קריית מטלון
 | |
| "ינשופים", פסל מחומרים ממוחזרים ויציקת בטון, מאת אמיליו מוגילנר | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | פתח תקווה |
| תאריך ייסוד | 1944 |
| על שם | משה יצחק מטלון |
| קואורדינטות | 32°5′22.89″N 34°51′19.41″E / 32.0896917°N 34.8553917°E |
| שכונות נוספות בפתח תקווה | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   קריית מטלון | |
  | |
קריית מטלון היא שכונת מגורים ותיקה בפתח תקווה עם בנייה כפרית בחלקה המערבי של השכונה ואזור תעשיית היי-טק בחלקה המזרחי של השכונה. השכונה נמצאת בסמוך לצומת גהה, מדרום לציר ז'בוטינסקי, מצפון לגבעת שמואל ולשכונת כפר גנים ג', וממערב לדרך רבין ולשכונת נווה עוז.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריית מטלון הוקמה על ידי משפחת מטלון אשר רכשו את האדמות מהברון מנשה. משפחת מטלון העסיקה את משפחת פנחס לניהול הפרדס מתחילת שנות ה-30 עד סוף שנות ה-40, כמו כן בשנה זו נבנו בתים פרטיים אשר נמכרו לכל אזרח אשר חפץ לגור בקרית מטלון. לפרדס אשר משפחת פנחס ניהלה הייתה באר פרטית שסיפקה מים לפרדס ובהמשך, כאשר הפרדס נעקר ונבנו בתים פרטיים על ידי משפחת מטלון, הבאר סיפקה מים לתושבי השכונה ולבית משפחת פנחס עד סוף שנת 1976, לאחר מכן בעלות הבאר הועברה לעיריית פ"ת ביחד עם הבית אשר בו התגוררה משפחת פנחס אשר נקרא עד היום "בית הבאר".
פתיחת גשר אם המושבות הביאה לעניין רב במגורים בשכונה ובעשור השני של המאה ה-21 החלה בה בנייה מחודשת של בתים צמודי-קרקע.
אזור התעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור התעשייה נקרא על-שם שכונת המגורים בפתח תקווה השוכנת ממערב לו, ונקראה על שמו של משה יצחק מטלון, שנמנה עם מקימיה. שם נוסף של אזור התעשייה הוא "רמת סיב", עקב ריבוי מפעלי הסיבים ששכנו במקום בעבר. מאותה סיבה, אחד הרחובות הראשיים באזור התעשייה נקרא "הסיבים". האזור הוקם במחצית השנייה של שנות ה-40 של המאה ה-20 ביוזמת התאחדות התעשיינים בישראל[1].
אזור התעשייה משתרע על שטח של כ-2,000 דונם ופועלים בו כ-800 חברות ועסקים. אזור תעשייה זה הוא השלישי בהיקפו בפתח תקווה, אחרי קריית אריה וסגולה.
בין החברות הפועלות בקריית מטלון ניתן למנות את AIG, שומרה, בזק בינלאומי, 012, ECI, פורשה ישראל ושטראוס גרופ, טבע.[2]
לאחרונה התפתח בקריית מטלון מתחם בילוי ונפתחו בו פאבים, בתי קפה ומסעדות רבות. לב המתחם נמצא במזרח אזור התעשייה, ב"יכין סנטר", שמרכז מספר רב של בתי קפה ומסעדות.[3]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סיור בבתי־חרושת בפתח־תקוה, קול העם, 18 בדצמבר 1947
- ^ יעל גל-און, רמת סיב: משרדים למכירה החל בגודל של 25 מ"ר ברוטו, באתר כלכליסט, 11 בפברואר 2018
- ^ אורי חודי, אושר בוועדה המחוזית: מרכז מסחר ותעסוקה בפתח-תקווה, באתר גלובס, 17 ביוני 2018
 | ||
|---|---|---|
| אזורי תעשייה | אבשלום • אלון תבור • BBC בני ברק • דימונה • הר חוצבים • הר-טוב • מגדל תפן • מישור רותם • מעלות • מצפה רמון • נאות חובב • נווה נאמן • סגולה • עבר הירקון • עטרות • עידן הנגב • עמק שרה • צ.ח.ר • הצ'ק פוסט • קריית אריה • קריית מטלון • קריית ספיר • שער הנגב ו"ספירים" • כפר סבא • הרצליה פיתוח • תימורים | |
| פארקי תעשייה | פארק אזורים • איירפורט סיטי • אפק • לב הארץ • בר-לב • גב-ים נגב • חמן • יורופארק, יקום • יקנעם • כנות • מבוא כרמל • הגן הטכנולוגי מלחה • משגב • מת"ם • נעם • עומר • עמק חפר • פלמחים • צבאים • ציפורית • קדמת גליל • קיסריה • קריית גת • קריית ויצמן • עתידים • ראם • רמת דלתון • שגיא 2000 • שורק • שחורת | |
| אזורי תעשייה ביהודה ושומרון | ברקן • אריאל מערב • פארק בראון • מישור אדומים • ניצני שלום • שח"ק • שער בנימין | |
| אזורי ופארקי תעשייה עתידיים | רמת בקע • מתחם האלף • צומת שוקת • מעבר תרקומיא • עירון • גבעת ברנר • רג"מ • בוסתני חפץ • שער שומרון | |
| אזורי תעשייה שפונו או ננטשו | נווה דקלים • קטיף • ארז • קרני | |