בית החולים רבקה זיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית החולים רבקה זיו
10082012a 014.jpg

מראה בית החולים מכביש 89
גאוגרפיה
מיקום צפת
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי, מרכז הוראה ומחקר, בי"ס לאחיות
בית חולים אוניברסיטאי הפקולטה לרפואה בצפת
בעלים מדינת ישראל
שם המנכ"ל ד"ר אוסקר אמבון
היסטוריה
נוסד 1910
שמות קודמים בית החולים רוטשילד
שירותים
מיטות 301
אתר מרכז רפואי זיו
לוגו מאה שנים לבית החולים

בית החולים רבקה זיו בצפת הוא בית חולים ממשלתי כללי ונועד לשירות תושבי הגליל העליון ורמת הגולן והמבקרים באזור.

המבנה המרכזי של בית החולים ממוקם בצידה הדרומי של העיר צפת. בבית החולים כ-300 מיטות אשפוז‏‏[1] והוא מפעיל מרפאות חוץ, בית יולדות ומחלקה פסיכיאטרית (במבנה נפרד). בנוסף בית החולים הוא היחיד בארץ המפעיל חדר מיון קדמי, בנוסף לחדר המיון בבית החולים עצמו, בעיר קרית שמונה. חדר המיון הקדמי נועד במקור לטפל בנפגעי התקפות קטיושות מלבנון, אך משמש כמוקד רפואה דחופה לאזור אצבע הגליל.

מנהל בית החולים (מאז 1993) הוא ד"ר אוסקר אמבון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1907 החלה הקמת בית חולים יהודי בצפת ביזמת הברון רוטשילד ובסיוע רפואי מקצועי מודרני (דאז) של ההסתדרות הציונית הדסה. בית החולים נחנך ב-1912 ושירת את מושבות העלייה הראשונה הצפוניות, ראש פינה, יסוד המעלה, מחניים, משמר הירדן ומטולה. שני מבני בית החולים היו בצורת האותיות "ב" ו-"ח" והצוות הורכב מרופאים ואחיות שהובאו על ידי הדסה במיוחד מארצות הברית.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 החרימו שלטונות האימפריה העות'מאנית את בית החולים והפכו אותו לבית חולים צבאי (יחד עם בית החולים הסקוטי ששירת את האוכלוסייה הערבית המקומית ב"בית בוסל", שהפך לימים לבית הבראה). בשנת 1921 נפתח בית החולים שנית בחסות "הדסה" כבית חולים לחולי שחפת ובית יולדות. כבית חולים כללי לאזור נפתח בית חולים מנדטורי ממשלתי, אך הוא שירת בעיקר אוכלוסייה ערבית בעוד האוכלוסייה היהודית העדיפה להגיע לבית החולים "שוויצר" בטבריה.

עם פרוץ מלחמת העצמאות פונו חולי השחפת לזכרון יעקב ובית החולים החל לשמש כבית חולים צבאי של כוחות הרפואה של ההגנה וצה"ל בראשות רופא מתנדב מאנגליה, ד"ר צימרמן. בית החולים פעל בתנאים קשים ללא חומרי הרדמה ותרופות. ב-1949 הפך בית החולים להיות בית חולים ממשלתי ישראלי, אך שימש בעיקר כבית יולדות ובית חולים פסיכיאטרי.

בין השנים 1962 - 1972 הוקם המבנה המודרני החדש של בית החולים, שתוכנן על ידי האדריכל משה זרחי‏‏[2]. ראש הממשלה גולדה מאיר פנתה למשפחת זיו והציעה לקרוא את בית החולים על שם רבקה זיו, נשיאת ויצו שנפטרה ב-1966 (בתמורה לתרומה). בית החולים הוטל כמעט מיד עם פתיחתו למלחמת יום כיפור וקלט מאות פצועים מקרבות רמת הגולן. בהמשך קלט את פצועי התקפות הקטיושות על הגליל, את פצועי מלחמת לבנון ועוד, בנוסף לשירותו הכללי את התושבים והמבקרים באזור. בעת פעילות צבאית בלבנון היה בית החולים למוקד בעל חשיבות אסטרטגית משום שנמצא במרחק טיסת מסוק של דקות ספורות מזירת הקרבות.

במלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת מלחמת לבנון השנייה הותקף בית החולים בירי טילים וספג פגיעות קטיושה ישירות. לדברי מנהלו טיפל בית החולים בכ-900 חיילים, יותר מכל בית חולים אחר בארץ, ובאזרחים רבים נפגעי מתקפת הטילים על צפון הארץ. גם חלק מעובדי בית החולים עצמו נפגעו בעת מילוי תפקידם. למרות זאת לא נמצא תקציב למיגון בית החולים.‏‏[3] כחלק מהפקת הלקחים הוחלט לתגבר את מערך הטראומה של בית החולים. ד"ר אלכסנדר לרנר, מומחה עולמי לפציעות מלחמה, מונה למנהל המחלקה האורתופדית[4], ובית החולים החל לקלוט באופן נדיר גם מטופלים מחו"ל.[5]


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]