כביש 6

כביש 6
כביש 6 במבט דרומה ממחלף חורשים
סיווג	כביש ארצי
ציר	כביש אורך
כינוי	כביש חוצה ישראל, דרך יצחק רבין
כביש מהיר	לכל אורכו
כביש אגרה	כביש אגרה ממחלף שורק
אורך	138 ק"מ
נקודת התחלה	מחלף מאחז
ערים ראשיות	קרית גת, פתח תקווה
נקודת סיום	מחלף עין תות

סמליל כביש 6, עוצב ע"י סטודיו אדלר וקארן שש בשנת 2001

הסמל לכביש אגרה בשילוט דרכים בישראל

הכביש ליד בת חפר

מחלף נשרים - כביש 6 חולף מתחת לכביש 431

מסלול הנסיעה דרומה ממחלף נחשונים לכיוון מחלף בן שמן. בקטע זה מפרידה רצועת קרקע רחבה בין מסלולי הכביש

מרכז הבקרה הסמוך לראש העין

כביש 6: מבט צפונה מתל חדיד

כביש 6 מצפון למחלף ניצני עוז

אזור שירות "מגל"

מעבר אקולוגי מצפון למחלף עירון

כביש 6 בחולפו מתחת לכביש 444

הכניסה הצפונית אל מנהרות תל חדיד

מבט מתל חדיד אל כביש 6 לאחר שהוא מגיח דרומה מהמנהרה שמתחת לתל

גשר כביש 6 מעל נחל נרבתא

כביש 6 מעל נחל נרבתא והיישוב מייסר

כביש 6 (המכונה גם כביש חוצה ישראל או דרך יצחק רבין) הוא כביש מהיר בישראל המשתרע מדרום לצפון (כביש אורך) ונמתח מזרחית לכביש 4 ומזרחית לחלקו הצפוני של כביש 40. בשנת 2009 היה אורכו של הכביש 138 קילומטרים‏‏ ממחלף מאחז במפגש עם כביש 40 ליד בית קמה בדרום עד מחלף עין תות במפגש עם כביש 70 בסמוך לאליקים בצפון. הקטע ממחלף שורק עד מחלף עין תות הוא כביש אגרה.

מאחורי סלילת הכביש עמדו מספר מטרות, ובהן חיבור צפון הארץ ודרומה למרכז כדי לעודד את התפרסות האוכלוסין, בניית כביש עוקף לגוש דן שיקל על עומסי התנועה בכבישי האורך (כביש 2 וכביש 4), וכן עידוד הסטת האוכלוסייה באזור המרכז מזרחה, על ידי חיבור הערים המזרחיות (לדוגמה: מודיעין-מכבים-רעות) לשאר חלקי המדינה.

היסטוריה

רעיון הכביש נהגה כבר בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 ובשנת 1976 הוא כבר הוכנס לתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 3 ובהמשך לתמ"א 31), אולם לא נעשה כמעט דבר עד שנות ה-90. בשנת 1992 החליטה הממשלה על הקמת הכביש. העבודות על הקטע המרכזי, באורך 87 קילומטר, ממחלף שורק עד מחלף עירון החלו על ידי הזכיין בנובמבר 1999 והוא נחנך בשלבים עד שנת 2004. הקטע בין מחלף נחשונים למחלף אייל היה הקטע הראשון שנחנך, ב-4 באוגוסט 2002. באוקטובר 2002 נחנך הקטע ממחלף בן שמן למחלף נחשונים בכיוון צפון ובינואר 2003 החלה גביית האגרה עבור שימוש בכביש. במאי 2003 הורחב הכביש דרומה עד מחלף נשרים וביולי עד מחלף שורק. באוגוסט 2003 הורחב הכביש צפונה עד למחלף ניצני עוז ובינואר 2004 הושלם הקטע המרכזי עם חנוכת הקטע ממחלף ניצני עוז למחלף עירון.

בסוף 2007 נפתח לתנועה קטע חדש בדרומו של הכביש, בין מחלף שורק ומחלף קריית גת (קטע 19). קטע דרומי נוסף, בין מחלף קריית גת ומחלף מאחז (קטע 20), נפתח באמצע שנת 2008. ב-20 ביולי 2009 נפתח לתנועה קטע בצפונו של הכביש (קטע 18) המחבר בין מחלף עירון ומחלף עין תות. סלילת הקטע החלה לאחר פסיקת בג"ץ בנוגע לפגיעה בסביבה. עם התקדמות עבודות הסלילה נתגלו קברים על תוואי הכביש. העבודות הופסקו עקב מחאה חרדית וחודשו תוך הסטת תוואי הכביש.

הכביש הינו כביש מהיר המופעל ככביש אגרה שנסלל בשיטת BOT - בנה-הפעל-העבר. לפי שיטה זו מקים זכיין שנבחר במכרז את הכביש, מתפעל אותו וגובה את האגרה למשך זמן רב (30 שנה המסתיימות בשנת 2029, אז מסתיימת הבעלות הפרטית וחוזרת הבעלות של כביש 6 לידי המדינה). סלילת הכביש מנוהלת על ידי "חברת כביש חוצה ישראל" שהוקמה על ידי הממשלה לצורך זה והוא הוקם ומתופעל על ידי הזכיין שנבחר, חברת דרך ארץ. בתקופת הזכיון נקבע סכום מינימלי שאותו הזכיין אמור לקבל במסגרת תפעול הכביש מדמי מנוי. אם הוא לא מצליח לקבל את הסכום משלימה הממשלה אחוז מסוים מההפרש. רשת ביטחון זו הופעלה מספר פעמים עד 2007. זכיון ההפעלה שניתן לזכיין מחייב למסור למדינה את הכביש כשהוא סלול עם ארבעה נתיבים לכל כיוון, ללא תלות בעומסי התנועה.

מלבד ההשקעה הפרטית של כשלושה עד ארבעה מיליארד שקל, השקיעה מדינת ישראל באמצעות חברת כביש חוצה ישראל בתכנון הכביש, פינוי התוואי, רכישת שטחים ועוד‏‏. בשנים 2000 עד 2003 הושקעו בכביש כחצי מיליארד שקל. חוץ מההשקעה הישירה, הממשלה מימנה את בניית כבישי הרוחב שמזינים את התנועה לכביש 6 ואת קטעי ההמשך. קטעי ההמשך שנבנו במימון המדינה (בדרום, בין מחלף שורק למחלף מאחז) אינם כבישי אגרה, בשלב זה.

הקטע המרכזי בין מחלף נחשונים למחלף ניצני עוז הורחב בשלבים, במשך מספר שנים עד שנת 2011. העבודות בוצעו על ידי זכיינית הכביש וכללו הרחבה משני נתיבים לשלושה לכל כיוון. הרחבת הכביש הפחיתה את העומס בשעות השיא.

המשך הפיתוח

סלילת קטעים נוספים

• קטע 21 בדרום ממחלף מאחז עד צומת הנגב אושר באופן כללי בשנת 1999. קטע 21 כולל ארבעה חלקים ‏‏:
  • מקטע מס' 1 בין מחלף מאחז למחלף רהט (כ-13 קילומטר) - אושר לביצוע על ידי הממשלה בתחילת 2010. בשנת 2011 היה הקטע בעבודות הכנת התוואי לביצוע. הקטע צפוי להפתח לתנועה בשנת 2014. קטע זה ימוזג עם כביש 40 שישודרג לכביש מהיר תוך ניצול התוואי הקיים היום למעט כ-5 ק"מ שייסללו בתוואי חדש המקביל למסילת הרכבת נען-באר שבע, ובכך ייחסך העיקול של כביש 40 בצומת קמה. בקטע חדש זה ייבנה מחלף בית קמה שאליו יוארך כביש 293. כביש 6/40 יתמזג מחדש בתוואי הקיים בצומת דבירה שיוסב למחלף דבירה. מזרחה מהעיר רהט יתפצלו מחדש כביש 6 וכביש 40 במחלף רהט.
  • מקטע מס' 2 בין מחלף רהט למחלף שוקת (כ-17 קילומטר) - אושר לביצוע על ידי הממשלה בתחילת 2010. בשנת 2011 היה הקטע בעבודות הכנת התוואי לביצוע. הקטע צפוי להפתח לתנועה בשנת 2014. ממחלף רהט יפנה הכביש לדרום מזרח ויתמזג לאחר כ-7 ק"מ עם כביש 31 במחלף להבים החדש, מזרחה מהיישוב להבים. כביש 31 ישתדרג לרמת כביש מהיר עם קטע משותף שלו ושל כביש 6 כ-5 ק"מ, עד הצומת עם כביש 358 שיוסב למחלף לקיה מערב, ובו יתפצלו כבישים 6 ו-31. מחלף שוקת יקום על כביש 60.
  • מקטע מס' 3 בין מחלף שוקת לנבטים (כ-11 קילומטר). תוכנית מתאר מפורטת אושרה בתחילת 2010 והממשלה אישרה תכנון מפורט בפברואר 2010. קטע זה יחבר בין מחלף שוקת למחלף נבטים עם כביש 25.
  • מקטע מס' 4 בין נבטים למחלף הנגב (כ-19 קילומטר). תוכנית מתאר מפורטת אושרה בתחילת 2010 והממשלה אישרה תכנון מפורט בפברואר 2010. ממחלף נבטים ימשיך הכביש דרומה כ-13 ק"מ עד התמזגות עם כביש 40 במחלף רמת חובב. כביש 40 יוסב לכביש מהיר לאורך כ-6 ק"מ וישותף עם כביש 6 עד צומת הנגב שיהפוך למחלף עם כביש 40 לכיוון מצפה רמון וכביש 224 לכיוון ירוחם.

כל הקטעים הדרומיים ממחלף שורק עד מחלף הנגב ישמשו ככביש מהיר חופשי ללא גביית אגרה.

• קטעים 3 ו-7 בצפון ממחלף עין תות דרך מחלפים אליקים, יוקנעם, תל קשיש, העמקים, אבטין, ציפורי עד מחלף סומך (כ-20 קילומטר); קטע זה כולל שלוש מנהרות (עוקף יקנעם, רכסים ואיבטין): בראשית שנת 2011 פרסם משרד האוצר את המכרז הבינלאומי לתכנון, הקמת, הפעלת ואחזקת החלקים הצפוניים של הכביש, וב-1 במרץ 2011 פרסמה חברת חוצה ישראל את המכרז המוקדם. למכרז הוגשו מועמדויות על ידי שבע קבוצות. הקטע צפוי להיפתח לתנועה בשלבים עד שנת 2016. קטע זה גם ינצל את התוואי הקיים של כביש 70 בין מחלף עין תות למחלף יוקנעם שבפאתי יוקנעם עילית, בין מחלף תל קשיש למחלף העמקים ובין מחלף ציפורי למחלף סומך והלאה. ממחלף ציפורי צפונה יכונה הקטע ככביש 6 בלבד (ללא כביש 70). בכל הקטעים המשותפים הללו לא תיגבה אגרה.

• הקטע הצפוני ממחלף סומך דרך מחלפים אבליים, אחיהוד, ג'דידה, בית העמק וכברי עד מחלף שלומי (כ-40 קילומטר): אושר בשנת 2010 והחלו שלבי תכנונים מפורטים.
• הזרוע המזרחית של כביש 6 עתידה להתפצל ממחלף תל קשיש שמצפון ליקנעם ולהגיע עד לצומת עמיעד (כ-57 קילומטר) ולהתחבר לכביש 90 במטרה לאפשר נסיעה ללא רמזורים עד לקריית שמונה. הזרוע המזרחית מיועדת לנסיעת כלי רכב ללא תשלום אגרה והיא מבוצעת על ידי החברה הלאומית לדרכים בישראל.

עם השלמתו ישתרע כביש 6 על פני 260 קילומטרים מצומת הנגב בדרום עד שלומי בצפון.

הרחבת קטעי כביש קיימים

בשנת 2011 החלו עבודות להרחבת הקטע בין מחלף בן שמן למחלף נחשונים, הצפויות להסתיים ב-2012.

הוספת והארכת כבישי רוחב

חלק מהצלחתו של כביש 6 תלוי בכבישי הרוחב שמזינים אותו. הכבישים 7, 431, 471, 531, 551 ו-61 נסללו או הוארכו ככבישי רוחב לכביש 6. בעתיד מתוכננים להסלל לכביש 6 כבישי רוחב חדשים שיתחברו אל הכביש במחלפים חדשים. כמו כן מתוכננות הארכות ושדרוגים של כבישי רוחב קיימים. ביצוע כבישים אלה והאחריות עליהם מוטלת על החברה הלאומית לדרכים. הכבישים מדרום לצפון:

• כביש 31 (צומת שוקת - ערד): במסגרת התוכנית נתיבי ישראל שאישרה הממשלה, בכביש זה החלו עבודות הרחבה ומיחלוף על מנת כך שיכיל שני נתיבים לכל כיוון ויתיר מהירות נסיעה של 100 קמ"ש. הכביש ישולב במחלף שוקת שיחבר בינו, בין כביש 60 וכביש 6 שעתיד להגיע למחלף. השידרוג יאפשר גישה מהירה ובטוחה לעיר ערד ולים המלח.
• כביש 293 (נתיבות-בית קמה): לכביש זה מתוכננת הארכה של כקילומטר מזרחה מצומת קמה הקיים שיצומצם לכיכר עם כביש 264 (הצומת עם כביש 40 יבוטל) - עד קטע כביש 6 ו-40 העתידי במחלף בית קמה החדש שיקום. כך יווצר חיבור בין כביש 6 לנתיבות ושדרות.
• כביש 39: כביש זה הוא כביש מהיר עתידי שמתוכנן לחבר בין אזור קריית מלאכי, כביש 6, אזור בית שמש, צור הדסה וירושלים.
• כביש 7 (צומת גדרה - מחלף שורק): כביש 41 המחבר בין צומת גדרה מערבה לאשדוד מתוכנן להשתדרג כהמשכו של כביש 7 המהיר הקיים. בהפיכתו לכביש מהיר יורחב כביש 41 הקיים והצמתים גדרה, בית רבן ובני דרום יוסבו למחלפים. בכך יווצר חיבור מהיר בין כביש 6 ואשדוד.
• כביש 411 (רחובות - צומת חולדה): כיום כביש זה עובר מעל לכביש 6 ללא חיבור אליו, והוא מקוטע לשניים - מצומת רחובות מערב שעל כביש 42 לצומת גבירול שברחובות עם כביש 410, ומצומת ברנר שעל כביש 40 לצומת חולדה שעל כביש 3. כיום מתוכננות עבודות לחבר בין שני הקטעים האלה לכביש אחד ארוך, ולהקים את מחלף חולדה עם כביש 6 על מנת ליצור חיבור מהיר לעיר רחובות.
• כביש 45: כביש זה הוא כביש מהיר עתידי שיקביל לכביש 443 שמתוכנן לחבר בין מחלף בן שמן וכביש 6 לבין צפון ירושלים.
• כביש 461 (מחלף קיבוץ גלויות בתל אביב-יפו - צומת טייסים): מצומת טייסים שימוחלף מתוכנן המשכו של כביש 461 מזרחה שיתחבר עם כביש 6 וכביש 444 במחלף גבעת כ"ח שיוקם כארבעה קילומטר דרומית למחלף נחשונים. כביש 461 ישודרג לדרך פרוורית מהירה ויחבר את כביש 6 לערים יהוד ואור יהודה.
• כביש 471 (מכבית): הכביש הקיים עובר היום עבודות ומיחלוף כולל בצומת שעריה, ולבסוף יוסב לדרך פרוורית מהירה שתהווה חיבור מהיר של כביש 6 לפתח תקווה, קריית אונו ומזרח רמת גן.
• כביש 531 (צומת מל"ל וכפר סבא - מחלף חורשים): מתבצעת הארכת הכביש מכפר סבא מערבה דרך מחלף ענק חדש, רעננה דרום (המכרז להקמתו פורסם במרץ 2011) והרצליה עד חיבור עם כביש 2 ליד רשפון. על הכביש יוקם מחלף עם המשכם הצפוני המתוכנן של נתיבי איילון. הכביש יוסב לדרך פרוורית מהירה וישרת את ערי השרון.
• כביש 551 (מחלף אייל): כיום קיימים שני קטעים קצרים ומנותקים של הכביש, אחד במחלף אייל המחבר את כביש 6 עם כביש 444, צור יגאל וכוכב יאיר; ואחד ככביש גישה ממחלף הדרים שעל כביש 4 לכלא הדרים. לפי התכנון צפויים שני קטעים אלה להתחבר לכביש מהיר אחד שימשיך מערבה עד כביש 2 ליד שפיים ויחבר את כביש 6 עם אזור יישובי השרון וחוף השרון.
• כביש 9: מתוכננת הפיכתו של כביש 61 הקצר (צומת חביבה - מחלף באקה-ג'ת - באקה ג'ת) לכביש מהיר שימשיך מערבה עד כביש 4 ובעתיד גם עד כביש 2 באזור מכמורת; זאת על-מנת ליצור חלופה מהירה לגישה מכביש 6 לחדרה. מחלף אמור לקום מצפון לאליכין ויחבר בין כביש 9 לשכונות הדרומיות של חדרה, לאליכין וישובי הסביבה.
• כביש 77 ("הזרוע המזרחית"): ממחלף תל קשיש הגדול שמתוכנן לקום ממזרח לכרמל, יתפצל כביש 77 שייצור את הזרוע המזרחית של כביש 6 לכיוון אצבע הגליל ולכשישודרג כולו ביחד עם כביש 65 וכביש 85 ייווצר חיבור מהיר וממוחלף של כביש 6 לטבריה, ראש פינה וקריית שמונה במהירות מותרת של 100 קמ"ש. בעתיד תיבדק העלאה של המהירות ל-110 קמ"ש.
• כביש 79: כיום מתבצעות עבודות להרחבת ומיחלוף הכביש כך שתותר בו מהירות של 100 קמ"ש. הכביש עובר במחלף סומך שבעתיד ישרת את כביש 6, ובכך ייווצר חיבור מהיר של כביש 6 לקריות, שפרעם, נצרת ונצרת עילית וחיבור לכביש 77 (הזרוע המזרחית).

גביית האגרה

להבדיל מכבישי אגרה שבהם גביית האגרה נעשית באמצעות קופות מאוישות בכניסה לכביש או ביציאה ממנו, בכביש 6 נעשית גביית האגרה באמצעים אוטומטיים לחלוטין, שאין בהם כל הפרעה לנסיעה. מערכות אלקטרואופטיות קוראות את לוחית הרישוי של המכונית בכניסה לכביש וביציאה ממנו, ובהתאם למידע זה נשלח אחת לחודש חשבון אל בעל המכונית. מערכות גבייה אוטומטיות קיימות במקומות רבים בעולם, אולם בעת פתיחת הכביש לתנועה היה רק בקנדה כביש נוסף בו השימוש במערכת הגבייה האוטומטית הוא חובה.

שיטה הגבייה גוררת תגובות שליליות רבות, בעקבות תקלות חוזרות ושירות לקוחות מוגבל, קנסות פיגורים חריגים בגובהם, מדיניות פיקוח המיועדת למיקסום יעילות הגביה, חוסר שקיפות של המחיר וחדירה לפרטיות ומתן גישה למסדי נתונים ממשלתיים לגורם פרטי. על חיוב לא מוצדק ניתן לערער בפני ועדות ערר המופעלות על ידי חברת כביש חוצה ישראל.‏

באתר החברה המפעילה את כביש 6 נטען ש"המחיר שנקבע לנסיעה הוא מן הנמוכים בעולם."‏. אולם השוואות שנעשו על ידי הכלכלן דן בן-דוד ואחרים נמצא שעלות הנסיעה בכביש 6 לקילומטר גבוה משמעותית בהשוואה לארצות הברית‏. הבנק העולמי מציין שטווח המחירים לכבישי אגרה נע בין 3-8 סנט לקילומטר‏. מחיר הנסיעה בכביש 6 ממחלף עין תות למחלף שורק, מרחק של 113 קילומטר, למנוי פסקל היה בתחילת 2012 24.23 ש"ח, קצת פחות מ-6 סנט לקילומטר.

המחלוקת סביב הכביש

לכביש ישנם תומכים ומתנגדים רבים. ההתנגדויות להקמת הכביש הן מסיבות שונות: תחבורתיות, כלכליות, חברתיות וסביבתיות.

טענות המצדדים בכביש

• קירוב הפריפריה: וחלקי הארץ. הכביש מקצר את זמן הנסיעה מהצפון והדרום למרכז הארץ, ומאפשר לאנשים לא להצטופף במרכז הארץ, שממילא צפוף מאוד.
• תשתיות: כביש זה יאפשר לשנע אנשים וסחורות בזמן קצר יותר, ויוריד את מחירי ההובלה.
• חסכון במשאבים: עקב קיצור זמן הנסיעה לאוכלוסייה רבה, נחסך למשק שימוש רב בדלקים מזהמים ויקרים.
• תאונות דרכים: העברת חלק מהתחבורה הארצית אל כביש זה, תגרום להפחתה במספר תאונות הדרכים, מכיוון שמדובר בכביש בטיחותי בסטנדרטים גבוהים משאר כבישי הארץ.
• הכביש משרת את כולם: בניגוד לטענת המתנגדים, הכביש אינו מיועד רק לעשירים ולבעלי רכב פרטי, והראייה היא שחברת אגד מפעילה קוים רבים מצפון לדרום העוברים דרך הכביש, ואף מחברת נקודות שלפני הקמת הכביש היה קשה להגיע אליהן בתחבורה ציבורית. קווי תחבורה ציבורית אשר משתמשים בכביש 6, מקצרים את זמן הנסיעה בהם ומייעלים את מערכת התחבורה הציבורית.
• הפחתת עומס מנתיבים קיימים: מכיוון שחלק מהתחבורה הארצית יעבור דרך כביש זה ולא דרך כבישים אחרים כמו הבקעה, כביש החוף והכביש הפנימי. הדבר יגרום לפתיחת הפקקים בנתיבים אלו.
• הפחתת זיהום אוויר בריכוזי אוכלוסייה: עקב מעבר של מכוניות רבות מנסיעה דרך גוש דן, מזרחה, דרך כביש 6, זיהום האוויר באזור גוש דן, בו מצטופפים קרוב למיליון איש, יפחת וישפר הורדת זיהום האוויר באזור האורבני הצפוף.

טענות המתנגדים לכביש

• מעודד תחבורה פרטית: כביש חדש וגדול מעודד אנשים להסתמך יותר על רכב פרטי. באופן זה, הכביש מזרים עוד כלי רכב אל הכבישים הפקוקים ממילא, ומחריף את המצב הקיים. ריבוי השימוש ברכב פרטי והעמידה בפקקים יוצרים יותר זיהום סביבתי מאשר האפשרות החליפית של שימוש בתחבורה הציבורית.
• יקר שלא לצורך: מדינת ישראל השקיעה יותר מדי בכביש, ופתרונות אחרים כמו ניצול של תוואים קיימים (לדוגמה כביש 40 וכביש 444) היו עולים משמעותית פחות ונותנים תוצאה דומה. אמנם עלות סלילתו של הכביש היא על חשבון היזם, אך המדינה התחייבה לסלול על חשבונה מספר רב של כבישי רוחב שיתחברו לכביש, ולפצות את היזם במקרה של הכנסות נמוכות מהצפוי.
• משאבי קרקע: מדינת ישראל שמצפון לבאר שבע צפופה מאוד, וענייה בשטחים פתוחים ובעתודות קרקעיות. הכביש משתמש בכמויות גדולות של קרקע שיחסרו בעתיד למטרות אחרות: בינוי, פנאי וכן הלאה.
• איכות סביבה: הכביש פוגע בנוף, עלול לגרום לזיהום המים באקויפר כתוצאה משמנים הנפלטים מכלי הרכב, יגרום לקיטוע של בתי גידול טבעיים של חיות בר, פוגע באזורים רבים שעד היום נשארו בתוליים.
• ריכוזיות: הכביש, שנבנה על ידי גוף פרטי, מאפשר ריכוז של עוצמה כלכלית עצומה בידיהם של מעטים, שהיא אינה רק תוצאה של הכביש כי אם שימוש בו כמנוף לניצול כלכלי של השטחים הסמוכים אליו.

אירועים ביטחוניים

באזור השרון עובר כביש 6 בסמיכות לטול כרם ולקלקיליה, וכן בסמיכות לגדר ההפרדה. לאורך שני קטעים אלה בנויה חומת בטון, שתכליתה למנוע ירי מערים אלו לעבר הכביש. כמו כן, ישנן מספר עמדות פילבוקס צה"ליות, על גדר ההפרדה, שאחת ממטרותיהן היא להגן על כביש 6.

בשל קרבתו של הכביש לשטחים בשליטת הרשות הפלסטינית, אירעו מספר מקרים של ירי לעבר הכביש:

• בעת סלילת הכביש אירעו מספר אירועי ירי לעבר מאבטחים ועובדי סלילת הכביש, כאשר בחלקם היו אף פצועים.
• ביוני 2003 נרצחה נועם ליבוביץ' בת ה-7, בעת שמחבל ירה על הרכב בו נסעה בסמוך למחלף אייל.
• באוגוסט 2007 נפצע קל מירי נהג שנסע בכביש, סמוך למחלף חורשים, אם כי ככל הנראה לא מדובר היה בירי מכוון, אלא מירי במסגרת טקס סיום לימודים בבית ספר בקלקיליה.

מחלפים ונקודות ציון (מדרום לצפון)

ק"מ	שם	מחלף/נקודת ציון	מיקום	דרכים מצטלבות
כביש 6, חוצה ישראל (מדרום לצפון)
הקטע הדרומי (62 קילומטר בתכנון) - הנגב - מאחז
0	צומת הנגב	בתכנון	צומת הנגב, עיר הבה"דים העתידית	כביש 40 כביש 224
19	מחלף נבטים	בתכנון	נבטים	כביש 25
30	מחלף שוקת	בתכנון	תל שוקת	כביש 31 כביש 60
40	מחלף להבים	בתכנון	להבים	כביש 310
55.5	מחלף קמה	בתכנון	בית קמה	כביש 40 כביש 293
הקטע המרכזי (138 קילומטר פתוחים לתנועה) - מאחז - עין תות
62	מחלף מאחז		משלט מאחז	כביש 40
74	מחלף קריית גת		קריית גת	כביש 35
96	מחלף שורק		יד בנימין	כביש 3, כביש 7
111	אזור שירות		נען	בשני הכיוונים
114	מחלף נשרים		רמלה	כביש 44, כביש 424, כביש 431
118	מחלף דניאל		כפר דניאל	כביש 1
122	מחלף בן שמן		בן שמן	כביש 1, כביש 443, כביש 444
123	מנהרה		תל חדיד	2 מסלולים - 450 מטר
123	גשר		תל חדיד	2 מסלולים - 300 מטר
124	גשר		בית נחמיה	2 מסלולים - 170 מטר
137	מחלף נחשונים		נחשונים	כביש 471
141	מחלף קסם		ראש העין	כביש 5, כביש 444
145	מחלף חורשים		חורשים	כביש 531
155	מחלף אייל		אייל	כביש 551
163	מחלף ניצני עוז		ניצני עוז	כביש 57
171	אזור שירות		מגל	בשני הכיוונים
174	מחלף באקה-ג'ת		באקה-ג'ת	כביש 61 ( כביש 9 בתכנון)
181	גשר		נחל נרבתה	2 מסלולים
183	מחלף עירון		ברקאי	כביש 65
190.5	שתי מנהרות		גבעת ניל"י	2 מסלולים - 350 מטר
200	מחלף עין תות		ואדי מילק	כביש 70
הקטע הצפוני (58 קילומטר בתכנון) - עין תות - שלומי
202.5	מחלף אליקים	בתכנון	אליקים	כביש 70 כביש 672
206	מנהרה	בתכנון	יקנעם עילית	2 מסלולים - 1,700 מטר
209	מחלף תל קשיש	בתכנון	תל קשיש	כביש 70 כביש 77
216.5	מחלף העמקים	בתכנון	שער העמקים, קריית טבעון	כביש 75
219.5	מנהרה	בתכנון	רכסים	2 מסלולים - 2,000 מטר
220.5	מנהרה	בתכנון	איבטין	2 מסלולים - 400 מטר
221	מחלף איבטין	בתכנון	איבטין	כביש 762
222	מחלף זבולון	בתכנון	ח'וואלד	כביש 70
227	מחלף סומך	פתוח ככביש 70	שפרעם	כביש 79
228	מחלף אבליים	בתכנון	שפרעם	כביש 781
240	מחלף יאסיף-אחיהוד	בתכנון	אחיהוד	כביש 85
252	מחלף כברי	בתכנון	כברי	כביש 89
260	שלומי	בתכנון	בצת, שלומי	כביש 899

ראו גם

• מעבר אקולוגי
• כביש אגרה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כביש 6 בוויקישיתוף

• אתר כביש 6
• אתר הבית של חברת כביש חוצה ישראל
• מסמך של ארגון המתנגד לכביש 6
• יורם אסידון, הכביש שיחצה את ישראל חברתית וכלכלית באתר מט"ח
• דניאל מורגנשטרן, כביש מוחק ישראל, 2006, ynet
• דני רבינוביץ', כביש מניב נדל"ן, 2002, באתר המגזין פנים של הסתדרות המורים
• אורי שיינס, תכנון חובבני הגובל ברשלנות פושעת, 2000, אתר מט"ח
• אוראל, נייר עמדה - כביש 6, כביש חוצה ישראל , מגמה ירוקה
• שחר הזלקורן, כביש 6 מודל 2010: לא הכי בטוח, לא הכי מהיר, ynet, ‏14.8.2010
• ענת ג'ורג'י, כביש חוצה ישראל הוא כבר חלק מהנוף: "המדינה לא הייתה יכולה להצליח כמונו", 29.9.2010, אתר דה-מרקר
• רשימת מאמרים מהעיתונות על כביש 6 במפתח העיתונות היומית של ספריית בית אריאלה