ירידת אברהם למצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מסעות אברהם ומשפחתו. ציור מעשה ידי גו'באני בנדטו קסטליונה. מוצג במוזיאון סטראדה די נואבה בגנואה, איטליה
וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.

סיפור ירידת אברהם למצרים, המופיע בספר בראשית, פרשת לך לך, מספר את סיפורו של אברם ומשפחתו אשר בעקבות הרעב, שפקד את הארץ יורד למצרים הסיפור מופיע בספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים י'-כ'. סיפור זה קוטע את סיפור הליכתו של אברם בארץ. הסיפור זכה לאין ספור ביקורות המדברות בגנותו של אברם על כך שלא שם את מבטחו בה', בעצם ירידתו מצרימה ועל כך שהפקיר את אשתו לחסדי המצרים.[1]

סיפור המעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפור זה מסופר כי אברם יורד למצרים בגלל הרעב בארץ. שרה, אשת אברם מתוארת בסיפור כאישה יפה. אברם חושש שהמצרים יהרגו אותו ויקחו את שרה. הוא מבקש משרה: "אִמְרִי-נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב-לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ".[2] שרה נלקחת לבית פרעה ואברם זוכה בעבורה ברכוש גדול. ה' מכה את פרעה ב-"נְגָעִים גְּדֹלִים". פרעה כועס על אברם כי לא אמר לו ששרה היא אשתו. הוא משחרר את שרה ומגרש את אברם ומשפחתו ממצרים. המחבר המקראי לא מוסר את תגובתו של אברם לנזיפת פרעה.


מגמתו של הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבימלך גוער באברהם

יש הסוברים כי מגמת הסיפור היא להציג את הגנתו של ה' על אברם. הסבר זה נשען על ברכת ה' לאברהם: "וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר"[3]. הפוגע באברם יפגע ללא קשר אם הדבר נעשה בכוונה תחילה אם לאו.[4]

הסיפור במקורות בתר מקראיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו קדמוניות היהודים, מתאר יוסף בן מתתיהו את ירידת אברם למצרים בצורה מעודנת יותר מהמתואר בספר בראשית. בן מתיתיהו מספר כי אברהם שמע כי השפע מצוי במצרים ולכן יצא לשם. "מפחדו מפני המצרים הלהוטים אחרי נשים עד כדי שגעון", נקט אברהם בתחבולה. בן מתיתיהו מציין כי אברהם העמיד פנים כי אחי שרה הוא. פרעה חשק בשרה וניסה לשים את ידו עליה. בן מתיתהו כותב כי ה' הוא זה שגרם לסכסוך ופגעים במדינה. פרעה הצטדק על פי בן מתיתיהו בפני אברהם. על פי המקור בבראשית פרעה נוזף באברהם. כמו כן בן מתיתיהו מוסיף כי אברהם כי אברהם הרצה בפני המצרים, הוא זה שלימד אותם את "תורת החשבון ומסר להם את תורת התכונה".[5] במגילה חיצונית לבראשית מספרת באופן מעודן יותר את סיפור ירידת אברהם למצרים באופן שונה: "לא יכל למקרב בהא ואף לא ידעהא" [לא יכול לקרה אליה ואף לא ידעה] (דף 20, 17). על פי המגילה החיצונית לבראשית, פרעה לא ידע את שרה במובן המיני.[6]

סיפורי אישה-אחות בספר בראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר בראשית מופיעים שלושה סיפורים שקווים מקבילים להם. סיפור ירידת אברהם למצרים בשל הרעב בבראשית י"ב, סיפור שרה בבית אבימלך מלך גרר[7] וסיפור רבקה בבית אבימלך.[8] עיניינם סיפורי אישה-אחות וסכנות אשר נשקפו לנשותיהם של אברהם ויצחק. בשלושת הסיפורים יורדים האבות באופן זמני כדי לגור במקום זר, והם נתונים לחסדי שליט ואנשי המקום. בשני סיפורים גיבורי הסיפור נמצאים תחת חרדה קיומית. השורש ג-ו-ר מופיע בשלושת הסיפורים. בשלושת הסיפורים מביע האיש חשש כי יהרג בגלל יופיה של אשתו. בשלושת הסיפורים נוקט הגבר באותה תחבולה ומספר כי היא אחותו. בכל הסיפורים נוזף המלך הזר בזה שהטעה אותו. ובשלושת הסיפורים יוצאים האבות ברכוש גדול. סיפורו של יצחק מוצג בצורה מעודנת יותר. אין בסיפור תיאור על רווח כלכלי ליצחק.[9]

שרה בבית אבימלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם מתיישב בגרר ומספר ששרה היא אחותו והיא נלקחת לבית אבימלך מלך גרר. ה' מופיע בחלומו של אבימלך. אבימלך טוען כי עשה זאת בתום לב כי אברם טען בפניו שאחותו היא. אבימלך קורא לאברם ומשלח אותו ואת שרה עם "צֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת".[10]


אבימלך ויצחק

יצחק ורבקה בגרר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבראשית כ"ו, יצחק משקר וטוען שרבקה היא אחותו אך לעומת סיפורי שרה בבית פרעה ושרה בבית אבימלך מלך גרר, רבקה אינה נלקחת ממנו. כאשר תושבי גרר מגלים שאינה אחותו קמה זעקה על החטא שיכול היה להיות במידה ורבקה הייתה נלקחת. המעשה היחידי בין הגבר לאישה הנרמז בסיפור הוא של יצחק ורבקה.[11]

רמזים לסיפור יציאת מצרים בסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפור ירידת אברם למצרים בגלל הרעב שפקד את הארץ קיימים רמזים לסיפור יציאת מצרים וזאת בבחינת מעשה אבות סימן לבנים. אברם מהגר למצרים בשל הרעב וכך עושים גם בני יעקב.[12] פרעה מבקש להמית את הזכרים במצרים ולהחיות את הנקבות: "וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה"[13] ובסיפור בבראשית י"ב פוחד אברם שפרעה יפגע בו ואילו שרה תינצל. ה' פוגע בפרעה על פגיעתו באברם. לפני יציאת בני ישראל ממצרים פוגע ה' במצרים בעשר מכות.[14] פרעה משלח את אברם ברכוש גדול וכך עושה פרעה בזמן יציאת מצרים ומשלח את בני ישראל ואלה יוצאים ברכוש גדול.[15]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2014.
  • שולה קשת, אמרי נא אחותי את, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2003.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2014, ע"מ 60-50
  2. ^ בראשית י"ב, י"ג
  3. ^ בראשית י"ב, ג'
  4. ^ יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2014, ע"מ 57-56
  5. ^ יוסף בן מתיתיהו, קדמוניות היהודים: ספר ראשון, אברהם שליט: מתרגם, ירושלים, מוסד ביאליק, 2007, ע"מ 19-18
  6. ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2006, ע"מ 210
  7. ^ בראשית כ'
  8. ^ בראשית כ"ו, ו' -י"א
  9. ^ רחל רייך, האשה אשר נתתה עמדי: נשים כעילה לסכסוך ולמלחמה במקרא, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2005, ע"מ 26
  10. ^ בראשית כ', י"ד
  11. ^ בראשית כ"ו, ו' - י"א
  12. ^ בראשית מ"ג, א'
  13. ^ שמות א', ט"ז
  14. ^ שמות י"א
  15. ^ משה ויינפלד, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, ע"מ 95