שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דמויות מקראיות רבות מופיעות במקרא עצמו, ללא ציון שמן. המדרש או מסורות שונות באים לעיתים להשלמת החסר, ומספקים שמות (ואף מידע נוסף) לדמויות חסרות השם. ערך זה מציג שמות מקובלים ומסורתיים לדמויות מקראיות, רובן נשים, שבמקור שמן לא מוזכר.

המקורות לשמות מגוונים, ספרות חז"ל פרקי דרבי אליעזר, מדרש רבה, תרגום יונתן בן עוזיאל, ותלמוד,[1] לעיתים נתנו חכמי המדרש שמות המבטאים תכונה מסוימת אצל האדם ולא בהכרח התכוונו שכך שמו, ספרים חיצוניים דוגמת קדמוניות המקרא וספר היובלים, על אף שהספרים מוגדרים כספרים חיצוניים מספר ראשונים ואחרונים העתיקו ממנו לספריהם, ספר הישר ספר שחובר בימי הביניים, אשר יש שמפקפקים באמיתותו, מקור נוסף הוא ספרי הראשונים אשר ליקטו מתוך מדרשים שנעלמו או שיערו בעצמם, מקור אחרון הוא מסורות של עדות שונות.

אשת קין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: קלמנא

מקור: אברבנאל, בראשית ד, א

שם נוסף: הויה

מקור: הרב חיים קניבסקי בשם מדרש כתב יד.[2]

שם נוסף: תמד

מקור דברי הימים לירחמיאל

אשתו השנייה: און

מקור: ספר היובלים, פרק ד'

אשת הבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: בלבירא

מקור: אברבנאל, בראשית ד, א

שם נוסף: דבורה

מקור: דברי הימים לירחמיאל

שם נוסף: חומקמה

מקור: מדרש כת"י שבסוף ספר מגן וחרב

בני האלוהים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשר נאפו עם נשים שונות.

שם: שמחזאי ועזאל

מקור: ילקוט שמעוני בראשית ו ד

שם נוסף: עוזא ועזאל

מקור: תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ס"א

שם נוסף: בני קין

מקור: ספר הזוהר בראשית לז.

שם נוסף: בני השופטים

מקור: ספרי בהעלותך פו

נשי דורות ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: שת - עצורה, אנוש - נעמית, קינן - מהללאית, מהללאל - דינה בת ברכיאל, ירד - בכה בת רצוצאל, חנוך - עדני בת דניאל, מתושלח - עדין בת עזריאל, שם - מחלה בת בנו, ארפכשד - רצויה בת ששון, שלח - מלכה בת מדי, עבר - עזורה בת נמרוד, פלג - לבנה בת שנער, רעו - אורה בת חור, שרוג - מלכה בת נהר, נחור - ישגב בת ישחוב

מקור: ספר היובלים, פרק ד'

שם נוסף: שת - פטורה, אנוש - נעים, קינן - מחוללת, מהללאל - דינה, ירד - ברכיה בת דיצא, חנוך - ערש בת דניאל, מתושלח - ערנא בת עתדל, שם - מחלתירן, חם – דמות נכי, יפת – בת נתנכר, ארפכשד - רצויה, שלח - מלכה בת כביר, נחור - יסכה בת ניסה.

מקור: מדרש כת"י בסוף ספר מגן וחרב

שם נוסף: שת - עזורה, אנוש - נועם, קינן - מהוללאות, מהללאל - דינה, ירד - ברכה בת רצויה, חנוך - עדנה בת דניאל, מתושלח - עדנה בת עזריה, שם - מחלה בת בנו, ארפכשד - רצויה בת שושנה, שלח - מלכה בת עבדי, עבר - עצורת בת נברוד, פלג - לומנה בת שנער, רעו - ערה בת בן כשד, שרוג - מלכה בת חבר, נחור - יסכה בת נסתג

מקור: הרב שמואל אלגאזי בראש ספרו תולדות אדם

שמות נוספים: שת - נובא, חנוך - ניבא בת שם, רעו - מלכה בת רות.

מקור- דברי הימים לירחמיאל.

אם נח – אשת למך[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: אשמוע בת אלישוע בן חנוך

מקור: ספר הישר

שם נוסף: שמה בת אנוש

מקור: הרב חיים קניבסקי בשם מדרש כתב יד.[2]

שם נוסף: ביתנה בת ברכאל

מקור: ספר היובלים, פרק ד', פסוק מ"ו. הרב שמואל אלגאזי בראש ספרו תולדות אדם העתיק "ברונוש"

אשת נח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: נעמה בת למך (מוזכרת בספר בראשית, פרק ד', פסוק כ"ב)

מקור: בראשית רבה, פרשה כ"ג, פסקה ג' עם זאת, כאמור ב"ילקוט מעם לועז" (בראשית א'), יש בכך קושי, כיוון שנח נולד כמה דורות אחרי למך אבי נעמה.

שם נוסף: נעמה בת חנוך

מקור: ספר הישר

שם נוסף: אמזרה (אמזרע) בת רקיעאל.[3]

מקור: ספר היובלים, פרק ד', פסוק מ"ו.

שם נוסף: טוציאה או ארציאה

מקור: סדר הדורות

אמו של אברהם אבינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: אמתלאי בת כרנבו.[4]

מקור: תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א, עמוד א'

שם נוסף: עדנה בת ארם[5]

מקור: ספר היובלים (פרק י"א)

הגמרא[6] מתייחסת לכך שאמותיהן של אברהם, דוד המלך, שמשון ונשים אחרות אינן מוזכרות במקרא. הגמרא גם מבארת כי היא נדרשת לפרט את שמותיהן משתי סיבות: "לפי שאמותן של יצחק ויעקב הוזכרו, צריכין אנו לידע שם אם אברהם...", וכן על מנת להוכיח לאפיקורוסים (מי שאינם מאמינים בתורה שבעל פה) שהתורה שבעל פה נכונה ואמיתית, שכן האפיקורוסים מאמינים בנכונותם של שמות אלו, על אף שהם אינם כתובים בשום מקום אלא עברו מדור לדור בעל פה.

אם שרה אימנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: טסה (יסכה היא שרה)
מקור: ספר 'למכסה עתיק' מאת הרב חיים קנייבסקי.

אשת לוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: עדית או עירית

מקור: פרקי דרבי אליעזר כ"ה, אשת לוט היא ובפירוש הרד"ל

בת לוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: פלוטית או פליטית

מקור: ספר הישר, פרקי דרבי אליעזר כ"ה

הפליט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישר לאברהם על מלחמת ארבעת המלכים את החמישה ועל השמתו של לוט בשבי.

שם: עוג מלך הבשן

מקור: תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ס"א, עמוד א'; במדבר רבה, פרשה י"ט, פסקה ל"ב; דברים רבה, פרשה א', פסקה כ"ה

שם נוסף: מיכאל או גבריאל

מקור: פרקי דרבי אליעזר כז, תוספות השלם בשם מדרש

מלכי-צדק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: שם בן נח

מקור: תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ב, עמוד ב'

אשת לבן הארמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: עדינה

מקור: ספר הישר

מכין העגל בביקור המלאכים בבית אברהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: ישמעאל

מקור: בראשית רבה, פרשה מ"ח, פסקה י"ג

שם נוסף: אליעזר עבד אברהם

מקור: מדרש החפץ, ספר הישר.

מלווי אברהם בפרשת העקדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, ספר בראשית, פרק כ"ב, פסוק ג'

שם: אליעזר וישמעאל

מקור: ויקרא רבה, פרשה כ"ו, פסקה ז'

אשת ישמעאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: עיפה

מקור: פרקי דרבי אליעזר ל

שם נוסף: מריבה

מקור: ספר הישר

שם נוסף: גיגית

מקור: הרב חיים קניבסקי בשם מדרש כתב יד

שם נוסף: עדישא

מקור: ספר קושיות

השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: פטמה

מקור:פדר"א ל, יונתן בן עוזיאל.

שם נוסף: מלכית

מקור: ספר הישר

עבד אברהם אשר הביא את רבקה ליצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: אליעזר עבד אברהם

מקור: בראשית רבה, פרשה נ"ט, פסקה י'

מלווי אבימלך מלך גרר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברית יצחק ואבימלך, נכתב, וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ, ולא נכתב שם הרעים.

שם: אחוזת

מקור: רלב"ג בביאורו על הפרשה (עמ' 341-342), בראשית רבה, פרשה ס"ד, פסקה ט'

ויאמרו איש אל אחיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנה בעל החלומות הזה בא ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק י"ט

שם: שמעון ולוי

מקור: מדרש תנחומא וישב ג

הנער המתרגם ליוסף והרודף אחר השבטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: מנשה

מקור: תרגום יונתן, בראשית רבה, פרשה צ"א, פסקה ח'

אשת פוטיפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: זוליכה

מקור: ספר הישר, המקור לכך הוא כנראה באסלאם, שם מכונה אשת פוטיפר "זוליח'א".[7]

נשות השבטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: ראובן - עדה, שמעון - עדיבה, לוי – מילכה,[8] יששכר – חיזקה, זבולון - ניאימן, דן - עגלה, נפתלי - רזויה, גד - מעכה, אשר - יונה,[9] בנימין - יסכה.

מקור: ספר היובלים

שם נוסף: ראובן - עדה, שמעון - יבעה,[9] לוי - ענת,[9] יששכר - עזקה,[9] זבולון - ענני,[9] דן - עגלה,[9] נפתלי - צרויה, גד - מעכה,[10] בנימין - יסכה.

מקור: ספר קושיות, לאחד מן הראשונים, אות רל, עמ' קעח-קעט.

שם נוסף: ראובן – אליורם בת עוי, שמעון -, לוי – דינה בת יובב בת יקטן, יששכר – ארידה בת יובב בת יקטן, זבולון – מרושה בת מולד, דן – אפללת בת חמודן, נפתלי – מרימה בת אמורם, גד – עוצית בת אמורם, אשר – עדון בת אפלל, בנימין - ערבה בת שמרן.

מקור: ספר הישר

שמות ומקורות נוספים: שמעון - דינה אחותו,[11] לוי - אותה,[12] נפתלי – רצויה.[13]

בת פרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשר משתה את משה רבינו מן המים, בספר שמות, פרק ב'.

שם: בתיה

מקור: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ט, עמוד ב' ויקרא רבה, פרשה א', פסקה ג'

בתיה בת פרעה מוזכרת בדברי הימים ללא הסבר מי היא והיכן נזכרה.[14]

חרטומי פרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: יוחני וממרא

מקור: תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף פ"ה, עמוד א'; ילקוט שמעוני, שמות (פרשת בשלח), סימן רלה: "יוחני וממרא"; ספר ברית דמשק, עמוד 5: "יקם בליעל את יחנה ואת אחיהו במזמתו".

שם נוסף: יניס וימבריס

מקור: תרגום יונתן, כמו גם בספרות חיצונית ונוצרית.

"איש עברי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשר הוכה על ידי מצרי.

שם: דתן

מקור: שמות רבה, פרשה א', פסקה כ"ז

המקושש[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: צלפחד

מקור: תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צ"ו, עמוד ב'

שני יהודים שהכו אחד את השני במצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזכרים בחומש שמות (ב יג) - שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים

שם: דתן ואבירם

מקור: תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"ד, עמוד ב'

האישה הכושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: צפורה

מקור: תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט"ז, עמוד ב'

שם נוסף: תרביס

מקור: קדמונית היהודים

אבן עזרא ורשב"ם סברו שהייתה זו אישה נוספת של משה.

הנער המבשר למשה על נבואות אלדד ומידד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: גרשום

מקור: מדרש תנחומא פרשת בהעלותך יב

שם נוסף: יהושע בן נון

מקור: ספרי

המגדף[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: חפישתוק

מקור: מדרש פתרון תורה ספר ויקרא, פרק כ"ד, פסוקים י'-כ"ג

אבי המגדף[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: דתן

מקור: שמות רבה, פרשה א', פסקה כ"ז

אשת יהושע בן נון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם:רחב

מקור: תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד ב',

בתנ"ך עצמו היא מוזכרת באריכות, אך לא כאשתו של יהושע: תושבת יריחו שמארחת את מרגלי יהושע בארץ כנען, וסייעה לעם ישראל בכיבוש יריחו.

מרגלי יהושע בכיבוש יריחו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: כלב בן יפונה ופינחס

מקור: תנחומא שלח יג

שם נוסף: קנז וסמנים בני כלב

מקור: קדמוניות המקרא

המודיע לעלי על מות בניו ושביית הארון[עריכת קוד מקור | עריכה]

וַיָּרָץ אִישׁ-בִּנְיָמִן מֵהַמַּעֲרָכָה - ספר שמואל א', פרק ד', פסוק י"ג

שם: שאול

מקור: ילקוט שמעוני שמואל פרק ד סימן קב

נער עמלקי אשר הודיע לדוד על מות שאול[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: אדליוס בן אגג

מקור: קדמוניות המקרא

אם סיסרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: תמך

מקור: קדמוניות המקרא ל"א ח'-ט' בתנ"ך ספר שופטים, פרק ה' 28–30.

אשת ירבעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: אנו

מקור: תרגום השבעים

רוצחו של אחאב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: נעמן (בהיותו חייל)

מקור: ילקוט שמעוני, מלכים א כב

ארבעה אנשים מצורעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשר ישבו מחוץ למחנה וחזו בבריחת מחנה ארם, מלכים ב, ג, ז.

שם: גיחזי ושלושת בניו

מקור: תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ז, עמוד א'

אישה אלמנת אחד מבני הנביאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשר נעזרה באלישע לפני מכירת בניה לעבדים אצל יהורם בן אחאב, על ידי נס אסוך השמן.

שם: אשת עובדיה

מקור: תרגום יונתן בן עוזיאל במקום ופסיקתא דרב כהנא, מהדורת מנדלבוים, ב, א.

בעלה של האישה השונמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: עדו הנביא

מקור: פרקי רבי אליעזר, פרק לג

על פי ילקוט שמעוני עדו הוא בנה

שם נוסף: עודד הנביא

מקור: גרסת הרד"ל בפרקי רבי אליעזר

בנה של האישה השונמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזר לתחיה על ידי אלישע הסיפור מופיע בספר מלכים ב', פרק ד', פסוקים ח'-ל"ז

שם: עדו הנביא

מקור: ילקוט שמעוני, מלכים ב, רכח

שם נוסף: חבקוק

מקור: ספר הזוהר ח"ב מה.

האישה הצרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: יועם בת עזור

מקור: ספר קושיות

בנה של האשה הצרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: יונה בן אמיתי

מקור: ירושלמי סוכה ה א, פרקי רבי אליעזר פרק לג

בת יפתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: סילה

מקור: ספר קדמוניות המקרא

אשת מנוח, אם שמשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: צללפונית, או הַצְלֶלְפּוֹנִי[15]
מקור: מסכת בבא בתרא דף צא ומדרש במדבר רבה פרשה י, ה.

מקורה של מסורת זו בספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ג', שם מוזכרת אשה משבט יהודה בשם "הצללפוני". החריגות בהזכרת שם אשה במקרא מלמדת על חשיבות מיוחדת שהייתה לה. בדברי הימים שם נאמר שאשה זו שייכת למשפחה מן העיר עיטם, באזור בו הסתתר שמשון (שופטים, ט"ו, ח'), והמשפחה אף הוזכרה בסמיכות למשפחת "הצרעתי", מצרעה, מקום מגוריו של שמשון.

אותו מקור מזכיר גם כי לשמשון הייתה אחות בשם נשיין, אך היא אינה נזכרת במקרא.

שם נוסף: אלומה בת רמק

מקור: קדמוניות המקרא פרק מג

בעלת האוב מעין דור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: צפניה

מקור: ילקוט שמעוני לספר שמואל רמז קמ

על-פי נוסחאות מסוימות במדרש, שמה של בעלת האוב היה צפניה, והיא הייתה אמו של אבנר בן נר (ע"פ הרב עזריה די פאנו בספרו "גלגולי נשמות", שמה היה צפנית). על פי גרסאות אחרות, היה שם בעלה צפניה, והיא נותרת באלמוניותה.

אם דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: נצבת בת עדאל[16]

מקור: מסכת בבא בתרא דף צא.

שם נוסף: הצללפונית

מקור: כתב יד לאחד מהראשונים מובא אצל החיד"א ברכי יוסף או"ח רמ ד.

איש האלוהים מיהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: עדו הנביא

מקור: סדר עולם רבה סוף פרק כ

מלכת שבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: בלקיס

מקור: מסורת מוסלמית

שם נוסף: חתשפסות

מקור: עמנואל וליקובסקי, תקופת בתוהו פרק שלישי, עמ' 87

שם נוסף: ניקָאוּלה

מקור: יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר שמיני, פרק 6

שם נוסף: מכּדה

מקור: מסורת אתיופית

המסורת האתיופית, שייחסה את מוצא השושלת הסולומונית למלכת שבא, מכירה אותה בשם מכּדה (Makeda), שפירושו הוא "לא כך".

אם מיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: שלידה אם הליאו

מקור: קדמוניות המקרא מד 2

אשת איוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: סיטיס

מקור: ספר דברי איוב, תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו, עמוד ב'

על-פי ספר דברי איוב, המשתייך לספרים החיצוניים, אשתו של איוב נקראה סיטיס. על-פי הספר אשתו מתה כחלק מהניסיונות שהועמד בהם, ולאחר מכן נשא לאישה את דינה, בת יעקב ולאה.

אם המן האגגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: אמתלאי בת עורבתי

מקור: מסכת בבא בתרא דף צא.

בת המן האגגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי האגדה השליכה על אביה בטעות דלי של צואה, כשגילתה את מעשיה, התאבדה.

שם: שכחתנית

מקור: מדרש אבא גוריון (נשמט במהדורות הרגילות, מתועד בכתבי יד).

אביו של חבקוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: דקר

מקור: ספר תפילות הפלשים, "תפילת המלאכים לאל אחד".

אביו של יואב בן צרויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: שריה

מקור: ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק י"ד: “וּמְעוֹנֹתַי הוֹלִיד אֶת עָפְרָה וּשְׂרָיָה הוֹלִיד אֶת יוֹאָב אֲבִי גֵּיא חֲרָשִׁים”, ובתשובות הגאונים (שערי תשובה סימן יט) ישנה תשובה של רבינו האי גאון שכתב “וששאלתם יואב בן צרויה למה נקרא בשם אמו כי שם אביו ידוע הוא דכתיב ושריה הוליד את יואב אבי גי חרשים, ומתוך שהייתה אמו אחות המלך דוד נקרא על שמה לגדלהו בה”, פשוטו של מקרא אינו מדבר על יואב שר הצבא.

עבד מלך הכושי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: ברוך בן נריה

מקור: ספרי במדבר פיסקא צט

אשת נבוכדנצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: שמירה, שמירמות, או שמרעם

מקור: ילקוט שמעוני מלכים ב רמט

שמות שונים לדמויות המוזכרות במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: פניני

מקור: מדרש פתרון תורה פרשת שמות

אסנת אשת יוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: בתה של דינה בת יעקב שנולדה בעקבות מעשה שכם בן חמור, ואומצה על ידי פוטיפר, שהיה סריס ולא יכול היה להביא ילדים לעולם.

מקור: פרקי דרבי אליעזר, פרק ל"ח.

קטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: הגר

מקור: בראשית רבה, פרשה ס"א, פסקה ד', ומדרש תנחומא.

רבים חלקו על זיהוי זה, במדרש ובמפרשי הפשט

רעואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: יתרו

מקור: מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מס' דעמלק יתרו פרשה א

שם:אבי יתרו

מקור: ספרי בהעלותך י כט

שפרה ופועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: יוכבד ובתה מרים

מקור: תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ג, עמוד א'

שם נוסף: יוכבד, וכלתה אלישבע בת עמינדב

מקור: תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ג, עמוד א'

רבים סברו שאלה זוג מיילדות מצריות.[17]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים בנושא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות ורשימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חלק מהמדרשים שרדו בכתבי יד, הרב קיניבסקי בספרו הדפיס כתב יד כזה כת"י נוסף נדפס על ידי הרב כשר בספרו תורה שלמה
  2. ^ 1 2 כך גם במדרש כת"י שבסוף ספר מגן וחרב
  3. ^ הרב שלמה אלגאזי בראש ספרו תולדות אדם כותב ששמה אמורע בת ברכיאל
  4. ^ במדרש כת"י שבסוף ספר מגן וחרב אמתלאי בת ברוכו
  5. ^ הרב שלמה אלגאזי בראש ספרו תולדות אדם העתיק עדנה בת אברנהו
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א, עמוד א'
  7. ^ תפסיר לקוראן, סורה 12, איה 21
  8. ^ כך גם בצוואות השבטים צוואת לוי יא א
  9. ^ 1 2 3 4 5 6 כך גם במדרש כתב יד מובא אצל קניבסקי
  10. ^ כך גם במדרש כתב יד מובא אצל קניבסקי
  11. ^ בראשית רבה, פרשה פ', פסקה י"א
  12. ^ דעת זקנים במדבר כו נט
  13. ^ מדרש כתב יד מובא אצל קניבסקי
  14. ^ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק י"ח
  15. ^ בגמרא "צללפונית", ויש שגורסים בה "הצללפוני" על פי הפסוק שלהלן.
  16. ^ בספר קושיות בת עמיאל, רבי סעדיה אלמאדארי, מדרש הביאור, חלק א עמ' תקנה, גורס עדאלת בת עדיאל
  17. ^ ילקוט שמעוני יהושע ט, וראה הרחבה בערכן