פורטל:ניו יורק/הידעת?/קטעי הידעת?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
1

העיר ניו יורק מורכבת מחמישה רבעים; הברונקס, ברוקלין, מנהטן, קווינס וסטטן איילנד. עם אוכלוסייה של מעל ל-8.2 מיליון תושבים בשטח של כ-830 קילומטר רבוע, אוכלוסייתה של העיר היא הצפופה ביותר בכל ארצות הברית.

עריכה | תבנית | שיחה
2
מפת העיר העתיקה של ניו יורק
מפת העיר העתיקה של ניו יורק

בשנת 1624, רכש המושל הקולוניאלי ההולנדי של מושבת ניו אמסטרדם, פטר מינואי, את האי מנהטן משבט הלנייפ האינדיאני בתמורה לחרוזי זכוכית.

עריכה | תבנית | שיחה
3
[ג'ובאני דה וראצאנו
[ג'ובאני דה וראצאנו

האזור בו ממוקמת כיום העיר ניו יורק התגלה בשנת 1524 בידי ג'ובאני דה וראצאנו, חוקר איטלקי ששירת תחת הכתר הצרפתי. דה וראצאנו כינה את המקום "נוול אנגולם" (צרפתית: Nouvelle Angoulême - אנגולם החדשה). בעת הגילוי האירופאי היה האזור מאוכלס בכ-5,000 ילידים אמריקאים משבט הלנייפ.

עריכה | תבנית | שיחה
4
ציור של המושבה בתקופה ההולנדית
ציור של המושבה בתקופה ההולנדית

בשנת 1664, האנגלים כבשו את המושבה ניו אמסטרדם ושינו את שמה ל"ניו יורק", על שם ג'יימס, דוכס יורק דאז, שלימים היה למלך אנגליה וסקוטלנד, בשם ג'יימס השני.

עריכה | תבנית | שיחה
5

העיר ניו יורק נודעה כזירה לסדרת קרבות גדולים שנערכו במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית. לאחר המלחמה, הייתה העיר בפועל בירת ארצות הברית והקונגרס הקונטיננטלי התכנס בה. ב-1789 הנשיא הראשון של ארצות הברית, ג'ורג' וושינגטון, הושבע בהיכל הפדרלי שבוול סטריט.

עריכה | תבנית | שיחה
6

לעיר ניו יורק יש היסטוריה של בניית גורדי שחקים. בעיר עשרה בניינים שונים, אשר כל אחד מהם החזיק בתואר "הבניין הגבוה בעולם" במועד זה או אחר בהיסטוריה. חלקם נהרסו במהלך השנים. הבניין הראשון שנשא תואר זה היה בניין ניו יורק העולמי שנבנה ב- 1890. לאחר מכן החזיקה העיר ניו יורק בתואר "העיר עם הבניין הגבוה בעולם" במשך 75 שנים רצפות - בניין פארק רו נשא בתואר החל משנת 1899, ומרכז הסחר העולמי 1 נשא בתואר עד שנת 1974 עת נבנה מגדל סירס.

עריכה | תבנית | שיחה
7
בניין אמפייר סטייט, הבניין הגבוה בעולם בשנים 1931 - 1972
בניין אמפייר סטייט, הבניין הגבוה בעולם בשנים 1931 - 1972

ב-2008 חשדו עיתונאי "ניו יורק דיילי ניוז" כי ישנן פרצות חמורות במשרד מרשם המקרקעין של ניו יורק, המאפשרות לנוכלים לגנוב בניינים שלמים מבעליהם החוקיים. כדי להדגים זאת, הציגו אנשי העיתון למרשם המקרקעין מסמכים מזויפים אשר מעבירים את בעלות בניין האמפייר סטייט לידיהם. פקידי המרשם לא שמו לב שהבעלים החדשים מתקראים "Nelots Properties", שיכול אותיות ל"רכוש גנוב", או שחתימות העדים ונוטריון הן של כוכבת הסרט "קינג קונג" פיי ריי ושודד הבנקים המפורסם וילי סאטון, ואישרו את העברת הבעלות. כתבי העיתון, משהוכיחו את טענתם, החזירו את שטר המכר לבעליו החוקיים.

עריכה | תבנית | שיחה
8
הבניין בכריסטופר סטריט בו שכן הבר סטונוול
הבניין בכריסטופר סטריט בו שכן הבר סטונוול

מהומות סטונוול היו סדרה של עימותים אלימים בין הומוסקסואלים, לסביות וטרנסג'נדרים ובין משטרת ניו יורק. המהומות החלו ביום שבת, 27 ביוני 1969, בסביבות השעה 1:20 אחר חצות, כשהמשטרה פשטה על בר הומוסקסואלים בשם "סטונוול אין" (Stonewall Inn) בגריניץ' וילג'.

מהומות סטונוול הן נקודת ציון בתולדות המאבק לזכויות להט"ב. זוהי הפעם הראשונה בה הומואים לסביות וטרנסג'נדריות התקוממו באופן מאורגן כנגד התעמרות שלטונית על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית. מהומות סטונוול החלו תהליך שהביא בעשרות השנים שמאז, למהפך במעמדם החוקי והחברתי של הומואים ולסביות בעולם המערבי. המהומות מצוינות כל שנה במצעדי גאווה בערים הראשיות בכל רחבי העולם.

עריכה | תבנית | שיחה
9
בניין קרייזלר
בניין קרייזלר

יצרן המכוניות וולטר קרייזלר אשר מימן את בניית בניין קרייזלר שגובהו 319 מטר בניו יורק, התכוון שבניין זה יישאר הגבוה בעולם לזמן רב. אגדה אורבנית מספרת, שכאשר שנה לאחר חנוכת הבניין, הסתיימה בניית בניין אמפייר סטייט שגובהו 381 מטר, סירב קרייזלר הכועס והמאוכזב לשלם לאדריכל ויליאם ואן אלן שתכנן את הבניין.

עריכה | תבנית | שיחה
10
מרכז חב"ד בכפר חב"ד
מרכז חב"ד בכפר חב"ד

מרכז חב"ד העולמי – 770 נמצא בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק. ההעתק היחידי המושלם והמדויק של הבניין, על כל חלקיו, נבנה בכפר חב"ד. בירושלים בשכונת רמת שלמה, נבנה העתק כמעט מדויק – מעט קטן מהמקור. העתקים מדויקים של חזית הבניין בלבד, נבנו במלבורן, ולוס אנג'לס, ובעוד עשרות מקומות.

עריכה | תבנית | שיחה
11
חלל הפנים של מוזיאון גוגנהיים ניו יורק
חלל הפנים של מוזיאון גוגנהיים ניו יורק

מוזיאון גוגנהיים בניו יורק נחשב ליצירת מופת אדריכלית שתכנן פרנק לויד רייט. למרות זאת, מבקרי אמנות טוענים כי הוא עושה עוול ליצירות האמנות המוצגות בו משום שהוא "גונב את ההצגה" וגם לא מאפשר הצגה נוחה של יצירות בגלל הרמפה הספירלית שסביבה בנוי.

עריכה | תבנית | שיחה
12
בניין האו"ם בניוק יורק
בניין האו"ם בניוק יורק

מטה האומות המאוחדות בניו יורק תוכנן על ידי צוות של עשרה אדריכלים ממדינות שונות מכל יבשות העולם. חזית המגדל הראשי בנויה לפי פרופורציות מדויקות של יחס הזהב.

עריכה | תבנית | שיחה
13

בניין האמפייר סטייט נבנה בתחילת שנות ה-30 במקביל לתור הזהב של הצפלינים. האנטנה שעל ראשו תוכננה להיות מקום עגינת ספינות האוויר אך כמעט ולא נעשה בה שימוש כזה והיא משמשת מאז ועד היום אנטנת רדיו.

עריכה | תבנית | שיחה
14

בניין פלאטאיירון ברחוב 23 ניו יורק, שנבנה ב-1903, גרם לתופעת לוואי של רוחות עזות שגרמו להרמת שמלותיהן של עוברות האורח. השוטרים במקום נהגו לצעוק "23 להתפזר!" לגברים המתקהלים ברחוב 23 ומחכים לבחורות עם שמלות שיעברו. כך ככל הנראה הוטבע מטבע הלשון "23 Skidoo".

עריכה | תבנית | שיחה
15
שמלתה המתנופפת של מרילין מונרו
שמלתה המתנופפת של מרילין מונרו

שדרת לקסינגטון מהווה רקע לסצנה המפורסמת של מרילין מונרו בסרטה "חטא על סף ביתך" משנת 1955, בה היא עומדת מעל פתח אוורור של הרכבת התחתית בניו יורק, והרוח מהרכבת החולפת מעיפה מעלה את שמלתה. הסצנה המקורית צולמה ב-15 בספטמבר 1954, במפגש השדרה עם רחוב 52, אולם לא ניתן היה להשתמש בה בסרט בשל רעשי הדיבור של אלפי הצופים שעמדו סביב, ובהם גם בעלה דאז של מרילין מונרו, שחקן הבייסבול ג'ו דימאג'יו, שנוכחותו הפריעה למונרו. בסופו של דבר נעשה שימוש בסצנה שצולמה באולפן קולנוע‏‏.

עריכה | תבנית | שיחה
16

בעקבות פיגועי 11 בספטמבר החליפה עיריית ירושלים את שמו של רחוב יפו במרכז העיר ל"רחוב ניו יורק", למשך חודש ימים, כמחווה לתושבי ניו יורק. בתום חודש זה פנו תושבי "רחוב עזה" לעירייה בבקשה לקבל את לוחות השם הזמני לרחובם, ולהחליפו ל"רחוב ניו יורק" באופן קבוע. העירייה סירבה, ועד ימינו משמר רחוב ראשי זה את שם הדרך העתיקה בין ירושלים לעזה. לבסוף נקרא שמו של צומת רחובות הסמוך למשרד החוץ בשם "כיכר ניו יורק".

עריכה | תבנית | שיחה
17
האי מנהטן בעיר ניו יורק
האי מנהטן בעיר ניו יורק

ניסור האי מנהטן הוא אגדה אורבנית. מדובר בהלצה משנת 1824, שבה הפיץ נגר בשם לוזייר שמועה לפיה ישקע האי מנהטן בשל בניית הבניינים בקצהו הדרומי. לוזייר הציע כי ינסרו את האי, יגררו את דרומו לים, יסובבו אותו ב־180° ויחזירו אותו, כך שהבניינים שהכבידו על קצהו של האי ימצאו כעת במרכזו.

עריכה | תבנית | שיחה
18
מגדלי התאומים - צילום אוויר מ-2001
מגדלי התאומים - צילום אוויר מ-2001

מגדלי התאומים בניו יורק היו חלק ממרכז הסחר העולמי והתנשאו לגובה של יותר מ-400 מטר. זוג גורדי השחקים סימלו את עוצמתה הכלכלית של ארצות הברית, ויש האומרים, של העולם המערבי כולו. כיוון שכך, הם היו מטרה מפתה במיוחד לטרוריסטים. ב-1993 ניסו ארגוני טרור אסלאמיים להחריב את המגדלים על ידי פיצוץ מכונית תופת בחניון התת-קרקעי במקום, אך הניסיון נכשל. המגדלים קרסו בפיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001. שני מטוסי בואינג 767 התנגשו בהם בפיגוע התאבדות של ארגון אל-קאעידה, שהיוזם שלו היה אוסמה בין לאדן, מפקד הארגון. בפיגוע נספו קרוב ל-3,000 אנשים.

עריכה | תבנית | שיחה
19
ניו אמסטרדם בציור מ-1664
ניו אמסטרדם בציור מ-1664

ב-31 ביולי 1667 נחתם חוזה ברדה במסגרתו החליפו ההולנדים את ניו אמסטרדם, היא ניו יורק של היום, במושבה הבריטית הקטנה סורינאם, שבאמריקה הדרומית, ובאי ראן באיי מאלוקו שבאינדונזיה. אחת מסיבות ההחלפה, מבחינת ההולנדים, הייתה גידולי הסוכר והטבק הפוטנציאליים בסורינאם, והמסחר באגוז המוסקט שבאי ראן, שבאותה תקופה נתפסו כמבטיחים התעשרות רבה יותר, בהשוואה למושבה ניו אמסטרדם.

עריכה | תבנית | שיחה
20

חנוכת בית ציוני אמריקה בתל אביב הייתה מוקד לחגיגות במדינת ישראל הצעירה. דואר ישראל הנפיק לרגל האירוע ביום 13 במאי 1952 בול דואר מיוחד שהוקדש ל"חנוכת בית ההסתדרות הציונית בארצות הברית, תל אביב". מעצבי הבול, וילי וינד ויהודה סטרוסקי, שילבו בבול את דמותו של המבנה החדש על רקע נוף גורדי השחקים של העיר ניו יורק.

עריכה | תבנית | שיחה
21
מפת רחובות ניו יורק משנת 1811
מפת רחובות ניו יורק משנת 1811

רחובות האי מנהטן, בעיר ניו יורק, קלים מאוד לניווט. רובם הגדול חוצים את האי לכול רוחבו, מקבילים זה לזה וממוספרים לפי הסדר, מדרום לצפון. בין רחוב לרחוב, ניתן לעבור בשדרות החוצות את האי לאורכו ואנכיות לרחובות. גם השדרות ממוספרות – הן ממוספרות ממערב למזרח. כך שאם אדם נמצא, למשל, ברחוב 23, פינת השדרה הרביעית, והוא צריך להגיע לרחוב 27, פינת השדרה השנייה, כל שעליו לעשות הוא ללכת שתי צמתים צפונה, וצומת אחת מערבה.

עריכה | תבנית | שיחה
22
חצוצרה
חצוצרה

חצוצרן הג'אז לי מורגן, מהנגנים הבולטים בשליחי הג'אז ובתקופת ההארד בופ בכלל, סיים את חייו בצורה טראגית ב-19 בפברואר 1972. באותו ערב הופיע מורגן במועדון הג'אז סלאגס (Slug's) שבניו יורק. בעקבות ויכוח עם סוחר סמים, שממנו רכש כמות גדולה של קוקאין, שלח לי מורגן את הלן מור, ידועתו בציבור, להביא לו אקדח. כשהלן חזרה למועדון היא ראתה את לי מסתודד עם אישה אחרת. במריבה שפרצה ביניהם נפלט כדור שפגע במורגן וגרם למותו.

עריכה | תבנית | שיחה
23
אלפרד היצ'קוק
אלפרד היצ'קוק

כאשר עסק בצילום סרט הקולנוע "מזימות בינלאומיות" ב-1959 ביקש הבמאי אלפרד היצ'קוק לצלם במטה האומות המאוחדות שבניו יורק, אך האו"ם סירב לבקשתו. במקום זאת החליט היצ'קוק לצלם את כוכב הסרט, קרי גרנט, בעזרת מצלמה נסתרת על מדרגות הבניין. כדי להשלים את התפאורה עבור סצנה המתרחשת בתוך הבניין, צילם הבמאי בחשאי את לובי הכניסה בעודו מתחזה לתייר. ב-2005 אישר האו"ם לסידני פולאק לצלם בבניין את סרטו "מזימות זרות" בכיכובה של ניקול קידמן, ששיחקה בסרט מתורגמנית הנקלעת למזימת רצח.

עריכה | תבנית | שיחה
24
מל ברוקס
מל ברוקס

ב־1967 יצא סרטו הסאטירי של מל ברוקס "המפיקים", המספר את סיפורם של שני מפיקי תיאטרון מניו יורק אשר, לצורכי מס, מעלים מחזמר שבו מככבים נאצים מרקדים כדי שזה יגרום להם להפסדים – אך בניגוד לתוכניותיהם, המחזמר מצליח. סרטו של ברוקס נחל הצלחה רבה והפך עם השנים לסרט פולחן. ברבות השנים עוּבַּד הסרט למחזמר אשר גרף תריסר פרסי טוני והוצג בין היתר בישראל בכיכובו של שלמה בראבא. ב־2005 השלימה יצירתו המקורית של ברוקס מעגל והמחזה המצליח הופק מחדש לסרט בצורה המדויקת של המחזמר.

עריכה | תבנית | שיחה
25
מטילי זהב
מטילי זהב

שוד מאגרי זהב הצית מאז ומתמיד את דמיונם של תסריטאי ובמאי קולנוע. בסרט "גולדפינגר", בכיכובו של שון קונרי, הנחשב לסרט הקולנוע שקיבע את שגעון סדרת סרטי ג'יימס בונד, מנסה הנבל התורן לפוצץ פצצה מלוכלכת במטמון הזהב הגדול ביותר של הממשל הפדרלי של ארצות הברית בפורט נוקס, ולהפוך אותו לרדיואקטיבי כדי שערך הזהב ברשותו ירקיע שחקים. בסרט "מת לחיות 3", בכיכובו של ברוס ויליס, שודדת חבורת הנוכלים את מאגר הזהב הגדול בעולם, הנמצא בבנק המרכזי של ארצות הברית במנהטן שבעיר ניו יורק, בעזרת פעולות הסחה. במציאות, רוב הזהב בכספות הבנק המרכזי של ארצות הברית מופקד בידי בנקים מרכזיים זרים ומוסדות פיננסיים אחרים.

עריכה | תבנית | שיחה
26 בשנת 1964 התפרסמה ידיעה מזעזעת בניו יורק טיימס לפיה אישה ניו-יורקית בשם קיטי ג'נובזה נדקרה למוות כשבמשך כל הזמן - למעלה מחצי שעה, 38 שכנים מבניינים סמוכים צפו ברצח ולא נקפו אצבע. ידיעה זו התפרסמה בצורה נרחבת ומחקרים שנערכו בעקבותיה הביאו להכיר באפקט הצופה מהצד לפיו באופן פרדוקסלי ככל שרבים הצופים באדם הזקוק לעזרה כך פוחתים הסיכויים שאחד מהם יושיט אותה. למעשה, לאחר חקירה מעמיקה של מקרה הרצח נמצא כי מספר הצופים האמיתי היה נמוך בהרבה, נראה שרובם סברו כי מדובר במריבה שגרתית בין בני-זוג, ולפחות אדם אחד התקשר למשטרה. למרות זאת, מקרה זה עדיין נלמד בקורסים לפסיכולוגיה כדוגמה לאירוע המדגים את אפקט הצופה מן הצד. עריכה | תבנית | שיחה
27
זה עולם קטן
זה עולם קטן

מתקן "זה עולם קטן" הוא מתקן שעשועים, בו נוסעים המבקרים בסירות, המושטות בתעלות, וסביבם שרות בובות אודיו - אנימטרוניקס הלבושות בתלבושות לאומיות שונות, בשפות שונות. המתקן הופעל לראשונה ביריד העולמי של ניו יורק בשנת 1964. לאחר מכן, הועבר המתקן לדיסנילנד שבקליפורניה. מתקן זה היה הראשון שבין המתקנים, שהוביל את המבקרים בסירה מאולם לאולם. בעקבות הצלחת המתקן שינה וולט דיסני את עיצוב מתקן שודדי הקאריביים.

עריכה | תבנית | שיחה
28
טנסי ויליאמס
טנסי ויליאמס

המחזאי האמריקאי טנסי ויליאמס נפטר ב-25 בפברואר 1983. ויליאמס מת בחדר מלון ניו יורקי בו שהה לאחר שבלע פקק של בקבוק. אולם, אחדים האמינו כי ויליאמס נרצח ואילו המשטרה חשדה כי מותו היה קשור לצריכת אלכוהול וסמים.

עריכה | תבנית | שיחה
29
תמונה שהופיעה לצד המאמרים
תמונה שהופיעה לצד המאמרים

מתיחת הירח הגדולה הייתה סדרה של שישה מאמרים שהופיעו בעיתון "ניו יורק סאן" החל ב-25 באוגוסט 1835 ושטענו למציאת חיים על הירח, בצורה של מגוון חיות פנטסטיות, שהתגלו לכאורה באמצעות "טלסקופ עצום שפועל בעיקרון חדש לגמרי". המאמרים יוחסו לסר ג'ון הרשל, האסטרונום הידוע ביותר של אותה תקופה (שכמובן לא כתב אותם). הרשל עצמו היה מבולבל בתחילה, וציין שתגליותיו האמיתיות לעולם לא יכלו להיות כה מדהימות. הבלבול פינה את מקומו מאוחר יותר לכעס, כאשר הוא נאלץ להתמודד עם שאלות מאנשים שלקחו ברצינות את התרמית.

עריכה | תבנית | שיחה
30
הסרט האדום הוא סמל המאבק העולמי במחלת האיידס
הסרט האדום הוא סמל המאבק העולמי במחלת האיידס

גרג לוגניס הוא קופץ למים אולימפי אמריקני, שזכה בארבע מדליות זהב אולימפיות באולימפיאדות לוס אנג'לס (1984) וסיאול (1988) ונחשב לאחד מגדולי הקופצים למים בכל הזמנים.

לוגניס זכור לא רק בזכות הישגיו הספורטיביים, אלא גם בגלל תקרית שארעה לו בסיאול. תוך כדי קפיצה בתחרות ה-3 מ', פגע ראשו של לוגניס בקרש הקפיצה וגרם לו לדמם. לוגניס ידע בשלב זה, שהוא נושא את נגיף האיידס, אך הדבר לא היה ידוע בציבור ובהחלטה שנויה במחלוקת (בדיעבד), הוא לא גילה זאת לרופאים שטיפלו בו בבריכת הקפיצות ולקופצים האחרים.

ב-1994 יצא לוגניס מהארון והשתתף במשחקים הגאים בניו יורק. שנה לאחר מכן, ב-1995, הוא גילה ברבים שהוא נושא את הנגיף, ושהוא ידע זאת מאז ראשית 1988. השערורייה שפרצה גרמה לכך שכל נותני החסות שלו נטשו אותו, פרט לחברת ספידו שהמשיכה לתמוך בו גם מאז.

עריכה | תבנית | שיחה
31
פיצוץ גרעיני - באותו יום זה נמנע
פיצוץ גרעיני - באותו יום זה נמנע

לדעת מומחים שונים, בליל 26 בספטמבר 1983, מנע לוטננט-קולונל סטניסלב פטרוב, שהיה קצין תורן בבונקר Serpukhov-15 הסמוך למוסקבה, מלחמת עולם גרעינית בין ארצות הברית לברית המועצות. מעט לאחר חצות התקבלה התרעה מהלוויינים על שיגור טיל בין-יבשתי מכיוונה של ארצות הברית, אך פטרוב החליט על דעת עצמו, ובניגוד להוראות, כי מדובר בהתרעת שווא. גם לאחר שהתקבלה התרעה על ארבעה טילים נוספים, בחר פטרוב להתעלם ממנה ולא לדווח לממונים עליו. פטרוב נסמך על חוסר-ההיגיון שבשליחת טיל אחד או כמה טילים בודדים, וכן על כך שבעבר התגלו תקלות בתפקוד מערכת הלוויין הסובייטית. בדיעבד התגלה כי אכן מדובר היה בתקלה טכנית, שנבעה ממערך נדיר של השתקפות אור השמש על עננים גבוהים, בצירוף עם תוואי מסלולי הלוויינים. הסובייטים התעלמו לחלוטין מנכונות מעשהו של פטרוב, והוא אף ננזף על הפרת הוראות. ההוקרה היחידה לה זכה פטרוב הייתה בדמות פרס כספי בסך אלף דולר, ושתי אזרחויות-כבוד מטעם "התאחדות אזרחי העולם" בסן פרנסיסקו ובניו יורק.

עריכה | תבנית | שיחה
32

אליס איילנד הוא אי מלאכותי הנמצא בנמל ניו יורק בשפך נהר הדסון. במשך שנים רבות הייתה מחלוקת בין מדינת ניו ג'רזי למדינת ניו יורק בדבר הבעלות על האי. האי נמצא בצד ניו ג'רזי של נהר ההדסון, אולם במהלך התקופה הקולוניאלית שקדמה להקמתה של ארצות הברית היה האי תחת שיפוטה של מושבת ניו יורק. בחוזה בין שתי המדינות, שנחתם בשנת 1834 ואושר על ידי הקונגרס של ארצות הברית, הסכימה ניו ג'רזי שהאי יישאר תחת שיפוטה של ניו יורק. בשל כמות המהגרים הרבה שהגיעה לאי בסוף המאה ה-19, הרחיב השלטון הפדרלי את שטח האי על ידי ייבוש שטחים מהים. תשע עשיריות משטח האי כיום הוא שטח שיובש מהים. שטח זה אינו כלול במסגרת ההסכם בין המדינות משנת 1834. מדינת ניו ג'רזי טענה כי השטחים המיובשים שייכים לה מאחר שלא דובר בהם בחוזה. מאחר שהצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה, תבעה מדינת ניו ג'רזי את מדינת ניו יורק. בתגובה לעיתונות בעקבות תביעה זו העיר ראש עיריית ניו יורק - רודולף ג'וליאני כי סבו, שהגיע בתור מהגר לאליס איילנד, מעולם לא התכוון להגיע לניו ג'רזי. בשנת 1998 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית בסכסוך וקבע כי השטחים שיובשו נמצאים בשטח מדינת ניו ג'רזי. לבסוף החליטו שתי המדינות לחלוק בבעלות על האי.

עריכה | תבנית | שיחה
33

אנטוניו סאנטי ג'וזפה מאוצ'יאיטלקית: Antonio Santi Giuseppe Meucci),‏ (13 באפריל 1808- 18 באוקטובר 1896) היה ממציא איטלקי שהמציא את האבטיפוס הראשון של הטלפון המודרני. בשנת 2002 הכיר בית הנבחרים של ארצות הברית במאוצ'י כממציא הטלפון.

מאוצ'י נולד בסאן פרדיאנו, פרוור של פירנצה. הוא למד כימיה והנדסה מכנית באקדמיה של פירנצה לאומנות, ועבד בתיאטראות כטכנאי במה. ב־7 באוגוסט 1834 הוא נשא לאישה את אסתר מוצ'י, מעצבת תלבושות. בעקבות השתתפות בקונספירציה שעירבה את התנועה לאיחוד איטליה בשנים 1833-1834, נאסר מאוצ'י לשלושה חודשים וסבל ממעקב והטרדה של המשטרה. בעקבות המאסר היגרו מאוצ'י ואשתו לאמריקה באוקטובר 1835, עצירתם הראשונה הייתה בקובה שם קיבל מאוצ'י עבודה בהוואנה. ב־1850, מאוצ'י היגר לארצות הברית והתיישב בסטטן איילנד שבעיר ניו יורק, שם גר לשארית חייו.

בסביבות 1854, בניו יורק, מאוצ'י המציא מכשיר שאיפשר לו לתקשר בין חדר בקומה השנייה של ביתו לבין מעבדתו במרתף, וזאת על מנת לתקשר עם אשתו הנכה שסבלה משיגרון (רֵימטיזם), לפני כן המציא מכשיר שאיפשר לתקשר באמצעות צינור בין חדר הבקרה לבמה בתיאטרון.

עריכה | תבנית | שיחה
34 הארלם היהודיתאנגלית: Jewish Harlem) הייתה שכונה יהודית בעלת מאפיינים של גטו שהתקיימה במנהטן מסוף המאה ה-19 ועד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20. שכונה זו הייתה הריכוז העירוני השני בגודלו בניו יורק, והגיעה בשיאה ליותר מ-170 אלף נפש - יותר יהודים מאשר בלודז', בלונדון או בברלין באותה עת. תושבים יהודים מפורסמים של השכונה היו הארי הודיני, האחים מרקס, ארתור מילר, יוסלה רוזנבלט, הנרייטה סאלד, ג'ורג' גרשווין ובנג'מין פישוטו עריכה | תבנית | שיחה
35
-
הוספה
36
-
הוספה
37
-
הוספה
38
-
הוספה
39
-
הוספה
40
-
הוספה
41
-
הוספה
42
-
הוספה
43
-
הוספה
44
-
הוספה
45
-
הוספה
46
-
הוספה
47
-
הוספה
48
-
הוספה
49
-
הוספה
50
-
הוספה
51
-
הוספה
52
-
הוספה
53
-
הוספה
54
-
הוספה
55
-
הוספה
56
-
הוספה
57
-
הוספה
58
-
הוספה
59
-
הוספה
60
-
הוספה
61
-
הוספה
62
-
הוספה
63
-
הוספה
64
-
הוספה
65
-
הוספה
66
-
הוספה
67
-
הוספה
68
-
הוספה
69
-
הוספה
70
-
הוספה
71
-
הוספה
72
-
הוספה
73
-
הוספה
74
-
הוספה
75
-
הוספה
76
-
הוספה
77
-
הוספה
78
-
הוספה
79
-
הוספה
80
-
הוספה
81
-
הוספה
82
-
הוספה
83
-
הוספה
84
-
הוספה
85
-
הוספה
86
-
הוספה
87
-
הוספה
88
-
הוספה
89
-
הוספה
90
-
הוספה
91
-
הוספה
92
-
הוספה
93
-
הוספה
94
-
הוספה
95
-
הוספה
96
-
הוספה
97
-
הוספה
98
-
הוספה
99
-
הוספה
100
-
הוספה