מפגש יעקב ועשו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיוס יעקב ועשו. ציור משנת 1624 מאת פטר פאול רובנס.

מפגש יעקב ועשו הוא אירוע מקראי, שמופיע בפרשת וישלח שבספר בראשית (פרק ל"ב ופרק ל"ג).

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר בריחת יעקב מלבן עם כל משפחתו, ולאחרי ברית יעקב ולבן, המשיך יעקב בדרכו לכיוון ארץ ישראל.

כשהגיע לנחל יבוק, חצה אותו עם משפחתו, בעוד שהוא חזר לעברו השני לקחת דברים נוספים, ושם נאבק עם המלאך.

לפי ספר היובלים, חציית הנחל והמפגש התרחשו ב-11 בחודש התשיעי, המקביל לכסלו בלוח השנה במגילות קומראן.

הסיפור במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב שלח שליחים אשר יאמרו לעשו, שהנה הוא יצא מבית לבן, ועכשיו הרי הוא שולח לו בקר ועבדים למצוא חן בעניו.

כהשליחים חוזרים הם מזהירים את יעקב שעשו מגיע יחד עם 400 איש, להילחם בו.

ההכנות למפגש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כששמע יעקב את הדברים פחד מאוד שמא ישמיד עשיו אתו ואת משפחתו, לכן חילק יעקב את המחנה לשניים, ואמר שאם עשיו ילחם במחנה אחד, לפחות המחנה השני ישאר.

לאחר חלוקת המחנות, פנה יעקב אל אלוהים, ואמר: ”קטנתי מכל החסדים” - איני ראוי לטובות ממך יותר, משום שקבלתי מספיק חסדים ממך. ”כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות” - הפכת את רכושי ממקל בודד, לשני מחנות[1].

בכל זאת, ביקש יעקב מאלוהים:

"הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו, כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ, פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים. יג וְאַתָּה אָמַרְתָּ: הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ, וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב"

יעקב שלח לעשו עדרים של בקר, שבראש כל עדר אחד מאנשי ביתו, וציווה אותם כל אחד מהם לומר לעשו: שהבקר שייך אשר לאחיו יעקב, ואשר ”מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי לְעֵשָׂו”, ועוד תאמרו לו ”גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ”, והרי הוא מצפה לפצות אותך בעדים האלה. הוא הרחיק את העדרים זה מזה, כדי שהמקרה הנ"ל יחזור על עצמו.

לאחר שילוח העדרים לעשו, ”וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו, וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק. וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל, וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ”[2].

בלילה זה התרחש מאבק יעקב והמלאך.

המפגש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר ראה יעקב את עשו ו-400 האנשים, חצה פעם שנייה את המשפחות, כאשר משפחות השפחות ראשונים ומשפחתו רחל ולאה אחרונים, בעוד שהוא הראשון מכולם.

יעקב עצמו רץ לפניהם והשתחווה שבע פעמים לעשו.

שכהגיע יעקב, רחמיו של עשו התעוררו עליו והוא נפל על צוואר אחיו ונשקו, עשיו שאלו ”מי אלה לך?” ויעקב ענה ”הילדים אשר חנן אלהים את עבדך”.

לאחר תחנוניו של יעקב הסכים עשו לקבל את במתנה את העדרים.

סוף המעשה היה כאשר ניסה עשו לשכנע את יעקב לצעוד איתו להר שעיר אך יעקב הצליח להתחמק בתירוצים שונים וצעד לבדו עם כל משפחתו.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מפגש יעקב ועשו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.