עץ החיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"עץ החיים" - פסיפס מארמון הישאם ביריחו.

עץ החיים הוא עץ שעל פי ספר בראשית (פרקים ב-ג) היה מצוי בגן עדן. הוא נזכר בתחילת הסיפור לצד עץ הדעת טוב ורע, ממנו נאסר על אדם וחוה לאכול כל עוד אכילה ממנו תגרום להם מוות. לאחר שהם מפרים את האיסור ונענשים, הם מגורשים מגן העדן על מנת שלא יאכלו מעץ החיים אשר פירותיו היו, לפי הפרשנות המקובלת, מזכים אותם בחיי נצח. לאחר מכן מוצבת שמירה על הדרך אל העץ על מנת למנוע גישה אליו.

במקומות נוספים במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי "עץ חיים" מופיע בספר משלי במספר מקומות (ג, יח; יא, ל; יג, יב; טו, ד), כמטאפורה לדבר מה המציל ומחיה את הנפש (מקביל לביטוי "מקור חיים", המופיע בהקשרים דומים).

רמז לעץ החיים ניתן לראות בחזון אחרית הימים של יחזקאל, המתאר מעיין היוצא מבית המקדש ועל גדותיו עץ שעליו נאמר "והיו (קרי: וְהָיָה) פִרְיוֹ לְמַאֲכָל, וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה" (מז,יב).

בפרשנות המסורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה פרשנים בני ימי הביניים (החל ברס"ג) סברו כי עץ החיים לא העניק חיי נצח, אלא רק אפשרות להירפא ממחלות ולחיות זמן ארוך.

במדרש מכונה התורה כעץ החיים ע"פ הפסוק בספר משלי: "עֵץ חַיִּים הִיא, לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר." (משלי ג' י"ח).

בקבלה ניתנת משמעות רבה לעץ החיים, והוא מפורש פרשנות אלגורית, אשר על טיבה המדויק נחלקו המקובלים.

בביקורת המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם חוקרים הסבורים כי פסקת הגירוש מגן העדן, שתכליתו למנוע מהאדם לאכול מעץ החיים ולזכות בחיי נצח, מבטאת נימה מיתולוגית בסיפור: האל חרד לכאורה לייחודו האלוהי עקב אכילת האדם מעץ הדעת, ומבקש למנוע פעולה שתוצאתה תהיה בלתי הפיכה מבחינתו.

טענה אחרת גורסת כי עץ החיים הוא תוספת מאוחרת לסיפור גן העדן המקראי, ולא הופיע במקור. הסיבה נעוצה בכך שהעץ נזכר רק בתחילת הסיפור ובסופו, ואילו גוף הסיפור עוסק בעץ הדעת בלבד.

מקבילות במיתולוגיה המסופוטמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקבילה הקרובה ביותר לעץ החיים נמצאה בעלילות גילגמש, המתארות מסע לחיפוש אחר חיי נצח. גילגמש מצליח להשיג "צמח חיים" שעשוי להגשים את משאלתו - אלא שזה נגנב ממנו על ידי נחש בעת שהוא עוצר לטבול בבאר.

בספרות אכד ומצרים העתיקה ניתן למצוא "עץ חיים" ו"צמח חיים" שמהם ניזונים האלים על מנת להישאר בני אלמוות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]