חיסון נגד COVID-19
חיסון נגד COVID-19 הוא חיסון שמטרתו להקנות חסינות נרכשת כנגד מחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19).[1] במהלך מגפת הקורונה העולמית נערכו יותר מ-200 ניסיונות מקבילים לפיתוח סוגי חיסון, תוך התבססות על טכנולוגיות חיסונים שונות. לקראת סוף שנת 2020 כ-60 חיסונים נמצאו בשלבים של ניסויים קליניים בבני אדם.[2] בדצמבר 2020 ובינואר 2021 אושרו מספר חיסונים באישור חירום חריג לשימוש על ידי רשויות הבריאות העולמיות (כמו מנהל המזון והתרופות האמריקאי).[2] ברגע קבלת האישור מדינות רבות החלו במבצעי חיסון נרחבים, בהתאם למדיניות שפיתחו. באוגוסט 2021 ניתן לראשונה אישור קבוע לחיסונים.[3]
פיתוח החיסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ההיסטוריה של פיתוח החיסון נגד נגיף הקורונה
לפני שנת 2020 נערכו מחקרים לפיתוח חיסון נגד נגיפי SARS-CoV ו-MERS-CoV – זנים אחרים של נגיף קורונה, אשר חוללו התפרצויות קטנות מוקדם יותר במאה ה-21 (סארס ו-MERS, בהתאמה). הם כללו תכשירים רבים שהיו מועמדים להוות חיסוני SARS-CoV ו-MERS-CoV ושהוערכו גם בניסויים בבני אדם (למשל, וקטורים ויראליים, פלסמיד DNA ווירוס מומת), אך אף תכשיר לא התקדם מעבר למחקרי שלב 1 ולא פותחו חיסונים נגד נגיפי קורונה אנושיים אחרים. עם זאת, מחקרים אלו סייעו לצבור ידע רב על מבנה נגיפי הקורונה ותפקודם, ובכך תרמו משמעותית להאצת פיתוח החיסונים נגד SARS-CoV-2 במהלך 2020.[4] נכון לאוקטובר 2020 היו 321 חיסונים שונים אשר הפכו למועמדים העיקריים להפוך לחיסון העיקרי שייבחר לשימוש - עלייה פי 2.5 בכמות המועמדים העיקריים מאז אפריל 2020.[5] אף על פי שפיתוח החיסונים נעשה במהירות חסרת תקדים, כל החיסונים עברו את מלוא מבדקי הבטיחות והיעילות להם נדרשו,[דרוש מקור][מפני ש...] והניסויים עברו ביקורת מצד גופים חיצוניים אשר פיקחו על התהליך, כמו בכל חיסון אחר. למרות היקף הניסויים, אובדן המעקב היה נמוך משמעותית מהממוצע במחקר. מטא-אנליזות של אובדן מעקב מצאו שאובדן מעקב ממוצע במחקר קליני עומד על 6%, ואילו אובדן המעקב במחקר של פייזר בעת הפיתוח עמד על פחות מ-0.4% (סה״כ 166 מתוך 37,796), וזאת במחקר בינלאומי על עשרות אלפי אנשים שתוכנן ובוצע בלוח זמנים אינטנסיבי.[6]
ארגון הבריאות העולמי, הקואליציה לחדשנות ולמוכנות למגפות (אנ'), כמו גם קרן ביל ומלינדה גייטס ואחרים מימנו את המחקרים וסיפקו משאבים ארגוניים שהיו נחוצים לפיתוח מספר חיסונים שסייעו למנוע את המשך ההתפשטות של מגפת הקורונה.[7][8] ארגון הקואליציה לחדשנות ולמוכנות למגפות, אשר עומד מאחורי קרן על סך 2 מיליארד דולרים המושקעים בפיתוח מהיר של המועמדים העיקריים לחיסונים הפוטנציאלים,[9] ציין בספטמבר שהנתונים הקליניים שיסייעו לקבל החלטה בדבר אשרור החיסונים עשויים להיות זמינים עד סוף 2020.[5] ב־4 במאי 2020, ארגן ארגון הבריאות העולמי אירוע התרמה טלוויזיוני (אנ'), במהלכו נאספו 8.1 מיליארד דולרים מ-40 מדינות, במטרה לתמוך בפיתוח מהיר של חיסונים למניעת המשך ההתפשטות נגיף הקורונה.[10]
סוגי החיסונים שפותחו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם מספר סוגי טכנולוגיות חיסונים שפותחו ברחבי העולם:
- חיסוני mRNA - חיסונים המשתמשים במקטעי RNA שליח (mRNA), המוחדרים באמצעות ליפוזומים[11] על מנת לייצר תגובה חיסונית. לדוגמה החיסונים של חברות פייזר ומודרנה. מקטעי ה-mRNA יוצרים חלבון דומה לחלבון במעטפת נגיף הקורונה, וכך הגוף מייצר נגדו נוגדנים. חיסון זה קל וזול להפיק (יותר מעלויות של אחסון הווירוס עצמו), ולכן הפיתוח שלו היה מהיר יותר. החסרון הוא בהפצתו, הדורשת תנאי קירור קיצוניים. מדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית. יתרון נוסף הוא שאי אפשר להידבק בקורונה ממנו, כיוון שהחיסון אינו מכיל את הנגיף.
- חיסונים המשתמשים בחלבון מלאכותי ממעטפת הווירוס - טכנולוגיה שקיימת זמן רב בשוק החיסונים. לדוגמה החיסון של חברת נובהוקס (אנ'). גם כאן מפיקים באופן מלאכותי חלבון של וירוס הקורונה וכך מעוררים תגובה חיסונית, ללא צורך בחשיפה לווירוס עצמו. קל לייצור, ולא דורש אחסון מיוחד.
- חיסונים המתבססים על וירוס מומת - טכנולוגיה מאוד ותיקה בייצור חיסונים. אך החיסונים שנוסו על בני אדם, לא עוררו תגובות חיסוניות מספיקות לחיסון. לדוגמה החיסון הסיני של סינובאק (Sinovac). קשה להפיק חיסון זה בכמויות גדולות, בגלל הצורך באחזקת הווירוס החי במתקנים מיוחדים.
החיסונים שאושרו לשימוש לפחות במדינה אחת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין החיסונים שאושרו לשימוש לפחות במדינה אחת נמנים:
- חיסוני mRNA:
- חיסוני פלסמיד DNA:
- חיסוני וקטור אדנווירוס:
- AZD1222 (אסטרהזניקה, בריטניה)
- Ad26.COV2.S (אנ') (ג'ונסון אנד ג'ונסון, ארצות הברית)
- Gam-COVID-Vac (ספוטניק, Biocad, רוסיה)
- Ad5-nCoV (אנ') (PakVac, קונבידסיה, CanSinoBIO (אנ'), סין)
- חיסוני וירוס מומת:
- CoronaVac (אנ') (סינובאק, סין)
- BBIBP-CorV (אנ') (סינופארם, סין)
- BBV152 (קובקסין) (בהרט ביוטק (אנ'), הודו)
- CoviVac (מרכז צ'ומאקוב, רוסיה)
- QazCovid-in (אנ') (מכון המחקר לבעיות בטיחות ביולוגית, קזחסטן)
- ברקת (חיסון) (אנ') (שיפא, איראן)
- VACSERA[13] (בשיתוף עם סינובאק, מצרים)
- turkovac[14] (טורקיה)
- חיסוני חלבון מלאכותי:
- EpiVacCorona (וקטור, רוסיה)
- ZF2001 (אנ') (האקדמיה הסינית למדע (אנ'), סין)
- Abdala (vaccine) (אנ') (מרכז להנדסה גנטית וביוטכנולוגיה (אנ'), קובה)
- סוברנה (אנ') (מכון פינליי, קובה)
- Covovax[15] (הודו)
- Corbevax(אנ')[16][17] (הודו)
בסוף דצמבר 2020 החלו מספר ניסויים קליניים בילדים ומתבגרים, וכן פורסמו כוונות לחסן ילדים.[18][19][20]
עם השינויים בנגיף הקורונה והתפחות זנים חדשים, פותחו חיסונים מותאמי זן. ב-31 באוגוסט 2022, העניק ה-FDA אישור חירום המתיר לראשונה חיסון מסוג זה.[21] פותחו גם שילובי חיסונים. לדוגמה, מספר חברות פיתחו חיסון המשלב בזריקה אחת חיסונים נגד נגיפי קורונה, שפעת ו-RSV.[22]
הפצת החיסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 2020 חברת "פייזר" קיבלה אישור להפצת החיסון בבריטניה והתחילה לחסן כאשר בשלב הראשון ניתנו חיסונים לקשישים מעל גיל 80 ולעובדי מערכת הבריאות.[23] בהמשך, מנהל המזון והתרופות האמריקאי ומספר מדינות בהן סינגפור וקנדה אישרו את החיסון של חברת "פייזר".[24] בהמשך אושר חיסון של חברת "מודרנה". ב-9 בדצמבר 2020 נחת משלוח החיסונים הראשון בישראל.[25] בהמשך הצטרפו צ'ילה, קוסטה ריקה ומדינות אחרות,[26][27] וב-1 בינואר 2021 ארגון הבריאות העולמי אישר את החיסון לכלל המדינות.[28]
בישראל התנהל מבצע חיסונים נרחב על ידי משרד הבריאות וקופות החולים. עד 22 במרץ 2021 חוסנו בישראל 5,187,471 אנשים במנה ראשונה ו-4,592,626 אנשים בשתי מנות חיסון.[29] בתחילת מבצע החיסונים התמקד בקבוצות הסיכון ולאנשי צוות רפואי בלבד, ובסוף ינואר 2021 ניתנה אפשרות לקבל חיסון למבוטחי קופות החולים מגיל 35 ומעלה, נשים בהריון, אנשי צוות רפואי, ועוד מספר קבוצות אוכלוסייה.[30] לאחר 3 בפברואר 2021 החיסון ניתן לכל דורש שגילו מעל 16 שנים, ובהמשך הורחב לגילים נוספים.
בארצות הברית, בממשל הפדרלי טענו כי שלחו 14 מיליון חיסונים למדינות ארצות הברית עד סוף 2020. בשטח מִבצע החיסונים עצמו נוהל על ידי המדינות עצמן.[31] המחלקות המחוזיות ובתי החולים נקטו בגישות שונות ביחס לחלוקה.[32] חיילים סייעו במבצע החיסונים, וגם בתי מרקחת.[33] לאחר כניסתו של ג'ו ביידן לתפקיד נשיא ארצות הברית הואץ קצב החיסונים, והגיע ל-100 מיליון מחוסנים באמצע חודש מרץ 2021. היעד הוא 200 מיליון מחוסנים עד אפריל 2021.[34] ביוני 2021, הנשיא הודיע כי ארצו תעביר חיסונים רבים למדינות העולם מתוך המאגר שלה.[35] אליו הצטרף האיחוד האירופי.[36]
הנציבות האירופית רכשה חיסונים במרוכז עבור תושבי האיחוד האירופי.[37] הוזמנו מראש כמעט שני מיליארד מנות חיסון משישה ספקים. התוכנית של האיחוד האירופי נשענה באופן נרחב על חיסון המפותח בידי חברת "אסטרהזניקה" ואוניברסיטת אוקספורד (שאושר בבריטניה שמחוץ לאיחוד[38]) שאישורו נדחה לחודשים יחד עם חיסונים של ספקים אחרים. ב-29 בינואר 2021 אושר החיסון.[39] החיסונים חולקו במדינות על פי גודל האוכלוסייה שלהן.[40] ב-21 בדצמבר, הסוכנות האירופית לתרופות אישרה את החיסון של "פייזר". לאחר אישורו, החלה הפצתו.[41][42] הראשונה שחיסנה הייתה הונגריה.[43] ההפצה החלה בתקופת החגים הנוצריים ביבשת.[44] היו עיכובים בהפצה מצד פייזר ואסטרהזניקה.[45] בשל אותם עיכובים, האיחוד הקים מערכת המאפשרת עצירה של משלוחים היוצאים משטחו. הראשונה לעשות זאת הייתה איטליה.[46][47] האיחוד אף תבע את אסטרזניקה בשל כך.[48] פייזר סיכמה עם סאנופי שהיא תסייע ביצור ובהפצה במטרה להאיץ את מאמצי החיסון.[49] בפברואר נרכשו חיסונים נוספים.[50] חלק מהמדינות באיחוד החלו לרכוש בנפרד סוגי חיסונים אחרים.[51][52] באוגוסט נרכשו חיסוני נובומקס.[53] עד אז, שיעור המחוסנים באיחוד עקף את ארצות הברית.[54]
במקביל לחיסונים מתוצרת פייזר ומודרנה הופצו בעולם חיסונים שיוצרו לצורך טיפול במגפת הקורונה ברוסיה ובמגפת הקורונה ברפובליקה העממית של סין ולא קיבלו אישור במדינות המערב. למשל, ארגנטינה[27] ואינדונזיה.[55] חלקם הופצו עוד לפניו. בנוסף לחיסונים שנוצרו במערב, הרשויות בהודו שאפו לחסן את האוכלוסייה גם בחיסונים מתוצרת מקומית, בהנחה שהחברות ההודיות המפתחות חיסונים יצליחו במשימתן.[56] ב-1 בינואר 2021, אושר החיסון של "אסטרהזניקה" ובהמשך אושר חיסון מקומי ראשון.[57][28] הודו תשתמש בטכנולוגיה שבה היא משתמשת בזמן הבחירות, כדי לאתר ולשלוח מנות חיסון גם לתושבים המתגוררים בנקודות הרחוקות ביותר במדינה.[58] הם גם הועברו למדינות אחרות.[59] במהלך מגפת הקורונה במקסיקו, על צבא מקסיקו הוטל לנהל את מלאכת הפצת החיסונים ונרכשו חיסונים שנוצרו במערב יחד עם חיסון מסין שנוסה על ידי מתנדבים מהמדינה.[60] מרכזי אפריקה לבקרת מחלות ומניעתן הוביל את המאמץ באפריקה לחסן את 1.3 מיליארד האנשים שחיו בה. הסוכנות תיאמה את המאמצים להשגת מנות חיסונים וביקשה סיוע מהבנק העולמי.[61] בדצמבר 2020 מצרים קבלת מנות חיסון ראשונות מאיחוד האמירויות הערביות. בינואר 2021 קיבלה מרוקו משלוח גדול.[62] בדרום אפריקה התמודדו עם מוטציות של הנגיף אשר השפיעו על מדיניות החיסון במדינה,[63] שהפכה לראשונה אשר קיבלה חיסונים של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון.[64][65] עד ינואר 2022, פחות מ-15% מאוכלוסיית אפריקה נטלו את המנה הראשונה.[66]
החיסון מתוצרת ג'ונסון אנד ג'ונסון אושר על ידי מנהל התרופות והמזון האמריקאי בסוף פברואר 2021.[67] בהמשך אושר באירופה למקומות אחרים.[68] האיחוד האירופאי, איחוד מדינות אפריקה, קנדה וארצות הברית היו בין מי שהזמינו את החיסון.[69]
יוניצ"ף, שניהל קמפיין חיסונים ברחבי העולם, נערך לרכישה ולמתן החיסונים. יוניצ"ף אגר כחצי מיליארד מזרקים ותכנן לספק 70 אלף מקפיאים, רובם מופעלים באנרגיה סולארית. מנכ"לית הקרן, הנרייטה פורה, אמרה כי הסוכנות תכננה להעביר 850 טונות של חיסונים בחודש בשנת 2021 - כפול מהשיעור החודשי השנתי של לחיסונים אחרים.[61]
ב־24 באפריל 2020 הכריזו ה-G20 ביחד עם ארגון הבריאות העולמי על הקמת המאיץ להנגשת כלים לטיפול בקורונה (Access to COVID-19 Tools Accelerator). אחת הזרועות של המאיץ היא COVAX, יוזמה עולמית שמטרתה לספק כשני מיליארד מנות חיסון ל-92 מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית עד סוף 2021. העלות המרבית היא 3 דולר למנה. היעד בטווח רחוק יותר היה אספקת חיסונים ל-20% מהאוכלוסייה במדינות עניות.[70][71] בינואר 2021, הודיע שיהיה סיכום עם חברת פייזר.[72] גאנה הייתה הראשונה לקבל חיסונים דרך היוזמה.[73][56] ב-COVAX השתתפו כ-145 מדינות.[74] ב-COVAX נשענו בעיקר על החיסונים של אסטרזניקה, שנחשבים לזולים מכולם, אך לא רק. בארגון חתמו גם מול ג'ונסון & ג'ונסון, פייזר ובהמשך גם עם חברת מודרנה.[75] עד מאי 2021, לפי האומות המאוחדות, רק 0.3% מכלל מנות החיסון נגד קורונה שהוזרקו ברחבי העולם הוזרקו לתושבים במדינות העניות ביותר, אף שבמדינות אלה חיו קרוב ל-10% מאזרחי העולם.[76] ארצות הברית ובריטניה יזמו הפצת חיסונים במדינות חלשות.[77][78]
מדינות כמו ניו זילנד,[79] טייואן,[80][81] אוסטרליה[82] וקוריאה הדרומית[83] עיכבו את חיסון האוכלוסייה במטרה להמתין למידע נוסף על מי שחוסן. יתרון לכך הוא זמן רב להכנה של שליחת החיסונים, שלחלקם נדרש אחסון בהקפאה. רובן הרגישו שהן שולטות במגפה.[84] במהלך פברואר 2021 הגיעו חיסונים ראשונים ואושרו.[85][86][87] בטייוואן פעלו לרכישתם.[88][89][90]
עד אפריל 2021 החלו לחסן ביותר מ-190 מדינות.[91] מדינות עניות התקשו לחסן במהירות ועד ספטמבר 2021, כמה מדינות עם הכנסה בינונית כמו ברזיל או הודו, התחילו להגיע לקצב התחסנות דומה לקצב של מדינה מפותחת.[92] באמריקה הדרומית, ההתחסנות הואצה בקיץ 2021.[93][94]
במאי 2021, חיסוני קורונה לגילאי 12–15 אושרו לראשונה בעולם המערבי על ידי קנדה.[95][96] לאחריו, מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את החיסון לקורונה של פייזר לגילאי 12–15.[97] לאחריו, החל חיסון ילדים מגיל 12 במוסדות לימוד, במרפאות, בפארקים ובחוף הים.[98] ב-29 באוקטובר 2021 מנהל התרופות האמריקני העניק אישור חירום לחסן ילדים בני 5–11 בחיסון של פייזר.[99][100][101] ביוני 2022 הוא אישר את חיסוני התינוקות והפעוטות וב-22 ביוני החל חיסון אוכלוסיות אלה.[22].
ראש ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדהנום גברייזוס קרא למדינות העולם להימנע מלתת לאזרחיהן מנת דחף נגד קורונה – כדי שאפשר יהיה לנתב מנות רבות יותר למדינות שבהן הרוב המוחלט של התושבים לא קיבלו אפילו מנת חיסון ראשונה. הוא ביקש לדחות זאת לפחות עד סוף ספטמבר 2021.[102][54]
ישראל הייתה הראשונה במערב לפתוח במבצע חיסון שלישי בסוף יולי 2021. גרמניה וארצות הברית[103][104] שאפו להתחיל בספטמבר.[105] גם בדנמרק.[106][107] בצרפת התכוונו לחסן מבוגרים במנה נוספת באוקטובר 2021.[105] בפועל הוא החל בספטמבר.[108] רוסיה החלה קודם לכן.[109] בשלהי 2021 הואצה ההתחסנות בחלק מאירופה במנה זאת.[110]
עד 23 בדצמבר 2021, 4.5 מיליארד בני אדם נטלו מנת חיסון, רובם גם נטלו שני מנות. כמות זו היוותה 57 אחוזים מאוכלוסיית העולם. חצי מיליארד חוסנו במנה שלישית.[111]
במהלך שנת 2022, חברות כמו פייזר ומודרנה קידמו הפצת של חיסון מעודכן להגנה מפני תתי־זנים של וריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה וביקשו אישור רגולטרי.[112][22]
לרוב, לא הייתה חובת התחסנות במהלך מבצעי ההתחסנות במדינות השונות. עידוד התחסנות היה באמצעות שיח, הסברה ואינטראקציה חברתית. במקומות מסוימים ניתנו תמריצים מגוונים[113] או מתחסנים זכו להשתתף בהגרלות.[114][115] ביוון ובוושינגטון נתנו תווי קניה למי שהתחסן.[116][114] בסין היה שילוב של לחץ חברתי, תמריצים, חינוך ואף כפייה.[117][118] בישראל, הייתה יוזמה פרטית שחברות יתרמו ארוחה לנזקקים על כל חיסון של עובד.[119] ביוני 2021, קבעו רשויות ברוסיה שעובדים במגזרים מסוימים יהיו חייבים ליטול את החיסון המקומי.[116][120] בערים מסוימות בארצות הברית, מורים בביתי הספר הציבוריים חויבו להתחסן החל מאוגוסט 2021.[121] גם הצבא והממשל האמריקאי רצו לחייב התחסנות של העובדים הציבוריים והמשרתים.[122][123] כך גם באיטליה.[124][125] יוון חייבה עובדים בבתי אבות למשל, שם לנו קבוצות סיכון, ובהמשך גם בני 60 ומעלה.[126] חברת אינטל הודיעה כי עובדים לא מחוסנים, ולא יקבלו פטור דתי או רפואי, ייצאו לחופשה ללא תשלום.[127] בגרמניה חויבו הצוותים הרפואיים והעובדים בבתי האבות.[128] חריגות היו אקוודור[129] אינדונזיה מיקרונזיה וקזחסטן שחייבו את רוב האוכלוסייה כשבהמשך החליטה אוסטריה[130][131] לעשות דבר דומה.[132]
בין הגורמים שהשפיעו על קצב ההפצה בתוך המדינות: אופי התעדוף ונוקשותו, רמת ריכוזיות, מערכות המחשוב של מערכות הבריאות, כמות החיסונים, רמת הביורוקרטיה, גובה העומס על מערכות הבריאות, כמות המשאבים והציבור עצמו.[133]
בדומה לעבר, מדינות היו מחויבות להסכמי סודיות[134] ולכן פרטים מסוימים על המשא ומתן על רכש והחוזה התבססו על הדלפות. קיומם השפיע על יכולת המדינה בניהול משא ומתן מוצלח מול חברות נוספות.[135]
חיסונים מזויפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במעצרים שביצע ארגון האינטרפול בתחילת 2021 נמצאו אלפי מנות של חיסונים מזויפים בדרום אפריקה ובסין. האינטרפול הזהירו את הרשויות ברחבי העולם מפני רכישת חיסונים מספקים קטנים ללא אישור מסודר.[136]
תופעות לוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבור רוב האנשים, תופעות הלוואי, הנקראות גם תגובה שלילית, מחיסוני COVID-19 הן קלות וניתן לטפל בהן בבית. ההשפעות השליליות של מרבית החיסונים נגד COVID-19 דומות לאלו של חיסונים אחרים, ותופעות לוואי חמורות הן נדירות.[137][138] לפי סקירה שיטתית וניתוח-על של ניסויים מבוקרי הקצאה אקראית בחיסוני קוביד-19, דיווחו 32% עד 35% מהנבדקים בזרועות הפלצבו על אירועי בריאות סיסטמיים לא רצויים,[א] כלומר, תופעות לוואי שניתן לייחס להשפעת הנוצבו. הנבדקים בזרועות החיסון דיווחו על אירועי הבריאות הלא רצויים באחוזים גדולים יותר (46% אחרי מנה ראשונה, 61% אחרי מנה שנייה).[139]
לכל החיסונים הניתנים באמצעות הזרקה תוך שרירית, כולל חיסוני COVID-19, יש תופעות לוואי הקשורות לטראומה הקלה הקשורה להליך ולהחדרת חומר זר לגוף.[140] אלה כוללים כאב, אדמומיות, פריחה ודלקת באתר ההזרקה. תופעות לוואי נפוצות אחרות כוללות עייפות, כאבי ראש, כאבי שרירים וכאבי פרקים, שחולפים בדרך כלל ללא טיפול רפואי תוך מספר ימים.[141] כמו כל חיסון אחר, חלק מהאנשים אלרגיים למרכיב אחד או יותר בחיסוני COVID-19. תופעות הלוואי האופייניות חזקות יותר ושכיחות יותר באנשים צעירים יותר ובמנות עוקבות, ועד 20% מהאנשים מדווחים על תופעות לוואי מפריעות לאחר המנה השנייה של חיסון mRNA.[142] תופעות לוואי אלו שכיחות פחות או חלשות יותר בחיסונים מומתים.[142] הגדלה של בלוטות הלימפה הקשורה לחיסון COVID-19 מתרחשת ב-11.6% מאלה שקיבלו מנה אחת של החיסון וב-16% מאלה שקיבלו שתי מנות.[143]
החיסון נגד COVID-19 בטוח לנשים מניקות.[144] נשים צעירות דיווחו על שינויים זמניים במחזור החודשי. עם זאת, שינויים אלה הם "קטנים בהשוואה לשונות הטבעית ונהפכים חזרה במהירות".[145] במחקר אחד, נשים שקיבלו את שתי המנות של חיסון בשתי מנות במהלך אותו מחזור וסת (מצב לא טיפוסי) עשויות לראות את המחזור הבא שלהן מתחיל באיחור של כמה ימים. יש להן בערך פי שניים מהסיכון הרגיל לעיכוב משמעותי מבחינה קלינית (כ-10% מהנשים הללו, בהשוואה לכ-4% מהנשים הלא מחוסנות).[145] אורך המחזור חוזר לקדמותו לאחר שני מחזורי מחזור לאחר החיסון.[145] לנשים שקיבלו מינונים במחזורים נפרדים הייתה אותה שונות טבעית באורך המחזור בערך כמו לנשים לא מחוסנות.[145] כמו כן דווח על תופעות זמניות אחרות של הווסת, כגון דימום וסת כבד מהרגיל לאחר חיסון.[145]
תופעות לוואי חמורות הקשורות לחיסונים נגד COVID-19 הן בדרך כלל נדירות אך בעלות עניין רב לציבור.[146] מאגרי המידע הרשמיים של תופעות לוואי שדווחו כוללים:
- VigiBase (אנ') של ארגון הבריאות העולמי;
- VAERS (אנ') מערכת הדיווח על אירועי תופעות לוואי של ארצות הברית;
- Yellow Card Scheme (אנ') בבריטניה;
- מערכת EudraVigilance (אנ') של הסוכנות האירופית לתרופות, המפעילה העברה סדירה של נתונים על חשד לתופעות לוואי של תרופות המתרחשות באיחוד האירופי למרכז הניטור אופסלה של ארגון הבריאות העולמי.[147]
מודעות ציבורית מוגברת למערכות דיווח אלו ודרישות הדיווח הנוספות תחת כללי האישור לשימוש חירום של ה-FDA בארצות הברית הגדילו את אירועי הלוואי המדווחים.[148] תופעות לוואי חמורות הן תחום מחקר מתמשך.[149] מחקרים מצביעים כיום על כך ששיעור וסוג תופעות הלוואי הם בסיכון נמוך יותר מאשר המחלה. לדוגמה, למרות שחיסון עשוי לעורר תופעות לוואי מסוימות, ההשפעות מהמחלה עשויות להיות גרועות יותר. תופעות לוואי נוירולוגיות כתוצאה מהדבקה ב-COVID-19 הן בסבירות גבוהה פי מאות מאשר מחיסון.[150]
תגובות שליליות חמורות נדירות שתועדו כוללות:
- אנפילקסיס, סוג חמור של תגובה אלרגית.[151] אנפילקסיס משפיעה על אדם אחד לכל 250,000 עד 400,000 מנות שניתנו.[142][152]
- קרישי דם (פקקת).[151] קרישי דם הנגרמים על ידי חיסון קשורות לחיסונים המשתמשים במערכת אדנווירוס (חיסון אסטרהזניקה והחיסון של Janssen (אנ')).[151] אלה משפיעים על אדם אחד לכל 100,000.[142]
- דלקת שריר הלב ודלקת קרום הלב.[151] קיים סיכון נדיר לדלקת שריר הלב לאחר חיסוני mRNA COVID-19 (חיסון מודרנה או חיסון פייזר-ביונטק). הסיכון לדלקת שריר הלב לאחר חיסון נגד COVID-19 מוערך ב-0.3 עד 5 מקרים לכל 100,000 אנשים, עם הסיכון הגבוה ביותר בקרב גברים צעירים.[153] במחקר כלל-ארצי שנערך בישראל (בה ניתן באופן בלעדי חיסון פייזר-ביונטק), שיעור ההיארעות של דלקת שריר הלב היה 54 מקרים מתוך 2.5 מיליון מקבלי חיסון, עם שיעור היארעות כולל של 2 מקרים לכל 100,000. השכיחות הגבוהה ביותר נצפתה אצל גברים צעירים (בני 16 עד 29) עם כ-10 מקרים לכל 100,000 מקבלי חיסון. מבין המקרים של דלקת שריר הלב שנצפו, 76% היו קלים בחומרתם, מקרה אחד של הלם קרדיוגני (אי ספיקת לב) ומוות אחד (באדם עם מצב לב קיים) במהלך תקופת המעקב של 83 יום.[154] חיסונים נגד COVID-19 עשויים להגן מפני דלקת שריר הלב עקב הדבקה של COVID-19 לאחר מכן.[155] הסיכון לדלקת שריר הלב ולדלקת קרום הלב גבוה משמעותית (עד פי 11 לדלקת שריר הלב) לאחר הדבקה ב-COVID-19 בהשוואה לחיסון נגד COVID-19, למעט אולי גברים צעירים יותר (בני פחות מ-40) שאולי יש להם סיכון גבוה יותר לדלקת שריר הלב לאחר חיסון ה-mRNA השני של מודרנה(עוד 97 מקרים של דלקת שריר הלב למיליון אנשים מחוסנים).[155]
- תרומבוציטופניה תרומבוטית ומחלות אוטואימוניות אחרות, שדווחו כתופעות לוואי לאחר החיסון נגד COVID-19.[156]
ישנם דיווחים נדירים על שינויים סובייקטיביים בשמיעה, כולל טנטון, לאחר חיסון.[152][157][158][159]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19
- חיסון פייזר-ביונטק נגד COVID-19
- מגפת הקורונה
- מבצע לתת כתף
- תו ירוק
- מידע כוזב על מגפת הקורונה
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ השכיחות ביניהן - כאב ראש ועייפות
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סקירת מאמציהן של מדינות מערביות במסגרת ההיערכות לקראת קליטת חיסוני הקורונה והפצתם לציבור, 8 בדצמבר 2020
- ספיר חבושה-לאופר, הטענה המופרכת של מתנגדי החיסון לקורונה, במדור "יש מקום לספק" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 10 בדצמבר 2020
- האם החיסון נגד קורונה בטוח, מאקו דצמבר 2020
- ותודה למדע: תמונות מתחסנים נגד קורונה מרחבי העולם, באתר כלכליסט, 2 באפריל 2021
- נעם לויתן, מחקר תצפיתי ענק מאשש את בטיחות חיסוני הקורונה, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 4 במרץ 2024
אנגלית
- נתונים על שיעורי התחסנות בעולם ב-Our world in data
- WHO/ECDC: Nearly half a million lives saved by COVID-19 vaccination in less than a year, נובמבר 2021
- Global impact of the first year of COVID-19 vaccination: a mathematical modelling study, יוני 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נערכים לקבלת חיסונים לקורונה, באתר נערכים
- ^ 1 2 ד"ר טל ברוש, חיסוני הקורונה- מה שחשוב לדעת, נייר עמדה של האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, דצמבר 2020
- ^ כבר לא "אישור חירום": ה-FDA העניק אישור מלא לחיסון של פייזר, באתר ynet, 23 באוגוסט 2021
- ^ Diamond, Michael S; Pierson, Theodore C (2020-05-13). "The challenges of vaccine development against a new virus during a pandemic". Cell Host and Microbe. 27 (5): 699–703. doi:10.1016/j.chom.2020.04.021.
- ^ 1 2 Le, Tung Thanh; Cramer, Jakob P.; Chen, Robert; Mayhew, Stephen (2020-09-04). "Evolution of the COVID-19 vaccine development landscape". Nature Reviews Drug Discovery. 19 (10): 667–68. doi:10.1038/d41573-020-00151-8. ISSN 1474-1776.
- ^ למשל Potential impact on estimated treatment effects of information lost to follow-up in randomised controlled trials (LOST-IT): systematic review
- ^ Gates, Bill (2020-04-30). "The vaccine race explained: What you need to know about the COVID-19 vaccine". The Gates Notes. ארכיון מ-14 במאי 2020. נבדק ב-2020-05-02.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ מהצד השני עם גיא זֹהר, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי, 25.02.2021
- ^ "CEPI welcomes UK Government's funding and highlights need for $2 billion to develop a vaccine against COVID-19". Coalition for Epidemic Preparedness Innovations, Oslo, Norway. 6 במרץ 2020. ארכיון מ-22 במרץ 2020. נבדק ב-23 במרץ 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Wake, Damon (2020-05-04). "EU spearheads $8 billion virus fundraiser". Yahoo Finance. אורכב מ-המקור ב-29 ביוני 2020. נבדק ב-2020-05-04.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Understanding the nanotechnology in COVID-19 vaccines, CAS (באנגלית)
- ^ Smriti Mallapaty, India’s DNA COVID vaccine is a world first – more are coming, Nature 597, 2021-09-02, עמ' 161–162 doi: 10.1038/d41586-021-02385-x
- ^ מצרים: חיסון מקומי ראשון נגד נגיף הקורונה קיבל אישור חירום, באתר ynet, 23 באוגוסט 2021
- ^ DAILY SABAH, Turkish vaccine Turkovac receives emergency approval, Daily Sabah, 2021-12-22 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Covovax and Corbevax: What we know about India's new Covid vaccines". BBC News (באנגלית בריטית). 2021-12-28. נבדק ב-2022-01-10.
- ^ Texas Children’s Hospital and Baylor College of Medicine Covid-19 Vaccine Technology Secures Emergency Use Authorization in India | Texas Children's Hospital, www.texaschildrens.org
- ^ ליעד ליבנה, חיסון חדש וזול לקורונה עשוי להציל את העולם השלישי — ואותנו, באתר כלכליסט, 13 בינואר 2022
- ^ Carl Zimmer, Jonathan Corum and Sui-Lee Wee, Scientists give the vaccine to hundreds of people split into groups, such as children and the elderly
- ^ TERRY DEMIO, Cincinnati Children's starts COVID-19 vaccine trials on adolescents, eu.cincinnati.com, 16/10/2020
- ^ האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, במחקר שלב 3 של חברת פייזר גויסו כ-2000 ילדים (עמ' 6), באתר govextra.gov.il, 7/12/2020
- ^ Office of the Commissioner, Coronavirus (COVID-19) Update: FDA Authorizes Moderna, Pfizer-BioNTech Bivalent COVID-19 Vaccines for Use as a Booster Dose, FDA, 2022-08-31 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 איתי גל, מודרנה: החיסון המעודכן לאומיקרון מוכן; משלוח ראשון צפוי באוגוסט, באתר ynet, 22 ביוני 2022
- ^ אוריאל בארי, יוצאים לדרך: בריטניה מתחילה לחסן נגד הקורונה, באתר "סרוגים", 8 בדצמבר 2020
- ^ ביום שבו החל מבצע החיסון - ארה"ב רושמת יותר מ-300 אלף מתים מקורונה, באתר כלכליסט, 14 בדצמבר 2020
- ^ מירב כהן, החיסונים הראשונים לקורונה נחתו בישראל; נתניהו: אהיה הראשון שמתחסן, באתר וואלה, 9 בדצמבר 2020
- ^ Laing, Aislinn (2020-12-24). "Chile starts first COVID-19 vaccination campaign in South America as Pfizer doses arrive". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2020-12-25.
- ^ 1 2 Latin American countries begin COVID vaccine roll-outs, www.aljazeera.com (באנגלית)
- ^ 1 2 Coronavirus India Live Updates: States gear up for vaccine dry run tomorrow; India to resume flight operations with UK from Jan 8, The Indian Express, 2021-01-01 (באנגלית)
- ^ כך השפיעו החיסונים ומה יעילותם: הנתונים המעודכנים, באתר ynet, 2021-01-28
- ^ חיסון נגד קורונה - תנאי הזכאות, באתר מכבי שירותי בריאות
- ^ רק 2.8 מיליון אמריקאים חוסנו לקורונה - 14% בלבד מהיעד, באתר כלכליסט, 31 בדצמבר 2020
- ^ איטיות וחוסר סדר: מבצע חיסוני הקורונה בארצות הברית החל ברגל שמאל, באתר וואלה, 2 בינואר 2021
- ^ היעד: "שגרה חדשה". כך נלחם ביידן בקורונה, באתר ynet, 12 בפברואר 2021
- ^ How Is The COVID-19 Vaccination Campaign Going In Your State?, באתר NPR, 5 באפריל 2021 (באנגלית)
- ^ אחרי הצלחת מבצע החיסונים: ארצות הברית תעביר 25 מיליון מנות למדינות בעולם, באתר וואלה, 3 ביוני 2021
- ^ זריקה למרחק: מבצע חיסוני הקורונה מסביב לגלובוס | מאת חיים איסרוביץ, באתר מגזין ליברל, 2021-06-14
- ^ אתגר לוגיסטי עצום: כיצד מתכוונת אירופה לחלק לתושביה את החיסון נגד קורונה?, באתר מאקו, 19 בדצמבר 2020
- ^ בריטניה אישרה את החיסון של אסטרהזניקה ואוקספורד, באתר ynet, 30 בדצמבר 2020
- ^ EU regulator OKs Oxford/AstraZeneca coronavirus vaccine for all adults, POLITICO, 2021-01-29 (באנגלית אמריקאית)
- ^ דרו הנשו וג'ואנה סאגדן, החורף יהיה קשה: חלוקת חיסוני הקורונה באירופה תהיה איטית, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2020
- ^ יוסף ישראל, ערב מבצע החיסונים באירופה: המוטציה הבריטית מתפשטת ביבשת, באתר חדשות 13, 26 בדצמבר 2020
- ^ המענה למוטציה: מדינות אירופה מתחילות בהפצת חיסוני הקורונה, באתר וואלה, 26 בדצמבר 2020
- ^ מבצע החיסונים של אירופה יוצא לדרך: "חלון של תקווה", באתר ynet, 26 בדצמבר 2020
- ^ CHARTS: How many people has Italy vaccinated so far?, www.thelocal.it, 8 בינואר 2021
- ^ אחרי פייזר: אסטרהזניקה תצמצם את משלוחי החיסונים לאיחוד האירופי, באתר וואלה, 22 בינואר 2021
- ^ COVID-19: Italy and EU block Oxford-AstraZeneca vaccine shipment to Australia as shortages row escalates, Sky News (באנגלית)
- ^ איטליה מונעת ייצוא חיסונים של אסטרה-זניקה, באתר ynet, 4 במרץ 2021
- ^ איטליה וצרפת חוזרות בקושי לחיים, אירופה תובעת על עיכובי החיסונים, באתר ynet, 26 באפריל 2021
- ^ "Sanofi to Make Millions of BioNTech-Pfizer Vaccine Doses". Bloomberg.com (באנגלית). 2021-01-27. נבדק ב-2021-01-27.
- ^ קפריסין: שדות התעופה ייפתחו ב-1 במרץ עפ"י שיטת הרמזור, באתר כלכליסט, 17 בפברואר 2021
- ^ Slovakia signs deal to acquire 2 million doses of Sputnik V, AP NEWS, 2021-03-01
- ^ Hungary becomes first EU country to approve Russia’s coronavirus vaccine, POLITICO, 2021-01-21 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Commission approves Novavax coronavirus vaccine deal — finally, POLITICO, 2021-08-04 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 ארגון הבריאות העולמי נגד חיסון שלישי: "תשאירו למדינות העניות", באתר ynet, 4 באוגוסט 2021
- ^ המדינה שמחסנת קודם כול צעירים, באתר ynet, 4 בינואר 2021
- ^ 1 2 מכון דוידסון, עדכונים על המגפה
- ^ "Coronavirus: India approves vaccines from Bharat Biotech and Oxford/AstraZeneca". BBC News (באנגלית בריטית). 2021-01-03. נבדק ב-2021-01-04.
- ^ המאבק בקורונה: הודו פתחה במבצע החיסונים הגדול בעולם, באתר חדשות 13, 16 בינואר 2021
- ^ בלוגים, בית המרקחת של העולם: דיפלומטיית החיסונים של הודו, באתר TheMarker, 1 במרץ 2021
- ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Mexico launches coronavirus vaccination program | DW | 22.12.2020, DW.COM (באנגלית בריטית)
- ^ 1 2 במדינות המתפתחות, המשימה הקשה באמת תתחיל אחרי השגת חיסוני הקורונה, באתר וואלה, 28 בדצמבר 2020
- ^ Staff, Reuters (2021-01-22). "Morocco gets 2 million AstraZeneca vaccine doses; 1st big shipment to Africa". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-01-22.
- ^ דרום אפריקה מפסיקה את אספקת החיסונים מאסטרהזניקה, באתר מאקו, 8 בפברואר 2021
- ^ Joshua Berlinger, South Africa receives first shipment of single-dose Johnson & Johnson vaccine, CNN, 2021-02-16 (באנגלית)
- ^ Axios, J&J says its one-shot vaccine is 66% effective against moderate to severe COVID, Axios (באנגלית)
- ^ עמית ולדמן, בכירה בארגון הבריאות העולמי: "אי אפשר לנצח מגפה לבד, זה חייב להיות מאמץ כלל עולמי", באתר מאקו, 13 בינואר 2022
- ^ בזריקה אחת בלבד: ה-FDA העניק אישור חירום לחיסון נגד קורונה של חברת "ג'ונסון אנד ג׳ונסון", באתר מאקו, 28 בפברואר 2021
- ^ בעולם מייחלים לחופש מהקורונה, אבל הנגיף משתולל, באתר ynet, 27 במרץ 2021
- ^ איתן אבריאל, ה-FDA אישר את החיסון לקורונה של ג'ונסון אנד ג'ונסון - מי המדינות שרכשו אותו?, באתר TheMarker, 28 בפברואר 2021
- ^ COVAX Update: UNICEF working with global airlines and freight providers to plan delivery of COVID-19 vaccines, www.unicef.org (באנגלית)
- ^ המדינות העשירות אוגרות חיסונים, והעניות נותרות מאחור, באתר ynet, 14 בדצמבר 2020
- ^ ארגון הבריאות העולמי: פייזר תספק חיסונים גם למדינות עניות, באתר כלכליסט, 22 בינואר 2021
- ^ 'Hope has arrived': Ghana becomes first country to receive Covid-19 vaccine through COVAX program, CNN, 2021-02-24 (באנגלית)
- ^ בריטניה מודאגת מהמוטציה הברזילאית, סוריה התחילה לחסן, באתר וואלה, 1 במרץ 2021
- ^ קרן בצלאל, לאומנות במקום סולידריות: תופעת הלוואי של מבצע החיסונים העולמי, באתר מאקו, 7 במאי 2021
- ^ בישראל שגרה, בעולם הנגיף משתולל: מזכ"ל האו"ם – "זו מלחמה", באתר ynet, 24 במאי 2021
- ^ ארה"ב תרכוש 500 מיליון חיסונים של פייזר לטובת מדינות חלשות, באתר כלכליסט, 9 ביוני 2021
- ^ אורי איזק, תוכנית שאפתנית בבריטניה: "לחסן את כל העולם" עד 2022, באתר מאקו, 28 ביולי 2021
- ^ New Zealand begins Covid vaccine rollout, starting with border workers | Coronavirus | The Guardian, amp.theguardian.com, 20.2.2021
- ^ Taiwan premier gets AstraZeneca COVID-19 shot as island starts vaccine campaign, CNA (באנגלית)
- ^ Ben Blanchard, Taiwan begins COVID-19 vaccine rollout, The Canberra Times, 2021-03-22 (ב־Australian English)
- ^ Staff, Reuters (2021-02-20). "New Zealand begins COVID-19 vaccinations programme, Australia starts Monday". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-02-20.
- ^ בגלל הקורונה: תלמידים בברלין יורשו לחזור על שנת הלימודים, באתר כלכליסט, 26 בפברואר 2021
- ^ המדינות שמעדיפות שלא לחסן, בינתיים: "זו עשויה להיות טעות", באתר הארץ, 11 בינואר 2021
- ^ Top doctor warns Aussies delaying jab will hold back 'return to normal', www.9news.com.au
- ^ South Korea to double syringe supplies for COVID-19 vaccine campaign, CNA (באנגלית)
- ^ New Zealand Covid vaccines to arrive one month early, border staff to be inoculated next week, the Guardian, 2021-02-12 (באנגלית)
- ^ "Moderna to supply COVID-19 vaccine to Taiwan and Colombia". Reuters. נבדק ב-2021-02-18.
- ^ Siladitya Ray, Taiwan Says Deal To Buy 5 Million Pfizer-BioNTech Covid-19 Vaccines On Hold, Hints At Pressure From China, Forbes (באנגלית)
- ^ BioNTech says it is 'committed' to supplying Taiwan with COVID-19 vaccine, CNA (באנגלית)
- ^ יותר מ-3 מיליון מתים מקורונה בעולם, מוקדי המגפה - הודו וברזיל, באתר וואלה, 17 באפריל 2021
- ^ ניקולטס בריו וגבריאלה שטיינהאוזר, הפער בהתחסנות בין המדינות גדל - ואיתו החשש להיווצרות זנים חדשים, באתר גלובס, 1 באוקטובר 2021
- ^ מפיץ־על: הווריאנט הברזילאי משתלט על דרום אמריקה, באתר www.makorrishon.co.il
- ^ El País, How South America became a global leader in Covid-19 vaccination, EL PAÍS English Edition, 2022-01-13 (באנגלית)
- ^ Rachel Aiello, Children 12 and older now cleared to receive Pfizer vaccine: Health Canada, Coronavirus, 2021-05-05 (באנגלית)
- ^ המדינה הראשונה בעולם: קנדה אישרה את חיסון פייזר לילדים מגיל 12, באתר ynet, 5 במאי 2021
- ^ מירב כהן, ארצות הברית: ה-FDA אישר את החיסון לקורונה של פייזר לגילאי 15-12, באתר וואלה, 11 במאי 2021
- ^ יעילות החיסונים עומדת למבחן בעולם האמיתי, באתר mako, 2021-05-23
- ^ ה-FDA העניק אישור חירום לחסן ילדים בני 11-5 בחיסון נגד קורונה של פייזר, באתר וואלה, 29 באוקטובר 2021
- ^ בקרוב בישראל? ארה"ב החלה לחסן ילדים מעל גיל 5, באתר חדשות 13, 4 בנובמבר 2021
- ^ CDC, COVID-19 Vaccines for Children & Teens, Centers for Disease Control and Prevention, 2021-12-13 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Rich Mendez, WHO asks wealthy nations to hold off on Covid vaccine boosters at least through September, CNBC, 2021-08-04 (באנגלית)
- ^ Weiland, Noah; LaFraniere, Sharon (2021-09-22). "F.D.A. Authorizes Pfizer Booster Shots for Older and At-Risk Americans". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-09-23.
- ^ 60 מיליון זכאים, 80 אלף מוקדים: ארצות הברית החלה בחלוקת מנת החיסון השלישית, באתר וואלה, 25 בספטמבר 2021
- ^ 1 2 French health watchdog backs Covid-19 booster jab for over-65s, France 24, 2021-08-24 (באנגלית)
- ^ Denmark to offer Covid-19 booster jab to Johnson & Johnson vaccinated
- ^ Denmark to give booster Covid-19 jab six months after vaccination
- ^ France first big EU nation to start widespread booster jabs, AP NEWS, 2021-09-01 (באנגלית)
- ^ עמית ולדמן, תמונת מצב עולמית: המדינות שמחסנות את אזרחיהן במנה שלישית ואלו שעדיין מתמהמהות, באתר מאקו, 1 בספטמבר 2021
- ^ אסף אוני, בגלל החשש מהאומיקרון: תושבי אירופה מתנפלים על זריקות הבוסטר, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2021
- ^ משחקי הכיס | 23.12.21, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ מודרנה מצהירה על חיסון ראשון נגד האומיקרון, באתר מקור ראשון, 2022-06-09
- ^ Charmaine Jacob, Asian countries try a new strategy to get people on board with vaccines: Free prizes, CNBC, 2021-08-10 (באנגלית)
- ^ 1 2 אסף אוני, קחו מיליון דולר רק תתחסנו: במדינה הזו הלכו רחוק כדי לעודד חיסונים, באתר גלובס, 27 במאי 2021
- ^ הגרלה הזויה ביותר: זה מה שעושים בתאילנד כדי לעודד חיסוני קורונה | מעריב, באתר https://www.maariv.co.il (באנגלית)
- ^ 1 2 יוון תשלם לצעירים שיתחסנו; מוסקבה: אין שירות ללא-מחוסנים, באתר ynet, 28 ביוני 2021
- ^ Hua, Sha (2021-04-10). "China's Covid-19 Vaccination Campaign Gets Off to Slow Start". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2021-08-24.
- ^ China uses eggs, free ice-cream and blacklists to boost lagging vaccine rollout, www.abc.net.au, 2021-04-15 (ב־Australian English)
- ^ עידוד חיובי: חברות יתרמו ארוחה לנזקקים על כל חיסון של עובד, באתר ynet, 8 בפברואר 2021
- ^ מוסקבה מחייבת עובדים להתחסן נגד קורונה: "המצב דרמטי", באתר וואלה, 16 ביוני 2021
- ^ New York City mandates COVID-19 vaccine for teachers in largest U.S. school district, Reuters, 2021-08-23 (באנגלית)
- ^ Rogers, Katie (2021-09-09). "President Biden is expected to impose new vaccination mandates in a speech on Thursday". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-09-09.
- ^ התוכנית של ביידן: 100 מיליון אמריקנים יחויבו בחיסון, באתר מאקו, 10 בספטמבר 2021
- ^ עוד הגבלות באיטליה, צרפת והולנד: "הרע מכול עוד לפנינו", באתר ynet, 24 בנובמבר 2021
- ^ איטליה: חיילים, שוטרים ומורים יחויבו להתחסן נגד קורונה, באתר וואלה, 24 בנובמבר 2021
- ^ COVID in Europe: Greece to fine over-60s €100 a month for refusing jab, euronews, 2021-11-30 (באנגלית)
- ^ אינטל לעובדיה: חיסון קורונה - או יציאה לחל"ת, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ Welle (www.dw.com), Deutsche, Germany approves COVID vaccine mandate for medical staff | DW | 10.12.2021 (באנגלית בריטית), נבדק ב-2021-12-13
- ^ איסור כניסה לעבודה, הגבלות וקנסות: כך מתמודדים באירופה עם הלא-מחוסנים, באתר ynet, 8 בינואר 2022
- ^ הראשונה באירופה: אוסטריה העבירה חוק חובת חיסון, באתר חדשות 13, 21 בינואר 2022
- ^ ליטל סמט, הקנס הצפוי לסרבני חיסונים באוסטריה: 14,400 יורו בשנה, באתר כלכליסט, 1 בפברואר 2022
- ^ Factbox: Countries making COVID-19 vaccines mandatory, Reuters, 2021-08-16 (באנגלית)
- ^ קורין דגני, ביזיון ההתחסנות העולמי: מגרמניה עד קנדה לא מצליחים לחסן, והתמותה נוסקת, באתר TheMarker, 13 בינואר 2021
- ^ אסף אוני, כמה עולים החיסונים לקורונה? פוליטיקאית בלגית חשפה את הסוד, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2020
- ^ אפרת שוסטר, ישראל צריכה לשמור בסוד את הסכמי החיסון | דעה, עו"ד אפרת שוסטר, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2020
- ^ AFP, האינטרפול מודאג מהפצת חיסונים מזויפים, באתר ynet, 3 במרץ 2021
- ^ Hamidreza Kouhpayeh, Hossein Ansari, Adverse events following COVID-19 vaccination: A systematic review and meta-analysis, International Immunopharmacology 109, 2022-08, עמ' 108906 doi: 10.1016/j.intimp.2022.108906
- ^ Carolina Graña, Lina Ghosn, Theodoros Evrenoglou, Alexander Jarde, Silvia Minozzi, Hanna Bergman, Brian S. Buckley, Katrin Probyn, Gemma Villanueva, Nicholas Henschke, Hillary Bonnet, Rouba Assi, Sonia Menon, Melanie Marti, Declan Devane, Patrick Mallon, Jean-Daniel Lelievre, Lisa M. Askie, Tamara Kredo, Gabriel Ferrand, Mauricia Davidson, Carolina Riveros, David Tovey, Joerg J. Meerpohl, Giacomo Grasselli, Gabriel Rada, Asbjørn Hróbjartsson, Philippe Ravaud, Anna Chaimani, Isabelle Boutron, Efficacy and safety of COVID-19 vaccines, The Cochrane Database of Systematic Reviews 12, 2022-12-07, עמ' CD015477 doi: 10.1002/14651858.CD015477
- ^ Julia W. Haas, Friederike L. Bender, Sarah Ballou, John M. Kelley, Marcel Wilhelm, Franklin G. Miller, Winfried Rief, Ted J. Kaptchuk, Frequency of Adverse Events in the Placebo Arms of COVID-19 Vaccine Trials: A Systematic Review and Meta-analysis, JAMA network open 5, 2022-01-04, עמ' e2143955 doi: 10.1001/jamanetworkopen.2021.43955
- ^ Javier J. Polania Gutierrez, Sunil Munakomi, Intramuscular Injection, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2024
- ^ World Health Organization, Background document on the mRNA-1273 vaccine (Moderna) against COVID-19: background document to the WHO Interim recommendations for use of the mRNA-1273 vaccine (Moderna), 3 February 2021, 2021
- ^ 1 2 3 4 Zehong Huang, Yingying Su, Tianying Zhang, Ningshao Xia, A review of the safety and efficacy of current COVID-19 vaccines, Frontiers of Medicine 16, 2022, עמ' 39–55 doi: 10.1007/s11684-021-0893-y
- ^ Wendy Tu, David S. Gierada, Bonnie N. Joe, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8049171/ COVID-19 Vaccination-Related Lymphadenopathy: What To Be Aware Of], Radiology: Imaging Cancer 3, 2021-04-09, עמ' e210038 doi: 10.1148/rycan.2021210038
- ^ Pregnancy, breastfeeding, fertility and COVID-19 vaccination, nhs.uk, 2022-02-21 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 Victoria Male, Menstruation and covid-19 vaccination, BMJ 376, 2022-01-26, עמ' o142 doi: 10.1136/bmj.o142
- ^ Jay Montgomery, Margaret Ryan, Renata Engler, Donna Hoffman, Bruce McClenathan, Limone Collins, David Loran, David Hrncir, Kelsie Herring, Michael Platzer, Nehkonti Adams, Aliye Sanou, Leslie T. Cooper, Myocarditis Following Immunization With mRNA COVID-19 Vaccines in Members of the US Military, JAMA cardiology 6, 2021-10-01, עמ' 1202–1206 doi: 10.1001/jamacardio.2021.2833
- ^ World Health Organization (WHO) | European Medicines Agency, www.ema.europa.eu
- ^ Jessica McDonald, Increase in COVID-19 VAERS Reports Due To Reporting Requirements, Intense Scrutiny of Widely Given Vaccines, FactCheck, December 22, 2021
- ^ Post-COVID vaccination syndrome: What do we know? – DW – 07/06/2023, dw.com (באנגלית)
- ^ Jennifer A. Frontera, Arina A. Tamborska, Mohamed F. Doheim, David Garcia‐Azorin, Hasim Gezegen, Alla Guekht, Abdul Hanif Khan Yusof Khan, Michele Santacatterina, James Sejvar, Kiran T. Thakur, Erica Westenberg, Andrea S. Winkler, Ettore Beghi, Ricardo Allegri, Betül Baykan, Lana Blinc, Abhilasha Boruah, Maja Bresjanac, Yuliya Bryzgalova, Ismael Calandri, Guillermo Delgado‐Garcia, Rashmi Devaraj, Simon Faissner, Fan Kee Hoo, Jessica Hunter, Jeyanthan Charles James, Nana Yaa Kyei‐Frimpong, Suzannah Lant, Nicholas Mulchan, M Netravathi, Svetlana Pikovskaya, Nihara Abdul Rasheed, Ahmed Safwat, Parthasarthy Satishchandra, Ali S. Shalash, Nina Singh, Marianna Spatola, Vivian Ssonko, Lindsay Tetreault, Gaja Cvejic Vidali, Jonathan Weng, Elyce Warburton, Tamara Welte, Tissa Wijeratne, Doris Xia, Dmitry Zhuravlev, Mikhail Zinchuk, Neurological Events Reported after COVID‐19 Vaccines: An Analysis of Vaccine Adverse Event Reporting System, Annals of Neurology 91, 2022-06, עמ' 756–771 doi: 10.1002/ana.26339
- ^ 1 2 3 4 Daniel M. Altmann, Rosemary J. Boyton, COVID-19 vaccination: The road ahead, Science (New York, N.Y.) 375, 2022-03-11, עמ' 1127–1132 doi: 10.1126/science.abn1755
- ^ 1 2 COVID-19 vaccines safety update, הסוכנות האירופית לתרופות, 3.8.2022
- ^ Cristina Basso, Myocarditis, The New England Journal of Medicine 387, 2022-10-20, עמ' 1488–1500 doi: 10.1056/NEJMra2114478
- ^ Guy Witberg, Noam Barda, Sara Hoss, Ilan Richter, Maya Wiessman, Yaron Aviv, Tzlil Grinberg, Oren Auster, Noa Dagan, Ran D. Balicer, Ran Kornowski, Myocarditis after Covid-19 Vaccination in a Large Health Care Organization, The New England Journal of Medicine, 2021-10-06, עמ' NEJMoa2110737 doi: 10.1056/NEJMoa2110737
- ^ 1 2 Martina Patone, Xue W. Mei, Lahiru Handunnetthi, Sharon Dixon, Francesco Zaccardi, Manu Shankar-Hari, Peter Watkinson, Kamlesh Khunti, Anthony Harnden, Carol A.C. Coupland, Keith M. Channon, Nicholas L. Mills, Aziz Sheikh, Julia Hippisley-Cox, Risk of Myocarditis After Sequential Doses of COVID-19 Vaccine and SARS-CoV-2 Infection by Age and Sex, Circulation 146, 2022-09-06, עמ' 743–754 doi: 10.1161/CIRCULATIONAHA.122.059970
- ^ Yue Chen, Zhiwei Xu, Peng Wang, Xiao-Mei Li, Zong-Wen Shuai, Dong-Qing Ye, Hai-Feng Pan, New-onset autoimmune phenomena post-COVID-19 vaccination, Immunology 165, 2022-04, עמ' 386–401 doi: 10.1111/imm.13443
- ^ Zahra Jafari, Bryan E. Kolb, Majid H. Mohajerani, Hearing Loss, Tinnitus, and Dizziness in COVID-19: A Systematic Review and Meta-Analysis, The Canadian Journal of Neurological Sciences. Le Journal Canadien Des Sciences Neurologiques 49, 2022-03, עמ' 184–195 doi: 10.1017/cjn.2021.63
- ^ Anita Slomski, Studies Examine Risk of Hearing Loss After COVID-19 Vaccination, JAMA 327, 2022-05-03, עמ' 1641 doi: 10.1001/jama.2022.6719
- ^ Ian Dorney, Lukas Bobak, Todd Otteson, David C. Kaelber, Prevalence of New-Onset Tinnitus after COVID-19 Vaccination with Comparison to Other Vaccinations, The Laryngoscope 133, 2023-07, עמ' 1722–1725 doi: 10.1002/lary.30395