נתיב הל"ה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | ירושלים |
| מועצה אזורית | מטה יהודה |
| גובה ממוצע[1] | 299 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 677 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -3.4% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   נתיב הל"ה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
נְתִיב הַל"ה (קרי: נתיב הלמד-הא) הוא קיבוץ בעמק האלה, מדרום לעיר בית שמש, על כביש 375. הקיבוץ שייך למועצה אזורית מטה יהודה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיבוץ הוקם בתאריך 16–17 באוגוסט 1949 על ידי יוצאי פלוגה ד' בגדוד העמק מחטיבת יפתח של הפלמ"ח (גרעין פל"ד, תל כף – הכשרת עין חרוד בית השיטה)[3]. אליהם הצטרפה קבוצה של ניצולי שואה מפולין וגרמניה, שעברו הכשרה בבית השיטה במסגרת עליית הנוער[4]. הקיבוץ הוקם על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד על אדמות הכפר הערבי בית נטיף, שנכבש על ידי חטיבת הראל במבצע ההר, וננטש. הוא קרוי על שם מחלקת הל"ה, שניסתה להגיע לגוש עציון המנותק, וכל לוחמיה נפלו בקרב. בתחילה קראו לעצמם חברי הקיבוץ "קבוצת פלד" (ראשי תיבות: פלוגה ד') ובשילוב עם שם הכפר הערבי - "פלד - בית נטיף". בספטמבר 1949 החליטה ועדת השמות הממשלתית להחזיר לנקודה את שמה העברי מתקופת בית שני ולקרוא לקיבוץ "בית נֵֵטֶף". בעקבות בקשתם של הורי מחלקת הל"ה, שביקרו בקיבוץ ביום השנה השני לנפילת המחלקה, הוחלף שמו ל""נתיב הל"ה". השינוי הוכרז בטקס רשמי ביום השנה השלישי לנפילת המחלקה. המילה 'נתיב' בשם הקיבוץ משמרת את שמו של הכפר בית נטיף[5]. טקס העלייה על הקרקע לנקודת הקבע וקריאת הקיבוץ בשם "נתיב הל"ה", נערך ב-11 בינואר 1951. בטקס נכחו הורי מחלקת הל"ה. ראובן מס נאם בשם ההורים, והסופר והמשורר פוצ'ו מטעם מייסדי הקיבוץ. על ראש הגבעה שמעל הקיבוץ ניטעו 35 עצי ברוש בשתי שורות ובחצי קשת לזכר 35 הנופלים[6].
ביולי 1953 צורף הקיבוץ למועצה האזורית "עציונה" שהוקמה באותה עת ואיגדה את יישובי האזור (אחר כך קיבלה את השם "מועצה אזורית האלה" וב-1964 מוזגה לתוך מטה יהודה). חבר הקיבוץ, אהרן הראל, נבחר לתפקיד ראש המועצה[7].
בשנים הראשונות לאחר הקמתו היה הקיבוץ יישוב ספר מול הגבול הירדני, וסבל מפעולות של מסתננים וחילופי אש[8]. התקרית החמורה ביותר אירע ביולי 1954, כאשר אש נפתחה על שלושה חברי הקיבוץ מהצד הירדני, בשעה שעבדו בשדות הקיבוץ סמוך לגבול[9]. מדינת ישראל הגישה תלונה למועצת הביטחון על התקרית[10]. במהלך חקירת התקרית טען הצד הירדני כי השלושה עברו את קו הגבול, עיבדו אדמה בצד הירדני, והמשיכו להתקדם בתוך שטח ירדן למרות האזהרות[11].
ב-27 בינואר 1955 נערך טקס הסרת הלוט מעל האנדרטה לל"ה שהוקמה ליד הקיבוץ. בטקס נכחו יגאל אלון, חיים הרצוג ונציגי ההורים[12]. במקום נערך טקס זיכרון מאז מדי שנה[13].
בשנת 1960 ויתר הקיבוץ על חלק מהשטחים החקלאיים שהוקצו לו, לטובת המושבים נווה מיכאל (במקור רוגלית) ואביעזר שהוקמו ב-1958[14].
באוגוסט 1961 הושלמה הקמתו של בית תרבות, בתכנון האדריכל חנן הברון, שהוקדש לזכר הל"ה[15].
בשנת 1962 הקים עתי יפה, ביולוג ומחנך חבר הקיבוץ, גן בוטני במרכז הקיבוץ. במהלך השנים התרחב הגן בהדרגה והפך לאוסף טבע גדול וייחודי, בשטח של כ-3 דונמים (3,000 מטרים רבועים)[16][17].
במשך השנים קלט הקיבוץ גרעיני נח"ל, מרביתם בוגרי המחנות העולים, וכן קבוצות עולים מארגנטינה וברזיל.
בקיבוץ פעלה בשנים 2002–2006 המכינה הקדם צבאית "נחשון" - המדרשה הישראלית למנהיגות חברתית, שלפני כן ישבה ביישוב הקהילתי ניל"י ומהקיבוץ עברה למצודת יואב.
בשנת 2003 הוחלט בקיבוץ על מעבר למתכונת של קיבוץ מתחדש במסגרתו הופרטו חלק מהשירותים ובהמשך הופרטו כלל השירותים. עם זאת הקיבוץ מקיים מנגנון ערבות הדדית בין חבריו.
בשנת 2007 הוקם בקיבוץ כפר האמנות האקולוגי של להקת המחול ורטיגו, ביוזמת הכוריאוגרפית והמנהלת האומנותית של הלהקה נעה ורטהים. בכפר מקפידים על ערכים ירוקים, מיחזור, אוכל אורגני והפחתה בצריכה. הכפר מפעיל סדנאות מחול ותנועה בשילוב עבודה חקלאית חווייתית[18].
בספטמבר 2014 הוקם בית הספר סאדברי עמק האלה, תחילה בגבעת ישעיהו, ונכון ל-2017 פועל בקיבוץ נתיב הל"ה, ויש בקהילתו כ-60 תלמידים[19].
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקיבוץ רפת משותפת "רפת יהודה" עם הקיבוצים צרעה וצובה, פעילות חקלאית ענפה הכוללת גידולי שדה כמו: חמצה, פלפלת, חמניות ועוד מגוון של גידולי שדה; כרם ומטעי שקדים; הקיבוץ מחזיק גם שטחים חקלאיים רבים באזור קריית גת שבהם מתבצעת פעילות חקלאית ענפה, בקיבוץ גם קיים תאגיד נוי ופעילויות נוספות.
בקיבוץ ממוקם "יקבי עמק האלה", שהוקם בשנת 2001, והינו בבעלות משותפת של מספר משקיעים. הכרמים של היקב ניטעו בשנת 1998 בשלושה מוקדים: עמק האלה, סמוך לקיבוץ נתיב הל"ה ומושב נס הרים. ביקב מיוצרים מעל 300 אלף בקבוקים בשנה, מחציתם נמכרים לשוק המקומי בישראל ומחציתם לייצוא. ביקב מועסקים כ-20 עובדים[20].
מפעל תמי 4
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תמי 4
בשנת 1970 הוקם בקיבוץ מפעל אלקטרוניקה - תנ"ה (תעשיות נתיב הל"ה) ביוזמת חבר הקיבוץ מאיר ויזל, במטרה לספק מקור פרנסה נוסף, מאחר שענף החקלאות לא סיפק הכנסה מספקת. המפעל החל את דרכו כמפעל לזיווד אלקטרוני בקבלנות משנה ועד אמצע שנות ה-70 עבדו בו 15 חברים. כדי להבטיח הכנסה קבוע ויציבה במפעל, הוחל בחיפוש אחר מוצר אותו יכלו לייצר ולשווק כמוצר מדף[21]. בשנת 1975 רכשה תנ"ה את חברת "קור", מפעל לייצור מכשירים לקירור משקאות, ובשנת 1978 החל המפעל לפתח מכשיר טיהור מים ביתי - תמי 3, באמצעות שיתוף מומחים מהטכניון, שהציעו לתנ"ה טכנולוגיה חדשנית לטיהור מים[22].
במהלך השנים מכר הקיבוץ את רוב מניות המפעל למשקיעים שונים, אך המשיך להחזיק בכשליש מהבעלות[23].
ביולי 2009 רכשה חברת שטראוס את מלא הבעלות בחברת תנ"ה לפי שווי של 325 מיליון שקל[24]. הקיבוץ החליט להעביר לחברים רק חלק מהתמורה ממכירת החברה. מהסכום שקיבל הקיבוץ לאחר ניכוי מס שהסתכם ב-90 מיליון שקל. 45 מיליון שקל מהתמורה הפריש הקיבוץ לצבירת פנסיה לחבריו, 10 מיליון שקל יועדו להקמת קרן לעזרה הדדית ושיקום תשתיות וכ-30 מיליון שקל חולקו לחברים[25].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נתיב הל"ה
נתיב הל"ה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- ישראל רוזנסון ויוסי שפנייר, 'בנתיב הענות הולכת הפדות': הנצחת הל"ה בנתיב הל"ה, קתדרה 162, טבת תשע"ז, עמ' 120–150
- מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על מועדון לחבר בקיבוץ נתיב הל"ה, אתר "חלון אחורי", אפריל 2012
- גן צמחי ארץ-ישראל בקיבוץ נתיב הל"ה - כלנית, באתר כלנית, 4 באפריל 2020
צחי אבנור, תמונות מהגן הבוטני של עתי יפה בנתיב הל"ה, פליקר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ נתיב הל"ה – קיבוץ פלד, באתר הפלמ"ח
- ^ אברהם סלומון, יישובים בהרי יהודה, הארץ, 25 ביוני 1951
- ^ ישראל רוזנסון ויוסי שפנייר, 'בנתיב הענות הולכת הפדות': הנצחת הל"ה בנתיב הל"ה, קתדרה 162, טבת תשע"ז, עמ' 127–131
- ^ גבריאל שטרן, קיבוץ "נתיב ה־ל"ה" עלה לנקודתו מול גוש עציון, על המשמר, 12 בינואר 1951
- ^ נפתחה המועצה האזורית <<עציונה>>, הארץ, 6 ביולי 1953
- ^ תקרית ליד נתיב הל"ה, הארץ, 15 באוגוסט 1954
נהרג מסתנן ליד נתיב הל"ה, למרחב, 23 במרץ 1964
4 פצועים במוקש ליד נתיב הל"ה, למרחב, 5 באוגוסט 1965 - ^ 3 חברי משק נתיב הל"ה נפצעו ביריות, קול העם, 27 ביולי 1954
- ^ ננוסח התלונה שהוגשה למועצת הביטחון בקשר להתקפת נתיב הל"ה, הַבֹּקֶר, 29 ביולי 1954
- ^ מצפים לפניית בניקה בעניין חקירת תקרית נתיב הל"ה, על המשמר, 28 ביולי 1954
- ^ הוסר הלוט מעל האנדרטה לל"ה, דבר, 28 בינואר 1955
- ^ עצרת זכרון לל"ה, הארץ, 18 בינואר 1956
אזכרה לל"ה שנפלו בדרך לגוש עציון, למרחב, 15 בינואר 1959 - ^ יישובי רוגלית ואביעזר יקבלו אדמות נוספות, מעריב, 1 בספטמבר 1960
- ^ בית תרבות לזכר הל"ה, למרחב, 31 באוגוסט 1961
- ^ משה גלעד, סיור בגנים הבוטניים הבולטים בישראל, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2012
- ^ גן צמחי ארץ-ישראל בקיבוץ נתיב הל"ה - כלנית, באתר כלנית, 4 באפריל 2020.
- ^ רוני דורי, לכאורה השתגענו, באתר הארץ, 18 במאי 2008
מנחה נופה, עכבר העיר, נעה ורטהיים: "'ורטיגו' נהיה סוג של דרך חיים", באתר הארץ, 16 בינואר 2017 - ^ בית הספר הדמוקרטי סאדברי עמק האלה
- ^ דניאל רוגוב, בורדו כחול לבן, באתר הארץ, 28 ביוני 2004
- ^ ת.נ.ה.מפעל לאלקטרוניקה של קיבוץ נתיב הל"ה, דבר, 27 ביוני 1975
- ^ מכשיר חדשני לטיהור מי שתייה בבית, חדשות, 21 בספטמבר 1986
- ^ רועי ברגמן ואילנית חיות, תכירו: שמוליק וולודינגר, מיליונר המים של תמי 4, באתר גלובס, 6 ביולי 2009
יעל שוורצברט ויעל גרוס אנגלנדר, קרן פימי רכשה את השליטה בתמי 4 לפי שווי של 40 מיליון דולר. הקרן מתכוונת לשכפל את ההצלחה מחוץ לישראל; החברה מחזיקה חברה-בת באנגליה ובמו"מ לפעילות בארה"ב וקנדה, באתר גלובס, 27 במאי 2008
יורם גביזון, קופות פריזמה רכשו 8.5% מחברת תמי 4 תמורת 12 מיליון שקל, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2007 - ^ שטראוס רוכשת את תמי 4 תמורת 325 מיליון שקל, באתר גלובס, 11 ביולי 2009
- ^ עמירם כהן, נתן שבע, מסודרים גרסת הקיבוצניקים, באתר הארץ, 9 ביולי 2009
| ||||||||||||||||
בקרת זהויות  |
|
|---|