בן-ציון מאיר חי עוזיאל
הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם 1880 - כ"ד באלול ה'תשי"ג 1953) היה הרב הראשי הספרדי (הראשון לציון) הראשון של מדינת ישראל ואחד הרבנים הספרדים הבולטים במחצית הראשונה של המאה העשרים.
תוכן עניינים |
תולדותיו[עריכה]
נולד בירושלים לרב יוסף רפאל עוזיאל, שהיה נשיא בית הדין הרבני של הקהילה הספרדית בירושלים. תקופה מסוימת למד אצל הרב יחיא צארום אב"ד התימנים בירושלים. לאחר מכן למד בתלמוד תורה "דורש ציון", ובהיותו בן 12 נכנס לישיבת "תפארת ירושלים". רבותיו היו ר' מנחם-בכר יצחק, ור' בן ציון אברהם קואינקה. נישא בגיל שלוש עשרה.
בגיל ארבע עשרה התייתם מאביו. כבכור הבנים הוטלה עליו אחריות הפרנסה, ונאלץ לחלק זמנו בין מלאכה ללימוד. על תקופה זו כתב לימים:
 |
ימי שלוותי ואושרי היו קצרים. בהגיעי לשנת הבגרות יד ה' היתה בי בהלקח ממני אבי ומגיני. אז אמרתי לנפשי אבדתי. כי מה יעשה נער, כערער בערבה, למצוא דרכו בחיים?אולם חסדי ה', אבי יתומים, גברו עלי... ויהיה לי היום לעבודה והלילה למלאכה[1] |
 |
בנעורתו הסתופף בצילו של ה"יש"א ברכה", הרב יעקב שאול אלישר. מפיו למד תורה, והוא שימש לו דוגמה של הנהגה תורנית גדולה, בהיותו פוסק הלכה, דרשן, פייטן, יודע שפות, ונציג היהודים לפני הסולטאן הטורקי. מפעם לפעם הטיל עליו הרב אלישר לכתוב תשובות בהלכה.
באותו פרק-זמן עיין הרב עוזיאל בספריו של הרב יהודה אלקלעי. הם שעשאוהו ציוני מדיני דתי במחשבה ובמעשה.
כבר בגיל 20 התמנה הרב עוזיאל לרב בישיבת "תפארת ירושלים", ומאוחר יותר ייסד ישיבה נוספת לאברכים ספרדים - "מחזיקי תורה". בהיותו בקי בענייני שחיטה, נענה לבקשה בית הדין להיות שו"ב בבית המטבחיים העירוני.
רבנות יפו[עריכה]
ב-1911, השתדלו אנשי יפו אצל השלטונות הטורקים, שתינתן להם רשות למנות "חכם באשי", רב ראשי ספרדי המוכר על ידי השלטונות, מיוחד ליפו ולסביבתה, לצד רבנותו של הרב קוק כרב האשכנזי ליפו. עד אז היה רק חכם באשי אחד, שמשכנו בירושלים. נמצא, שאנשי יפו הזקוקים לשרותו של החכם באשי, מוכרחים לנדוד לירושלים, נסיעה הכרוכה בבזבוז זמן ומרץ. נימוק נוסף, מדיני, היה רצונם של אנשי הישוב החדש. באותה תקופה, עסקני היישוב, שרובם ישבו ביפו, הרגישו בצורך באישיות רבנית שתוכל לצאת ולבוא לפני השלטונות הטורקיים. החוק הטורקי קבע שרק נתין טורקי, יליד הארץ דוד שלישי, ראוי לשמש כחכם באשי. אחרי חיפושים מצא וועד העיר יפו כי הרב עוזיאל הוא המתאים ביותר לתפקיד, ובתמיכתו של הרב קוק הוכתר הרב עוזיאל לחכם באשי של יפו, והוא בן שלושים ואחת. הרב עוזיאל עזר רבות להתיישבות היהודית. קשריו הטובים עם השלטונות הטורקיים, שכיבדו את החכם היהודי המוכשר, עזרו ליהודים להתגבר על מכשולים רבים בדרך לגדילה והתפתחות. באותו זמן נתן הרב דעתו גם לעסקי התורה והחינוך של היהודים הספרדיים בעיר. הוא שייסד את תלמוד התורה "שערי ציון", שם הגיד שיעורים קבועים. יזמתו גם הוקמו השכונות "שבת אחים", ו"משכנות ישראל". כחכם באשי, כיהן גם כנציג היהודים במועצת המחוז הממונה על יפו, שהייתה מורכבת מהקאדי ומראשי הדתות הלא מוסלמיות.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוגלה על ידי הטורקים לדמשק, בשל פעילותו הציבורית ומחאתו נגד רדיפת היהודים, אך הותר לשוב לארץ עוד בטרם הגעת הצבא הבריטי.
ב-1919 נתמנה לנשיא תנועת "המזרחי" ואף ייצג אותה בוועידתה העולמית באמסטרדם.
רבנות סלוניקי[עריכה]
ב-1921 מונה לרבה של קהילת סלוניקי, אז בשליטת טורקיה, שהייתה בת כששים אלף יהודים, במקומו של הרב יעקב מאיר שמונה להיות הראשון לציון. את רבנותו התנה בכך שהחינוך היהודי בעיר ימצא בפיקוחו, ראשי הקהילה היהודית יסיעו בידו להשליט את מנוחת השבת בעיר, יינתן לו להפיץ את תורת היהדות הציונית הלשון העברית, ולעודד את הציבור לעלייה לארץ לישראל. בתקופת כהונתו פעל לחיזוק לימוד התורה ופתח בתי ספר דתיים ותלמודי תורה, ושלל בפומבי את בתי הספר החילוניים. כמו כן, פעל גם להפצת השפה העברית והציונות. הוא קרא לנוער היהודי לעלות לארץ, לפני שמצב היהודים בסלוניקי יחמיר. ב-1923 חזר לארץ לתפקיד הרב הספרדי הראשי של תל אביב-יפו.
השתתף בהפגנות נגד הספר הלבן (1939), אך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה קרא לנוער היהודי בארץ ישראל להתגייס לבריגדה.
הראשון לציון[עריכה]
בשנת תרצ"ט נפטר הראשון לציון הרב יעקב מאיר, אך כבר שנתיים לפני כן, כשידע שכוחותיו הולכים ודלים, הציע את הרב עוזיאל לכס הרבנות. בכסלו תרצ"ז נבחר הרב עוזיאל לממלא מקומו של הראשון לציון, ובתרצ"ט, עם מותו של הרב מאיר, התמנה לראשון לציון. לפני הכתרתו פנה לתפילה בכותל המערבי, שם קרא תפילה שחיבר לכבודו של יום:
|
ה' אלוקי ישראל, נתנו את לבנו למקדשך החרב, ואנו מתפללים להתגשמותו של החזון: "והיה באחרית הימים". והנה ביום הזה שבחרת בי לשרת את עמך הגדול בארץ הקודש, מתפלל אני עבדך, לפני שריד בית המקדש: שמע נא, ה' אלוקי, את תפילתי כשם ששמעת את תפילת שלמה בשעתו: קרב פזורינו וחזק את לבנו לעבדך, ושמך יתקדש. סלח נא לפשעינו וברך את ארצנו בשלום ויקוים בנו: וישבתם לבטח בארץ ואין מחריד.[2] |
|
מעמד ההכתרה היה בבית הכנסת "רבן יוחנן בן זכאי" שבעיר העתיקה, ובנוכחות הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בתפקיד הרם כיהן עד מותו. עד להקמת המדינה, היה הרב עוזיאל חבר בוועד הלאומי, והשתתף בפגישות שבמסגרתן נוסדה הסוכנות היהודית. הוא גם ייצג את היישוב היהודי בפני השלטון הבריטי ובפני האו"ם.
לאחר הקמת המדינה הפך לרב הספרדי הראשי ראשון של המדינה. בנוסף נשא בתואר הראשון לציון, כמנהג הספרדים מימי הטורקים. הוא עמד בראש הרבנות יחד עם הרב הרצוג. מסופר עליו שבזמן מלחמת העצמאות, כאשר הותקפה ירושלים על ידי הערבים, הוא חפר ביום השבת, משיקולים של "פיקוח נפש דוחה שבת", תעלות לחיילי צה"ל.
פטירתו[עריכה]
בקיץ תשי"ג חלה הרב עוזיאל בסוכרת. המחלה פגעה בפלג גופו התחתון. עשרים יום קודם פטירתו נותח, ורגליו קוטעו, למען הציל את חייו. עם כניסת שבת, דקות מספר לפני הדלקת נרות, פרשת נצבים-וילך עצם עיניו והשיב נשמתו. השמועה נפוצה בכל ירושלים והחרידה את שומעיה. בצוואתו כתב "... שמרו מכל משמר את שלום העם ושלום המדינה... האמת והשלום אהבו". כמו כן ציווה שלא יספידוהו, וביקש להקבר בהר המנוחות, אע"פ שהוקצה לו מקום בהר הזיתים.
זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ג-תש"ד. נכדו הוא העיתונאי מאיר עוזיאל.
על שמו רחובות במספר ערים בישראל, וכן היישוב בית עוזיאל.
פעולותיו ותורתו[עריכה]
בכל כהונותיו פעל לשיפור מעמד וחינוך הספרדים. נחשב כליברל יחסית לרבנים אחרים בדורו, ובין השאר תמך, בניגוד לרב קוק, בזכות ההצבעה לנשים. הוא פעל בזמן כהונתו לאיחוד נוסחי התפילה של יהודי אשכנז ויהודי ספרד לנוסח אחד. כבר בילדותו נחשף הרבה עוזיאל למקומות שונים ולשפות רבות ומגוונות כגון: ערבית, טורקית, רוסית, צרפתית ועברית. חשיפה זו סייעה לו בתקשורת עם מנהיגים רבים ברחבי העולם. בנוסף הוא פעל לאיחוד שיטות השחיטה השונות והוא היה מצדד גדול של קבלת גרים של משפחות שהאם היא נוכרית ונשואה לבעל יהודי חלוני. הוא כתב בין היתר:
|
בדורנו זו אחריות קשה מאוד, נעילת דלת בפני גרים, מפני שהיא פותחת שערים רחבים מאוד, ודוחפת אנשים ונשים מישראל להמיר את דתם ולצאת מעם ישראל ולהיטמע בגויים, ויש בזה משום אזהרת חז"ל. אמנם (לגביהם יש לנהוג) 'שמאל דוחה וימין מקרבת' (הגמרא בסוטה). מכל מקום עם בניהם בוודאי שחייבים לקרבם, אפילו אימם גויה, הרי מזרע ישראל המה, ובבחינת 'צאן אובדות', וירא אנוכי שאם נדחה אותם לגמרי, ניתבע לדין משמיים ויאמר עלינו 'את הנידחת לא השיבותם ואת האובדת לא ביקשתם' (יחזקאל ל"ד)". אל תגובת עמיתיו שמא לא ישמרו תורה ומצות אמר שמלא לשמה בא לשמה והוסיף "שאם לא ישמרו אזי עונם ישאו ואנו נקים. |
||
משפחתו[עריכה]
בצעירותו נשא לאישה את רוזה בת ר' אברהם לבית ברוך, נכדת רק חיים ניסים ברוך, אב"ד ירושלים מצד אביה, ונכדת הישא ברכה מצד אימה. נולדו להם שני בנים ושלוש בנות. אשת נעוריו נפטרה בתרע"ה וזמן רב התאבל עליה. בתרע"ח נשא לאישה את עליזה אלטרס.
ספריו[עריכה]
- מכמני עוזיאל - מאמרים (ששה כרכים)
- משפטי עוזיאל - שו"ת (תשעה כרכים) + מפתח
- הגיוני עוזיאל - במחשבה (שני כרכים)
- דרשות עוזיאל - מאמרים על מסכת אבות
- שערי עוזיאל - דיני יתום ואלמנה ואפוטרופסות (שני כרכים)
- השמיטה, היובל ומצות הקהל
- השופט והמשפט -(כרך אחד)
- חידושי עוזיאל-על הש"ס (שני כרכים).
- גיליוני עזיאל-הערות הארות ותיקונים על מסכת ברכות (נדפס מכת"י בסוף עשה לך רב חלק ז').
לקריאה נוספת[עריכה]
- יצחק אלפסי, ממזרח שמש, הוצאת קשרים ירושלים, 241-245
- מאיר עוזיאל (נכדו של הרב עוזיאל), "הראשון לארץ ציון"
- חיים דוד הלוי, תולדותיו ומפעלו הספרותי של מרן הרב ב"צ מאיר חי עוזיאל, תשל"ט
- שלום רצבי, "ארץ ישראל בהגותו של הראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עֻזיאל", בספר: אביעזר רביצקי (עורך), ארץ-ישראל בהגות היהודית במאה העשרים, יד בן צבי, 2004.
- שבתי דון-יחיה, הרב בן-ציון חי עוזיאל, חייו ומשנתו, ירושלים תשט"ו.
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הרב כ"פ טכורש, "מרן הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל ז"ל", בתוך "התורה והמדינה", קובץ ה-ו, תשי"ג-תשי"ד, עמודים ח'-י"ד
- שלום רצבי, ציונות יהדות וארץ ישראל בהגותו של הראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עזיאל, פעמים 73, סתיו תשנ"ח, עמ' 83-60
- הרב עוזיאל, בספריה הווירטואלי של מט"ח
- הרב עוזיאל, באתר משרד החינוך
- הרב עוזיאל על זכות בחירה לנשים, באתר "דעת"
- בן-ציון מאיר חי עוזיאל, בלקסיקון לתרבות ישראל
- ספר "אור המאיר" באתר hebrewbooks מוקדש ליובלו השבעים של רבנו הגדול בן-ציון מאיר חי עוזיאל. כולל תולדותיו ומאמרי הערכה הלכה ומחקר, ירושלים תש"י
- דוד תדהר (עורך), "בן-ציון מאיר חי עוזיאל", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 796
- ביוגרפיה של הרב עוזיאל מאתר הרבנות תל אביב
- עיון בשאלת גיור לשם נישואין מתוך שו"ת משפטי עוזיאל באתר ממזרח שמש המרכז למנהיגות יהודית חברתית
- רשימת המאמרים של בן-ציון מאיר חי עוזיאל, באתר רמבי"ש
הערות שוליים[עריכה]
- ראשונים לציון
- רבנים ארץ ישראליים
- רבני הציונות הדתית
- ציונות דתית: אנשי תנועת המזרחי
- רבנים ראשיים לישראל
- חברי הוועד הלאומי
- חברי אספות הנבחרים
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- רבני ישיבת פורת יוסף
- אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל
- זוכי פרס הרב קוק
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- חברי בני ברית ישראל
- אישים שעל שמם יישובים בישראל
- מחברי ספרי שו"ת
- נושאי משרת חכם באשי
