שיחת משתמש:אדעולם/ארכיון 4

אזהרה: כניסה לדף זה היא על אחריותם בלבד
ברוכים הבאים

אם אתם כבר כאן, אפשר להציע לכם קפה?

ומה עם מעט חימבשה?

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

ינואר 2009

ערי אתיופיה

היי,

בערים אוואסה, טייה ומאקלה לא מצאתי את שם העיר באמהרית, כדי להכניס אותו ל"שם בשפת המקור" בתבנית:עיר בערך. תוכל לטפל בכך ולהכניס את השם. תודה. חגי אדלר • שיחה • ל-115 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ז בטבת ה'תשס"ט • 01:18, 12 בינואר 2009 (IST)

מה קורה עם זה? חגי אדלר • שיחה • ל-115 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ' בטבת ה'תשס"ט • 10:40, 16 בינואר 2009 (IST)

מצטער על העיכוב, מאקלה (መቀሌ), אוואסה (አዋሳ) וטייה אני עדיין לא בטוח, האמהרית שלי קצת חלודה. אשמח אם תוסיף אותם לתבניות יותר מאוחר אני הוסיף את טייה (-:. שבת שלום אליש ޖޭ 10:47, 16 בינואר 2009 (IST)

הוספתי. אני רואה רק ריבועים, אז ודא שזה נכון. חגי אדלר • שיחה • ל-115 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ' בטבת ה'תשס"ט • 10:56, 16 בינואר 2009 (IST)

פברואר 2009

מיכאל סהול

שלום
אתה יכול לאמת את העריכה הזו? אני לא יודע אם זה אמור להיות שמואל או סמואל • עודד (Damzow) • שיחה • ויקיגמד זה מאמץ ערכים יתומים 00:11, 7 בפברואר 2009 (IST)

נבדק, לאחר בדיקה של שליטי טיגראי השם הנכון הוא "סמואל" אך בתרגום חופשי לעברית "שמואל" אליש ޖޭ 00:49, 7 בפברואר 2009 (IST)

תודה רבה • עודד (Damzow) • שיחה • ויקיגמד זה מאמץ ערכים יתומים 12:07, 7 בפברואר 2009 (IST)

טיגראי --> תִגְרַי

שבוע טוב אליש! מה שלומך?

בהמשך לפנייתה של בליינש, אני שוקל לפנות לבוט ההחלפות ולבקש שיחליפו את האזכורים השונים של טיגראי לתִגְרַי וכו'. מה דעתך? שלך, ליאור ޖޭ • כ"א בשבט ה'תשס"ט • 20:42, 14 בפברואר 2009 (IST)

שלום שלום!

יש לי קצת בעיה עם התעתיק שהיא הציעה למשל השם שהיא מציעה לשנות באמהרית הוא "ትግራይ" ראה ויקפדיה האמהרית על שם המדינה אם נלך לפי התעתיק המוצע הרי שהאות האחרונה שהיא "ይ" היא בכלל המקבילה לאות העברית ד' והרי לא נרשום בערך "תגרד" נכון?

ההצעה של בלייניש ממש טובה אך היא פותרת רק דבר אחד כל התעתיק שהיא הציע אנו נכון כלל, ובכן התעתיק שהיא הציע הוא לשפת הגעז ולא לאמהרית או לטיגראינית שכן האותיות בשלושת השפות הללו שונות, לכן יש לייצור תעתיק טיגראיני לשם "טיגראי" ולא תעתיק געז או אמהרי כשם שלא נעשה תעתיק מספרדית לצרפתית ונגיד שהאותיות הם באותו הסדר. אין להתבלבל בין אמהרית וטיגראינית יש לבצע תעתיק עברי-אמהרי לערכים אמהרים (כל אתיופיה) ותעתיק טיגראיני לטיגראי ולאריתריאה.

חוץ מזה שנמאס שקוראים לכתב הגעז בשם "כתב אתיופי" או "אמהרי" שים לב שבתמונה שהיא שמה רשום למעלה "כתב אמהרי" ובכן זה גם לא נכון זהו כתב געז ותעתיק געז. בנוסף נראה לי שזה יעניין אותך תמונות ממבצע שלמה מהשגרירות הישראלית רגע לפני ה-24 במאי 1991 שלך אליש ޖޭ 21:24, 14 בפברואר 2009 (IST)

שיתופי פעולה חדשים

אהלן אליש,

שוחחתי היום שוב עם טל מהאגודה, קיבלתי ממנו מידע על הסיגד ומסרתי לו מאמרים על פרשת הדם. הוא יכול לסייע לנו בהשגת מסמכים עדכניים והפניית שאלות למומחים שעובדים עם האגודה. בעזרתו, אני מתכוון ליצור קשר בשבוע הבא עם הרב שרון שלום ([1],[2]), בתקווה שסטודנטים שלו ירצו לכתוב אצלנו. אם תרצה לשאול אותו משהו, או לפנות אליו במקומי, רק תגיד. לילה טוב, ליאור ޖޭ • ב' באדר ה'תשס"ט • 23:58, 25 בפברואר 2009 (IST)

אהלן וסהלן,

מי כמוך יודע שחסרים לנו כותבים, זה יעזור לנו רבות. על ביתא ישראל כידוע לך, אני מתעניין בתולדות העדה וכמעט שלא מתייחס לתרבות העדה אך אני מקווה שזה ישתנה כאשר ייכנסו לכאן כותבים שיכתבו על "תרבות ביתא ישראל" ועל "מנהגי ביתא ישראל" (ערך על מנהגי הדת - "היימנות") בנוסף לכך יצרתי תבנית "טיוטה" על תרבות הקהיילה, תבנית זו היא טיוטה אנא עשה ממנה מטעמים, המטרה של התבנית היא לדחוס את עיקרי מיזם ביתא ישראל לתוכה. שלך אליש ޖޭ 20:48, 26 בפברואר 2009 (IST)

מרץ 2009

תבניות מחוז באתיופיה

אני לא מבין למה אתה משחית את תבניות המחוז שהוכנסו שם בטבלאות פרטיזניות משלך. ראיתי זאת בשלושה מחוזות, ותיקנתי חזרה. אל תחזור על כך. יש חשיבות לאחידות ועדכון אוטומטי שיבוא בעקבות האחידות. חגי אדלר • שיחה • ל-86 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באדר ה'תשס"ט • 12:43, 5 במרץ 2009 (IST)

המטרה הייתה שכל מדינות אתיופיה יזכו לתבנית שייצרתי, אך איך שאתה רוצה זה לא מפריע לי. חשבתי בהתחלה שאתיופיה מחולקת למחוזות עד שקראתי את החוקה שאומרת בפירוש "מדינות" והתחלתי לשנות. בברכה אליש ޖޭ 17:01, 5 במרץ 2009 (IST)

ראה תבנית:עיר. היא מתאימה גם למחוזות, נפות, מדינות ושאר ישויות פנימיות. אם זו אכן מדינה, אתה פשוט משנה את הסוג ל"סוג יישוב=מדינה". חגי אדלר • שיחה • ל-86 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י' באדר ה'תשס"ט • 18:48, 5 במרץ 2009 (IST)

ראיתי שהתחלת. יפה. שים לב שמדינה זו נקבה, ויש בתאור התמונה לשנות גם מיקומו --> מיקומה. חגי אדלר • שיחה • ל-86 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י' באדר ה'תשס"ט • 19:02, 5 במרץ 2009 (IST)

התפארות של שחרית (:

שבוע טוב אליש!

שלחתי כעת תגובה מפורטת, בשמי המלא, לכתבה השגויה של גדעון עשרת. אחר כך ראיתי שפרסמו כבר את תגובתי לכתבה איזו עדה בישראל סובלת הכי פחות מסרטן? מקווה שתהנה, ליאור ޖޭ • י"ב באדר ה'תשס"ט • 08:25, 8 במרץ 2009 (IST)

שלום שלום,

אם שמת לב אני "קיצצתי" בפסקה על מנהגי ביתא ישראל בערך ביתא ישראל והעברתי אותו לערך עצמאי בשם "הלכות ביתא ישראל" שאולי אחד מתלמידי הרב שלום ייעשו מצווה וירחיבו אותו בעתיד, חשבתי גם על החלוקה של הערך העתידי ואני חושב שהוא צריך להתחלק ע"פ המבנה של הספר "שולחן ערוך" ראה כאן, בנוסף בררתי כמה דברים ויש טעות באחד הערכים, טעות מצערת שהיא שלי "בית אברהם" הם לא ה"פלאשמורה" (אלא קהילה שהיא חלק מהפלאשמורה וממוקמת בשאווה) ולכן יש לשנות את שם הערך בית אברהם לפלאשמורה ובשביל זה צריך לפנות למפעיל מערכת הודה לך אם תעשה זאת. אליש ޖޭ 09:08, 8 במרץ 2009 (IST)

יהדות העולם על ביתא ישראל

שלום!

שתי הערות: 1. לא כדאי ולא מקובל להשתמש בלשון הווה בכתיבת ערכים היסטוריים ("לוחמים יהודים נהרגים בקרבות" וכד'). 2. השם הזה "יהדות העולם על ביתא ישראל" די סתום, בעיניי לפחות. עדיף בהרבה "ביתא ישראל בעיני יהדות העולם", אם אכן בזה עוסק הערך. ‏Harel‏ • שיחה 01:21, 13 במרץ 2009 (IST)

אולי אפשר לקרוא לסדרת הערכים הזו התקשורת בין ביתא ישראל לשאר תפוצות ישראל ולפרט בו גם על המעט שידעו יהודי אתיופיה על יהודים בתפוצות אחרות.

יצרתי בחיפזון את איהיל ווהאצ'ין אלקוואל בעזרת תרומה אלמונית למיזם. התוכל למצוא איך נכתב הביטוי באייהודית ואיך יש לתעתק אותו לעברית כהלכה? תודה ושבת שלום! ליאור ޖޭ • י"ז באדר ה'תשס"ט • 07:45, 13 במרץ 2009 (IST)

שלום ובוקר טוב לכם,

הראל, הערך שייצרתי יתוקן ואתה צודק, פשוט כתבתי את המובא לערך בחיפזון. לגבי שם הערך אני פתוח להצעות אך ההחלטה על שם סופי תתקבל על ידי ועל ידי חברי ליאור, סדרת הערכים שאני כותב צריכה לכלול התייחסויות של שאר תפוצות ישראל לביתא ישראל, אני כמעט ולא מכיר את המידע שידעו ביתא ישראל על יהודים בתפוצות אחרות לאחר המאה ה-19. צריך שם קליט משהו ולגבי השם "התקשורת בין ביתא ישראל לשאר תפוצות ישראל" ישנו ערך מתוכנן כזה והוא "אגרות ביתא ישראל" ארך אשר ייסקור את ההתקשריות הישירות בין שני התפוצות.

לליאור שלום, הערך שייצרת נהדר אך איני יודע אייהודית, היא שפה נכחדת רק מעטים יודעים אותה, אולי אפשר לכתוב את הביטוי בגעז או באמהרית שהם יותר נפוצות יודע מה נשאיר זאת כך לבנתיים, חוץ מזה שם הערך הוא באמהרית ("איהיל": אוכל, מזון "ווהאצ'ין": מימינו, "אלקוואל": נגמרו, אזלו). אפשר לשייך אולי את הערך לקטגוריית הלכות ביתא ישראל, מה אתה אומר? אליש ޖޭ 10:11, 13 במרץ 2009 (IST)

אנחנו על הסוס!

שבוע טוב אליש (:

חזרתי כעת ממסיבת ההשקה לאתר ביתא ישראל שהרים דני אדינו אבבה. יש מצב שאבטה עוד מנגן שם ברגע זה אבל יש לי מעבדה חשובה מחר על הבוקר... בכל אופן, שוחחתי עם דני על פרשת הדם, עם טטנה הבדה אספה על תיאטרון מאתיופיה, עם אבי אייך ועם בני וודו על תמונות למיזם, ואפילו החלפתי כמה מילים עם אסתי ממו וחיככתי כתפיים עם שלמה מולה. אבי ובני הבטיחו לספק לנו תמונות כרצוננו (כולל תמונות טריות של אסתי ממו מהלילה, בהסכמתה כמובן), כולל התמונות באתר של אבי. גם שאר האנשים שהזכרתי כאן ישמחו לסייע לנו (את שלמה מולה לא שאלתי). בקיצור, נראה לי שהשנה השלישית של המיזם הולכת להיות ורודה. לילה טוב, וסחטיין על אטאנקון! ליאור ޖޭ • י"ט באדר ה'תשס"ט • 01:50, 15 במרץ 2009 (IST)

שבוע נהדר ידידי ומלא גילויים חדשים

מקווה שהאתר באמת יהיה מעניין ולא יוזנח כמו אתרים רבים של הקהילה (עוד אתר שאולי יעניין אותך). היום הייתי עם הג'אמה שלי בים של אשקלון כדי לנקות קצת את הראש מהשבוע המייגע ומהמיזם. שחזרתי הייתי חייב לכתוב לפחות ערך נוסף וכך כתבתי את אטאנקון לאחר מכן עלו במוחי שורה של שאלות בראשם אברהם פריצול והתקופה בה כתב על ביתא ישראל שזה ככל הנראה המאה ה-17 (האינקיוויזציה האתיופית) כמו כן המשכתי לחקור על הקיסר סוסניוס עד שהגעתי למאמר הזה כאן (ממליץ לך לקרוא אותו מההתחלה עד הסוף) שם ישנם פרטים על האנקיוויזציה (מה שמשלים את מה שנכתב באתר חבשה על סוסניוס) כמו כן מדוע הופסקה וכן גם שמות שניתנו לה על ידי הקהילה ("דמדומי שקיעה/כמעט חשכה" (אמהרית: "מגזגז") כונתה במכתב: "אלקיט" - "שואה") וכן גם על האיש שביתא ישראל חייבים לו הרבה אזאג' דינזו אברהם שהצליח לשכנע את הקיסר להפסיק אותה ואולי בזכותו הקיסר התחרט על מעשיו או שאולי זה היה בנו פאסילדס שהיה מושל סאמיאן (1627 - 1632) ששיכנע אותו להפסיק זאת מכיוון שראה את סבל היהודים באזור שלטונו מה שמסביר את הפופולריות של פאסיל בעדה ואת שמו הנפוץ בקרב הקהיילה. מאחל לך שבוע טוב ומבורך אליש ޖޭ 02:51, 15 במרץ 2009 (IST)

ראס מיכאל

שם הערך צריך להיות ראס מיכאל או נגוס מיכאל(כי כך הוא מוכר באתיופיה) ולא עלי מיכאל (מה גם שזה לא נכון. לפני התנצרותו הוא ניקרא האימאם מוחמד עלי ואם כבר משנים אז זה צריך להיות מיכאל עלי ולא להפך,למרות שאף אחד לא יכיר את השם החדש שהומצא)אז אליש תשנה הערך אותו.ואם יש לך הסבר תכתבו בדף השיחה ,תודה.אהה וכל הכבוד על תרומותיך הרבות בנושאי ביתא אסראל ואתיופיה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלום, שלום

נכון שהוא ידוע בשם זה אבל גם הראס של טיגראי מהמאה ה-17 מיכאל סהול היה ידוע בכינוי "ראס מיכאל" ("הדוכס מיכאל"). השם השני שהצעת הוא "נגוס מיכאל" נכון שהוא היה מלך ציון (טיגראי, גוג'אם, סאמיאן ובאגמדיר) בין 1914 - 1916 ולפני כן מלך וואלו משושלת המאמדוץ' אבל השם עצמו לא נכון משום שהפרוש הוא ("המלך מיכאל") ולכן כמו שלא נעביר את שם הערך שמעון פרס לשם הנשיא פרס (רק בגלל שככה הוא ידוע בישראל) אלו הם שמות תארים ולא השמות שלהם עצמם בנוגע לנקודה השנייה אתה צדקת הערך צריך להיות "מיכאל עלי" ולא "עלי מיכאל" אשנה את שם הערך בהקדם. שלך אליש ޖޭ 15:18, 19 במרץ 2009 (IST)

אוקיי, אגב גם בוויקי האנגלית מופיע שם הערך הוא "Mikael of Wollo" ודבר שני ראה למשל את סיפרו של חגי ארליך על הראס אלולה אנגדה, שם הספר הוא ראס אלולה והמירוץ לאפריקה(Ras Alula and the Scramble for Africa: A Political Biography : Ethiopia & Eritrea 1875-1897 (Hardcover)ולא אלולה אנגדה כנ"ל על ראס מקונן ,ובוודאי שבאתיופיה זה מה שנהוג לא נהוג להגיד "מנליק היילה מלאכות" אומרים אצייה מנליק ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא קשור, מנליק היה קיסר ולכן השם הוא מנליק השני או שם ההטבלה שלו סהלה מריאם ולא "מנליק היילה מלאכות", מה שגם אצייה הוא שם תואר כמו ראס, אלו הם שמות תארים אין להשתמש בהם בערך רשמי רק בתור הפנייה, חוץ מזה שם של ספר זה לא משנה כלום. שלך אליש ޖޭ 00:12, 20 במרץ 2009 (IST)

קרב דוגאלי+קרב מטמה אליש תירגמתי מוויקי האנגלית אם יש לך הערות תיקונים אתה יותר ממוזמן ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה על ההזמנה את הערכים שפיזרתי עליהם תבניות כגון המלחמה האיטלקית-אתיופית הראשונה אני אערוך אותם רק לאחר שאסיים כמה התחיבויות קודמות /ב, /ג, /ד, /יג,/יד. בנוסף לכך אני מזמין אותך בחום להצטרף לויקפדיה שלך אליש ޖޭ 17:34, 26 במרץ 2009 (IST)

שאלות למשה

שבוע טוב אחי!

אני אמור כאמור להיפגש השבוע שנית עם משה בר-יודא ולהקליט את הריאיון איתו. חשבתי לשאול אותו הפעם על הנושאים הבאים, בשיטת הניסוי והטעייה:

• מוצא ביתא ישראל - מה הוא שמע על כך בסמיאן, באמבובר, מהרב קוק ומהרב הרצוג. אני בטוח שהוא שמע כל מיני גרסאות סותרות, כפי שהעיר סטיבן קפלן.
• מגזגז - מה הוא שמע על אזאג' דינזו אברהם, פרו דה קוויליאן, חיילי כריסטובאו דה גאמה והנזירים שפגש רבי אברהם פריצול? למה לדעתו הסתיימה האינקוויזציה כל כך מהר?
• הזמן הרע - מה הוא שמע על כך? האם בוצעו חפירות ארכיאולוגיות בכפרים היהודיים שנחרבו?
• הלכות ביתא ישראל - אנסה לקבל כמה דוגמאות להבדלי מנהגים בין כפרים יהודיים במחוזות שונים, למשל בהלכות קידושין וגיטין. זו סוגיה מעניינת מאד גם כי בעיניים הבורות שלי ההלכות דומות יותר לאלה המתוארות במשנה מאשר לאלה הנהוגות ביהדות הרבנית בימינו. אנסה להבין גם איזה מתקנות חרם דרבנו גרשום יושמו בפועל גם באתיופיה, אפילו שלא שמעו עליו. מוזר לי שיהודי תימן נשאו כמה נשים ויהודי אתיופיה שמרו על מונוגמיה בה האישה יכולה לדרוש להתגרש מהאיש שלה.
• תפילות ביתא ישראל - איך זה שתפילת המלאכים לאל אחד מסתיימת באותם פסוקים כמו תפילת עלינו לשבח, אם החוקרים סבורים שתפילת עלינו חוברה בתקופת התנאים? אשתדל להביא איתי לפגישה את ספרון סדר תפילות הפלשים שתעתק יוסף הלוי.
• ירד - מי זה? מה הוא שמע עליו? האם ניתן עדיין להפריד בין המזמורים שהוא המציא לבין המזמורים שהגיעו מארץ ישראל?
• רב פרופסור תמרת עמנואל - מה הוא שמע עליו בארץ ובהגיעו לאתיופיה? האם פגש אותו בתל אביב?
• חזי עובדיה ואריה טרטקובר - מה הוא יכול לספר עליהם ועל הוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה?
• דו"ח ליטבק - אנסה שוב להבין מה קדם למה - הדו"ח הגזעני או הפנייה של חזי עובדיה לרב עובדיה יוסף? הפעם אביא עמי תדפיס של התאריכים הידועים לנו.
• מה הוא עשה מאז שחזר מאתיופיה? איך זה שהפסיקה של מרן יוסף יצאה רק בשנת 1973?
• הפעילות הישראלית החשאית באתיופיה - מה מותר לספר היום? מה הוא יכול לספר?

אני מעריך שנכסה פחות מחצי מהנושאים הללו בפגישה אחת, אבל אתה מוזמן להוסיף שאלות ולשפר את השאלות האלה. אני זמין גם בדואר אלקטרוני או בטלפון אם אתה מעדיף.

חוץ מזה, אני מתכוון לפנות השבוע (בשאיפה עוד היום) לעמותת מחשבה טובה כדי לגייס למיזם שלנו כותבות מבוגרות מהקהילה. אולי נוכל להתפשט עם המיזם גם לוויקיטקסט ולשפה האמהרית. הפנטזיה שלי זה שנצליח לאתר כמה דוברי אייהודית או קווארית, להקליט אותם מקשקשים בזמנם החופשי ולהעלות מהר לוויקישיתוף לפני שהשפות האלה נעלמות לנצח.

אשלח לך העתק מהפנייה למחשבה טובה. אשלח לך גם את הקלטת הריאיון הקודם עם משה בר יודא, שכמו חובבן אמיתי קיבלתי לידי רק שלשום. ואם לא אבזבז את זמני על שטויות, אתרגם גם את הערך על פלג גיון . בלי נדר (: שלך, ליאור ޖޭ • ד' בניסן ה'תשס"ט • 08:06, 29 במרץ 2009 (IDT)

כמעט שכחתי - אם תמצא עוד תמונות שימושיות באלבומים של אבי אייך, הוסף אותן בבקשה לרשימה זמנית זו. אתה כמובן מוזמן לזרוק מהרשימה תמונות לא נחוצות. אני רוצה לפנות לאבי פעם אחת במרוכז ולהעלות במכה כמה עשרות תמונות, במקום לבקש את אישורו לכל תמונה בנפרד. כנ"ל בנוגע לתמונות של השכן המוכשר שלי, בני וודו. בתודה, ליאור ޖޭ • ד' בניסן ה'תשס"ט • 08:51, 29 במרץ 2009 (IDT)

שלום שלום,

הלוואי והיו מתבצעות חפירות ארכאולוגיות כך הינו יודעים יותר רק לפני כמה זמן לא היה תחום מחקר על "ביתא ישראל" הוא הכלל בעבר תחת מדעי היהדות וחקר אתיופיה כיום לאחר מאמצים רבים "חקר ביתא ישראל" נהפך לנפרד בזכות "העמותה למדעי יהדות אתיופיה" וכן משך היסטוריונים אתיופיים מקומיים לחקור על העדה, העמותה מארגנת כנסים שמתגלים בהם גילוים חדשים ומפתעים מהיסטוריונים שונים.

לגבי שאר שאלותיך שאני יכול לתת תשובה:

• מגזגז - ההיסטוריון האתיופי תקלה סלאסי כותב (ספרו "The story of Susenious") שהתחילה ב-1611 הכוונה כנגד היהודים שישבו מחוץ לממלכה היהודית השיא של הארועים היו מ- 1624 ועד 1627 הלחימה כנגד הממלכה, אך בניגדו לאינקיוויזציות שאנו מכירים זאת הייתה אכזרית, לפני זה היה שום גירוש כמו שהיה בספרד ופורטוגל וכן לא היה מוסד מאורגן אלא שני מילים "נצרות" או "מוות"

• לגבי ירד מה שמטריד אות הוא למה הוא נפטר בסאמיאן? ובמאה ה-6 הרי בתקופה זו הייתה ממלכה יהודית. בנוסף לכך כבר חשבתי על השוני בין קהילות ביתא ישראל ולכן יש לכתוב עליהם ערכים כמו "יהדות טיגראי", "יהדות קווארה", יהדות שאווה", "יהדות סאמיאן" רוב מה שכתבנו מתייחס למנהגי "יהדות גונדר" (האזורים שמדרום לסאמיאן וצפונית לטאנה) השוני המרכזי ביותר הוא בין הקהילות בטיגראי וגונדר.

• הזמן הרע ("הרעב האתיופי הגדול"): פגע לא רק בביתא ישראל אלא השמיד קהילות נוספות של נוצרים ומוסלמים, הרקע לרעב היה ההתפשטות האתיופית בסוף המאה ה-19 כמו כן חסימת הגישה לים על ידי האיטלקים, שליטת המהדיסטים במעבר הסחורות לצפון אתיופיה, מרכז האימפריה עובר דרומה לשאווה ומתחילה הזנחה של אזור גונדר שנהפך אט אט לפריפריה כמו כן אם הייתה הספקת מזון סדירה מנליק השני היה כובש את אריתריאה מידי האיטלקים לאחר קרב אדווה אך הבצורת לא איפשרה זאת. הפיתרון רק הסתמן כאשר מנליק העביר משלוחים של צאן בקר ומזון מאזורים שכבש בדרום קרן אפריקה לצפון האימפריה, בצפון האימפריה המצב היה קשה הערכות מדברות ש-90% מכלל בעלי החיים מתו בכל כפר. ‏‏ אצל היהודים הפלישות המהדיסטיות גרמו להרס בנוסף לרעב.

השאלות שהעלת למעלה מעניינות ואמתיין לשובך, שלך אליש ޖޭ 09:04, 29 במרץ 2009 (IDT)

טוב לראות שאתה עדיין בסביבה (:

החלטתי לפגוש קודם את משה ורק אחר כך לפנות לעמותה, למקרה שיהיו לו תובנות מעניינות. אנסה לשאול אותו גם על הפרה האדומה שנשחטה כשש שנים לפני שהגיע לסמיאן.

הוצאתי גם מאמר של אולנדורף, אשלח לך אותו אם בא לך.

הגילוי האחרון שלי לגמרי מקרי, אני מקווה שהוא מעיד על משהו.

אגב, בהגדרה אינקוויזיציה היא תמיד חקירה של נוצרים, או אנוסים שמתחזים לנוצרים. את היהודים סתם שוחטים, לא חוקרים. אולי כדאי שנאמץ את מגזגז או את תרגומו לעברית, לתיאור רצח היהודים שהתקיים במקביל למלחמת האזרחים בין הנוצרים בזמן סוסניוס.

לילה טוב, ליאור ޖޭ • ה' בניסן ה'תשס"ט • 23:34, 29 במרץ 2009 (IDT)

הרעיון עם "תלת שעי" מעניין, את המאמר של אולנדורף אני יותר אשמח מלקרוא ואני אפילו אנתח אותו ישנם עוד מאמרים רבים ב-jstor שיכולים לעזור לנו רבות רק צריך לנתח אותם ולהצליב את המידע שלהם. צריך לאמץ את מגזגז אבל את תרגומו העברי וכן רקע לאירועים ממותו של סרצה דנגל ועד עליית פאסילידס. אהיה פה שוב בסופשבוע אליש ޖޭ 08:10, 31 במרץ 2009 (IDT)

אשאל היום את שושנה בן-דור בקשר לשעה השלישית, משה לא הכיר זאת ושמח לשמוע על כך. שלחתי לך כעת את הריאיון הראשון איתו ואשלח את המאמר ברגע שאטרח להגיע למשרד (: יום טוב, ליאור ޖޭ • ו' בניסן ה'תשס"ט • 08:36, 31 במרץ 2009 (IDT)

תודה על כל מה ששלחת (-:, ברגע שאקרא ואשמע אשלח לך את חוות דעתי

במהלך חיפושיי ב-jstor מצאתי מאמר מעניין של אולנדורף שבתוכו מוצג מכתב מהקיסר היילה סלאסי למסיונרים האתיופים ומתייחס לביתא ישראל. יכול להיות שהקיסר נתן הוראה לנסות לנצר את כולם וכך לשמור על האימפריה האתיופית החדשה שכל כך רצה (סיפוח כל סומליה, ג'יבוטי, אריתריאה). היחס של הקיסר כלפי קבוצות שאינן אמהריות נוצריות הייתה אחת "אמהריזציה" זה מה שקרה לרבים מהאורומו וכן נכשל אצל הטיגראינים במרד הוויאנה אבל יכול להיות שאני טועה והוא ניסה לעזור ליהודים. אליש ޖޭ 17:53, 2 באפריל 2009 (IDT)

אפריל 2009

התפתחות מרעישה!

בוקר טוב,

במסגרת פינתנו הקבועה "חידושים מפתיעים במיזם ביתא ישראל", שלחתי לך כעת הודעה בדואר חשמלי על התפתחות משמחת במיוחד. כן ירבו כמותן.

חג שמח! ממני, ליאור ޖޭ • י"ד בניסן ה'תשס"ט • 09:06, 8 באפריל 2009 (IDT)

באמת מפתיע תודה על ההודעה וחג שמח שלך אליש ޖޭ 21:52, 9 באפריל 2009 (IDT)

תוכניות לחול המועד

שלום שלום,

קראתי היום בספר של קורינאלדי ששאלתי מאבשלום ומצאתי שם מכתב נוסף של מרן עובדיה יוסף משנת 1985. במכתב מפרט הרב את דעתו על התנגדותו לספקות השונים שהביעו הרבנים האשכנזיים, מהרב הרצוג והלאה. הוא מבקר בחריפות את הציץ אליעזר ומביע פליאה על דבריו של הרב פיינשטיין כי יתכן והרדב"ז שגה. גם המכתב של הרב פיינשטיין מובא שם, ובו הוא מחייב להעלות את ביתא ישראל ולתמוך בהם רוחנית באופן בלתי תלוי בספקות שהוא מעלה, וסובר במפורש כי המתנגדים לכך נגועים בגזענות. הכל מתורגם לאנגלית, כך שאוכל לעדכן בהתאם את הערך באנגלית על ביתא ישראל.

אני ממתין להוראות ממך איך לתרום למיזם בשבוע הבא. סדר העדיפויות הנוכחי שלי הוא כדלקמן:

1. לקיים את הריאיון שסיפרתי לך עליו ולשלב את שני הצעירים במיזם.
2. ליצור קשר עם מחשבה טובה בשאיפה להעלות לוויקישיתוף עדויות של עולים, בדגש על ביתא ישראל ועל ניצולי שואה. הידרו מסייע לנו בזה.
3. לאזן חלקית את הערך על ביתא ישראל באנגלית, בעזרת הערך שלך על מוצא ביתא ישראל והספר של קורינאלדי.
4. לכתוב טיפה על אייהודית וקווארית באותו הערך.
5. לתרגם סוף סוף את הערך על פלג גיון.
6. להרחיב על בית לאברהם ולשלב פיסקה עליו בפרק הכנסת אורחים#הכנסת אורחים ביהדות.

אנא עדכן את הרשימה ואפעל לפיה. אשוב ביום א', בהנחה שידידנו אייל לא ישתולל יותר מדי עד אז.

וחוץ מזה, תפתח רשת ב' דחוף, אבטה מנגן ברגע זה. לילה טוב, ליאור ޖޭ • ט"ז בניסן ה'תשס"ט • 22:22, 9 באפריל 2009 (IDT)

אני יכול כבר לכתוב מחדש את הערך על דו"ח ליטבק בעזרת ההקלטות של משה, אבל אני מעדיף להמתין בסבלנות לשובו. הוא יכול להשיג לנו את הדו"ח המקורי (שלושים עמודים בערך), ואז ממילא נצטרך לכתוב את הערך מחדש. שבת שלום, ליאור ޖޭ • ט"ז בניסן ה'תשס"ט • 10:09, 10 באפריל 2009 (IDT)

מעניין שזה מגיע לביתא ישראל הכל מותר גם פסילת פסיקת רב שהוא מדור הראשונים על ידי רב שהוא מדור האחרונים, לא הכל נגוע באפליה וגזענות (דו"ח ליטבק הוא דוגמה לדו"ח גזעני-בורותי ממדרגה ראשונה) הרוב זה זלזול בתולדות הקהילה אני בספק אם רוב הרבנים יודעים מי זה בכלל זרע יעקב או גדעון השביעי ועוד יותר בספק אם ידעו על מאורעות דמדומי שקיעה (חבל שלא התבצע גירוש של ביתא ישראל בדומה לגירוש ספרד למדינות הים האדום - עדיף משואה). כרגע אני מתעסק בכל מיני טיוטות ערכים כמו על תולדות הקהילה באחד מהספרים שהורדתי יש תזכיר של הרב "Moses Edrehi" מספרו "Book of Miracles" (המאה ה-18) שהוא עצמו מצטט אותו מהספר "Entry Bena" כנראה מתחילת המאה ה-17 שם נכתב כי באתיופיה ישנם מיליון יהודים ויותר (כאן לא הבנתי לאיזה תקופה מדובר לפני או אחרי אירועי ה"מגזגז") עוד איזכורים מצאתי מאת המסיונר הפורטוגזי "Balthazar Tellez" שם הוא כותב שלאחר המגזגז (1654) בתקופת פאסיל התיישבו מחדש יהודים רבים מהאזורים שבהם התבצע המגזגז (דמביה וחלקים מווגרה), נשאלת השאלה האם פאסיל נתן להם אפשרות לחזור? סביר להניח שכן ואם לא לא מנע זאת מהם. באותו תזכיר מוזכרים גם מאות רבות של יהודים (מאות אלפים - בתקופה זו החלה להיווצר הקהילה בשאווה מהגירה מאזור זה) היושבים בין גונדר לנילוס הכחול (אזור פוגרה) והם מחוץ לשליטת האימפריה, סביר להניח שניתנה אוטונומיה בתקופת פאסיל ובנו לאזור זה לאחר המגזגז. כמו כן ישנם עוד איזכורים לדוגמא לפי הספר גם אחרי המגזגז ליהודים "have still Hebrew Bibles", מי נתן את ההוראה לשריפת ספרי העברית גדעון השביעי או מנהיג יהודי לאחריו או בקיסר אתיופי או באחד משליטי שושלת יג'ו אורומו? כמו כן מוזכר השם "Xionuche" - קסינוצ'ה? כשמה של ממלכת ביתא ישראל בפי החבשים על ידי הגאוגרף האנגלי Ogilby ב-1670 שציטט מקור הולנדי ("Dapper").

אייהודית: (אפשר לעשות ערך על ושמו יהיה משהו כמו "לשונות ביתא ישראל") בספר של מרטין פלאד שניתן להורדה כאן ישנו מאמצע הספר עד סופו מילון אייהודי-אמהרי-אנגלי שיכול לעזור בערך על השפה, כמו כן ישנו אזכור של מרטין שרגע שלפני קיסרות אקסום אקסום התנצרה חצי מאוכלוסייתה הייתה נוצרית וחצי מקדשת את נחש הנחושת - נראה כי לפי זה מלחמת האזרחים של המאה ה-4 הייתה עקובה מדם. אני המשיך להתעמק במרחב ההיסטורי של המיזם שלך אליש ޖޭ 10:35, 10 באפריל 2009 (IDT)

מועדים לשמחה!

הנקודה המכאיבה ביותר שמשה בר-יודא חוזר אליה בדבריו היא היחס הלא אנושי כלפי ביתא ישראל. לא רק הגזענים והטיפשים, אפילו אוהבי הקהילה מתייחסים אליה באופן אידאליסטי מכל מיני מניעים, ולא תמיד זוכרים שכולנו קודם כל בני אדם. אפשר להבין למה היילה סלאסי ומנגיסטו הרשו לעצמם למכור יהודים תמורת כסף ונשק, אבל גם הישראלים למיניהם שקלו את העלות והתועלת של הבאת הקהילה ארצה לעומת שיקולים אסטרטגיים אזוריים. אז חלקם רצו לבנות בעזרתה את בית המקדש וחלקם לשנורר בעזרתה כסף מהאמריקאים או להצטלם טוב בעיתונות, וכולם ביחד (כולל אותי) שוכחים שמדובר קודם כל בבני אדם ורק אחר כך בפרק המופלא ביותר והחשוב ביותר בתולדות עם ישראל. אני בסך הכל נסחפתי למחקר ביתא ישראל באופן מקרי וקשה לי להאמין שהייתי מתמיד במיזם אלמלא הוא היה מסקרן אותי כל כך, סך הכל יהודים בצרה יש בהרבה מקומות בלי עין הרע (:

יצא לי לקרוא הרבה ולישון מעט בשבת, כולל קריאה מחודשת של תפילת המלאכים לאל אחד וכמה פרקים בספרו של קורינאלדי. בהמשך לשיחותינו הקודמות, אני מציע לשנות את הערך הראשי על ביתא ישראל כך שישקף את ריבוי הקהילות היהודיות המשתייכות לביתא ישראל. מה דעתך למשל על הפתיח הבא לערך: "ביתא ישראל (געז, אמהרית וטיגראינית: "ቤተ እስራኤል", מילולית: "בּת אסראל", עברית: "בית ישראל") הוא שמן של הקהילות היהודיות בשטחי האימפריה החבשית והאימפריה האתיופית (לימים אתיופיה ואריתריאה). קהילות אלה חיו במנותק מתפוצות עם ישראל האחרות במשך כאלפיים וארבע מאות שנים, ובשל כך מקצת ממנהגיהן שונים מאלה של היהדות הרבנית.[1] מרבית יהודי אתיופיה ואריתריאה עלו לארץ ישראל במרוצת המאה ה-20, ורבבות נספו במהלך ניסיונות העלייה.[2]"

בערך קווארה למשל ניצור פרק על יהדות קווארה ובו נמסור כי לפי אבא יצחק הגיעו היהודים לקווארה ממצרים בימי ירמיהו. נספר על השפה הקווארית ועל כך שיהודי קווארה "התגלו" לישראלים רק אחרי מבצע שלמה. בערך על יהדות תיגרי נציין שהם עלו בשלבים הראשונים של המבצע שהפך להיות מבצע משה, ואילו בערך על יהדות גונדר נציין שכעשרת אלפים יהודים מהכפרים באזור גונדר יצאו לסודאן במרוצת 1983-4, בעקבות הצלחת העלייה מתיגרי ווולקיית, וכארבעת אלפים מהם נספו. נציין כמובן את ההבדלים בשפות, בניגונים, בהלכה ובתקשורת עם המיסיונרים הנוצריים והאשכנזים.

כמובן שעליית תרכ"ב והזמן הרע גרמו לנדידות אוכלוסין נרחבות של ביתא ישראל, כך שיהדות קווארה של ימינו אינה זהה ליהדות קווארה של ימי אבא יצחק. קורינאלדי גם חידש לי שאמבובר ואוזבה הוקמו על ידי רב פרופסור עמנואל ותלמידיו במרוצת המלחמה.

קורינאלדי גם מפרט על הקשיים שהערימה הרבנות על העולים מבני ישראל בהודו. מסתבר שהרב עוזיאל תמך בעלייתם ובשילובם המלא והרב נסים שהחליף אותו הוא זה שהקשה עליהם מאד להתחתן עם יהודים אחרים. זה אותו הרב נסים שאמר למשה בר-יודא "מי צריך השחורים האלה?" בתשובה לשאלה אם לצאת לאתיופיה. את הרב נסים החליף מרן יוסף, שהחזיר עטרה ליושנה ופסק כמו הרב עוזיאל על בסיס הלכה קיימת. מרתיח עד כמה שניים וחצי גזענים בסך הכל יכולים לחולל כל כך הרבה נזק כשהממסד והחברה אדישים מדי.

קורינאלדי גם תיאר את הפסיקות ההלכתיות הנושנות בנוגע ליהודי בלמונטה האנוסים שאפשרו להם לשוב ליהדות גם אחרי דורות של חיים כנוצרים. לי זה הזכיר שפדרו פאיש הוא יליד בלמונטה וגרם לי לתהות כמובן אם התפלחו איתו לאתיופיה כמה אנוסים. אבל עכשיו שהשבת יצאה ברור שהוא נולד בבלמונטה אחרת , בספרד.

תכננתי לכתוב היום אבל אני שפוך מעייפות. בעזרת השם אדביק פה מחר טיוטות של שני מכתבים לאישורך:

1. המכתב למחשבה טובה.
2. מכתב ל-SOSTEJE שמבקש מהם לשחרר מאמרים שלהם וחומרים ישנים תחת רישיון חופשי, כמקובל בענפים אחרים בספרות המדעית בימינו [3].

האיות Xionuche הזכיר לי את המילה Zion באנגלית, אבל סביר יותר להניח שזה קשור למילה קס (שמשמשת גם לכמרים הנוצרים) כפי שהצעת. קורינאלדי כותב שבגעז קוראים לכהן הגדול Kahen ובאמהרית קוראים לו קס.

סיפרתי היום בבית הכנסת על בקתת הדם אצל ביתא ישראל ואחד המתפללים העיר שהיולדת דווקא נחשבת טהורה לארבעים/שמונים יום ולא טמאה כפי שנהוג אצל ביתא ישראל. דמה בזמן הזה נחשב דם טוהר ומותר לבוא עליה, כפי שהיה נהוג בזמן התנאים, אך בימינו הרבנים מחמירים ונהוג להימנע מיחסי מין בזמן דם הטוהר.

למה שיהודים יורו לשרוף ספרים של יהודים? לא עדיף להטמין אותם בהרים? חשבתי שזו היתה הוראה של קיסר נוצרי סולומוני או של אחד מנאמניו, או של היישועים יימח שמם.

לילה טוב, אשתדל מחר לכתוב משהו לשם שינוי. ליאור ޖޭ • י"ח בניסן ה'תשס"ט • 22:45, 11 באפריל 2009 (IDT)

לילה טוב, אחי היקר

• לגבי ריבוי הקהילות זה נכון היו קהילות רבות, השוני העיקרי היה בין טיגראי (צפונית לטקזה) לגונדר (דרומית לטקזה) לגבי יהדות טיגראי ישנו גם את המחקר על מוצאם ממשתתפי עליית תרכ"ב והתאוריה שהם אלו שייצרו את ביתא ישראל (לב ממלכת אקסום היה בטיגראי). ישראל אולי הבחינה ביהודים בקווארה אך לא לשכוח שהכרונולוגיות האתיופית והן של המסיונרים ידעו על קיום יהודים בקווארה.
• בין בני ישראל לביתא ישראל יש הרבה מן הדומה, גם לבני ישראל יש את הרדב"ז שלהם שיישב בעיראק (שאיני זוכר את שמו - אבל מאוד מזכיר את הפסיקה של הרדב"ז).
• השפה האמהרית השתלטה על ביתא ישראל במקום הגעז וה"חבשיזציה" של העדה גרמה לשחיקה אדירה במנהגים אני יכול לנחש באופן בטוח כי ביתא ישראל של היום היא לא כמו של המאה ה-15.
• כמו כן אתה יכול לברר מי זה הרב "Moses Edrehi"?

שבוע טוב אליש ޖޭ 23:03, 11 באפריל 2009 (IDT)

בוקר אור,

* קורינאלדי מצטט מפסיקה של הרדב"ז על היהודים בהודו, שהתגלו בעקבות הכיבוש הפורטוגזי של נמלים מערביים בהודו (קוצ'י, גואה ודאמאן ודיו) וביקשו שישלחו להם ספרים. היא באמת מזכירה מאד את שתי פסיקותיו על ביתא ישראל, המצוטטות במלואן בסוף הספר. אם אני זוכר נכון היהודים בקוצ'ין לא נהגו לטבול את המתגיירים, ולכן היתה שאלה אם הגיור שלהם תופס בכלל או שהקהילה מלאה גויים שחושבים שהם יהודים. נדמה לי שהוא חילץ אותם מהבעייה הזו על ידי הטלת ספק על יהדותה של כל הקהילה, כך שיוכלו לחזור ליהדות פשוט על ידי טבילה. משה בר-יודא אומר בתחילת הפגישה השנייה שלדעתו הרבנים החרדים שהטילו ספק ביהדות ביתא ישראל ניסו לחזור על המתווה של הרדב"ז עם יהודי הודו - לפקפק ביהדותם כדי לחלץ אותם מספק ממזרות. אלא שיהודי הודו לא שמרו על זמד באדיקות של ביתא ישראל (שבעה דורות!) וגם נמצא שהקידושין של ביתא ישראל ממילא לא תקפים מבחינת ההלכה הרבנית. אגב, אני תוהה אם הקידושין השונים תוקנו במכוון - יש כמה יתרונות הלכתיים לכך שפנוי ופנויה יחתמו על מסמך זוגיות בנוכחות כהן ועדים, מבלי שהוא יקדש אותה. במצב כזה לא יכולה להיות ממזרות בשום אופן, גם אם הבעל נעלם או מסרב להתגרש או מתגרש שלא כהלכה.

* יכול להיות שזה משה אדרעי מלפני מאתיים שנה?

כל טוב, ליאור ޖޭ • י"ח בניסן ה'תשס"ט • 05:39, 12 באפריל 2009 (IDT)

בוקר אור, הדמיון בין ביתא ישראל לקהילות הודו מאוד מרתק הביא מספר דוגמאות:

• בהודו הייתה הפרדה בין שחורים (מתגיירים מקומיים) ללבנים, בביתא ישראל בין צ'וואה (חופשיים) לבין הברייה (עבדים שהתגירו משבטי השנקלה על פי דיני עבד כנעני)
• חלק ממנהגי הספרים החיצוניים תפסו בשני הקהילות.
• שלושת הקהילות לא נקראו יהודים אלא "ישראלים"
• היה נוהג ה"זמד" (לא יודע כמה דורות אצל יהודי הודו)

נראה שכאן החוקרים צדקו ויהודי הודו הגיעו מחצי האי ערב-קרן אפריקה ולא מפרס-בבל, אך לגבי בני מנשה לפני מספר מים ראיתי תוכנית טלויזיה על העדה שם מסופר עליהם מספר דברים - אולי אעבור על הערך עליהם ואסדר אותו קצת, מה שלא מסתדר לי איתם הוא נכון שהקריבו קורבנות אבל הקרבנות היו חזירים ולא חיות כשרות. כמו כן אסים בשאלה מדוע היה נהוג בביתא ישראל לצום בימי שני וחמישי, האם יש קשר למנהג הוצאת וקריאת ספר התורה בימים אלו (מדוע בכלל רק במים אלו)?אליש ޖޭ 09:03, 12 באפריל 2009 (IDT)

שלום שלום,

בזמן האחרון התחלתי להתפלל שחרית, ואז שמתי לב שחלק מתפילות התחנון נאמרות רק בימי שני וחמישי, כשקוראים בתורה. לא בחודש ניסן אמנם, אבל נראה לי שיש קשר. אני הולך לישון (: ליאור ޖޭ • י"ח בניסן ה'תשס"ט • 09:15, 12 באפריל 2009 (IDT)

רעיון יפה, בתור תלמיד ישיבה תיכונית לשעבר הייתי צריך להעלות אותו. בכל אופן תודה זה רק מראה מה היה לפני תיקון התפילות, מצאתי מי זה הרב הזה זהו הרב משה בן יצחק אדרי יליד מרוקו, רב ומקובל שחי באמסטרדם ובלונדון ולבסוף עלה לארץ ישראל. אליש ޖޭ 09:20, 12 באפריל 2009 (IDT)

מה אתה אומר אני סבור שיש קשר מכיוון שבקיסרות אקסום היוונית שלטה ואילו היה מתורגם התלמוד ליוונית היה משתמר בתרגום נוסף לגעז. אליש ޖޭ 09:33, 12 באפריל 2009 (IDT)

קטגוריה:מוצא יהדות התפוצות

להערכתי, לקטגוריה יש פוטנציאל של ערך אחד, האם לא עדיף לוותר על הקטגוריה? ‏DGtal‏ 22:00, 9 באפריל 2009 (IDT)

אני דווקא חשבתי קדימה יותר לערכים בעתיד כמו "מוצא יהדות אשכנז", "מוצא יהדות מרוקו" ועוד. אין לי בעיה להיפטר מהקטגוריה אך היא תחזור כלל הנראה בעתיד הלא רחוק אליש ޖޭ 22:03, 9 באפריל 2009 (IDT)

ביתא ישראל הוא מקרה מיוחד של קהילה מנותקת. בכל תפוצה אחרת אין מקור אחד לתפוצה. יש התחלה שאפשר לשייך בדרך כלל לגלות בית ראשון או שני (ובעולם החדש - גילוי אמריקה), בהמשך יש גלים נוספים של הגירה, גירוש (אל ומהמקום), סוחרים שהתיישבו, שד"רים, פדיון שבויים וכו' וכו'. זה לא נושא בפני עצמו אלא חלק מההיסטוריה הארוכה של אותה גלות. ‏DGtal‏ 22:09, 9 באפריל 2009 (IDT)

לא נכון, אל תשכח את כל התאוריות (שחלקן מוכחות) בנוגע לשבטי ברברים שהתגיירו במרוקו והכוזרים וכן ממלכת חמיר שהתגיירה, שלא נדבר על מוצא קהילות היהודים מהודו שמוצאם הוא מתימן ואתיופיה ולא מפרס-בבל לא רק לביתא ישראל מגיע ערך אלא לכל יהדות התפוצות בייחוד הקהילות הגדולות. אליש ޖޭ 22:15, 9 באפריל 2009 (IDT)

התיאורייה שלי היא שאי אפשר לדבר למשל על "מוצא יהדות פולין" כי אין מוצא נקודתי - זה התחיל נניח לפני אלף שנים במהגרים מאשכנז (נניח, לא בדקתי), נוספו בהמשך כוזרים, מגורשי אנגליה, מגורשי ספרד, פליטי הקומוניסטים וכו' וכו'. מאידך היגרו משם לאיטליה, לרוסיה, לישראל, לאנגליה, לארה"ב, לארגנטינה וכו'. הגלויות היו תמיד דבר דינמי (היהודי הנודד הוא לא מיתוס סתמי). זו הסיבה שקשה לי לקבל ערך על מוצא קהילה. היסטוריה מורחבת על גלויות זה דבר מצויין, אבל מוצא זה בעייתי ומיותר בעיניי. ‏DGtal‏ 22:24, 9 באפריל 2009 (IDT)

"קשה לי לקבל ערך על מוצא קהילה" - זה אתה אמרת, מה אתה חושב על הערך מוצא ביתא ישראל. נכון שאי אפשר לדבר על מוצא יהדות פולין כי היום זה מחולק כך זו חלוקה מדנית מטומטמת שנוצרה במאות האחרונות לאחר עליית הלאומיות אין לדבר על יהדות/פולין/גרמניה/רוסיה כי כולם שם מאותו מוצא "אשכנזים" לכן זה יתחלק כך "מוצא יהדות אשכנז" או "מוצא יהדות מזרח אירופה". התאורייה שלך על "שאי אפשר לדבר למשל על "מוצא יהדות פולין" כי אין מוצא נקודתי - זה התחיל נניח לפני אלף שנים במהגרים מאשכנז (נניח, לא בדקתי), נוספו בהמשך כוזרים, מגורשי אנגליה, מגורשי ספרד, פליטי הקומוניסטים וכו' וכו'" כך קרה גם עם ביתא ישראל המוצא לא נקודתי והתרחש בגלי הגירה לאזור ממצרים, סודאן, הודו, תימן וערב הסעודית. לכן דין מוצא יהדות מזרח אירופה/מרוקו/תימן כדין מוצא ביתא ישראל או שנחזור למסקנות הלא מבוססות בדו"ח ליטבק אליש ޖޭ 22:31, 9 באפריל 2009 (IDT)

בסדר. ‏DGtal‏ 23:21, 9 באפריל 2009 (IDT)

שלום

אליש תעשה טובה העליתי תמונות תמונות של מנגשה, מיכאל ופורטרייט של יקונו אמלאק, ולליבלה תבדוק שנייה תמונות החשודות בהפרת זכויות יוצרים+ועוד משהו קטן אני מתרגם את הערך קרב אדווה מוויקי האנגלית ואולם כמות הכוחות לא מסתדר לי,ז"א בוויקי האנגלית ההערכה לכח האתיופי נע 100,000~150,000 ולאיטלקי 20,000 ואולם בסיפרו של חגי ארליך מופיע שהכח האתיופי מנה 250,000 בקירוב והכח האיטלקי 20,000 בערך ומספר דומה של עסכארי-מגוייסים אריתראיים .יש לך מושג מה היה סדר הכוחות של הצבאות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אטפל בזה בהקדם ואתן תשובה, רק תירשם לויקפדיה זה טוב יותר מלכתוב אלמוני. אליש ޖޭ 18:14, 10 באפריל 2009 (IDT)

שבוע טוב אחים שלי,

נראה לי שהכותב האלמוני אינו אלא יניב, שקיבל גם הודעה בדף השיחה שלו מידידנו הידרו. חששתי שיניב לא קורא את דף השיחה שלו, אז שלחתי לו דואר אלקטרוני עוד ביום ראשון וביקשתי שיגיד מה מקור התמונות לפני שימחקו לנו אותן. אם יש לך דרך ליצור איתו קשר, לך על זה. ליאור ޖޭ • י"ח בניסן ה'תשס"ט • 20:33, 11 באפריל 2009 (IDT)

שבוע נהדר נראה לי שאני יודע מה המקור, זהו האתר הזה. מקווה שקראת את מה שכתבתי למעלה על הערך העתידי "לשונות ביתא ישראל" כרגע אני מנסה לחבר ערך נוסף חגי ומועדי ביתא ישראל אליש ޖޭ 21:17, 11 באפריל 2009 (IDT)

אליש,

בתבנית של המאבק האיטלקי-אתיופי צריך להפוך את הסדר בין קרב דוגאלי לקרב סחטי ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מייל

אפשר לשלוח אליך מיילים? האפשרות "שלח דואר אלקטרוני למשתמש זה" לא קיימת משום מה מדף המשתמש שלך. טוקיוני 23:58, 23 באפריל 2009 (IDT)

בדקתי את העניין ב"העדפות" ככל הנראה לא אישרתי את הדוא"ל אליש ޖޭ 10:20, 24 באפריל 2009 (IDT)

ההמראה נמשכת

שבוע טוב אחי,

כרגיל, יש התפתחויות משמחות. אפרט חלק כאן, חלק בדואר וחלק כשיבשילו המגעים (: חודש טוב! ליאור ޖޭ • ב' באייר ה'תשס"ט • 05:29, 26 באפריל 2009 (IDT)

נהדר, אחינו

חדשות טובות זה תמיד משמח, במיוחד שכבר השנה השלישית למיזם כבר כאן. הערך החדש נכון לעכשיו הוא הזמד - צריך לעבור עליו קצת ולהזכיר את היתרון הגנטי של שמירת שבע דורות (מגוון גנטי - שלא כמו אצל השומרונים שאצלם כמעט ואין מבחר).

וכעת אעבור לפינה התפתחויות בחקר מוצא ביתא ישראל ע"פ תכתובות אוהב גר לוצאטו והבנתי שלי.

• מסורת הקרבת הקורבנות הגיעה ממצרים (המושבה היהודית ביב: 650 לפנה"ס - 332, מקדש חוניו: 170 ~ 73)
• שמות החודשים של ביתא ישראל קיבלו צורה רשמית אחרת של שמות אך יש להם את אותו המקור מגולי בבל - סימן המראה שהקשר נותק לאחר שיבת ציון.
• היוונית והארמית: אמנם המצהף קדוס הוא בגעז אך ישנם שמות רבים בארמית ויוונית כמו למשל שמו של המשיח תיאודרוס שע"פ לוצאטו לקוח משם עברי מתתיהו, יוחנן ועוד (האם יש קשר לחשמונאים?) לוצאטו כותב שביתא ישראל הגיעו לאקסום כאשר הם כבר ידעו יוונית ז"א בין 332 לפנה"ס כיבוש מצרים ע"י אלכסנדר - 30 לספירה כיבוש מצרים ע"י האימפריה הרומית.
• תרגום השבעים 285 לפנה"ס - 246 לפנה"ס (לא יודע אם יש קשר)
• הספרים החיצוניים שרובם נכתבו ע"י יהודים במצרים (תקופת בית שני) שיידעו ארמית ויוונית נתקבלו ללא ערעור כחלק מהתנ"ך של הקהילה - רמז לכך שגם את התנ"ך הרבני מישהו חתם.

מכאן נתגלגל לאחרי הספירה:

• חתימת המשנה - שנת 200
• התרופפות הקשר תקופת האמוראים: 200 - 500
• קביעת הלוח העברי הרבני באופן סופי: שנת 359
• אזכור רבי יהודה הנדואה: המאה ה-3 או ה-4
• דיווח על עם ה"סאמיאן" המאה ה-3 או ה-4.
• התנצרות אקסום והקמת ממלכת הכהנים: 325 לספירה

ומהנקודה הזו נעבור מזרחה לתימן - מהמאמר הזה

• בית קברות יהודי עתיק משנת כ' לשטרות: ~ 312 לפנה"ס
• כתובת בית שערים על "מנחם נגיד חימייר": שנת 170
• לא לשכוח את פלישת כחות אקסום לחמיר תחת המלך גדרט
• המאה ה-6 יוסף ד'ו נואס וסוף חמיר

לא נראה לי שנחוץ שאעבור על יהדות הודו שהמסקנה כאן ברורה הנתק נעשה ככל הנראה לפי דעת לוצאטו בין המאה ה-1 לפנה"ס למאה ה-1 לספירה, אם כי יתכן שבחבש היה זרם שלא קיבל עליו את הפרושים והיה קרוב בדעותיו לאיסיים. קצת קשה לדעת מה קרה באקסום בתקופה זו כי אין עדויות ארכאולוגיות אך ידוע שהיו הגירות מתימן לאתיופיה בתקופה זו ומסחר פורה עם הודו. שלך אליש ޖޭ 09:17, 26 באפריל 2009 (IDT)

אני עומד להעלות שיחה יפה יפה שברגע זה אני מנכש ממנה פרטים מזהים על היקרב זמד שלנו והבאד שלהם. אם לא אספיק להעלות הכל לפני שתצטרך לצאת, אומר לך רק דבר אחד - יש כסף. יש כסף ככל שנרצה. אני רק מתקשה להרחיב את הפה מספיק. שלך, ליאור ޖޭ • ב' באייר ה'תשס"ט • 09:33, 26 באפריל 2009 (IDT)

מעניין...יש הפתעה... הא?, אני פה עד 11:00 אם נספיק עד אז ארדבא, אם לא יש את מחר בערב או חמישי אליש ޖޭ 09:39, 26 באפריל 2009 (IDT)

השיחה היא על זהב, לא על כסף. סיימתי לערוך שעה ושמונה דקות מתוכה, שאעלה מיד. אתה יכול לדלג על האמצע בתור התחלה.

גם הזהב יביא את הכסף. כרגע יש סכומים מסדר הגודל שציינתי בבית ל'אברהם ובהמשך ככל שנרצה. שבוע טוב וחודש טוב! ליאור ޖޭ • ב' באייר ה'תשס"ט • 10:09, 26 באפריל 2009 (IDT)

טוב, נתראה כבר אחי היקר להת' אליש ޖޭ 10:41, 26 באפריל 2009 (IDT)

זה יהיה שם הקובץ, כשהוא יעלה סוף סוף

שלום שלום (: ליאור ޖޭ • ב' באייר ה'תשס"ט • 10:43, 26 באפריל 2009 (IDT)

מיזם השכתוב

בוקר טוב אליש,

אני פונה אליך בשם מיזם השכתוב. שמתי לב שאחד מפרקיו של הערך העלייה מאתיופיה דורש שכתוב. האם תוכל להתפנות לטיפול בבעיה זו? גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 07:25, 4 במאי 2009 (IDT)

למה לא, בשמחה (-: אליש ޖޭ 16:37, 7 במאי 2009 (IDT)

תזכורת

שלום אדעולם,
הצבת תבנית "בעבודה" על הדף "יוהנס הרביעי, קיסר אתיופיה" ולא ערכת אותו מזה זמן מה. אם העבודה על הדף למעשה נשלמה, יש להסיר את התבנית. אחרת, ברצוני להזכירך כי טרם השלמת את העבודה עליו. אם בכוונתך לסיים את המלאכה – זו תזכורת, ואם החלטת לזנוח את העבודה על הדף – יש להסיר את התבנית, ולהחליפה במידת הצורך בתבנית תחזוקת ערכים מתאימה.

בברכה, • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 15:38, 13 במאי 2009 (IDT)

תודה על התזכורת, החלפתי את התבנית בתבנת עריכה, אחזור לערך כאשר התפנה אליו. אליש ޖޭ 18:57, 14 במאי 2009 (IDT)

בעבודה

שלום אדעולם,
הצבת תבנית "בעבודה" על הדף "העלייה מאתיופיה" ולא ערכת אותו מזה זמן מה. אם העבודה על הדף למעשה נשלמה, יש להסיר את התבנית. אחרת, ברצוני להזכירך כי טרם השלמת את העבודה עליו. אם בכוונתך לסיים את המלאכה – זו תזכורת, ואם החלטת לזנוח את העבודה על הדף – יש להסיר את התבנית, ולהחליפה במידת הצורך בתבנית תחזוקת ערכים מתאימה.

בברכה, דוד שי - שיחה 18:13, 5 ביוני 2009 (IDT)

תודה על התזכורת, ישנו מלא חומר שאני עדיין צריך לקרוא כדי להבין את מורכבות הערך אליש ޖޭ 00:07, 7 ביוני 2009 (IDT)

קובץ:Sigd.jpg

בקובץ זה חסרים הנתונים של מקום הצילום ותאריך הצילום. רצוי שתעלה קובץ עם רזולוציה גבוהה יותר של לפחות כמה גיגהבייט, אין צורך ולא רצוי לרחם על השרת.--‏Avin • שיחה‏ 22:19, 10 ביוני 2009 (IDT)

אין בעיה אליש ޖޭ 15:56, 11 ביוני 2009 (IDT)

יש בעיה. ראה בלוח שנה 10 בנובמבר, 2007 זה יום שבת ולא חוגגים את הסיגד ביום שבת, כנראה שזה היה ב-8 בנובמבר, בכ"ז חשון או ב-11 בנובמבר, בא' כסליו ראה הערת שוליים(2) בערך סיגד.--‏Avin • שיחה‏ 01:50, 12 ביוני 2009 (IDT)

תוקן, נזכרתי שבדיוק שינו ליום חמישי, לא דוחים את החג אף פעם רק מקדימים ליום חמישי. אליש ޖޭ 02:55, 12 ביוני 2009 (IDT)

סליחה על הלחץ המתון, מה עם גרסה בעלת רזולוציה גבוהה יותר של התמונה הנהדרת הזו. אתה יכול להעלות אותה ישר לויקישיתוף. בברכה, --‏Avin • שיחה‏ 10:32, 12 ביוני 2009 (IDT)

מבט אחד מהיר

שלום שלום!

מה שלומך?

תשלח לי בבקשה הודעה ובה פירוט של כל המאמרים שעלי לשלוח לך. גם מילות מפתח לחיפוש מאמרים נוספים יוכלו להועיל.

לקחתי חופש של שבוע כדי לסגור פינות במיזם ובחיים שלי ובכלל. במידת הצורך אאריך את החופשה, אבל אני מציע שננצל כבר את השבוע הבא לפגישות ארוכות עם דמויות מפתח על כוסות תה וקפה. השבת אני בהרצליה ואחר כך אלוהים גדול, ודאי אבקר גם בצפון הארץ ובדרומה.

שבת שלום! שלך כתמיד, ליאור ޖޭ • כ' בסיוון ה'תשס"ט • 10:07, 12 ביוני 2009 (IDT)

שבוע טוב אחי,

שלחתי לך הודעה בדואר חשמלי, שאומרת פחות או יותר אותו דבר כמו שכתבתי כאן. שלך, ליאור ޖޭ • ו' בתמוז ה'תשס"ט • 09:52, 28 ביוני 2009 (IDT)

שלום שלום,

ושוב שלחתי הודעה באותו עניין וכמעט באותה הנימה (: להשתמע, ליאור ޖޭ • י"ז בתמוז ה'תשס"ט • 23:22, 8 ביולי 2009 (IDT)

שלום

שלום ליאור, כפי שאתה רואה פעילותי בויקפדיה מתרכזת כעת בהפרת מונחים: בין חבש, אתיופיה, הודו וכוש. כמו כן צרתי את הערך יהדות אתיופיה בנפרד מביתא ישראל כמו כן יצירת ערך עתידי על ביתא ישראל בישראל משהוא כמו "יהודים-ישראלים ממוצא אתיופי" שם התייחס לכלל הקהילה בארץ וכך נבין אין למעשה "עדה" או "קהילה" ישנם קהילות בערים בהם יש "גטאות" אך הצעירים מתערבבים בחברה הישראלית ולהם כמעט אין קשר עם "מוסדות הקהילה". יכול להיות שהשם לא טוב כי גם חזי עובדיה הוא אתיופי ממוצא תימני.

שבוע טוב שלך אליש ޖޭ 10:15, 28 ביוני 2009 (IDT)

Mikael Aman Andom

קובץ:Aman Mikael Andom.jpg

Hi, how did you manage to get this picture on wiki commons ? I really would like to know, thanks. Vob08 15 juin 2008 à 19:26 (CET

הקודם: יולי - דצמבר 2008

השיחות של אדעולם ינואר - יוני 2009

הבא: -