ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/תנועת המוסר

תנועת המוסר הייתה תנועה שנוסדה על-ידי הרב ישראל סלנטר במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען חיזוק המצוות שבין אדם לחבירו ותיקון המידות. הרב סלנטר פעל רבות בקרב הציבור הרחב. תלמידיו הפיצו את משנתה בעיקר בישיבות הליטאיות ואף הקימו ישיבות משלהם. בין התלמידים נוצרו מספר זרמים. עד היום תורת המוסר מונחלת בישיבות, בעיקר על ידי המשגיחים וחלקה על ידי ראשי הישיבה והר"מים.

יסודות ועיקרי התנועה

תנועת המוסר קמה עקב מה שהיא ראתה כצמצום היהדות ונסיגה מדרך מקוריותה השלמה. תנועת המוסר רואה ביהדות תורה המשלימה את האדם בכל תחומי החיים: באמונת היהודי וההכרה באלוה, בהשקפת העולם ובמחשבה, בקווי אופי ותכונות נפש, בתיקון גדרי חוק ומשפט. אולם בפועל, יחס ההמונים אל היהדות היה כאל דת פולחנית, העומדת על מספר מסוים של מצוות עשה ולא תעשה. חלקים גדולים מן התורה העוסקים בתיקון המידות וביחסים שבין אדם לחברו הוזנחו, אף על פי שהם משמשים כבסיס לכל המצוות והמעשים. גם עיקר תלמודו של העם היה נתון ברובו לדינים ה'דתיים' שבתורה, וכמעט ללא התייחסות לחלקים שלמים בתורה, כגון לימוד ספרי היראה, עבודה על מידותיו של האדם ועיסוק לא רק בצד הטכני של קיום המצוות אלא גם בצד המחשבתי-אמוני שלהן, למשל, עיון בספרים כמו "תורת חובות הלבבות" ומסילת ישרים" גם על חשבון זמן לימוד תורה. תנועת המוסר השיבה לתחייה ספרי יראה ומוסר קדמוניים, רעיונות תורניים ומצוות נשכחות, הכניסה אותם לסדר לימודי יומיומי ויצרה על פיהם שיטה חינוכית מקיפה ורבת גוונים לשלמות האדם ובמקביל התרחקה מתורות סוד כמו הקבלה.

ניתן לחלק את יסודות תנועת המוסר לשלושה חלקים: שלמות התורה, המעשים והאדם.

שלמות התורה

תנועת המוסר נלחמה במקיימי מצוות היהדות לחצאין, כלומר בשמירת מצוות ידועות בלבד, ובהפליה בין מצווה למצווה ובין עבירה לעבירה. התנועה לימדה שעל היהודי שומר התורה להרחיב ולהשלים את כל קיום התורה, הן מצוות שבין אדם למקום והן שבין אדם לחברו, הן מצוות שבמעשה והן במחשבה, באיברים ובחושים. כשם שנזהרים מחילול שבת, איסור חמץ ומאכילת טרפות, כך יש להיזהר מכעס ולשון הרע, הלבנת פנים ונטירת איבה, גזל וכו'. כמו שמקיימים מצוות קריאת שמע ותפילה, ציצית והנחת תפילין, תקיעת שופר וארבעת המינים, כך יש לקיים מצוות אהבת רעים ורדיפת צדק, הליכה בדרכי ה' ועשיית הישר והטוב, צדקה, גמילות חסדים וכו'. אם מהדרים במצה שמורה, סוכה נאה ואתרוג מהודר, כמו כן יש לדקדק במסחר הגון, בשיחה מכובדת ומנומסת ובהארת פנים לכל אדם.

שלמות המעשים

תנועת המוסר התנגדה לקיום המעשים והמצוות כ'מצוות אנשים מלומדה' מתוך שגרתיות, ללא כוונה ומחשבה. התנועה קראה למעשים מתוך כנות ואמת, בהירות מחשבה ורגש פנימי. ר' ישראל מסלנט הביא כדוגמה לחוסר שלמות במעשים, אדם העוסק בחודש אלול בענייני התשובה, אומר סליחות ומתענה, אך מזניח את עיקרי התשובה שהם חרטה על העבר, וידוי וקבלה לעתיד, שבלעדיהן התשובה לא שלימה. כך גם הוא האדם שזהיר מאוד בביעור כל חשש חמץ לפני פסח, ומרבה בניקיון ושטיפת הבית, אך אינו מבטל ומוכר בלב שלם את החמץ הגמור שברשותו, ועובר על הלאו "בל יראה ובל ימצא".

שלמות האדם

תנועת המוסר רואה את מטרתה של התורה ואת תכליתו של האדם בשלימות האישית: שלימות הדעות והמידות, וחינוך האדם למוסריות. מעלות אלה לא נקנות בלימוד או בהסכמה בלב בלבד, אלא בעמל ובהתאמצות מרבה, עד ההגעה לקניינן המוחלט.

את יסודות אלה לא כיוונה תנועת המוסר רק כלפי המון העם הפשוט, אלא גם לתלמידי החכמים, שגם הם אינם חסינים מפני המידות הרעות, וזקוקים גם הם לשפר את מידותיהם תדיר ונצרכים לתקן דעות משובשות ומעשים רעים.

תולדות התנועה

הרקע להקמת התנועה

את ראשיתה של התנועה תלה מחוללה הרב ישראל סלנטר במורו ורבו רבי יוסף זונדל מסלנט שהיה מגדולי תלמידיו של רבי חיים מוולוז'ין. רבי יוסף זונדל, הייתה דמות נחבאת אל הכלים, שרבים לא הכירוהו אך לפי דברי תלמידיו היה דמות מוסרית משכמה ומעלה. סביבו בישיבת וולוז'ין התקבץ חוג מוסרי שניתן לראות בו גלגול ראשוני של תנועת המוסר.
יש הטוענים כי במידה רבה, צמחה 'תנועת המוסר' כתגובה להשכלה ולתנועת החסידות.

הדור הראשון

מחולל התנועה היה תלמידו של רבי יוסף זונדל, רבי ישראל מסלנט. הוא קיבץ סביבו בקובנה קומץ תלמידים והדריכם בעבודת המוסר, והם שהקימו את הדור הבא של ישיבות המוסר ברחבי מזרח אירופה.

כמו אנשי מוסר שקדמו לו, האמין גם הרב ישראל בלימוד ספרי מוסר מסוגים שונים. אולם הוא טען שלא די בכך כדי להניע את האדם לקיים את כל המצוות כראוי, כולל מצוות שישנה נטייה לזלזל בהן, כמו מצוות שבין אדם לחברו. לכן הוא טען שעל האדם לחדור אל מעבר לצד השכלי, אל תוך "הכוחות הכהים" שבנפשו (מושג שנלקח ככל הנראה מכתבי עמנואל קאנט). הדרך לכך היא "לימוד מוסר בהתפעלות", תוך חזרה על משפטי מפתח ובניגון מתאים, עד שיחדרו הדברים לתוך טבעו של האדם. פרקטיקה נוספת שפיתח הרב ישראל היא הקמת "בתי מוסר" המיועדים למטרה זו של לימוד מוסר בהתפעלות.

הדור השני והלאה

תלמידיו של רבי ישראל פיתחו אסכולות שונות בנוגע לדרך החינוך הראויה לבניין הנפש והמידות:

• אסכולת "הסבא מקלם", הרב שמחה זיסל זיו, דרשה מהאדם שיחיה חיים מסודרים ועקביים עם משמעת עצמית קפדנית, כשעיקר הדגש הוא על מנוחת הנפש ויישוב הדעת. כך יוכל לחיות על פי השכל. שיטה זו ראתה את הבלבול וחוסר מנוחת הנפש כגורמים עיקריים להשחתת האדם. הסבא מקלם בחר לעסוק בחינוך של קומץ יחידים מובחרים המוכשרים לקבל את שיטתו באופן מלא, מאשר בחינוך של רבים.
• אסכולת "הסבא מסלובודקה", הרב נתן צבי פינקל, הדגישה את החדרת המוסר דרך ההכרה בעקרון "גדלות האדם" - שהוא גדול יותר אפילו מן המלאכים, וממילא עליו להתנהג בהתאם. עיקרון זה התבטא גם בהקפדה על חזות חיצונית אירופאית מכובדת, בכך שחדר האוכל בישיבה התנהל כמו מסעדת יוקרה ובמוטיבים נוספים שנועדו כולם להטמיע את רוממות וגדלות האדם.
• אסכולת "הסבא מנובהרדוק", הרב יוסף יוזל הורוביץ, החזיקה בשיטה הפוכה מן הקודמת, המדגישה את שפלות האדם ביחס לבורא ומשכך אין לו להעיז להמרות את רצונו. לכן דגלה שיטה זו בשבירת המידות ובהשפלת האדם, לעיתים אף על ידי פעולות קיצוניות ומוזרות. אסכולה זו הדגישה מאוד גם את מידת ה"ביטחון" כלומר ביטחון בקב"ה שיספק את כל צורכי האדם ללא כל השתדלות מצדו. דגש בולט נוסף היה חיפוש האמת, ובספרו "מדרגת האדם" מדגים הסבא עד כמה האדם מורכב ומלא "נגיעות" שפלות, כלומר אינטרסים פרטיים המעכבים בעדו להגיע לאמת, והמצריכים ניתוח מעמיק כדי לעמוד על נקודת האמת.
  בנובהרדוק התלמידים היו עושים גם פעילות עסקנית, והיו עושים "מבצעים" של רישום ילדים ונערים מהכפרים השונים, ופותחים להם ישיבות מקומיות. הישיבות הללו היו ישיבות לוויין לישיבה המרכזית האזורית ונתמכות ממנה בכל הנדרש וכונו "סביבות", על שם שהיו סביב לישיבה המרכזית. כך פתחו ברחבי פולין כמאה ישיבות.
  אסכולה זו הייתה הפופולרית ביותר בישיבות אירופה; בישיבות המזוהות עם אסכולה זו למדו אלפי בחורים, עד לשואת יהודי אירופה בה האסכולה נכחדה כמעט לחלוטין.

הדור השלישי

אסכולת טלז, נוצרה על ידי הרב יוסף יהודה לייב בלוך. בה שמו דגש על עיוני מוסר בסגנון "שיטת ההיגיון" הלימודי שרווחה בישיבה. פיתוח כלל כוחות האדם בד בבד עם תיקון המידות, ובכלל זה דגש על פיתוח כושר הנאום.{ש}} ממנה התפתחה שיטת החינוך של הרב משה רוזנשטיין מנהל רוחני של ישיבת לומז'ה. אשר הורה להעמיק את יראת ה', אך בה בשעה לפתח גם את אהבת ה' ואף להשתמש בה כמחסום ל"נביאי השקר". ערכי האהבה, השמחה, השמחה, התמימות והמסורתנות כולם ארוגים למערכת רעיונית אחד ששלובים בה ערכי תנועת המוסר, יחד עם השינוים שחלו במאה ה-19 ועם בית מדרשו של רבי ישראל מאיר הכהן ("החפץ חיים").

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

התנגדות ותמיכה לתנועת המוסר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

המהלך של שימת דגש על עניינים נוספים עבודת ה', ובפרט הכנסת תכנים נוספים לישיבות מעבר ללימוד הגמרא, נתקל בהתנגדות חריפה שאף הובילה לפריצת מחלוקות מקומיות במספר ישיבות. המחלוקת סביב תנועת המוסר נמשכה שנים רבות, ופילגה סביבה את העולם הרבני הליטאי. על הכרוז הקורא למלחמה גלויה בתנועה חתמו רבי צבי הירש רבינוביץ, רבה של קובנה; רבי משה דנישבסקי, רבה של סלובודקה; רבי יצחק יעקב רבינוביץ מפוניבז'; רבי יהודה ליפשיץ ממארץ'; רבי חיים סגל מיאנובה; רבי אבא יעקב הכהן בורוכוב מווקשנה; רבי אברהם אהרן בורשטיין מטבריג, אז בריטובה; רבי משה שמואל שפירא מקורשן ורבי צבי יעקב אופנהיים מקלם. בתגובה התפרסם בעיתונות מכתב תמיכה בתנועה שכותרתו "למען האמת!", ובו נאמר שהטענות נגד אנשי תנועות המוסר אנשיה משוללות יסוד. חתמו עליו חתמו רבי יוסף שלופר, רבה של סלונים; רבי אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת), רבה של מיר; רבי יצחק יעקב ריינס, רבה של לידא; רבי חיים לייב רוטנברג, רבה של סטאוויסק; רבי יוסף דוד רובינשטיין, רבה של הורודישץ' ורבנים נוספים שהשתתפו בכנס למען התנועה בברנוביץ'. למכתב צורפה גם חתימתם של רבי יחיאל מיכל עפשטיין רבה של נובהרדוק מחבר ספרי "ערוך השולחן", ושני רבנים נוספים.
בין התומכים המובהקים לתנועה היה ה"חפץ חיים" שתמך בה במגוון הזדמנויות, ואף ראה בה חומת מגן אל מול סכנות התקופה. הוא התבטא ש"ישיבה שאין בה מוסר, לא שווה אפילו קמצוץ טבק" מאחר שתלמידיה יסחפו אחר רוחות הזמן. הוא הכניס את תנועת המוסר לישיבתו ישיבת ראדין ומינה צוות הנמנה עם תנועת המוסר. אף שלא למד בבתי המדרש של תנועת המוסר ולא שימש באופן פורמלי כחלק מהתנועה, ראתה בו תנועת המוסר אחד מראשיה, ובספרות של תנועת המוסר יש פרק מהנהגותיו כמו לכל ראשי התנועה.

רבי ברוך בער לייבוביץ בתחילה נמנה עם מתנגדי הכנסת לימוד המוסר לישיבות, ואף עמד בראש ישיבת "כנסת בית יצחק" - שלימים עברה לעיר קמניץ - של הפורשים מישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה על רקע המחלוקת על המוסר. ברבות השנים, הכניס לישיבתו את המוסר ומינה משגיח מאנשי המוסר, באמרו שנשתנו הזמנים וכעת נחוץ מאוד המוסר לישיבות.

הרב דב כץ, מתלמידיו של הסבא מסלובודקה (רבי נתן צבי פינקל) פרסם מונוגרפיה בת חמישה כרכים על התנועה. בכרך נפרד, שאינו כלול בסדרה, מתואר 'פולמוס המוסר'. לפולמוס היו שני שלבים. בשלב הראשון, שהתרחש בעיקר בסוף המאה התשע עשרה, התנהל מאבק סוער עם חדירת לימוד המוסר לישיבות ליטא. מאוחר יותר בוקרו חלק משיטות החינוך של תנועת המוסר באופן עיוני יותר, על ידי רבנים חשובים כמו החזון איש והרב סולובייצ'יק מבוסטון.

כיום אין כמעט זכר לאותה מחלוקת. כמעט בכל הישיבות ישנו סדר מוסר ושיחות מוסר, כולל בישיבות ברוח ה"חזון איש" (מלבד ישיבות בריסק) אולם רוב הוגי תנועת המוסר לא היו מסתפקים בכך והיו דורשים עיסוק מסיבי ומשמעותי יותר בתכנים מוסריים.

מונחי יסוד

• אמונה חושית - הפנמת האמונה עד כדי התייחסות אליה כנתפשת בחושים.
• מדרגה - רמה רוחנית.
• בעל מדרגה - אדם הנמצא ברמה רוחנית גבוהה.
• תיקון המידות - שיפור תכונות האופי.
• הֶרְגַש - קליטה רגשית פנימית של מסר הגלום בפסוק ברעיון או במאמר חז"ל.
• התפעלות - מצב שבו מידה אחת כובשת את הנפש ומשתקת את המידות האחרות.
• עלייה - התקדמות במצב הרוחני האישי.
• ירידה - נסיגה במצב הרוחני האישי.
• כוחות בהירים - מודע.
• כוחות כהים - תת-מודע.
• מבהיל - מזעזע את המחשבה ואת הרגש עד כדי שינוי פנימי באישיות.
• מחייב - גורם הדוחף להתקדמות רוחנית כללית או לשיפור בתחום מסוים.
• מידה - תכונת אופי, מולדת או נרכשת.
• נגיעה - אינטרס או תאווה הגורמים לשיפוט שגוי של המציאות.
• ציור - הדמיית מצב או מאורע, בדיבור או במחשבה, לשם חיזוק האמונה או לתיקון האופי.
• קבלה - התחייבות אישית או קבוצתית לביצוע מעשה מסוים או להימנעות ממנו.
• קניין - תכונה נרכשת.
• תביעה - דרישה למעשה או לרמה רוחנית גבוהה, הנלמדת מהמקרא, מחז"ל או מספרות המוסר.
• סדר מוסר - פרק זמן קבוע במשך היום המוקדש ללימוד מוסר.
• שיחה - הרצאת רעיונות מוסריים בפני ציבור.
• ועד - הרצאת רעיונות מוסריים בפני ציבור מצומצם תוך התמקדות בנקודות פרטניות.
• משגיח - האחראי על החינוך המוסרי בישיבה.
• אלול - החודש האחרון בשנה העברית, המוקדש להכנה רוחנית לקראת הימים הנוראים.

דמויות מרכזיות בתנועת המוסר

המייסדים

• הרב יוסף זונדל מסלנט, אביה הרוחני של תנועת המוסר
• הרב ישראל מסלנט, מייסד התנועה

הדור השני

• הרב שמחה זיסל זיו, המכונה "הסבא מקלם"
• הרב נתן צבי פינקל, המכונה גם "הסבא מסלובודקה"
• הרב יוסף יוזל הורוביץ, המכונה "הסבא מנובהרדוק"
• הרב אברהם שינקר
• הרב יצחק בלאזר
• הרב נפתלי אמסטרדם
• הרב אליעזר גורדון מטלז
• הרב יוסף יהודה ליב בלוך מטלז
• הרב יצחק מלצן
• הרב יהושע הלר

הדור השלישי

• הרב אברהם אליהו קפלן
• הרב ירוחם ליבוביץ ממיר
• הרב נפתלי טרופ
• הרב משה רוזנשטיין מלומז'א
• הרב אברהם יצחק בלוך מטלז
• הרב יהודה לייב חסמן
• הרב יוסף לייב ננדיק מקלצק
• הרב אהרן בקשט
• הרב אברהם יפה'ן, חתנו וממשיכו של הסבא מנובהרדוק בראשות רשת ישיבות נובהרדוק וראש ישיבת נובהרדוק המרכזית בביאלסטוק
• הרב שמואל וינטרוב ראש ישיבת נובהרדוק בפינסק
• הרב דוד בלייכר ראש ישיבת נובהרדוק במזריטש
• הרב אברהם זלמנס' ראש ישיבת נובהרדוק בוורשה
• הרב דוד בודניק ראש ישיבת נובהרדוק בריגה
• הרב אברהם גרודז'ינסקי מסלבודקה
• הרב צבי הירש ברוידא מקלם
• הרב נחום זאב זיו מקלם
• הרב דניאל מובשוביץ מקלם
• הרב ישראל יעקב לובטשאנסקי מברנוביץ'
• הרב אליהו דושניצר

בדור לאחר השואה

• הרב אייזיק שר
• הרב אליהו לופיאן
• הרב חיים שמואלביץ
• הרב אליהו אליעזר דסלר
• הרב יחזקאל לווינשטיין
• הרב יעקב ישראל קנייבסקי ה"סטייפלר"
• הרב נתן מאיר וכטפוגל
• הרב יצחק הוטנר
• הרב בנימין זילבר
• הרב חיים זאב פינקל
• הרב זלמן בלוך מטלז סינסינטי
• הרב שלמה וולבה
• הרב מאיר חדש
• הרב גדליה אייזמן
• הרב חיים זייצ'יק
• הרב יעקב גלינסקי
• הרב גרשון ליבמן
• הרב משה שוואב מגייטסהד
• הרב דוד קרונגלס משגיח ישיבת "נר ישראל" בבולטימור

בדור השני שאחרי השואה

• הרב חיים פרידלנדר
• הרב צבי הירש פאלי
• הרב יששכר שפילר משגיח ישיבות אור ישראל
• הרב משה טיקוצ'ינסקי משגיח ישיבת סלבודקה
• הרב מיכל יהודה ליפקוביץ'
• הרב אביגדור מילר
• הרב שלום שבדרון
• הרב דב יפה
• הרב זיידל אפשטיין מ"תורה אור"

ימינו

• רשימת משגיחים בישראל שיש להם ערך בוויקיפדיה
• רשימת משגיחים בארצות הברית שיש להם ערך בוויקיפדיה

לקריאה נוספת

• הרב דב כ"ץ, תנועת המוסר - תולדותיה אישיה ושיטותיה.
• הרב דב וינטרוב, בסופה ובסערה תולדות רבי שמואל וינטרוב וישיבות נובהרדוק
• אור המוסר, מקבץ החוברות של ישיבות נובהרדוק, מאמרי הגות פתגמים וחדשות
• הרב אפרים זייצ'יק, המאורות הגדולים, מעשי מופת ואמרות מגדולי תנועת המוסר
• וילכו שניהם יחדיו, תולדות הרב דב כהן וישיבת סלבודקה בחברון ובירושלים
• עמנואל אטקס, ר' ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר.
• בנימין בראון, תנועת המוסר הליטאית - אישים ורעיונות
• רוונה, גבריאל יצחק, החזק במוסר אל תרף, מורשתנו יג (תשנ"ט) 162-157 1999.

קישורים חיצוניים

• דב כ"ץ, פולמוס המוסר, ירושלים תשל"ג 1973, באתר היברובוקס
• אליעזר אליהו פרידמן, לתולדות כתת המוסראים, ירושלים: התור, תרפ"ו, באתר אוצר החכמה
• קטעים נבחרים מסדרת "תנועת המוסר" בתוך "האתר למקוריות המצוות"
• שמואל חגי, הרקע ההיסטורי של תנועת המוסר, באתר דעת (מתוך: מחניים, גיליון פ"א)
• חגי סמט, ‏תנועת המוסר של רבי ישראל סלנטר והאידיאולגיה המתנגדית - המשך או מהפכה?, באתר "דעת"
• מקבץ מקורות על תנועת המוסר, בהוצאת האגף לתרבות תורנית, משרד החינוך
• מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/תנועת המוסר, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
• 'האדם דומה לכינור: אם הוא שלם בלי פגם, הריהו מנגן': על רבי ישראל סלנטר ותנועת המוסר, פרק בפודקאסט 'הסיפור שלנו'
• בנימין בראון, ‏האוניברסיטה המשודרת: תנועת המוסר, באתר iCast