקטובר 1953 (בן 61)
כנסות 19
סיעה מפלגת העבודה
תפקידים בולטים מפקד סיירת מטכ"ל
עומר בר-לב
נולד 2 באוקטובר 1953 (בן 61)
ירושלים, ישראל
השתייכות IDF new.png צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1971 - 1994
דרגה אלוף משנה  אלוף משנה
תפקידים צבאיים

מפקד סיירת מטכ"ל
מפקד חטיבת הבקעה

מלחמות וקרבות

מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע אנטבה
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה

תפקידים אזרחיים

מנכ"ל חברת פאיון מדיקל
ראש תנועת "אחריי!"

עמר (ישראל) בר-לב (נולד ב-2 באוקטובר 1953) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף משנה, מפקד סיירת מטכ"ל בין השנים 19841987 וחבר הכנסת בכנסת ה-19 מטעם מפלגת העבודה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמר בר-לב, בנם של תמר וחיים בר-לב, הרמטכ"ל השמיני של צה"ל, נולד בחיפה, גדל בשכונת נווה מגן ברמת השרון ובצעירותו שהה עם משפחתו מספר שנים בארצות הברית ובצרפת. למד בתיכון חדש ובנובמבר 1971 התגייס לצה"ל.

לא התקבל לקורס טיס בשל פגם בראייה ובחר להתנדב לסיירת מטכ"ל בעקבות בן דודו רפי ועבר הכשרה כלוחם. במלחמת יום הכיפורים נע עם כוחות היחידה מלחימה ברמת הגולן לחצי האי סיני. לאחר המלחמה חזר בו מסירובו לצאת לקורס קצינים ועבר קורס מזורז בן שלושה חודשים. בפברואר 1974 חזר ליחידה ופיקד על צוות בקרב על שיא החרמון באפריל 1974[2]. היה אחד מארבעה מפקדי כוחות הפריצה למלון סבוי ב-1975, ובמבצע יונתן פיקד על אחד מצוותי היחידה‏[3].

בנובמבר 1976 השתחרר והחל ללמוד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. עם סיום לימודיו עבד כאגרונום בתחנת ניסיונות ביטבתה. בתקופה זו פנה לפוליטיקה והיה ממייסדי שלום עכשיו. במקביל שירת במילואים כמפקד פלוגה ביחידת שלדג שבאותה עת השתייכה לסיירת מטכ"ל, ומפקד כוחות המילואים של הסיירת, תפקיד בו שימש בתקופת מלחמת לבנון[4].

ב-1984 השתתף בכוח הפריצה לאוטובוס קו 300[5] וימים ספורים לאחר מכן החליף את שי אביטל בפיקוד על היחידה‏[6]. בתקופת פיקודו ספגה היחידה שלושה כישלונות מבצעיים‏[7]. הכישלון החמור ביותר ואחד מהכישלונות המבצעיים הגדולים ביותר בתולדות היחידה, התרחש בדצמבר 1984, כשמבצע שערכה בארץ אויב הסתבך‏[8]. , לוחם היחידה ברק שרעבי נהרג ומספר לוחמים נוספים נפצעו‏[9]. הכישלון הביא לשיתוק מבצעי של היחידה במשך כשנה‏[10]. בר-לב כיהן כמפקד היחידה במשך שלוש שנים, פרק זמן ארוך מהשנתיים המקובלות, תחת פיקודו קיבלה היחידה צל"ש רמטכ"ל‏[11]. במרץ 1987 הוחלף על ידי משה יעלון.

בר-לב השתחרר מצה"ל, ובשנת 1989 החל בלימודי תואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב. עבודת המאסטר שלו עסקה בהסדר ביטחוני אסטרטגי בין ישראל לסוריה ובמסגרתה שימש כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים[12]. ספר שכתב בעקבות העבודה- "הסדר ביטחון בגולן לנוכח פני הקרב המודרני", בהוצאת ספריית הפועלים, יצא לאור ב-1999 בהוצאת ספרית פועלים. עבד בתחום אבטחת תעופה אזרחית כסמנכ"ל תפעול ושהה עם משפחתו במשך שנתיים בפריז, כשנקרא ב-1992 על ידי הרמטכ"ל, מפקדו לשעבר אהוד ברק, לחזור לשירות הצבאי. קודם לדרגת אלוף משנה ומונה למפקד חטיבת הבקעה. לאחר שנה בתפקיד הועבר לאגף התכנון, שימש כיועץ בשיחות מול הפלסטינים ומול ירדן. ביולי 1994 פרש מהשירות הצבאי.

בשנים שלאחר מכן עסק ביזמות בתחום ההיי טק והיה בין מקימי חברת איתוראן. בשנת 2000 יסד את חברת פאיון מדיקל העוסקת בתחום הדימות הרפואי ומאז שימש מנהלה‏[13].

פעל במסגרת תנועת דור שלום והקים בשנת 1997 את תנועת "אחריי!" בראשה הוא עומד מאז. התנועה מפעילה תוכניות לצמצום פערים בפריפריה, קבוצות הכנה לצבא ולבחינות הבגרות. ביום העצמאות ה-63 של מדינת ישראל נבחר להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות[14].

החיים הציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב במקום השביעי ברשימת מפלגת העבודה[15] ונבחר לכנסת.

באוקטובר 2013, השיק בר-לב את היוזמה המדינית שלו "זה בידיים שלנו!", בה הוא מציג אסטרטגיה לניהול המשא ומתן מול הפלסטינים, תוכנית להסדר קבע וברירת מחדל במידה והמשא ומתן יכשל.

בכנסת ה-19 הוא מכהן כחבר בוועדת החוץ והביטחון, כראש ועדת המשנה למשאבי אנוש והכשרות וכחבר בוועדה המיוחדת ליישום חוק השוויון בנטל. חבר בוועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לענייני פטור מטעמי הכרה דתית ובוועדה מיוחדת למעקב אחר יישום הוראות בחוק שירות ביטחון וחוק שירות לאומי אזרחי. משמש יושב ראש של ארבע שדולות: השדולה למען קידום הנוער בפריפריה, השדולה למען קידום צרכי האוכלוסייה הבדואית, השדולה החקלאית והשדולה למען פנסיה הוגנת. חבר בשדולה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני והישראלי-ערבי ובשדולה למאבק בשחיתות במינהל הציבורי. חבר משלחת הכנסת לאסיפה הפרלמנטרית נאט”ו ומשלחת הכנסת לאסיפה הפרלמנטרית של האיחוד למען הימ”ת UFM-PA.

במהלך כהונתו, יזם, בין היתר, חוק המבקש לסבסד קייטנות עבור ילדים להורים עובדים בפריפריה.

במאי 2014 הושעה מחברותו בארבע ועדות משנה של ועדת החוץ והביטחון, לאחר שהדליף מידע (לא סודי) מתוך דיון חסוי בוועדה הקשור לתקציב הביטחון‏[16]

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר-לב נשוי בשנית ואב לשלושה ילדים‏[17].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫במחנה, ‏איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?, באתר ‏mako‏‏, ‏26 בספטמבר 2011‏,, עמר בר לב: "אזיקון זה ליווה אותי במבצעים הרבים עליהם פיקדתי מעבר לגבול".‬
  2. ^ ‫במחנה, ‏איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?, באתר ‏mako‏‏, ‏26 בספטמבר 2011‏‏[1]
  3. ^ עמרי נחמיאס, בחזרה לאנטבה: "יוני לא ענה – והתחלנו לירות", באתר וואלה!, 4 ביולי 2013.
  4. ^ יוסי פלד, איש צבא (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: "ספרית מעריב", תשנ"ג-1993, 251-252.
  5. ^ ‫בן כספית, 300 טון: פרשת השב"כ בגרסת איציק מרדכי, באתר nrg‏, 29 באוקטובר 2011‬.
  6. ^ שי פוגלמן, מוסף הארץ, "כשהתעוררו הפנתרים השחורים גולדה לא תפסה. אותו דבר קרה עם ביבי והמחאה החברתית", באתר הארץ, 14 בנובמבר 2012.
  7. ^ עמרי אסנהיים, רעידת אדמה - כתבה על מותו של ברק שרעבי, העיר, 19 ביוני 2003
  8. ^ מאיה פולק, "גם בעוד 500 שנה אסור יהיה לספר איך ברק מת", באתר nrg‏, 14 בנובמבר 2014.
  9. ^ עמרי אסנהיים, רקע אדום, באתר nrg‏, 15 באפריל 2005
  10. ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, הוצאת כתר, 2000, עמ' 217-218
  11. ^ צל"ש יחידתי - סיירת מטכ"ל, באתר הגבורה
  12. ^ משה זונדר, ברק ידפוק אותם. מהר, חזק ובאופן אלגנטי, מעריב, ‏ 05.02.1999, כפי שהועלה באתר פרש.
  13. ^ Paieon Medical: Management
  14. ^ ‫אחיקם משה דוד, יו"ר התנועה החברתית "אחרי" ידליק משואה, באתר nrg‏, 4 באפריל 2011‬
  15. ^ ‫יהונתן ליס, הפריימריז בעבודה: אין שריונים, אלא "הבטחת ייצוג" למגזרים מסוימים, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2012‬.
  16. ^ יהונתן ליס, ח"כ בר לב הושעה מוועדות ביטחוניות כי חשף מידע מדיוני ועדה לתקציב הביטחון, באתר הארץ, 19 במאי 2014.
  17. ^ שי פוגלמן, "כשהתעוררו הפנתרים השחורים גולדה לא תפסה. אותו דבר קרה עם ביבי והמחאה החברתית", באתר הארץ, 14 בנובמבר 2012.
מפקדי סיירת מטכ"ל Sayeret Matkal.gif

·אברהם ארנן · יוסף קסטל · אברהם ארנן · דב תמרי · עוזי יאירי · מנחם דיגלי · אהוד ברק · גיורא זורע · יונתן נתניהו · עמירם לוין · נחמיה תמרי · עוזי דיין · שי אביטל · עומר בר-לב · משה יעלון · רן שחור · עמוס בן אברהם · דורון אביטל · שחר ארגמן · יובל רחמילביץ · ניצן אלון · הרצי הלוי · עודד ראור · אורי גורדין · ג' · ש' ·

מפקדי חטיבת הבקעה Logo-hativat-417.png

רפאל איתן · אריה רגב · יהודה רשף · משה לוי · עוזי עילם · משה יוסף · עמוס מדרוני · יהודה בר · יצחק מרדכי · חיים אורן · יהודה דובדבני · אברהם אלרן · שמיל בין · מיכה טמיר · אהרון סבג · יוסף מישלב · דני זאבי · עומר בר-לב · אבי בורגר · אפי מושקטו · דרור פלטין · יחיאל סופר · רוני בלקין · מוטי אלמוז · יגאל סלוביק · רוני בלקין · יוחאי בן ישי · נוחי מנדל · ירון בית-און · אופיר ליוויוס