שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דמויות מקראיות רבות מופיעות במקרא עצמו, ללא ציון שמן. המדרש או מסורות שונות באים לעיתים להשלמת החסר, ומספקים שמות (ואף מידע נוסף) לדמויות חסרות השם. ערך זה מציג שמות מקובלים ומסורתיים לדמויות מקראיות, רובן נשים, שבמקור שמן לא מוזכר.

המקורות לשמות מגוונים, וביניהם:

מפרשי המקרא במסורת נתנו טעמים שונים לאי-הזכרת השמות. כך למשל, הגמרא[2] מתייחסת לכך שאמותיהן של אברהם, דוד המלך, שמשון ונשים אחרות אינן מוזכרות במקרא. הגמרא גם מבארת כי היא נדרשת לפרט את שמותיהן משתי סיבות: "לפי שאמותן של יצחק ויעקב הוזכרו, צריכין אנו לידע שם אם אברהם...", וכן על מנת להוכיח לאפיקורוסים (מי שאינם מאמינים בתורה שבעל פה) שהתורה שבעל פה נכונה ואמיתית, שכן האפיקורוסים מאמינים בנכונותם של שמות אלו, על אף שהם אינם כתובים בשום מקום אלא עברו מדור לדור בעל פה.

שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות שהופיעו בתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות שם/זיהוי מוצע מקור
אשת קין קלמנא פירוש אברבנאל, בראשית ד, א
הויה הרב חיים קניבסקי בשם מדרש כתב יד.[3]
תמד "דברי הימים" לירחמיאל בן שלמה
אשתו השנייה של קין און ספר היובלים, פרק ד'
אשת הבל דבורה "דברי הימים" לירחמיאל בן שלמה
חומקמה מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה בר יצחק ממודנה
בלבירא אברבנאל, בראשית ד, א
בני האלוהים מדור המבול

(אשר לקחו את בנות האדם)

שמחזאי ועזאל ילקוט שמעוני על בראשית ו ד
עזא ועזאל תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ס"א. זיהוי דומה מוזכר גם במסורת המוסלמית ע"פ סורת אל-בקרה בקוראן.
בני קין ספר הזוהר, בראשית לז.
ככינוי לבני השופטים ספרי, בהעלותך פו
נשות צאצאי האדם

שת ועד נח)

שת עצורה ספר היובלים, פרק ד'
פטורה מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה בר יצחק ממודנה
עזורה ספר "תולדות אדם" לרבי שמואל אלגאזי
נובא "דברי הימים" לירחמיאל בן שלמה
אנוש נעמית ספר היובלים, פרק ד'
נעים מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה בר יצחק ממודנה
נועם ספר "תולדות אדם" לרבי שמואל אלגאזי
קינן מהללאית ספר היובלים, פרק ד'
מחוללת מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה בר יצחק ממודנה
מהוללאות ספר "תולדות אדם" לרבי שמואל אלגאזי
מהללאל דינה בת ברכיאל ספר היובלים, פרק ד'
דינה מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה בר יצחק ממודנה
ספר "תולדות אדם" לרבי שמואל אלגאזי
חנוך עדני בת דניאל ספר היובלים, פרק ד'
ערש בת דניאל מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה בר יצחק ממודנה
עדנה בת דניאל ספר "תולדות אדם" לרבי שמואל אלגאזי
ניבא בת שם "דברי הימים" לירחמיאל בן שלמה
מתושלח עדין בת עזריאל ספר היובלים, פרק ד'
ערנא בת עתדל מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה בר יצחק ממודנה
עדנה בת עזריה ספר "תולדות אדם" לרבי שמואל אלגאזי
למך אשמוע בת אלישוע בן חנוך ספר הישר
שמה בת אנוש הרב חיים קניבסקי בשם מדרש כתב יד.[3]
ביתנה בת ברכאל ספר היובלים, פרק ד', פסוק מ"ו. וכן אצל הרב שמואל אלגאזי בראש ספרו "תולדות אדם"
אשת נח נעמה בת למך (מצאצאי קין) בראשית רבה, פרשה כ"ג, פסקה ג' עם זאת, כאמור ב"ילקוט מעם לועז" (בראשית א'), יש בכך קושי, כיוון שנח נולד כמה דורות אחרי למך אבי נעמה.
נעמה בת חנוך ספר הישר
אמזרה (אמזרע) בת רקיעאל או אמורע בת ברכיאל ע"פ הרב שלמה אלגאזי. מובא בספר היובלים, פרק ד', פסוק מ"ו.
טוציאה/ארציאה סדר הדורות
נשות צאצאי נח

(מנח עד אברהם אבינו)

שם מחלה בת בנו ספר היובלים, פרק ד', פסוק מ"ו. וכן אצל הרב שמואל אלגאזי בראש ספרו "תולדות אדם"
מחלתירן מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה בר יצחק ממודנה
חם דמות נכי מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה בר יצחק ממודנה
יפת בת נתנכר
ארפכשד רצויה בת ששון ספר היובלים, פרק ד'
רצויה מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה בר יצחק ממודנה
רצויה בת שושנה ספר "תולדות אדם" לרבי שמואל אלגאזי
שלח מלכה בת מדי ספר היובלים, פרק ד'
מלכה בת כביר מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה בר יצחק ממודנה
מלכה בת עבדי ספר "תולדות אדם" לרבי שמואל אלגאזי
עבר עזורה בת נמרוד ספר היובלים, פרק ד'
עצורת בת נברוד ספר "תולדות אדם" לרבי שמואל אלגאזי
פלג לבנה בת שנער ספר היובלים, פרק ד'
לומנה בת שנער ספר "תולדות אדם" לרבי שמואל אלגאזי
רעו אורה בת חור ספר היובלים, פרק ד'
ערה בת בן כשד ספר "תולדות אדם" לרבי שמואל אלגאזי
מלכה בת רות "דברי הימים" לירחמיאל בן שלמה
שרוג מלכה בת נהר ספר היובלים, פרק ד'
מלכה בת חבר ספר "תולדות אדם" לרבי שמואל אלגאזי
נחור ישגב בת ישחוב ספר היובלים, פרק ד'
יסכה בת ניסה מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה בר יצחק ממודנה
יסכה בת נסתג ספר "תולדות אדם" לרבי שמואל אלגאזי
אשת תרח ואמו של אברהם אבינו אמתלאי בת כרנבו[4] תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א, עמוד א'
עדנה בת ארם[5] ספר היובלים (פרק י"א)
אם שרה אמנו טסה או יסכה ספר 'למכסה עתיק' מאת הרב חיים קנייבסקי.
אשת לוט עדית / עירית פרקי דרבי אליעזר כ"ה, אשת לוט היא ובפירוש הרד"ל
אחת מבנות לוט פלוטית / פליטית ספר הישר, פרקי דרבי אליעזר כ"ה
הפליט

(אשר בישר לאברהם על שביית לוט)

עוג מלך הבשן תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ס"א, עמוד א'; במדבר רבה, פרשה י"ט, פסקה ל"ב; דברים רבה, פרשה א', פסקה כ"ה
מיכאל או גבריאל פרקי דרבי אליעזר כז, תוספות השלם בשם מדרש
מלכי-צדק מלך שלם שם בן נח תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ב, עמוד ב'
מכין העגל בביקור המלאכים בבית אברהם ישמעאל בראשית רבה, פרשה מ"ח, פסקה י"ג
אליעזר מדרש החפץ, וכן בספר הישר.
מלווי אברהם בפרשת העקדה אליעזר וישמעאל ויקרא רבה, פרשה כ"ו, פסקה ז'
אשת ישמעאל הראשונה עיפה פרקי דרבי אליעזר ל
מריבה ספר הישר
גיגית הרב חיים קניבסקי בשם מדרש כתב יד.[3]
עדישא ספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז
השנייה פאטמה / פטימה פרקי דרבי אליעזר ל', יונתן בן עוזיאל.
מלכית ספר הישר
עבד אברהם

(אשר הביא את רבקה ליצחק)

אליעזר בראשית רבה, פרשה נ"ט, פסקה י'
מלווי אבימלך מלך גרר

ברית יצחק ואבימלך)

אחוזת רלב"ג בביאורו על הפרשה (עמ' 341–342), בראשית רבה, פרשה ס"ד, פסקה ט'
אשת לבן הארמי עדינה ספר הישר
"ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות"

(ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק י"ט)

שמעון ולוי מדרש תנחומא, וישב ג
הנער המתרגם ליוסף והרודף אחר השבטים מנשה בן יוסף תרגום יונתן, וכן בבראשית רבה, פרשה צ"א, פסקה ח'
אשת פוטיפר זוליכה / זוליחה / סוליקה מקור: ספר הישר, המקור לכך הוא כנראה באסלאם, שם מכונה אשת פוטיפר "זוליח'א".[6]
נשות השבטים, בני יעקב ראובן עדה ספר היובלים, וכן בספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט.
אליורם בת עוי ספר הישר
שמעון עדיבה ספר היובלים
יבעה ספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט. וכן אצל הרב חיים קנייבסקי.
דינה בת יעקב בראשית רבה, פרשה פ', פסקה י"א
לוי מילכה ספר היובלים, וכן גם בספר צוואות השבטים, צוואת לוי יא א
ענת ספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט. וכן אצל הרב חיים קנייבסקי.
דינה בת יובב בת יקטן ספר הישר
אותה דעת זקנים במדבר כו נט
יששכר חיזקה ספר היובלים
עזקה ספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט. וכן אצל הרב חיים קנייבסקי.
ארידה בת יובב בת יקטן ספר הישר
זבולון ניאימן ספר היובלים
ענני ספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט. וכן אצל הרב חיים קנייבסקי.
מרושה בת מולד ספר הישר
דן עגלה ספר היובלים, וכן בספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט. וכן אצל הרב חיים קנייבסקי.
אפללת בת חמודן ספר הישר
נפתלי רזויה ספר היובלים
צרויה ספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט. וכן אצל הרב חיים קנייבסקי.
מרימה בת אמורם ספר הישר
רצויה הרב חיים קניבסקי בשם מדרש כתב יד.[3]
גד מעכה ספר היובלים, וכן בספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט. וכן אצל הרב חיים קנייבסקי.
עוצית בת אמורם ספר הישר
אשר יונה ספר היובלים
עדון בת אפלל ספר הישר
בנימין יסכה ספר היובלים, וכן בספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט.
ערבה בת שמרן ספר הישר
בת פרעה בתיה תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ט, עמוד ב' ויקרא רבה, פרשה א', פסקה ג'. כמו כן, בתיה בת פרעה מוזכרת בדברי הימים ללא הסבר מי היא והיכן נזכרה.[7]
חרטומי מצריים יוחני וממרא תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף פ"ה, עמוד א'; ילקוט שמעוני, שמות (פרשת בשלח), סימן רלה: "יוחני וממרא"; ספר ברית דמשק, עמוד 5: "יקם בליעל את יחנה ואת אחיהו במזמתו".
יאנס ויאמברס (או יניס וימברס) תרגום יונתן, כמו גם בספרים החיצוניים ובמסורת הנוצרית.
האיש העברי אשר הוכה על ידי המצרי דתן שמות רבה, פרשה א', פסקה כ"ז
שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים דתן ואבירם תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"ד, עמוד ב'
בן אישה ישראלית (המגדף) חפישתוק מדרש פתרון תורה ספר ויקרא, פרק כ"ד, פסוקים י'-כ"ג
אבי המגדף דתן שמות רבה, פרשה א', פסקה כ"ז
אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת צלפחד תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צ"ו, עמוד ב'
האישה הכושית[8] צפורה תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט"ז, עמוד ב'
תרביס קדמוניות היהודים ליוסף בן מתתיהו
הנער המבשר למשה על נבואות אלדד ומידד גרשום מדרש תנחומא פרשת בהעלותך יב
יהושע בן נון ספרי

שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות שהופיעו בנביאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות שם/זיהוי מוצע מקור
מרגלי יהושע בכיבוש יריחו כלב בן יפונה ופינחס מדרש תנחומא פרשת שלח, י"ג
קנז וסמנים בני כלב ספר קדמוניות המקרא
אשת יהושע בן נון רחב תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד ב'
אם סיסרא תמך ספר קדמוניות המקרא
המודיע לעלי על מות בניו ושביית הארון שאול - לימים מלך ישראל ילקוט שמעוני על ספר שמואל, פרק ד סימן ק"ב
בת יפתח סילה ספר קדמוניות המקרא
אשת מנוח, אם שמשון צללפונית / הַצְלֶלְפּוֹנִי[9] מקור: מסכת בבא בתרא דף צא ומדרש במדבר רבה פרשה י, ה.

מקורה של מסורת זו בספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ג', שם מוזכרת אשה משבט יהודה בשם "הצללפוני". החריגות בהזכרת שם אשה במקרא מלמדת על חשיבות מיוחדת שהייתה לה.

בדברי הימים שם נאמר שאשה זו שייכת למשפחה מן העיר עיטם, באזור בו הסתתר שמשון (שופטים, ט"ו, ח'), והמשפחה אף הוזכרה בסמיכות למשפחת "הצרעתי", מצרעה, מקום מגוריו של שמשון.

אותו מקור מזכיר גם כי לשמשון הייתה אחות בשם נשיין, אך היא אינה נזכרת במקרא.

אלומה בת רמק ספר קדמוניות המקרא, פרק מ"ג
אם מיכה ממעשה "פסל מיכה" שלידה אם הליאו ספר קדמוניות המקרא, פרק מ"ד
אם דוד נצבת בת עדאל תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא דף צ"א.
הצללפונית כתב יד מימי הראשונים, המובא אצל החיד"א ברכי יוסף או"ח רמ ד.
אביו של יואב בן צרויה שריה מובא בתשובה של רבינו האי גאון שכתב “וששאלתם יואב בן צרויה למה נקרא בשם אמו כי שם אביו ידוע הוא דכתיב ושריה הוליד את יואב אבי גי חרשים, ומתוך שהייתה אמו אחות המלך דוד נקרא על שמה לגדלהו בה”.

תשובה זו ניתנה על בסיס ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק י"ד: “וּמְעוֹנֹתַי הוֹלִיד אֶת עָפְרָה וּשְׂרָיָה הוֹלִיד אֶת יוֹאָב אֲבִי גֵּיא חֲרָשִׁים”

בעלת האוב מעין דור צפניה ילקוט שמעוני לספר שמואל רמז קמ.

על-פי נוסחאות מסוימות במדרש, שמה של בעלת האוב היה צפניה, והיא הייתה אמו של אבנר בן נר (ע"פ הרב עזריה די פאנו בספרו "גלגולי נשמות", שמה היה צפנית).

על פי גרסאות אחרות, היה שם בעלה צפניה, והיא נותרת באלמוניותה.

העמלקי אשר הודיע לדוד על מות שאול אדליוס בן אגג ספר קדמוניות המקרא
מלכת שבא בלקיס או בּילְקִיס מסורת מוסלמית שמקורה במפרשי הקוראן דוגמת מוחמד אבן ג'ריר א-טברי או אל-זמח'שרי בפירושם על סורת א-נמל.

ככל הנראה בהשפעת מסורות פגאניות של שבט ה"סבאים" מתקופת הג'אהיליה, שזיהה את עצמו עם השבאים הקדומים והקים את המקדש המכונה גם "מח'ראם בילקיס" (אנ')

חתשפסות עמנואל וליקובסקי, תקופת בתוהו פרק שלישי, עמ' 87
ניקָאוּלה יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר שמיני, פרק 6
מכּדה מסורת אתיופית שזיהתה את השושלת הסולומונית כבית מלוכה המיוחס עד שלמה מלך ישראל ומלכת שבא, ומזהה את מנליק כבנם.

פירוש השם מכּדה (Makeda) בשפתם הוא "לא כך".

אשת ירבעם אנו תרגום השבעים
איש האלוהים מיהודה

(אשר ניבא על המזבח בימי ירבעם)

עדו הנביא סדר עולם רבה סוף פרק כ
האיש אשר הרג את אחאב בשדה הקרב נעמן - לימים שר צבא ארם ילקוט שמעוני, מלכים א כב
ארבעה אנשים מצורעים גיחזי ושלושת בניו תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ז, עמוד א'
האשה מצרפת יועם בת עזור ספר קושיות
בנה של האשה מצרפת יונה בן אמיתי תלמוד ירושלמי מסכת סוכה ה עמוד א', וכן בפרקי רבי אליעזר פרק ל"ג
האלמנה מנס אסוך השמן אשת הנביא עובדיה תרגום יונתן בן עוזיאל במקום ופסיקתא דרב כהנא, מהדורת מנדלבוים, ב, א.
בעלה של האישה השונמית עדו הנביא פרקי רבי אליעזר, פרק לג. וע"פ ילקוט שמעוני, מדובר בבנה. ראו להלן.
עודד הנביא גרסת הרד"ל בפרקי רבי אליעזר
בנה של האישה השונמית עדו הנביא ילקוט שמעוני, מלכים ב, רכח
חבקוק ספר הזוהר פרשת בשלח סימן מ"ה.
אביו של חבקוק דקר ספר תפילות הפלשים, "תפילת המלאכים לאל אחד".
עבד מלך הכושי ברוך בן נריה ספרי על במדבר, פיסקא צט
אשת נבוכדנצר שמירה / שמירמות / שמרעם ילקוט שמעוני על מלכים ב, סימן רמט

שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות שהופיעו בכתובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות שם/זיהוי מוצע מקור
אשת איוב סיטיס ספר דברי איוב, המשתייך לספרים החיצוניים. על-פי הספר אשתו מתה כחלק מהניסיונות שהועמד בהם, ולאחר מכן נשא לאישה את דינה, בת יעקב ולאה.

מופיע גם בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו, עמוד ב'.

אם המן האגגי אמתלאי בת עורבתי מסכת בבא בתרא דף צא.
בת המן האגגי שכחתנית מדרש אבא גוריון (נשמט במהדורות הרגילות, מתועד בכתבי יד)..

על פי האגדה השליכה על אביה בטעות דלי של צואה, כשגילתה את מעשיה, התאבדה.

שמות וזיהויים חיצוניים נוספים לדמויות שנזכרות בתנ"ך בשמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרש פתרון תורה פרשת שמות מכנה אותה בשם פניני.

אסנת אשת יוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרקי דרבי אליעזר, פרק ל"ח מובא כי אסנת אשת יוסף הייתה בתה של דינה בת יעקב שנולדה בעקבות מעשה שכם בן חמור, ואומצה על ידי פוטיפר, שהיה סריס ולא יכול היה להביא ילדים לעולם.

קטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזוהה עם הגר המצרית במדרש בראשית רבה, פרשה ס"א, פסקה ד', וכן במדרש תנחומא. רבים חלקו על זיהוי זה, במדרש ובמפרשי הפשט.

רעואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכילתא דרבי ישמעאל מזהה את "רעואל" המוזכר בספר במדבר פרק י' כיתרו. עם זאת, הספרי לפרשת בהעלותך (י כט) מזהה את רעואל כאבי יתרו.

שפרה ופועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ג, עמוד א' מזוהות שפרה ופועה עם יוכבד ובתה מרים בהתאמה. עם זאת, מופיעה דעה נוספת באותו הדף (עמוד ב') המזהה אותן עם יוכבד וכלתה אלישבע בת עמינדב, אשת אהרן הכהן. כמו כן, מפרשים רבים סברו שאלו שמותיהן של זוג מיילדות מצריות.[10]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים בנושא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות ורשימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חלק מהמדרשים שרדו בכתבי יד, הרב קיניבסקי בספרו הדפיס כתב יד כזה כת"י נוסף נדפס על ידי הרב כשר בספרו תורה שלמה
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א, עמוד א'
  3. ^ 1 2 3 4 כך גם במדרש כת"י שבסוף ספר מגן וחרב
  4. ^ במדרש כת"י שבסוף ספר מגן וחרב אמתלאי בת ברוכו
  5. ^ או עדנה בת אברנהו ע"פ הרב שלמה אלגאזי בראש ספרו תולדות אדם העתיק
  6. ^ תפסיר לקוראן, סורה 12, איה 21
  7. ^ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק י"ח
  8. ^ אבן עזרא ורשב"ם סברו שהייתה זו אישה נוספת של משה.
  9. ^ בגמרא "צללפונית", ויש שגורסים בה "הצללפוני" על פי הפסוק שלהלן.
  10. ^ ילקוט שמעוני יהושע ט, וראה הרחבה בערכן