שנת בשז
שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג בשז היא שנה המתחילה ביום שני (ב), היא שלמה (ש) ועל כן יש 30 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל בה בשבת (ז). שנה מסוג בשז היא שנה מעוברת ויש בה 385 ימים שהם 55 שבועות שלמים.
שנת בשז נקבעת כאשר מולד הלבנה הממוצע של תשרי בשנה מעוברת הוא בין יום ראשון 20 שעות ו-491 חלקים (14:27:16 בשעון המקומי בירושלים, 14:06:19 בשעון חורף ישראל) ליום שני 18 שעות (12:00 בשעון המקומי בירושלים, 11:39 בשעון חורף ישראל)[1]. לכן שנת בשז אחראית לכ-4.72% מהשנים בלוח העברי, בדיוק כמו שנת זשה[2]. השנה שלפני שנת בשז היא תמיד שנת הכז.
בין השנים ה'ת"ש-ה'תת"ן חלה קביעות זו בשנים: ה'תש"ח, ה'תשכ"ה, ה'תשנ"ב, ה'תשע"ו, ה'תשע"ט, ה'תת"ג, ה'תת"ן.
לוח שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מועדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשנה מסוג בשז חל ראש חודש בשבת שלוש פעמים. ראש חודש טבת חל בשבת וביום ראשון, ראש חודש ניסן חל בשבת וראש חודש אלול חל בשבת וראשון.
- צום גדליה חל ביום רביעי, עשרה בטבת חל ביום שלישי, תענית אסתר חלה ביום רביעי, תענית בכורות חלה ביום שישי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב נדחים שניהם ליום ראשון.
- חנוכה חל בימים שני עד שני, הדלקת נר ראשון ביום ראשון בערב.
- ט"ו בשבט חל ביום שני.
- פורים חל ביום חמישי ובירושלים ביום שישי.
- ה' באייר חל ביום שישי, ולכן יום העצמאות מוקדם ליום חמישי ד' באייר ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מוקדם ליום רביעי ג' באייר.
- שבועות חל ביום ראשון.
קריאה בתורה והפטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת בשז 55 שבתות. בשתיים מתוכן לא קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת ביום הראשון של פסח. לפי שישנן 53 פרשות לקרוא בשבת (פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) אין אף פרשה שנקראת יחד עם פרשה אחרת בארץ ישראל. בחוץ לארץ, לא קוראים פרשה ביום השמיני של פסח, ולכן מחברים שם את פרשות מטות ומסעי.
פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
- פרשת מקץ – שבת חנוכה. קוראים את הפטרת "רני ושמחי"
- פרשת ויקהל – שבת שקלים. קוראים את הפטרת פרשת שקלים
- פרשת פקודי - מנהג האשכנזים בארץ ישראל שקוראים גם הפטרת ויקהל וגם הפטרת פקודי
- פרשת ויקרא – קוראים את הפטרת שבת זכור
- פרשת שמיני – קוראים את הפטרת פרשת פרה
- פרשת תזריע – שבת ראש חודש ניסן. קוראים את הפטרת פרשת החודש
- פרשת מצורע – ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול.
- פרשת קדושים - קוראים את הפטרת מחר חודש.
- פרשת ראה – האשכנזים קוראים את הפטרת ראש חודש.
בשנה זו, קוראים את ההפטרה ה"רגילה" לפרשת צו, תופעה נדירה באותן הקהילות שנוהגות לקרוא בכל שנה את ההפטרה של שבת הגדול (ולא רק בערב פסח).[3]
בארץ ישראל (שאין יום שמיני של פסח) חג השבועות חל ביום ראשון שאחרי קריאת פרשת נשא, לעומת רוב השנים בהן חל חג השבועות לפני קריאת פרשת נשא, ולכן מפרידים פרשת מטות ופרשת מסעי וקוראים את ההפטרה ה"רגילה" של פרשת פינחס בשבת פינחס, משהו יחסית נדיר.
לנוהגים על פי שיטת השולחן ערוך[4] (ודלא כהרמ"א) שלא מפטירים "השמים כסאי" בשבת ראש חודש אלול, אין קוראים הפטרה זו כלל בשנה זו.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ s:טור אורח חיים תכח
- ^ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.
- ^ שהרי בשנה פשוטה תמיד קוראים פרשת צו בשבת הגדול, ובשנה מעוברת, בדרך כלל חל בפרשת זכור או פרשת פרה.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכ"ה, סעיף א'
| סוגי שנים בלוח העברי | |
|---|---|
|