לדלג לתוכן

סלמה לגרלף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלמה לגרלף
Selma Lagerlöf
סלמה לגרלף, 1909
סלמה לגרלף, 1909
לידה 20 בנובמבר 1858
Östra Ämtervik church parish, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 במרץ 1940 (בגיל 81)
Östra Ämtervik church parish, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Selma Ottilia Lovisa Lagerlöf עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Östra Ämtervik cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Högre lärarinneseminariet עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה שוודית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Gösta Berlings Saga, מסע הפלאים של נילס הולגרסון, ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1891 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס נובל לספרות (1909)
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אופסלה (1907)
selmalagerlof.org
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סֶלמָה אוטיליה לובִיסה לָגֶרלֶף (בשוודית: Selma Ottilia Lovisa Lagerlöf; ‏20 בנובמבר 1858 – 16 במרץ 1940) הייתה סופרת שוודית והאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לספרות.

קורות חייה ופועלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלט ברחוב סלמה לגרלף בירושלים
פסלה של סלמה לגרלף בקרלסטד, שוודיה

לגרלף נולדה וגדלה בחווה בדרום שוודיה. במהלך חייה התמודדה עם נכות ואובדן. כשהייתה בת שלוש חלתה בשיתוק ילדים, ובמשך רוב שנות ילדותה לא הלכה לבית הספר כילדים אחרים. בהיותה בת 20 נפטר אביה, שהיה קצין בצבא קבע. המשפחה התרוששה ונאלצה למכור את החווה. היא נסעה לסטוקהולם ושם למדה הוראה. בשנת 1889 חיברה כמה פרקים ראשונים ל"אגדת יסטה ברלינג", על פי אגדה נודעת שמקום התרחשותה הוא באזור שבו נולדה וגדלה. היא הגישה פרקים אלה לתחרות כתיבת סיפורים קצרים, וזכתה. זכייה זו עודדה אותה להמשיך בכתיבה. בסיום לימודיה, נסעה ללמד כמורה בצפון שוודיה. במקביל לעבודת ההוראה, החלה מפרסמת יצירות פרי עטה בכתבי עת, ובהמשך קיבלה מלגה מן האקדמיה השוודית, הודות לבקשתו של המלך אוסקר, שהתרשם מספר סיפוריה "קשרים סמויים". מלגה זו אפשרה לה להשתחרר מעבודת ההוראה ולהתמסר לכתיבה. בהמשך כתבה ספרים למבוגרים שזכו להצלחה רבה.

בין הספרים שפרסמו אותה יותר מכל ואף זיכו אותה בפרס נובל לספרות (1909) היו "מסע הפלאים של נילס הולגרסון" ו"ירושלים". האפוס "ירושלים" מספר על הגירתם של קבוצת איכרים, תושבי חבל דלרנה, לארץ ישראל, וחייהם בירושלים. הספר נכתב בעקבות ביקור שערכה לגרלף בארץ בשנת 1900, בחברת הסופרת היהודייה-השוודית סופי אֶלקַן (אנ')‏ (1853–1921), שהייתה חברתה לחיים. השתיים התארחו בגרנד ניו הוטל, שבניינו מצוי עד היום בעיר העתיקה סמוך לשער יפו. במהלך הביקור התיידדה לגרלף עם אנה ספאפורד (Spafford) (אנ'), ממייסדות המושבה האמריקאית והקומונה הפרוטסטנטית האמריקאית-שוודית בירושלים. את ספר הילדים "מסע הפלאים של נילס הולגרסון" כתבה כחומר קריאה לתלמידים בבתי הספר היסודיים, לפי הזמנתו של המורה הראשי דאלין, לסייע ללימוד הגאוגרפיה והאגדות של ארצם. דרך כתיבתה עוררה עליה את זעמם של השמרנים והקפדנים מבין המורים, ופה ושם היא אף נאלצה לערוך בטקסט תיקונים כדי להתאימו לדרישותיהם, שלא תמיד עלו בקנה אחד עם אלה של הילדים. לגרלף התעניינה באגדות עם ישראל והתכוננה לכתוב חיבור מקיף על חיי רבי עקיבא. היא הביעה אהדה לעם היהודי וחיברה אגדה למען הפליטים היהודים שמצאו מקלט בשוודיה.

ספריה עובדו למחזות, לאופרות ולסרטים. הסרטים הראשונים שהופקו בראינוע השוודי, בבימוייהם של ויקטור שיוסטרום (אנ') ומוריץ סטילר, יוחדו ליצירותיה. אחד הנודעים בהם היה הסרט האילם מ-1924, "אגדת יסטה ברלינג" (אנ'), בכיכובה של גרטה גרבו בראשית דרכה.

סלמה לגרלף הייתה האישה הראשונה שקיבלה פרס נובל לספרות. הפרס ניתן לה בשנת 1909 על ה"אידיאליזם האצילי שלה, עושר הדמיון ונדיבות ויופי הצורה שאפיינו את עבודתה". חמש שנים לאחר זכייתה בפרס, נבחרה הסופרת כחברה באקדמיה השוודית ובמשך 25 שנה השתתפה בקביעת זוכי פרס נובל לספרות.

בשנת 1940 סייעה להציל את חייה של הסופרת היהודייה נלי זק"ש ואמה מידי הנאצים, בהבאתן לסטוקהולם.

תמונתה של לגרלף הופיעה על שטר של 20 קרונות שוודיות, ובצדו השני של השטר מופיע איור של נילס הולגרסון רכוב על אווז בר.

ספריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אגדת יסטה ברלינג (אנ')‏ (Gösta Berlings saga,‏ 1891) – קורותיו של כומר מודח, הבוחר בשל כפרתו בחיי איכר קשים ושלווים
    • גֶאסטא ברלינר, תרגם אמנון סופרמן, ערך צבי רודי, תל אביב: כתבים, תשי"ד.
  • אחוזה אחת (En herrgårdssägen,‏ 1899) – חיי נערה חולמנית, המגלה כי האגדה והמציאות מתאחדים באהבה
  • ירושלים (אנ')‏ (Jerusalem,‏ 1901–1902) איכרים שוודים מוכרים את חוותיהם ועולים להתיישב בארץ הקודש
    • ירושלים, תרגם יעקב רבינוביץ, 2 כרכים, יפו: ספריה חקלאית, תרפ"א 1921–תרפ"ח (כרך א: ספרייה "בכפר", יג; כרך ב: הסתדרות העובדים העברים הכללית בארץ-ישראל – ועדת התרבות)
    • ירושלים, תרגם יעקב רבינוביץ, הביא לבית הדפוס שמשון מלצר, תל אביב: מ' ניומן, תשי"ז.
      • הדפסה נוספת: ירושלים: אריאל (סדרת "ספרי איכות: סדרת ספרים נבחרים בנושא ארץ ישראל"), 1999.
  • אגדות המשיח (Kristuslegender,‏ 1904) – שמונה סיפורי אגדה פיוטיים על אמנים, פשוטי-עם ויצורים מיתיים
  • מסע הפלאים של נילס הולגרסן על פני שוודיה עם אווזי הבר (Nils Holgerssons underbara resa genom Sverige,‏ 1906–1907) – מסעו של נילס הקונדס, שנענש על תעלוליו והפך לננס, בחברת אווזי הבר מביתו שבדרום שוודיה אל הצפון הרחוק ובחזרה. במסעו זה לומד נילס להיאבק, לסבול ולהקריב עצמו, עד שנמצא ראוי לשוב לדמותו הראשונה
    • מסע-הפלאים של נילס הולגרסן הקטן עם אוזי-הבר, תרגם ח"ש בן-אברם, ציורים מאת ק. שולץ, 3 כרכים, תל אביב: עם עובד ("ספריית שחרות"), תש"ב–תש"ג. (מהדורה מחודשת: תשמ"ה)
    • מסע הפלאים של נילס בחברת אוזי-הבר, עברית: שלמה יורם, תל אביב: מסדה ("זהר: ספריה לתלמידים"), תשכ"א.
    • עיבוד מאת שפרירה זכאי בעקבות סדרת האנימה: נילס הולגרסן ואוזי הבר, 5 כרכים, תל אביב: ענבל, תשמ"ה 1985.
  • מורבקה (Mårbacka,‏ 1922) – זיכרונות (מורבקה (אנ') היא האחוזה שבה גדלה לגרלף)[1]
  • זיכרונותיה של ילדה (Ett barns memoarer: Mårbacka,‏ 1930) – זיכרונות
  • יומנה של סלמה אוטיליה לוביסה לגרלף (Dagbok för Selma Ottilia Lovisa Lagerlöf,‏ 1932) – זיכרונות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: סלמה לגרלף
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סלמה לגרלף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ וראו תקוה וינשטוק, אחוזתה של לאגרלף, הַבֹּקֶר, 25 באוקטובר 1957.


זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925 פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950 דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975 לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000 בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) • האן (2024)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סלמה_לגרלף&oldid=39910481"