משתמש:קפדניקו/פרודיות לפורים
פָּרוֹדְיוֹת לפורים הם פרודיות המיועדות לקריאה בחג הפורים, שהיו נפוצות בגירסאות שונות בקרב היהודים החל מתקופת הראשונים. הפרודיות מחקות את המקרא, התלמוד, התפילה, הסליחות, ועוד. הנושא העיקרי הוא מצוות השכרות בפורים שהורחבה ל"איסור" שתיית מים. הפרודיות גררו ביקורת רבנית שהביאה עד לכדי קריאה לשריפת הספרים.
ספר חבקבוק הנביא[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת ה'רע"ג נדפס ספר חבקבוק הנביא, הפרודיה הראשונה בספרות העברית.[1] הספר מכיל שלוש פרודיות שונות:
- חבקבוק הנביא, פרודיה למקרא המיוחסת לרבי לוי בן גרשום, נקראת חבקבוק הנביא כחיקוי לנביא חבקוק המקראי. בדף השער נכתב:
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוטון
פרמטרים [ מרכאות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ”ספר חבקבוק הנביא על שגיונות. לקרוא בו בעת רצון ביומי פורים.” הספר מתאר בעברית מקראית מלחמה בין "בארי" המייצג את המים, ל"כרמי" המייצג את היין. האלוהים מצווה על הנביא חבקבוק לחזק את כרמי ולצאת למלחמה מול בארי. הפרודיה מסתיימת בהמלכת כרמי על כל העם והכרתת בארי ואנשיו. - מגילת סתרים -הגירסא הראשונה ל"מסכת פורים". בפרק הראשון עוסקת המסכת בביאור ל"חבקבוק הנביא", ולאחריו בשני פרקים נוספים בדיני שתיית היין בצורה היתולית.
בסוף שתי הפרודיות הראשונות מופיע קולפון המרמז ככל הנראה על זהות המחבר:
מדרש הנביא הלבי"א ממשפחת המדקדקים[2]/ייסדה בזמן אשר מחכמה ומכבוד הכל במאכל ובמשתה אדוקים/יבואו בה קושיות פירכות היקישות בעיות ודברים צדיקים/ותלמיד התלמידים גר-שם פיזרו הקריה ראש המחוקקים
יש שהבינו כי "הנביא הלבי"א" הוא רבי אליהו בחור,[3] אך השערה זו התבררה כטעות מאחר וקיימים כתבי יד של הפרודיה שנים רבות לפניו. רבי אליהו בחור כנראה סידר את הדברים לדפוס, וייתכן שהכניס רמז לשמו בקולפון. חלק מהחוקרים הוכיחו מהמילים "גר-שם" ו"הנביא הלביא" כי המחבר הוא רבי לוי בן גרשום,[4] אך ייתכן כי המילה "גר-שם" רומזת לשמו של המדפיס ולא לשם המחבר. השערה נוספת היא שהמחבר הוא ליאון די בלנטיש ורימז את שמו במילה "לביא" שפירושה אריה - ליאון בלועזית.[5]
- מסכת פורים של רבי קלונימוס בן קלונימוס. המסכת מכילה שלושה פרקים. שמות האמוראים הם כשמותיהם של תכונות רעות: רבי קמצן, רבי עצלן, רבי חמסן, רבי שקרן, וכדומה. בסיום המסכת נכתבה הבהרה שככל הנראה מיועדת לענות על ביקורות שייראו בפרודיה תופעה פסולה הגורמת לביטול תורה:
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוטון
פרמטרים [ מרכאות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ”ולמה השלים המסכתא בפרק אין קורין, לפי שאין קורין בו אלא בשעה שאינו לא יום ולא לילה,[6] שלא נכתב אלא לשחוק בעלמא לשמח האנשים ביום פורים. והקורא בו לא הפסיד, אלא כמי שקורא בספרי רפואות ובדברים המועילים לגוף ואינן מזיקין לנפש, כי דברי זאת המסכתא בדיתי אני קלונימוס מליבי, המשנה והגמרא, ואעידה לי עדים נאמנים את רבי שקרן ורבי כזבן אחיו הכתובים בסוף המסכתא...”
בסוף הספר הודפס הפיוט ככלות ייני של רבי שלמה אבן גבירול.
מסכת פורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסכת פורים היתה במהלך הדורות לפרודיה הפורימית הנפוצה ביותר. בתחילת המאה ה-20 כבר היו למסכת פורים עשרות גירסאות,[7] אחת הגירסאות הנפוצות היא תלמוד שיכורים שנדפס בורשה ה'תר"ץ, בה שמות האמוראים הוחלפו בשמות הקשורים בשתיית יין, רב יינא (תחליף לרב ייבא) רב כדא, רב חמרא, רב שתיין, וכדומה. את המהרש"א מחליף "מהרש"ע". בסוף הספר נדפסה "הגדה לליל שיכורים" כפרודיה להגדה של פסח, וסליחות לפורים.
ליל שיכורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ליל שיכורים
ליל שיכורים הוא פיוט פורימי שהופיע במחזור ויטרי בתחילת המאה ה-13 מחברו הוא מנחם ב"ר אהרן. הפיוט מיועד להיות מערבית לליל פורים, ונכתב כחיקוי למערבית "ליל שימורים" הנאמרת בליל חג הפסח. יש שתמהו איך הוכנס פיוט זה למחזור, עד שרצו להסיק מכך כי "חלו בו ידי אנשים זדים".[8] עם זאת יש שקיבלו את הפיוט כפיוט קודש ואף למדו ממנו הלכה.[9]
ביקורת רבנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מראשוני המתנגדים לפרודיות התורניות היה הרב שמואל אבוהב. בשו"ת דבר שמואל כתב הרב אבוהב כי האיסור שנאמר בשולחן ערוך[10] על קריאה במחברות עמנואל, קיים גם לגבי מסכת פורים, ונוסף עליו גם איסור חילול השם.[11]הרב נפתלי כ"ץ ביקש לגזור נידוי על המדפיסים, ושריפה על הספרים.[12] גם החיד"א כתב כי "עוון חמור מאוד לחבר דברי ליצנות מעין דוגמא למשנה ותלמוד... וקל וחומר למי שחיבר כמו מקרא - אוי ואבוי".[13] בעקבות הביקורת הקשה היו שניסו לחבר מסכתות פורים נקיות מליצנות וסברו כי עליהן לא יחול האיסור. גם הרב יעקב ישראל קניבסקי חיבר מסכת פורים כשלמד בישיבת נובהרדוק.[14]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מגילת סתרים ומסכת פורים, ונציה, ה'שי"ב, באתר היברובוקס
- מגילת סתרים ומסכת פורים, וויען, ה'תרל"א, באתר היברובוקס
- כתב יד של חבקבוק הנביא, באתר הספרייה הלאומית, נכתב באנקונה ה'תקי"ב
- כל בו לפורים, ניו יורק, ה'תש"י, באתר היברובוקס
- חבקבוק הנביא - מסכת פורים, פיזרו ה'רע"ג, באתר אוצר החכמה (חלק מהעמודים זמינים למנויים בלבד.)
- מסכת פורים תו שין טית וו, תל אביב ה'תשט"ו, באתר אוצר החכמה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישראל דוידזון parody In Jewish, ניו יורק 1907
- משה שטיינשניידר, purim und parodie, פורסם בMGWJ - ה-47, 1903
- אברהם מאיר הברמן, מסכת פורים מהדורותיה ודפוסיה, ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ה' (תשלב), עמודים 136–144. לקריאה באתר אוצר החכמה.
- נחום הלוי ואייזיק בלוי, 'מסכת פורים', 'מסכת חבקבוק', או באבא מעיישעס'?, קולמוס גיליון 84, אדר ה'תש"ע. לקריאה באתר אוצר החכמה.
- יוסף ויכלדר, פתשגן הכתב, המבשר תורני גיליון 8, אדר ה'תשס"ט. לקריאה באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אברהם מאיר הברמן, הספר העברי בהתפתחותו, עמוד 105.
- ^ בכתבי היד של הפרודיה לא מופיעות המילים "ממשפחת המדקדקים.
- ^ אפרים דיינרד, עתיקות יהודה ערך מגילת סתרים. (עמוד 23).
- ^ ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, עמוד 131 והלאה.
- ^ קולמוס גיליון 84, אדר ה'תש"ע
- ^ על פי תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף צ"ט, עמוד ב'
- ^ ישראל דוידזון parody In Jewish ניו יורק 1907
- ^ יעקב בכרך, אשתדלות עם שד"ל, ורשה: שולדברג, תרנ"ו, דף מ:
- ^ דברי יציב אורח חיים, סימן רצ"ז אות ו'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"ז, סעיף ט"ז
- ^ שו"ת דבר שמואל, סימן קצ"ג. הובאו דבריו בביאור הלכה סימן תרצ"ו סעיף יג'
- ^ הרב משה בן ישעיה שליט מוינה, בהקדמה לספרו ברית מטה משה.
- ^ "כיסא רחמים על מסכת כלה פרק א' הלכה ג'.
- ^ פניני רבינו הקהילות יעקב, חלק א' עמוד יח'.
