פורטל:יונקים מימיים/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	דולפינים בבריכה בגן החיות בטנריף באחד מהניסויים לבחינת אינטליגנציה בבעלי חיים השתמשו בשני דולפינים, זכר ונקבה, אשר שהו בבריכה. הפרידו בין השניים באמצעות מחיצה ולימדו את הנקבה ללחוץ על דוושה כדי לקבל פרס. התברר בניסוי שגם הזכר החל ללחוץ על הדוושה, מבלי שעבר תהליך של לימוד. ההסבר שנתנו החוקרים היה שבאמצעות גלי הקול שעברו דרך המחיצה, יידעה הנקבה את הזכר על כדאיות הלחיצה על הדוושה.	עריכה | תבנית | שיחה
2	ראשתן גדול-ראש השמות שהוענקו ברבות השנים לראשתן גדול-הראש התבססו על שני מאפיינים בולטים שלו. שמו העברי ואחד משמותיו המדעיים (Physeter macrocephalus) מתייחסים לראשו הגדול, המהווה כשליש מאורכו הכולל. השם האנגלי (Sperm whale) והשם המדעי השני (Physeter catodon) מתייחסים לחומר הלבן הנמצא בראשו של הלווייתן. מקור השם הוא בשגיאה של ציידי לווייתנים מהמאות ה-15 וה-16, שטעו לחשוב כי החומר הלבן הוא הזרע של הלווייתן. לימים התברר כי חומר זה, המכונה "סְפֶּרְמָצֶטִי" (בתרגום מילולי: "זרע המפלצת הימית"), כלל אינו קשור למערכת הרבייה של הראשתן. כיום מעריכים כי יש לו תפקיד בניווט הקולי בו הוא נעזר.	עריכה | תבנית | שיחה
3	לוגו הפרויקט תוכנית היונקים הימיים של חיל הים האמריקני היא תוכנית של הצי האמריקני שבמסגרתה מאולפים יונקים ימיים, בעיקר דולפינים ואריות ים כך שיוכלו לשמש לשירות צבאי, למשימות כגון הגנת נמלים ואוניות, סיור, זיהוי ונטרול מוקשים ימיים, והשבת ציוד. בסיס הבית של התוכנית נמצא בסן דייגו, קליפורניה, שם בעלי החיים שוהים ושם הם מאולפים אילוף ממושך. צוותים של החיות שאומנו בתוכנית כבר היו בשירות צבאי במלחמת וייטנאם ובמלחמת המפרץ השנייה, שם נחלו הצלחה.	עריכה | תבנית | שיחה
4	ברווזן הברווזן האוסטרלי הוא אחד מבין שישה יונקים בני זמננו שידוע כי הם ארסיים. הארס נמצא בדורבנות נשלפים ברגליו האחוריות של הברווזון הזכר, והוא כלל אינו משתמש בו כנשק נגד טורפים או להכנעת טרף, כשאר בעלי החיים הארסיים, אלא לקרבות נגד זכרים יריבים במהלך עונת רבייה. ג'ורג' שו, בוטניקאי וזואולוג אנגלי, פרסם את התיאור הראשון של בעל חיים ייחודי זה ב-1799, וטען כי קשה שלא להטיל ספק באמינות התגלית. גופו של הברווזן נראה כגופה של חיה דמוית בונה שנתפר לה מקור של ברווז. שו אף ניסה לבדוק השערה זו, ובעזרת מספריים ניסה למצוא תפרים בגוף הברווזן. גם המדען רוברט נוקס האמין כי ייתכן שמדובר בפוחלץ שהוכן בידי זייפנים מאסיה.	עריכה | תבנית | שיחה
5	דולפין לאיתור מוקשים במהלך ההיסטוריה נעזרו רבות בבעלי חיים למטרות צבאיות. בין היתר נעשה שימוש בסוסים, שהיו בשימוש חילות פרשים, ובפילי מלחמה. במלחמת העולם השנייה נעשו מספר ניסיונות לא מוצלחים לשימוש בבעלי חיים למטרות תקיפה ממש: בברית המועצות אומנו כלבים נגד טנקים - הכלבים נשאו עימם חומר נפץ ואומנו לרוץ תחת טנקי אויב. ארצות הברית ניסתה לייצר פצצות עטלף, הקימה את פרויקט יונה, אשר במסגרתו נעשו ניסויים בפצצות שהונחו על ידי יונים, ואת תוכנית היונקים הימיים של חיל הים האמריקני.	עריכה | תבנית | שיחה
6	צילום אווירי של לווייתן כחול הלוויתן הכחול הוא בעל החיים הגדול ביותר שחי אי-פעם על פני כדור הארץ. אורכו כשל מטוס סילון בואינג 737-300, לבו בגודל של מכונית חיפושית מתוצרת פולקסווגן ולשונו גדולה עד כדי כך שפיל ועוד 50 בני אדם, יכולים לעמוד עליה בתוך פיו. קוטר אב העורקים שלו מגיע לכ-35 סנטימטרים, רחב דיו כדי שתינוק יעבור בו. אולם למרות גודלו הרב, תזונת הלווייתן הכחול מבוססת בעיקר על יצורים זעירים כפלנקטון, קריל וסרטנאים מזעריים, שגודלם נע בין מיקרומטרים לסנטימטרים בודדים.	עריכה | תבנית | שיחה
7	שלד של דורודון ואדי אל-חיתאן (ערבית وادي الحيتان - "עמק הלווייתנים") הוא אתר פלאונטולוגי השוכן כ-150 קילומטרים דרומית-מערבית לקהיר, במדבר. באתר התגלו כ-380 מאובנים של לווייתנים קדומים, והוא חושף האבולוציה של הלווייתנים. זהו האתר היחיד בעולם שבו מצויים מאובנים מסוג זה בהיקף, בריכוז, במצב שימור טוב, ובנגישות נוחה. האתר משתרע על פני כ-40 ק"מ. המאובנים באתר שייכים לשלב האחרון של הסתגלות אבות הלווייתנים לחיים בים, עת איבדו את גפיהם האחוריות ופיתחו מבנה הידרודינמי, תוך שהם שומרים על מספר מאפיינים פרימיטיביים, כמו מבנה גולגולתם ושיניהם. שלב זה הוא שלב המעבר בין החיים בסביבת מים רדודים לאורך החופים לחיים בים הפתוח, דבר שאיפשר את התפשטות הלווייתנים ברחבי העולם. לצד שרידי הלווייתנים הקדומים, התגלו גם מאובנים של בעלי חוליות וחסרי חוליות אחרים. במקום התגלו גם מאובני צמחים כמו מנגרובים ועשבי-ים. כל אלה מאפשרים את שחזור התנאים הסביבתיים והאקולוגים במקום בתקופת האאוקן, שנמשכה החל מלפני 56.5 מיליוני שנים ועד לפני 35.5 מיליוני שנים.	עריכה | תבנית | שיחה
8	אריה ים הים הפתוח הוא סביבת מחיה בה לא ניתן למצוא מי שתייה, כמו המדבר. כדי לשרוד בסביבה זו, בעלי החיים צריכים להיות מותאמים למחסור זה. כלבי ים, לדוגמה, מסוגלים לאכול כמויות גדולות של שלג, ולמצות ממנו מי שתייה, בגופם. התאמה כזו קיימת גם אצל הגמל הדו דבשתי, החי במדבריות מרכז אסיה. הוא אוכל את השלג, שמביאה הרוח מסיביר, לפני שזה ממריא ישירות לאדים, מבלי להפוך לשלוליות מים נוזלים. אצל דולפינים יש התאמה של הכליות ליצירת שתן דל מים. דולפינים מאבדים כה מעט מים, עד שהם כמעט ואינם צריכים כלל לשתות. את רוב המים הם משיגים מאכילת דגים טריים, שמליחות גופם דומה לזו של הדולפינים	עריכה | תבנית | שיחה
9	דולפין פראי, החי בבית גידולו הטבעי, ישן כשלכל היותר מחצית ממוחו במצב שינה, מידת עירות המאפשרת לו לנשום ולהישמר מפני טורפים ואיומים אחרים. נהרן האינדוס, יונק ממשפחת הדולפיניים אשר חי בנהר האינדוס השוצף, חייב לשחות ללא הפסקה על מנת להימנע מפציעות, ובעקבות כך ישן גם במחזורים קצרים מאוד, הנמשכים בין 4 ל-60 שניות. לעומת זאת, דולפינים אשר גדלו בשבי, ישנים שינה מלאה – בשתי עיניים עצומות, וללא כל תגובה רצונית לגירויים חיצוניים. במידת הצורך, רפלקס בעיטת הזנב, המופעל אוטומטית עם השקיעה במים, מציף אותם מעלה ומותיר את חור הנשימה שלהם חשוף לאוויר.	עריכה | תבנית | שיחה
10	בונה קנדי קַסטוֹריום היא הפרשה נוזלית שומנית בצבע חום כהה שמדיפה ריח עז ומופקת בבלוטה של הבונה הקנדי והבונה האירופי, הממוקמת באזור פי הטבעת של החיה. ההפרשה משמשת את הבונה לצורך טיפוח פרוותו וכן לצורך סימון טריטוריה. עד למאה ה-18 החומר היה נפוץ כתרופת פלא לטיפול במחלות שונות, ובהן כאבי ראש, חום והיסטריה. כיום השימוש בנוזל נפוץ בעיקר כתוסף מזון בתעשיית המזון ובתעשיית הבשמים.	עריכה | תבנית | שיחה
11	-	הוספה

בחזרה לפורטל