פרס ברנר
.jpg) | |
| חבר השופטים בפרס ברנר לשנת 1949, עם הזוכה ש. שלום (שלישי מימין). בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית. | |
| תיאור | פרס ספרות ישראלי |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| הגוף המעניק |
אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל |
| תקופת הפרס |
1945–הווה (כ־79 שנים) |
| נקרא על שם |
יוסף חיים ברנר |
  | |
פרס ברנר הוא פרס ספרותי מרכזי בחיי התרבות והספרות בישראל.
הפרס מוענק על שמו של הסופר יוסף חיים ברנר. הפרס ניתן מדי שנה מאז שנת 1945 על ידי אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, שהיא גוף המאגד סופרים ומשוררים הכותבים עברית, ואשר חיים בישראל. הפרס, אשר ניתן בתמיכת רחל ומשה ינאי, עומד, החל משנת 2010, על סך של 50,000 ש"ח, והוא מוענק אחת לשנה לספר פרוזה שיצא לאור בשנת הפרס האחרונה. אחת לשלוש שנים הוא ניתן גם לספר שירה שיצא לאור בשלוש השנים שלפני כן.
בוועדת הפרס יושבים שופטים הממונים על ידי אגודת הסופרים העברים וכן משקיף המרכז את פרס ברנר מטעם אגודת הסופרים, ומייצג גם את משפחת ינאי, תורמי הפרס.
הפרס נוסד על ידי משפחת האפט בשנת 1945 לזכר יוסף חיים ברנר.[1]
רשימת זוכים (חלקית)
- 1945 – דוד מלץ. חבר השופטים: יהודה בורלא, ישראל כהן ודוד אריה פרידמן[1][2]
- 1947 – רחל כצנלסון-שזר, על ספרה "מסות ורשימות"[3]
- 1948 – אברהם ברוידס על ספרו "מאדם לאדם"
- 1949 – ש. שלום[4]
- 1952 – דב סדן
- 1953 – משה שמיר
- 1956 – שלמה צמח, ישורון קשת[5]
- 1956 – מנחם פוזננסקי, יוחנן טברסקי[6]
- 1957 – אהרן מגד
- 1959 – ס. יזהר
- 1960 – יוסף אריכא, יוסף ליכטנבום[7]
- 1961 – ישראל אפרת על ספרו "בין חופים נסתרים", בנימין גלאי על "קפה הפוך"[8]
- 1962 – ישראל כהן[9]
- 1963 – יוכבד בת-מרים[10]
- 1964 – אברהם רגלסון
- 1966 – יונת ואלכסנדר סנד, רחל איתן
- 1967 – אבות ישורון
- 1968 – אבא קובנר על הפואמה "אחותי הקטנה"[11]
- 1969 – יהודה יערי (סיפורת), בנימין יצחק מיכלי (מסות) ויהודה עמיחי (שירה). גובה הפרס: 3000 ל"י. חבר השופטים: פרופ' ישראל אפרת (יו"ר)[12]
- 1970 – יהודה יערי, אמיר גלבע. חבר השופטים: טוביה ריבנר, גרשון שקד וישראל ארצי
- 1972 – ט. כרמי, על ספרו "דבר אחר".[13]
- 1973 – שלמה ניצן
- 1975 – אהרן אפלפלד[14]
- 1976 – דליה רביקוביץ (פרס כפול), עמוס עוז, דן צלקה. חבר השופטים: ישראל ארצי, מנחם פרי ואשר רייך
- 1982 – יונת ואלכסנדר סנד
- 1983 – אברהם ב. יהושע
- 1985 – עמליה כהנא-כרמון
- 1986 – אבנר טריינין
- 1987 – נתן יונתן, יורם קניוק
- 1989 – אריה סיון
- 1996 – דוד שחר
- 1997 – אורציון ברתנא, מרדכי גלדמן
- 1998 – עמוס קינן
- 2000 – אדמיאל קוסמן
- 2002 – אשר רייך[15]
- 2005 – חמוטל בר-יוסף
- 2006 – מאיר שלו, שפרה הורן[16]
- 2007 – ש. שפרה
- 2008 – סמי מיכאל[17]
- 2009 – נורית גרץ, דן בניה סרי[18]
- 2011 – חיים באר על ספרו "אל מקום שהרוח הולך"[19]
- 2012 – דויד גרוסמן על הרומן "נופל מחוץ לזמן"[20]
- 2013 – ישעיהו קורן, פרס ברנר לשירה – רחל חלפי, ישראל אלירז ומירון ח. איזקסון[21]
- 2014 – יוסי סוכרי על ספרו "בנגזי ברגן בלזן", אסתי ג. חיים על ספרה "אנשי פינות"[22]
- 2015 – יובל שמעוני על ספרו "קו המלח"[23]
- 2016 – איתמר יעוז-קסט רבקה מרים[24]
- 2017 – אמיר זיו על ספרו "ארבעה אבות", רעיה טילינגר על ספרה "עתידה" (שני אלה הם פרסים לספר ביכורים), רונית מטלון על ספרה "והכלה סגרה את הדלת"[25]
- 2018 – נגה אלבלך, על ספרה "האיש הזקן, פרידה"[26]
- 2019 – אלי עמיר, על ספרו "נער האופניים" ואלי אליהו על ספר השירה "איגרת אל הילדים".[27]
- 2020 – סמי ברדוגו על ספרו "חמור" ומיטל זהר על ספרה (ספר ביכורים) "נבדה"[28]
- 2021 – אילן שיינפלד על ספרו "הנזיר היהודי" ובועז דנון על ספרו (ספר ביכורים) "כל שהוא כביצה"[29]
- 2022 - תמר וייס-גבאי על ספרה "החזאית", שרון אס על ספרה "המגרפה" ושלומי חתוכה על ספר השירים "יבשת".[30]
לקריאה נוספת
- נורית גוברין ורחל סטפק (עורכות), עטרת קוצים: דברי סופרים בפרס ברנר, ת"א: גוונים, 2017.
- מידע על פרס ברנר בקטלוג הספרייה הלאומית
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 פרס ברנר – לד. מלץ, משמר, 18 באפריל 1945
- ^ יהודה בורלא, ישראל כהן, ד. א. פרידמן, חות דעת של ועדת השופטים בדבר הפרס ע"ש י. ח. ברנר למלץ, דבר, 4 במאי 1945
- ^ "פרס־ברנר" תש"ז לרחל כצנלסון־רובשוב, דבר, 1 באוגוסט 1947
- ^ פרס ברנר לש. שלום, דבר, 9 ביוני 1949
- ^ פרס ברנר לש.צמח ולי.קשת, דבר, 7 בינואר 1955
- ^ פרס ברנר הוענק לסופר יוחנן טברסקי, דבר, 13 בפברואר 1956.
- ^ "פרס ברנר" הוענק לי. אריכא וי. ליכטנבוים, דבר, 17 במרץ 1960
- ^ ישראל אפרת ובנימין גלאי – חתני פרס ברנר, דבר, 3 בנובמבר 1961
- ^ ראו דבריו של ש. שלום בטקס ההענקה: ש. שלום, 'פרס ברנר לישראל כהן', מאזנים ט"ו, 6 (1962), 456–457.
- ^ מה התרחש בפרסים הספרותיים, דבר, 17 בדצמבר 1963
- ^ פרס ברנר – לאבא קובנר, דבר, 8 בנובמבר 1968
- ^ פרס ברנר תשכ"ט: למבקר ב. י. מיכלי, דבר, 21 בנובמבר 1969
- ^ עיתון "דבר", 17 בנובמבר 1972, מודעת זכייתו של ט. כרמי בפרס ברנר לשנת תשל"ב על ספרו "דבר אחר"
- ^ בועז כהן, "אני לא מכיר ספרי ילדות", באתר גלובס, 18 באוגוסט 2008
- ^ בועז כהן, "אני הומו-טקסטואל", באתר גלובס, 14 בדצמבר 2010
- ^ מור שני, פרס ברנר למאיר שלו ושפרה הורן, באתר וואלה, 5 ביוני 2006
- ^ בועז כהן, מיכאל שלנו, באתר גלובס, 22 בספטמבר 2008
- ^ מיה סלע, הזוכים בפרס ברנר לספרות לשנת 2009: פרופ' נורית גרץ והסופר דן בניה סרי, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2009
- ^ מיה סלע, פרס ברנר יוענק השנה לסופר חיים באר, באתר הארץ, 4 באפריל 2011
- ^ מיה סלע, פרס ברנר יוענק לדויד גרוסמן על הרומן "נופל מחוץ לזמן", באתר הארץ, 5 באפריל 2012
- ^
מיה סלע, הסופר ישעיהו קורן זכה בפרס ברנר לפרוזה ל-2013, באתר הארץ, 6 במאי 2013
- ^ מיה סלע, אסתי ג. חיים ויוסי סוכרי זכו בפרס ברנר על ספריהם, באתר הארץ, 11 במאי 2014
- ^ גילי איזיקוביץ, יובל שמעוני זכה בפרס ברנר על ספרו "קו המלח", באתר הארץ, 16 ביוני 2015
- ^ גילי איזיקוביץ, הזוכים בפרס ברנר לשירה ולספרות: איתמר יעוז־קסט ורבקה מרים, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2016
- ^ פרס ברנר יוענק לרונית מטלון על ספרה "והכלה סגרה את הדלת", באתר הארץ, 9 בדצמבר 2017
- ^ גילי איזיקוביץ, "ספר מקורי, יוצא דופן": הסופרת נגה אלבלך היא זוכת פרס ברנר לשנת 2018, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2017
- ^ יובל פלוטקין, אלי עמיר זכה בפרס ברנר לספרות לשנת 2019, באתר ynet, 1 בספטמבר 2019
- ^ סמי ברדוגו זכה בפרס ברנר לשנת 2020, באתר ynet, 6 בדצמבר 2020
- ^ תבנית:Https://www.ynet.co.il/entertainment/article/rjgs11edhk
- ^ ynet, תמר וייס-גבאי זכתה בפרס ברנר לספרות לשנת 2022, באתר ynet, 19 באוקטובר 2022
