ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/קניין אגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:סוגיה

פרמטרים [ שם הסוגיה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/קניין אגב
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר דברי הימים ב', פרק כ"א, פסוק ג'
משנה משנה, מסכת קידושין, פרק א', משנה ה'
תלמוד בבלי

תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ז, עמוד ב'
תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף מ"ד, עמוד ב'
תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ק"ד, עמוד ב'

תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף כ"ב, עמוד ב'
משנה תורה משנה תורה לרמב"ם, הלכות מכירה, פרק ג', הלכה ח'
שולחן ערוך שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ר"ב

קניין אגב הוא אחד הדרכים לקניית מטלטלים על פי ההלכה. קניין זה מתבצע אגב קניית הקרקע, ומכאן שמו "קניין אגב": בין המוכר לקונה מתבצע מעשה קניין בקרקע (בדרכי הקניין הרגילים של קרקע, שהם כסף, שטר או חזקה), ואגב קניין זה מקנה המוכר לקונה גם את המטלטלים שנמצאים בתוך אותה הקרקע, בלא שנדרש הקונה לעשות מעשה נפרד בגוף המטלטלים.

מקור ותוקף[עריכת קוד מקור]

קנין אגב נלמד מהפסוק ”וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת עִם עָרֵי מְצֻרוֹת בִּיהוּדָה וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר”[1]. נחלקו הראשונים האם זהו מקור מפורש מדאורייתא, או שהדבר רק מדרבנן והמקור הוא רק אסמכתא (ומשמשת כהוכחה לכך שנהגו כן גם בזמן התנ"ך[דרוש מקור][מפני ש...]). לדעת הרשב"א והרא"ש[2] קניין אגב הוא מדרבנן, אך לדעת הריטב"א[3] מקור קניין אגב הוא מהתורה. מן האחרונים, יש מי שכתב לחלק בין מכר לבין מתנה, שבמכר אכן קיימת מחלוקת ראשונים זו, אך במתנה לדעת הכול קניין אגב הוא מן התורה[4].

נוסח האמירה[עריכת קוד מקור]

הנוסח הטוב ביותר לומר בקניין אגב הוא "קנה המטלטלים אגב הקרקע". אם אמר "קנה המטלטלים עם הקרקע" נחלקו הראשונים אם מועיל הקניין. ביסוד המחלוקת עומד הדין שצורת קניין אגב הוא שבאמצעות הקניין שעושה בקרקע (כסף, שטר או חזקה) נקנית הקרקע ואגב הקרקע נקנים המטלטלים, אך מעשה הקניין עצמו, אינו יכול להקנות את המטלטלים. לכן לדעת רש"י כשאמר "עם" משמע שרוצה שהמטלטלים יקנו באמצעות מעשה הקניין כמו הקרקע וזה לא מועיל[5], אבל לדעת המאירי (שם) גם המילה "עם" יכולה להתפרש כמו "אגב" ולכן הקניין חל.

כאשר המטלטלים מונחים בתוך שטח הקרקע ("צבורים בתוכה"), נחלקו הפוסקים אם צריך בכלל את אמירת המוכר, או שמא הקניין מתבצע אף בלא שיאמר דבר[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

האנציקלופדיה התלמודית - כרך א', ערך "אגב"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ דברי הימים ב', כ"א, ג'.
  2. ^ מסכת בבא קמא, דף י"ב, עמוד א'.
  3. ^ מסכת קידושין, דף כ"ז, עמוד ב'.
  4. ^ רבי יעקב ישראל קניבסקי, קהלת יעקב, תוספת דרבנן, אות ל"ב.
  5. ^ רש"י, פירוש רש"י לתלמוד, מסכת קידושין, דף כ"ז, עמוד ב'.
  6. ^ ראו שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ר"ב, סעיף ב', וברמ"א שם.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

אגב