רבי אלעזר ברבי צדוק
רבי אלעזר בר צדוק היה תנא, כהן, בנו של רבי צדוק. מוזכר במשנה פעמים רבות.[1] בגרסה אחרת הוא נקרא "רבי אליעזר".[2]
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תולדות חייו של רבי אלעזר בר צדוק לוטות בערפל, וכפי שכותב החוקר אהרן היימאן: ”בדברי ימי חיי התנא הזה באה ערבוביא גדולה עד שאפילו אם נאמר ששניים היו לא נרפאנו מן המבוכות”. בעקבות כך פתח היימן במחקר מקיף, ולפיו היו במשפחת צדוק שבעה דורות של חכמי התורה המוזכרים במשנה, בהם שלושה רבי צדוק ושלושה רבי אלעזר ברבי צדוק. הראשון - בנו של "צדוק",[3] שלאחר פטירתו הוזכר לפעמים בשם "רבי צדוק". היה תלמידו של רבי יוחנן החורני, היה חנווני בירושלים כל ימי חייו, יחד עם אבא שאול בן בטנית.[4] השני היה בנו של רבי צדוק הידוע, והוא זה שהעיד את העדויות השונות מביתו של רבן גמליאל וגם נחשב לאחד מגדולי תלמידיו, והשלישי - בנו של רבי צדוק השלישי - היה תלמידו של רבי מאיר.[5]
בבית הנשיא
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי צדוק ובנו רבי אלעזר היו מקורבים לבית הנשיא רבן גמליאל, וביקרו שם לעיתים תדירות. הם העידו על הנהגות בית הנשיא. כך למשל, כאשר העידו חכמי המשנה על רבן גמליאל שהעיד שמותר לטאטא את הבית מהלכלוך אחרי הסעודה, העיד רבי אלעזר ברבי צדוק: ”פעמים הרבה נכנסתי אחר אבא לבית רבן גמליאל ולא היו מכבדין בית המיטות ביום טוב, אלא מכבדין אותן מערב יום טוב, ופורסין עליהן סדינין, למחר כשאורחין נכנסין מסלקין את הסדינין ונמצא הבית מתכבד מאליו”.
על קבלה אחרת של חכמי המשנה שהם נהגו להניח "מוגמר" (בשמים המונחים על גחלים כדי להפיץ בבית ריח טוב) ביום טוב, העיד רבי אלעזר ברבי צדוק, כי הייתה להם טכניקה מיוחדת שעל ידיה הפיצו בבית ריח טוב ללא עשיית "מוגמר" בחג. הם הביאו כלים מנוקבים בחג מילאו אותם בריח הטוב וסתמו היטב את נקביהם, ובחג היו פותחים את הנקבים והריח הופץ בבית. ייתכן שלעדות הלכתית זו השפעה על השאלה האם מותר לאדם שמכור לעישון סיגריות, למלאות כלי ריק בעשן הסיגריה, ולהריח מתוך הכלי בשבת, בו העישון אסור.[6]
כהונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכמה מקורות משמע שרבי אלעזר ורבי צדוק אביו היו כוהנים,[7] בעוד שממקור אחר נראה שהיה משבט בנימין.[8] יש שיישבו את הסתירה ואמרו שרבי אלעזר בן צדוק היה כהן, אך מצד אמו היה משבט בנימין או שאשתו הייתה משבט בנימין[9]. לפי גרסת התלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ד', לא הוא היה משבט בנימין אלא רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רבי אלעזר ברבי צדוק", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו משנה, מסכת טהרות, פרק ב', משנה ח'. כך גם מובא ברמב"ם, בהקדמה לסדר זרעים הפרק הרביעי משנה, מסכת ראש השנה, פרק ב', משנה ז'.
- ^ ראו משנה, מסכת שקלים, פרק ד', משנה ג' ובתלמוד ירושלמי מסכת מגילה פרק שני,תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל"ד, עמוד ב'.
- ^ בימיו לא היה נפוץ התואר "רבי".
- ^ תוספתא ביצה ג ו
- ^ משנה, מסכת כלאים, פרק ז', משנה ב'.
- ^ שני עדויות אלו בביצה כב ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ט, עמוד ב'. תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ל"ו, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"ב, עמוד א'.
- ^ תוספות עירובין מא, א ד"ה מבני.